1.1 Dies sind die Namen der Söhne Israels, die mit Jakob nach Ägypten gekommen sind, ein jeglicher mit seinem Haus:
1.2 Ruben, Simeon, Levi und Juda;
1.3 Issaschar, Sebulon und Benjamin;
1.4 Dan und Naphtali, Gad und Asser.
1.5 Die ganze Nachkommenschaft Jakobs aber betrug damals siebzig Seelen, Joseph inbegriffen, der schon in Ägypten war.
1.6 Als aber Joseph gestorben war und alle seine Brüder und jenes ganze Geschlecht,
1.7 wuchsen die Kinder Israel, regten und mehrten sich und wurden so zahlreich, daß das Land von ihnen voll ward.
1.8 Da kam ein neuer König auf über Ägypten, der nichts von Joseph wußte.
1.9 Der sprach zu seinem Volk: Siehe, das Volk der Kinder Israel ist zahlreicher und stärker als wir.
1.10 Wohlan, laßt uns kluge Maßnahmen gegen sie ergreifen, daß ihrer nicht zuviele werden; sie könnten sonst, falls sich ein Krieg wider uns erhöbe, zu unsern Feinden übergehen und wider uns kämpfen und aus dem Lande ziehen.
1.11 Darum setzte man Fronvögte über sie, um sie durch Lasten zu drücken; man baute nämlich dem Pharao die Vorratsstädte Pitom und Raemses.
1.12 Je mehr sie aber das Volk drückten, desto zahlreicher wurde es und desto mehr breitete es sich aus, also daß ihnen graute vor den Kindern Israel.
1.13 Darum zwangen die Ägypter die Kinder Israel durch Mißhandlungen zum Dienst
1.14 und verbitterten ihnen das Leben mit harter Zwangsarbeit an Lehm und Ziegeln und mit allerlei Feldarbeit, lauter Arbeiten, zu welchen man sie unter Mißhandlungen zwang.
1.15 Und der König von Ägypten redete mit den hebräischen Hebammen, deren eine Schiphra, die andere Pua hieß.
1.16 Er sprach: Wenn ihr die Hebräerinnen entbindet, so sehet auf der Stelle nach; ist es ein Sohn, so tötet ihn, ist es aber eine Tochter, so lasset sie leben!
1.17 Aber die Hebammen fürchteten Gott und taten nicht, wie ihnen der ägyptische König befohlen hatte, sondern ließen die Kinder leben.
1.18 Da ließ der König die Hebammen rufen und fragte sie: Warum tut ihr das, daß ihr die Kinder leben lasset?
1.19 Die Hebammen antworteten dem Pharao: Weil die hebräischen Frauen nicht sind wie die ägyptischen; sie sind lebhafter; ehe die Hebamme zu ihnen kommt, haben sie geboren!
1.20 Dafür segnete Gott die Hebammen; das Volk aber vermehrte sich und nahm gewaltig zu.
1.21 Und weil die Hebammen Gott fürchteten, so baute er ihnen Häuser.
1.22 Da gebot der Pharao all seinem Volk und sprach: Werfet alle Söhne, die geboren werden, in den Nil; aber alle Töchter lasset leben!
1.1 ταῦτα τὰ ὀνόματα τῶν υἱῶν ισραηλ τῶν εἰσπεπορευμένων εἰς αἴγυπτον ἅμα ιακωβ τῷ πατρὶ αὐτῶν ἕκαστος πανοικίᾳ αὐτῶν εἰσήλθοσαν
1.2 ρουβην συμεων λευι ιουδας
1.3 ισσαχαρ ζαβουλων καὶ βενιαμιν
1.4 δαν καὶ νεφθαλι γαδ καὶ ασηρ
1.5 ιωσηφ δὲ ἦν ἐν αἰγύπτῳ ἦσαν δὲ πᾶσαι ψυχαὶ ἐξ ιακωβ πέντε καὶ ἑβδομήκοντα
1.6 ἐτελεύτησεν δὲ ιωσηφ καὶ πάντες οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ πᾶσα ἡ γενεὰ ἐκείνη
1.7 οἱ δὲ υἱοὶ ισραηλ ηὐξήθησαν καὶ ἐπληθύνθησαν καὶ χυδαῖοι ἐγένοντο καὶ κατίσχυον σφόδρα σφόδρα ἐπλήθυνεν δὲ ἡ γῆ αὐτούς
1.8 ἀνέστη δὲ βασιλεὺς ἕτερος ἐπ' αἴγυπτον ὃς οὐκ ᾔδει τὸν ιωσηφ
1.9 εἶπεν δὲ τῷ ἔθνει αὐτοῦ ἰδοὺ τὸ γένος τῶν υἱῶν ισραηλ μέγα πλῆθος καὶ ἰσχύει ὑπὲρ ἡμᾶς
1.10 δεῦτε οὖν κατασοφισώμεθα αὐτούς μήποτε πληθυνθῇ καί ἡνίκα ἂν συμβῇ ἡμῖν πόλεμος προστεθήσονται καὶ οὗτοι πρὸς τοὺς ὑπεναντίους καὶ ἐκπολεμήσαντες ἡμᾶς ἐξελεύσονται ἐκ τῆς γῆς
1.11 καὶ ἐπέστησεν αὐτοῖς ἐπιστάτας τῶν ἔργων ἵνα κακώσωσιν αὐτοὺς ἐν τοῖς ἔργοις καὶ ᾠκοδόμησαν πόλεις ὀχυρὰς τῷ φαραω τήν τε πιθωμ καὶ ραμεσση καὶ ων ἥ ἐστιν ἡλίου πόλις
1.12 καθότι δὲ αὐτοὺς ἐταπείνουν τοσούτῳ πλείους ἐγίνοντο καὶ ἴσχυον σφόδρα σφόδρα καὶ ἐβδελύσσοντο οἱ αἰγύπτιοι ἀπὸ τῶν υἱῶν ισραηλ
1.13 καὶ κατεδυνάστευον οἱ αἰγύπτιοι τοὺς υἱοὺς ισραηλ βίᾳ
1.14 καὶ κατωδύνων αὐτῶν τὴν ζωὴν ἐν τοῖς ἔργοις τοῖς σκληροῖς τῷ πηλῷ καὶ τῇ πλινθείᾳ καὶ πᾶσι τοῖς ἔργοις τοῖς ἐν τοῖς πεδίοις κατὰ πάντα τὰ ἔργα ὧν κατεδουλοῦντο αὐτοὺς μετὰ βίας
1.15 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς τῶν αἰγυπτίων ταῖς μαίαις τῶν εβραίων τῇ μιᾷ αὐτῶν ᾗ ὄνομα σεπφωρα καὶ τὸ ὄνομα τῆς δευτέρας φουα
1.16 καὶ εἶπεν ὅταν μαιοῦσθε τὰς εβραίας καὶ ὦσιν πρὸς τῷ τίκτειν ἐὰν μὲν ἄρσεν ᾖ ἀποκτείνατε αὐτό ἐὰν δὲ θῆλυ περιποιεῖσθε αὐτό
1.17 ἐφοβήθησαν δὲ αἱ μαῖαι τὸν θεὸν καὶ οὐκ ἐποίησαν καθότι συνέταξεν αὐταῖς ὁ βασιλεὺς αἰγύπτου καὶ ἐζωογόνουν τὰ ἄρσενα
1.18 ἐκάλεσεν δὲ ὁ βασιλεὺς αἰγύπτου τὰς μαίας καὶ εἶπεν αὐταῖς τί ὅτι ἐποιήσατε τὸ πρᾶγμα τοῦτο καὶ ἐζωογονεῖτε τὰ ἄρσενα
1.19 εἶπαν δὲ αἱ μαῖαι τῷ φαραω οὐχ ὡς γυναῖκες αἰγύπτου αἱ εβραῖαι τίκτουσιν γὰρ πρὶν ἢ εἰσελθεῖν πρὸς αὐτὰς τὰς μαίας καὶ ἔτικτον
1.20 εὖ δὲ ἐποίει ὁ θεὸς ταῖς μαίαις καὶ ἐπλήθυνεν ὁ λαὸς καὶ ἴσχυεν σφόδρα
1.21 ἐπειδὴ ἐφοβοῦντο αἱ μαῖαι τὸν θεόν ἐποίησαν ἑαυταῖς οἰκίας
1.22 συνέταξεν δὲ φαραω παντὶ τῷ λαῷ αὐτοῦ λέγων πᾶν ἄρσεν ὃ ἐὰν τεχθῇ τοῖς εβραίοις εἰς τὸν ποταμὸν ῥίψατε καὶ πᾶν θῆλυ ζωογονεῖτε αὐτό
1.1 tayta ta onomata tohn yiohn israehl tohn eispeporeymenohn eis aigypton ama iakohb toh patri aytohn ekastos panoikia aytohn eisehlthosan
1.2 roybehn symeohn leyi ioydas
1.3 issachar zaboylohn kai beniamin
1.4 dan kai nephthali gad kai asehr
1.5 iohsehph de ehn en aigyptoh ehsan de pasai psychai ex iakohb pente kai ebdomehkonta
1.6 eteleytehsen de iohsehph kai pantes oi adelphoi aytoy kai pasa eh genea ekeineh
1.7 oi de yioi israehl ehyxehthehsan kai eplehthynthehsan kai chydaioi egenonto kai katischyon sphodra sphodra eplehthynen de eh geh aytoys
1.8 anesteh de basileys eteros ep' aigypton os oyk ehdei ton iohsehph
1.9 eipen de toh ethnei aytoy idoy to genos tohn yiohn israehl mega plehthos kai ischyei yper ehmas
1.10 deyte oyn katasophisohmetha aytoys mehpote plehthyntheh kai ehnika an symbeh ehmin polemos prostethehsontai kai oytoi pros toys ypenantioys kai ekpolemehsantes ehmas exeleysontai ek tehs gehs
1.11 kai epestehsen aytois epistatas tohn ergohn ina kakohsohsin aytoys en tois ergois kai ohkodomehsan poleis ochyras toh pharaoh tehn te pithohm kai ramesseh kai ohn eh estin ehlioy polis
1.12 kathoti de aytoys etapeinoyn tosoytoh pleioys eginonto kai ischyon sphodra sphodra kai ebdelyssonto oi aigyptioi apo tohn yiohn israehl
1.13 kai katedynasteyon oi aigyptioi toys yioys israehl bia
1.14 kai katohdynohn aytohn tehn zohehn en tois ergois tois sklehrois toh pehloh kai teh plintheia kai pasi tois ergois tois en tois pediois kata panta ta erga ohn katedoyloynto aytoys meta bias
1.15 kai eipen o basileys tohn aigyptiohn tais maiais tohn ebraiohn teh mia aytohn eh onoma sepphohra kai to onoma tehs deyteras phoya
1.16 kai eipen otan maioysthe tas ebraias kai ohsin pros toh tiktein ean men arsen eh apokteinate ayto ean de thehly peripoieisthe ayto
1.17 ephobehthehsan de ai maiai ton theon kai oyk epoiehsan kathoti synetaxen aytais o basileys aigyptoy kai ezohogonoyn ta arsena
1.18 ekalesen de o basileys aigyptoy tas maias kai eipen aytais ti oti epoiehsate to pragma toyto kai ezohogoneite ta arsena
1.19 eipan de ai maiai toh pharaoh oych ohs gynaikes aigyptoy ai ebraiai tiktoysin gar prin eh eiselthein pros aytas tas maias kai etikton
1.20 ey de epoiei o theos tais maiais kai eplehthynen o laos kai ischyen sphodra
1.21 epeideh ephoboynto ai maiai ton theon epoiehsan eaytais oikias
1.22 synetaxen de pharaoh panti toh laoh aytoy legohn pan arsen o ean techtheh tois ebraiois eis ton potamon ripsate kai pan thehly zohogoneite ayto
1.1 וְאֵלֶּה שְׁמֹות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתֹו בָּאוּ׃
1.2 רְאוּבֵן שִׁמְעֹון לֵוִי וִיהוּדָה׃
1.3 יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן וּבְנְיָמִן ׃
1.4 דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר׃
1.5 וַיְהִי כָּל־נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ־יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיֹוסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם׃
1.6 וַיָּמָת יֹוסֵף וְכָל־אֶחָיו וְכֹל הַדֹּור הַהוּא׃
1.7 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם׃ פ
1.8 וַיָּקָם מֶלֶךְ־חָדָשׁ עַל־מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא־יָדַע אֶת־יֹוסֵף׃
1.9 וַיֹּאמֶר אֶל־עַמֹּו הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ׃
1.10 הָבָה נִתְחַכְּמָה לֹו פֶּן־יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי־תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנֹוסַף גַּם־הוּא עַל־שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם־בָּנוּ וְעָלָה מִן־הָאָרֶץ׃
1.11 וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתֹו בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנֹות לְפַרְעֹה אֶת־פִּתֹם וְאֶת־רַעַמְסֵס׃
1.12 וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתֹו כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
1.13 וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ׃
1.14 וַיְמָרְרוּ אֶת־חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל־עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל־עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר־עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ׃
1.15 וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה׃
1.16 וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת־הָעִבְרִיֹּות וּרְאִיתֶן עַל־הָאָבְנָיִם אִם־בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתֹו וְאִם־בַּת הִיא וָחָיָה׃
1.17 וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת־הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת־הַיְלָדִים׃
1.18 וַיִּקְרָא מֶלֶךְ־מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת־הַיְלָדִים׃
1.19 וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל־פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי־חָיֹות הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבֹוא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ׃
1.20 וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד׃
1.21 וַיְהִי כִּי־יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת־הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים׃
1.22 וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל־עַמֹּו לֵאמֹר כָּל־הַבֵּן הַיִּלֹּוד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל־הַבַּת תְּחַיּוּן׃ ס
1.1 wAelaeH xxmowt bnej jixraaAel HabaaAijm micraajmaaH Aet jaOaqob Aijxx wbejtow baaAw׃
1.2 rAwben xximOown lewij wijHwdaaH׃
1.3 jixaaxkaar zbwlun wbnjaamin ׃
1.4 daan wnaptaalij gaad wAaaxxer׃
1.5 wajHij kaal-naepaexx jocAej jaeraek-jaOaqob xxibOijm naapaexx wjowsep HaajaaH bmicraajim׃
1.6 wajaamaat jowsep wkaal-Aaehaajw wkol Hadowr HaHwA׃
1.7 wbnej jixraaAel paarw wajixxrcw wajirbw wajaOacmw bimAod mAod watimaaleA HaaAaaraec Aotaam׃ p
1.8 wajaaqaam maelaek-haadaaxx Oal-micraajim Aaxxaer loA-jaadaO Aaet-jowsep׃
1.9 wajoAmaer Aael-Oamow HineH Oam bnej jixraaAel rab wOaacwm mimaenw׃
1.10 HaabaaH nithakmaaH low paen-jirbaeH wHaajaaH kij-tiqraeAnaaH milhaamaaH wnowsap gam-HwA Oal-xonAejnw wnilham-baanw wOaalaaH min-HaaAaaraec׃
1.11 wajaaxijmw Oaalaajw xaarej misijm lmaOan Oanotow bsiblotaam wajibaen Oaarej misknowt lparOoH Aaet-pitom wAaet-raOamses׃
1.12 wkaAaxxaer jOanw Aotow ken jirbaeH wken jiproc wajaaqucw mipnej bnej jixraaAel׃
1.13 wajaOabidw micrajim Aaet-bnej jixraaAel bpaaraek׃
1.14 wajmaarrw Aaet-hajejHaem baOabodaaH qaaxxaaH bhomaer wbilbenijm wbkaal-OabodaaH baxaadaeH Aet kaal-Oabodaataam Aaxxaer-Oaabdw baaHaem bpaaraek׃
1.15 wajoAmaer maelaek micrajim lamjaldot HaaOibrijot Aaxxaer xxem HaaAahat xxipraaH wxxem Haxxenijt pwOaaH׃
1.16 wajoAmaer bjalaedkaen Aaet-HaaOibrijowt wrAijtaen Oal-HaaAaabnaajim Aim-ben HwA waHamitaen Aotow wAim-bat HijA waahaajaaH׃
1.17 watijraeAnaa Hamjaldot Aaet-HaaAaeloHijm wloA Oaaxw kaAaxxaer dibaer AalejHaen maelaek micraajim wathajaejnaa Aaet-Hajlaadijm׃
1.18 wajiqraaA maelaek-micrajim lamjaldot wajoAmaer laaHaen madwOa Oaxijtaen Hadaabaar HazaeH wathajaejnaa Aaet-Hajlaadijm׃
1.19 watoAmarnaa Hamjaldot Aael-parOoH kij loA kanaaxxijm Hamicrijot HaaOibrijot kij-haajowt HenaaH bTaeraem taabowA AaleHaen Hamjalaedaet wjaalaadw׃
1.20 wajejTaeb AaeloHijm lamjaldot wajiraeb HaaOaam wajaOacmw mAod׃
1.21 wajHij kij-jaarAw Hamjaldot Aaet-HaaAaeloHijm wajaOax laaHaem baatijm׃
1.22 wajcaw parOoH lkaal-Oamow leAmor kaal-Haben Hajilowd HajAoraaH taxxlijkuHw wkaal-Habat thajwn׃ s
1.1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃
1.2 ראובן שמעון לוי ויהודה׃
1.3 יששכר זבולן ובנימן ׃
1.4 דן ונפתלי גד ואשר׃
1.5 ויהי כל־נפש יצאי ירך־יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃
1.6 וימת יוסף וכל־אחיו וכל הדור ההוא׃
1.7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃ פ
1.8 ויקם מלך־חדש על־מצרים אשר לא־ידע את־יוסף׃
1.9 ויאמר אל־עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃
1.10 הבה נתחכמה לו פן־ירבה והיה כי־תקראנה מלחמה ונוסף גם־הוא על־שנאינו ונלחם־בנו ועלה מן־הארץ׃
1.11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את־פתם ואת־רעמסס׃
1.12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃
1.13 ויעבדו מצרים את־בני ישראל בפרך׃
1.14 וימררו את־חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל־עבדה בשדה את כל־עבדתם אשר־עבדו בהם בפרך׃
1.15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃
1.16 ויאמר בילדכן את־העבריות וראיתן על־האבנים אם־בן הוא והמתן אתו ואם־בת היא וחיה׃
1.17 ותיראן המילדת את־האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את־הילדים׃
1.18 ויקרא מלך־מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את־הילדים׃
1.19 ותאמרן המילדת אל־פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי־חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃
1.20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃
1.21 ויהי כי־יראו המילדת את־האלהים ויעש להם בתים׃
1.22 ויצו פרעה לכל־עמו לאמר כל־הבן הילוד היארה תשליכהו וכל־הבת תחיון׃ ס
1.1 wAlH xmwt bnj jxrAl HbAjm mcrjmH At jOqb Ajx wbjtw bAw׃
1.2 rAwbn xmOwn lwj wjHwdH׃
1.3 jxxkr zbwln wbnjmn ׃
1.4 dn wnptlj gd wAxr׃
1.5 wjHj kl-npx jcAj jrk-jOqb xbOjm npx wjwsp HjH bmcrjm׃
1.6 wjmt jwsp wkl-Ahjw wkl Hdwr HHwA׃
1.7 wbnj jxrAl prw wjxrcw wjrbw wjOcmw bmAd mAd wtmlA HArc Atm׃ p
1.8 wjqm mlk-hdx Ol-mcrjm Axr lA-jdO At-jwsp׃
1.9 wjAmr Al-Omw HnH Om bnj jxrAl rb wOcwm mmnw׃
1.10 HbH nthkmH lw pn-jrbH wHjH kj-tqrAnH mlhmH wnwsp gm-HwA Ol-xnAjnw wnlhm-bnw wOlH mn-HArc׃
1.11 wjxjmw Oljw xrj msjm lmOn Ontw bsbltm wjbn Orj msknwt lprOH At-ptm wAt-rOmss׃
1.12 wkAxr jOnw Atw kn jrbH wkn jprc wjqcw mpnj bnj jxrAl׃
1.13 wjObdw mcrjm At-bnj jxrAl bprk׃
1.14 wjmrrw At-hjjHm bObdH qxH bhmr wblbnjm wbkl-ObdH bxdH At kl-Obdtm Axr-Obdw bHm bprk׃
1.15 wjAmr mlk mcrjm lmjldt HObrjt Axr xm HAht xprH wxm Hxnjt pwOH׃
1.16 wjAmr bjldkn At-HObrjwt wrAjtn Ol-HAbnjm Am-bn HwA wHmtn Atw wAm-bt HjA whjH׃
1.17 wtjrAn Hmjldt At-HAlHjm wlA Oxw kAxr dbr AljHn mlk mcrjm wthjjn At-Hjldjm׃
1.18 wjqrA mlk-mcrjm lmjldt wjAmr lHn mdwO Oxjtn Hdbr HzH wthjjn At-Hjldjm׃
1.19 wtAmrn Hmjldt Al-prOH kj lA knxjm Hmcrjt HObrjt kj-hjwt HnH bTrm tbwA AlHn Hmjldt wjldw׃
1.20 wjjTb AlHjm lmjldt wjrb HOm wjOcmw mAd׃
1.21 wjHj kj-jrAw Hmjldt At-HAlHjm wjOx lHm btjm׃
1.22 wjcw prOH lkl-Omw lAmr kl-Hbn Hjlwd HjArH txljkHw wkl-Hbt thjwn׃ s
1.1 Haec sunt nomina filiorum Is rael, qui ingressi sunt Aegyp tum cum Iacob; singuli cum domibus suis introierunt:
1.2 Ruben, Simeon, Levi, Iuda,
1.3 Issachar, Zabulon et Beniamin,
1.4 Dan et Nephthali, Gad et Aser.
1.5 Erant igitur omnes animae eorum, qui egressi sunt de femore Iacob, septuaginta; Ioseph autem in Aegypto erat.
1.6 Quo mortuo et universis fratribus eius omnique cognatione illa,
1.7 filii Israel creverunt et pullulantes multiplicati sunt ac roborati nimis impleverunt terram.
1.8 Surrexit interea rex novus super Aegyptum, qui ignorabat Ioseph;
1.9 et ait ad populum suum: “ Ecce, populus filiorum Israel multus et fortior nobis est;
1.10 venite, prudenter agamus cum eo, ne forte multiplicetur et, si ingruerit contra nos bellum, addatur inimicis nostris, expugnatisque nobis, egrediatur de terra ”.
1.11 Praeposuit itaque eis magistros operum, ut affligerent eos oneribus; aedificaveruntque urbes promptuarias pharaoni, Phithom et Ramesses.
1.12 Quantoque opprimebant eos, tanto magis multiplicabantur et crescebant.
1.13 Formidaveruntque filios Israel Aegyptii et in servitutem redegerunt eos
1.14 atque ad amaritudinem perducebant vitam eorum operibus duris luti et lateris omnique famulatu, quo in terrae operibus premebantur.
1.15 Dixit autem rex Aegypti obstetricibus Hebraeorum, quarum una vocabatur Sephra, altera Phua,
1.16 praecipiens eis: “ Quando obstetricabitis Hebraeas, et partus tempus advenerit, si masculus fuerit, interficite eum; si femina, reservate ”.
1.17 Timuerunt autem obstetrices Deum et non fecerunt iuxta praeceptum regis Aegypti, sed conservabant mares.
1.18 Quibus ad se accersitis rex ait: “ Quidnam est hoc, quod facere voluistis, ut pueros servaretis? ”.
1.19 Quae responderunt: “ Non sunt Hebraeae sicut Aegyptiae mulieres; ipsae enim robustae sunt et, priusquam veniamus ad eas, pariunt ”.
1.20 Bene ergo fecit Deus obstetricibus, et crevit populus confortatusque est nimis;
1.21 et, quia timuerunt obstetrices Deum, aedificavit illis domos.
1.22 Praecepit ergo pharao omni populo suo dicens: “ Quidquid masculini sexus natum fuerit, in flumen proicite; quidquid feminei, reservate ”.
2.1 Und es ging hin ein Mann von dem Hause Levis und nahm eine Tochter Levis.
2.2 Und das Weib empfing und gebar einen Sohn. Und als sie sah, daß er schön war, verbarg sie ihn drei Monate lang.
2.3 Als sie ihn aber nicht länger verbergen konnte, nahm sie ein Kästlein von Rohr, und verklebte es mit Lehm und Pech, tat das Kind darein, und legte es in das Schilf am Gestade des Flusses.
2.4 Aber seine Schwester stellte sich in einiger Entfernung hin, damit sie erführe, wie es ihm ergehen würde.
2.5 Da kam die Tochter des Pharao herab, um im Flusse zu baden, und ihre Jungfrauen gingen an das Gestade des Flusses; und als sie das Kästlein mitten im Schilf sah, sandte sie ihre Magd hin und ließ es holen.
2.6 Und als sie es öffnete, sah sie das Kind. Und siehe, es war ein weinendes Knäblein! Da erbarmte sie sich über dasselbe und sprach: Es ist eines der hebräischen Kinder!
2.7 Da sprach seine Schwester zu der Tochter des Pharao: Soll ich hingehen und eine hebräische Säugamme rufen, daß sie dir das Kindlein säuge?
2.8 Die Tochter des Pharao sprach zu ihr: Geh hin! Die Jungfrau ging hin und rief des Kindes Mutter.
2.9 Da sprach des Pharao Tochter zu ihr: Nimm das Kindlein hin und säuge es mir, ich will dir deinen Lohn geben! Das Weib nahm das Kind und säugte es.
2.10 Und als das Kind groß geworden, brachte sie es der Tochter des Pharao, und es ward ihr Sohn, und sie hieß ihn Mose. Denn sie sprach: Ich habe ihn aus dem Wasser gezogen.
2.11 Zu der Zeit aber, als Mose groß geworden, ging er aus zu seinen Brüdern und sah ihre Lasten und sah, daß ein Ägypter einen Hebräer, einen seiner Brüder, schlug.
2.12 Und er wandte sich hin und her, und als er sah, daß kein Mensch zugegen war, erschlug er den Ägypter und verscharrte ihn im Sand.
2.13 Am zweiten Tag ging er auch aus, und siehe, zwei hebräische Männer zankten miteinander, und er sprach zu dem Schuldigen: Warum schlägst du deinen Nächsten?
2.14 Er aber sprach: Wer hat dich zum Obersten und Richter über uns gesetzt? Gedenkst du mich auch zu erwürgen, wie du den Ägypter erwürgt hast? Da fürchtete sich Mose und sprach: Wahrlich, das ist ruchbar geworden!
2.15 Und es kam vor den Pharao; der suchte Mose umzubringen. Aber Mose floh vor dem Pharao und hielt sich im Lande Midian auf und setzte sich an einen Brunnen.
2.16 Aber der Priester in Midian hatte sieben Töchter; die kamen, um Wasser zu schöpfen, und füllten die Tränkrinnen, um ihres Vaters Schafe zu tränken.
2.17 Da kamen die Hirten und jagten sie fort. Aber Mose machte sich auf und half ihnen und tränkte ihre Schafe.
2.18 Und als sie zu ihrem Vater Reguel kamen, sprach er: Warum seid ihr heute so bald wiedergekommen?
2.19 Sie sprachen: Ein ägyptischer Mann errettete uns von der Hand der Hirten und schöpfte uns Wasser genug und tränkte die Schafe.
2.20 Er sprach zu seinen Töchtern: Wo ist er? Warum habt ihr den Mann stehen lassen? Ruft ihn her, daß er mit uns esse!
2.21 Und Mose willigte ein, bei dem Mann zu bleiben; der gab ihm seine Tochter Zippora.
2.22 Die gebar einen Sohn, den hieß er Gersom; denn er sprach: Ich bin ein Fremdling geworden in einem fremden Land.
2.23 Aber viele Tage darnach starb der König in Ägypten. Und die Kinder Israel seufzten über ihre Knechtschaft und schrieen. Und ihr Geschrei über ihre Knechtschaft kam vor Gott.
2.24 Und Gott erhörte ihr Wehklagen, und Gott gedachte an seinen Bund mit Abraham, Isaak und Jakob.
2.25 Und Gott sah die Kinder Israel an, und Gott nahm Kenntnis davon.
2.1 ἦν δέ τις ἐκ τῆς φυλῆς λευι ὃς ἔλαβεν τῶν θυγατέρων λευι καὶ ἔσχεν αὐτήν
2.2 καὶ ἐν γαστρὶ ἔλαβεν καὶ ἔτεκεν ἄρσεν ἰδόντες δὲ αὐτὸ ἀστεῖον ἐσκέπασαν αὐτὸ μῆνας τρεῖς
2.3 ἐπεὶ δὲ οὐκ ἠδύναντο αὐτὸ ἔτι κρύπτειν ἔλαβεν αὐτῷ ἡ μήτηρ αὐτοῦ θῖβιν καὶ κατέχρισεν αὐτὴν ἀσφαλτοπίσσῃ καὶ ἐνέβαλεν τὸ παιδίον εἰς αὐτὴν καὶ ἔθηκεν αὐτὴν εἰς τὸ ἕλος παρὰ τὸν ποταμόν
2.4 καὶ κατεσκόπευεν ἡ ἀδελφὴ αὐτοῦ μακρόθεν μαθεῖν τί τὸ ἀποβησόμενον αὐτῷ
2.5 κατέβη δὲ ἡ θυγάτηρ φαραω λούσασθαι ἐπὶ τὸν ποταμόν καὶ αἱ ἅβραι αὐτῆς παρεπορεύοντο παρὰ τὸν ποταμόν καὶ ἰδοῦσα τὴν θῖβιν ἐν τῷ ἕλει ἀποστείλασα τὴν ἅβραν ἀνείλατο αὐτήν
2.6 ἀνοίξασα δὲ ὁρᾷ παιδίον κλαῖον ἐν τῇ θίβει καὶ ἐφείσατο αὐτοῦ ἡ θυγάτηρ φαραω καὶ ἔφη ἀπὸ τῶν παιδίων τῶν εβραίων τοῦτο
2.7 καὶ εἶπεν ἡ ἀδελφὴ αὐτοῦ τῇ θυγατρὶ φαραω θέλεις καλέσω σοι γυναῖκα τροφεύουσαν ἐκ τῶν εβραίων καὶ θηλάσει σοι τὸ παιδίον
2.8 ἡ δὲ εἶπεν αὐτῇ ἡ θυγάτηρ φαραω πορεύου ἐλθοῦσα δὲ ἡ νεᾶνις ἐκάλεσεν τὴν μητέρα τοῦ παιδίου
2.9 εἶπεν δὲ πρὸς αὐτὴν ἡ θυγάτηρ φαραω διατήρησόν μοι τὸ παιδίον τοῦτο καὶ θήλασόν μοι αὐτό ἐγὼ δὲ δώσω σοι τὸν μισθόν ἔλαβεν δὲ ἡ γυνὴ τὸ παιδίον καὶ ἐθήλαζεν αὐτό
2.10 ἁδρυνθέντος δὲ τοῦ παιδίου εἰσήγαγεν αὐτὸ πρὸς τὴν θυγατέρα φαραω καὶ ἐγενήθη αὐτῇ εἰς υἱόν ἐπωνόμασεν δὲ τὸ ὄνομα αὐτοῦ μωυσῆν λέγουσα ἐκ τοῦ ὕδατος αὐτὸν ἀνειλόμην
2.11 ἐγένετο δὲ ἐν ταῖς ἡμέραις ταῖς πολλαῖς ἐκείναις μέγας γενόμενος μωυσῆς ἐξήλθεν πρὸς τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ τοὺς υἱοὺς ισραηλ κατανοήσας δὲ τὸν πόνον αὐτῶν ὁρᾷ ἄνθρωπον αἰγύπτιον τύπτοντά τινα εβραῖον τῶν ἑαυτοῦ ἀδελφῶν τῶν υἱῶν ισραηλ
2.12 περιβλεψάμενος δὲ ὧδε καὶ ὧδε οὐχ ὁρᾷ οὐδένα καὶ πατάξας τὸν αἰγύπτιον ἔκρυψεν αὐτὸν ἐν τῇ ἄμμῳ
2.13 ἐξελθὼν δὲ τῇ ἡμέρᾳ τῇ δευτέρᾳ ὁρᾷ δύο ἄνδρας εβραίους διαπληκτιζομένους καὶ λέγει τῷ ἀδικοῦντι διὰ τί σὺ τύπτεις τὸν πλησίον
2.14 ὁ δὲ εἶπεν τίς σε κατέστησεν ἄρχοντα καὶ δικαστὴν ἐφ' ἡμῶν μὴ ἀνελεῖν με σὺ θέλεις ὃν τρόπον ἀνεῖλες ἐχθὲς τὸν αἰγύπτιον ἐφοβήθη δὲ μωυσῆς καὶ εἶπεν εἰ οὕτως ἐμφανὲς γέγονεν τὸ ῥῆμα τοῦτο
2.15 ἤκουσεν δὲ φαραω τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ ἐζήτει ἀνελεῖν μωυσῆν ἀνεχώρησεν δὲ μωυσῆς ἀπὸ προσώπου φαραω καὶ ὤ|κησεν ἐν γῇ μαδιαμ ἐλθὼν δὲ εἰς γῆν μαδιαμ ἐκάθισεν ἐπὶ τοῦ φρέατος
2.16 τῷ δὲ ἱερεῖ μαδιαμ ἦσαν ἑπτὰ θυγατέρες ποιμαίνουσαι τὰ πρόβατα τοῦ πατρὸς αὐτῶν ιοθορ παραγενόμεναι δὲ ἤντλουν ἕως ἔπλησαν τὰς δεξαμενὰς ποτίσαι τὰ πρόβατα τοῦ πατρὸς αὐτῶν ιοθορ
2.17 παραγενόμενοι δὲ οἱ ποιμένες ἐξέβαλον αὐτάς ἀναστὰς δὲ μωυσῆς ἐρρύσατο αὐτὰς καὶ ἤντλησεν αὐταῖς καὶ ἐπότισεν τὰ πρόβατα αὐτῶν
2.18 παρεγένοντο δὲ πρὸς ραγουηλ τὸν πατέρα αὐτῶν ὁ δὲ εἶπεν αὐταῖς τί ὅτι ἐταχύνατε τοῦ παραγενέσθαι σήμερον
2.19 αἱ δὲ εἶπαν ἄνθρωπος αἰγύπτιος ἐρρύσατο ἡμᾶς ἀπὸ τῶν ποιμένων καὶ ἤντλησεν ἡμῖν καὶ ἐπότισεν τὰ πρόβατα ἡμῶν
2.20 ὁ δὲ εἶπεν ταῖς θυγατράσιν αὐτοῦ καὶ ποῦ ἐστι καὶ ἵνα τί οὕτως καταλελοίπατε τὸν ἄνθρωπον καλέσατε οὖν αὐτόν ὅπως φάγῃ ἄρτον
2.21 κατῳκίσθη δὲ μωυσῆς παρὰ τῷ ἀνθρώπῳ καὶ ἐξέδοτο σεπφωραν τὴν θυγατέρα αὐτοῦ μωυσῇ γυναῖκα
2.22 ἐν γαστρὶ δὲ λαβοῦσα ἡ γυνὴ ἔτεκεν υἱόν καὶ ἐπωνόμασεν μωυσῆς τὸ ὄνομα αὐτοῦ γηρσαμ λέγων ὅτι πάροικός εἰμι ἐν γῇ ἀλλοτρίᾳ
2.23 μετὰ δὲ τὰς ἡμέρας τὰς πολλὰς ἐκείνας ἐτελεύτησεν ὁ βασιλεὺς αἰγύπτου καὶ κατεστέναξαν οἱ υἱοὶ ισραηλ ἀπὸ τῶν ἔργων καὶ ἀνεβόησαν καὶ ἀνέβη ἡ βοὴ αὐτῶν πρὸς τὸν θεὸν ἀπὸ τῶν ἔργων
2.24 καὶ εἰσήκουσεν ὁ θεὸς τὸν στεναγμὸν αὐτῶν καὶ ἐμνήσθη ὁ θεὸς τῆς διαθήκης αὐτοῦ τῆς πρὸς αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ
2.25 καὶ ἐπεῖδεν ὁ θεὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ ἐγνώσθη αὐτοῖς
2.1 ehn de tis ek tehs phylehs leyi os elaben tohn thygaterohn leyi kai eschen aytehn
2.2 kai en gastri elaben kai eteken arsen idontes de ayto asteion eskepasan ayto mehnas treis
2.3 epei de oyk ehdynanto ayto eti kryptein elaben aytoh eh mehtehr aytoy thibin kai katechrisen aytehn asphaltopisseh kai enebalen to paidion eis aytehn kai ethehken aytehn eis to elos para ton potamon
2.4 kai kateskopeyen eh adelpheh aytoy makrothen mathein ti to apobehsomenon aytoh
2.5 katebeh de eh thygatehr pharaoh loysasthai epi ton potamon kai ai abrai aytehs pareporeyonto para ton potamon kai idoysa tehn thibin en toh elei aposteilasa tehn abran aneilato aytehn
2.6 anoixasa de ora paidion klaion en teh thibei kai epheisato aytoy eh thygatehr pharaoh kai epheh apo tohn paidiohn tohn ebraiohn toyto
2.7 kai eipen eh adelpheh aytoy teh thygatri pharaoh theleis kalesoh soi gynaika tropheyoysan ek tohn ebraiohn kai thehlasei soi to paidion
2.8 eh de eipen ayteh eh thygatehr pharaoh poreyoy elthoysa de eh neanis ekalesen tehn mehtera toy paidioy
2.9 eipen de pros aytehn eh thygatehr pharaoh diatehrehson moi to paidion toyto kai thehlason moi ayto egoh de dohsoh soi ton misthon elaben de eh gyneh to paidion kai ethehlazen ayto
2.10 adrynthentos de toy paidioy eisehgagen ayto pros tehn thygatera pharaoh kai egenehtheh ayteh eis yion epohnomasen de to onoma aytoy mohysehn legoysa ek toy ydatos ayton aneilomehn
2.11 egeneto de en tais ehmerais tais pollais ekeinais megas genomenos mohysehs exehlthen pros toys adelphoys aytoy toys yioys israehl katanoehsas de ton ponon aytohn ora anthrohpon aigyption typtonta tina ebraion tohn eaytoy adelphohn tohn yiohn israehl
2.12 periblepsamenos de ohde kai ohde oych ora oydena kai pataxas ton aigyption ekrypsen ayton en teh ammoh
2.13 exelthohn de teh ehmera teh deytera ora dyo andras ebraioys diaplehktizomenoys kai legei toh adikoynti dia ti sy typteis ton plehsion
2.14 o de eipen tis se katestehsen archonta kai dikastehn eph' ehmohn meh anelein me sy theleis on tropon aneiles echthes ton aigyption ephobehtheh de mohysehs kai eipen ei oytohs emphanes gegonen to rehma toyto
2.15 ehkoysen de pharaoh to rehma toyto kai ezehtei anelein mohysehn anechohrehsen de mohysehs apo prosohpoy pharaoh kai ohkehsen en geh madiam elthohn de eis gehn madiam ekathisen epi toy phreatos
2.16 toh de ierei madiam ehsan epta thygateres poimainoysai ta probata toy patros aytohn iothor paragenomenai de ehntloyn eohs eplehsan tas dexamenas potisai ta probata toy patros aytohn iothor
2.17 paragenomenoi de oi poimenes exebalon aytas anastas de mohysehs errysato aytas kai ehntlehsen aytais kai epotisen ta probata aytohn
2.18 paregenonto de pros ragoyehl ton patera aytohn o de eipen aytais ti oti etachynate toy paragenesthai sehmeron
2.19 ai de eipan anthrohpos aigyptios errysato ehmas apo tohn poimenohn kai ehntlehsen ehmin kai epotisen ta probata ehmohn
2.20 o de eipen tais thygatrasin aytoy kai poy esti kai ina ti oytohs kataleloipate ton anthrohpon kalesate oyn ayton opohs phageh arton
2.21 katohkistheh de mohysehs para toh anthrohpoh kai exedoto sepphohran tehn thygatera aytoy mohyseh gynaika
2.22 en gastri de laboysa eh gyneh eteken yion kai epohnomasen mohysehs to onoma aytoy gehrsam legohn oti paroikos eimi en geh allotria
2.23 meta de tas ehmeras tas pollas ekeinas eteleytehsen o basileys aigyptoy kai katestenaxan oi yioi israehl apo tohn ergohn kai aneboehsan kai anebeh eh boeh aytohn pros ton theon apo tohn ergohn
2.24 kai eisehkoysen o theos ton stenagmon aytohn kai emnehstheh o theos tehs diathehkehs aytoy tehs pros abraam kai isaak kai iakohb
2.25 kai epeiden o theos toys yioys israehl kai egnohstheh aytois
2.1 וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת־בַּת־לֵוִי׃
2.2 וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתֹו כִּי־טֹוב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים׃
2.3 וְלֹא־יָכְלָה עֹוד הַצְּפִינֹו וַתִּקַּח־לֹו תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת־הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל־שְׂפַת הַיְאֹר׃
2.4 וַתֵּתַצַּב אֲחֹתֹו מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה־יֵּעָשֶׂה לֹו׃
2.5 וַתֵּרֶד בַּת־פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל־הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל־יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת־הַתֵּבָה בְּתֹוךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת־אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ ׃
2.6 וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת־הַיֶּלֶד וְהִנֵּה־נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה׃
2.7 וַתֹּאמֶר אֲחֹתֹו אֶל־בַּת־פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת־הַיָּלֶד׃
2.8 וַתֹּאמֶר־לָהּ בַּת־פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת־אֵם הַיָּלֶד׃
2.9 וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת־פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת־שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ׃
2.10 וַיִגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת־פַּרְעֹה וַיְהִי־לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמֹו מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן־הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ׃
2.11 וַיְהִי ׀ בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו׃
2.12 וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת־הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחֹול׃
2.13 וַיֵּצֵא בַּיֹּום הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי־אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ׃
2.14 וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת־הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נֹודַע הַדָּבָר׃
2.15 וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל־הַבְּאֵר׃
2.16 וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנֹות וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת־הָרְהָטִים לְהַשְׁקֹות צֹאן אֲבִיהֶן׃
2.17 וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֹּושִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת־צֹאנָם׃
2.18 וַתָּבֹאנָה אֶל־רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיֹּום׃
2.19 וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם־דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת־הַצֹּאן׃
2.20 וַיֹּאמֶר אֶל־בְּנֹתָיו וְאַיֹּו לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת־הָאִישׁ קִרְאֶן לֹו וְיֹאכַל לָחֶם׃
2.21 וַיֹּואֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת־הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת־צִפֹּרָה בִתֹּו לְמֹשֶׁה׃
2.22 וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה׃ פ
2.23 וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל־הָאֱלֹהִים מִן־הָעֲבֹדָה׃
2.24 וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתֹו אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב׃
2.25 וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים׃ ס
2.1 wajelaek Aijxx mibejt lewij wajiqah Aaet-bat-lewij׃
2.2 wataHar HaaAixxaaH watelaed ben wateraeA Aotow kij-Towb HwA waticpneHw xxloxxaaH jraahijm׃
2.3 wloA-jaaklaaH Oowd Hacpijnow watiqah-low tebat gomaeA watahmraaH bahemaar wbazaapaet wataaxaem baaH Aaet-Hajaelaed wataaxaem baswp Oal-xpat HajAor׃
2.4 watetacab Aahotow meraahoq ldeOaaH maH-jeOaaxaeH low׃
2.5 wateraed bat-parOoH lirhoc Oal-HajAor wnaOarotaejHaa Holkot Oal-jad HajAor wateraeA Aaet-HatebaaH btowk Haswp watixxlah Aaet-AamaataaH watiqaahaeHaa ׃
2.6 watiptah watirAeHw Aaet-Hajaelaed wHineH-naOar bokaeH watahmol Oaalaajw watoAmaer mijaldej HaaOibrijm zaeH׃
2.7 watoAmaer Aahotow Aael-bat-parOoH HaAelek wqaaraaAtij laak AixxaaH mejnaeqaet min HaaOibrijot wtejniq laak Aaet-Hajaalaed׃
2.8 watoAmaer-laaH bat-parOoH lekij watelaek HaaOalmaaH watiqraaA Aaet-Aem Hajaalaed׃
2.9 watoAmaer laaH bat-parOoH Hejlijkij Aaet-Hajaelaed HazaeH wHejniqiHw lij waAanij Aaeten Aaet-xkaarek watiqah HaaAixxaaH Hajaelaed watnijqeHw׃
2.10 wajigdal Hajaelaed watbiAeHw lbat-parOoH wajHij-laaH lben watiqraaA xxmow moxxaeH watoAmaer kij min-Hamajim mxxijtiHw׃
2.11 wajHij bajaamijm HaaHem wajigdal moxxaeH wajeceA Aael-Aaehaajw wajarA bsiblotaam wajarA Aijxx micrij makaeH Aijxx-Oibrij meAaehaajw׃
2.12 wajipaen koH waakoH wajarA kij Aejn Aijxx wajak Aaet-Hamicrij wajiTmneHw bahowl׃
2.13 wajeceA bajowm Haxxenij wHineH xxnej-Aanaaxxijm Oibrijm nicijm wajoAmaer laaraaxxaaO laamaaH takaeH reOaekaa׃
2.14 wajoAmaer mij xaamkaa lAijxx xar wxxopeT Oaalejnw HalHaargenij AataaH Aomer kaAaxxaer Haaragtaa Aaet-Hamicrij wajijraaA moxxaeH wajoAmar Aaaken nowdaO Hadaabaar׃
2.15 wajixxmaO parOoH Aaet-Hadaabaar HazaeH wajbaqexx laHarog Aaet-moxxaeH wajibrah moxxaeH mipnej parOoH wajexxaeb bAaeraec-midjaan wajexxaeb Oal-HabAer׃
2.16 wlkoHen midjaan xxaebaO baanowt wataaboAnaaH watidlaenaaH watmalaeAnaaH Aaet-HaarHaaTijm lHaxxqowt coAn AabijHaen׃
2.17 wajaaboAw HaaroOijm wajgaarxxwm wajaaqaam moxxaeH wajowxxiOaan wajaxxq Aaet-coAnaam׃
2.18 wataaboAnaaH Aael-rOwAel AabijHaen wajoAmaer madwOa miHartaen boA Hajowm׃
2.19 watoAmarnaa Aijxx micrij Hicijlaanw mijad HaaroOijm wgam-daaloH daalaaH laanw wajaxxq Aaet-HacoAn׃
2.20 wajoAmaer Aael-bnotaajw wAajow laamaaH zaeH Oazabtaen Aaet-HaaAijxx qirAaen low wjoAkal laahaem׃
2.21 wajowAael moxxaeH laaxxaebaet Aaet-HaaAijxx wajiten Aaet-ciporaaH bitow lmoxxaeH׃
2.22 watelaed ben wajiqraaA Aaet-xxmow gerxxom kij Aaamar ger Haajijtij bAaeraec naakrijaaH׃ p
2.23 wajHij bajaamijm Haarabijm HaaHem wajaamaat maelaek micrajim wajeAaanhw bnej-jixraaAel min-HaaOabodaaH wajizOaaqw wataOal xxawOaataam Aael-HaaAaeloHijm min-HaaOabodaaH׃
2.24 wajixxmaO AaeloHijm Aaet-naAaqaataam wajizkor AaeloHijm Aaet-brijtow Aaet-AabraaHaam Aaet-jichaaq wAaet-jaOaqob׃
2.25 wajarA AaeloHijm Aaet-bnej jixraaAel wajedaO AaeloHijm׃ s
2.1 וילך איש מבית לוי ויקח את־בת־לוי׃
2.2 ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי־טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃
2.3 ולא־יכלה עוד הצפינו ותקח־לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את־הילד ותשם בסוף על־שפת היאר׃
2.4 ותתצב אחתו מרחק לדעה מה־יעשה לו׃
2.5 ותרד בת־פרעה לרחץ על־היאר ונערתיה הלכת על־יד היאר ותרא את־התבה בתוך הסוף ותשלח את־אמתה ותקחה ׃
2.6 ותפתח ותראהו את־הילד והנה־נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃
2.7 ותאמר אחתו אל־בת־פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את־הילד׃
2.8 ותאמר־לה בת־פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את־אם הילד׃
2.9 ותאמר לה בת־פרעה היליכי את־הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את־שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃
2.10 ויגדל הילד ותבאהו לבת־פרעה ויהי־לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן־המים משיתהו׃
2.11 ויהי ׀ בימים ההם ויגדל משה ויצא אל־אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש־עברי מאחיו׃
2.12 ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את־המצרי ויטמנהו בחול׃
2.13 ויצא ביום השני והנה שני־אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃
2.14 ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את־המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃
2.15 וישמע פרעה את־הדבר הזה ויבקש להרג את־משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ־מדין וישב על־הבאר׃
2.16 ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את־הרהטים להשקות צאן אביהן׃
2.17 ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את־צאנם׃
2.18 ותבאנה אל־רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃
2.19 ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם־דלה דלה לנו וישק את־הצאן׃
2.20 ויאמר אל־בנתיו ואיו למה זה עזבתן את־האיש קראן לו ויאכל לחם׃
2.21 ויואל משה לשבת את־האיש ויתן את־צפרה בתו למשה׃
2.22 ותלד בן ויקרא את־שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃ פ
2.23 ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני־ישראל מן־העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל־האלהים מן־העבדה׃
2.24 וישמע אלהים את־נאקתם ויזכר אלהים את־בריתו את־אברהם את־יצחק ואת־יעקב׃
2.25 וירא אלהים את־בני ישראל וידע אלהים׃ ס
2.1 wjlk Ajx mbjt lwj wjqh At-bt-lwj׃
2.2 wtHr HAxH wtld bn wtrA Atw kj-Twb HwA wtcpnHw xlxH jrhjm׃
2.3 wlA-jklH Owd Hcpjnw wtqh-lw tbt gmA wthmrH bhmr wbzpt wtxm bH At-Hjld wtxm bswp Ol-xpt HjAr׃
2.4 wttcb Ahtw mrhq ldOH mH-jOxH lw׃
2.5 wtrd bt-prOH lrhc Ol-HjAr wnOrtjH Hlkt Ol-jd HjAr wtrA At-HtbH btwk Hswp wtxlh At-AmtH wtqhH ׃
2.6 wtpth wtrAHw At-Hjld wHnH-nOr bkH wthml Oljw wtAmr mjldj HObrjm zH׃
2.7 wtAmr Ahtw Al-bt-prOH HAlk wqrAtj lk AxH mjnqt mn HObrjt wtjnq lk At-Hjld׃
2.8 wtAmr-lH bt-prOH lkj wtlk HOlmH wtqrA At-Am Hjld׃
2.9 wtAmr lH bt-prOH Hjljkj At-Hjld HzH wHjnqHw lj wAnj Atn At-xkrk wtqh HAxH Hjld wtnjqHw׃
2.10 wjgdl Hjld wtbAHw lbt-prOH wjHj-lH lbn wtqrA xmw mxH wtAmr kj mn-Hmjm mxjtHw׃
2.11 wjHj bjmjm HHm wjgdl mxH wjcA Al-Ahjw wjrA bsbltm wjrA Ajx mcrj mkH Ajx-Obrj mAhjw׃
2.12 wjpn kH wkH wjrA kj Ajn Ajx wjk At-Hmcrj wjTmnHw bhwl׃
2.13 wjcA bjwm Hxnj wHnH xnj-Anxjm Obrjm ncjm wjAmr lrxO lmH tkH rOk׃
2.14 wjAmr mj xmk lAjx xr wxpT Oljnw HlHrgnj AtH Amr kAxr Hrgt At-Hmcrj wjjrA mxH wjAmr Akn nwdO Hdbr׃
2.15 wjxmO prOH At-Hdbr HzH wjbqx lHrg At-mxH wjbrh mxH mpnj prOH wjxb bArc-mdjn wjxb Ol-HbAr׃
2.16 wlkHn mdjn xbO bnwt wtbAnH wtdlnH wtmlAnH At-HrHTjm lHxqwt cAn AbjHn׃
2.17 wjbAw HrOjm wjgrxwm wjqm mxH wjwxOn wjxq At-cAnm׃
2.18 wtbAnH Al-rOwAl AbjHn wjAmr mdwO mHrtn bA Hjwm׃
2.19 wtAmrn Ajx mcrj Hcjlnw mjd HrOjm wgm-dlH dlH lnw wjxq At-HcAn׃
2.20 wjAmr Al-bntjw wAjw lmH zH Ozbtn At-HAjx qrAn lw wjAkl lhm׃
2.21 wjwAl mxH lxbt At-HAjx wjtn At-cprH btw lmxH׃
2.22 wtld bn wjqrA At-xmw grxm kj Amr gr Hjjtj bArc nkrjH׃ p
2.23 wjHj bjmjm Hrbjm HHm wjmt mlk mcrjm wjAnhw bnj-jxrAl mn-HObdH wjzOqw wtOl xwOtm Al-HAlHjm mn-HObdH׃
2.24 wjxmO AlHjm At-nAqtm wjzkr AlHjm At-brjtw At-AbrHm At-jchq wAt-jOqb׃
2.25 wjrA AlHjm At-bnj jxrAl wjdO AlHjm׃ s
2.1 Egressus est vir de domo Levi et accepit uxorem stirpis suae;
2.2 quae concepit et peperit filium et videns eum elegantem abscondit tribus mensibus.
2.3 Cumque iam celare non posset, sumpsit fiscellam scirpeam et linivit eam bitumine ac pice; posuitque intus infantulum et exposuit eum in carecto ripae fluminis,
2.4 stante procul sorore eius et considerante eventum rei.
2.5 Ecce autem descendebat filia pharaonis, ut lavaretur in flumine, et puellae eius gradiebantur per crepidinem alvei. Quae cum vidisset fiscellam in papyrione, misit unam e famulabus suis; et allatam
2.6 aperiens cernensque in ea parvulum vagientem, miserta eius ait: “ De infantibus Hebraeorum est hic ”.
2.7 Cui soror pueri: “ Vis, inquit, ut vadam et vocem tibi mulierem Hebraeam, quae nutrire possit tibi infantulum? ”.
2.8 Respondit: “ Vade ”. Perrexit puella et vocavit matrem infantis.
2.9 Ad quam locuta filia pharaonis: “ Accipe, ait, puerum istum et nutri mihi; ego dabo tibi mercedem tuam ”. Suscepit mulier et nutrivit puerum adultumque tradidit filiae pharaonis.
2.10 Quem illa adoptavit in locum filii vocavitque nomen eius Moysen dicens: “ Quia de aqua tuli eum ”.
2.11 In diebus illis, postquam creverat, Moyses egressus est ad fratres suos; viditque afflictionem eorum et virum Aegyptium percutientem quendam de Hebraeis fratribus suis.
2.12 Cumque circumspexisset huc atque illuc et nullum adesse vidisset, percussum Aegyptium abscondit sabulo.
2.13 Et egressus die altero conspexit duos Hebraeos rixantes dixitque ei, qui faciebat iniuriam: “ Quare percutis proximum tuum? ”.
2.14 Qui respondit: “ Quis te constituit principem et iudicem super nos? Num occidere me tu vis, sicut occidisti Aegyptium? ”. Timuit Moyses et ait: “ Quomodo palam factum est verbum istud? ”.
2.15 Audivitque pharao sermonem hunc et quaerebat occidere Moysen. Qui fugiens de conspectu eius moratus est in terra Madian; venit ergo in terram Madian et sedit iuxta puteum.
2.16 Erant autem sacerdoti Madian septem filiae, quae venerunt ad hauriendam aquam; et impletis canalibus adaquare cupiebant greges patris sui.
2.17 Supervenere pastores et eiecerunt eas: surrexitque Moyses et, defensis puellis, adaquavit oves earum.
2.18 Quae cum revertissent ad Raguel patrem suum, dixit ad eas: “ Cur velocius venistis solito? ”.
2.19 Responderunt: “ Vir Aegyptius liberavit nos de manu pastorum; insuper et hausit aquam nobis potumque dedit ovibus ”.
2.20 At ille: “ Ubi est? ”, inquit. “ Quare dimisistis hominem? Vocate eum, ut comedat panem ”.
2.21 Consensit ergo Moyses habitare cum eo accepitque Sephoram filiam eius uxorem.
2.22 Quae peperit ei filium, quem vocavit Gersam dicens: “ Advena sum in terra aliena ”.
2.23 Post multum vero temporis mortuus est rex Aegypti; et ingemiscentes filii Israel propter opera vociferati sunt, ascenditque clamor eorum ad Deum ab operibus.
2.24 Et audivit gemitum eorum ac recordatus est foederis, quod pepigit cum Abraham, Isaac et Iacob;
2.25 et respexit Dominus filios Israel et apparuit eis.
3.1 Mose aber hütete die Schafe Jethros, seines Schwiegervaters, des Priesters in Midian, und trieb die Schafe hinten in die Wüste und kam an den Berg Gottes Horeb.
3.2 Und der Engel des HERRN erschien ihm in einer Feuerflamme mitten aus dem Dornbusch. Und als er sich umsah, siehe, da brannte der Dornbusch im Feuer, und der Dornbusch ward doch nicht verzehrt.
3.3 Da sprach Mose: Ich will doch hinzutreten und diese große Erscheinung besehen, warum der Dornbusch nicht verbrennt!
3.4 Als aber der HERR sah, daß er hinzutrat, um zu sehen, rief ihm Gott mitten aus dem Dornbusch und sprach: Mose, Mose! Er antwortete: Hier bin ich!
3.5 Da sprach er: Komm nicht näher herzu! Ziehe deine Schuhe aus von deinen Füßen; denn der Ort, darauf du stehest, ist heiliges Land!
3.6 Und er sprach: Ich bin der Gott deines Vaters, der Gott Abrahams, der Gott Isaaks und der Gott Jakobs! Da verdeckte Mose sein Angesicht; denn er fürchtete sich, Gott anzuschauen.
3.7 Und der HERR sprach: Ich habe das Elend meines Volkes in Ägypten angesehen und habe ihr Geschrei gehört über die, welche sie treiben; ja ich kenne ihre Schmerzen;
3.8 und ich bin herabgefahren, daß ich sie errette von der Ägypter Hand und sie ausführe aus diesem Land in ein gutes und weites Land, in ein Land, das von Milch und Honig fließt, an den Ort der Kanaaniter, Hetiter, Amoriter, Pheresiter, Heviter und Jebusiter.
3.9 Und nun siehe, das Geschrei der Kinder Israel ist vor mich gekommen, und ich habe auch ihre Bedrückung gesehen, wie die Ägypter sie bedrücken!
3.10 So geh nun hin, ich will dich zu dem Pharao senden, daß du mein Volk, die Kinder Israel, aus Ägypten führest!
3.11 Mose sprach zu Gott: Wer bin ich, daß ich zum Pharao gehe, und daß ich die Kinder Israel aus Ägypten führe?
3.12 Er sprach: Ich will mit dir sein; und dies soll dir das Zeichen sein, daß ich dich gesandt habe: Wenn du das Volk aus Ägypten geführt hast, werdet ihr auf diesem Berge Gott dienen.
3.13 Mose sprach zu Gott: Siehe, wenn ich zu den Kindern Israel komme und zu ihnen sage: Der Gott eurer Väter hat mich zu euch gesandt, und sie mich fragen werden: Wie heißt sein Name? Was soll ich ihnen sagen?
3.14 Gott sprach zu Mose: «Ich bin, der ich bin!» Und er sprach: Also sollst du zu den Kindern Israel sagen: «Ich bin», der hat mich zu euch gesandt.
3.15 Und nochmals sprach Gott zu Mose: Also sollst du zu den Kindern Israel sagen: Der HERR, der Gott eurer Väter, der Gott Abrahams, der Gott Isaaks und der Gott Jakobs, hat mich zu euch gesandt; das ist mein Name ewiglich und meine Benennung für und für.
3.16 Geh hin und versammle die Ältesten von Israel und sprich zu ihnen: Der HERR, der Gott eurer Väter, der Gott Abrahams, Isaaks und Jakobs, ist mir erschienen und hat gesagt: Ich habe achtgegeben auf euch und auf das, was euch in Ägypten widerfahren ist,
3.17 und ich sage euch: Ich will euch aus dem Elend Ägyptens herausführen in das Land der Kanaaniter, Hetiter, Amoriter, Pheresiter, Heviter und Jebusiter, in das Land, das von Milch und Honig fließt.
3.18 Und wenn sie auf dich hören, so sollst du und die Ältesten von Israel zum König von Ägypten hineingehen und zu ihm sagen: Der HERR, der Hebräer Gott, ist uns begegnet. So laß uns nun drei Tagereisen weit in die Wüste gehen, daß wir dem HERRN, unserm Gott, opfern!
3.19 Aber ich weiß, daß euch der König von Ägypten nicht wird ziehen lassen, wenn er nicht gezwungen wird durch eine starke Hand.
3.20 Aber ich werde meine Hand ausstrecken und Ägypten mit allen meinen Wundern schlagen, die ich darin tun will; darnach wird er euch ziehen lassen.
3.21 Und ich will diesem Volk Gunst verschaffen bei den Ägyptern, daß, wenn ihr auszieht, ihr nicht leer ausziehen müßt;
3.22 sondern ein jedes Weib soll von ihrer Nachbarin und Hausgenossin silberne und goldene Geschirre und Kleider fordern; die sollt ihr auf eure Söhne und Töchter legen und Ägypten berauben.
3.1 καὶ μωυσῆς ἦν ποιμαίνων τὰ πρόβατα ιοθορ τοῦ γαμβροῦ αὐτοῦ τοῦ ἱερέως μαδιαμ καὶ ἤγαγεν τὰ πρόβατα ὑπὸ τὴν ἔρημον καὶ ἦλθεν εἰς τὸ ὄρος χωρηβ
3.2 ὤφθη δὲ αὐτῷ ἄγγελος κυρίου ἐν φλογὶ πυρὸς ἐκ τοῦ βάτου καὶ ὁρᾷ ὅτι ὁ βάτος καίεται πυρί ὁ δὲ βάτος οὐ κατεκαίετο
3.3 εἶπεν δὲ μωυσῆς παρελθὼν ὄψομαι τὸ ὅραμα τὸ μέγα τοῦτο τί ὅτι οὐ κατακαίεται ὁ βάτος
3.4 ὡς δὲ εἶδεν κύριος ὅτι προσάγει ἰδεῖν ἐκάλεσεν αὐτὸν κύριος ἐκ τοῦ βάτου λέγων μωυσῆ μωυσῆ ὁ δὲ εἶπεν τί ἐστιν
3.5 καὶ εἶπεν μὴ ἐγγίσῃς ὧδε λῦσαι τὸ ὑπόδημα ἐκ τῶν ποδῶν σου ὁ γὰρ τόπος ἐν ᾧ σὺ ἕστηκας γῆ ἁγία ἐστίν
3.6 καὶ εἶπεν αὐτῷ ἐγώ εἰμι ὁ θεὸς τοῦ πατρός σου θεὸς αβρααμ καὶ θεὸς ισαακ καὶ θεὸς ιακωβ ἀπέστρεψεν δὲ μωυσῆς τὸ πρόσωπον αὐτοῦ εὐλαβεῖτο γὰρ κατεμβλέψαι ἐνώπιον τοῦ θεοῦ
3.7 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ἰδὼν εἶδον τὴν κάκωσιν τοῦ λαοῦ μου τοῦ ἐν αἰγύπτῳ καὶ τῆς κραυγῆς αὐτῶν ἀκήκοα ἀπὸ τῶν ἐργοδιωκτῶν οἶδα γὰρ τὴν ὀδύνην αὐτῶν
3.8 καὶ κατέβην ἐξελέσθαι αὐτοὺς ἐκ χειρὸς αἰγυπτίων καὶ ἐξαγαγεῖν αὐτοὺς ἐκ τῆς γῆς ἐκείνης καὶ εἰσαγαγεῖν αὐτοὺς εἰς γῆν ἀγαθὴν καὶ πολλήν εἰς γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι εἰς τὸν τόπον τῶν χαναναίων καὶ χετταίων καὶ αμορραίων καὶ φερεζαίων καὶ γεργεσαίων καὶ ευαίων καὶ ιεβουσαίων
3.9 καὶ νῦν ἰδοὺ κραυγὴ τῶν υἱῶν ισραηλ ἥκει πρός με κἀγὼ ἑώρακα τὸν θλιμμόν ὃν οἱ αἰγύπτιοι θλίβουσιν αὐτούς
3.10 καὶ νῦν δεῦρο ἀποστείλω σε πρὸς φαραω βασιλέα αἰγύπτου καὶ ἐξάξεις τὸν λαόν μου τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου
3.11 καὶ εἶπεν μωυσῆς πρὸς τὸν θεόν τίς εἰμι ὅτι πορεύσομαι πρὸς φαραω βασιλέα αἰγύπτου καὶ ὅτι ἐξάξω τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου
3.12 εἶπεν δὲ ὁ θεὸς μωυσεῖ λέγων ὅτι ἔσομαι μετὰ σοῦ καὶ τοῦτό σοι τὸ σημεῖον ὅτι ἐγώ σε ἐξαποστέλλω ἐν τῷ ἐξαγαγεῖν σε τὸν λαόν μου ἐξ αἰγύπτου καὶ λατρεύσετε τῷ θεῷ ἐν τῷ ὄρει τούτῳ
3.13 καὶ εἶπεν μωυσῆς πρὸς τὸν θεόν ἰδοὺ ἐγὼ ἐλεύσομαι πρὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ ἐρῶ πρὸς αὐτούς ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν ἀπέσταλκέν με πρὸς ὑμᾶς ἐρωτήσουσίν με τί ὄνομα αὐτῷ τί ἐρῶ πρὸς αὐτούς
3.14 καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς μωυσῆν ἐγώ εἰμι ὁ ὤν καὶ εἶπεν οὕτως ἐρεῖς τοῖς υἱοῖς ισραηλ ὁ ὢν ἀπέσταλκέν με πρὸς ὑμᾶς
3.15 καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πάλιν πρὸς μωυσῆν οὕτως ἐρεῖς τοῖς υἱοῖς ισραηλ κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν θεὸς αβρααμ καὶ θεὸς ισαακ καὶ θεὸς ιακωβ ἀπέσταλκέν με πρὸς ὑμᾶς τοῦτό μού ἐστιν ὄνομα αἰώνιον καὶ μνημόσυνον γενεῶν γενεαῖς
3.16 ἐλθὼν οὖν συνάγαγε τὴν γερουσίαν τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν ὦπταί μοι θεὸς αβρααμ καὶ θεὸς ισαακ καὶ θεὸς ιακωβ λέγων ἐπισκοπῇ ἐπέσκεμμαι ὑμᾶς καὶ ὅσα συμβέβηκεν ὑμῖν ἐν αἰγύπτῳ
3.17 καὶ εἶπον ἀναβιβάσω ὑμᾶς ἐκ τῆς κακώσεως τῶν αἰγυπτίων εἰς τὴν γῆν τῶν χαναναίων καὶ χετταίων καὶ αμορραίων καὶ φερεζαίων καὶ γεργεσαίων καὶ ευαίων καὶ ιεβουσαίων εἰς γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι
3.18 καὶ εἰσακούσονταί σου τῆς φωνῆς καὶ εἰσελεύσῃ σὺ καὶ ἡ γερουσία ισραηλ πρὸς φαραω βασιλέα αἰγύπτου καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν ὁ θεὸς τῶν εβραίων προσκέκληται ἡμᾶς πορευσώμεθα οὖν ὁδὸν τριῶν ἡμερῶν εἰς τὴν ἔρημον ἵνα θύσωμεν τῷ θεῷ ἡμῶν
3.19 ἐγὼ δὲ οἶδα ὅτι οὐ προήσεται ὑμᾶς φαραω βασιλεὺς αἰγύπτου πορευθῆναι ἐὰν μὴ μετὰ χειρὸς κραταιᾶς
3.20 καὶ ἐκτείνας τὴν χεῖρα πατάξω τοὺς αἰγυπτίους ἐν πᾶσι τοῖς θαυμασίοις μου οἷς ποιήσω ἐν αὐτοῖς καὶ μετὰ ταῦτα ἐξαποστελεῖ ὑμᾶς
3.21 καὶ δώσω χάριν τῷ λαῷ τούτῳ ἐναντίον τῶν αἰγυπτίων ὅταν δὲ ἀποτρέχητε οὐκ ἀπελεύσεσθε κενοί
3.22 αἰτήσει γυνὴ παρὰ γείτονος καὶ συσκήνου αὐτῆς σκεύη ἀργυρᾶ καὶ χρυσᾶ καὶ ἱματισμόν καὶ ἐπιθήσετε ἐπὶ τοὺς υἱοὺς ὑμῶν καὶ ἐπὶ τὰς θυγατέρας ὑμῶν καὶ σκυλεύσετε τοὺς αἰγυπτίους
3.1 kai mohysehs ehn poimainohn ta probata iothor toy gambroy aytoy toy iereohs madiam kai ehgagen ta probata ypo tehn erehmon kai ehlthen eis to oros chohrehb
3.2 ohphtheh de aytoh aggelos kyrioy en phlogi pyros ek toy batoy kai ora oti o batos kaietai pyri o de batos oy katekaieto
3.3 eipen de mohysehs parelthohn opsomai to orama to mega toyto ti oti oy katakaietai o batos
3.4 ohs de eiden kyrios oti prosagei idein ekalesen ayton kyrios ek toy batoy legohn mohyseh mohyseh o de eipen ti estin
3.5 kai eipen meh eggisehs ohde lysai to ypodehma ek tohn podohn soy o gar topos en oh sy estehkas geh agia estin
3.6 kai eipen aytoh egoh eimi o theos toy patros soy theos abraam kai theos isaak kai theos iakohb apestrepsen de mohysehs to prosohpon aytoy eylabeito gar katemblepsai enohpion toy theoy
3.7 eipen de kyrios pros mohysehn idohn eidon tehn kakohsin toy laoy moy toy en aigyptoh kai tehs kraygehs aytohn akehkoa apo tohn ergodiohktohn oida gar tehn odynehn aytohn
3.8 kai katebehn exelesthai aytoys ek cheiros aigyptiohn kai exagagein aytoys ek tehs gehs ekeinehs kai eisagagein aytoys eis gehn agathehn kai pollehn eis gehn reoysan gala kai meli eis ton topon tohn chananaiohn kai chettaiohn kai amorraiohn kai pherezaiohn kai gergesaiohn kai eyaiohn kai ieboysaiohn
3.9 kai nyn idoy kraygeh tohn yiohn israehl ehkei pros me kagoh eohraka ton thlimmon on oi aigyptioi thliboysin aytoys
3.10 kai nyn deyro aposteiloh se pros pharaoh basilea aigyptoy kai exaxeis ton laon moy toys yioys israehl ek gehs aigyptoy
3.11 kai eipen mohysehs pros ton theon tis eimi oti poreysomai pros pharaoh basilea aigyptoy kai oti exaxoh toys yioys israehl ek gehs aigyptoy
3.12 eipen de o theos mohysei legohn oti esomai meta soy kai toyto soi to sehmeion oti egoh se exapostelloh en toh exagagein se ton laon moy ex aigyptoy kai latreysete toh theoh en toh orei toytoh
3.13 kai eipen mohysehs pros ton theon idoy egoh eleysomai pros toys yioys israehl kai eroh pros aytoys o theos tohn paterohn ymohn apestalken me pros ymas erohtehsoysin me ti onoma aytoh ti eroh pros aytoys
3.14 kai eipen o theos pros mohysehn egoh eimi o ohn kai eipen oytohs ereis tois yiois israehl o ohn apestalken me pros ymas
3.15 kai eipen o theos palin pros mohysehn oytohs ereis tois yiois israehl kyrios o theos tohn paterohn ymohn theos abraam kai theos isaak kai theos iakohb apestalken me pros ymas toyto moy estin onoma aiohnion kai mnehmosynon geneohn geneais
3.16 elthohn oyn synagage tehn geroysian tohn yiohn israehl kai ereis pros aytoys kyrios o theos tohn paterohn ymohn ohptai moi theos abraam kai theos isaak kai theos iakohb legohn episkopeh epeskemmai ymas kai osa symbebehken ymin en aigyptoh
3.17 kai eipon anabibasoh ymas ek tehs kakohseohs tohn aigyptiohn eis tehn gehn tohn chananaiohn kai chettaiohn kai amorraiohn kai pherezaiohn kai gergesaiohn kai eyaiohn kai ieboysaiohn eis gehn reoysan gala kai meli
3.18 kai eisakoysontai soy tehs phohnehs kai eiseleyseh sy kai eh geroysia israehl pros pharaoh basilea aigyptoy kai ereis pros ayton o theos tohn ebraiohn proskeklehtai ehmas poreysohmetha oyn odon triohn ehmerohn eis tehn erehmon ina thysohmen toh theoh ehmohn
3.19 egoh de oida oti oy proehsetai ymas pharaoh basileys aigyptoy poreythehnai ean meh meta cheiros krataias
3.20 kai ekteinas tehn cheira pataxoh toys aigyptioys en pasi tois thaymasiois moy ois poiehsoh en aytois kai meta tayta exapostelei ymas
3.21 kai dohsoh charin toh laoh toytoh enantion tohn aigyptiohn otan de apotrechehte oyk apeleysesthe kenoi
3.22 aitehsei gyneh para geitonos kai syskehnoy aytehs skeyeh argyra kai chrysa kai imatismon kai epithehsete epi toys yioys ymohn kai epi tas thygateras ymohn kai skyleysete toys aigyptioys
3.1 וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת־צֹאן יִתְרֹו חֹתְנֹו כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת־הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל־הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה׃
3.2 וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת־אֵשׁ מִתֹּוךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל׃
3.3 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה־נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא־יִבְעַר הַסְּנֶה׃
3.4 וַיַּרְא יְהוָה כִּי סָר לִרְאֹות וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתֹּוךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃
3.5 וַיֹּאמֶר אַל־תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל־נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקֹום אֲשֶׁר אַתָּה עֹומֵד עָלָיו אַדְמַת־קֹדֶשׁ הוּא׃
3.6 וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל־הָאֱלֹהִים׃
3.7 וַיֹּאמֶר יְהוָה רָאֹה רָאִיתִי אֶת־עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת־צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת־מַכְאֹבָיו׃
3.8 וָאֵרֵד לְהַצִּילֹו ׀ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתֹו מִן־הָאָרֶץ הַהִוא אֶל־אֶרֶץ טֹובָה וּרְחָבָה אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל־מְקֹום הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי׃
3.9 וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם־רָאִיתִי אֶת־הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם׃
3.10 וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל־פַּרְעֹה וְהֹוצֵא אֶת־עַמִּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם׃
3.11 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל־פַּרְעֹה וְכִי אֹוצִיא אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם׃
3.12 וַיֹּאמֶר כִּי־אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה־לְּךָ הָאֹות כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהֹוצִיאֲךָ אֶת־הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת־הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה׃
3.13 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבֹותֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ־לִי מַה־שְּׁמֹו מָה אֹמַר אֲלֵהֶם׃
3.14 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם׃
3.15 וַיֹּאמֶר עֹוד אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה כֹּה־תֹאמַר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה־שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר׃
3.16 לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת־הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם׃
3.17 וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃
3.18 וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה־נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ׃
3.19 וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא־יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה׃
3.20 וְשָׁלַחְתִּי אֶת־יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת־מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתַי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבֹּו וְאַחֲרֵי־כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם׃
3.21 וְנָתַתִּי אֶת־חֵן הָעָם־הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם׃
3.22 וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל־בְּנֵיכֶם וְעַל־בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת־מִצְרָיִם׃
3.1 wmoxxaeH HaajaaH roOaeH Aaet-coAn jitrow hotnow koHen midjaan wajinHag Aaet-HacoAn Aahar Hamidbaar wajaaboA Aael-Har HaaAaeloHijm horebaaH׃
3.2 wajeraaA malAak jHowaaH Aelaajw blabat-Aexx mitowk HasnaeH wajarA wHineH HasnaeH boOer baaAexx wHasnaeH Aejnaenw Aukaal׃
3.3 wajoAmaer moxxaeH AaasuraaH-naaA wAaerAaeH Aaet-HamarAaeH Hagaadol HazaeH madwOa loA-jibOar HasnaeH׃
3.4 wajarA jHwaaH kij saar lirAowt wajiqraaA Aelaajw AaeloHijm mitowk HasnaeH wajoAmaer moxxaeH moxxaeH wajoAmaer Hinenij׃
3.5 wajoAmaer Aal-tiqrab Halom xxal-nOaalaejkaa meOal raglaejkaa kij Hamaaqowm Aaxxaer AataaH Oowmed Oaalaajw Aadmat-qodaexx HwA׃
3.6 wajoAmaer Aaanokij AaeloHej Aaabijkaa AaeloHej AabraaHaam AaeloHej jichaaq weAloHej jaOaqob wajaster moxxaeH paanaajw kij jaareA meHabijT Aael-HaaAaeloHijm׃
3.7 wajoAmaer jHwaaH raaAoH raaAijtij Aaet-Oaanij Oamij Aaxxaer bmicraajim wAaet-caOaqaataam xxaamaOtij mipnej nogxaajw kij jaadaOtij Aaet-makAobaajw׃
3.8 waaAered lHacijlow mijad micrajim wlHaOalotow min-HaaAaaraec HaHiwA Aael-Aaeraec TowbaaH wrhaabaaH Aael-Aaeraec zaabat haalaab wdbaaxx Aael-mqowm HaknaOanij wHahitij wHaaAaemorij wHaprizij wHahiwij wHajbwsij׃
3.9 wOataaH HineH caOaqat bnej-jixraaAel baaAaaH Aelaaj wgam-raaAijtij Aaet-Halahac Aaxxaer micrajim lohacijm Aotaam׃
3.10 wOataaH lkaaH wAaexxlaahakaa Aael-parOoH wHowceA Aaet-Oamij bnej-jixraaAel mimicraajim׃
3.11 wajoAmaer moxxaeH Aael-HaaAaeloHijm mij Aaanokij kij Aelek Aael-parOoH wkij AowcijA Aaet-bnej jixraaAel mimicraajim׃
3.12 wajoAmaer kij-AaeHjaeH Oimaak wzaeH-lkaa HaaAowt kij Aaanokij xxlahtijkaa bHowcijAakaa Aaet-HaaOaam mimicrajim taOabdwn Aaet-HaaAaeloHijm Oal HaaHaar HazaeH׃
3.13 wajoAmaer moxxaeH Aael-HaaAaeloHijm HineH Aaanokij baaA Aael-bnej jixraaAel wAaamartij laaHaem AaeloHej Aabowtejkaem xxlaahanij Aalejkaem wAaamrw-lij maH-xxmow maaH Aomar AaleHaem׃
3.14 wajoAmaer AaeloHijm Aael-moxxaeH AaeHjaeH Aaxxaer AaeHjaeH wajoAmaer koH toAmar libnej jixraaAel AaeHjaeH xxlaahanij Aalejkaem׃
3.15 wajoAmaer Oowd AaeloHijm Aael-moxxaeH koH-toAmar Aael-bnej jixraaAel jHwaaH AaeloHej Aabotejkaem AaeloHej AabraaHaam AaeloHej jichaaq weAloHej jaOaqob xxlaahanij Aalejkaem zaeH-xxmij lOolaam wzaeH zikrij ldor dor׃
3.16 lek wAaasaptaa Aaet-ziqnej jixraaAel wAaamartaa AaleHaem jHwaaH AaeloHej Aabotejkaem nirAaaH Aelaj AaeloHej AabraaHaam jichaaq wjaOaqob leAmor paaqod paaqadtij Aaetkaem wAaet-HaeOaaxwj laakaem bmicraajim׃
3.17 waaAomar AaOalaeH Aaetkaem meOaanij micrajim Aael-Aaeraec HaknaOanij wHahitij wHaaAaemorij wHaprizij wHahiwij wHajbwsij Aael-Aaeraec zaabat haalaab wdbaaxx׃
3.18 wxxaamOw lqolaekaa wbaaAtaa AataaH wziqnej jixraaAel Aael-maelaek micrajim waAamartaem Aelaajw jHwaaH AaeloHej HaaOibrijijm niqraaH Oaalejnw wOataaH nelakaaH-naaA daeraek xxloxxaet jaamijm bamidbaar wnizbhaaH lajHwaaH AaeloHejnw׃
3.19 waAanij jaadaOtij kij loA-jiten Aaetkaem maelaek micrajim laHalok wloA bjaad hazaaqaaH׃
3.20 wxxaalahtij Aaet-jaadij wHikejtij Aaet-micrajim bkol niplAotaj Aaxxaer AaeOaexaeH bqirbow wAaharej-ken jxxalah Aaetkaem׃
3.21 wnaatatij Aaet-hen HaaOaam-HazaeH bOejnej micraajim wHaajaaH kij telekwn loA telkw rejqaam׃
3.22 wxxaaAalaaH AixxaaH mixxkaentaaH wmigaarat bejtaaH klej-kaesaep wklej zaaHaab wxmaalot wxamtaem Oal-bnejkaem wOal-bnotejkaem wnicaltaem Aaet-micraajim׃
3.1 ומשה היה רעה את־צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את־הצאן אחר המדבר ויבא אל־הר האלהים חרבה׃
3.2 וירא מלאך יהוה אליו בלבת־אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃
3.3 ויאמר משה אסרה־נא ואראה את־המראה הגדל הזה מדוע לא־יבער הסנה׃
3.4 וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃
3.5 ויאמר אל־תקרב הלם של־נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת־קדש הוא׃
3.6 ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל־האלהים׃
3.7 ויאמר יהוה ראה ראיתי את־עני עמי אשר במצרים ואת־צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את־מכאביו׃
3.8 וארד להצילו ׀ מיד מצרים ולהעלתו מן־הארץ ההוא אל־ארץ טובה ורחבה אל־ארץ זבת חלב ודבש אל־מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃
3.9 ועתה הנה צעקת בני־ישראל באה אלי וגם־ראיתי את־הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃
3.10 ועתה לכה ואשלחך אל־פרעה והוצא את־עמי בני־ישראל ממצרים׃
3.11 ויאמר משה אל־האלהים מי אנכי כי אלך אל־פרעה וכי אוציא את־בני ישראל ממצרים׃
3.12 ויאמר כי־אהיה עמך וזה־לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את־העם ממצרים תעבדון את־האלהים על ההר הזה׃
3.13 ויאמר משה אל־האלהים הנה אנכי בא אל־בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו־לי מה־שמו מה אמר אלהם׃
3.14 ויאמר אלהים אל־משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃
3.15 ויאמר עוד אלהים אל־משה כה־תאמר אל־בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה־שמי לעלם וזה זכרי לדר דר׃
3.16 לך ואספת את־זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת־העשוי לכם במצרים׃
3.17 ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל־ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל־ארץ זבת חלב ודבש׃
3.18 ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל־מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה־נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו׃
3.19 ואני ידעתי כי לא־יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה׃
3.20 ושלחתי את־ידי והכיתי את־מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי־כן ישלח אתכם׃
3.21 ונתתי את־חן העם־הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם׃
3.22 ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי־כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על־בניכם ועל־בנתיכם ונצלתם את־מצרים׃
3.1 wmxH HjH rOH At-cAn jtrw htnw kHn mdjn wjnHg At-HcAn Ahr Hmdbr wjbA Al-Hr HAlHjm hrbH׃
3.2 wjrA mlAk jHwH Aljw blbt-Ax mtwk HsnH wjrA wHnH HsnH bOr bAx wHsnH Ajnnw Akl׃
3.3 wjAmr mxH AsrH-nA wArAH At-HmrAH Hgdl HzH mdwO lA-jbOr HsnH׃
3.4 wjrA jHwH kj sr lrAwt wjqrA Aljw AlHjm mtwk HsnH wjAmr mxH mxH wjAmr Hnnj׃
3.5 wjAmr Al-tqrb Hlm xl-nOljk mOl rgljk kj Hmqwm Axr AtH Owmd Oljw Admt-qdx HwA׃
3.6 wjAmr Ankj AlHj Abjk AlHj AbrHm AlHj jchq wAlHj jOqb wjstr mxH pnjw kj jrA mHbjT Al-HAlHjm׃
3.7 wjAmr jHwH rAH rAjtj At-Onj Omj Axr bmcrjm wAt-cOqtm xmOtj mpnj ngxjw kj jdOtj At-mkAbjw׃
3.8 wArd lHcjlw mjd mcrjm wlHOltw mn-HArc HHwA Al-Arc TwbH wrhbH Al-Arc zbt hlb wdbx Al-mqwm HknOnj wHhtj wHAmrj wHprzj wHhwj wHjbwsj׃
3.9 wOtH HnH cOqt bnj-jxrAl bAH Alj wgm-rAjtj At-Hlhc Axr mcrjm lhcjm Atm׃
3.10 wOtH lkH wAxlhk Al-prOH wHwcA At-Omj bnj-jxrAl mmcrjm׃
3.11 wjAmr mxH Al-HAlHjm mj Ankj kj Alk Al-prOH wkj AwcjA At-bnj jxrAl mmcrjm׃
3.12 wjAmr kj-AHjH Omk wzH-lk HAwt kj Ankj xlhtjk bHwcjAk At-HOm mmcrjm tObdwn At-HAlHjm Ol HHr HzH׃
3.13 wjAmr mxH Al-HAlHjm HnH Ankj bA Al-bnj jxrAl wAmrtj lHm AlHj Abwtjkm xlhnj Aljkm wAmrw-lj mH-xmw mH Amr AlHm׃
3.14 wjAmr AlHjm Al-mxH AHjH Axr AHjH wjAmr kH tAmr lbnj jxrAl AHjH xlhnj Aljkm׃
3.15 wjAmr Owd AlHjm Al-mxH kH-tAmr Al-bnj jxrAl jHwH AlHj Abtjkm AlHj AbrHm AlHj jchq wAlHj jOqb xlhnj Aljkm zH-xmj lOlm wzH zkrj ldr dr׃
3.16 lk wAspt At-zqnj jxrAl wAmrt AlHm jHwH AlHj Abtjkm nrAH Alj AlHj AbrHm jchq wjOqb lAmr pqd pqdtj Atkm wAt-HOxwj lkm bmcrjm׃
3.17 wAmr AOlH Atkm mOnj mcrjm Al-Arc HknOnj wHhtj wHAmrj wHprzj wHhwj wHjbwsj Al-Arc zbt hlb wdbx׃
3.18 wxmOw lqlk wbAt AtH wzqnj jxrAl Al-mlk mcrjm wAmrtm Aljw jHwH AlHj HObrjjm nqrH Oljnw wOtH nlkH-nA drk xlxt jmjm bmdbr wnzbhH ljHwH AlHjnw׃
3.19 wAnj jdOtj kj lA-jtn Atkm mlk mcrjm lHlk wlA bjd hzqH׃
3.20 wxlhtj At-jdj wHkjtj At-mcrjm bkl nplAtj Axr AOxH bqrbw wAhrj-kn jxlh Atkm׃
3.21 wnttj At-hn HOm-HzH bOjnj mcrjm wHjH kj tlkwn lA tlkw rjqm׃
3.22 wxAlH AxH mxkntH wmgrt bjtH klj-ksp wklj zHb wxmlt wxmtm Ol-bnjkm wOl-bntjkm wncltm At-mcrjm׃
3.1 Moyses autem pascebat oves Iethro soceri sui sacerdotis Ma dian; cumque minasset gregem ultra desertum, venit ad montem Dei Horeb.
3.2 Apparuitque ei angelus Domini in flamma ignis de medio rubi; et videbat quod rubus arderet et non combureretur.
3.3 Dixit ergo Moyses: “ Vadam et videbo visionem hanc magnam, quare non comburatur rubus ”.
3.4 Cernens autem Dominus quod pergeret ad videndum, vocavit eum Deus de medio rubi et ait: “ Moyses, Moyses ”. Qui respondit: “ Adsum ”.
3.5 At ille: “ Ne appropies, inquit, huc; solve calceamentum de pedibus tuis; locus enim, in quo stas, terra sancta est ”.
3.6 Et ait: “ Ego sum Deus patris tui, Deus Abraham, Deus Isaac et Deus Iacob ”. Abscondit Moyses faciem suam; non enim audebat aspicere contra Deum.
3.7 Cui ait Dominus: “ Vidi afflictionem populi mei in Aegypto et clamorem eius audivi propter duritiam exactorum eorum.
3.8 Et sciens dolorem eius descendi, ut liberem eum de manibus Aegyptiorum et educam de terra illa in terram bonam et spatiosam, in terram, quae fluit lacte et melle, ad loca Chananaei et Hetthaei et Amorraei et Pherezaei et Hevaei et Iebusaei.
3.9 Clamor ergo filiorum Israel venit ad me, vidique afflictionem eorum, qua ab Aegyptiis opprimuntur;
3.10 sed veni, mittam te ad pharaonem, ut educas populum meum, filios Israel, de Aegypto ”.
3.11 Dixitque Moyses ad Deum: “ Quis sum ego, ut vadam ad pharaonem et educam filios Israel de Aegypto? ”.
3.12 Qui dixit ei: “ Ego ero tecum; et hoc habebis signum quod miserim te: cum eduxeris populum de Aegypto, servietis Deo super montem istum ”.
3.13 Ait Moyses ad Deum: “ Ecce, ego vadam ad filios Israel et dicam eis: Deus patrum vestrorum misit me ad vos. Si dixerint mihi: "Quod est nomen eius?" quid dicam eis? ”.
3.14 Dixit Deus ad Moysen: “ Ego sum qui sum ”. Ait: “ Sic dices filiis Israel: Qui sum misit me ad vos ”.
3.15 Dixitque iterum Deus ad Moysen: “ Haec dices filiis Israel: Dominus, Deus patrum vestrorum, Deus Abraham, Deus Isaac et Deus lacob, misit me ad vos; hoc nomen mihi est in aeternum, et hoc memoriale meum in generationem et generationem.
3.16 Vade et congrega seniores Israel et dices ad eos: Dominus, Deus patrum vestrorum, apparuit mihi, Deus Abraham, Deus Isaac et Deus Iacob, dicens: Visitans visitavi vos et vidi omnia, quae acciderunt vobis in Aegypto;
3.17 et dixi: Educam vos de afflictione Aegypti in terram Chananaei et Hetthaei et Amorraei et Pherezaei et Hevaei et Iebusaei, ad terram fluentem lacte et melle.
3.18 Et audient vocem tuam; ingredierisque tu et seniores Israel ad regem Aegypti, et dicetis ad eum: Dominus, Deus Hebraeorum, occurrit nobis; et nunc eamus viam trium dierum in solitudinem, ut immolemus Domino Deo nostro.
3.19 Sed ego scio quod non dimittet vos rex Aegypti, ut eatis, nisi per manum validam.
3.20 Extendam enim manum meam et percutiam Aegyptum in cunctis mirabilibus meis, quae facturus sum in medio eius; post haec dimittet vos.
3.21 Daboque gratiam populo huic coram Aegyptiis, et, cum egrediemini, non exibitis vacui.
3.22 Sed postulabit mulier a vicina sua et ab hospita sua vasa argentea et aurea ac vestes; ponetisque eas super filios et filias vestras et spoliabitis Aegyptum ”.
4.1 Da antwortete Mose und sprach: Und wenn sie mir nicht glauben und nicht auf mich hören, sondern sagen: Der HERR ist dir nicht erschienen?
4.2 Der HERR sprach zu ihm: Was hast du in deiner Hand? Er sprach: Einen Stab!
4.3 Da sprach er: Wirf ihn von dir auf die Erde! Und er warf ihn auf die Erde; da ward er zur Schlange. Und Mose floh vor ihr.
4.4 Aber der HERR sprach zu Mose: Strecke deine Hand aus und ergreife sie beim Schwanz! Da streckte er seine Hand aus und hielt sie. Und sie ward zum Stab in seiner Hand.
4.5 Darum werden sie glauben, daß der HERR, der Gott ihrer Väter, der Gott Abrahams, der Gott Isaaks und der Gott Jakobs, dir erschienen ist.
4.6 Und der HERR sprach weiter zu ihm: Stecke doch deine Hand in deinen Busen! Da steckte er seine Hand in seinen Busen; und als er sie herauszog, siehe, da war seine Hand aussätzig wie Schnee.
4.7 Und er sprach: Tue deine Hand wieder in deinen Busen! Und er tat seine Hand wieder in seinen Busen; und als er sie aus seinem Busen herauszog, siehe, da war sie wieder geworden wie sein übriges Fleisch.
4.8 Wenn sie nun dir nicht glauben und nicht auf das erste Zeichen hören, so werden sie doch der Stimme des andern Zeichens glauben.
4.9 Wenn sie aber auch diesem Zeichen nicht glauben, so nimm Wasser aus dem Fluß und gieß es auf das trockene Land, so wird das Wasser, das du aus dem Flusse genommen hast, auf dem trockenen Lande zu Blut werden.
4.10 Mose aber sprach zum HERRN: Ach mein Herr, ich bin kein Mann, der reden kann; ich bin es weder gestern noch vorgestern gewesen und auch nicht, seitdem du mit deinem Knechte geredet hast; denn ich habe einen schwerfälligen Mund und eine schwere Zunge!
4.11 Da sprach der HERR zu ihm: Wer hat dem Menschen den Mund erschaffen, oder wer hat den Stummen, oder Tauben, oder Sehenden, oder Blinden gemacht? Habe nicht ich es getan, der HERR?
4.12 So geh nun hin: Ich will mit deinem Munde sein und dich lehren, was du sagen sollst!
4.13 Da sprach Mose: Bitte, Herr, sende doch, wen du senden willst!
4.14 Da ward der HERR sehr zornig über Mose und sprach: Weiß ich denn nicht, daß dein Bruder Aaron, der Levit, wohl reden kann? Und siehe, er kommt sogar heraus, dir entgegen, und wenn er dich sieht, so wird er sich von Herzen freuen.
4.15 Du sollst mit ihm reden und die Worte in seinen Mund legen; so will ich mit deinem Munde und mit seinem Munde sein und euch lehren, was ihr tun sollt.
4.16 Und er soll für dich zum Volke reden und soll dein Mund sein, und du sollst für ihn an Gottes Statt sein.
4.17 Und nimm diesen Stab in deine Hand, damit du die Zeichen tun sollst!
4.18 Da ging Mose hin und kehrte zu Jethro, seinem Schwiegervater, zurück und sprach zu ihm: Ich möchte zu meinen Brüdern zurückkehren, die in Ägypten sind, und sehen, ob sie noch leben. Jethro sprach zu ihm: Geh hin im Frieden!
4.19 Und der HERR sprach zu Mose in Midian: Geh nach Ägypten zurück; denn die Leute sind alle tot, die nach deinem Leben trachteten!
4.20 Also nahm Mose sein Weib und seine Söhne und ließ sie auf einem Esel reiten und zog wieder nach Ägypten. Mose nahm auch den Stab Gottes in die Hand.
4.21 Und der HERR sprach zu Mose: Siehe zu, wenn du wieder nach Ägypten kommst, daß du vor dem Pharao alle die Wunder tuest, welche ich in deine Hand gegeben habe. Ich aber will sein Herz verstocken, daß er das Volk nicht wird ziehen lassen.
4.22 Und du sollst zum Pharao sagen: So spricht der HERR: «Israel ist mein erstgeborener Sohn;
4.23 darum sage ich dir: Laß meinen Sohn gehen, daß er mir diene; wirst du dich aber weigern, ihn ziehen zu lassen, siehe, so will ich deinen eigenen erstgebornen Sohn erwürgen!»
4.24 Als er aber unterwegs in der Herberge war, griff ihn der HERR an und wollte ihn töten.
4.25 Da nahm Zippora einen scharfen Stein und beschnitt ihrem Sohn die Vorhaut und warf sie ihm vor die Füße und sprach: Du bist mir ein Blutbräutigam!
4.26 Da ließ er von ihm ab. Sie sagte aber «Blutbräutigam» um der Beschneidung willen.
4.27 Und der HERR sprach zu Aaron: Gehe hin, Mose entgegen in die Wüste! Da ging er hin und traf ihn am Berge Gottes und küßte ihn.
4.28 Und Mose tat Aaron alle Worte des HERRN kund, womit er ihn beauftragt hatte, auch alle Zeichen, die er ihm befohlen hatte.
4.29 Da gingen Mose und Aaron hin und versammelten alle Ältesten der Kinder Israel.
4.30 Und Aaron redete alle Worte, die der HERR mit Mose geredet hatte; und er tat die Zeichen vor dem Volk.
4.31 Und das Volk glaubte. Und als sie hörten, daß der HERR sich der Kinder Israel angenommen und daß er ihr Elend angesehen habe, neigten sie sich und beteten an.
4.1 ἀπεκρίθη δὲ μωυσῆς καὶ εἶπεν ἐὰν οὖν μὴ πιστεύσωσίν μοι μηδὲ εἰσακούσωσιν τῆς φωνῆς μου ἐροῦσιν γὰρ ὅτι οὐκ ὦπταί σοι ὁ θεός τί ἐρῶ πρὸς αὐτούς
4.2 εἶπεν δὲ αὐτῷ κύριος τί τοῦτό ἐστιν τὸ ἐν τῇ χειρί σου ὁ δὲ εἶπεν ῥάβδος
4.3 καὶ εἶπεν ῥῖψον αὐτὴν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἔρριψεν αὐτὴν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἐγένετο ὄφις καὶ ἔφυγεν μωυσῆς ἀπ' αὐτοῦ
4.4 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν ἔκτεινον τὴν χεῖρα καὶ ἐπιλαβοῦ τῆς κέρκου ἐκτείνας οὖν τὴν χεῖρα ἐπελάβετο τῆς κέρκου καὶ ἐγένετο ῥάβδος ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ
4.5 ἵνα πιστεύσωσίν σοι ὅτι ὦπταί σοι κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων αὐτῶν θεὸς αβρααμ καὶ θεὸς ισαακ καὶ θεὸς ιακωβ
4.6 εἶπεν δὲ αὐτῷ κύριος πάλιν εἰσένεγκε τὴν χεῖρά σου εἰς τὸν κόλπον σου καὶ εἰσήνεγκεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸν κόλπον αὐτοῦ καὶ ἐξήνεγκεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐκ τοῦ κόλπου αὐτοῦ καὶ ἐγενήθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ὡσεὶ χιών
4.7 καὶ εἶπεν πάλιν εἰσένεγκε τὴν χεῖρά σου εἰς τὸν κόλπον σου καὶ εἰσήνεγκεν τὴν χεῖρα εἰς τὸν κόλπον αὐτοῦ καὶ ἐξήνεγκεν αὐτὴν ἐκ τοῦ κόλπου αὐτοῦ καὶ πάλιν ἀπεκατέστη εἰς τὴν χρόαν τῆς σαρκὸς αὐτοῦ
4.8 ἐὰν δὲ μὴ πιστεύσωσίν σοι μηδὲ εἰσακούσωσιν τῆς φωνῆς τοῦ σημείου τοῦ πρώτου πιστεύσουσίν σοι τῆς φωνῆς τοῦ σημείου τοῦ ἐσχάτου
4.9 καὶ ἔσται ἐὰν μὴ πιστεύσωσίν σοι τοῖς δυσὶ σημείοις τούτοις μηδὲ εἰσακούσωσιν τῆς φωνῆς σου λήμψῃ ἀπὸ τοῦ ὕδατος τοῦ ποταμοῦ καὶ ἐκχεεῖς ἐπὶ τὸ ξηρόν καὶ ἔσται τὸ ὕδωρ ὃ ἐὰν λάβῃς ἀπὸ τοῦ ποταμοῦ αἷμα ἐπὶ τοῦ ξηροῦ
4.10 εἶπεν δὲ μωυσῆς πρὸς κύριον δέομαι κύριε οὐχ ἱκανός εἰμι πρὸ τῆς ἐχθὲς οὐδὲ πρὸ τῆς τρίτης ἡμέρας οὐδὲ ἀφ' οὗ ἤρξω λαλεῖν τῷ θεράποντί σου ἰσχνόφωνος καὶ βραδύγλωσσος ἐγώ εἰμι
4.11 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν τίς ἔδωκεν στόμα ἀνθρώπῳ καὶ τίς ἐποίησεν δύσκωφον καὶ κωφόν βλέποντα καὶ τυφλόν οὐκ ἐγὼ ὁ θεός
4.12 καὶ νῦν πορεύου καὶ ἐγὼ ἀνοίξω τὸ στόμα σου καὶ συμβιβάσω σε ὃ μέλλεις λαλῆσαι
4.13 καὶ εἶπεν μωυσῆς δέομαι κύριε προχείρισαι δυνάμενον ἄλλον ὃν ἀποστελεῖς
4.14 καὶ θυμωθεὶς ὀργῇ κύριος ἐπὶ μωυσῆν εἶπεν οὐκ ἰδοὺ ααρων ὁ ἀδελφός σου ὁ λευίτης ἐπίσταμαι ὅτι λαλῶν λαλήσει αὐτός σοι καὶ ἰδοὺ αὐτὸς ἐξελεύσεται εἰς συνάντησίν σοι καὶ ἰδών σε χαρήσεται ἐν ἑαυτῷ
4.15 καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτὸν καὶ δώσεις τὰ ῥήματά μου εἰς τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ ἐγὼ ἀνοίξω τὸ στόμα σου καὶ τὸ στόμα αὐτοῦ καὶ συμβιβάσω ὑμᾶς ἃ ποιήσετε
4.16 καὶ αὐτός σοι προσλαλήσει πρὸς τὸν λαόν καὶ αὐτὸς ἔσται σου στόμα σὺ δὲ αὐτῷ ἔσῃ τὰ πρὸς τὸν θεόν
4.17 καὶ τὴν ῥάβδον ταύτην τὴν στραφεῖσαν εἰς ὄφιν λήμψῃ ἐν τῇ χειρί σου ἐν ᾗ ποιήσεις ἐν αὐτῇ τὰ σημεῖα
4.18 ἐπορεύθη δὲ μωυσῆς καὶ ἀπέστρεψεν πρὸς ιοθορ τὸν γαμβρὸν αὐτοῦ καὶ λέγει πορεύσομαι καὶ ἀποστρέψω πρὸς τοὺς ἀδελφούς μου τοὺς ἐν αἰγύπτῳ καὶ ὄψομαι εἰ ἔτι ζῶσιν καὶ εἶπεν ιοθορ μωυσῇ βάδιζε ὑγιαίνων
4.19 μετὰ δὲ τὰς ἡμέρας τὰς πολλὰς ἐκείνας ἐτελεύτησεν ὁ βασιλεὺς αἰγύπτου εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ἐν μαδιαμ βάδιζε ἄπελθε εἰς αἴγυπτον τεθνήκασιν γὰρ πάντες οἱ ζητοῦντές σου τὴν ψυχήν
4.20 ἀναλαβὼν δὲ μωυσῆς τὴν γυναῖκα καὶ τὰ παιδία ἀνεβίβασεν αὐτὰ ἐπὶ τὰ ὑποζύγια καὶ ἐπέστρεψεν εἰς αἴγυπτον ἔλαβεν δὲ μωυσῆς τὴν ῥάβδον τὴν παρὰ τοῦ θεοῦ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ
4.21 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν πορευομένου σου καὶ ἀποστρέφοντος εἰς αἴγυπτον ὅρα πάντα τὰ τέρατα ἃ ἔδωκα ἐν ταῖς χερσίν σου ποιήσεις αὐτὰ ἐναντίον φαραω ἐγὼ δὲ σκληρυνῶ τὴν καρδίαν αὐτοῦ καὶ οὐ μὴ ἐξαποστείλῃ τὸν λαόν
4.22 σὺ δὲ ἐρεῖς τῷ φαραω τάδε λέγει κύριος υἱὸς πρωτότοκός μου ισραηλ
4.23 εἶπα δέ σοι ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα μοι λατρεύσῃ εἰ μὲν οὖν μὴ βούλει ἐξαποστεῖλαι αὐτούς ὅρα οὖν ἐγὼ ἀποκτενῶ τὸν υἱόν σου τὸν πρωτότοκον
4.24 ἐγένετο δὲ ἐν τῇ ὁδῷ ἐν τῷ καταλύματι συνήντησεν αὐτῷ ἄγγελος κυρίου καὶ ἐζήτει αὐτὸν ἀποκτεῖναι
4.25 καὶ λαβοῦσα σεπφωρα ψῆφον περιέτεμεν τὴν ἀκροβυστίαν τοῦ υἱοῦ αὐτῆς καὶ προσέπεσεν πρὸς τοὺς πόδας καὶ εἶπεν ἔστη τὸ αἷμα τῆς περιτομῆς τοῦ παιδίου μου
4.26 καὶ ἀπῆλθεν ἀπ' αὐτοῦ διότι εἶπεν ἔστη τὸ αἷμα τῆς περιτομῆς τοῦ παιδίου μου
4.27 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς ααρων πορεύθητι εἰς συνάντησιν μωυσεῖ εἰς τὴν ἔρημον καὶ ἐπορεύθη καὶ συνήντησεν αὐτῷ ἐν τῷ ὄρει τοῦ θεοῦ καὶ κατεφίλησαν ἀλλήλους
4.28 καὶ ἀνήγγειλεν μωυσῆς τῷ ααρων πάντας τοὺς λόγους κυρίου οὓς ἀπέστειλεν καὶ πάντα τὰ σημεῖα ἃ ἐνετείλατο αὐτῷ
4.29 ἐπορεύθη δὲ μωυσῆς καὶ ααρων καὶ συνήγαγον τὴν γερουσίαν τῶν υἱῶν ισραηλ
4.30 καὶ ἐλάλησεν ααρων πάντα τὰ ῥήματα ταῦτα ἃ ἐλάλησεν ὁ θεὸς πρὸς μωυσῆν καὶ ἐποίησεν τὰ σημεῖα ἐναντίον τοῦ λαοῦ
4.31 καὶ ἐπίστευσεν ὁ λαὸς καὶ ἐχάρη ὅτι ἐπεσκέψατο ὁ θεὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ ὅτι εἶδεν αὐτῶν τὴν θλῖψιν κύψας δὲ ὁ λαὸς προσεκύνησεν
4.1 apekritheh de mohysehs kai eipen ean oyn meh pisteysohsin moi mehde eisakoysohsin tehs phohnehs moy eroysin gar oti oyk ohptai soi o theos ti eroh pros aytoys
4.2 eipen de aytoh kyrios ti toyto estin to en teh cheiri soy o de eipen rabdos
4.3 kai eipen ripson aytehn epi tehn gehn kai erripsen aytehn epi tehn gehn kai egeneto ophis kai ephygen mohysehs ap' aytoy
4.4 kai eipen kyrios pros mohysehn ekteinon tehn cheira kai epilaboy tehs kerkoy ekteinas oyn tehn cheira epelabeto tehs kerkoy kai egeneto rabdos en teh cheiri aytoy
4.5 ina pisteysohsin soi oti ohptai soi kyrios o theos tohn paterohn aytohn theos abraam kai theos isaak kai theos iakohb
4.6 eipen de aytoh kyrios palin eisenegke tehn cheira soy eis ton kolpon soy kai eisehnegken tehn cheira aytoy eis ton kolpon aytoy kai exehnegken tehn cheira aytoy ek toy kolpoy aytoy kai egenehtheh eh cheir aytoy ohsei chiohn
4.7 kai eipen palin eisenegke tehn cheira soy eis ton kolpon soy kai eisehnegken tehn cheira eis ton kolpon aytoy kai exehnegken aytehn ek toy kolpoy aytoy kai palin apekatesteh eis tehn chroan tehs sarkos aytoy
4.8 ean de meh pisteysohsin soi mehde eisakoysohsin tehs phohnehs toy sehmeioy toy prohtoy pisteysoysin soi tehs phohnehs toy sehmeioy toy eschatoy
4.9 kai estai ean meh pisteysohsin soi tois dysi sehmeiois toytois mehde eisakoysohsin tehs phohnehs soy lehmpseh apo toy ydatos toy potamoy kai ekcheeis epi to xehron kai estai to ydohr o ean labehs apo toy potamoy aima epi toy xehroy
4.10 eipen de mohysehs pros kyrion deomai kyrie oych ikanos eimi pro tehs echthes oyde pro tehs tritehs ehmeras oyde aph' oy ehrxoh lalein toh theraponti soy ischnophohnos kai bradyglohssos egoh eimi
4.11 eipen de kyrios pros mohysehn tis edohken stoma anthrohpoh kai tis epoiehsen dyskohphon kai kohphon bleponta kai typhlon oyk egoh o theos
4.12 kai nyn poreyoy kai egoh anoixoh to stoma soy kai symbibasoh se o melleis lalehsai
4.13 kai eipen mohysehs deomai kyrie procheirisai dynamenon allon on aposteleis
4.14 kai thymohtheis orgeh kyrios epi mohysehn eipen oyk idoy aarohn o adelphos soy o leyitehs epistamai oti lalohn lalehsei aytos soi kai idoy aytos exeleysetai eis synantehsin soi kai idohn se charehsetai en eaytoh
4.15 kai ereis pros ayton kai dohseis ta rehmata moy eis to stoma aytoy kai egoh anoixoh to stoma soy kai to stoma aytoy kai symbibasoh ymas a poiehsete
4.16 kai aytos soi proslalehsei pros ton laon kai aytos estai soy stoma sy de aytoh eseh ta pros ton theon
4.17 kai tehn rabdon taytehn tehn strapheisan eis ophin lehmpseh en teh cheiri soy en eh poiehseis en ayteh ta sehmeia
4.18 eporeytheh de mohysehs kai apestrepsen pros iothor ton gambron aytoy kai legei poreysomai kai apostrepsoh pros toys adelphoys moy toys en aigyptoh kai opsomai ei eti zohsin kai eipen iothor mohyseh badize ygiainohn
4.19 meta de tas ehmeras tas pollas ekeinas eteleytehsen o basileys aigyptoy eipen de kyrios pros mohysehn en madiam badize apelthe eis aigypton tethnehkasin gar pantes oi zehtoyntes soy tehn psychehn
4.20 analabohn de mohysehs tehn gynaika kai ta paidia anebibasen ayta epi ta ypozygia kai epestrepsen eis aigypton elaben de mohysehs tehn rabdon tehn para toy theoy en teh cheiri aytoy
4.21 eipen de kyrios pros mohysehn poreyomenoy soy kai apostrephontos eis aigypton ora panta ta terata a edohka en tais chersin soy poiehseis ayta enantion pharaoh egoh de sklehrynoh tehn kardian aytoy kai oy meh exaposteileh ton laon
4.22 sy de ereis toh pharaoh tade legei kyrios yios prohtotokos moy israehl
4.23 eipa de soi exaposteilon ton laon moy ina moi latreyseh ei men oyn meh boylei exaposteilai aytoys ora oyn egoh apoktenoh ton yion soy ton prohtotokon
4.24 egeneto de en teh odoh en toh katalymati synehntehsen aytoh aggelos kyrioy kai ezehtei ayton apokteinai
4.25 kai laboysa sepphohra psehphon perietemen tehn akrobystian toy yioy aytehs kai prosepesen pros toys podas kai eipen esteh to aima tehs peritomehs toy paidioy moy
4.26 kai apehlthen ap' aytoy dioti eipen esteh to aima tehs peritomehs toy paidioy moy
4.27 eipen de kyrios pros aarohn poreythehti eis synantehsin mohysei eis tehn erehmon kai eporeytheh kai synehntehsen aytoh en toh orei toy theoy kai katephilehsan allehloys
4.28 kai anehggeilen mohysehs toh aarohn pantas toys logoys kyrioy oys apesteilen kai panta ta sehmeia a eneteilato aytoh
4.29 eporeytheh de mohysehs kai aarohn kai synehgagon tehn geroysian tohn yiohn israehl
4.30 kai elalehsen aarohn panta ta rehmata tayta a elalehsen o theos pros mohysehn kai epoiehsen ta sehmeia enantion toy laoy
4.31 kai episteysen o laos kai echareh oti epeskepsato o theos toys yioys israehl kai oti eiden aytohn tehn thlipsin kypsas de o laos prosekynehsen
4.1 וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא־יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא־נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָה׃
4.2 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה [מַזֶּה כ] (מַה־זֶּה ק) בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה׃
4.3 וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו׃
4.4 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבֹו וַיִּשְׁלַח יָדֹו וַיַּחֲזֶק בֹּו וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפֹּו׃
4.5 לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי־נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃
4.6 וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹו עֹוד הָבֵא־נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדֹו בְּחֵיקֹו וַיֹּוצִאָהּ וְהִנֵּה יָדֹו מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג׃
4.7 וַיֹּאמֶר הָשֵׁב יָדְךָ אֶל־חֵיקֶךָ וַיָּשֶׁב יָדֹו אֶל־חֵיקֹו וַיֹּוצִאָהּ מֵחֵיקֹו וְהִנֵּה־שָׁבָה כִּבְשָׂרֹו׃
4.8 וְהָיָה אִם־לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשֹׁון וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרֹון׃
4.9 וְהָיָה אִם־לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתֹות הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן־הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת׃
4.10 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמֹול גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל־עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד־פֶּה וּכְבַד לָשֹׁון אָנֹכִי׃
4.11 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אֹו מִי־יָשׂוּם אִלֵּם אֹו חֵרֵשׁ אֹו פִקֵּחַ אֹו עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי יְהוָה׃
4.12 וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם־פִּיךָ וְהֹורֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר׃
4.13 וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח־נָא בְּיַד־תִּשְׁלָח׃
4.14 וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי־דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה־הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבֹּו׃
4.15 וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו וְשַׂמְתָּ אֶת־הַדְּבָרִים בְּפִיו וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם־פִּיךָ וְעִם־פִּיהוּ וְהֹורֵיתִי אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן׃
4.16 וְדִבֶּר־הוּא לְךָ אֶל־הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה־לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה־לֹּו לֵאלֹהִים׃
4.17 וְאֶת־הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה־בֹּו אֶת־הָאֹתֹת׃ פ
4.18 וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב ׀ אֶל־יֶתֶר חֹתְנֹו וַיֹּאמֶר לֹו אֵלְכָה נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל־אַחַי אֲשֶׁר־בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעֹודָם חַיִּים וַיֹּאמֶר יִתְרֹו לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלֹום׃
4.19 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי־מֵתוּ כָּל־הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת־נַפְשֶׁךָ׃
4.20 וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־אִשְׁתֹּו וְאֶת־בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל־הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדֹו׃
4.21 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל־הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת־לִבֹּו וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת־הָעָם׃
4.22 וְאָמַרְתָּ אֶל־פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְהוָה בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל׃
4.23 וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת־בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחֹו הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת־בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ׃
4.24 וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלֹון וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתֹו׃
4.25 וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת־עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן־דָּמִים אַתָּה לִי׃
4.26 וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת׃ פ
4.27 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַהֲרֹן לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק־לֹו׃
4.28 וַיַּגֵּד מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן אֵת כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר שְׁלָחֹו וְאֵת כָּל־הָאֹתֹת אֲשֶׁר צִוָּהוּ׃
4.29 וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת־כָּל־זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
4.30 וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם׃
4.31 וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי־פָקַד יְהוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת־עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ ׃
4.1 wajaOan moxxaeH wajoAmaer wHen loA-jaAamijnw lij wloA jixxmOw bqolij kij joAmrw loA-nirAaaH Aelaejkaa jHwaaH׃
4.2 wajoAmaer Aelaajw jHwaaH [mazaeH k] (maH-zaeH q) bjaadaekaa wajoAmaer maTaeH׃
4.3 wajoAmaer HaxxlijkeHw AarcaaH wajaxxlijkeHw AarcaaH wajHij lnaahaaxx wajaanaas moxxaeH mipaanaajw׃
4.4 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH xxlah jaadkaa waeAaehoz biznaabow wajixxlah jaadow wajahazaeq bow wajHij lmaTaeH bkapow׃
4.5 lmaOan jaAamijnw kij-nirAaaH Aelaejkaa jHwaaH AaeloHej Aabotaam AaeloHej AabraaHaam AaeloHej jichaaq weAloHej jaOaqob׃
4.6 wajoAmaer jHwaaH low Oowd HaabeA-naaA jaadkaa bhejqaekaa wajaabeA jaadow bhejqow wajowciAaaH wHineH jaadow mcoraOat kaxxaalaeg׃
4.7 wajoAmaer Haaxxeb jaadkaa Aael-hejqaekaa wajaaxxaeb jaadow Aael-hejqow wajowciAaaH mehejqow wHineH-xxaabaaH kibxaarow׃
4.8 wHaajaaH Aim-loA jaAamijnw laak wloA jixxmOw lqol HaaAot HaariAxxown wHaeAaemijnw lqol HaaAot HaaAaharown׃
4.9 wHaajaaH Aim-loA jaAamijnw gam lixxnej HaaAotowt HaaAelaeH wloA jixxmOwn lqolaekaa wlaaqahtaa mimejmej HajAor wxxaapaktaa HajabaaxxaaH wHaajw Hamajim Aaxxaer tiqah min-HajAor wHaajw ldaam bajabaaxxaet׃
4.10 wajoAmaer moxxaeH Aael-jHwaaH bij Aadonaaj loA Aijxx dbaarijm Aaanokij gam mitmowl gam mixxilxxom gam meAaaz dabaerkaa Aael-Oabdaekaa kij kbad-paeH wkbad laaxxown Aaanokij׃
4.11 wajoAmaer jHwaaH Aelaajw mij xaam paeH laaAaadaam Aow mij-jaaxwm Ailem Aow herexx Aow piqeha Aow Oiwer HaloA Aaanokij jHwaaH׃
4.12 wOataaH lek wAaanokij AaeHjaeH Oim-pijkaa wHowrejtijkaa Aaxxaer tdaber׃
4.13 wajoAmaer bij Aadonaaj xxlah-naaA bjad-tixxlaah׃
4.14 wajihar-Aap jHwaaH bmoxxaeH wajoAmaer HaloA AaHaron Aaahijkaa Halewij jaadaOtij kij-daber jdaber HwA wgam HineH-HwA joceA liqraaAtaekaa wraaAakaa wxaamah blibow׃
4.15 wdibartaa Aelaajw wxamtaa Aaet-Hadbaarijm bpijw wAaanokij AaeHjaeH Oim-pijkaa wOim-pijHw wHowrejtij Aaetkaem Aet Aaxxaer taOaxwn׃
4.16 wdibaer-HwA lkaa Aael-HaaOaam wHaajaaH HwA jiHjaeH-lkaa lpaeH wAataaH tiHjaeH-low leAloHijm׃
4.17 wAaet-HamaTaeH HazaeH tiqah bjaadaekaa Aaxxaer taOaxaeH-bow Aaet-HaaAotot׃ p
4.18 wajelaek moxxaeH wajaaxxaab Aael-jaetaer hotnow wajoAmaer low AelkaaH naaA wAaaxxwbaaH Aael-Aahaj Aaxxaer-bmicrajim wAaerAaeH HaOowdaam hajijm wajoAmaer jitrow lmoxxaeH lek lxxaalowm׃
4.19 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH bmidjaan lek xxub micraajim kij-metw kaal-HaaAanaaxxijm Hambaqxxijm Aaet-napxxaekaa׃
4.20 wajiqah moxxaeH Aaet-Aixxtow wAaet-baanaajw wajarkibem Oal-Hahamor wajaaxxaab AarcaaH micraajim wajiqah moxxaeH Aaet-maTeH HaaAaeloHijm bjaadow׃
4.21 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH blaektkaa laaxxwb micrajmaaH rAeH kaal-Hamoptijm Aaxxaer-xamtij bjaadaekaa waOaxijtaam lipnej parOoH waAanij Aahazeq Aaet-libow wloA jxxalah Aaet-HaaOaam׃
4.22 wAaamartaa Aael-parOoH koH Aaamar jHwaaH bnij bkorij jixraaAel׃
4.23 waaAomar Aelaejkaa xxalah Aaet-bnij wjaOabdenij watmaaAen lxxalhow HineH Aaanokij Horeg Aaet-binkaa bkoraekaa׃
4.24 wajHij badaeraek bamaalown wajipgxxeHw jHwaaH wajbaqexx Hamijtow׃
4.25 watiqah ciporaaH cor watikrot Aaet-Oaarlat bnaaH watagaO lraglaajw watoAmaer kij hatan-daamijm AataaH lij׃
4.26 wajiraep mimaenw Aaaz AaamraaH hatan daamijm lamwlot׃ p
4.27 wajoAmaer jHwaaH Aael-AaHaron lek liqraAt moxxaeH HamidbaaraaH wajelaek wajipgxxeHw bHar HaaAaeloHijm wajixxaq-low׃
4.28 wajaged moxxaeH lAaHaron Aet kaal-dibrej jHwaaH Aaxxaer xxlaahow wAet kaal-HaaAotot Aaxxaer ciwaaHw׃
4.29 wajelaek moxxaeH wAaHaron wajaAaspw Aaet-kaal-ziqnej bnej jixraaAel׃
4.30 wajdaber AaHaron Aet kaal-Hadbaarijm Aaxxaer-dibaer jHwaaH Aael-moxxaeH wajaOax HaaAotot lOejnej HaaOaam׃
4.31 wajaAamen HaaOaam wajixxmOw kij-paaqad jHwaaH Aaet-bnej jixraaAel wkij raaAaaH Aaet-Oaanjaam wajiqdw wajixxtahaww ׃
4.1 ויען משה ויאמר והן לא־יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא־נראה אליך יהוה׃
4.2 ויאמר אליו יהוה [מזה כ] (מה־זה ק) בידך ויאמר מטה׃
4.3 ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו׃
4.4 ויאמר יהוה אל־משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו׃
4.5 למען יאמינו כי־נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃
4.6 ויאמר יהוה לו עוד הבא־נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג׃
4.7 ויאמר השב ידך אל־חיקך וישב ידו אל־חיקו ויוצאה מחיקו והנה־שבה כבשרו׃
4.8 והיה אם־לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון׃
4.9 והיה אם־לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן־היאר והיו לדם ביבשת׃
4.10 ויאמר משה אל־יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל־עבדך כי כבד־פה וכבד לשון אנכי׃
4.11 ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי־ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה׃
4.12 ועתה לך ואנכי אהיה עם־פיך והוריתיך אשר תדבר׃
4.13 ויאמר בי אדני שלח־נא ביד־תשלח׃
4.14 ויחר־אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי־דבר ידבר הוא וגם הנה־הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו׃
4.15 ודברת אליו ושמת את־הדברים בפיו ואנכי אהיה עם־פיך ועם־פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון׃
4.16 ודבר־הוא לך אל־העם והיה הוא יהיה־לך לפה ואתה תהיה־לו לאלהים׃
4.17 ואת־המטה הזה תקח בידך אשר תעשה־בו את־האתת׃ פ
4.18 וילך משה וישב ׀ אל־יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל־אחי אשר־במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום׃
4.19 ויאמר יהוה אל־משה במדין לך שב מצרים כי־מתו כל־האנשים המבקשים את־נפשך׃
4.20 ויקח משה את־אשתו ואת־בניו וירכבם על־החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את־מטה האלהים בידו׃
4.21 ויאמר יהוה אל־משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל־המפתים אשר־שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את־לבו ולא ישלח את־העם׃
4.22 ואמרת אל־פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל׃
4.23 ואמר אליך שלח את־בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את־בנך בכרך׃
4.24 ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו׃
4.25 ותקח צפרה צר ותכרת את־ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן־דמים אתה לי׃
4.26 וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת׃ פ
4.27 ויאמר יהוה אל־אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק־לו׃
4.28 ויגד משה לאהרן את כל־דברי יהוה אשר שלחו ואת כל־האתת אשר צוהו׃
4.29 וילך משה ואהרן ויאספו את־כל־זקני בני ישראל׃
4.30 וידבר אהרן את כל־הדברים אשר־דבר יהוה אל־משה ויעש האתת לעיני העם׃
4.31 ויאמן העם וישמעו כי־פקד יהוה את־בני ישראל וכי ראה את־ענים ויקדו וישתחוו ׃
4.1 wjOn mxH wjAmr wHn lA-jAmjnw lj wlA jxmOw bqlj kj jAmrw lA-nrAH Aljk jHwH׃
4.2 wjAmr Aljw jHwH [mzH k] (mH-zH q) bjdk wjAmr mTH׃
4.3 wjAmr HxljkHw ArcH wjxljkHw ArcH wjHj lnhx wjns mxH mpnjw׃
4.4 wjAmr jHwH Al-mxH xlh jdk wAhz bznbw wjxlh jdw wjhzq bw wjHj lmTH bkpw׃
4.5 lmOn jAmjnw kj-nrAH Aljk jHwH AlHj Abtm AlHj AbrHm AlHj jchq wAlHj jOqb׃
4.6 wjAmr jHwH lw Owd HbA-nA jdk bhjqk wjbA jdw bhjqw wjwcAH wHnH jdw mcrOt kxlg׃
4.7 wjAmr Hxb jdk Al-hjqk wjxb jdw Al-hjqw wjwcAH mhjqw wHnH-xbH kbxrw׃
4.8 wHjH Am-lA jAmjnw lk wlA jxmOw lql HAt HrAxwn wHAmjnw lql HAt HAhrwn׃
4.9 wHjH Am-lA jAmjnw gm lxnj HAtwt HAlH wlA jxmOwn lqlk wlqht mmjmj HjAr wxpkt HjbxH wHjw Hmjm Axr tqh mn-HjAr wHjw ldm bjbxt׃
4.10 wjAmr mxH Al-jHwH bj Adnj lA Ajx dbrjm Ankj gm mtmwl gm mxlxm gm mAz dbrk Al-Obdk kj kbd-pH wkbd lxwn Ankj׃
4.11 wjAmr jHwH Aljw mj xm pH lAdm Aw mj-jxwm Alm Aw hrx Aw pqh Aw Owr HlA Ankj jHwH׃
4.12 wOtH lk wAnkj AHjH Om-pjk wHwrjtjk Axr tdbr׃
4.13 wjAmr bj Adnj xlh-nA bjd-txlh׃
4.14 wjhr-Ap jHwH bmxH wjAmr HlA AHrn Ahjk Hlwj jdOtj kj-dbr jdbr HwA wgm HnH-HwA jcA lqrAtk wrAk wxmh blbw׃
4.15 wdbrt Aljw wxmt At-Hdbrjm bpjw wAnkj AHjH Om-pjk wOm-pjHw wHwrjtj Atkm At Axr tOxwn׃
4.16 wdbr-HwA lk Al-HOm wHjH HwA jHjH-lk lpH wAtH tHjH-lw lAlHjm׃
4.17 wAt-HmTH HzH tqh bjdk Axr tOxH-bw At-HAtt׃ p
4.18 wjlk mxH wjxb Al-jtr htnw wjAmr lw AlkH nA wAxwbH Al-Ahj Axr-bmcrjm wArAH HOwdm hjjm wjAmr jtrw lmxH lk lxlwm׃
4.19 wjAmr jHwH Al-mxH bmdjn lk xb mcrjm kj-mtw kl-HAnxjm Hmbqxjm At-npxk׃
4.20 wjqh mxH At-Axtw wAt-bnjw wjrkbm Ol-Hhmr wjxb ArcH mcrjm wjqh mxH At-mTH HAlHjm bjdw׃
4.21 wjAmr jHwH Al-mxH blktk lxwb mcrjmH rAH kl-Hmptjm Axr-xmtj bjdk wOxjtm lpnj prOH wAnj Ahzq At-lbw wlA jxlh At-HOm׃
4.22 wAmrt Al-prOH kH Amr jHwH bnj bkrj jxrAl׃
4.23 wAmr Aljk xlh At-bnj wjObdnj wtmAn lxlhw HnH Ankj Hrg At-bnk bkrk׃
4.24 wjHj bdrk bmlwn wjpgxHw jHwH wjbqx Hmjtw׃
4.25 wtqh cprH cr wtkrt At-Orlt bnH wtgO lrgljw wtAmr kj htn-dmjm AtH lj׃
4.26 wjrp mmnw Az AmrH htn dmjm lmwlt׃ p
4.27 wjAmr jHwH Al-AHrn lk lqrAt mxH HmdbrH wjlk wjpgxHw bHr HAlHjm wjxq-lw׃
4.28 wjgd mxH lAHrn At kl-dbrj jHwH Axr xlhw wAt kl-HAtt Axr cwHw׃
4.29 wjlk mxH wAHrn wjAspw At-kl-zqnj bnj jxrAl׃
4.30 wjdbr AHrn At kl-Hdbrjm Axr-dbr jHwH Al-mxH wjOx HAtt lOjnj HOm׃
4.31 wjAmn HOm wjxmOw kj-pqd jHwH At-bnj jxrAl wkj rAH At-Onjm wjqdw wjxthww ׃
4.1 Respondens Moyses ait: “ Quid autem, si non credent mihi ne que audient vocem meam, sed dicent: "Non apparuit tibi Dominus?" ”.
4.2 Dixit ergo ad eum: “ Quid est quod tenes in manu tua? ”. Respondit: “ Virga ”.
4.3 Dixitque Dominus: “ Proice eam in terram! ”. Proiecit, et versa est in serpentem, ita ut fugeret Moyses.
4.4 Dixitque Dominus: “ Extende manum tuam et apprehende caudam eius! ”. Extendit et tenuit, versaque est in virgam.
4.5 “ Ut credant, inquit, quod apparuerit tibi Dominus, Deus patrum suorum, Deus Abraham, Deus Isaac et Deus Iacob ”.
4.6 Dixitque Dominus rursum: “ Mitte manum tuam in sinum tuum! ”. Quam cum misisset in sinum, protulit leprosam instar nivis.
4.7 “ Retrahe, ait, manum tuam in sinum tuum! ”. Retraxit et protulit iterum, et erat similis carni reliquae.
4.8 “ Si non crediderint, inquit, tibi, neque audierint sermonem signi prioris, credent verbo signi sequentis.
4.9 Quod si nec duobus quidem his signis crediderint neque audierint vocem tuam, sume aquam fluminis et effunde eam super aridam, et, quidquid hauseris de fluvio, vertetur in sanguinem ”.
4.10 Ait Moyses: “ Obsecro, Domine, non sum eloquens ab heri et nudiustertius et ex quo locutus es ad servum tuum, nam impeditioris et tardioris linguae sum ”.
4.11 Dixit Dominus ad eum: “ Quis fecit os hominis? Aut quis fabricatus est mutum vel surdum vel videntem vel caecum? Nonne ego?
4.12 Perge igitur, et ego ero in ore tuo; doceboque te quid loquaris ”.
4.13 At ille: “ Obsecro, inquit, Domine, mitte quem missurus es ”.
4.14 Iratus Dominus in Moysen ait: “ Aaron, frater tuus Levites, scio quod eloquens sit; ecce ipse egreditur in occursum tuum vidensque te laetabitur corde.
4.15 Loquere ad eum et pone verba mea in ore eius; et ego ero in ore tuo et in ore illius et ostendam vobis quid agere debeatis.
4.16 Ipse loquetur pro te ad populum et erit os tuum; tu autem eris ei ut Deus.
4.17 Virgam quoque hanc sume in manu tua, in qua facturus es signa ”.
4.18 Abiit Moyses et reversus est ad Iethro socerum suum dixitque ei: “ Vadam, quaeso, et revertar ad fratres meos in Aegyptum, ut videam, si adhuc vivant ”. Cui ait Iethro: “ Vade in pace ”.
4.19 Dixit ergo Dominus ad Moysen in Madian: “ Vade, revertere in Aegyptum; mortui sunt enim omnes, qui quaerebant animam tuam ”.
4.20 Tulit Moyses uxorem suam et filios suos et imposuit eos super asinum; reversusque est in Aegyptum portans virgam Dei in manu sua.
4.21 Dixitque ei Dominus revertenti in Aegyptum: “ Vide, ut omnia ostenta, quae posui in manu tua, facias coram pharaone; ego indurabo cor eius, et non dimittet populum.
4.22 Dicesque ad eum: Haec dicit Dominus: Filius meus primogenitus Israel.
4.23 Dico tibi: Dimitte filium meum, ut serviat mihi; si autem non vis dimittere eum, ecce ego interficiam filium tuum primogenitum ”.
4.24 Cumque esset in itinere, in deversorio, occurrit ei Dominus et volebat occidere eum.
4.25 Tulit ilico Sephora acutissimam petram et circumcidit praeputium filii sui; tetigitque pedes eius et ait: “ Sponsus sanguinum tu mihi es ”.
4.26 Et dimisit eum, postquam dixerat: “ Sponsus sanguinum ”, ob circumcisionem.
4.27 Dixit autem Dominus ad Aaron: “ Vade in occursum Moysi in desertum ”. Qui perrexit obviam ei in montem Dei et osculatus est eum.
4.28 Narravitque Moyses Aaron omnia verba Domini, quibus miserat eum, et signa, quae mandaverat.
4.29 Veneruntque simul et congregaverunt cunctos seniores filiorum Israel.
4.30 Locutusque est Aaron omnia verba, quae dixerat Dominus ad Moysen, et fecit signa coram populo.
4.31 Et credidit populus, audieruntque quod visitasset Dominus filios Israel et quod respexisset afflictionem eorum; et proni adoraverunt.
5.1 Darnach gingen Mose und Aaron hinein und redeten mit dem Pharao: So spricht der HERR, der Gott Israels: Laß mein Volk ziehen, daß es mir in der Wüste ein Fest halte!
5.2 Der Pharao antwortete: Wer ist der HERR, dessen Stimme ich hören soll, um Israel ziehen zu lassen? Ich weiß nichts von dem HERRN, ich will auch Israel nicht ziehen lassen!
5.3 Sie sprachen: Der Hebräer Gott ist uns begegnet; wir wollen hingehen drei Tagereisen weit in die Wüste und dem HERRN, unserm Gott, opfern, daß er uns nicht mit Pestilenz oder mit dem Schwerte schlage.
5.4 Da sprach der König von Ägypten zu ihnen: Du, Mose und Aaron, warum zieht ihr das Volk von ihren Pflichten ab? Geht hin an eure Arbeit!
5.5 Weiter sprach der Pharao: Siehe, des Volks ist schon zuviel im Lande; und ihr wollt sie noch von ihrer Arbeit feiern heißen?
5.6 Und der Pharao befahl an demselben Tage den Treibern des Volks und seinen Amtleuten und sprach:
5.7 Ihr sollt dem Volk kein Stroh mehr geben zum Ziegelstreichen, wie gestern und vorgestern. Laßt sie selbst hingehen und sich Stroh zusammensuchen.
5.8 Ihr sollt ihnen aber gleichwohl die bestimmte Zahl Ziegel, die sie gestern und vorgestern gemacht haben, auferlegen und davon nichts nachlassen; denn sie gehen müßig. Darum schreien sie und sprechen: Wir wollen hingehen und unserm Gott opfern!
5.9 Man erschwere den Leuten die Arbeit, daß sie damit zu schaffen haben und sich nicht an falsche Worte kehren!
5.10 Da gingen die Treiber des Volks und seine Amtleute aus, redeten mit dem Volk und sprachen: So spricht der Pharao: «Man gibt euch kein Stroh mehr;
5.11 geht ihr selbst hin, nehmt euch Stroh, wo ihr es findet, aber von eurem Tagewerk wird euch nichts erlassen!»
5.12 Da zerstreute sich das Volk in das ganze Land Ägypten, daß es Stoppeln statt Stroh sammelte.
5.13 Und die Treiber trieben sie und sprachen: Erfüllt euer bestimmtes Tagewerk, wie als ihr noch Stroh hattet!
5.14 Und die Amtleute der Kinder Israel, welche die Treiber des Pharao über sie gesetzt hatten, wurden geschlagen, und es ward zu ihnen gesagt: Warum habt ihr weder heute noch gestern euer bestimmtes Tagewerk getan wie zuvor?
5.15 Da gingen die Amtleute der Kinder Israel hinein und schrieen zu dem Pharao und sprachen: Warum willst du mit deinen Knechten also verfahren?
5.16 Man gibt deinen Knechten kein Stroh und spricht zu uns: Machet die Ziegel! Und siehe, deine Knechte werden geschlagen; womit hat sich dein Volk versündigt?
5.17 Er sprach: Ihr seid müßig, müßig seid ihr; darum sprechet ihr: Wir wollen hingehen und dem HERRN opfern!
5.18 So geht nun hin, arbeitet; Stroh soll man euch nicht geben, aber die bestimmte Anzahl Ziegel sollt ihr liefern!
5.19 Da sahen die Amtleute der Kinder Israel, daß es mit ihnen übel stand, weil man sagte: Ihr sollt nichts nachlassen von der Zahl der Ziegel, die ihr täglich zu liefern habt.
5.20 Und als sie von dem Pharao ausgingen, trafen sie Mose und Aaron an, die dort standen und auf sie warteten.
5.21 Da sprachen sie zu ihnen: Der HERR sehe auf euch und richte es, daß ihr uns vor dem Pharao und seinen Knechten verhaßt gemacht und ihnen das Schwert in die Hand gegeben habt, uns zu töten.
5.22 Da wandte sich Mose an den HERRN und sprach: Herr, warum lässest du dein Volk so schlecht behandeln? Warum hast du mich hergesandt?
5.23 Denn seitdem ich hineingegangen bin, um mit dem Pharao in deinem Namen zu reden, hat er dieses Volk schlecht behandelt, und du hast dein Volk gar nicht errettet!
5.1 καὶ μετὰ ταῦτα εἰσῆλθεν μωυσῆς καὶ ααρων πρὸς φαραω καὶ εἶπαν αὐτῷ τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα μοι ἑορτάσωσιν ἐν τῇ ἐρήμῳ
5.2 καὶ εἶπεν φαραω τίς ἐστιν οὗ εἰσακούσομαι τῆς φωνῆς αὐτοῦ ὥστε ἐξαποστεῖλαι τοὺς υἱοὺς ισραηλ οὐκ οἶδα τὸν κύριον καὶ τὸν ισραηλ οὐκ ἐξαποστέλλω
5.3 καὶ λέγουσιν αὐτῷ ὁ θεὸς τῶν εβραίων προσκέκληται ἡμᾶς πορευσόμεθα οὖν ὁδὸν τριῶν ἡμερῶν εἰς τὴν ἔρημον ὅπως θύσωμεν τῷ θεῷ ἡμῶν μήποτε συναντήσῃ ἡμῖν θάνατος ἢ φόνος
5.4 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ βασιλεὺς αἰγύπτου ἵνα τί μωυσῆ καὶ ααρων διαστρέφετε τὸν λαόν μου ἀπὸ τῶν ἔργων ἀπέλθατε ἕκαστος ὑμῶν πρὸς τὰ ἔργα αὐτοῦ
5.5 καὶ εἶπεν φαραω ἰδοὺ νῦν πολυπληθεῖ ὁ λαός μὴ οὖν καταπαύσωμεν αὐτοὺς ἀπὸ τῶν ἔργων
5.6 συνέταξεν δὲ φαραω τοῖς ἐργοδιώκταις τοῦ λαοῦ καὶ τοῖς γραμματεῦσιν λέγων
5.7 οὐκέτι προστεθήσεται διδόναι ἄχυρον τῷ λαῷ εἰς τὴν πλινθουργίαν καθάπερ ἐχθὲς καὶ τρίτην ἡμέραν αὐτοὶ πορευέσθωσαν καὶ συναγαγέτωσαν ἑαυτοῖς ἄχυρα
5.8 καὶ τὴν σύνταξιν τῆς πλινθείας ἧς αὐτοὶ ποιοῦσιν καθ' ἑκάστην ἡμέραν ἐπιβαλεῖς αὐτοῖς οὐκ ἀφελεῖς οὐδέν σχολάζουσιν γάρ διὰ τοῦτο κεκράγασιν λέγοντες πορευθῶμεν καὶ θύσωμεν τῷ θεῷ ἡμῶν
5.9 βαρυνέσθω τὰ ἔργα τῶν ἀνθρώπων τούτων καὶ μεριμνάτωσαν ταῦτα καὶ μὴ μεριμνάτωσαν ἐν λόγοις κενοῖς
5.10 κατέσπευδον δὲ αὐτοὺς οἱ ἐργοδιῶκται καὶ οἱ γραμματεῖς καὶ ἔλεγον πρὸς τὸν λαὸν λέγοντες τάδε λέγει φαραω οὐκέτι δίδωμι ὑμῖν ἄχυρα
5.11 αὐτοὶ ὑμεῖς πορευόμενοι συλλέγετε ἑαυτοῖς ἄχυρα ὅθεν ἐὰν εὕρητε οὐ γὰρ ἀφαιρεῖται ἀπὸ τῆς συντάξεως ὑμῶν οὐθέν
5.12 καὶ διεσπάρη ὁ λαὸς ἐν ὅλῃ αἰγύπτῳ συναγαγεῖν καλάμην εἰς ἄχυρα
5.13 οἱ δὲ ἐργοδιῶκται κατέσπευδον αὐτοὺς λέγοντες συντελεῖτε τὰ ἔργα τὰ καθήκοντα καθ' ἡμέραν καθάπερ καὶ ὅτε τὸ ἄχυρον ἐδίδοτο ὑμῖν
5.14 καὶ ἐμαστιγώθησαν οἱ γραμματεῖς τοῦ γένους τῶν υἱῶν ισραηλ οἱ κατασταθέντες ἐπ' αὐτοὺς ὑπὸ τῶν ἐπιστατῶν τοῦ φαραω λέγοντες διὰ τί οὐ συνετελέσατε τὰς συντάξεις ὑμῶν τῆς πλινθείας καθάπερ ἐχθὲς καὶ τρίτην ἡμέραν καὶ τὸ τῆς σήμερον
5.15 εἰσελθόντες δὲ οἱ γραμματεῖς τῶν υἱῶν ισραηλ κατεβόησαν πρὸς φαραω λέγοντες ἵνα τί οὕτως ποιεῖς τοῖς σοῖς οἰκέταις
5.16 ἄχυρον οὐ δίδοται τοῖς οἰκέταις σου καὶ τὴν πλίνθον ἡμῖν λέγουσιν ποιεῖν καὶ ἰδοὺ οἱ παῖδές σου μεμαστίγωνται ἀδικήσεις οὖν τὸν λαόν σου
5.17 καὶ εἶπεν αὐτοῖς σχολάζετε σχολασταί ἐστε διὰ τοῦτο λέγετε πορευθῶμεν θύσωμεν τῷ θεῷ ἡμῶν
5.18 νῦν οὖν πορευθέντες ἐργάζεσθε τὸ γὰρ ἄχυρον οὐ δοθήσεται ὑμῖν καὶ τὴν σύνταξιν τῆς πλινθείας ἀποδώσετε
5.19 ἑώρων δὲ οἱ γραμματεῖς τῶν υἱῶν ισραηλ ἑαυτοὺς ἐν κακοῖς λέγοντες οὐκ ἀπολείψετε τῆς πλινθείας τὸ καθῆκον τῇ ἡμέρᾳ
5.20 συνήντησαν δὲ μωυσῇ καὶ ααρων ἐρχομένοις εἰς συνάντησιν αὐτοῖς ἐκπορευομένων αὐτῶν ἀπὸ φαραω
5.21 καὶ εἶπαν αὐτοῖς ἴδοι ὁ θεὸς ὑμᾶς καὶ κρίναι ὅτι ἐβδελύξατε τὴν ὀσμὴν ἡμῶν ἐναντίον φαραω καὶ ἐναντίον τῶν θεραπόντων αὐτοῦ δοῦναι ῥομφαίαν εἰς τὰς χεῖρας αὐτοῦ ἀποκτεῖναι ἡμᾶς
5.22 ἐπέστρεψεν δὲ μωυσῆς πρὸς κύριον καὶ εἶπεν κύριε διὰ τί ἐκάκωσας τὸν λαὸν τοῦτον καὶ ἵνα τί ἀπέσταλκάς με
5.23 καὶ ἀφ' οὗ πεπόρευμαι πρὸς φαραω λαλῆσαι ἐπὶ τῷ σῷ ὀνόματι ἐκάκωσεν τὸν λαὸν τοῦτον καὶ οὐκ ἐρρύσω τὸν λαόν σου
5.1 kai meta tayta eisehlthen mohysehs kai aarohn pros pharaoh kai eipan aytoh tade legei kyrios o theos israehl exaposteilon ton laon moy ina moi eortasohsin en teh erehmoh
5.2 kai eipen pharaoh tis estin oy eisakoysomai tehs phohnehs aytoy ohste exaposteilai toys yioys israehl oyk oida ton kyrion kai ton israehl oyk exapostelloh
5.3 kai legoysin aytoh o theos tohn ebraiohn proskeklehtai ehmas poreysometha oyn odon triohn ehmerohn eis tehn erehmon opohs thysohmen toh theoh ehmohn mehpote synantehseh ehmin thanatos eh phonos
5.4 kai eipen aytois o basileys aigyptoy ina ti mohyseh kai aarohn diastrephete ton laon moy apo tohn ergohn apelthate ekastos ymohn pros ta erga aytoy
5.5 kai eipen pharaoh idoy nyn polyplehthei o laos meh oyn katapaysohmen aytoys apo tohn ergohn
5.6 synetaxen de pharaoh tois ergodiohktais toy laoy kai tois grammateysin legohn
5.7 oyketi prostethehsetai didonai achyron toh laoh eis tehn plinthoyrgian kathaper echthes kai tritehn ehmeran aytoi poreyesthohsan kai synagagetohsan eaytois achyra
5.8 kai tehn syntaxin tehs plintheias ehs aytoi poioysin kath' ekastehn ehmeran epibaleis aytois oyk apheleis oyden scholazoysin gar dia toyto kekragasin legontes poreythohmen kai thysohmen toh theoh ehmohn
5.9 barynesthoh ta erga tohn anthrohpohn toytohn kai merimnatohsan tayta kai meh merimnatohsan en logois kenois
5.10 katespeydon de aytoys oi ergodiohktai kai oi grammateis kai elegon pros ton laon legontes tade legei pharaoh oyketi didohmi ymin achyra
5.11 aytoi ymeis poreyomenoi syllegete eaytois achyra othen ean eyrehte oy gar aphaireitai apo tehs syntaxeohs ymohn oythen
5.12 kai diespareh o laos en oleh aigyptoh synagagein kalamehn eis achyra
5.13 oi de ergodiohktai katespeydon aytoys legontes synteleite ta erga ta kathehkonta kath' ehmeran kathaper kai ote to achyron edidoto ymin
5.14 kai emastigohthehsan oi grammateis toy genoys tohn yiohn israehl oi katastathentes ep' aytoys ypo tohn epistatohn toy pharaoh legontes dia ti oy synetelesate tas syntaxeis ymohn tehs plintheias kathaper echthes kai tritehn ehmeran kai to tehs sehmeron
5.15 eiselthontes de oi grammateis tohn yiohn israehl kateboehsan pros pharaoh legontes ina ti oytohs poieis tois sois oiketais
5.16 achyron oy didotai tois oiketais soy kai tehn plinthon ehmin legoysin poiein kai idoy oi paides soy memastigohntai adikehseis oyn ton laon soy
5.17 kai eipen aytois scholazete scholastai este dia toyto legete poreythohmen thysohmen toh theoh ehmohn
5.18 nyn oyn poreythentes ergazesthe to gar achyron oy dothehsetai ymin kai tehn syntaxin tehs plintheias apodohsete
5.19 eohrohn de oi grammateis tohn yiohn israehl eaytoys en kakois legontes oyk apoleipsete tehs plintheias to kathehkon teh ehmera
5.20 synehntehsan de mohyseh kai aarohn erchomenois eis synantehsin aytois ekporeyomenohn aytohn apo pharaoh
5.21 kai eipan aytois idoi o theos ymas kai krinai oti ebdelyxate tehn osmehn ehmohn enantion pharaoh kai enantion tohn therapontohn aytoy doynai romphaian eis tas cheiras aytoy apokteinai ehmas
5.22 epestrepsen de mohysehs pros kyrion kai eipen kyrie dia ti ekakohsas ton laon toyton kai ina ti apestalkas me
5.23 kai aph' oy peporeymai pros pharaoh lalehsai epi toh soh onomati ekakohsen ton laon toyton kai oyk errysoh ton laon soy
5.1 וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר׃
5.2 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלֹו לְשַׁלַּח אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת־יְהוָה וְגַם אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ׃
5.3 וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ פֶּן־יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אֹו בֶחָרֶב׃
5.4 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת־הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם׃
5.5 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה הֵן־רַבִּים עַתָּה עַם הָאָרֶץ וְהִשְׁבַּתֶּם אֹתָם מִסִּבְלֹתָם׃
5.6 וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיֹּום הַהוּא אֶת־הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת־שֹׁטְרָיו לֵאמֹר׃
5.7 לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמֹול שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן׃
5.8 וְאֶת־מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמֹול שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ כִּי־נִרְפִּים הֵם עַל־כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ׃
5.9 תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל־הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ־בָהּ וְאַל־יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי־שָׁקֶר׃
5.10 וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וַיֹּאמְרוּ אֶל־הָעָם לֵאמֹר כֹּה אָמַר פַּרְעֹה אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן׃
5.11 אַתֶּם לְכוּ קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן מֵאֲשֶׁר תִּמְצָאוּ כִּי אֵין נִגְרָע מֵעֲבֹדַתְכֶם דָּבָר׃
5.12 וַיָּפֶץ הָעָם בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן׃
5.13 וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר־יֹום בְּיֹומֹו כַּאֲשֶׁר בִּהְיֹות הַתֶּבֶן׃
5.14 וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמֹול שִׁלְשֹׁם גַּם־תְּמֹול גַּם־הַיֹּום׃
5.15 וַיָּבֹאוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּצְעֲקוּ אֶל־פַּרְעֹה לֵאמֹר לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ׃
5.16 תֶּבֶן אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךָ וּלְבֵנִים אֹמְרִים לָנוּ עֲשׂוּ וְהִנֵּה עֲבָדֶיךָ מֻכִּים וְחָטָאת עַמֶּךָ׃
5.17 וַיֹּאמֶר נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים עַל־כֵּן אַתֶּם אֹמְרִים נֵלְכָה נִזְבְּחָה לַיהוָה׃
5.18 וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא־יִנָּתֵן לָכֶם וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנּוּ׃
5.19 וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֹתָם בְּרָע לֵאמֹר לֹא־תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם דְּבַר־יֹום בְּיֹומֹו׃
5.20 וַיִּפְגְּעוּ אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה׃
5.21 וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא יְהוָה עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת־רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת־חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ׃
5.22 וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי׃
5.23 וּמֵאָז בָּאתִי אֶל־פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא־הִצַּלְתָּ אֶת־עַמֶּךָ׃
5.1 wAahar baaAw moxxaeH wAaHaron wajoAmrw Aael-parOoH koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel xxalah Aaet-Oamij wjaahogw lij bamidbaar׃
5.2 wajoAmaer parOoH mij jHwaaH Aaxxaer AaexxmaO bqolow lxxalah Aaet-jixraaAel loA jaadaOtij Aaet-jHwaaH wgam Aaet-jixraaAel loA Aaxxaleha׃
5.3 wajoAmrw AaeloHej HaaOibrijm niqraaA Oaalejnw nelakaaH naaA daeraek xxloxxaet jaamijm bamidbaar wnizbhaaH lajHwaaH AaeloHejnw paen-jipgaaOenw badaebaer Aow baehaaraeb׃
5.4 wajoAmaer AaleHaem maelaek micrajim laamaaH moxxaeH wAaHaron taprijOw Aaet-HaaOaam mimaOaxaajw lkw lsiblotejkaem׃
5.5 wajoAmaer parOoH Hen-rabijm OataaH Oam HaaAaaraec wHixxbataem Aotaam misiblotaam׃
5.6 wajcaw parOoH bajowm HaHwA Aaet-Hanogxijm baaOaam wAaet-xxoTraajw leAmor׃
5.7 loA toAsipwn laatet taebaen laaOaam lilbon Halbenijm kitmowl xxilxxom Hem jelkw wqoxxxxw laaHaem taebaen׃
5.8 wAaet-matkonaet Halbenijm Aaxxaer Hem Ooxijm tmowl xxilxxom taaxijmw OalejHaem loA tigrOw mimaenw kij-nirpijm Hem Oal-ken Hem coOaqijm leAmor nelkaaH nizbhaaH leAloHejnw׃
5.9 tikbad HaaOabodaaH Oal-HaaAanaaxxijm wjaOaxw-baaH wAal-jixxOw bdibrej-xxaaqaer׃
5.10 wajecAw nogxej HaaOaam wxxoTraajw wajoAmrw Aael-HaaOaam leAmor koH Aaamar parOoH Aejnaenij noten laakaem taebaen׃
5.11 Aataem lkw qhw laakaem taebaen meAaxxaer timcaaAw kij Aejn nigraaO meOabodatkaem daabaar׃
5.12 wajaapaec HaaOaam bkaal-Aaeraec micraajim lqoxxexx qaxx lataebaen׃
5.13 wHanogxijm Aaacijm leAmor kalw maOaxejkaem dbar-jowm bjowmow kaAaxxaer biHjowt Hataebaen׃
5.14 wajukw xxoTrej bnej jixraaAel Aaxxaer-xaamw OaleHaem nogxej parOoH leAmor madwOa loA kilijtaem haaqkaem lilbon kitmowl xxilxxom gam-tmowl gam-Hajowm׃
5.15 wajaaboAw xxoTrej bnej jixraaAel wajicOaqw Aael-parOoH leAmor laamaaH taOaxaeH koH laOabaadaejkaa׃
5.16 taebaen Aejn nitaan laOabaadaejkaa wlbenijm Aomrijm laanw Oaxw wHineH Oabaadaejkaa mukijm whaaTaaAt Oamaekaa׃
5.17 wajoAmaer nirpijm Aataem nirpijm Oal-ken Aataem Aomrijm nelkaaH nizbhaaH lajHwaaH׃
5.18 wOataaH lkw Oibdw wtaebaen loA-jinaaten laakaem wtokaen lbenijm titenw׃
5.19 wajirAw xxoTrej bnej-jixraaAel Aotaam braaO leAmor loA-tigrOw milibnejkaem dbar-jowm bjowmow׃
5.20 wajipgOw Aaet-moxxaeH wAaet-AaHaron nicaabijm liqraaAtaam bceAtaam meAet parOoH׃
5.21 wajoAmrw AaleHaem jeraeA jHwaaH Oalejkaem wjixxpoT Aaxxaer HibAaxxtaem Aaet-rejhenw bOejnej parOoH wbOejnej Oabaadaajw laataet-haeraeb bjaadaam lHaargenw׃
5.22 wajaaxxaab moxxaeH Aael-jHwaaH wajoAmar Aadonaaj laamaaH HareOotaaH laaOaam HazaeH laamaaH zaeH xxlahtaanij׃
5.23 wmeAaaz baaAtij Aael-parOoH ldaber bixxmaekaa HeraO laaOaam HazaeH wHacel loA-Hicaltaa Aaet-Oamaekaa׃
5.1 ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל־פרעה כה־אמר יהוה אלהי ישראל שלח את־עמי ויחגו לי במדבר׃
5.2 ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את־ישראל לא ידעתי את־יהוה וגם את־ישראל לא אשלח׃
5.3 ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן־יפגענו בדבר או בחרב׃
5.4 ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את־העם ממעשיו לכו לסבלתיכם׃
5.5 ויאמר פרעה הן־רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם׃
5.6 ויצו פרעה ביום ההוא את־הנגשים בעם ואת־שטריו לאמר׃
5.7 לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן׃
5.8 ואת־מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי־נרפים הם על־כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו׃
5.9 תכבד העבדה על־האנשים ויעשו־בה ואל־ישעו בדברי־שקר׃
5.10 ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל־העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן׃
5.11 אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר׃
5.12 ויפץ העם בכל־ארץ מצרים לקשש קש לתבן׃
5.13 והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר־יום ביומו כאשר בהיות התבן׃
5.14 ויכו שטרי בני ישראל אשר־שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם־תמול גם־היום׃
5.15 ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל־פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך׃
5.16 תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך׃
5.17 ויאמר נרפים אתם נרפים על־כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה׃
5.18 ועתה לכו עבדו ותבן לא־ינתן לכם ותכן לבנים תתנו׃
5.19 ויראו שטרי בני־ישראל אתם ברע לאמר לא־תגרעו מלבניכם דבר־יום ביומו׃
5.20 ויפגעו את־משה ואת־אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה׃
5.21 ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את־ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת־חרב בידם להרגנו׃
5.22 וישב משה אל־יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני׃
5.23 ומאז באתי אל־פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא־הצלת את־עמך׃
5.1 wAhr bAw mxH wAHrn wjAmrw Al-prOH kH-Amr jHwH AlHj jxrAl xlh At-Omj wjhgw lj bmdbr׃
5.2 wjAmr prOH mj jHwH Axr AxmO bqlw lxlh At-jxrAl lA jdOtj At-jHwH wgm At-jxrAl lA Axlh׃
5.3 wjAmrw AlHj HObrjm nqrA Oljnw nlkH nA drk xlxt jmjm bmdbr wnzbhH ljHwH AlHjnw pn-jpgOnw bdbr Aw bhrb׃
5.4 wjAmr AlHm mlk mcrjm lmH mxH wAHrn tprjOw At-HOm mmOxjw lkw lsbltjkm׃
5.5 wjAmr prOH Hn-rbjm OtH Om HArc wHxbtm Atm msbltm׃
5.6 wjcw prOH bjwm HHwA At-Hngxjm bOm wAt-xTrjw lAmr׃
5.7 lA tAspwn ltt tbn lOm llbn Hlbnjm ktmwl xlxm Hm jlkw wqxxw lHm tbn׃
5.8 wAt-mtknt Hlbnjm Axr Hm Oxjm tmwl xlxm txjmw OljHm lA tgrOw mmnw kj-nrpjm Hm Ol-kn Hm cOqjm lAmr nlkH nzbhH lAlHjnw׃
5.9 tkbd HObdH Ol-HAnxjm wjOxw-bH wAl-jxOw bdbrj-xqr׃
5.10 wjcAw ngxj HOm wxTrjw wjAmrw Al-HOm lAmr kH Amr prOH Ajnnj ntn lkm tbn׃
5.11 Atm lkw qhw lkm tbn mAxr tmcAw kj Ajn ngrO mObdtkm dbr׃
5.12 wjpc HOm bkl-Arc mcrjm lqxx qx ltbn׃
5.13 wHngxjm Acjm lAmr klw mOxjkm dbr-jwm bjwmw kAxr bHjwt Htbn׃
5.14 wjkw xTrj bnj jxrAl Axr-xmw OlHm ngxj prOH lAmr mdwO lA kljtm hqkm llbn ktmwl xlxm gm-tmwl gm-Hjwm׃
5.15 wjbAw xTrj bnj jxrAl wjcOqw Al-prOH lAmr lmH tOxH kH lObdjk׃
5.16 tbn Ajn ntn lObdjk wlbnjm Amrjm lnw Oxw wHnH Obdjk mkjm whTAt Omk׃
5.17 wjAmr nrpjm Atm nrpjm Ol-kn Atm Amrjm nlkH nzbhH ljHwH׃
5.18 wOtH lkw Obdw wtbn lA-jntn lkm wtkn lbnjm ttnw׃
5.19 wjrAw xTrj bnj-jxrAl Atm brO lAmr lA-tgrOw mlbnjkm dbr-jwm bjwmw׃
5.20 wjpgOw At-mxH wAt-AHrn ncbjm lqrAtm bcAtm mAt prOH׃
5.21 wjAmrw AlHm jrA jHwH Oljkm wjxpT Axr HbAxtm At-rjhnw bOjnj prOH wbOjnj Obdjw ltt-hrb bjdm lHrgnw׃
5.22 wjxb mxH Al-jHwH wjAmr Adnj lmH HrOtH lOm HzH lmH zH xlhtnj׃
5.23 wmAz bAtj Al-prOH ldbr bxmk HrO lOm HzH wHcl lA-Hclt At-Omk׃
5.1 Post haec ingressi sunt Moyses et Aaron et dixerunt pharaoni: “ Haec dicit Dominus, Deus Israel: Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi in deserto ”.
5.2 At ille responclit: “ Quis est Dominus, ut audiam vocem eius et dimittam Israel? Nescio Dominum et Israel non dimittam ”.
5.3 Dixeruntque: “ Deus Hebraeorum occurrit nobis; eamus, quaeso, viam trium dierum in solitudinem et sacrificemus Domino Deo nostro, ne forte accidat nobis pestis aut gladius ”.
5.4 Ait ad eos rex Aegypti: “ Quare, Moyses et Aaron, sollicitatis populum ab operibus suis? Ite ad onera vestra ”.
5.5 Dixitque pharao: “ Multus nimis iam est populus terrae; videtis quod turba succreverit; quanto magis si dederitis eis requiem ab operibus? ”.
5.6 Praecepit ergo in die illo exactoribus populi et praefectis eius dicens:
5.7 “ Nequaquam ultra dabitis paleas populo ad conficiendos lateres sicut prius, sed ipsi vadant et colligant stipulas.
5.8 Et mensuram laterum, quam prius faciebant, imponetis super eos; nec minuetis quidquam. Vacant enim et idcirco vociferantur dicentes: "Eamus et sacrificemus Deo nostro".
5.9 Opprimantur operibus et expleant ea, ut non acquiescant verbis mendacibus ”.
5.10 Igitur egressi exactores populi et praefecti eius dixerunt ad populum: “ Sic dicit pharao: "Non do vobis paleas.
5.11 Ite et colligite, sicubi invenire poteritis, nec minuetur quid quam de opere vestro" ”.
5.12 Dispersusque est populus per omnem terram Aegypti ad colligendas paleas.
5.13 Exactores quoque instabant dicentes: “ Complete opus vestrum cotidie, ut prius facere solebatis, quando dabantur vobis paleae ”.
5.14 Flagellatique sunt praefecti filiorum Israel, quos constituerant super eos exactores pharaonis dicentes: “ Quare non implestis mensuram laterum sicut prius, nec heri nec hodie? ”.
5.15 Veneruntque praefecti filiorum Israel et vociferati sunt ad pharaonem dicentes: “ Cur ita agis contra servos tuos?
5.16 Paleae non dantur nobis, et lateres similiter imperantur; en famuli tui flagellis caedimur, et populus tuus est in culpa ”.
5.17 Qui ait: “ Vacatis otio et idcirco dicitis: "Eamus et sacrificemus Domino".
5.18 Ite ergo et operamini; paleae non dabuntur vobis, et reddetis consuetum numerum laterum ”.
5.19 Videbantque se praefecti filiorum Israel in malo, eo quod diceretur eis: “ Non minuetur quidquam de lateribus per singulos dies ”;
5.20 occurreruntque Moysi et Aaron, qui stabant ex adverso egredientibus a pharaone,
5.21 et dixerunt ad eos: “ Videat Dominus et iudicet, quoniam foetere fecistis odorem nostrum coram pharaone et servis eius; et praebuistis ei gladium, ut occideret nos ”.
5.22 Reversusque est Moyses ad Dominum et ait: “ Domine, cur afflixisti populum istum? Quare misisti me?
5.23 Ex eo enim quo ingressus sum ad pharaonem, ut loquerer in nomine tuo, afflixit populum tuum; et non liberasti eos ”.
6.1 Der HERR sprach zu Mose: Nun sollst du sehen, was ich dem Pharao tun will! Denn durch eine starke Hand gezwungen wird er sie ziehen lassen, und durch eine starke Hand gezwungen wird er sie aus seinem Lande treiben.
6.2 Und Gott redete mit Mose und sprach zu ihm: Ich bin der HERR;
6.3 ich bin Abraham, Isaak und Jakob erschienen als der allmächtige Gott; aber nach meinem Namen «HERR» habe ich mich ihnen nicht geoffenbart.
6.4 Auch habe ich meinen Bund mit ihnen aufgerichtet, daß ich ihnen das Land Kanaan geben will, das Land ihrer Pilgrimschaft, darin sie Fremdlinge gewesen sind.
6.5 Und ich habe auch das Seufzen der Kinder Israel gehört, weil die Ägypter sie zu Knechten machen, und habe an meinen Bund gedacht.
6.6 Darum sage den Kindern Israel: Ich bin der HERR und will euch aus den Lasten Ägyptens herausführen und will euch von ihrer Knechtschaft erretten und will euch durch einen ausgestreckten Arm und große Gerichte erlösen.
6.7 Und ich will euch mir zum Volk annehmen und will euer Gott sein; daß ihr erfahren sollt, daß ich, der HERR, euer Gott bin, der euch aus den Lasten Ägyptens herausführt.
6.8 Und ich will euch in das Land bringen, darüber ich meine Hand aufgehoben habe, daß ich es Abraham, Isaak und Jakob gebe. Das will ich euch zu besitzen geben, ich, der HERR.
6.9 Mose sagte solches den Kindern Israel. Sie aber hörten nicht auf ihn vor Mißmut und harter Arbeit.
6.10 Da redete der HERR mit Mose und sprach:
6.11 Geh hinein, sage dem Pharao, dem König von Ägypten, daß er die Kinder Israel aus seinem Lande ziehen lasse!
6.12 Mose aber redete vor dem HERRN und sprach: Siehe, die Kinder Israel hören mich nicht, wie sollte mich denn der Pharao hören? Dazu bin ich von unbeschnittenen Lippen!
6.13 Also redete der HERR mit Mose und Aaron und gab ihnen Befehl an die Kinder Israel und an den Pharao, den König von Ägypten, daß sie die Kinder Israel aus Ägypten führeten.
6.14 Dies sind die Häupter ihrer Vaterhäuser. Die Kinder Rubens, des erstgeborenen Sohnes Israels, sind diese: Hanoch, Pallu, Hezron, Karmi. Das sind die Geschlechter von Ruben.
6.15 Die Kinder Simeons sind diese: Jemuel, Jamin, Ohad, Jachim, Zohar und Saul, der Sohn des kanaanäischen Weibes. Das sind die Geschlechter Simeons.
6.16 Dies sind die Namen der Kinder Levis in ihren Geschlechtern: Gerson, Kahath und Merari; und Levi ward hundertsiebenunddreißig Jahre alt.
6.17 Die Kinder Gersons sind diese: Libni und Simei in ihren Geschlechtern.
6.18 Die Kinder Kahaths sind diese: Amram, Jizhar, Hebron, Ussiel. Kahath aber ward hundertdreiunddreißig Jahre alt.
6.19 Die Kinder Meraris sind diese: Machli und Musi. Das sind die Geschlechter Levis nach ihrer Abstammung.
6.20 Und Amram nahm seine Base Jochebed zum Weibe, die gebar ihm den Aaron und den Mose. Und Amram ward hundertsiebenunddreißig Jahre alt.
6.21 Die Kinder Jizhars sind diese: Korah, Nepheg und Sichri.
6.22 Die Kinder Ussiels sind diese: Misael, Elzaphan und Sitri.
6.23 Aaron aber nahm zum Weibe Eliseba, die Tochter Amminadabs, Nahassons Schwester, die gebar ihm den Nadab und den Abihu, den Eleasar und den Itamar.
6.24 Die Kinder Korahs sind diese: Assir, Elkana und Abiasaph. Das sind die Geschlechter der Korahiter.
6.25 Eleasar aber, Aarons Sohn, nahm sich ein Weib von den Töchtern Putiels, die gebar ihm den Pinehas. Das sind die Häupter unter den Vätern der Leviten nach ihren Geschlechtern.
6.26 Das ist der Aaron und der Mose, zu denen der HERR sprach: Führet die Kinder Israel nach ihren Heerscharen aus Ägypten!
6.27 Sie sind es, die mit dem Pharao, dem König von Ägypten, redeten, daß sie die Kinder Israel aus Ägypten führeten, nämlich Mose und Aaron.
6.28 Und an demselben Tag redete der HERR mit Mose in Ägypten.
6.29 Da nun der HERR mit Mose redete und sprach: Ich bin der HERR, rede mit dem Pharao, dem König von Ägypten, alles, was ich mit dir rede;
6.30 da antwortete Mose vor dem HERRN: Siehe, ich bin von unbeschnittenen Lippen, wie wird mich denn der Pharao hören?
6.1 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν ἤδη ὄψει ἃ ποιήσω τῷ φαραω ἐν γὰρ χειρὶ κραταιᾷ ἐξαποστελεῖ αὐτοὺς καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ ἐκβαλεῖ αὐτοὺς ἐκ τῆς γῆς αὐτοῦ
6.2 ἐλάλησεν δὲ ὁ θεὸς πρὸς μωυσῆν καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν ἐγὼ κύριος
6.3 καὶ ὤφθην πρὸς αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ θεὸς ὢν αὐτῶν καὶ τὸ ὄνομά μου κύριος οὐκ ἐδήλωσα αὐτοῖς
6.4 καὶ ἔστησα τὴν διαθήκην μου πρὸς αὐτοὺς ὥστε δοῦναι αὐτοῖς τὴν γῆν τῶν χαναναίων τὴν γῆν ἣν παρῳκήκασιν ἐν ᾗ καὶ παρῴκησαν ἐπ' αὐτῆς
6.5 καὶ ἐγὼ εἰσήκουσα τὸν στεναγμὸν τῶν υἱῶν ισραηλ ὃν οἱ αἰγύπτιοι καταδουλοῦνται αὐτούς καὶ ἐμνήσθην τῆς διαθήκης ὑμῶν
6.6 βάδιζε εἰπὸν τοῖς υἱοῖς ισραηλ λέγων ἐγὼ κύριος καὶ ἐξάξω ὑμᾶς ἀπὸ τῆς δυναστείας τῶν αἰγυπτίων καὶ ῥύσομαι ὑμᾶς ἐκ τῆς δουλείας καὶ λυτρώσομαι ὑμᾶς ἐν βραχίονι ὑψηλῷ καὶ κρίσει μεγάλῃ
6.7 καὶ λήμψομαι ἐμαυτῷ ὑμᾶς λαὸν ἐμοὶ καὶ ἔσομαι ὑμῶν θεός καὶ γνώσεσθε ὅτι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ ἐξαγαγὼν ὑμᾶς ἐκ τῆς καταδυναστείας τῶν αἰγυπτίων
6.8 καὶ εἰσάξω ὑμᾶς εἰς τὴν γῆν εἰς ἣν ἐξέτεινα τὴν χεῖρά μου δοῦναι αὐτὴν τῷ αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ καὶ δώσω ὑμῖν αὐτὴν ἐν κλήρῳ ἐγὼ κύριος
6.9 ἐλάλησεν δὲ μωυσῆς οὕτως τοῖς υἱοῖς ισραηλ καὶ οὐκ εἰσήκουσαν μωυσῇ ἀπὸ τῆς ὀλιγοψυχίας καὶ ἀπὸ τῶν ἔργων τῶν σκληρῶν
6.10 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων
6.11 εἴσελθε λάλησον φαραω βασιλεῖ αἰγύπτου ἵνα ἐξαποστείλῃ τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ τῆς γῆς αὐτοῦ
6.12 ἐλάλησεν δὲ μωυσῆς ἔναντι κυρίου λέγων ἰδοὺ οἱ υἱοὶ ισραηλ οὐκ εἰσήκουσάν μου καὶ πῶς εἰσακούσεταί μου φαραω ἐγὼ δὲ ἄλογός εἰμι
6.13 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν καὶ ααρων καὶ συνέταξεν αὐτοῖς πρὸς φαραω βασιλέα αἰγύπτου ὥστε ἐξαποστεῖλαι τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου
6.14 καὶ οὗτοι ἀρχηγοὶ οἴκων πατριῶν αὐτῶν υἱοὶ ρουβην πρωτοτόκου ισραηλ ενωχ καὶ φαλλους ασρων καὶ χαρμι αὕτη ἡ συγγένεια ρουβην
6.15 καὶ υἱοὶ συμεων ιεμουηλ καὶ ιαμιν καὶ αωδ καὶ ιαχιν καὶ σααρ καὶ σαουλ ὁ ἐκ τῆς φοινίσσης αὗται αἱ πατριαὶ τῶν υἱῶν συμεων
6.16 καὶ ταῦτα τὰ ὀνόματα τῶν υἱῶν λευι κατὰ συγγενείας αὐτῶν γεδσων κααθ καὶ μεραρι καὶ τὰ ἔτη τῆς ζωῆς λευι ἑκατὸν τριάκοντα ἑπτά
6.17 καὶ οὗτοι υἱοὶ γεδσων λοβενι καὶ σεμεϊ οἶκοι πατριᾶς αὐτῶν
6.18 καὶ υἱοὶ κααθ αμβραμ καὶ ισσααρ χεβρων καὶ οζιηλ καὶ τὰ ἔτη τῆς ζωῆς κααθ ἑκατὸν τριάκοντα ἔτη
6.19 καὶ υἱοὶ μεραρι μοολι καὶ ομουσι οὗτοι οἶκοι πατριῶν λευι κατὰ συγγενείας αὐτῶν
6.20 καὶ ἔλαβεν αμβραμ τὴν ιωχαβεδ θυγατέρα τοῦ ἀδελφοῦ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ἑαυτῷ εἰς γυναῖκα καὶ ἐγέννησεν αὐτῷ τόν τε ααρων καὶ μωυσῆν καὶ μαριαμ τὴν ἀδελφὴν αὐτῶν τὰ δὲ ἔτη τῆς ζωῆς αμβραμ ἑκατὸν τριάκοντα δύο ἔτη
6.21 καὶ υἱοὶ ισσααρ κορε καὶ ναφεκ καὶ ζεχρι
6.22 καὶ υἱοὶ οζιηλ ελισαφαν καὶ σετρι
6.23 ἔλαβεν δὲ ααρων τὴν ελισαβεθ θυγατέρα αμιναδαβ ἀδελφὴν ναασσων αὐτῷ γυναῖκα καὶ ἔτεκεν αὐτῷ τόν τε ναδαβ καὶ αβιουδ καὶ ελεαζαρ καὶ ιθαμαρ
6.24 υἱοὶ δὲ κορε ασιρ καὶ ελκανα καὶ αβιασαφ αὗται αἱ γενέσεις κορε
6.25 καὶ ελεαζαρ ὁ τοῦ ααρων ἔλαβεν τῶν θυγατέρων φουτιηλ αὐτῷ γυναῖκα καὶ ἔτεκεν αὐτῷ τὸν φινεες αὗται αἱ ἀρχαὶ πατριᾶς λευιτῶν κατὰ γενέσεις αὐτῶν
6.26 οὗτος ααρων καὶ μωυσῆς οἷς εἶπεν αὐτοῖς ὁ θεὸς ἐξαγαγεῖν τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου σὺν δυνάμει αὐτῶν
6.27 οὗτοί εἰσιν οἱ διαλεγόμενοι πρὸς φαραω βασιλέα αἰγύπτου καὶ ἐξήγαγον τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐξ αἰγύπτου αὐτὸς ααρων καὶ μωυσῆς
6.28 ᾗ ἡμέρᾳ ἐλάλησεν κύριος μωυσῇ ἐν γῇ αἰγύπτῳ
6.29 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων ἐγὼ κύριος λάλησον πρὸς φαραω βασιλέα αἰγύπτου ὅσα ἐγὼ λέγω πρὸς σέ
6.30 καὶ εἶπεν μωυσῆς ἐναντίον κυρίου ἰδοὺ ἐγὼ ἰσχνόφωνός εἰμι καὶ πῶς εἰσακούσεταί μου φαραω
6.1 kai eipen kyrios pros mohysehn ehdeh opsei a poiehsoh toh pharaoh en gar cheiri krataia exapostelei aytoys kai en brachioni ypsehloh ekbalei aytoys ek tehs gehs aytoy
6.2 elalehsen de o theos pros mohysehn kai eipen pros ayton egoh kyrios
6.3 kai ohphthehn pros abraam kai isaak kai iakohb theos ohn aytohn kai to onoma moy kyrios oyk edehlohsa aytois
6.4 kai estehsa tehn diathehkehn moy pros aytoys ohste doynai aytois tehn gehn tohn chananaiohn tehn gehn ehn parohkehkasin en eh kai parohkehsan ep' aytehs
6.5 kai egoh eisehkoysa ton stenagmon tohn yiohn israehl on oi aigyptioi katadoyloyntai aytoys kai emnehsthehn tehs diathehkehs ymohn
6.6 badize eipon tois yiois israehl legohn egoh kyrios kai exaxoh ymas apo tehs dynasteias tohn aigyptiohn kai rysomai ymas ek tehs doyleias kai lytrohsomai ymas en brachioni ypsehloh kai krisei megaleh
6.7 kai lehmpsomai emaytoh ymas laon emoi kai esomai ymohn theos kai gnohsesthe oti egoh kyrios o theos ymohn o exagagohn ymas ek tehs katadynasteias tohn aigyptiohn
6.8 kai eisaxoh ymas eis tehn gehn eis ehn exeteina tehn cheira moy doynai aytehn toh abraam kai isaak kai iakohb kai dohsoh ymin aytehn en klehroh egoh kyrios
6.9 elalehsen de mohysehs oytohs tois yiois israehl kai oyk eisehkoysan mohyseh apo tehs oligopsychias kai apo tohn ergohn tohn sklehrohn
6.10 eipen de kyrios pros mohysehn legohn
6.11 eiselthe lalehson pharaoh basilei aigyptoy ina exaposteileh toys yioys israehl ek tehs gehs aytoy
6.12 elalehsen de mohysehs enanti kyrioy legohn idoy oi yioi israehl oyk eisehkoysan moy kai pohs eisakoysetai moy pharaoh egoh de alogos eimi
6.13 eipen de kyrios pros mohysehn kai aarohn kai synetaxen aytois pros pharaoh basilea aigyptoy ohste exaposteilai toys yioys israehl ek gehs aigyptoy
6.14 kai oytoi archehgoi oikohn patriohn aytohn yioi roybehn prohtotokoy israehl enohch kai phalloys asrohn kai charmi ayteh eh syggeneia roybehn
6.15 kai yioi symeohn iemoyehl kai iamin kai aohd kai iachin kai saar kai saoyl o ek tehs phoinissehs aytai ai patriai tohn yiohn symeohn
6.16 kai tayta ta onomata tohn yiohn leyi kata syggeneias aytohn gedsohn kaath kai merari kai ta eteh tehs zohehs leyi ekaton triakonta epta
6.17 kai oytoi yioi gedsohn lobeni kai semei oikoi patrias aytohn
6.18 kai yioi kaath ambram kai issaar chebrohn kai oziehl kai ta eteh tehs zohehs kaath ekaton triakonta eteh
6.19 kai yioi merari mooli kai omoysi oytoi oikoi patriohn leyi kata syggeneias aytohn
6.20 kai elaben ambram tehn iohchabed thygatera toy adelphoy toy patros aytoy eaytoh eis gynaika kai egennehsen aytoh ton te aarohn kai mohysehn kai mariam tehn adelphehn aytohn ta de eteh tehs zohehs ambram ekaton triakonta dyo eteh
6.21 kai yioi issaar kore kai naphek kai zechri
6.22 kai yioi oziehl elisaphan kai setri
6.23 elaben de aarohn tehn elisabeth thygatera aminadab adelphehn naassohn aytoh gynaika kai eteken aytoh ton te nadab kai abioyd kai eleazar kai ithamar
6.24 yioi de kore asir kai elkana kai abiasaph aytai ai geneseis kore
6.25 kai eleazar o toy aarohn elaben tohn thygaterohn phoytiehl aytoh gynaika kai eteken aytoh ton phinees aytai ai archai patrias leyitohn kata geneseis aytohn
6.26 oytos aarohn kai mohysehs ois eipen aytois o theos exagagein toys yioys israehl ek gehs aigyptoy syn dynamei aytohn
6.27 oytoi eisin oi dialegomenoi pros pharaoh basilea aigyptoy kai exehgagon toys yioys israehl ex aigyptoy aytos aarohn kai mohysehs
6.28 eh ehmera elalehsen kyrios mohyseh en geh aigyptoh
6.29 kai elalehsen kyrios pros mohysehn legohn egoh kyrios lalehson pros pharaoh basilea aigyptoy osa egoh legoh pros se
6.30 kai eipen mohysehs enantion kyrioy idoy egoh ischnophohnos eimi kai pohs eisakoysetai moy pharaoh
6.1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצֹו׃ ס
6.2 וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָה׃
6.3 וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נֹודַעְתִּי לָהֶם׃
6.4 וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר־גָּרוּ בָהּ׃
6.5 וְגַם ׀ אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת־נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת־בְּרִיתִי׃
6.6 לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה וְהֹוצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרֹועַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים׃
6.7 וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמֹּוצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹות מִצְרָיִם׃
6.8 וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מֹורָשָׁה אֲנִי יְהוָה׃
6.9 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל־מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה׃ פ
6.10 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
6.11 בֹּא דַבֵּר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצֹו׃
6.12 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה לֵאמֹר הֵן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא־שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם׃ פ
6.13 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהֹוצִיא אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ ס
6.14 אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית־אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנֹוךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹון וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן׃
6.15 וּבְנֵי שִׁמְעֹון יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן־הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעֹון׃
6.16 וְאֵלֶּה שְׁמֹות בְּנֵי־לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשֹׁון וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה׃
6.17 בְּנֵי גֵרְשֹׁון לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
6.18 וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרֹון וְעֻזִּיאֵל וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה׃
6.19 וּבְנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמוּשִׁי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי לְתֹלְדֹתָם׃
6.20 וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת־יֹוכֶבֶד דֹּדָתֹו לֹו לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לֹו אֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־מֹשֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה׃
6.21 וּבְנֵי יִצְהָר קֹרַח וָנֶפֶג וְזִכְרִי׃
6.22 וּבְנֵי עֻזִּיאֵל מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי׃
6.23 וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת־אֱלִישֶׁבַע בַּת־עַמִּינָדָב אֲחֹות נַחְשֹׁון לֹו לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לֹו אֶת־נָדָב וְאֶת־אֲבִיהוּא אֶת־אֶלְעָזָר וְאֶת־אִיתָמָר׃
6.24 וּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי׃
6.25 וְאֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן לָקַח־לֹו מִבְּנֹות פּוּטִיאֵל לֹו לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לֹו אֶת־פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבֹות הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
6.26 הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם הֹוצִיאוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל־צִבְאֹתָם׃
6.27 הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם לְהֹוצִיא אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׃
6.28 וַיְהִי בְּיֹום דִּבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ פ
6.29 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר אֲנִי יְהוָה דַּבֵּר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ׃
6.30 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה׃ פ
6.1 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH OataaH tirAaeH Aaxxaer AaeOaexaeH lparOoH kij bjaad hazaaqaaH jxxalhem wbjaad hazaaqaaH jgaarxxem meAarcow׃ s
6.2 wajdaber AaeloHijm Aael-moxxaeH wajoAmaer Aelaajw Aanij jHwaaH׃
6.3 waaAeraaA Aael-AabraaHaam Aael-jichaaq wAael-jaOaqob bAel xxadaaj wxxmij jHwaaH loA nowdaOtij laaHaem׃
6.4 wgam Haqimotij Aaet-brijtij Aitaam laatet laaHaem Aaet-Aaeraec knaaOan Aet Aaeraec mgurejHaem Aaxxaer-gaarw baaH׃
6.5 wgam Aanij xxaamaOtij Aaet-naAaqat bnej jixraaAel Aaxxaer micrajim maOabidijm Aotaam waaAaezkor Aaet-brijtij׃
6.6 laaken Aaemor libnej-jixraaAel Aanij jHwaaH wHowceAtij Aaetkaem mitahat siblot micrajim wHicaltij Aaetkaem meOabodaataam wgaaAaltij Aaetkaem bizrowOa nTwjaaH wbixxpaaTijm gdolijm׃
6.7 wlaaqahtij Aaetkaem lij lOaam wHaajijtij laakaem leAloHijm wijdaOtaem kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem HamowcijA Aaetkaem mitahat siblowt micraajim׃
6.8 wHebeAtij Aaetkaem Aael-HaaAaaraec Aaxxaer naaxaaAtij Aaet-jaadij laatet AotaaH lAabraaHaam ljichaaq wljaOaqob wnaatatij AotaaH laakaem mowraaxxaaH Aanij jHwaaH׃
6.9 wajdaber moxxaeH ken Aael-bnej jixraaAel wloA xxaamOw Aael-moxxaeH miqocaer rwha wmeOabodaaH qaaxxaaH׃ p
6.10 wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH leAmor׃
6.11 boA daber Aael-parOoH maelaek micraajim wijxxalah Aaet-bnej-jixraaAel meAarcow׃
6.12 wajdaber moxxaeH lipnej jHwaaH leAmor Hen bnej-jixraaAel loA-xxaamOw Aelaj wAejk jixxmaaOenij parOoH waAanij Oaral xpaataajim׃ p
6.13 wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH wAael-AaHaron wajcawem Aael-bnej jixraaAel wAael-parOoH maelaek micraajim lHowcijA Aaet-bnej-jixraaAel meAaeraec micraajim׃ s
6.14 AelaeH raaAxxej bejt-Aabotaam bnej rAwben bkor jixraaAel hanowk wpalwA haecrown wkarmij AelaeH mixxphot rAwben׃
6.15 wbnej xximOown jmwAel wjaamijn wAoHad wjaakijn wcohar wxxaaAwl baen-HaknaOanijt AelaeH mixxphot xximOown׃
6.16 wAelaeH xxmowt bnej-lewij ltoldotaam gerxxown wqHaat wmraarij wxxnej hajej lewij xxaebaO wxxloxxijm wmAat xxaanaaH׃
6.17 bnej gerxxown libnij wxximOij lmixxphotaam׃
6.18 wbnej qHaat Oamraam wjicHaar whaebrown wOuzijAel wxxnej hajej qHaat xxaaloxx wxxloxxijm wmAat xxaanaaH׃
6.19 wbnej mraarij mahlij wmwxxij AelaeH mixxphot Halewij ltoldotaam׃
6.20 wajiqah Oamraam Aaet-jowkaebaed dodaatow low lAixxaaH watelaed low Aaet-AaHaron wAaet-moxxaeH wxxnej hajej Oamraam xxaebaO wxxloxxijm wmAat xxaanaaH׃
6.21 wbnej jicHaar qorah waanaepaeg wzikrij׃
6.22 wbnej OuzijAel mijxxaaAel wAaelcaapaan wsitrij׃
6.23 wajiqah AaHaron Aaet-AaelijxxaebaO bat-Oamijnaadaab Aahowt nahxxown low lAixxaaH watelaed low Aaet-naadaab wAaet-AabijHwA Aaet-AaelOaazaar wAaet-Aijtaamaar׃
6.24 wbnej qorah Aasijr wAaelqaanaaH waAabijAaasaap AelaeH mixxphot Haqaarhij׃
6.25 wAaelOaazaar baen-AaHaron laaqah-low mibnowt pwTijAel low lAixxaaH watelaed low Aaet-pijnhaas AelaeH raaAxxej Aabowt Halwijim lmixxphotaam׃
6.26 HwA AaHaron wmoxxaeH Aaxxaer Aaamar jHwaaH laaHaem HowcijAw Aaet-bnej jixraaAel meAaeraec micrajim Oal-cibAotaam׃
6.27 Hem Hamdabrijm Aael-parOoH maelaek-micrajim lHowcijA Aaet-bnej-jixraaAel mimicraajim HwA moxxaeH wAaHaron׃
6.28 wajHij bjowm dibaer jHwaaH Aael-moxxaeH bAaeraec micraajim׃ p
6.29 wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH leAmor Aanij jHwaaH daber Aael-parOoH maelaek micrajim Aet kaal-Aaxxaer Aanij dober Aelaejkaa׃
6.30 wajoAmaer moxxaeH lipnej jHwaaH Hen Aanij Oaral xpaatajim wAejk jixxmaO Aelaj parOoH׃ p
6.1 ויאמר יהוה אל־משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו׃ ס
6.2 וידבר אלהים אל־משה ויאמר אליו אני יהוה׃
6.3 וארא אל־אברהם אל־יצחק ואל־יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם׃
6.4 וגם הקמתי את־בריתי אתם לתת להם את־ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר־גרו בה׃
6.5 וגם ׀ אני שמעתי את־נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את־בריתי׃
6.6 לכן אמר לבני־ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים׃
6.7 ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים׃
6.8 והבאתי אתכם אל־הארץ אשר נשאתי את־ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה׃
6.9 וידבר משה כן אל־בני ישראל ולא שמעו אל־משה מקצר רוח ומעבדה קשה׃ פ
6.10 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
6.11 בא דבר אל־פרעה מלך מצרים וישלח את־בני־ישראל מארצו׃
6.12 וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני־ישראל לא־שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים׃ פ
6.13 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן ויצום אל־בני ישראל ואל־פרעה מלך מצרים להוציא את־בני־ישראל מארץ מצרים׃ ס
6.14 אלה ראשי בית־אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחת ראובן׃
6.15 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן־הכנענית אלה משפחת שמעון׃
6.16 ואלה שמות בני־לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה׃
6.17 בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם׃
6.18 ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה׃
6.19 ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם׃
6.20 ויקח עמרם את־יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את־אהרן ואת־משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה׃
6.21 ובני יצהר קרח ונפג וזכרי׃
6.22 ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי׃
6.23 ויקח אהרן את־אלישבע בת־עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את־נדב ואת־אביהוא את־אלעזר ואת־איתמר׃
6.24 ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי׃
6.25 ואלעזר בן־אהרן לקח־לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את־פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם׃
6.26 הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את־בני ישראל מארץ מצרים על־צבאתם׃
6.27 הם המדברים אל־פרעה מלך־מצרים להוציא את־בני־ישראל ממצרים הוא משה ואהרן׃
6.28 ויהי ביום דבר יהוה אל־משה בארץ מצרים׃ פ
6.29 וידבר יהוה אל־משה לאמר אני יהוה דבר אל־פרעה מלך מצרים את כל־אשר אני דבר אליך׃
6.30 ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה׃ פ
6.1 wjAmr jHwH Al-mxH OtH trAH Axr AOxH lprOH kj bjd hzqH jxlhm wbjd hzqH jgrxm mArcw׃ s
6.2 wjdbr AlHjm Al-mxH wjAmr Aljw Anj jHwH׃
6.3 wArA Al-AbrHm Al-jchq wAl-jOqb bAl xdj wxmj jHwH lA nwdOtj lHm׃
6.4 wgm Hqmtj At-brjtj Atm ltt lHm At-Arc knOn At Arc mgrjHm Axr-grw bH׃
6.5 wgm Anj xmOtj At-nAqt bnj jxrAl Axr mcrjm mObdjm Atm wAzkr At-brjtj׃
6.6 lkn Amr lbnj-jxrAl Anj jHwH wHwcAtj Atkm mtht sblt mcrjm wHcltj Atkm mObdtm wgAltj Atkm bzrwO nTwjH wbxpTjm gdljm׃
6.7 wlqhtj Atkm lj lOm wHjjtj lkm lAlHjm wjdOtm kj Anj jHwH AlHjkm HmwcjA Atkm mtht sblwt mcrjm׃
6.8 wHbAtj Atkm Al-HArc Axr nxAtj At-jdj ltt AtH lAbrHm ljchq wljOqb wnttj AtH lkm mwrxH Anj jHwH׃
6.9 wjdbr mxH kn Al-bnj jxrAl wlA xmOw Al-mxH mqcr rwh wmObdH qxH׃ p
6.10 wjdbr jHwH Al-mxH lAmr׃
6.11 bA dbr Al-prOH mlk mcrjm wjxlh At-bnj-jxrAl mArcw׃
6.12 wjdbr mxH lpnj jHwH lAmr Hn bnj-jxrAl lA-xmOw Alj wAjk jxmOnj prOH wAnj Orl xptjm׃ p
6.13 wjdbr jHwH Al-mxH wAl-AHrn wjcwm Al-bnj jxrAl wAl-prOH mlk mcrjm lHwcjA At-bnj-jxrAl mArc mcrjm׃ s
6.14 AlH rAxj bjt-Abtm bnj rAwbn bkr jxrAl hnwk wplwA hcrwn wkrmj AlH mxpht rAwbn׃
6.15 wbnj xmOwn jmwAl wjmjn wAHd wjkjn wchr wxAwl bn-HknOnjt AlH mxpht xmOwn׃
6.16 wAlH xmwt bnj-lwj ltldtm grxwn wqHt wmrrj wxnj hjj lwj xbO wxlxjm wmAt xnH׃
6.17 bnj grxwn lbnj wxmOj lmxphtm׃
6.18 wbnj qHt Omrm wjcHr whbrwn wOzjAl wxnj hjj qHt xlx wxlxjm wmAt xnH׃
6.19 wbnj mrrj mhlj wmwxj AlH mxpht Hlwj ltldtm׃
6.20 wjqh Omrm At-jwkbd ddtw lw lAxH wtld lw At-AHrn wAt-mxH wxnj hjj Omrm xbO wxlxjm wmAt xnH׃
6.21 wbnj jcHr qrh wnpg wzkrj׃
6.22 wbnj OzjAl mjxAl wAlcpn wstrj׃
6.23 wjqh AHrn At-AljxbO bt-Omjndb Ahwt nhxwn lw lAxH wtld lw At-ndb wAt-AbjHwA At-AlOzr wAt-Ajtmr׃
6.24 wbnj qrh Asjr wAlqnH wAbjAsp AlH mxpht Hqrhj׃
6.25 wAlOzr bn-AHrn lqh-lw mbnwt pwTjAl lw lAxH wtld lw At-pjnhs AlH rAxj Abwt Hlwjm lmxphtm׃
6.26 HwA AHrn wmxH Axr Amr jHwH lHm HwcjAw At-bnj jxrAl mArc mcrjm Ol-cbAtm׃
6.27 Hm Hmdbrjm Al-prOH mlk-mcrjm lHwcjA At-bnj-jxrAl mmcrjm HwA mxH wAHrn׃
6.28 wjHj bjwm dbr jHwH Al-mxH bArc mcrjm׃ p
6.29 wjdbr jHwH Al-mxH lAmr Anj jHwH dbr Al-prOH mlk mcrjm At kl-Axr Anj dbr Aljk׃
6.30 wjAmr mxH lpnj jHwH Hn Anj Orl xptjm wAjk jxmO Alj prOH׃ p
6.1 Dixitque Dominus ad Moysen: “ Nunc videbis quae facturus sim pharaoni; per manum enim fortem dimittet eos et in manu robusta eiciet illos de terra sua ”.
6.2 Locutusque est Dominus ad Moysen dicens: “ Ego Dominus,
6.3 qui apparui Abraham, Isaac et Iacob ut Deus omnipotens; et nomen meum Dominum non indicavi eis.
6.4 Pepigique cum eis foedus, ut darem illis terram Chanaan, terram peregrinationis eorum, in qua fuerunt advenae.
6.5 Ego audivi gemitum filiorum Israel, quia Aegyptii oppresserunt eos, et recordatus sum pacti mei.
6.6 Ideo dic filiis Israel: Ego Dominus, qui educam vos de ergastulo Aegyptiorum; et eruam de servitute ac redimam in brachio excelso et iudiciis magnis.
6.7 Et assumam vos mihi in populum et ero vester Deus; et scietis quod ego sum Dominus Deus vester, qui eduxerim vos de ergastulo Aegyptiorum
6.8 et induxerim in terram, super quam levavi manum meam, ut darem eam Abraham, Isaac et Iacob; daboque illam vobis possidendam, ego Dominus ”.
6.9 Narravit ergo Moyses omnia filiis Israel; qui non acquieverunt ei propter angustiam spiritus et opus durissimum.
6.10 Locutusque est Dominus ad Moysen dicens:
6.11 “ Ingredere et loquere ad pharaonem regem Aegypti, ut dimittat filios Israel de terra sua ”.
6.12 Respondit Moyses coram Domino: “ Ecce, filii Israel non audiunt me, et quomodo audiet me pharao, praesertim cum incircumcisus sim labiis? ”.
6.13 Locutusque est Dominus ad Moysen et Aaron et dedit mandatum ad filios Israel et ad pharaonem regem Aegypti, ut educerent filios Israel de terra Aegypti.
6.14 Isti sunt principes domorum per familias suas. Filii Ruben primogeniti Israelis: Henoch et Phallu, Hesron et Charmi; hae cognationes Ruben.
6.15 Filii Simeon: Iamuel et Iamin et Ahod et Iachin et Sohar er Saul filius Chananitidis; hae progenies Simeon.
6.16 Et haec nomina filiorum Levi per cognationes suas: Gerson et Caath et Merari; anni autem vitae Levi fuerunt centum triginta septem.
6.17 Filii Gerson: Lobni et Semei per cognationes suas.
6.18 Filii Caath: Amram et Isaar et Hebron et Oziel; anni quoque vitae Caath centum triginta tres.
6.19 Filii Merari: Moholi et Musi; hae cognationes Levi per familias suas.
6.20 Accepit autem Amram uxorem Iochabed amitam suam, quae peperit ei Aaron et Moysen; fueruntque anni vitae Amram centum triginta septem.
6.21 Filii quoque Isaar: Core et Napheg et Zechri.
6.22 Filii quoque Oziel: Misael et Elisaphan et Sethri.
6.23 Accepit autem Aaron uxorem Elisabeth filiam Aminadab sororem Naasson, quae peperit ei Nadab et Abiu et Eleazar et Ithamar.
6.24 Filii quoque Core: Asir et Elcana et Abiasaph; hae sunt cognationes Coritarum.
6.25 At vero Eleazar filius Aaron accepit uxorem de filiabus Phutiel, quae peperit ei Phinees; hi sunt principes familiarum Leviticarum per cognationes suas.
6.26 Iste est Aaron et Moyses, quibus praecepit Dominus, ut educerent filios Israel de terra Aegypti per turmas suas.
6.27 Hi sunt qui loquuntur ad pharaonem regem Aegypti, ut educant filios Israel de Aegypto; iste est Moyses et Aaron
6.28 in die, qua locutus est Dominus ad Moysen in terra Aegypti.
6.29 Et locutus est Dominus ad Moysen dicens: “ Ego Dominus; loquere ad pharaonem regem Aegypti omnia, quae ego loquor tibi ”.
6.30 Et ait Moyses coram Domino: “ En incircumcisus labiis sum. Quomodo audiet me pharao? ”.
7.1 Der HERR sprach zu Mose: Siehe zu, ich habe dich dem Pharao zum Gott gesetzt, und dein Bruder Aaron soll dein Prophet sein. 7.2 Du sollst alles reden, was ich dir gebieten werde, daß er die Kinder Israel aus seinem Lande ziehen lasse.
7.3 Aber ich will das Herz des Pharao verhärten, daß ich viele meiner Zeichen und Wunder tue im Ägyptenland.
7.4 Aber der Pharao wird euch nicht hören, so daß ich meine Hand an Ägypten legen und mein Heer, mein Volk, die Kinder Israel, durch große Gerichte aus dem Lande Ägypten führen werde.
7.5 Und die Ägypter sollen erfahren, daß ich der HERR bin, wenn ich meine Hand über Ägypten ausstrecken und die Kinder Israel von ihnen ausführen werde.
7.6 Mose und Aaron taten solches; wie ihnen der HERR geboten hatte, also taten sie.
7.7 Und Mose war achtzig Jahre alt und Aaron dreiundachtzig Jahre alt, als sie mit dem Pharao redeten.
7.8 Und der HERR sprach zu Mose und Aaron:
7.9 Wenn der Pharao zu euch sagen wird: Tut ein Zeichen! so sollst du zu Aaron sagen: Nimm deinen Stab und wirf ihn vor den Pharao hin, so wird er zur Schlange werden.
7.10 Da gingen Mose und Aaron zum Pharao und taten also, wie der HERR ihnen geboten hatte. Und Aaron warf seinen Stab vor den Pharao und vor seine Knechte hin, und er ward zur Schlange.
7.11 Da berief der Pharao die Weisen und Zauberer. Und auch sie, die ägyptischen Zauberer, taten also mit ihrem Beschwören.
7.12 Und ein jeder warf seinen Stab vor sich hin, und es wurden Schlangen daraus; aber Aarons Stab verschlang ihre Stäbe.
7.13 Also ward das Herz des Pharao verstockt, und er hörte nicht auf sie, wie denn der HERR gesagt hatte.
7.14 Und der HERR sprach zu Mose: Das Herz des Pharao ist hart; er weigert sich, das Volk ziehen zu lassen.
7.15 Geh am Morgen hin zum Pharao; siehe, er wird hinaus ans Wasser gehen; tritt ihm entgegen am Gestade des Flusses und nimm den Stab, der zur Schlange geworden, in deine Hand
7.16 und sprich zu ihm: Der HERR, der Hebräer Gott, hat mich zu dir gesandt, um dir zu sagen: Laß mein Volk gehen, daß es mir in der Wüste diene! Aber siehe, du hast bisher nicht hören wollen.
7.17 Darum spricht der HERR also: Daran sollst du erfahren, daß ich der HERR bin: Siehe, ich will mit dem Stabe, den ich in meiner Hand habe, das Wasser schlagen, das in dem Flusse ist, und es soll in Blut verwandelt werden,
7.18 so daß die Fische im Flusse sterben müssen und der Fluß stinken, und es die Ägypter ekeln wird, das Wasser aus dem Flusse zu trinken.
7.19 Und der HERR sprach zu Mose: Sage zu Aaron: Nimm deinen Stab und strecke deine Hand aus über die Wasser in Ägypten, über ihre Flüsse, über ihre Bäche und über ihre Seen und über alle Wasserbehälter, daß sie zu Blut werden und daß in ganz Ägyptenland Blut sei in hölzernen und steinernen Geschirren.
7.20 Mose und Aaron taten, wie ihnen der HERR geboten hatte. Und er hob den Stab auf und schlug vor dem Pharao und seinen Knechten das Wasser, das im Flusse war; da ward alles Wasser im Nil in Blut verwandelt.
7.21 Und die Fische im Nil starben, und der Nil ward stinkend, so daß die Ägypter das Nilwasser nicht trinken konnten; denn dasselbe ward zu Blut in ganz Ägypten.
7.22 Aber die ägyptischen Zauberer taten auch also mit ihrem Beschwören. Und so ward das Herz des Pharao verstockt, und er hörte nicht auf sie, wie denn der HERR geredet hatte.
7.23 Und der Pharao wandte sich und ging heim und kehrte sein Herz auch daran nicht.
7.24 Aber alle Ägypter gruben um den Fluß her nach Trinkwasser; denn das Nilwasser konnten sie nicht trinken.
7.25 Und das währte sieben Tage lang, nachdem der HERR den Fluß geschlagen hatte.
7.1 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων ἰδοὺ δέδωκά σε θεὸν φαραω καὶ ααρων ὁ ἀδελφός σου ἔσται σου προφήτης 7.2 σὺ δὲ λαλήσεις αὐτῷ πάντα ὅσα σοι ἐντέλλομαι ὁ δὲ ααρων ὁ ἀδελφός σου λαλήσει πρὸς φαραω ὥστε ἐξαποστεῖλαι τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ τῆς γῆς αὐτοῦ
7.3 ἐγὼ δὲ σκληρυνῶ τὴν καρδίαν φαραω καὶ πληθυνῶ τὰ σημεῖά μου καὶ τὰ τέρατα ἐν γῇ αἰγύπτῳ
7.4 καὶ οὐκ εἰσακούσεται ὑμῶν φαραω καὶ ἐπιβαλῶ τὴν χεῖρά μου ἐπ' αἴγυπτον καὶ ἐξάξω σὺν δυνάμει μου τὸν λαόν μου τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου σὺν ἐκδικήσει μεγάλῃ
7.5 καὶ γνώσονται πάντες οἱ αἰγύπτιοι ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ἐκτείνων τὴν χεῖρα ἐπ' αἴγυπτον καὶ ἐξάξω τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ μέσου αὐτῶν
7.6 ἐποίησεν δὲ μωυσῆς καὶ ααρων καθάπερ ἐνετείλατο αὐτοῖς κύριος οὕτως ἐποίησαν
7.7 μωυσῆς δὲ ἦν ἐτῶν ὀγδοήκοντα ααρων δὲ ὁ ἀδελφὸς αὐτοῦ ἐτῶν ὀγδοήκοντα τριῶν ἡνίκα ἐλάλησεν πρὸς φαραω
7.8 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν καὶ ααρων λέγων
7.9 καὶ ἐὰν λαλήσῃ πρὸς ὑμᾶς φαραω λέγων δότε ἡμῖν σημεῖον ἢ τέρας καὶ ἐρεῖς ααρων τῷ ἀδελφῷ σου λαβὲ τὴν ῥάβδον καὶ ῥῖψον αὐτὴν ἐπὶ τὴν γῆν ἐναντίον φαραω καὶ ἐναντίον τῶν θεραπόντων αὐτοῦ καὶ ἔσται δράκων
7.10 εἰσῆλθεν δὲ μωυσῆς καὶ ααρων ἐναντίον φαραω καὶ τῶν θεραπόντων αὐτοῦ καὶ ἐποίησαν οὕτως καθάπερ ἐνετείλατο αὐτοῖς κύριος καὶ ἔρριψεν ααρων τὴν ῥάβδον ἐναντίον φαραω καὶ ἐναντίον τῶν θεραπόντων αὐτοῦ καὶ ἐγένετο δράκων
7.11 συνεκάλεσεν δὲ φαραω τοὺς σοφιστὰς αἰγύπτου καὶ τοὺς φαρμακούς καὶ ἐποίησαν καὶ οἱ ἐπαοιδοὶ τῶν αἰγυπτίων ταῖς φαρμακείαις αὐτῶν ὡσαύτως
7.12 καὶ ἔρριψαν ἕκαστος τὴν ῥάβδον αὐτοῦ καὶ ἐγένοντο δράκοντες καὶ κατέπιεν ἡ ῥάβδος ἡ ααρων τὰς ἐκείνων ῥάβδους
7.13 καὶ κατίσχυσεν ἡ καρδία φαραω καὶ οὐκ εἰσήκουσεν αὐτῶν καθάπερ ἐλάλησεν αὐτοῖς κύριος
7.14 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν βεβάρηται ἡ καρδία φαραω τοῦ μὴ ἐξαποστεῖλαι τὸν λαόν
7.15 βάδισον πρὸς φαραω τὸ πρωί ἰδοὺ αὐτὸς ἐκπορεύεται ἐπὶ τὸ ὕδωρ καὶ στήσῃ συναντῶν αὐτῷ ἐπὶ τὸ χεῖλος τοῦ ποταμοῦ καὶ τὴν ῥάβδον τὴν στραφεῖσαν εἰς ὄφιν λήμψῃ ἐν τῇ χειρί σου
7.16 καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν κύριος ὁ θεὸς τῶν εβραίων ἀπέσταλκέν με πρὸς σὲ λέγων ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα μοι λατρεύσῃ ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ ἰδοὺ οὐκ εἰσήκουσας ἕως τούτου
7.17 τάδε λέγει κύριος ἐν τούτῳ γνώσῃ ὅτι ἐγὼ κύριος ἰδοὺ ἐγὼ τύπτω τῇ ῥάβδῳ τῇ ἐν τῇ χειρί μου ἐπὶ τὸ ὕδωρ τὸ ἐν τῷ ποταμῷ καὶ μεταβαλεῖ εἰς αἷμα
7.18 καὶ οἱ ἰχθύες οἱ ἐν τῷ ποταμῷ τελευτήσουσιν καὶ ἐποζέσει ὁ ποταμός καὶ οὐ δυνήσονται οἱ αἰγύπτιοι πιεῖν ὕδωρ ἀπὸ τοῦ ποταμοῦ
7.19 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν εἰπὸν ααρων τῷ ἀδελφῷ σου λαβὲ τὴν ῥάβδον σου καὶ ἔκτεινον τὴν χεῖρά σου ἐπὶ τὰ ὕδατα αἰγύπτου καὶ ἐπὶ τοὺς ποταμοὺς αὐτῶν καὶ ἐπὶ τὰς διώρυγας αὐτῶν καὶ ἐπὶ τὰ ἕλη αὐτῶν καὶ ἐπὶ πᾶν συνεστηκὸς ὕδωρ αὐτῶν καὶ ἔσται αἷμα καὶ ἐγένετο αἷμα ἐν πάσῃ γῇ αἰγύπτου ἔν τε τοῖς ξύλοις καὶ ἐν τοῖς λίθοις
7.20 καὶ ἐποίησαν οὕτως μωυσῆς καὶ ααρων καθάπερ ἐνετείλατο αὐτοῖς κύριος καὶ ἐπάρας τῇ ῥάβδῳ αὐτοῦ ἐπάταξεν τὸ ὕδωρ τὸ ἐν τῷ ποταμῷ ἐναντίον φαραω καὶ ἐναντίον τῶν θεραπόντων αὐτοῦ καὶ μετέβαλεν πᾶν τὸ ὕδωρ τὸ ἐν τῷ ποταμῷ εἰς αἷμα
7.21 καὶ οἱ ἰχθύες οἱ ἐν τῷ ποταμῷ ἐτελεύτησαν καὶ ἐπώζεσεν ὁ ποταμός καὶ οὐκ ἠδύναντο οἱ αἰγύπτιοι πιεῖν ὕδωρ ἐκ τοῦ ποταμοῦ καὶ ἦν τὸ αἷμα ἐν πάσῃ γῇ αἰγύπτου
7.22 ἐποίησαν δὲ ὡσαύτως καὶ οἱ ἐπαοιδοὶ τῶν αἰγυπτίων ταῖς φαρμακείαις αὐτῶν καὶ ἐσκληρύνθη ἡ καρδία φαραω καὶ οὐκ εἰσήκουσεν αὐτῶν καθάπερ εἶπεν κύριος
7.23 ἐπιστραφεὶς δὲ φαραω εἰσῆλθεν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ οὐκ ἐπέστησεν τὸν νοῦν αὐτοῦ οὐδὲ ἐπὶ τούτῳ
7.24 ὤρυξαν δὲ πάντες οἱ αἰγύπτιοι κύκλῳ τοῦ ποταμοῦ ὥστε πιεῖν ὕδωρ καὶ οὐκ ἠδύναντο πιεῖν ὕδωρ ἀπὸ τοῦ ποταμοῦ
7.25 καὶ ἀνεπληρώθησαν ἑπτὰ ἡμέραι μετὰ τὸ πατάξαι κύριον τὸν ποταμόν
7.1 kai eipen kyrios pros mohysehn legohn idoy dedohka se theon pharaoh kai aarohn o adelphos soy estai soy prophehtehs 7.2 sy de lalehseis aytoh panta osa soi entellomai o de aarohn o adelphos soy lalehsei pros pharaoh ohste exaposteilai toys yioys israehl ek tehs gehs aytoy
7.3 egoh de sklehrynoh tehn kardian pharaoh kai plehthynoh ta sehmeia moy kai ta terata en geh aigyptoh
7.4 kai oyk eisakoysetai ymohn pharaoh kai epibaloh tehn cheira moy ep' aigypton kai exaxoh syn dynamei moy ton laon moy toys yioys israehl ek gehs aigyptoy syn ekdikehsei megaleh
7.5 kai gnohsontai pantes oi aigyptioi oti egoh eimi kyrios ekteinohn tehn cheira ep' aigypton kai exaxoh toys yioys israehl ek mesoy aytohn
7.6 epoiehsen de mohysehs kai aarohn kathaper eneteilato aytois kyrios oytohs epoiehsan
7.7 mohysehs de ehn etohn ogdoehkonta aarohn de o adelphos aytoy etohn ogdoehkonta triohn ehnika elalehsen pros pharaoh
7.8 kai eipen kyrios pros mohysehn kai aarohn legohn
7.9 kai ean lalehseh pros ymas pharaoh legohn dote ehmin sehmeion eh teras kai ereis aarohn toh adelphoh soy labe tehn rabdon kai ripson aytehn epi tehn gehn enantion pharaoh kai enantion tohn therapontohn aytoy kai estai drakohn
7.10 eisehlthen de mohysehs kai aarohn enantion pharaoh kai tohn therapontohn aytoy kai epoiehsan oytohs kathaper eneteilato aytois kyrios kai erripsen aarohn tehn rabdon enantion pharaoh kai enantion tohn therapontohn aytoy kai egeneto drakohn
7.11 synekalesen de pharaoh toys sophistas aigyptoy kai toys pharmakoys kai epoiehsan kai oi epaoidoi tohn aigyptiohn tais pharmakeiais aytohn ohsaytohs
7.12 kai erripsan ekastos tehn rabdon aytoy kai egenonto drakontes kai katepien eh rabdos eh aarohn tas ekeinohn rabdoys
7.13 kai katischysen eh kardia pharaoh kai oyk eisehkoysen aytohn kathaper elalehsen aytois kyrios
7.14 eipen de kyrios pros mohysehn bebarehtai eh kardia pharaoh toy meh exaposteilai ton laon
7.15 badison pros pharaoh to prohi idoy aytos ekporeyetai epi to ydohr kai stehseh synantohn aytoh epi to cheilos toy potamoy kai tehn rabdon tehn strapheisan eis ophin lehmpseh en teh cheiri soy
7.16 kai ereis pros ayton kyrios o theos tohn ebraiohn apestalken me pros se legohn exaposteilon ton laon moy ina moi latreyseh en teh erehmoh kai idoy oyk eisehkoysas eohs toytoy
7.17 tade legei kyrios en toytoh gnohseh oti egoh kyrios idoy egoh typtoh teh rabdoh teh en teh cheiri moy epi to ydohr to en toh potamoh kai metabalei eis aima
7.18 kai oi ichthyes oi en toh potamoh teleytehsoysin kai epozesei o potamos kai oy dynehsontai oi aigyptioi piein ydohr apo toy potamoy
7.19 eipen de kyrios pros mohysehn eipon aarohn toh adelphoh soy labe tehn rabdon soy kai ekteinon tehn cheira soy epi ta ydata aigyptoy kai epi toys potamoys aytohn kai epi tas diohrygas aytohn kai epi ta eleh aytohn kai epi pan synestehkos ydohr aytohn kai estai aima kai egeneto aima en paseh geh aigyptoy en te tois xylois kai en tois lithois
7.20 kai epoiehsan oytohs mohysehs kai aarohn kathaper eneteilato aytois kyrios kai eparas teh rabdoh aytoy epataxen to ydohr to en toh potamoh enantion pharaoh kai enantion tohn therapontohn aytoy kai metebalen pan to ydohr to en toh potamoh eis aima
7.21 kai oi ichthyes oi en toh potamoh eteleytehsan kai epohzesen o potamos kai oyk ehdynanto oi aigyptioi piein ydohr ek toy potamoy kai ehn to aima en paseh geh aigyptoy
7.22 epoiehsan de ohsaytohs kai oi epaoidoi tohn aigyptiohn tais pharmakeiais aytohn kai esklehryntheh eh kardia pharaoh kai oyk eisehkoysen aytohn kathaper eipen kyrios
7.23 epistrapheis de pharaoh eisehlthen eis ton oikon aytoy kai oyk epestehsen ton noyn aytoy oyde epi toytoh
7.24 ohryxan de pantes oi aigyptioi kykloh toy potamoy ohste piein ydohr kai oyk ehdynanto piein ydohr apo toy potamoy
7.25 kai aneplehrohthehsan epta ehmerai meta to pataxai kyrion ton potamon
7.1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ׃ 7.2 אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל־פַּרְעֹה וְשִׁלַּח אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצֹו׃
7.3 וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת־אֹתֹתַי וְאֶת־מֹופְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
7.4 וְלֹא־יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת־יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהֹוצֵאתִי אֶת־צִבְאֹתַי אֶת־עַמִּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים׃
7.5 וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי יְהוָה בִּנְטֹתִי אֶת־יָדִי עַל־מִצְרָיִם וְהֹוצֵאתִי אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִתֹּוכָם׃
7.6 וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתָם כֵּן עָשׂוּ׃
7.7 וּמֹשֶׁה בֶּן־שְׁמֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן־שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל־פַּרְעֹה׃ פ
7.8 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן לֵאמֹר׃
7.9 כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מֹופֵת וְאָמַרְתָּ אֶל־אַהֲרֹן קַח אֶת־מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי־פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין׃
7.10 וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־פַּרְעֹה וַיַּעַשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת־מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיְהִי לְתַנִּין׃
7.11 וַיִּקְרָא גַּם־פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם־הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן׃
7.12 וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם וַיִּבְלַע מַטֵּה־אַהֲרֹן אֶת־מַטֹּתָם׃
7.13 וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה׃ פ
7.14 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם׃
7.15 לֵךְ אֶל־פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתֹו עַל־שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר־נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ׃
7.16 וְאָמַרְתָּ אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא־שָׁמַעְתָּ עַד־כֹּה׃
7.17 כֹּה אָמַר יְהוָה בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָה הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה ׀ בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר־בְּיָדִי עַל־הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם׃
7.18 וְהַדָּגָה אֲשֶׁר־בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתֹּות מַיִם מִן־הַיְאֹר׃ ס
7.19 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל־אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה־יָדְךָ עַל־מֵימֵי מִצְרַיִם עַל־נַהֲרֹתָם ׀ עַל־יְאֹרֵיהֶם וְעַל־אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל־מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ־דָם וְהָיָה דָם בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים׃
7.20 וַיַּעֲשׂוּ־כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר ׀ צִוָּה יְהוָה וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת־הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו וַיֵּהָפְכוּ כָּל־הַמַּיִם אֲשֶׁר־בַּיְאֹר לְדָם׃
7.21 וְהַדָּגָה אֲשֶׁר־בַּיְאֹר מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר וְלֹא־יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתֹּות מַיִם מִן־הַיְאֹר וַיְהִי הַדָּם בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
7.22 וַיַּעֲשׂוּ־כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם וַיֶּחֱזַק לֵב־פַּרְעֹה וְלֹא־שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה׃
7.23 וַיִּפֶן פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֶל־בֵּיתֹו וְלֹא־שָׁת לִבֹּו גַּם־לָזֹאת׃
7.24 וַיַּחְפְּרוּ כָל־מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתֹּות כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר׃
7.25 וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכֹּות־יְהוָה אֶת־הַיְאֹר׃ פ
7.1 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH rAeH ntatijkaa AaeloHijm lparOoH wAaHaron Aaahijkaa jiHjaeH nbijAaekaa׃ 7.2 AataaH tdaber Aet kaal-Aaxxaer Aacawaekaa wAaHaron Aaahijkaa jdaber Aael-parOoH wxxilah Aaet-bnej-jixraaAel meAarcow׃
7.3 waAanij AaqxxaeH Aaet-leb parOoH wHirbejtij Aaet-Aototaj wAaet-mowptaj bAaeraec micraajim׃
7.4 wloA-jixxmaO Aalekaem parOoH wnaatatij Aaet-jaadij bmicraajim wHowceAtij Aaet-cibAotaj Aaet-Oamij bnej-jixraaAel meAaeraec micrajim bixxpaaTijm gdolijm׃
7.5 wjaadOw micrajim kij-Aanij jHwaaH binTotij Aaet-jaadij Oal-micraajim wHowceAtij Aaet-bnej-jixraaAel mitowkaam׃
7.6 wajaOax moxxaeH wAaHaron kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aotaam ken Oaaxw׃
7.7 wmoxxaeH baen-xxmonijm xxaanaaH wAaHaron baen-xxaaloxx wxxmonijm xxaanaaH bdabraam Aael-parOoH׃ p
7.8 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH wAael-AaHaron leAmor׃
7.9 kij jdaber Aalekaem parOoH leAmor tnw laakaem mowpet wAaamartaa Aael-AaHaron qah Aaet-maTkaa wHaxxlek lipnej-parOoH jHij ltanijn׃
7.10 wajaaboA moxxaeH wAaHaron Aael-parOoH wajaOaxw ken kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH wajaxxlek AaHaron Aaet-maTeHw lipnej parOoH wlipnej Oabaadaajw wajHij ltanijn׃
7.11 wajiqraaA gam-parOoH lahakaamijm wlamkaxxpijm wajaOaxw gam-Hem harTumej micrajim blaHaTejHaem ken׃
7.12 wajaxxlijkw Aijxx maTeHw wajiHjw ltanijnim wajiblaO maTeH-AaHaron Aaet-maTotaam׃
7.13 wajaehaezaq leb parOoH wloA xxaamaO AaleHaem kaAaxxaer dibaer jHwaaH׃ p
7.14 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH kaabed leb parOoH meAen lxxalah HaaOaam׃
7.15 lek Aael-parOoH baboqaer HineH joceA HamajmaaH wnicabtaa liqraaAtow Oal-xpat HajAor wHamaTaeH Aaxxaer-naeHpak lnaahaaxx tiqah bjaadaekaa׃
7.16 wAaamartaa Aelaajw jHwaaH AaeloHej HaaOibrijm xxlaahanij Aelaejkaa leAmor xxalah Aaet-Oamij wjaOabdunij bamidbaar wHineH loA-xxaamaOtaa Oad-koH׃
7.17 koH Aaamar jHwaaH bzoAt tedaO kij Aanij jHwaaH HineH Aaanokij makaeH bamaTaeH Aaxxaer-bjaadij Oal-Hamajim Aaxxaer bajAor wnaeHaepkw ldaam׃
7.18 wHadaagaaH Aaxxaer-bajAor taamwt wbaaAaxx HajAor wnilAw micrajim lixxtowt majim min-HajAor׃ s
7.19 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Aaemor Aael-AaHaron qah maTkaa wnTeH-jaadkaa Oal-mejmej micrajim Oal-naHarotaam Oal-jAorejHaem wOal-AagmejHaem wOal kaal-miqweH mejmejHaem wjiHjw-daam wHaajaaH daam bkaal-Aaeraec micrajim wbaaOecijm wbaaAabaanijm׃
7.20 wajaOaxw-ken moxxaeH wAaHaron kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH wajaaraem bamaTaeH wajak Aaet-Hamajim Aaxxaer bajAor lOejnej parOoH wlOejnej Oabaadaajw wajeHaapkw kaal-Hamajim Aaxxaer-bajAor ldaam׃
7.21 wHadaagaaH Aaxxaer-bajAor metaaH wajibAaxx HajAor wloA-jaaklw micrajim lixxtowt majim min-HajAor wajHij Hadaam bkaal-Aaeraec micraajim׃
7.22 wajaOaxw-ken harTumej micrajim blaaTejHaem wajaehaezaq leb-parOoH wloA-xxaamaO AaleHaem kaAaxxaer dibaer jHwaaH׃
7.23 wajipaen parOoH wajaaboA Aael-bejtow wloA-xxaat libow gam-laazoAt׃
7.24 wajahprw kaal-micrajim sbijbot HajAor majim lixxtowt kij loA jaaklw lixxtot mimejmej HajAor׃
7.25 wajimaaleA xxibOat jaamijm Aaharej Hakowt-jHwaaH Aaet-HajAor׃ p
7.1 ויאמר יהוה אל־משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך׃ 7.2 אתה תדבר את כל־אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל־פרעה ושלח את־בני־ישראל מארצו׃
7.3 ואני אקשה את־לב פרעה והרביתי את־אתתי ואת־מופתי בארץ מצרים׃
7.4 ולא־ישמע אלכם פרעה ונתתי את־ידי במצרים והוצאתי את־צבאתי את־עמי בני־ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים׃
7.5 וידעו מצרים כי־אני יהוה בנטתי את־ידי על־מצרים והוצאתי את־בני־ישראל מתוכם׃
7.6 ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו׃
7.7 ומשה בן־שמנים שנה ואהרן בן־שלש ושמנים שנה בדברם אל־פרעה׃ פ
7.8 ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃
7.9 כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל־אהרן קח את־מטך והשלך לפני־פרעה יהי לתנין׃
7.10 ויבא משה ואהרן אל־פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את־מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין׃
7.11 ויקרא גם־פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם־הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן׃
7.12 וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה־אהרן את־מטתם׃
7.13 ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ פ
7.14 ויאמר יהוה אל־משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם׃
7.15 לך אל־פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על־שפת היאר והמטה אשר־נהפך לנחש תקח בידך׃
7.16 ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את־עמי ויעבדני במדבר והנה לא־שמעת עד־כה׃
7.17 כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה ׀ במטה אשר־בידי על־המים אשר ביאר ונהפכו לדם׃
7.18 והדגה אשר־ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן־היאר׃ ס
7.19 ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן קח מטך ונטה־ידך על־מימי מצרים על־נהרתם ׀ על־יאריהם ועל־אגמיהם ועל כל־מקוה מימיהם ויהיו־דם והיה דם בכל־ארץ מצרים ובעצים ובאבנים׃
7.20 ויעשו־כן משה ואהרן כאשר ׀ צוה יהוה וירם במטה ויך את־המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל־המים אשר־ביאר לדם׃
7.21 והדגה אשר־ביאר מתה ויבאש היאר ולא־יכלו מצרים לשתות מים מן־היאר ויהי הדם בכל־ארץ מצרים׃
7.22 ויעשו־כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב־פרעה ולא־שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃
7.23 ויפן פרעה ויבא אל־ביתו ולא־שת לבו גם־לזאת׃
7.24 ויחפרו כל־מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר׃
7.25 וימלא שבעת ימים אחרי הכות־יהוה את־היאר׃ פ
7.1 wjAmr jHwH Al-mxH rAH nttjk AlHjm lprOH wAHrn Ahjk jHjH nbjAk׃ 7.2 AtH tdbr At kl-Axr Acwk wAHrn Ahjk jdbr Al-prOH wxlh At-bnj-jxrAl mArcw׃
7.3 wAnj AqxH At-lb prOH wHrbjtj At-Attj wAt-mwptj bArc mcrjm׃
7.4 wlA-jxmO Alkm prOH wnttj At-jdj bmcrjm wHwcAtj At-cbAtj At-Omj bnj-jxrAl mArc mcrjm bxpTjm gdljm׃
7.5 wjdOw mcrjm kj-Anj jHwH bnTtj At-jdj Ol-mcrjm wHwcAtj At-bnj-jxrAl mtwkm׃
7.6 wjOx mxH wAHrn kAxr cwH jHwH Atm kn Oxw׃
7.7 wmxH bn-xmnjm xnH wAHrn bn-xlx wxmnjm xnH bdbrm Al-prOH׃ p
7.8 wjAmr jHwH Al-mxH wAl-AHrn lAmr׃
7.9 kj jdbr Alkm prOH lAmr tnw lkm mwpt wAmrt Al-AHrn qh At-mTk wHxlk lpnj-prOH jHj ltnjn׃
7.10 wjbA mxH wAHrn Al-prOH wjOxw kn kAxr cwH jHwH wjxlk AHrn At-mTHw lpnj prOH wlpnj Obdjw wjHj ltnjn׃
7.11 wjqrA gm-prOH lhkmjm wlmkxpjm wjOxw gm-Hm hrTmj mcrjm blHTjHm kn׃
7.12 wjxljkw Ajx mTHw wjHjw ltnjnm wjblO mTH-AHrn At-mTtm׃
7.13 wjhzq lb prOH wlA xmO AlHm kAxr dbr jHwH׃ p
7.14 wjAmr jHwH Al-mxH kbd lb prOH mAn lxlh HOm׃
7.15 lk Al-prOH bbqr HnH jcA HmjmH wncbt lqrAtw Ol-xpt HjAr wHmTH Axr-nHpk lnhx tqh bjdk׃
7.16 wAmrt Aljw jHwH AlHj HObrjm xlhnj Aljk lAmr xlh At-Omj wjObdnj bmdbr wHnH lA-xmOt Od-kH׃
7.17 kH Amr jHwH bzAt tdO kj Anj jHwH HnH Ankj mkH bmTH Axr-bjdj Ol-Hmjm Axr bjAr wnHpkw ldm׃
7.18 wHdgH Axr-bjAr tmwt wbAx HjAr wnlAw mcrjm lxtwt mjm mn-HjAr׃ s
7.19 wjAmr jHwH Al-mxH Amr Al-AHrn qh mTk wnTH-jdk Ol-mjmj mcrjm Ol-nHrtm Ol-jArjHm wOl-AgmjHm wOl kl-mqwH mjmjHm wjHjw-dm wHjH dm bkl-Arc mcrjm wbOcjm wbAbnjm׃
7.20 wjOxw-kn mxH wAHrn kAxr cwH jHwH wjrm bmTH wjk At-Hmjm Axr bjAr lOjnj prOH wlOjnj Obdjw wjHpkw kl-Hmjm Axr-bjAr ldm׃
7.21 wHdgH Axr-bjAr mtH wjbAx HjAr wlA-jklw mcrjm lxtwt mjm mn-HjAr wjHj Hdm bkl-Arc mcrjm׃
7.22 wjOxw-kn hrTmj mcrjm blTjHm wjhzq lb-prOH wlA-xmO AlHm kAxr dbr jHwH׃
7.23 wjpn prOH wjbA Al-bjtw wlA-xt lbw gm-lzAt׃
7.24 wjhprw kl-mcrjm sbjbt HjAr mjm lxtwt kj lA jklw lxtt mmjmj HjAr׃
7.25 wjmlA xbOt jmjm Ahrj Hkwt-jHwH At-HjAr׃ p
7.1 Dixitque Dominus ad Moysen: “ Ecce constitui te deum pha raonis, et Aaron frater tuus erit propheta tuus. 7.2 Tu loqueris omnia, quae mando tibi; et ille loquetur ad pharaonem, ut dimittat filios Israel de terra sua.
7.3 Sed ego indurabo cor eius et multiplicabo signa et ostenta mea in terra Aegypti.
7.4 Et non audiet vos; immittamque manum meam super Aegyptum et educam exercitum et populum meum, filios Israel, de terra Aegypti per iudicia maxima.
7.5 Et scient Aegyptii quia ego sum Dominus, qui extenderim manum meam super Aegyptum et eduxerim filios Israel de medio eorum ”.
7.6 Fecit itaque Moyses et Aaron, sicut praeceperat Dominus; ita egerunt.
7.7 Erat autem Moyses octoginta annorum, et Aaron octoginta trium, quando locuti sunt ad pharaonem.
7.8 Dixitque Dominus ad Moysen et Aaron:
7.9 “ Cum dixerit vobis pharao: "Ostendite signum", dices ad Aaron: Tolle virgam tuam et proice eam coram pharaone, ac vertetur in colubrum ”.
7.10 Ingressi itaque Moyses et Aaron ad pharaonem fecerunt, sicut praeceperat Dominus; proiecitque Aaron virgam coram pharaone et servis eius, quae versa est in colubrum.
7.11 Vocavit autem pharao sapientes et maleficos, et fecerunt etiam ipsi magi Aegypti per incantationes suas similiter.
7.12 Proieceruntque singuli virgas suas, quae versae sunt in colubros; sed devoravit virga Aaron virgas eorum.
7.13 Induratumque est cor pharaonis, et non audivit eos, sicut dixerat Dominus.
7.14 Dixit autem Dominus ad Moysen: “ Ingravatum est cor pharaonis: non vult dimittere populum.
7.15 Vade ad eum mane. Ecce egredietur ad aquas; et stabis in occursum eius super ripam fluminis. Et virgam, quae conversa est in serpentem, tolles in manu tua
7.16 dicesque ad eum: Dominus, Deus Hebraeorum, misit me ad te dicens: Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi in deserto; et usque ad praesens audire noluisti.
7.17 Haec igitur dicit Dominus: In hoc scies quod sim Dominus: ecce percutiam virga, quae in manu mea est, aquam fluminis; et vertetur in sanguinem.
7.18 Pisces quoque, qui sunt in fluvio, morientur, et computrescent aquae, et taedebit Aegyptios bibere aquam fluminis ”.
7.19 Dixit quoque Dominus ad Moysen: “ Dic ad Aaron: Tolle virgam tuam et extende manum tuam super aquas Aegypti, super fluvios eorum et rivos ac paludes et omnes lacus aquarum, ut vertantur in sanguinem; et sit cruor in omni terra Aegypti, tam in ligneis vasis quam in saxeis ”.
7.20 Feceruntque ita Moyses et Aaron, sicut praeceperat Dominus. Et elevans virgam percussit aquam fluminis coram pharaone et servis eius; quae versa est in sanguinem.
7.21 Et pisces, qui erant in flumine, mortui sunt, computruitque fluvius, et non poterant Aegyptii bibere aquam fluminis; et fuit sanguis in tota terra Aegypti.
7.22 Feceruntque similiter malefici Aegyptiorum incantationibus suis; et induratum est cor pharaonis, nec audivit eos, sicut dixerat Dominus.
7.23 Avertitque se et ingressus est domum suam nec ad hoc apposuit cor suum.
7.24 Foderunt autem omnes Aegyptii per circuitum fluminis aquam, ut biberent; non enim poterant bibere de aqua fluminis.
7.25 Impletique sunt septem dies, postquam percussit Dominus fluvium.
8.1 Der HERR sprach zu Mose: Geh hinein zum Pharao und sprich zu ihm: So spricht der HERR: Laß mein Volk gehen, daß es mir diene!
8.2 Weigerst du dich aber, dasselbe ziehen zu lassen, siehe, so will ich alle deine Landmarken mit Fröschen plagen,
8.3 daß der Fluß von Fröschen wimmle; die sollen heraufkommen in dein Haus und in deine Schlafkammer und auf dein Bett; auch in die Häuser deiner Knechte, unter dein Volk, in deine Backöfen und in deine Backtröge;
8.4 und die Frösche sollen auf dich und auf dein Volk und auf alle deine Knechte kriechen.
8.5 Und der HERR sprach zu Mose: Sage Aaron: Strecke deine Hand und deinen Stab aus über die Flüsse, über die Bäche und Seen, und laß Frösche über Ägyptenland kommen.
8.6 Und Aaron streckte seine Hand über die Wasser in Ägypten; und die Frösche kamen herauf und bedeckten das Land Ägypten.
8.7 Da taten die Zauberer mit ihrem Beschwören auch also und ließen Frösche über das Land Ägypten kommen.
8.8 Da berief der Pharao den Mose und Aaron und sprach: Bittet den HERRN, daß er die Frösche von mir nehme und von meinem Volk, so will ich das Volk ziehen lassen, daß es dem HERRN opfere!
8.9 Mose sprach zum Pharao: Du sollst die Ehre haben zu bestimmen, auf wann ich für dich, für deine Knechte und für dein Volk erbitten soll, daß die Frösche von dir und deinen Häusern vertrieben werden und nur im Flusse bleiben.
8.10 Er sprach: Auf morgen! Da sprach Mose: Wie du gesagt hast; auf daß du erfahrest, daß niemand ist wie der HERR, unser Gott!
8.11 So sollen die Frösche von dir und von deinen Häusern, von deinen Knechten und von deinem Volke genommen werden; nur im Flusse sollen sie bleiben.
8.12 Also gingen Mose und Aaron vom Pharao; und Mose schrie zum HERRN der Frösche wegen, die er dem Pharao auferlegt hatte.
8.13 Und der HERR tat, wie Mose gesagt hatte. Die Frösche starben in den Häusern, in den Höfen und auf dem Felde.
8.14 Und sie häuften dieselben zusammen, hier einen Haufen und dort einen Haufen; und das Land stank davon.
8.15 Da aber der Pharao sah, daß er Luft gekriegt hatte, verhärtete er sein Herz und hörte nicht auf sie, wie denn der HERR gesagt hatte.
8.16 Da sprach der HERR zu Mose: Sage zu Aaron: Strecke deinen Stab aus und schlage den Staub auf der Erde, daß er in ganz Ägyptenland zu Mücken werde.
8.17 Sie taten also. Und Aaron streckte seine Hand aus mit seinem Stabe und schlug in den Staub auf der Erde, und er wurde zu Mücken in ganz Ägyptenland.
8.18 Die Zauberer versuchten mit ihrem Beschwören auch Mücken hervorzubringen; aber sie konnten es nicht. Und die Mücken kamen über die Menschen und das Vieh.
8.19 Da sprachen die Zauberer zu Pharao: Das ist Gottes Finger! Aber das Herz des Pharao war verstockt, daß er nicht auf sie hörte, wie der HERR gesagt hatte.
8.20 Da sprach der HERR zu Mose: Mache dich morgen frühe auf und tritt zum Pharao (siehe, er wird ans Wasser gehen!) und sprich zu ihm: So spricht der HERR: Laß mein Volk gehen, daß es mir diene!
8.21 Denn wenn du mein Volk nicht ziehen lässest, siehe, so will ich über dich und über deine Knechte und über dein Volk und über deine Häuser Hundsfliegen kommen lassen, daß der Ägypter Häuser und das Feld, darauf sie sind, voller Hundsfliegen werden sollen.
8.22 Und ich will an demselben Tage mit dem Lande Gosen, da mein Volk wohnt, etwas Besonderes tun, daß keine Hundsfliegen daselbst seien, damit du erfahrest, daß ich, der HERR, inmitten des Landes bin.
8.23 So will ich eine Scheidung setzen zwischen meinem und deinem Volk. Morgen soll das Zeichen geschehen.
8.24 Und der HERR tat also. Und eine Menge Hundsfliegen kamen in das Haus des Pharao und in die Häuser seiner Knechte, ja über ganz Ägyptenland; und das Land ward von den Hundsfliegen verseucht.
8.25 Da berief der Pharao Mose und Aaron und sprach: Gehet hin, opfert eurem Gott in diesem Lande!
8.26 Mose sprach: Das schickt sich nicht, daß wir also tun; denn wir würden dem HERRN, unserm Gott, der Ägypter Greuel opfern! Siehe, wenn wir dann der Ägypter Greuel vor ihren Augen opferten, würden sie uns nicht steinigen?
8.27 Drei Tagereisen weit wollen wir in die Wüste ziehen und dem HERRN, unserm Gott, opfern, wie er uns befehlen wird.
8.28 Da sprach der Pharao: Ich will euch ziehen lassen, daß ihr dem HERRN, eurem Gott, in der Wüste opfert; aber ziehet ja nicht weiter! Bittet für mich!
8.29 Mose sprach: Siehe, ich gehe hinaus von dir und will den HERRN bitten, daß die Hundsfliegen morgen vom Pharao, von seinen Knechten und von seinem Volke genommen werden; nur daß der Pharao uns nicht mehr täusche, indem er das Volk doch nicht ziehen läßt, dem HERRN zu opfern!
8.30 Und Mose ging hinaus vom Pharao und bat den HERRN.
8.31 Und der HERR tat, wie Mose gesagt hatte, also daß die Hundsfliegen vom Pharao, von seinen Knechten und von seinem Volke wichen, so daß nicht eine übrigblieb.
8.32 Aber der Pharao verhärtete sein Herz auch diesmal und ließ das Volk nicht ziehen.
8.1 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν εἴσελθε πρὸς φαραω καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν τάδε λέγει κύριος ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα μοι λατρεύσωσιν
8.2 εἰ δὲ μὴ βούλει σὺ ἐξαποστεῖλαι ἰδοὺ ἐγὼ τύπτω πάντα τὰ ὅριά σου τοῖς βατράχοις
8.3 καὶ ἐξερεύξεται ὁ ποταμὸς βατράχους καὶ ἀναβάντες εἰσελεύσονται εἰς τοὺς οἴκους σου καὶ εἰς τὰ ταμίεια τῶν κοιτώνων σου καὶ ἐπὶ τῶν κλινῶν σου καὶ εἰς τοὺς οἴκους τῶν θεραπόντων σου καὶ τοῦ λαοῦ σου καὶ ἐν τοῖς φυράμασίν σου καὶ ἐν τοῖς κλιβάνοις σου
8.4 καὶ ἐπὶ σὲ καὶ ἐπὶ τοὺς θεράποντάς σου καὶ ἐπὶ τὸν λαόν σου ἀναβήσονται οἱ βάτραχοι
8.5 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν εἰπὸν ααρων τῷ ἀδελφῷ σου ἔκτεινον τῇ χειρὶ τὴν ῥάβδον σου ἐπὶ τοὺς ποταμοὺς καὶ ἐπὶ τὰς διώρυγας καὶ ἐπὶ τὰ ἕλη καὶ ἀνάγαγε τοὺς βατράχους
8.6 καὶ ἐξέτεινεν ααρων τὴν χεῖρα ἐπὶ τὰ ὕδατα αἰγύπτου καὶ ἀνήγαγεν τοὺς βατράχους καὶ ἀνεβιβάσθη ὁ βάτραχος καὶ ἐκάλυψεν τὴν γῆν αἰγύπτου
8.7 ἐποίησαν δὲ ὡσαύτως καὶ οἱ ἐπαοιδοὶ τῶν αἰγυπτίων ταῖς φαρμακείαις αὐτῶν καὶ ἀνήγαγον τοὺς βατράχους ἐπὶ γῆν αἰγύπτου
8.8 καὶ ἐκάλεσεν φαραω μωυσῆν καὶ ααρων καὶ εἶπεν εὔξασθε περὶ ἐμοῦ πρὸς κύριον καὶ περιελέτω τοὺς βατράχους ἀπ' ἐμοῦ καὶ ἀπὸ τοῦ ἐμοῦ λαοῦ καὶ ἐξαποστελῶ τὸν λαόν καὶ θύσωσιν κυρίῳ
8.9 εἶπεν δὲ μωυσῆς πρὸς φαραω τάξαι πρός με πότε εὔξωμαι περὶ σοῦ καὶ περὶ τῶν θεραπόντων σου καὶ περὶ τοῦ λαοῦ σου ἀφανίσαι τοὺς βατράχους ἀπὸ σοῦ καὶ ἀπὸ τοῦ λαοῦ σου καὶ ἐκ τῶν οἰκιῶν ὑμῶν πλὴν ἐν τῷ ποταμῷ ὑπολειφθήσονται
8.10 ὁ δὲ εἶπεν εἰς αὔριον εἶπεν οὖν ὡς εἴρηκας ἵνα εἰδῇς ὅτι οὐκ ἔστιν ἄλλος πλὴν κυρίου
8.11 καὶ περιαιρεθήσονται οἱ βάτραχοι ἀπὸ σοῦ καὶ ἐκ τῶν οἰκιῶν ὑμῶν καὶ ἐκ τῶν ἐπαύλεων καὶ ἀπὸ τῶν θεραπόντων σου καὶ ἀπὸ τοῦ λαοῦ σου πλὴν ἐν τῷ ποταμῷ ὑπολειφθήσονται
8.12 ἐξῆλθεν δὲ μωυσῆς καὶ ααρων ἀπὸ φαραω καὶ ἐβόησεν μωυσῆς πρὸς κύριον περὶ τοῦ ὁρισμοῦ τῶν βατράχων ὡς ἐτάξατο φαραω
8.13 ἐποίησεν δὲ κύριος καθάπερ εἶπεν μωυσῆς καὶ ἐτελεύτησαν οἱ βάτραχοι ἐκ τῶν οἰκιῶν καὶ ἐκ τῶν ἐπαύλεων καὶ ἐκ τῶν ἀγρῶν
8.14 καὶ συνήγαγον αὐτοὺς θιμωνιὰς θιμωνιάς καὶ ὤζεσεν ἡ γῆ
8.15 ἰδὼν δὲ φαραω ὅτι γέγονεν ἀνάψυξις ἐβαρύνθη ἡ καρδία αὐτοῦ καὶ οὐκ εἰσήκουσεν αὐτῶν καθάπερ ἐλάλησεν κύριος
8.16 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν εἰπὸν ααρων ἔκτεινον τῇ χειρὶ τὴν ῥάβδον σου καὶ πάταξον τὸ χῶμα τῆς γῆς καὶ ἔσονται σκνῖφες ἔν τε τοῖς ἀνθρώποις καὶ ἐν τοῖς τετράποσιν καὶ ἐν πάσῃ γῇ αἰγύπτου
8.17 ἐξέτεινεν οὖν ααρων τῇ χειρὶ τὴν ῥάβδον καὶ ἐπάταξεν τὸ χῶμα τῆς γῆς καὶ ἐγένοντο οἱ σκνῖφες ἔν τε τοῖς ἀνθρώποις καὶ ἐν τοῖς τετράποσιν καὶ ἐν παντὶ χώματι τῆς γῆς ἐγένοντο οἱ σκνῖφες ἐν πάσῃ γῇ αἰγύπτου
8.18 ἐποιήσαν δὲ ὡσαύτως καὶ οἱ ἐπαοιδοὶ ταῖς φαρμακείαις αὐτῶν ἐξαγαγεῖν τὸν σκνῖφα καὶ οὐκ ἠδύναντο καὶ ἐγένοντο οἱ σκνῖφες ἐν τοῖς ἀνθρώποις καὶ ἐν τοῖς τετράποσιν
8.19 εἶπαν οὖν οἱ ἐπαοιδοὶ τῷ φαραω δάκτυλος θεοῦ ἐστιν τοῦτο καὶ ἐσκληρύνθη ἡ καρδία φαραω καὶ οὐκ εἰσήκουσεν αὐτῶν καθάπερ ἐλάλησεν κύριος
8.20 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ὄρθρισον τὸ πρωὶ καὶ στῆθι ἐναντίον φαραω καὶ ἰδοὺ αὐτὸς ἐξελεύσεται ἐπὶ τὸ ὕδωρ καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν τάδε λέγει κύριος ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα μοι λατρεύσωσιν ἐν τῇ ἐρήμῳ
8.21 ἐὰν δὲ μὴ βούλῃ ἐξαποστεῖλαι τὸν λαόν μου ἰδοὺ ἐγὼ ἐπαποστέλλω ἐπὶ σὲ καὶ ἐπὶ τοὺς θεράποντάς σου καὶ ἐπὶ τὸν λαόν σου καὶ ἐπὶ τοὺς οἴκους ὑμῶν κυνόμυιαν καὶ πλησθήσονται αἱ οἰκίαι τῶν αἰγυπτίων τῆς κυνομυίης καὶ εἰς τὴν γῆν ἐφ' ἧς εἰσιν ἐπ' αὐτῆς
8.22 καὶ παραδοξάσω ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τὴν γῆν γεσεμ ἐφ' ἧς ὁ λαός μου ἔπεστιν ἐπ' αὐτῆς ἐφ' ἧς οὐκ ἔσται ἐκεῖ ἡ κυνόμυια ἵνα εἰδῇς ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ κύριος πάσης τῆς γῆς
8.23 καὶ δώσω διαστολὴν ἀνὰ μέσον τοῦ ἐμοῦ λαοῦ καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ σοῦ λαοῦ ἐν δὲ τῇ αὔριον ἔσται τὸ σημεῖον τοῦτο ἐπὶ τῆς γῆς
8.24 ἐποίησεν δὲ κύριος οὕτως καὶ παρεγένετο ἡ κυνόμυια πλῆθος εἰς τοὺς οἴκους φαραω καὶ εἰς τοὺς οἴκους τῶν θεραπόντων αὐτοῦ καὶ εἰς πᾶσαν τὴν γῆν αἰγύπτου καὶ ἐξωλεθρεύθη ἡ γῆ ἀπὸ τῆς κυνομυίης
8.25 ἐκάλεσεν δὲ φαραω μωυσῆν καὶ ααρων λέγων ἐλθόντες θύσατε τῷ θεῷ ὑμῶν ἐν τῇ γῇ
8.26 καὶ εἶπεν μωυσῆς οὐ δυνατὸν γενέσθαι οὕτως τὰ γὰρ βδελύγματα τῶν αἰγυπτίων θύσομεν κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν ἐὰν γὰρ θύσωμεν τὰ βδελύγματα τῶν αἰγυπτίων ἐναντίον αὐτῶν λιθοβοληθησόμεθα
8.27 ὁδὸν τριῶν ἡμερῶν πορευσόμεθα εἰς τὴν ἔρημον καὶ θύσομεν κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν καθάπερ εἶπεν ἡμῖν
8.28 καὶ εἶπεν φαραω ἐγὼ ἀποστέλλω ὑμᾶς καὶ θύσατε κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν ἐν τῇ ἐρήμῳ ἀλλ' οὐ μακρὰν ἀποτενεῖτε πορευθῆναι εὔξασθε οὖν περὶ ἐμοῦ πρὸς κύριον
8.29 εἶπεν δὲ μωυσῆς ὅδε ἐγὼ ἐξελεύσομαι ἀπὸ σοῦ καὶ εὔξομαι πρὸς τὸν θεόν καὶ ἀπελεύσεται ἡ κυνόμυια ἀπὸ σοῦ καὶ ἀπὸ τῶν θεραπόντων σου καὶ τοῦ λαοῦ σου αὔριον μὴ προσθῇς ἔτι φαραω ἐξαπατῆσαι τοῦ μὴ ἐξαποστεῖλαι τὸν λαὸν θῦσαι κυρίῳ
8.30 ἐξῆλθεν δὲ μωυσῆς ἀπὸ φαραω καὶ ηὔξατο πρὸς τὸν θεόν
8.31 ἐποίησεν δὲ κύριος καθάπερ εἶπεν μωυσῆς καὶ περιεῖλεν τὴν κυνόμυιαν ἀπὸ φαραω καὶ τῶν θεραπόντων αὐτοῦ καὶ τοῦ λαοῦ αὐτοῦ καὶ οὐ κατελείφθη οὐδεμία
8.32 καὶ ἐβάρυνεν φαραω τὴν καρδίαν αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τοῦ καιροῦ τούτου καὶ οὐκ ἠθέλησεν ἐξαποστεῖλαι τὸν λαόν
8.1 eipen de kyrios pros mohysehn eiselthe pros pharaoh kai ereis pros ayton tade legei kyrios exaposteilon ton laon moy ina moi latreysohsin
8.2 ei de meh boylei sy exaposteilai idoy egoh typtoh panta ta oria soy tois batrachois
8.3 kai exereyxetai o potamos batrachoys kai anabantes eiseleysontai eis toys oikoys soy kai eis ta tamieia tohn koitohnohn soy kai epi tohn klinohn soy kai eis toys oikoys tohn therapontohn soy kai toy laoy soy kai en tois phyramasin soy kai en tois klibanois soy
8.4 kai epi se kai epi toys therapontas soy kai epi ton laon soy anabehsontai oi batrachoi
8.5 eipen de kyrios pros mohysehn eipon aarohn toh adelphoh soy ekteinon teh cheiri tehn rabdon soy epi toys potamoys kai epi tas diohrygas kai epi ta eleh kai anagage toys batrachoys
8.6 kai exeteinen aarohn tehn cheira epi ta ydata aigyptoy kai anehgagen toys batrachoys kai anebibastheh o batrachos kai ekalypsen tehn gehn aigyptoy
8.7 epoiehsan de ohsaytohs kai oi epaoidoi tohn aigyptiohn tais pharmakeiais aytohn kai anehgagon toys batrachoys epi gehn aigyptoy
8.8 kai ekalesen pharaoh mohysehn kai aarohn kai eipen eyxasthe peri emoy pros kyrion kai perieletoh toys batrachoys ap' emoy kai apo toy emoy laoy kai exaposteloh ton laon kai thysohsin kyrioh
8.9 eipen de mohysehs pros pharaoh taxai pros me pote eyxohmai peri soy kai peri tohn therapontohn soy kai peri toy laoy soy aphanisai toys batrachoys apo soy kai apo toy laoy soy kai ek tohn oikiohn ymohn plehn en toh potamoh ypoleiphthehsontai
8.10 o de eipen eis ayrion eipen oyn ohs eirehkas ina eidehs oti oyk estin allos plehn kyrioy
8.11 kai periairethehsontai oi batrachoi apo soy kai ek tohn oikiohn ymohn kai ek tohn epayleohn kai apo tohn therapontohn soy kai apo toy laoy soy plehn en toh potamoh ypoleiphthehsontai
8.12 exehlthen de mohysehs kai aarohn apo pharaoh kai eboehsen mohysehs pros kyrion peri toy orismoy tohn batrachohn ohs etaxato pharaoh
8.13 epoiehsen de kyrios kathaper eipen mohysehs kai eteleytehsan oi batrachoi ek tohn oikiohn kai ek tohn epayleohn kai ek tohn agrohn
8.14 kai synehgagon aytoys thimohnias thimohnias kai ohzesen eh geh
8.15 idohn de pharaoh oti gegonen anapsyxis ebaryntheh eh kardia aytoy kai oyk eisehkoysen aytohn kathaper elalehsen kyrios
8.16 eipen de kyrios pros mohysehn eipon aarohn ekteinon teh cheiri tehn rabdon soy kai pataxon to chohma tehs gehs kai esontai skniphes en te tois anthrohpois kai en tois tetraposin kai en paseh geh aigyptoy
8.17 exeteinen oyn aarohn teh cheiri tehn rabdon kai epataxen to chohma tehs gehs kai egenonto oi skniphes en te tois anthrohpois kai en tois tetraposin kai en panti chohmati tehs gehs egenonto oi skniphes en paseh geh aigyptoy
8.18 epoiehsan de ohsaytohs kai oi epaoidoi tais pharmakeiais aytohn exagagein ton sknipha kai oyk ehdynanto kai egenonto oi skniphes en tois anthrohpois kai en tois tetraposin
8.19 eipan oyn oi epaoidoi toh pharaoh daktylos theoy estin toyto kai esklehryntheh eh kardia pharaoh kai oyk eisehkoysen aytohn kathaper elalehsen kyrios
8.20 eipen de kyrios pros mohysehn orthrison to prohi kai stehthi enantion pharaoh kai idoy aytos exeleysetai epi to ydohr kai ereis pros ayton tade legei kyrios exaposteilon ton laon moy ina moi latreysohsin en teh erehmoh
8.21 ean de meh boyleh exaposteilai ton laon moy idoy egoh epapostelloh epi se kai epi toys therapontas soy kai epi ton laon soy kai epi toys oikoys ymohn kynomyian kai plehsthehsontai ai oikiai tohn aigyptiohn tehs kynomyiehs kai eis tehn gehn eph' ehs eisin ep' aytehs
8.22 kai paradoxasoh en teh ehmera ekeineh tehn gehn gesem eph' ehs o laos moy epestin ep' aytehs eph' ehs oyk estai ekei eh kynomyia ina eidehs oti egoh eimi kyrios o kyrios pasehs tehs gehs
8.23 kai dohsoh diastolehn ana meson toy emoy laoy kai ana meson toy soy laoy en de teh ayrion estai to sehmeion toyto epi tehs gehs
8.24 epoiehsen de kyrios oytohs kai paregeneto eh kynomyia plehthos eis toys oikoys pharaoh kai eis toys oikoys tohn therapontohn aytoy kai eis pasan tehn gehn aigyptoy kai exohlethreytheh eh geh apo tehs kynomyiehs
8.25 ekalesen de pharaoh mohysehn kai aarohn legohn elthontes thysate toh theoh ymohn en teh geh
8.26 kai eipen mohysehs oy dynaton genesthai oytohs ta gar bdelygmata tohn aigyptiohn thysomen kyrioh toh theoh ehmohn ean gar thysohmen ta bdelygmata tohn aigyptiohn enantion aytohn lithobolehthehsometha
8.27 odon triohn ehmerohn poreysometha eis tehn erehmon kai thysomen kyrioh toh theoh ehmohn kathaper eipen ehmin
8.28 kai eipen pharaoh egoh apostelloh ymas kai thysate kyrioh toh theoh ymohn en teh erehmoh all' oy makran apoteneite poreythehnai eyxasthe oyn peri emoy pros kyrion
8.29 eipen de mohysehs ode egoh exeleysomai apo soy kai eyxomai pros ton theon kai apeleysetai eh kynomyia apo soy kai apo tohn therapontohn soy kai toy laoy soy ayrion meh prosthehs eti pharaoh exapatehsai toy meh exaposteilai ton laon thysai kyrioh
8.30 exehlthen de mohysehs apo pharaoh kai ehyxato pros ton theon
8.31 epoiehsen de kyrios kathaper eipen mohysehs kai perieilen tehn kynomyian apo pharaoh kai tohn therapontohn aytoy kai toy laoy aytoy kai oy kateleiphtheh oydemia
8.32 kai ebarynen pharaoh tehn kardian aytoy kai epi toy kairoy toytoy kai oyk ehthelehsen exaposteilai ton laon
8.1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בֹּא אֶל־פַּרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃
8.2 וְאִם־מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת־כָּל־גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים׃
8.3 וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל־מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרֹותֶיךָ׃
8.4 וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכָל־עֲבָדֶיךָ יַעֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים׃
8.5 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל־אַהֲרֹן נְטֵה אֶת־יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל־הַנְּהָרֹת עַל־הַיְאֹרִים וְעַל־הָאֲגַמִּים וְהַעַל אֶת־הַצְפַרְדְּעִים עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
8.6 וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת־יָדֹו עַל מֵימֵי מִצְרָיִם וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
8.7 וַיַּעֲשׂוּ־כֵן הַחֲרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם וַיַּעֲלוּ אֶת־הַצְפַרְדְּעִים עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
8.8 וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל־יְהוָה וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי וַאֲשַׁלְּחָה אֶת־הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַיהוָה׃
8.9 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי ׀ אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצֲפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה׃
8.10 וַיֹּאמֶר לְמָחָר וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי־אֵין כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ׃
8.11 וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ וּמֵעֲבָדֶיךָ וּמֵעַמֶּךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה׃
8.12 וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה עַל־דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר־שָׂם לְפַרְעֹה׃
8.13 וַיַּעַשׂ יְהוָה כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן־הַבָּתִּים מִן־הַחֲצֵרֹת וּמִן־הַשָּׂדֹת׃
8.14 וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ׃
8.15 וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת־לִבֹּו וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה׃ ס
8.16 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל־אַהֲרֹן נְטֵה אֶת־מַטְּךָ וְהַךְ אֶת־עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
8.17 וַיַּעֲשׂוּ־כֵן וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת־יָדֹו בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת־עֲפַר הָאָרֶץ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה כָּל־עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
8.18 וַיַּעֲשׂוּ־כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהֹוצִיא אֶת־הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה׃
8.19 וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל־פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא וַיֶּחֱזַק לֵב־פַּרְעֹה וְלֹא־שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה׃ ס
8.20 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה הִנֵּה יֹוצֵא הַמָּיְמָה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃
8.21 כִּי אִם־אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת־עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת־הֶעָרֹב וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת־הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־הֵם עָלֶיהָ׃
8.22 וְהִפְלֵיתִי בַיֹּום הַהוּא אֶת־אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיֹות־שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃
8.23 וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה׃
8.24 וַיַּעַשׂ יְהוָה כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב׃
8.25 וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל־מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ׃
8.26 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכֹון לַעֲשֹׂות כֵּן כִּי תֹּועֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ הֵן נִזְבַּח אֶת־תֹּועֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ׃
8.27 דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְזָבַחְנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ׃
8.28 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם בַּמִּדְבָּר רַק הַרְחֵק לֹא־תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי׃
8.29 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי יֹוצֵא מֵעִמָּךְ וְהַעְתַּרְתִּי אֶל־יְהוָה וְסָר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמֹּו מָחָר רַק אַל־יֹסֵף פַּרְעֹה הָתֵל לְבִלְתִּי שַׁלַּח אֶת־הָעָם לִזְבֹּחַ לַיהוָה׃
8.30 וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל־יְהוָה׃
8.31 וַיַּעַשׂ יְהוָה כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּסַר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמֹּו לֹא נִשְׁאַר אֶחָד׃
8.32 וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת־לִבֹּו גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת וְלֹא שִׁלַּח אֶת־הָעָם׃ פ
8.1 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH boA Aael-parOoH wAaamartaa Aelaajw koH Aaamar jHwaaH xxalah Aaet-Oamij wjaOabdunij׃
8.2 wAim-maaAen AataaH lxxaleha HineH Aaanokij nogep Aaet-kaal-gbwlkaa bacpardOijm׃
8.3 wxxaarac HajAor cpardOijm wOaalw wbaaAw bbejtaekaa wbahadar mixxkaabkaa wOal-miTaataekaa wbbejt Oabaadaejkaa wbOamaekaa wbtanwraejkaa wbmixxAarowtaejkaa׃
8.4 wbkaaH wbOamkaa wbkaal-Oabaadaejkaa jaOalw HacpardOijm׃
8.5 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Aaemor Aael-AaHaron nTeH Aaet-jaadkaa bmaTaekaa Oal-HanHaarot Oal-HajAorijm wOal-HaaAagamijm wHaOal Aaet-HacpardOijm Oal-Aaeraec micraajim׃
8.6 wajeT AaHaron Aaet-jaadow Oal mejmej micraajim wataOal HacpardeOa watkas Aaet-Aaeraec micraajim׃
8.7 wajaOaxw-ken HaharTumijm blaaTejHaem wajaOalw Aaet-HacpardOijm Oal-Aaeraec micraajim׃
8.8 wajiqraaA parOoH lmoxxaeH wlAaHaron wajoAmaer HaOtijrw Aael-jHwaaH wjaaser HacpardOijm mimaenij wmeOamij waAaxxalhaaH Aaet-HaaOaam wjizbhw lajHwaaH׃
8.9 wajoAmaer moxxaeH lparOoH HitpaaAer Oaalaj lmaataj AaOtijr lkaa wlaOabaadaejkaa wlOamkaa lHakrijt HacapardOijm mimkaa wmibaataejkaa raq bajAor tixxaaAarnaaH׃
8.10 wajoAmaer lmaahaar wajoAmaer kidbaarkaa lmaOan tedaO kij-Aejn kajHwaaH AaeloHejnw׃
8.11 wsaarw HacpardOijm mimkaa wmibaataejkaa wmeOabaadaejkaa wmeOamaekaa raq bajAor tixxaaAarnaaH׃
8.12 wajeceA moxxaeH wAaHaron meOim parOoH wajicOaq moxxaeH Aael-jHwaaH Oal-dbar HacpardOijm Aaxxaer-xaam lparOoH׃
8.13 wajaOax jHwaaH kidbar moxxaeH wajaamutw HacpardOijm min-Habaatijm min-Hahacerot wmin-Haxaadot׃
8.14 wajicbrw Aotaam haamaarim haamaarim watibAaxx HaaAaaraec׃
8.15 wajarA parOoH kij HaajtaaH HaarwaahaaH wHakbed Aaet-libow wloA xxaamaO AaleHaem kaAaxxaer dibaer jHwaaH׃ s
8.16 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Aaemor Aael-AaHaron nTeH Aaet-maTkaa wHak Aaet-Oapar HaaAaaraec wHaajaaH lkinim bkaal-Aaeraec micraajim׃
8.17 wajaOaxw-ken wajeT AaHaron Aaet-jaadow bmaTeHw wajak Aaet-Oapar HaaAaaraec watHij Hakinaam baaAaadaam wbabHemaaH kaal-Oapar HaaAaaraec HaajaaH kinijm bkaal-Aaeraec micraajim׃
8.18 wajaOaxw-ken HaharTumijm blaaTejHaem lHowcijA Aaet-Hakinijm wloA jaakolw watHij Hakinaam baaAaadaam wbabHemaaH׃
8.19 wajoAmrw HaharTumijm Aael-parOoH AaecbaO AaeloHijm HiwA wajaehaezaq leb-parOoH wloA-xxaamaO AaleHaem kaAaxxaer dibaer jHwaaH׃ s
8.20 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Haxxkem baboqaer wHitjaceb lipnej parOoH HineH jowceA HamaajmaaH wAaamartaa Aelaajw koH Aaamar jHwaaH xxalah Oamij wjaOabdunij׃
8.21 kij Aim-Aejnkaa mxxaleha Aaet-Oamij Hinnij maxxlijha bkaa wbaOabaadaejkaa wbOamkaa wbbaataejkaa Aaet-HaeOaarob wmaalAw baatej micrajim Aaet-HaeOaarob wgam HaaAadaamaaH Aaxxaer-Hem OaalaejHaa׃
8.22 wHiplejtij bajowm HaHwA Aaet-Aaeraec goxxaen Aaxxaer Oamij Oomed OaalaejHaa lbiltij Haejowt-xxaam Oaarob lmaOan tedaO kij Aanij jHwaaH bqaeraeb HaaAaaraec׃
8.23 wxamtij pdut bejn Oamij wbejn Oamaekaa lmaahaar jiHjaeH HaaAot HazaeH׃
8.24 wajaOax jHwaaH ken wajaaboA Oaarob kaabed bejtaaH parOoH wbejt Oabaadaajw wbkaal-Aaeraec micrajim tixxaahet HaaAaaraec mipnej HaeOaarob׃
8.25 wajiqraaA parOoH Aael-moxxaeH wlAaHaron wajoAmaer lkw zibhw leAloHejkaem baaAaaraec׃
8.26 wajoAmaer moxxaeH loA naakown laOaxowt ken kij towOabat micrajim nizbah lajHwaaH AaeloHejnw Hen nizbah Aaet-towOabat micrajim lOejnejHaem wloA jisqlunw׃
8.27 daeraek xxloxxaet jaamijm nelek bamidbaar wzaabahnw lajHwaaH AaeloHejnw kaAaxxaer joAmar Aelejnw׃
8.28 wajoAmaer parOoH Aaanokij Aaxxalah Aaetkaem wzbahtaem lajHwaaH AaeloHejkaem bamidbaar raq Harheq loA-tarhijqw laalaekaet HaOtijrw baOadij׃
8.29 wajoAmaer moxxaeH HineH Aaanokij jowceA meOimaak wHaOtartij Aael-jHwaaH wsaar HaeOaarob miparOoH meOabaadaajw wmeOamow maahaar raq Aal-josep parOoH Haatel lbiltij xxalah Aaet-HaaOaam lizboha lajHwaaH׃
8.30 wajeceA moxxaeH meOim parOoH wajaeOtar Aael-jHwaaH׃
8.31 wajaOax jHwaaH kidbar moxxaeH wajaasar HaeOaarob miparOoH meOabaadaajw wmeOamow loA nixxAar Aaehaad׃
8.32 wajakbed parOoH Aaet-libow gam bapaOam HazoAt wloA xxilah Aaet-HaaOaam׃ p
8.1 ויאמר יהוה אל־משה בא אל־פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את־עמי ויעבדני׃
8.2 ואם־מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את־כל־גבולך בצפרדעים׃
8.3 ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל־מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך׃
8.4 ובכה ובעמך ובכל־עבדיך יעלו הצפרדעים׃
8.5 ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן נטה את־ידך במטך על־הנהרת על־היארים ועל־האגמים והעל את־הצפרדעים על־ארץ מצרים׃
8.6 ויט אהרן את־ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את־ארץ מצרים׃
8.7 ויעשו־כן החרטמים בלטיהם ויעלו את־הצפרדעים על־ארץ מצרים׃
8.8 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל־יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את־העם ויזבחו ליהוה׃
8.9 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי ׀ אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה׃
8.10 ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי־אין כיהוה אלהינו׃
8.11 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה׃
8.12 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל־יהוה על־דבר הצפרדעים אשר־שם לפרעה׃
8.13 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן־הבתים מן־החצרת ומן־השדת׃
8.14 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ׃
8.15 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את־לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ ס
8.16 ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן נטה את־מטך והך את־עפר הארץ והיה לכנם בכל־ארץ מצרים׃
8.17 ויעשו־כן ויט אהרן את־ידו במטהו ויך את־עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל־עפר הארץ היה כנים בכל־ארץ מצרים׃
8.18 ויעשו־כן החרטמים בלטיהם להוציא את־הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃
8.19 ויאמרו החרטמים אל־פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב־פרעה ולא־שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ ס
8.20 ויאמר יהוה אל־משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃
8.21 כי אם־אינך משלח את־עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את־הערב ומלאו בתי מצרים את־הערב וגם האדמה אשר־הם עליה׃
8.22 והפליתי ביום ההוא את־ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות־שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃
8.23 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה׃
8.24 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל־ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃
8.25 ויקרא פרעה אל־משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃
8.26 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את־תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃
8.27 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃
8.28 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא־תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃
8.29 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל־יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל־יסף פרעה התל לבלתי שלח את־העם לזבח ליהוה׃
8.30 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל־יהוה׃
8.31 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃
8.32 ויכבד פרעה את־לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את־העם׃ פ
8.1 wjAmr jHwH Al-mxH bA Al-prOH wAmrt Aljw kH Amr jHwH xlh At-Omj wjObdnj׃
8.2 wAm-mAn AtH lxlh HnH Ankj ngp At-kl-gbwlk bcprdOjm׃
8.3 wxrc HjAr cprdOjm wOlw wbAw bbjtk wbhdr mxkbk wOl-mTtk wbbjt Obdjk wbOmk wbtnwrjk wbmxArwtjk׃
8.4 wbkH wbOmk wbkl-Obdjk jOlw HcprdOjm׃
8.5 wjAmr jHwH Al-mxH Amr Al-AHrn nTH At-jdk bmTk Ol-HnHrt Ol-HjArjm wOl-HAgmjm wHOl At-HcprdOjm Ol-Arc mcrjm׃
8.6 wjT AHrn At-jdw Ol mjmj mcrjm wtOl HcprdO wtks At-Arc mcrjm׃
8.7 wjOxw-kn HhrTmjm blTjHm wjOlw At-HcprdOjm Ol-Arc mcrjm׃
8.8 wjqrA prOH lmxH wlAHrn wjAmr HOtjrw Al-jHwH wjsr HcprdOjm mmnj wmOmj wAxlhH At-HOm wjzbhw ljHwH׃
8.9 wjAmr mxH lprOH HtpAr Olj lmtj AOtjr lk wlObdjk wlOmk lHkrjt HcprdOjm mmk wmbtjk rq bjAr txArnH׃
8.10 wjAmr lmhr wjAmr kdbrk lmOn tdO kj-Ajn kjHwH AlHjnw׃
8.11 wsrw HcprdOjm mmk wmbtjk wmObdjk wmOmk rq bjAr txArnH׃
8.12 wjcA mxH wAHrn mOm prOH wjcOq mxH Al-jHwH Ol-dbr HcprdOjm Axr-xm lprOH׃
8.13 wjOx jHwH kdbr mxH wjmtw HcprdOjm mn-Hbtjm mn-Hhcrt wmn-Hxdt׃
8.14 wjcbrw Atm hmrm hmrm wtbAx HArc׃
8.15 wjrA prOH kj HjtH HrwhH wHkbd At-lbw wlA xmO AlHm kAxr dbr jHwH׃ s
8.16 wjAmr jHwH Al-mxH Amr Al-AHrn nTH At-mTk wHk At-Opr HArc wHjH lknm bkl-Arc mcrjm׃
8.17 wjOxw-kn wjT AHrn At-jdw bmTHw wjk At-Opr HArc wtHj Hknm bAdm wbbHmH kl-Opr HArc HjH knjm bkl-Arc mcrjm׃
8.18 wjOxw-kn HhrTmjm blTjHm lHwcjA At-Hknjm wlA jklw wtHj Hknm bAdm wbbHmH׃
8.19 wjAmrw HhrTmjm Al-prOH AcbO AlHjm HwA wjhzq lb-prOH wlA-xmO AlHm kAxr dbr jHwH׃ s
8.20 wjAmr jHwH Al-mxH Hxkm bbqr wHtjcb lpnj prOH HnH jwcA HmjmH wAmrt Aljw kH Amr jHwH xlh Omj wjObdnj׃
8.21 kj Am-Ajnk mxlh At-Omj Hnnj mxljh bk wbObdjk wbOmk wbbtjk At-HOrb wmlAw btj mcrjm At-HOrb wgm HAdmH Axr-Hm OljH׃
8.22 wHpljtj bjwm HHwA At-Arc gxn Axr Omj Omd OljH lbltj Hjwt-xm Orb lmOn tdO kj Anj jHwH bqrb HArc׃
8.23 wxmtj pdt bjn Omj wbjn Omk lmhr jHjH HAt HzH׃
8.24 wjOx jHwH kn wjbA Orb kbd bjtH prOH wbjt Obdjw wbkl-Arc mcrjm txht HArc mpnj HOrb׃
8.25 wjqrA prOH Al-mxH wlAHrn wjAmr lkw zbhw lAlHjkm bArc׃
8.26 wjAmr mxH lA nkwn lOxwt kn kj twObt mcrjm nzbh ljHwH AlHjnw Hn nzbh At-twObt mcrjm lOjnjHm wlA jsqlnw׃
8.27 drk xlxt jmjm nlk bmdbr wzbhnw ljHwH AlHjnw kAxr jAmr Aljnw׃
8.28 wjAmr prOH Ankj Axlh Atkm wzbhtm ljHwH AlHjkm bmdbr rq Hrhq lA-trhjqw llkt HOtjrw bOdj׃
8.29 wjAmr mxH HnH Ankj jwcA mOmk wHOtrtj Al-jHwH wsr HOrb mprOH mObdjw wmOmw mhr rq Al-jsp prOH Htl lbltj xlh At-HOm lzbh ljHwH׃
8.30 wjcA mxH mOm prOH wjOtr Al-jHwH׃
8.31 wjOx jHwH kdbr mxH wjsr HOrb mprOH mObdjw wmOmw lA nxAr Ahd׃
8.32 wjkbd prOH At-lbw gm bpOm HzAt wlA xlh At-HOm׃ p
8.1 Dixit quoque Dominus ad Moysen: “ Ingredere ad pharaonem et dices ad eum: Haec dicit Dominus: Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi.
8.2 Sin autem nolueris dimittere, ecce ego percutiam omnes terminos tuos ranis.
8.3 Et ebulliet fluvius ranas, quae ascendent et ingredientur domum tuam et cubiculum lectuli tui et super stratum tuum et in domos servorum tuorum et in populum tuum et in furnos tuos et in pistrina tua;
8.4 et ad te et ad populum tuum et ad omnes servos tuos intrabunt ranae ”.
8.5 Dixitque Dominus ad Moysen: “ Dic ad Aaron: Extende ma num tuam cum baculo tuo super fluvios, super rivos ac paludes et educ ranas super terram Aegypti ”.
8.6 Et extendit Aaron manum super aquas Aegypti, et ascenderunt ranae operueruntque terram Aegypti.
8.7 Fecerunt autem et malefici per incantationes suas similiter eduxeruntque ranas super terram Aegypti.
8.8 Vocavit autem pharao Moysen et Aaron et dixit: “ Orate Dominum, ut auferat ranas a me et a populo meo, et dimittam populum, ut sacrificet Domino ”.
8.9 Dixitque Moyses ad pharaonem: “ Constitue mihi, quando deprecer pro te et pro servis et pro populo tuo, ut abigantur ranae a te et a domo tua et tantum in flumine remaneant ”.
8.10 Qui respondit: “ Cras ”. At ille: “ Iuxta verbum, inquit, tuum faciam, ut scias quoniam non est sicut Dominus Deus noster.
8.11 Et recedent ranae a te et a domo tua et a servis tuis et a populo tuo; tantum in flumine remanebunt ”.
8.12 Egressique sunt Moyses et Aaron a pharaone; et clamavit Moyses ad Dominum pro sponsione ranarum, quam condixerat pharaoni.
8.13 Fecitque Dominus iuxta verbum Moysi, et mortuae sunt ranae de domibus et de villis et de agris;
8.14 congregaveruntque eas in immensos aggeres, et computruit terra.
8.15 Videns autem pharao quod data esset requies, ingravavit cor suum et non audivit eos, sicut dixerat Dominus.
8.16 Dixitque Dominus ad Moysen: “ Loquere ad Aaron: Extende virgam tuam et percute pulverem terrae, et sint scinifes in universa terra Aegypti ”.
8.17 Feceruntque ita; et extendit Aaron manum virgam tenens percussitque pulverem terrae. Et facti sunt scinifes in hominibus et in iumentis; omnis pulvis terrae versus est in scinifes per totam terram Aegypti.
8.18 Feceruntque similiter malefici incantationibus suis, ut educerent scinifes; et non potuerunt. Erantque scinifes tam in hominibus quam in iumentis;
8.19 et dixerunt malefici ad pharaonem: “ Digitus Dei est hic ”. Induratumque est cor pharaonis et non audivit eos, sicut praeceperat Dominus.
8.20 Dixit quoque Dominus ad Moysen: “ Consurge diluculo et sta coram pharaone. Egredietur enim ad aquas, et dices ad eum: Haec dicit Dominus: Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi.
8.21 Quod si non dimiseris eum, ecce ego immittam in te et in servos tuos et in populum tuum et in domos tuas omne genus muscarum; et implebuntur domus Aegyptiorum muscis et etiam humus, in qua fuerint.
8.22 Et segregabo in die illa terram Gessen, in qua populus meus est, ut non sint ibi muscae, et scias quoniam ego Dominus in medio terrae;
8.23 ponamque divi sionem inter populum meum et populum tuum; cras erit signum istud ”.
8.24 Fecitque Dominus ita; et venit musca gravissima in domos pharaonis et servorum eius et in omnem terram Aegypti, corruptaque est terra ab huiuscemodi muscis.
8.25 Vocavitque pharao Moysen et Aaron et ait eis: “ Ite, sacrificate Deo vestro in terra ”.
8.26 Et ait Moyses: “ Non potest ita fieri: abominationes enim Aegyptiorum immolabimus Domino Deo nostro; quod si mactaverimus ea, quae colunt Aegyptii, coram eis, lapidibus nos obruent.
8.27 Viam trium dierum pergemus in solitudinem et sacrificabimus Domino Deo nostro, sicut praecepit nobis ”.
8.28 Dixitque pharao: “ Ego dimittam vos, ut sacrificetis Domino Deo vestro in deserto, verumtamen longius ne abeatis; rogate pro me ”.
8.29 Et ait Moyses: “ Egressus a te, orabo Dominum, et recedet musca a pharaone et a servis suis et a populo eius cras; verumtamen noli ultra fallere, ut non dimittas populum sacrificare Domino ”.
8.30 Egressusque Moyses a pharaone oravit Dominum;
8.31 qui fecit iuxta verbum illius et abstulit muscas a pharaone et a servis suis et a populo eius; non superfuit ne una quidem.
8.32 Et ingravatum est cor pharaonis, ita ut ne hac quidem vice dimitteret populum.
9.1 Da sprach der HERR zu Mose: Gehe hinein zum Pharao und sprich zu ihm: So spricht der HERR, der Gott der Hebräer: Laß mein Volk gehen, daß es mir diene!
9.2 Denn wenn du dich weigerst, sie ziehen zu lassen und sie weiter aufhältst,
9.3 siehe, so wird die Hand des HERRN kommen über dein Vieh auf dem Felde, über Pferde, Esel, Kamele, Rinder und Schafe, mit einer sehr schweren Viehseuche.
9.4 Und der HERR wird einen Unterschied machen zwischen dem Vieh der Israeliten und dem Vieh der Ägypter, daß aus allem, was den Kindern Israel gehört, kein einziges sterbe.
9.5 Und der HERR bestimmte eine Zeit und sprach: Morgen wird der HERR solches im Lande tun!
9.6 Und der HERR tat solches am Morgen, und alles Vieh der Ägypter starb, aber von dem Vieh der Kinder Israel starb kein einziges.
9.7 Und der Pharao sandte Boten hin, und siehe, von dem Vieh Israels war nicht eines gestorben. Gleichwohl blieb das Herz des Pharao verhärtet, daß er das Volk nicht gehen ließ.
9.8 Da sprach der HERR zu Mose und Aaron: Nehmet eure Hände voll Ofenruß, und Mose sprenge ihn vor dem Pharao gen Himmel,
9.9 daß er über ganz Ägyptenland stäube und zu Geschwüren werde, die als Blattern aufbrechen an Menschen und Vieh in ganz Ägyptenland.
9.10 Da nahmen sie Ofenruß und standen vor dem Pharao, und Mose sprengte ihn gen Himmel. Da wurden Geschwüre daraus, die als Blattern aufbrachen an Menschen und Vieh,
9.11 also daß die Zauberer wegen der Geschwüre nicht vor Mose stehen konnten. Denn an den Zauberern und an allen Ägyptern waren Geschwüre.
9.12 Aber der HERR verstockte das Herz des Pharao, daß er nicht auf sie hörte, wie denn der HERR zu Mose gesagt hatte.
9.13 Da sprach der HERR zu Mose: Mache dich am Morgen früh auf und tritt vor den Pharao und sprich zu ihm: So spricht der HERR, der Gott der Hebräer: Laß mein Volk gehen, daß es mir diene!
9.14 Sonst will ich diesmal alle meine Plagen gegen dein Herz richten und gegen deine Knechte und gegen dein Volk, damit du erfahrest, daß auf der ganzen Erde nicht meinesgleichen ist.
9.15 Denn ich hätte meine Hand schon ausstrecken und dich und dein Volk mit Pestilenz schlagen können, daß du von der Erde vertilgt worden wärest;
9.16 aber ich habe dich deswegen bestehen lassen, daß ich dir meine Macht zeige, und daß mein Name auf der ganzen Erde verkündigt werde.
9.17 Stellst du dich aber meinem Volk noch weiter entgegen und willst es nicht ziehen lassen,
9.18 siehe, so will ich morgen um diese Zeit einen sehr schweren Hagel regnen lassen, desgleichen in Ägypten bisher nicht gewesen, seit der Zeit, da es gegründet wurde.
9.19 Und nun laß dein Vieh und alles, was du auf dem Felde hast, in Sicherheit bringen; denn auf alle Menschen und alles Vieh, die sich auf dem Felde befinden und nicht in den Häusern versammelt sind, auf die wird der Hagel fallen, und sie werden umkommen.
9.20 Wer nun von den Knechten des Pharao des HERRN Wort fürchtete, der ließ seine Knechte und sein Vieh in die Häuser fliehen;
9.21 welcher Herz sich aber nicht an des HERRN Wort kehrte, die ließen ihre Knechte und ihr Vieh auf dem Felde.
9.22 Da sprach der HERR zu Mose: Strecke deine Hand aus gen Himmel, damit es über ganz Ägyptenland hagle, über die Menschen und über das Vieh und über alles Gewächs auf dem Felde in Ägypten.
9.23 Also streckte Mose seinen Stab gen Himmel. Und der HERR ließ donnern und hageln, daß das Feuer auf die Erde schoß. Und der HERR ließ Hagel regnen auf Ägyptenland.
9.24 Es war aber zugleich Hagel und ein unaufhörliches Blitzen mitten in den Hagel hinein, so stark, daß desgleichen in ganz Ägypten niemals gewesen, seitdem es bevölkert ist.
9.25 Und der Hagel erschlug in ganz Ägyptenland alles, was auf dem Felde war, Menschen und Vieh. Auch zerschlug der Hagel alles Gewächs auf dem Felde und zerbrach alle Bäume auf dem Lande.
9.26 Nur im Lande Gosen, wo die Kinder Israel waren, hagelte es nicht.
9.27 Da schickte der Pharao hin und ließ Mose und Aaron rufen und sprach zu ihnen: Diesmal habe ich mich versündigt! Der HERR ist gerecht; ich aber und mein Volk sind schuldig!
9.28 Bittet aber den HERRN, daß des Donners Gottes und des Hagels genug sei, so will ich euch ziehen lassen, damit ihr nicht länger hier bleibet!
9.29 Mose sprach zu ihm: Wenn ich zur Stadt hinaus komme, so will ich meine Hände gegen den HERRN ausstrecken; so wird der Donner ablassen und kein Hagel mehr sein, damit du erfahrest, daß die Erde des HERRN ist!
9.30 Ich weiß aber, daß du und deine Knechte euch vor Gott, dem HERRN, noch nicht fürchtet.
9.31 Es waren aber der Flachs und die Gerste zerschlagen; denn die Gerste hatte Ähren und der Flachs Knospen getrieben.
9.32 Aber der Weizen und der Spelt waren nicht zerschlagen; denn die kommen später.
9.33 Nun ging Mose vom Pharao weg zur Stadt hinaus und streckte seine Hand aus gegen den HERRN, und der Donner und der Hagel ließen nach, und der Regen fiel nicht mehr auf die Erde.
9.34 Da aber der Pharao sah, daß der Regen, der Hagel und der Donner nachließen, versündigte er sich weiter und verhärtete sein Herz, er und seine Knechte.
9.35 Also ward das Herz des Pharao verstockt, daß er die Kinder Israel nicht ziehen ließ, wie der HERR durch Mose geredet hatte.
9.1 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν εἴσελθε πρὸς φαραω καὶ ἐρεῖς αὐτῷ τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς τῶν εβραίων ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα μοι λατρεύσωσιν
9.2 εἰ μὲν οὖν μὴ βούλει ἐξαποστεῖλαι τὸν λαόν μου ἀλλ' ἔτι ἐγκρατεῖς αὐτοῦ
9.3 ἰδοὺ χεὶρ κυρίου ἐπέσται ἐν τοῖς κτήνεσίν σου τοῖς ἐν τοῖς πεδίοις ἔν τε τοῖς ἵπποις καὶ ἐν τοῖς ὑποζυγίοις καὶ ταῖς καμήλοις καὶ βουσὶν καὶ προβάτοις θάνατος μέγας σφόδρα
9.4 καὶ παραδοξάσω ἐγὼ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ἀνὰ μέσον τῶν κτηνῶν τῶν αἰγυπτίων καὶ ἀνὰ μέσον τῶν κτηνῶν τῶν υἱῶν ισραηλ οὐ τελευτήσει ἀπὸ πάντων τῶν τοῦ ισραηλ υἱῶν ῥητόν
9.5 καὶ ἔδωκεν ὁ θεὸς ὅρον λέγων ἐν τῇ αὔριον ποιήσει κύριος τὸ ῥῆμα τοῦτο ἐπὶ τῆς γῆς
9.6 καὶ ἐποίησεν κύριος τὸ ῥῆμα τοῦτο τῇ ἐπαύριον καὶ ἐτελεύτησεν πάντα τὰ κτήνη τῶν αἰγυπτίων ἀπὸ δὲ τῶν κτηνῶν τῶν υἱῶν ισραηλ οὐκ ἐτελεύτησεν οὐδέν
9.7 ἰδὼν δὲ φαραω ὅτι οὐκ ἐτελεύτησεν ἀπὸ πάντων τῶν κτηνῶν τῶν υἱῶν ισραηλ οὐδέν ἐβαρύνθη ἡ καρδία φαραω καὶ οὐκ ἐξαπέστειλεν τὸν λαόν
9.8 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν καὶ ααρων λέγων λάβετε ὑμεῖς πλήρεις τὰς χεῖρας αἰθάλης καμιναίας καὶ πασάτω μωυσῆς εἰς τὸν οὐρανὸν ἐναντίον φαραω καὶ ἐναντίον τῶν θεραπόντων αὐτοῦ
9.9 καὶ γενηθήτω κονιορτὸς ἐπὶ πᾶσαν τὴν γῆν αἰγύπτου καὶ ἔσται ἐπὶ τοὺς ἀνθρώπους καὶ ἐπὶ τὰ τετράποδα ἕλκη φλυκτίδες ἀναζέουσαι ἔν τε τοῖς ἀνθρώποις καὶ ἐν τοῖς τετράποσιν καὶ ἐν πάσῃ γῇ αἰγύπτου
9.10 καὶ ἔλαβεν τὴν αἰθάλην τῆς καμιναίας ἐναντίον φαραω καὶ ἔπασεν αὐτὴν μωυσῆς εἰς τὸν οὐρανόν καὶ ἐγένετο ἕλκη φλυκτίδες ἀναζέουσαι ἐν τοῖς ἀνθρώποις καὶ ἐν τοῖς τετράποσιν
9.11 καὶ οὐκ ἠδύναντο οἱ φαρμακοὶ στῆναι ἐναντίον μωυσῆ διὰ τὰ ἕλκη ἐγένετο γὰρ τὰ ἕλκη ἐν τοῖς φαρμακοῖς καὶ ἐν πάσῃ γῇ αἰγύπτου
9.12 ἐσκλήρυνεν δὲ κύριος τὴν καρδίαν φαραω καὶ οὐκ εἰσήκουσεν αὐτῶν καθὰ συνέταξεν κύριος
9.13 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ὄρθρισον τὸ πρωὶ καὶ στῆθι ἐναντίον φαραω καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτόν τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς τῶν εβραίων ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα λατρεύσωσίν μοι
9.14 ἐν τῷ γὰρ νῦν καιρῷ ἐγὼ ἐξαποστέλλω πάντα τὰ συναντήματά μου εἰς τὴν καρδίαν σου καὶ τῶν θεραπόντων σου καὶ τοῦ λαοῦ σου ἵν' εἰδῇς ὅτι οὐκ ἔστιν ὡς ἐγὼ ἄλλος ἐν πάσῃ τῇ γῇ
9.15 νῦν γὰρ ἀποστείλας τὴν χεῖρα πατάξω σε καὶ τὸν λαόν σου θανάτῳ καὶ ἐκτριβήσῃ ἀπὸ τῆς γῆς
9.16 καὶ ἕνεκεν τούτου διετηρήθης ἵνα ἐνδείξωμαι ἐν σοὶ τὴν ἰσχύν μου καὶ ὅπως διαγγελῇ τὸ ὄνομά μου ἐν πάσῃ τῇ γῇ
9.17 ἔτι οὖν σὺ ἐμποιῇ τοῦ λαοῦ μου τοῦ μὴ ἐξαποστεῖλαι αὐτούς
9.18 ἰδοὺ ἐγὼ ὕω ταύτην τὴν ὥραν αὔριον χάλαζαν πολλὴν σφόδρα ἥτις τοιαύτη οὐ γέγονεν ἐν αἰγύπτῳ ἀφ' ἧς ἡμέρας ἔκτισται ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
9.19 νῦν οὖν κατάσπευσον συναγαγεῖν τὰ κτήνη σου καὶ ὅσα σοί ἐστιν ἐν τῷ πεδίῳ πάντες γὰρ οἱ ἄνθρωποι καὶ τὰ κτήνη ὅσα ἂν εὑρεθῇ ἐν τῷ πεδίῳ καὶ μὴ εἰσέλθῃ εἰς οἰκίαν πέσῃ δὲ ἐπ' αὐτὰ ἡ χάλαζα τελευτήσει
9.20 ὁ φοβούμενος τὸ ῥῆμα κυρίου τῶν θεραπόντων φαραω συνήγαγεν τὰ κτήνη αὐτοῦ εἰς τοὺς οἴκους
9.21 ὃς δὲ μὴ προσέσχεν τῇ διανοίᾳ εἰς τὸ ῥῆμα κυρίου ἀφῆκεν τὰ κτήνη ἐν τοῖς πεδίοις
9.22 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ἔκτεινον τὴν χεῖρά σου εἰς τὸν οὐρανόν καὶ ἔσται χάλαζα ἐπὶ πᾶσαν γῆν αἰγύπτου ἐπί τε τοὺς ἀνθρώπους καὶ τὰ κτήνη καὶ ἐπὶ πᾶσαν βοτάνην τὴν ἐπὶ τῆς γῆς
9.23 ἐξέτεινεν δὲ μωυσῆς τὴν χεῖρα εἰς τὸν οὐρανόν καὶ κύριος ἔδωκεν φωνὰς καὶ χάλαζαν καὶ διέτρεχεν τὸ πῦρ ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἔβρεξεν κύριος χάλαζαν ἐπὶ πᾶσαν γῆν αἰγύπτου
9.24 ἦν δὲ ἡ χάλαζα καὶ τὸ πῦρ φλογίζον ἐν τῇ χαλάζῃ ἡ δὲ χάλαζα πολλὴ σφόδρα σφόδρα ἥτις τοιαύτη οὐ γέγονεν ἐν αἰγύπτῳ ἀφ' οὗ γεγένηται ἐπ' αὐτῆς ἔθνος
9.25 ἐπάταξεν δὲ ἡ χάλαζα ἐν πάσῃ γῇ αἰγύπτου ἀπὸ ἀνθρώπου ἕως κτήνους καὶ πᾶσαν βοτάνην τὴν ἐν τῷ πεδίῳ ἐπάταξεν ἡ χάλαζα καὶ πάντα τὰ ξύλα τὰ ἐν τοῖς πεδίοις συνέτριψεν ἡ χάλαζα
9.26 πλὴν ἐν γῇ γεσεμ οὗ ἦσαν οἱ υἱοὶ ισραηλ οὐκ ἐγένετο ἡ χάλαζα
9.27 ἀποστείλας δὲ φαραω ἐκάλεσεν μωυσῆν καὶ ααρων καὶ εἶπεν αὐτοῖς ἡμάρτηκα τὸ νῦν ὁ κύριος δίκαιος ἐγὼ δὲ καὶ ὁ λαός μου ἀσεβεῖς
9.28 εὔξασθε οὖν περὶ ἐμοῦ πρὸς κύριον καὶ παυσάσθω τοῦ γενηθῆναι φωνὰς θεοῦ καὶ χάλαζαν καὶ πῦρ καὶ ἐξαποστελῶ ὑμᾶς καὶ οὐκέτι προσθήσεσθε μένειν
9.29 εἶπεν δὲ αὐτῷ μωυσῆς ὡς ἂν ἐξέλθω τὴν πόλιν ἐκπετάσω τὰς χεῖράς μου πρὸς κύριον καὶ αἱ φωναὶ παύσονται καὶ ἡ χάλαζα καὶ ὁ ὑετὸς οὐκ ἔσται ἔτι ἵνα γνῷς ὅτι τοῦ κυρίου ἡ γῆ
9.30 καὶ σὺ καὶ οἱ θεράποντές σου ἐπίσταμαι ὅτι οὐδέπω πεφόβησθε τὸν κύριον
9.31 τὸ δὲ λίνον καὶ ἡ κριθὴ ἐπλήγη ἡ γὰρ κριθὴ παρεστηκυῖα τὸ δὲ λίνον σπερματίζον
9.32 ὁ δὲ πυρὸς καὶ ἡ ὀλύρα οὐκ ἐπλήγη ὄψιμα γὰρ ἦν
9.33 ἐξῆλθεν δὲ μωυσῆς ἀπὸ φαραω ἐκτὸς τῆς πόλεως καὶ ἐξεπέτασεν τὰς χεῖρας πρὸς κύριον καὶ αἱ φωναὶ ἐπαύσαντο καὶ ἡ χάλαζα καὶ ὁ ὑετὸς οὐκ ἔσταξεν ἔτι ἐπὶ τὴν γῆν
9.34 ἰδὼν δὲ φαραω ὅτι πέπαυται ὁ ὑετὸς καὶ ἡ χάλαζα καὶ αἱ φωναί προσέθετο τοῦ ἁμαρτάνειν καὶ ἐβάρυνεν αὐτοῦ τὴν καρδίαν καὶ τῶν θεραπόντων αὐτοῦ
9.35 καὶ ἐσκληρύνθη ἡ καρδία φαραω καὶ οὐκ ἐξαπέστειλεν τοὺς υἱοὺς ισραηλ καθάπερ ἐλάλησεν κύριος τῷ μωυσῇ
9.1 eipen de kyrios pros mohysehn eiselthe pros pharaoh kai ereis aytoh tade legei kyrios o theos tohn ebraiohn exaposteilon ton laon moy ina moi latreysohsin
9.2 ei men oyn meh boylei exaposteilai ton laon moy all' eti egkrateis aytoy
9.3 idoy cheir kyrioy epestai en tois ktehnesin soy tois en tois pediois en te tois ippois kai en tois ypozygiois kai tais kamehlois kai boysin kai probatois thanatos megas sphodra
9.4 kai paradoxasoh egoh en toh kairoh ekeinoh ana meson tohn ktehnohn tohn aigyptiohn kai ana meson tohn ktehnohn tohn yiohn israehl oy teleytehsei apo pantohn tohn toy israehl yiohn rehton
9.5 kai edohken o theos oron legohn en teh ayrion poiehsei kyrios to rehma toyto epi tehs gehs
9.6 kai epoiehsen kyrios to rehma toyto teh epayrion kai eteleytehsen panta ta ktehneh tohn aigyptiohn apo de tohn ktehnohn tohn yiohn israehl oyk eteleytehsen oyden
9.7 idohn de pharaoh oti oyk eteleytehsen apo pantohn tohn ktehnohn tohn yiohn israehl oyden ebaryntheh eh kardia pharaoh kai oyk exapesteilen ton laon
9.8 eipen de kyrios pros mohysehn kai aarohn legohn labete ymeis plehreis tas cheiras aithalehs kaminaias kai pasatoh mohysehs eis ton oyranon enantion pharaoh kai enantion tohn therapontohn aytoy
9.9 kai genehthehtoh koniortos epi pasan tehn gehn aigyptoy kai estai epi toys anthrohpoys kai epi ta tetrapoda elkeh phlyktides anazeoysai en te tois anthrohpois kai en tois tetraposin kai en paseh geh aigyptoy
9.10 kai elaben tehn aithalehn tehs kaminaias enantion pharaoh kai epasen aytehn mohysehs eis ton oyranon kai egeneto elkeh phlyktides anazeoysai en tois anthrohpois kai en tois tetraposin
9.11 kai oyk ehdynanto oi pharmakoi stehnai enantion mohyseh dia ta elkeh egeneto gar ta elkeh en tois pharmakois kai en paseh geh aigyptoy
9.12 esklehrynen de kyrios tehn kardian pharaoh kai oyk eisehkoysen aytohn katha synetaxen kyrios
9.13 eipen de kyrios pros mohysehn orthrison to prohi kai stehthi enantion pharaoh kai ereis pros ayton tade legei kyrios o theos tohn ebraiohn exaposteilon ton laon moy ina latreysohsin moi
9.14 en toh gar nyn kairoh egoh exapostelloh panta ta synantehmata moy eis tehn kardian soy kai tohn therapontohn soy kai toy laoy soy in' eidehs oti oyk estin ohs egoh allos en paseh teh geh
9.15 nyn gar aposteilas tehn cheira pataxoh se kai ton laon soy thanatoh kai ektribehseh apo tehs gehs
9.16 kai eneken toytoy dietehrehthehs ina endeixohmai en soi tehn ischyn moy kai opohs diaggeleh to onoma moy en paseh teh geh
9.17 eti oyn sy empoieh toy laoy moy toy meh exaposteilai aytoys
9.18 idoy egoh yoh taytehn tehn ohran ayrion chalazan pollehn sphodra ehtis toiayteh oy gegonen en aigyptoh aph' ehs ehmeras ektistai eohs tehs ehmeras taytehs
9.19 nyn oyn kataspeyson synagagein ta ktehneh soy kai osa soi estin en toh pedioh pantes gar oi anthrohpoi kai ta ktehneh osa an eyretheh en toh pedioh kai meh eiseltheh eis oikian peseh de ep' ayta eh chalaza teleytehsei
9.20 o phoboymenos to rehma kyrioy tohn therapontohn pharaoh synehgagen ta ktehneh aytoy eis toys oikoys
9.21 os de meh proseschen teh dianoia eis to rehma kyrioy aphehken ta ktehneh en tois pediois
9.22 eipen de kyrios pros mohysehn ekteinon tehn cheira soy eis ton oyranon kai estai chalaza epi pasan gehn aigyptoy epi te toys anthrohpoys kai ta ktehneh kai epi pasan botanehn tehn epi tehs gehs
9.23 exeteinen de mohysehs tehn cheira eis ton oyranon kai kyrios edohken phohnas kai chalazan kai dietrechen to pyr epi tehs gehs kai ebrexen kyrios chalazan epi pasan gehn aigyptoy
9.24 ehn de eh chalaza kai to pyr phlogizon en teh chalazeh eh de chalaza polleh sphodra sphodra ehtis toiayteh oy gegonen en aigyptoh aph' oy gegenehtai ep' aytehs ethnos
9.25 epataxen de eh chalaza en paseh geh aigyptoy apo anthrohpoy eohs ktehnoys kai pasan botanehn tehn en toh pedioh epataxen eh chalaza kai panta ta xyla ta en tois pediois synetripsen eh chalaza
9.26 plehn en geh gesem oy ehsan oi yioi israehl oyk egeneto eh chalaza
9.27 aposteilas de pharaoh ekalesen mohysehn kai aarohn kai eipen aytois ehmartehka to nyn o kyrios dikaios egoh de kai o laos moy asebeis
9.28 eyxasthe oyn peri emoy pros kyrion kai paysasthoh toy genehthehnai phohnas theoy kai chalazan kai pyr kai exaposteloh ymas kai oyketi prosthehsesthe menein
9.29 eipen de aytoh mohysehs ohs an exelthoh tehn polin ekpetasoh tas cheiras moy pros kyrion kai ai phohnai paysontai kai eh chalaza kai o yetos oyk estai eti ina gnohs oti toy kyrioy eh geh
9.30 kai sy kai oi therapontes soy epistamai oti oydepoh pephobehsthe ton kyrion
9.31 to de linon kai eh kritheh eplehgeh eh gar kritheh parestehkyia to de linon spermatizon
9.32 o de pyros kai eh olyra oyk eplehgeh opsima gar ehn
9.33 exehlthen de mohysehs apo pharaoh ektos tehs poleohs kai exepetasen tas cheiras pros kyrion kai ai phohnai epaysanto kai eh chalaza kai o yetos oyk estaxen eti epi tehn gehn
9.34 idohn de pharaoh oti pepaytai o yetos kai eh chalaza kai ai phohnai prosetheto toy amartanein kai ebarynen aytoy tehn kardian kai tohn therapontohn aytoy
9.35 kai esklehryntheh eh kardia pharaoh kai oyk exapesteilen toys yioys israehl kathaper elalehsen kyrios toh mohyseh
9.1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בֹּא אֶל־פַּרְעֹה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃
9.2 כִּי אִם־מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ וְעֹודְךָ מַחֲזִיק בָּם׃
9.3 הִנֵּה יַד־יְהוָה הֹויָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד׃
9.4 וְהִפְלָה יְהוָה בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם וְלֹא יָמוּת מִכָּל־לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר׃
9.5 וַיָּשֶׂם יְהוָה מֹועֵד לֵאמֹר מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה הַדָּבָר הַזֶּה בָּאָרֶץ׃
9.6 וַיַּעַשׂ יְהוָה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה מִמָּחֳרָת וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם וּמִמִּקְנֵה בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא־מֵת אֶחָד׃
9.7 וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהִנֵּה לֹא־מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד־אֶחָד וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת־הָעָם׃ פ
9.8 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקֹו מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה׃
9.9 וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל־אֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָיָה עַל־הָאָדָם וְעַל־הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
9.10 וַיִּקְחוּ אֶת־פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיִּזְרֹק אֹתֹו מֹשֶׁה הַשָּׁמָיְמָה וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה׃
9.11 וְלֹא־יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין כִּי־הָיָה הַשְּׁחִין בַּחֲרְטֻמִּם וּבְכָל־מִצְרָיִם׃
9.12 וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה׃ ס
9.13 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת־עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃
9.14 כִּי ׀ בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת־כָּל־מַגֵּפֹתַי אֶל־לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל־הָאָרֶץ׃
9.15 כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת־יָדִי וָאַךְ אֹותְךָ וְאֶת־עַמְּךָ בַּדָּבֶר וַתִּכָּחֵד מִן־הָאָרֶץ׃
9.16 וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת־כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל־הָאָרֶץ׃
9.17 עֹודְךָ מִסְתֹּולֵל בְּעַמִּי לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם׃
9.18 הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם לְמִן־הַיֹּום הִוָּסְדָה וְעַד־עָתָּה׃
9.19 וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת־מִקְנְךָ וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה כָּל־הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר־יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ׃
9.20 הַיָּרֵא אֶת־דְּבַר יְהוָה מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת־עֲבָדָיו וְאֶת־מִקְנֵהוּ אֶל־הַבָּתִּים׃
9.21 וַאֲשֶׁר לֹא־שָׂם לִבֹּו אֶל־דְּבַר יְהוָה וַיַּעֲזֹב אֶת־עֲבָדָיו וְאֶת־מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה׃ פ
9.22 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה נְטֵה אֶת־יָדְךָ עַל־הַשָּׁמַיִם וִיהִי בָרָד בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם עַל־הָאָדָם וְעַל־הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
9.23 וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־מַטֵּהוּ עַל־הַשָּׁמַיִם וַיהוָה נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר יְהוָה בָּרָד עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
9.24 וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתֹוךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגֹוי׃
9.25 וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל־אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה וְאֵת כָּל־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת־כָּל־עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר׃
9.26 רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר־שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בָּרָד׃
9.27 וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם יְהוָה הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים׃
9.28 הַעְתִּירוּ אֶל־יְהוָה וְרַב מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד׃
9.29 וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת־הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת־כַּפַּי אֶל־יְהוָה הַקֹּלֹות יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה־עֹוד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַיהוָה הָאָרֶץ׃
9.30 וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים׃
9.31 וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל׃
9.32 וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה׃
9.33 וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה אֶת־הָעִיר וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו אֶל־יְהוָה וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלֹות וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא־נִתַּךְ אָרְצָה׃
9.34 וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי־חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא וַיַּכְבֵּד לִבֹּו הוּא וַעֲבָדָיו׃
9.35 וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד־מֹשֶׁה׃ פ
9.1 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH boA Aael-parOoH wdibartaa Aelaajw koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej HaaOibrijm xxalah Aaet-Oamij wjaOabdunij׃
9.2 kij Aim-maaAen AataaH lxxaleha wOowdkaa mahazijq baam׃
9.3 HineH jad-jHwaaH HowjaaH bmiqnkaa Aaxxaer baxaadaeH baswsijm bahamorijm bagmalijm babaaqaar wbacoAn daebaer kaabed mAod׃
9.4 wHiplaaH jHwaaH bejn miqneH jixraaAel wbejn miqneH micraajim wloA jaamwt mikaal-libnej jixraaAel daabaar׃
9.5 wajaaxaem jHwaaH mowOed leAmor maahaar jaOaxaeH jHwaaH Hadaabaar HazaeH baaAaaraec׃
9.6 wajaOax jHwaaH Aaet-Hadaabaar HazaeH mimaahaaraat wajaamaat kol miqneH micraajim wmimiqneH bnej-jixraaAel loA-met Aaehaad׃
9.7 wajixxlah parOoH wHineH loA-met mimiqneH jixraaAel Oad-Aaehaad wajikbad leb parOoH wloA xxilah Aaet-HaaOaam׃ p
9.8 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH wAael-AaHaron qhw laakaem mloA haapnejkaem pijha kibxxaan wzraaqow moxxaeH HaxxaamajmaaH lOejnej parOoH׃
9.9 wHaajaaH lAaabaaq Oal kaal-Aaeraec micraajim wHaajaaH Oal-HaaAaadaam wOal-HabHemaaH lixxhijn poreha AabaObuOot bkaal-Aaeraec micraajim׃
9.10 wajiqhw Aaet-pijha Hakibxxaan wajaOamdw lipnej parOoH wajizroq Aotow moxxaeH HaxxaamaajmaaH wajHij xxhijn AabaObuOot poreha baaAaadaam wbabHemaaH׃
9.11 wloA-jaaklw HaharTumijm laOamod lipnej moxxaeH mipnej Haxxhijn kij-HaajaaH Haxxhijn baharTumim wbkaal-micraajim׃
9.12 wajhazeq jHwaaH Aaet-leb parOoH wloA xxaamaO AaleHaem kaAaxxaer dibaer jHwaaH Aael-moxxaeH׃ s
9.13 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Haxxkem baboqaer wHitjaceb lipnej parOoH wAaamartaa Aelaajw koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej HaaOibrijm xxalah Aaet-Oamij wjaOabdunij׃
9.14 kij bapaOam HazoAt Aanij xxoleha Aaet-kaal-magepotaj Aael-libkaa wbaOabaadaejkaa wbOamaekaa baOabwr tedaO kij Aejn kaamonij bkaal-HaaAaaraec׃
9.15 kij OataaH xxaalahtij Aaet-jaadij waaAak Aowtkaa wAaet-Oamkaa badaabaer watikaahed min-HaaAaaraec׃
9.16 wAwlaam baOabwr zoAt HaeOaemadtijkaa baOabwr HarAotkaa Aaet-kohij wlmaOan saper xxmij bkaal-HaaAaaraec׃
9.17 Oowdkaa mistowlel bOamij lbiltij xxalhaam׃
9.18 Hinnij mamTijr kaaOet maahaar baaraad kaabed mAod Aaxxaer loA-HaajaaH kaamoHw bmicrajim lmin-Hajowm HiwaasdaaH wOad-OaataaH׃
9.19 wOataaH xxlah HaaOez Aaet-miqnkaa wAet kaal-Aaxxaer lkaa baxaadaeH kaal-HaaAaadaam wHabHemaaH Aaxxaer-jimaaceA baxaadaeH wloA jeAaasep HabajtaaH wjaarad OaleHaem Habaaraad waametw׃
9.20 HajaareA Aaet-dbar jHwaaH meOabdej parOoH Henijs Aaet-Oabaadaajw wAaet-miqneHw Aael-Habaatijm׃
9.21 waAaxxaer loA-xaam libow Aael-dbar jHwaaH wajaOazob Aaet-Oabaadaajw wAaet-miqneHw baxaadaeH׃ p
9.22 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH nTeH Aaet-jaadkaa Oal-Haxxaamajim wijHij baaraad bkaal-Aaeraec micraajim Oal-HaaAaadaam wOal-HabHemaaH wOal kaal-Oexaeb HaxaadaeH bAaeraec micraajim׃
9.23 wajeT moxxaeH Aaet-maTeHw Oal-Haxxaamajim wajHwaaH naatan qolot wbaaraad watiHalak Aexx AaarcaaH wajamTer jHwaaH baaraad Oal-Aaeraec micraajim׃
9.24 wajHij baaraad wAexx mitlaqahat btowk Habaaraad kaabed mAod Aaxxaer loA-HaajaaH kaamoHw bkaal-Aaeraec micrajim meAaaz HaajtaaH lgowj׃
9.25 wajak Habaaraad bkaal-Aaeraec micrajim Aet kaal-Aaxxaer baxaadaeH meAaadaam wOad-bHemaaH wAet kaal-Oexaeb HaxaadaeH HikaaH Habaaraad wAaet-kaal-Oec HaxaadaeH xxiber׃
9.26 raq bAaeraec goxxaen Aaxxaer-xxaam bnej jixraaAel loA HaajaaH baaraad׃
9.27 wajixxlah parOoH wajiqraaA lmoxxaeH wlAaHaron wajoAmaer AaleHaem haaTaaAtij HapaaOam jHwaaH Hacadijq waAanij wOamij HaarxxaaOijm׃
9.28 HaOtijrw Aael-jHwaaH wrab miHjot qolot AaeloHijm wbaaraad waAaxxalhaaH Aaetkaem wloA tosipwn laOamod׃
9.29 wajoAmaer Aelaajw moxxaeH kceAtij Aaet-HaaOijr Aaeprox Aaet-kapaj Aael-jHwaaH Haqolowt jaehdaalwn wHabaaraad loA jiHjaeH-Oowd lmaOan tedaO kij lajHwaaH HaaAaaraec׃
9.30 wAataaH waOabaadaejkaa jaadaOtij kij Taeraem tijrAwn mipnej jHwaaH AaeloHijm׃
9.31 wHapixxtaaH wHaxOoraaH nukaataaH kij HaxOoraaH Aaabijb wHapixxtaaH gibOol׃
9.32 wHahiTaaH wHakusaemaet loA nukw kij Aapijlot HenaaH׃
9.33 wajeceA moxxaeH meOim parOoH Aaet-HaaOijr wajiprox kapaajw Aael-jHwaaH wajahdlw Haqolowt wHabaaraad wmaaTaar loA-nitak AaarcaaH׃
9.34 wajarA parOoH kij-haadal HamaaTaar wHabaaraad wHaqolot wajosaep lahaToA wajakbed libow HwA waOabaadaajw׃
9.35 wajaehaezaq leb parOoH wloA xxilah Aaet-bnej jixraaAel kaAaxxaer dibaer jHwaaH bjad-moxxaeH׃ p
9.1 ויאמר יהוה אל־משה בא אל־פרעה ודברת אליו כה־אמר יהוה אלהי העברים שלח את־עמי ויעבדני׃
9.2 כי אם־מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם׃
9.3 הנה יד־יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃
9.4 והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל־לבני ישראל דבר׃
9.5 וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ׃
9.6 ויעש יהוה את־הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני־ישראל לא־מת אחד׃
9.7 וישלח פרעה והנה לא־מת ממקנה ישראל עד־אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את־העם׃ פ
9.8 ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה׃
9.9 והיה לאבק על כל־ארץ מצרים והיה על־האדם ועל־הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל־ארץ מצרים׃
9.10 ויקחו את־פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃
9.11 ולא־יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי־היה השחין בחרטמם ובכל־מצרים׃
9.12 ויחזק יהוה את־לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל־משה׃ ס
9.13 ויאמר יהוה אל־משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה־אמר יהוה אלהי העברים שלח את־עמי ויעבדני׃
9.14 כי ׀ בפעם הזאת אני שלח את־כל־מגפתי אל־לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל־הארץ׃
9.15 כי עתה שלחתי את־ידי ואך אותך ואת־עמך בדבר ותכחד מן־הארץ׃
9.16 ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את־כחי ולמען ספר שמי בכל־הארץ׃
9.17 עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃
9.18 הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא־היה כמהו במצרים למן־היום הוסדה ועד־עתה׃
9.19 ועתה שלח העז את־מקנך ואת כל־אשר לך בשדה כל־האדם והבהמה אשר־ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃
9.20 הירא את־דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את־עבדיו ואת־מקנהו אל־הבתים׃
9.21 ואשר לא־שם לבו אל־דבר יהוה ויעזב את־עבדיו ואת־מקנהו בשדה׃ פ
9.22 ויאמר יהוה אל־משה נטה את־ידך על־השמים ויהי ברד בכל־ארץ מצרים על־האדם ועל־הבהמה ועל כל־עשב השדה בארץ מצרים׃
9.23 ויט משה את־מטהו על־השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על־ארץ מצרים׃
9.24 ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא־היה כמהו בכל־ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃
9.25 ויך הברד בכל־ארץ מצרים את כל־אשר בשדה מאדם ועד־בהמה ואת כל־עשב השדה הכה הברד ואת־כל־עץ השדה שבר׃
9.26 רק בארץ גשן אשר־שם בני ישראל לא היה ברד׃
9.27 וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים׃
9.28 העתירו אל־יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד׃
9.29 ויאמר אליו משה כצאתי את־העיר אפרש את־כפי אל־יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה־עוד למען תדע כי ליהוה הארץ׃
9.30 ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃
9.31 והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל׃
9.32 והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה׃
9.33 ויצא משה מעם פרעה את־העיר ויפרש כפיו אל־יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא־נתך ארצה׃
9.34 וירא פרעה כי־חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו׃
9.35 ויחזק לב פרעה ולא שלח את־בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד־משה׃ פ
9.1 wjAmr jHwH Al-mxH bA Al-prOH wdbrt Aljw kH-Amr jHwH AlHj HObrjm xlh At-Omj wjObdnj׃
9.2 kj Am-mAn AtH lxlh wOwdk mhzjq bm׃
9.3 HnH jd-jHwH HwjH bmqnk Axr bxdH bswsjm bhmrjm bgmljm bbqr wbcAn dbr kbd mAd׃
9.4 wHplH jHwH bjn mqnH jxrAl wbjn mqnH mcrjm wlA jmwt mkl-lbnj jxrAl dbr׃
9.5 wjxm jHwH mwOd lAmr mhr jOxH jHwH Hdbr HzH bArc׃
9.6 wjOx jHwH At-Hdbr HzH mmhrt wjmt kl mqnH mcrjm wmmqnH bnj-jxrAl lA-mt Ahd׃
9.7 wjxlh prOH wHnH lA-mt mmqnH jxrAl Od-Ahd wjkbd lb prOH wlA xlh At-HOm׃ p
9.8 wjAmr jHwH Al-mxH wAl-AHrn qhw lkm mlA hpnjkm pjh kbxn wzrqw mxH HxmjmH lOjnj prOH׃
9.9 wHjH lAbq Ol kl-Arc mcrjm wHjH Ol-HAdm wOl-HbHmH lxhjn prh AbObOt bkl-Arc mcrjm׃
9.10 wjqhw At-pjh Hkbxn wjOmdw lpnj prOH wjzrq Atw mxH HxmjmH wjHj xhjn AbObOt prh bAdm wbbHmH׃
9.11 wlA-jklw HhrTmjm lOmd lpnj mxH mpnj Hxhjn kj-HjH Hxhjn bhrTmm wbkl-mcrjm׃
9.12 wjhzq jHwH At-lb prOH wlA xmO AlHm kAxr dbr jHwH Al-mxH׃ s
9.13 wjAmr jHwH Al-mxH Hxkm bbqr wHtjcb lpnj prOH wAmrt Aljw kH-Amr jHwH AlHj HObrjm xlh At-Omj wjObdnj׃
9.14 kj bpOm HzAt Anj xlh At-kl-mgptj Al-lbk wbObdjk wbOmk bObwr tdO kj Ajn kmnj bkl-HArc׃
9.15 kj OtH xlhtj At-jdj wAk Awtk wAt-Omk bdbr wtkhd mn-HArc׃
9.16 wAwlm bObwr zAt HOmdtjk bObwr HrAtk At-khj wlmOn spr xmj bkl-HArc׃
9.17 Owdk mstwll bOmj lbltj xlhm׃
9.18 Hnnj mmTjr kOt mhr brd kbd mAd Axr lA-HjH kmHw bmcrjm lmn-Hjwm HwsdH wOd-OtH׃
9.19 wOtH xlh HOz At-mqnk wAt kl-Axr lk bxdH kl-HAdm wHbHmH Axr-jmcA bxdH wlA jAsp HbjtH wjrd OlHm Hbrd wmtw׃
9.20 HjrA At-dbr jHwH mObdj prOH Hnjs At-Obdjw wAt-mqnHw Al-Hbtjm׃
9.21 wAxr lA-xm lbw Al-dbr jHwH wjOzb At-Obdjw wAt-mqnHw bxdH׃ p
9.22 wjAmr jHwH Al-mxH nTH At-jdk Ol-Hxmjm wjHj brd bkl-Arc mcrjm Ol-HAdm wOl-HbHmH wOl kl-Oxb HxdH bArc mcrjm׃
9.23 wjT mxH At-mTHw Ol-Hxmjm wjHwH ntn qlt wbrd wtHlk Ax ArcH wjmTr jHwH brd Ol-Arc mcrjm׃
9.24 wjHj brd wAx mtlqht btwk Hbrd kbd mAd Axr lA-HjH kmHw bkl-Arc mcrjm mAz HjtH lgwj׃
9.25 wjk Hbrd bkl-Arc mcrjm At kl-Axr bxdH mAdm wOd-bHmH wAt kl-Oxb HxdH HkH Hbrd wAt-kl-Oc HxdH xbr׃
9.26 rq bArc gxn Axr-xm bnj jxrAl lA HjH brd׃
9.27 wjxlh prOH wjqrA lmxH wlAHrn wjAmr AlHm hTAtj HpOm jHwH Hcdjq wAnj wOmj HrxOjm׃
9.28 HOtjrw Al-jHwH wrb mHjt qlt AlHjm wbrd wAxlhH Atkm wlA tspwn lOmd׃
9.29 wjAmr Aljw mxH kcAtj At-HOjr Aprx At-kpj Al-jHwH Hqlwt jhdlwn wHbrd lA jHjH-Owd lmOn tdO kj ljHwH HArc׃
9.30 wAtH wObdjk jdOtj kj Trm tjrAwn mpnj jHwH AlHjm׃
9.31 wHpxtH wHxOrH nktH kj HxOrH Abjb wHpxtH gbOl׃
9.32 wHhTH wHksmt lA nkw kj Apjlt HnH׃
9.33 wjcA mxH mOm prOH At-HOjr wjprx kpjw Al-jHwH wjhdlw Hqlwt wHbrd wmTr lA-ntk ArcH׃
9.34 wjrA prOH kj-hdl HmTr wHbrd wHqlt wjsp lhTA wjkbd lbw HwA wObdjw׃
9.35 wjhzq lb prOH wlA xlh At-bnj jxrAl kAxr dbr jHwH bjd-mxH׃ p
9.1 Dixit autem Dominus ad Moysen: “ Ingredere ad pharaonem et loquere ad eum: Haec dicit Dominus, Deus Hebraeorum: Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi.
9.2 Quod si adhuc renuis et retines eos,
9.3 ecce manus Domini erit super possessionem tuam in agris, super equos et asinos et camelos et boves et oves, pestis valde gravis;
9.4 et distinguet Dominus inter possessiones Israel et possessiones Aegyptiorum, ut nihil omnino pereat ex his, quae pertinent ad filios Israel.
9.5 Constituitque Dominus tempus dicens: Cras faciet Dominus verbum istud in terra ”.
9.6 Fecit ergo Dominus verbum hoc altera die, mortuaque sunt omnia animantia Aegyptiorum; de animalibus vero filiorum Israel nihil omnino periit.
9.7 Et misit pharao ad videndum; nec erat quidquam mortuum de his, quae possidebat Israel. Ingravatumque est cor pharaonis, et non dimisit populum.
9.8 Et dixit Dominus ad Moysen et Aaron: “ Tollite plenas manus cineris de camino, et spargat illum Moyses in caelum coram pharaone;
9.9 sitque pulvis super omnem terram Aegypti; erunt enim in hominibus et iumentis ulcera et vesicae turgentes in universa terra Aegypti ”.
9.10 Tuleruntque cinerem de camino et steterunt coram pharaone, et sparsit illum Moyses in caelum; factaque sunt ulcera vesicarum turgentium in hominibus et iumentis.
9.11 Nec poterant malefici stare coram Moyse propter ulcera, quae in illis erant et in omni terra Aegypti.
9.12 Induravitque Dominus cor pharaonis, et non audivit eos, sicut locutus est Dominus ad Moysen.
9.13 Dixitque Dominus ad Moysen: “ Mane consurge et sta coram pharaone et dices ad eum: Haec dicit Dominus, Deus Hebraeorum: Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi;
9.14 quia in hac vice mittam omnes plagas meas super cor tuum et super servos tuos et super populum tuum, ut scias quod non sit similis mei in omni terra.
9.15 Nunc enim extendens manum si percussissem te et populum tuum peste, perisses de terra.
9.16 Idcirco autem servavi te, ut ostendam in te fortitudinem meam, et narretur nomen meum in omni terra.
9.17 Adhuc retines populum meum et non vis dimittere eum?
9.18 En pluam cras, hac ipsa hora, grandinem multam nimis, qualis non fuit in Aegypto a die, qua fundata est, usque in praesens tempus.
9.19 Mitte ergo iam nunc et congrega iumenta tua et omnia, quae habes in agro; homines enim et iumenta universa, quae inventa fuerint foris nec congregata de agris, cadet super ea grando, et morientur ”.
9.20 Qui timuit verbum Domini de servis pharaonis, fecit confugere servos suos et iumenta in domos;
9.21 qui autem neglexit sermonem Domini, dimisit servos suos et iumenta in agris.
9.22 Et dixit Dominus ad Moysen: “ Extende manum tuam in caelum, ut fiat grando in universa terra Aegypti super homines et super iumenta et super omnem herbam agri in terra Aegypti ”.
9.23 Extenditque Moyses virgam in caelum, et Dominus dedit tonitrua et grandinem ac discurrentia fulgura super terram; pluitque Dominus grandinem super terram Aegypti.
9.24 Et grando et ignis immixta pariter ferebantur; tantaeque fuit magnitudinis, quanta ante numquam apparuit in universa terra Aegypti, ex quo gens illa condita est.
9.25 Et percussit grando in omni terra Aegypti cuncta, quae fuerunt in agris, ab homine usque ad iumentum; cunctamque herbam agri percussit grando et omne lignum regionis confregit.
9.26 Tantum in terra Gessen, ubi erant filii Israel, grando non cecidit.
9.27 Misitque pharao et vocavit Moysen et Aaron dicens ad eos: “ Nunc peccavi; Dominus iustus, ego et populus meus rei.
9.28 Orate Dominum, ut desinant tonitrua Dei et grando, et dimittam vos, et nequaquam hic ultra manebitis ”.
9.29 Ait Moyses: “ Cum egressus fuero de urbe, extendam palmas meas ad Dominum; et cessabunt tonitrua, et grando non erit, ut scias quia Domini est terra.
9.30 Novi autem quod et tu et servi tui necdum timeatis Dominum Deum ”.
9.31 Linum ergo et hordeum laesum est, eo quod hordeum iam spicas et linum iam folliculos germinaret;
9.32 triticum autem et far non sunt laesa, quia serotina erant.
9.33 Egressusque Moyses a pharaone ex urbe tetendit manus ad Dominum; et cessaverunt tonitrua et grando, nec ultra effundebatur pluvia super terram.
9.34 Videns autem pharao quod cessasset pluvia et grando et tonitrua, auxit peccatum;
9.35 et ingravatum est cor eius et servorum illius et induratum nimis; nec dimisit filios Israel, sicut dixerat Dominus per manum Moysi.
10.1 Da sprach der HERR zu Mose: Gehe zum Pharao, denn ich habe sein und seiner Knechte Herz verstockt, daß ich diese meine Zeichen unter ihnen tue,
10.2 und daß du vor den Ohren deiner Kinder und Kindeskinder verkündigest, was ich in Ägypten ausgerichtet und wie ich meine Zeichen unter ihnen bewiesen habe, auf daß ihr erkennet, daß ich der HERR bin.
10.3 Also gingen Mose und Aaron zum Pharao und sprachen zu ihm: So spricht der HERR, der Gott der Hebräer: Wie lange willst du dich vor mir nicht demütigen? Laß mein Volk gehen, daß es mir diene!
10.4 Wenn du dich aber weigerst, mein Volk ziehen zu lassen, siehe, so lasse ich morgen Heuschrecken in dein Land kommen,
10.5 und sie sollen das Land so bedecken, daß man die Erde nicht sehen kann, und sie sollen den Rest auffressen, der gerettet worden und von dem Hagel übriggeblieben ist, und sollen alle eure grünenden Bäume auf dem Felde kahl fressen
10.6 und sollen dein Haus und aller deiner Knechte Häuser und aller Ägypter Häuser anfüllen, wie es deine Väter und Vorväter nie gesehen haben, seitdem sie im Lande sind, bis auf diesen Tag. Und er wandte sich und ging vom Pharao hinaus.
10.7 Da sprachen die Knechte des Pharao zu ihm: Wie lange soll uns dieser zum Fallstrick sein? Laß die Leute gehen, daß sie dem HERRN, ihrem Gott, dienen; merkst du noch nicht, daß Ägypten zugrunde geht?
10.8 Da holte man Mose und Aaron wieder zum Pharao; der sprach zu ihnen: Geht hin, dienet dem HERRN, eurem Gott! Welche sind es aber, die hingehen werden?
10.9 Mose sprach: Wir wollen mit unsern Jungen und Alten, mit unsern Söhnen und Töchtern, mit unsern Schafen und Rindern gehen; denn wir haben ein Fest des HERRN.
10.10 Er sprach zu ihnen: Der HERR sei ebenso mit euch, wie ich euch samt euren Kindern ziehen lasse! Sehet da, ihr habt Böses im Sinn!
10.11 Nicht also, sondern ihr Erwachsenen geht hin und dienet dem HERRN; denn das habt ihr auch begehrt! Und man jagte sie weg vom Pharao.
10.12 Da sprach der HERR zu Mose: Strecke deine Hand über Ägypten, damit die Heuschrecken über Ägypten kommen und alles Gewächs im Lande auffressen samt allem, was vom Hagel übriggeblieben ist!
10.13 Da streckte Mose seinen Stab über Ägyptenland aus, und der HERR ließ einen Ostwind über das Land wehen den ganzen Tag und die ganze Nacht; und am Morgen führte der Ostwind die Heuschrecken her.
10.14 Und die Heuschrecken kamen über ganz Ägyptenland und ließen sich nieder im ganzen Gebiet von Ägypten, so sehr viele, daß zuvor desgleichen niemals gewesen ist, noch künftig sein wird.
10.15 Denn sie bedeckten das ganze Land und verfinsterten es. Und sie fraßen alle Bodengewächse und alle Baumfrüchte, die vom Hagel übriggeblieben waren, und ließen nichts Grünes übrig an den Bäumen und an den Feldgewächsen in ganz Ägyptenland.
10.16 Da ließ der Pharao Mose und Aaron eilends rufen und sprach: Ich habe mich versündigt an dem HERRN, eurem Gott, und an euch.
10.17 Und nun vergib mir meine Sünde nur noch diesmal und bittet den HERRN, euren Gott, daß er diesen Tod von mir abwende!
10.18 Und er ging hinaus vom Pharao und bat den HERRN.
10.19 Da wandte der HERR den Wind, daß er sehr stark aus dem Westen wehte und die Heuschrecken aufhob und sie ins Schilfmeer warf, so daß an allen Orten Ägyptens nicht eine übrig blieb.
10.20 Aber der HERR verstockte das Herz des Pharao, daß er die Kinder Israel nicht ziehen ließ.
10.21 Und der HERR sprach zu Mose: Strecke deine Hand gen Himmel, daß es im Ägyptenland so finster werde, daß man die Finsternis greifen kann!
10.22 Da streckte Mose seine Hand gen Himmel. Und es ward eine dicke Finsternis in ganz Ägyptenland, drei Tage lang,
10.23 daß während drei Tagen niemand den andern sah, noch jemand von seinem Platz aufstand. Aber bei allen Kindern Israel war es hell in ihren Wohnungen.
10.24 Da ließ der Pharao Mose rufen und sprach: Geht hin, dienet dem HERRN; nur eure Schafe und Rinder sollen hier bleiben; lasset auch eure Kinder mit euch ziehen!
10.25 Mose sprach: Du mußt auch Schlachtopfer und Brandopfer in unsere Hände geben, daß wir sie dem HERRN, unserm Gott, darbringen können;
10.26 aber auch unser eigenes Vieh soll mit uns gehen, und nicht eine Klaue darf dahinten bleiben; denn von demselben werden wir nehmen zum Dienste des HERRN, unseres Gottes. Auch wissen wir nicht, womit wir dem HERRN dienen sollen, bis wir dorthin kommen.
10.27 Aber der HERR verstockte das Herz des Pharao, daß er sie nicht ziehen lassen wollte.
10.28 Und Pharao sprach zu ihm: Gehe weg von mir und hüte dich, daß du nicht mehr vor mein Angesicht kommest; an welchem Tage du vor mein Angesicht kommst, sollst du sterben!
10.29 Mose antwortete: Wie du gesagt hast; ich will nicht mehr vor dein Angesicht kommen!
10.1 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων εἴσελθε πρὸς φαραω ἐγὼ γὰρ ἐσκλήρυνα αὐτοῦ τὴν καρδίαν καὶ τῶν θεραπόντων αὐτοῦ ἵνα ἑξῆς ἐπέλθῃ τὰ σημεῖα ταῦτα ἐπ' αὐτούς
10.2 ὅπως διηγήσησθε εἰς τὰ ὦτα τῶν τέκνων ὑμῶν καὶ τοῖς τέκνοις τῶν τέκνων ὑμῶν ὅσα ἐμπέπαιχα τοῖς αἰγυπτίοις καὶ τὰ σημεῖά μου ἃ ἐποίησα ἐν αὐτοῖς καὶ γνώσεσθε ὅτι ἐγὼ κύριος
10.3 εἰσῆλθεν δὲ μωυσῆς καὶ ααρων ἐναντίον φαραω καὶ εἶπαν αὐτῷ τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς τῶν εβραίων ἕως τίνος οὐ βούλει ἐντραπῆναί με ἐξαπόστειλον τὸν λαόν μου ἵνα λατρεύσωσίν μοι
10.4 ἐὰν δὲ μὴ θέλῃς σὺ ἐξαποστεῖλαι τὸν λαόν μου ἰδοὺ ἐγὼ ἐπάγω ταύτην τὴν ὥραν αὔριον ἀκρίδα πολλὴν ἐπὶ πάντα τὰ ὅριά σου
10.5 καὶ καλύψει τὴν ὄψιν τῆς γῆς καὶ οὐ δυνήσῃ κατιδεῖν τὴν γῆν καὶ κατέδεται πᾶν τὸ περισσὸν τῆς γῆς τὸ καταλειφθέν ὃ κατέλιπεν ὑμῖν ἡ χάλαζα καὶ κατέδεται πᾶν ξύλον τὸ φυόμενον ὑμῖν ἐπὶ τῆς γῆς
10.6 καὶ πλησθήσονταί σου αἱ οἰκίαι καὶ αἱ οἰκίαι τῶν θεραπόντων σου καὶ πᾶσαι αἱ οἰκίαι ἐν πάσῃ γῇ τῶν αἰγυπτίων ἃ οὐδέποτε ἑωράκασιν οἱ πατέρες σου οὐδὲ οἱ πρόπαπποι αὐτῶν ἀφ' ἧς ἡμέρας γεγόνασιν ἐπὶ τῆς γῆς ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης καὶ ἐκκλίνας μωυσῆς ἐξῆλθεν ἀπὸ φαραω
10.7 καὶ λέγουσιν οἱ θεράποντες φαραω πρὸς αὐτόν ἕως τίνος ἔσται τοῦτο ἡμῖν σκῶλον ἐξαπόστειλον τοὺς ἀνθρώπους ὅπως λατρεύσωσιν τῷ θεῷ αὐτῶν ἢ εἰδέναι βούλει ὅτι ἀπόλωλεν αἴγυπτος
10.8 καὶ ἀπέστρεψαν τόν τε μωυσῆν καὶ ααρων πρὸς φαραω καὶ εἶπεν αὐτοῖς πορεύεσθε καὶ λατρεύσατε τῷ θεῷ ὑμῶν τίνες δὲ καὶ τίνες εἰσὶν οἱ πορευόμενοι
10.9 καὶ λέγει μωυσῆς σὺν τοῖς νεανίσκοις καὶ πρεσβυτέροις πορευσόμεθα σὺν τοῖς υἱοῖς καὶ θυγατράσιν καὶ προβάτοις καὶ βουσὶν ἡμῶν ἔστιν γὰρ ἑορτὴ κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν
10.10 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς ἔστω οὕτως κύριος μεθ' ὑμῶν καθότι ἀποστέλλω ὑμᾶς μὴ καὶ τὴν ἀποσκευὴν ὑμῶν ἴδετε ὅτι πονηρία πρόκειται ὑμῖν
10.11 μὴ οὕτως πορευέσθωσαν δὲ οἱ ἄνδρες καὶ λατρεύσατε τῷ θεῷ τοῦτο γὰρ αὐτοὶ ζητεῖτε ἐξέβαλον δὲ αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου φαραω
10.12 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ἔκτεινον τὴν χεῖρα ἐπὶ γῆν αἰγύπτου καὶ ἀναβήτω ἀκρὶς ἐπὶ τὴν γῆν καὶ κατέδεται πᾶσαν βοτάνην τῆς γῆς καὶ πάντα τὸν καρπὸν τῶν ξύλων ὃν ὑπελίπετο ἡ χάλαζα
10.13 καὶ ἐπῆρεν μωυσῆς τὴν ῥάβδον εἰς τὸν οὐρανόν καὶ κύριος ἐπήγαγεν ἄνεμον νότον ἐπὶ τὴν γῆν ὅλην τὴν ἡμέραν ἐκείνην καὶ ὅλην τὴν νύκτα τὸ πρωὶ ἐγενήθη καὶ ὁ ἄνεμος ὁ νότος ἀνέλαβεν τὴν ἀκρίδα
10.14 καὶ ἀνήγαγεν αὐτὴν ἐπὶ πᾶσαν γῆν αἰγύπτου καὶ κατέπαυσεν ἐπὶ πάντα τὰ ὅρια αἰγύπτου πολλὴ σφόδρα προτέρα αὐτῆς οὐ γέγονεν τοιαύτη ἀκρὶς καὶ μετὰ ταῦτα οὐκ ἔσται οὕτως
10.15 καὶ ἐκάλυψεν τὴν ὄψιν τῆς γῆς καὶ ἐφθάρη ἡ γῆ καὶ κατέφαγεν πᾶσαν βοτάνην τῆς γῆς καὶ πάντα τὸν καρπὸν τῶν ξύλων ὃς ὑπελείφθη ἀπὸ τῆς χαλάζης οὐχ ὑπελείφθη χλωρὸν οὐδὲν ἐν τοῖς ξύλοις καὶ ἐν πάσῃ βοτάνῃ τοῦ πεδίου ἐν πάσῃ γῇ αἰγύπτου
10.16 κατέσπευδεν δὲ φαραω καλέσαι μωυσῆν καὶ ααρων λέγων ἡμάρτηκα ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν καὶ εἰς ὑμᾶς
10.17 προσδέξασθε οὖν μου τὴν ἁμαρτίαν ἔτι νῦν καὶ προσεύξασθε πρὸς κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν καὶ περιελέτω ἀπ' ἐμοῦ τὸν θάνατον τοῦτον
10.18 ἐξῆλθεν δὲ μωυσῆς ἀπὸ φαραω καὶ ηὔξατο πρὸς τὸν θεόν
10.19 καὶ μετέβαλεν κύριος ἄνεμον ἀπὸ θαλάσσης σφοδρόν καὶ ἀνέλαβεν τὴν ἀκρίδα καὶ ἐνέβαλεν αὐτὴν εἰς τὴν ἐρυθρὰν θάλασσαν καὶ οὐχ ὑπελείφθη ἀκρὶς μία ἐν πάσῃ γῇ αἰγύπτου
10.20 καὶ ἐσκλήρυνεν κύριος τὴν καρδίαν φαραω καὶ οὐκ ἐξαπέστειλεν τοὺς υἱοὺς ισραηλ
10.21 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ἔκτεινον τὴν χεῖρά σου εἰς τὸν οὐρανόν καὶ γενηθήτω σκότος ἐπὶ γῆν αἰγύπτου ψηλαφητὸν σκότος
10.22 ἐξέτεινεν δὲ μωυσῆς τὴν χεῖρα εἰς τὸν οὐρανόν καὶ ἐγένετο σκότος γνόφος θύελλα ἐπὶ πᾶσαν γῆν αἰγύπτου τρεῖς ἡμέρας
10.23 καὶ οὐκ εἶδεν οὐδεὶς τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ τρεῖς ἡμέρας καὶ οὐκ ἐξανέστη οὐδεὶς ἐκ τῆς κοίτης αὐτοῦ τρεῖς ἡμέρας πᾶσι δὲ τοῖς υἱοῖς ισραηλ ἦν φῶς ἐν πᾶσιν οἷς κατεγίνοντο
10.24 καὶ ἐκάλεσεν φαραω μωυσῆν καὶ ααρων λέγων βαδίζετε λατρεύσατε κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν πλὴν τῶν προβάτων καὶ τῶν βοῶν ὑπολίπεσθε καὶ ἡ ἀποσκευὴ ὑμῶν ἀποτρεχέτω μεθ' ὑμῶν
10.25 καὶ εἶπεν μωυσῆς ἀλλὰ καὶ σὺ δώσεις ἡμῖν ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίας ἃ ποιήσομεν κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν
10.26 καὶ τὰ κτήνη ἡμῶν πορεύσεται μεθ' ἡμῶν καὶ οὐχ ὑπολειψόμεθα ὁπλήν ἀπ' αὐτῶν γὰρ λημψόμεθα λατρεῦσαι κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν ἡμεῖς δὲ οὐκ οἴδαμεν τί λατρεύσωμεν κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν ἕως τοῦ ἐλθεῖν ἡμᾶς ἐκεῖ
10.27 ἐσκλήρυνεν δὲ κύριος τὴν καρδίαν φαραω καὶ οὐκ ἐβουλήθη ἐξαποστεῖλαι αὐτούς
10.28 καὶ λέγει φαραω ἄπελθε ἀπ' ἐμοῦ πρόσεχε σεαυτῷ ἔτι προσθεῖναι ἰδεῖν μου τὸ πρόσωπον ᾗ δ' ἂν ἡμέρᾳ ὀφθῇς μοι ἀποθανῇ
10.29 λέγει δὲ μωυσῆς εἴρηκας οὐκέτι ὀφθήσομαί σοι εἰς πρόσωπον
10.1 eipen de kyrios pros mohysehn legohn eiselthe pros pharaoh egoh gar esklehryna aytoy tehn kardian kai tohn therapontohn aytoy ina exehs epeltheh ta sehmeia tayta ep' aytoys
10.2 opohs diehgehsehsthe eis ta ohta tohn teknohn ymohn kai tois teknois tohn teknohn ymohn osa empepaicha tois aigyptiois kai ta sehmeia moy a epoiehsa en aytois kai gnohsesthe oti egoh kyrios
10.3 eisehlthen de mohysehs kai aarohn enantion pharaoh kai eipan aytoh tade legei kyrios o theos tohn ebraiohn eohs tinos oy boylei entrapehnai me exaposteilon ton laon moy ina latreysohsin moi
10.4 ean de meh thelehs sy exaposteilai ton laon moy idoy egoh epagoh taytehn tehn ohran ayrion akrida pollehn epi panta ta oria soy
10.5 kai kalypsei tehn opsin tehs gehs kai oy dynehseh katidein tehn gehn kai katedetai pan to perisson tehs gehs to kataleiphthen o katelipen ymin eh chalaza kai katedetai pan xylon to phyomenon ymin epi tehs gehs
10.6 kai plehsthehsontai soy ai oikiai kai ai oikiai tohn therapontohn soy kai pasai ai oikiai en paseh geh tohn aigyptiohn a oydepote eohrakasin oi pateres soy oyde oi propappoi aytohn aph' ehs ehmeras gegonasin epi tehs gehs eohs tehs ehmeras taytehs kai ekklinas mohysehs exehlthen apo pharaoh
10.7 kai legoysin oi therapontes pharaoh pros ayton eohs tinos estai toyto ehmin skohlon exaposteilon toys anthrohpoys opohs latreysohsin toh theoh aytohn eh eidenai boylei oti apolohlen aigyptos
10.8 kai apestrepsan ton te mohysehn kai aarohn pros pharaoh kai eipen aytois poreyesthe kai latreysate toh theoh ymohn tines de kai tines eisin oi poreyomenoi
10.9 kai legei mohysehs syn tois neaniskois kai presbyterois poreysometha syn tois yiois kai thygatrasin kai probatois kai boysin ehmohn estin gar eorteh kyrioy toy theoy ehmohn
10.10 kai eipen pros aytoys estoh oytohs kyrios meth' ymohn kathoti apostelloh ymas meh kai tehn aposkeyehn ymohn idete oti ponehria prokeitai ymin
10.11 meh oytohs poreyesthohsan de oi andres kai latreysate toh theoh toyto gar aytoi zehteite exebalon de aytoys apo prosohpoy pharaoh
10.12 eipen de kyrios pros mohysehn ekteinon tehn cheira epi gehn aigyptoy kai anabehtoh akris epi tehn gehn kai katedetai pasan botanehn tehs gehs kai panta ton karpon tohn xylohn on ypelipeto eh chalaza
10.13 kai epehren mohysehs tehn rabdon eis ton oyranon kai kyrios epehgagen anemon noton epi tehn gehn olehn tehn ehmeran ekeinehn kai olehn tehn nykta to prohi egenehtheh kai o anemos o notos anelaben tehn akrida
10.14 kai anehgagen aytehn epi pasan gehn aigyptoy kai katepaysen epi panta ta oria aigyptoy polleh sphodra protera aytehs oy gegonen toiayteh akris kai meta tayta oyk estai oytohs
10.15 kai ekalypsen tehn opsin tehs gehs kai ephthareh eh geh kai katephagen pasan botanehn tehs gehs kai panta ton karpon tohn xylohn os ypeleiphtheh apo tehs chalazehs oych ypeleiphtheh chlohron oyden en tois xylois kai en paseh botaneh toy pedioy en paseh geh aigyptoy
10.16 katespeyden de pharaoh kalesai mohysehn kai aarohn legohn ehmartehka enantion kyrioy toy theoy ymohn kai eis ymas
10.17 prosdexasthe oyn moy tehn amartian eti nyn kai proseyxasthe pros kyrion ton theon ymohn kai perieletoh ap' emoy ton thanaton toyton
10.18 exehlthen de mohysehs apo pharaoh kai ehyxato pros ton theon
10.19 kai metebalen kyrios anemon apo thalassehs sphodron kai anelaben tehn akrida kai enebalen aytehn eis tehn erythran thalassan kai oych ypeleiphtheh akris mia en paseh geh aigyptoy
10.20 kai esklehrynen kyrios tehn kardian pharaoh kai oyk exapesteilen toys yioys israehl
10.21 eipen de kyrios pros mohysehn ekteinon tehn cheira soy eis ton oyranon kai genehthehtoh skotos epi gehn aigyptoy psehlaphehton skotos
10.22 exeteinen de mohysehs tehn cheira eis ton oyranon kai egeneto skotos gnophos thyella epi pasan gehn aigyptoy treis ehmeras
10.23 kai oyk eiden oydeis ton adelphon aytoy treis ehmeras kai oyk exanesteh oydeis ek tehs koitehs aytoy treis ehmeras pasi de tois yiois israehl ehn phohs en pasin ois kateginonto
10.24 kai ekalesen pharaoh mohysehn kai aarohn legohn badizete latreysate kyrioh toh theoh ymohn plehn tohn probatohn kai tohn boohn ypolipesthe kai eh aposkeyeh ymohn apotrechetoh meth' ymohn
10.25 kai eipen mohysehs alla kai sy dohseis ehmin olokaytohmata kai thysias a poiehsomen kyrioh toh theoh ehmohn
10.26 kai ta ktehneh ehmohn poreysetai meth' ehmohn kai oych ypoleipsometha oplehn ap' aytohn gar lehmpsometha latreysai kyrioh toh theoh ehmohn ehmeis de oyk oidamen ti latreysohmen kyrioh toh theoh ehmohn eohs toy elthein ehmas ekei
10.27 esklehrynen de kyrios tehn kardian pharaoh kai oyk eboylehtheh exaposteilai aytoys
10.28 kai legei pharaoh apelthe ap' emoy proseche seaytoh eti prostheinai idein moy to prosohpon eh d' an ehmera ophthehs moi apothaneh
10.29 legei de mohysehs eirehkas oyketi ophthehsomai soi eis prosohpon
10.1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בֹּא אֶל־פַּרְעֹה כִּי־אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת־לִבֹּו וְאֶת־לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבֹּו׃
10.2 וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן־בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת־אֹתֹתַי אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה׃
10.3 וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים עַד־מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי׃
10.4 כִּי אִם־מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת־עַמִּי הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ׃
10.5 וְכִסָּה אֶת־עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת־הָאָרֶץ וְאָכַל ׀ אֶת־יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן־הַבָּרָד וְאָכַל אֶת־כָּל־הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן־הַשָּׂדֶה׃
10.6 וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל־עֲבָדֶיךָ וּבָתֵּי כָל־מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא־רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבֹות אֲבֹתֶיךָ מִיֹּום הֱיֹותָם עַל־הָאֲדָמָה עַד הַיֹּום הַזֶּה וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה׃
10.7 וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד־מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמֹוקֵשׁ שַׁלַּח אֶת־הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם׃
10.8 וַיּוּשַׁב אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן אֶל־פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ עִבְדוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים׃
10.9 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנֹותֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג־יְהוָה לָנוּ׃
10.10 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהִי כֵן יְהוָה עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת־טַפְּכֶם רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם׃
10.11 לֹא כֵן לְכוּ־נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת־יְהוָה כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה׃ פ
10.12 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל־אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת־כָּל־עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל־אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד׃
10.13 וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־מַטֵּהוּ עַל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיהוָה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל־הַיֹּום הַהוּא וְכָל־הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת־הָאַרְבֶּה׃
10.14 וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא־הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה־כֵּן׃
10.15 וַיְכַס אֶת־עֵין כָּל־הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת־כָּל־עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל־פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הֹותִיר הַבָּרָד וְלֹא־נֹותַר כָּל־יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
10.16 וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם׃
10.17 וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת־הַמָּוֶת הַזֶּה׃
10.18 וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל־יְהוָה׃
10.19 וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה רוּחַ־יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת־הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם׃
10.20 וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ
10.21 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל־הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ׃
10.22 וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־יָדֹו עַל־הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ־אֲפֵלָה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים׃
10.23 לֹא־רָאוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו וְלֹא־קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אֹור בְּמֹושְׁבֹתָם׃
10.24 וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת־יְהוָה רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם־טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם׃
10.25 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה גַּם־אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹות וְעָשִׂינוּ לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ׃
10.26 וְגַם־מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא־נֵדַע מַה־נַּעֲבֹד אֶת־יְהוָה עַד־בֹּאֵנוּ שָׁמָּה׃
10.27 וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחָם׃
10.28 וַיֹּאמֶר־לֹו פַרְעֹה לֵךְ מֵעָלָי הִשָּׁמֶר לְךָ אֶל־תֹּסֶף רְאֹות פָּנַי כִּי בְּיֹום רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת׃
10.29 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא־אֹסִף עֹוד רְאֹות פָּנֶיךָ׃ פ
10.1 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH boA Aael-parOoH kij-Aanij Hikbadtij Aaet-libow wAaet-leb Oabaadaajw lmaOan xxitij Aototaj AelaeH bqirbow׃
10.2 wlmaOan tsaper bAaaznej binkaa wbaen-binkaa Aet Aaxxaer HitOalaltij bmicrajim wAaet-Aototaj Aaxxaer-xamtij baam wijdaOtaem kij-Aanij jHwaaH׃
10.3 wajaaboA moxxaeH wAaHaron Aael-parOoH wajoAmrw Aelaajw koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej HaaOibrijm Oad-maataj meAantaa leOaanot mipaanaaj xxalah Oamij wjaOabdunij׃
10.4 kij Aim-maaAen AataaH lxxaleha Aaet-Oamij Hinnij mebijA maahaar AarbaeH bigbulaekaa׃
10.5 wkisaaH Aaet-Oejn HaaAaaraec wloA jwkal lirAot Aaet-HaaAaaraec wAaakal Aaet-jaetaer HapleTaaH HanixxAaeraet laakaem min-Habaaraad wAaakal Aaet-kaal-HaaOec Hacomeha laakaem min-HaxaadaeH׃
10.6 wmaalAw baataejkaa wbaatej kaal-Oabaadaejkaa wbaatej kaal-micrajim Aaxxaer loA-raaAw Aabotaejkaa waAabowt Aabotaejkaa mijowm Haejowtaam Oal-HaaAadaamaaH Oad Hajowm HazaeH wajipaen wajeceA meOim parOoH׃
10.7 wajoAmrw Oabdej parOoH Aelaajw Oad-maataj jiHjaeH zaeH laanw lmowqexx xxalah Aaet-HaaAanaaxxijm wjaOabdw Aaet-jHwaaH AaeloHejHaem HaTaeraem tedaO kij AaabdaaH micraajim׃
10.8 wajwxxab Aaet-moxxaeH wAaet-AaHaron Aael-parOoH wajoAmaer AaleHaem lkw Oibdw Aaet-jHwaaH AaeloHejkaem mij waamij HaHolkijm׃
10.9 wajoAmaer moxxaeH binOaarejnw wbizqenejnw nelek bbaanejnw wbibnowtenw bcoAnenw wbibqaarenw nelek kij hag-jHwaaH laanw׃
10.10 wajoAmaer AaleHaem jHij ken jHwaaH Oimaakaem kaAaxxaer Aaxxalah Aaetkaem wAaet-Tapkaem rAw kij raaOaaH naegaed pnejkaem׃
10.11 loA ken lkw-naaA Hagbaarijm wOibdw Aaet-jHwaaH kij AotaaH Aataem mbaqxxijm wajgaaraexx Aotaam meAet pnej parOoH׃ p
10.12 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH nTeH jaadkaa Oal-Aaeraec micrajim baaAarbaeH wjaOal Oal-Aaeraec micraajim wjoAkal Aaet-kaal-Oexaeb HaaAaaraec Aet kaal-Aaxxaer HixxAijr Habaaraad׃
10.13 wajeT moxxaeH Aaet-maTeHw Oal-Aaeraec micrajim wajHwaaH niHag rwha qaadijm baaAaaraec kaal-Hajowm HaHwA wkaal-HalaajlaaH Haboqaer HaajaaH wrwha Haqaadijm naaxaaA Aaet-HaaAarbaeH׃
10.14 wajaOal HaaAarbaeH Oal kaal-Aaeraec micrajim wajaanah bkol gbwl micraajim kaabed mAod lpaanaajw loA-HaajaaH ken AarbaeH kaamoHw wAaharaajw loA jiHjaeH-ken׃
10.15 wajkas Aaet-Oejn kaal-HaaAaaraec wataehxxak HaaAaaraec wajoAkal Aaet-kaal-Oexaeb HaaAaaraec wAet kaal-prij HaaOec Aaxxaer Howtijr Habaaraad wloA-nowtar kaal-jaeraeq baaOec wbOexaeb HaxaadaeH bkaal-Aaeraec micraajim׃
10.16 wajmaHer parOoH liqroA lmoxxaeH wlAaHaron wajoAmaer haaTaaAtij lajHwaaH AaeloHejkaem wlaakaem׃
10.17 wOataaH xaaA naaA haTaaAtij Aak HapaOam wHaOtijrw lajHwaaH AaeloHejkaem wjaaser meOaalaj raq Aaet-Hamaawaet HazaeH׃
10.18 wajeceA meOim parOoH wajaeOtar Aael-jHwaaH׃
10.19 wajaHapok jHwaaH rwha-jaam haazaaq mAod wajixaaA Aaet-HaaAarbaeH wajitqaaOeHw jaamaaH swp loA nixxAar AarbaeH Aaehaad bkol gbwl micraajim׃
10.20 wajhazeq jHwaaH Aaet-leb parOoH wloA xxilah Aaet-bnej jixraaAel׃ p
10.21 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH nTeH jaadkaa Oal-Haxxaamajim wijHij hoxxaek Oal-Aaeraec micraajim wjaamexx hoxxaek׃
10.22 wajeT moxxaeH Aaet-jaadow Oal-Haxxaamaajim wajHij hoxxaek-AapelaaH bkaal-Aaeraec micrajim xxloxxaet jaamijm׃
10.23 loA-raaAw Aijxx Aaet-Aaahijw wloA-qaamw Aijxx mitahtaajw xxloxxaet jaamijm wlkaal-bnej jixraaAel HaajaaH Aowr bmowxxbotaam׃
10.24 wajiqraaA parOoH Aael-moxxaeH wajoAmaer lkw Oibdw Aaet-jHwaaH raq coAnkaem wbqarkaem jucaag gam-Tapkaem jelek Oimaakaem׃
10.25 wajoAmaer moxxaeH gam-AataaH titen bjaadenw zbaahijm wOolowt wOaaxijnw lajHwaaH AaeloHejnw׃
10.26 wgam-miqnenw jelek Oimaanw loA tixxaaAer parsaaH kij mimaenw niqah laOabod Aaet-jHwaaH AaeloHejnw waAanahnw loA-nedaO maH-naOabod Aaet-jHwaaH Oad-boAenw xxaamaaH׃
10.27 wajhazeq jHwaaH Aaet-leb parOoH wloA AaabaaH lxxalhaam׃
10.28 wajoAmaer-low parOoH lek meOaalaaj Hixxaamaer lkaa Aael-tosaep rAowt paanaj kij bjowm rAotkaa paanaj taamwt׃
10.29 wajoAmaer moxxaeH ken dibartaa loA-Aosip Oowd rAowt paanaejkaa׃ p
10.1 ויאמר יהוה אל־משה בא אל־פרעה כי־אני הכבדתי את־לבו ואת־לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו׃
10.2 ולמען תספר באזני בנך ובן־בנך את אשר התעללתי במצרים ואת־אתתי אשר־שמתי בם וידעתם כי־אני יהוה׃
10.3 ויבא משה ואהרן אל־פרעה ויאמרו אליו כה־אמר יהוה אלהי העברים עד־מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני׃
10.4 כי אם־מאן אתה לשלח את־עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך׃
10.5 וכסה את־עין הארץ ולא יוכל לראת את־הארץ ואכל ׀ את־יתר הפלטה הנשארת לכם מן־הברד ואכל את־כל־העץ הצמח לכם מן־השדה׃
10.6 ומלאו בתיך ובתי כל־עבדיך ובתי כל־מצרים אשר לא־ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על־האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה׃
10.7 ויאמרו עבדי פרעה אליו עד־מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את־האנשים ויעבדו את־יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים׃
10.8 ויושב את־משה ואת־אהרן אל־פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את־יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים׃
10.9 ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג־יהוה לנו׃
10.10 ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת־טפכם ראו כי רעה נגד פניכם׃
10.11 לא כן לכו־נא הגברים ועבדו את־יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה׃ פ
10.12 ויאמר יהוה אל־משה נטה ידך על־ארץ מצרים בארבה ויעל על־ארץ מצרים ויאכל את־כל־עשב הארץ את כל־אשר השאיר הברד׃
10.13 ויט משה את־מטהו על־ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל־היום ההוא וכל־הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את־הארבה׃
10.14 ויעל הארבה על כל־ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא־היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה־כן׃
10.15 ויכס את־עין כל־הארץ ותחשך הארץ ויאכל את־כל־עשב הארץ ואת כל־פרי העץ אשר הותיר הברד ולא־נותר כל־ירק בעץ ובעשב השדה בכל־ארץ מצרים׃
10.16 וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם׃
10.17 ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את־המות הזה׃
10.18 ויצא מעם פרעה ויעתר אל־יהוה׃
10.19 ויהפך יהוה רוח־ים חזק מאד וישא את־הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים׃
10.20 ויחזק יהוה את־לב פרעה ולא שלח את־בני ישראל׃ פ
10.21 ויאמר יהוה אל־משה נטה ידך על־השמים ויהי חשך על־ארץ מצרים וימש חשך׃
10.22 ויט משה את־ידו על־השמים ויהי חשך־אפלה בכל־ארץ מצרים שלשת ימים׃
10.23 לא־ראו איש את־אחיו ולא־קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל־בני ישראל היה אור במושבתם׃
10.24 ויקרא פרעה אל־משה ויאמר לכו עבדו את־יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם־טפכם ילך עמכם׃
10.25 ויאמר משה גם־אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו׃
10.26 וגם־מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את־יהוה אלהינו ואנחנו לא־נדע מה־נעבד את־יהוה עד־באנו שמה׃
10.27 ויחזק יהוה את־לב פרעה ולא אבה לשלחם׃
10.28 ויאמר־לו פרעה לך מעלי השמר לך אל־תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות׃
10.29 ויאמר משה כן דברת לא־אסף עוד ראות פניך׃ פ
10.1 wjAmr jHwH Al-mxH bA Al-prOH kj-Anj Hkbdtj At-lbw wAt-lb Obdjw lmOn xtj Attj AlH bqrbw׃
10.2 wlmOn tspr bAznj bnk wbn-bnk At Axr HtOlltj bmcrjm wAt-Attj Axr-xmtj bm wjdOtm kj-Anj jHwH׃
10.3 wjbA mxH wAHrn Al-prOH wjAmrw Aljw kH-Amr jHwH AlHj HObrjm Od-mtj mAnt lOnt mpnj xlh Omj wjObdnj׃
10.4 kj Am-mAn AtH lxlh At-Omj Hnnj mbjA mhr ArbH bgblk׃
10.5 wksH At-Ojn HArc wlA jwkl lrAt At-HArc wAkl At-jtr HplTH HnxArt lkm mn-Hbrd wAkl At-kl-HOc Hcmh lkm mn-HxdH׃
10.6 wmlAw btjk wbtj kl-Obdjk wbtj kl-mcrjm Axr lA-rAw Abtjk wAbwt Abtjk mjwm Hjwtm Ol-HAdmH Od Hjwm HzH wjpn wjcA mOm prOH׃
10.7 wjAmrw Obdj prOH Aljw Od-mtj jHjH zH lnw lmwqx xlh At-HAnxjm wjObdw At-jHwH AlHjHm HTrm tdO kj AbdH mcrjm׃
10.8 wjwxb At-mxH wAt-AHrn Al-prOH wjAmr AlHm lkw Obdw At-jHwH AlHjkm mj wmj HHlkjm׃
10.9 wjAmr mxH bnOrjnw wbzqnjnw nlk bbnjnw wbbnwtnw bcAnnw wbbqrnw nlk kj hg-jHwH lnw׃
10.10 wjAmr AlHm jHj kn jHwH Omkm kAxr Axlh Atkm wAt-Tpkm rAw kj rOH ngd pnjkm׃
10.11 lA kn lkw-nA Hgbrjm wObdw At-jHwH kj AtH Atm mbqxjm wjgrx Atm mAt pnj prOH׃ p
10.12 wjAmr jHwH Al-mxH nTH jdk Ol-Arc mcrjm bArbH wjOl Ol-Arc mcrjm wjAkl At-kl-Oxb HArc At kl-Axr HxAjr Hbrd׃
10.13 wjT mxH At-mTHw Ol-Arc mcrjm wjHwH nHg rwh qdjm bArc kl-Hjwm HHwA wkl-HljlH Hbqr HjH wrwh Hqdjm nxA At-HArbH׃
10.14 wjOl HArbH Ol kl-Arc mcrjm wjnh bkl gbwl mcrjm kbd mAd lpnjw lA-HjH kn ArbH kmHw wAhrjw lA jHjH-kn׃
10.15 wjks At-Ojn kl-HArc wthxk HArc wjAkl At-kl-Oxb HArc wAt kl-prj HOc Axr Hwtjr Hbrd wlA-nwtr kl-jrq bOc wbOxb HxdH bkl-Arc mcrjm׃
10.16 wjmHr prOH lqrA lmxH wlAHrn wjAmr hTAtj ljHwH AlHjkm wlkm׃
10.17 wOtH xA nA hTAtj Ak HpOm wHOtjrw ljHwH AlHjkm wjsr mOlj rq At-Hmwt HzH׃
10.18 wjcA mOm prOH wjOtr Al-jHwH׃
10.19 wjHpk jHwH rwh-jm hzq mAd wjxA At-HArbH wjtqOHw jmH swp lA nxAr ArbH Ahd bkl gbwl mcrjm׃
10.20 wjhzq jHwH At-lb prOH wlA xlh At-bnj jxrAl׃ p
10.21 wjAmr jHwH Al-mxH nTH jdk Ol-Hxmjm wjHj hxk Ol-Arc mcrjm wjmx hxk׃
10.22 wjT mxH At-jdw Ol-Hxmjm wjHj hxk-AplH bkl-Arc mcrjm xlxt jmjm׃
10.23 lA-rAw Ajx At-Ahjw wlA-qmw Ajx mthtjw xlxt jmjm wlkl-bnj jxrAl HjH Awr bmwxbtm׃
10.24 wjqrA prOH Al-mxH wjAmr lkw Obdw At-jHwH rq cAnkm wbqrkm jcg gm-Tpkm jlk Omkm׃
10.25 wjAmr mxH gm-AtH ttn bjdnw zbhjm wOlwt wOxjnw ljHwH AlHjnw׃
10.26 wgm-mqnnw jlk Omnw lA txAr prsH kj mmnw nqh lObd At-jHwH AlHjnw wAnhnw lA-ndO mH-nObd At-jHwH Od-bAnw xmH׃
10.27 wjhzq jHwH At-lb prOH wlA AbH lxlhm׃
10.28 wjAmr-lw prOH lk mOlj Hxmr lk Al-tsp rAwt pnj kj bjwm rAtk pnj tmwt׃
10.29 wjAmr mxH kn dbrt lA-Asp Owd rAwt pnjk׃ p
10.1 Et dixit Dominus ad Moy sen: “ Ingredere ad pharao nem: ego enim induravi cor eius et servorum illius, ut faciam signa mea haec in medio eorum,
10.2 et narres in auribus filii tui et nepotum tuorum, quotiens contriverim Aegyptios et signa mea fecerim in eis; et sciatis quia ego Dominus ”.
10.3 Introierunt ergo Moyses et Aaron ad pharaonem et dixerunt ei: “ Haec dicit Dominus, Deus Hebraeorum: Usquequo non vis subici mihi? Dimitte populum meum, ut sacrificet mihi.
10.4 Sin autem resistis et non vis dimittere eum, ecce ego inducam cras locustam in fines tuos,
10.5 quae operiat superficiem terrae, ne quidquam eius appareat, sed comedatur, quod residuum fuerit grandini; corrodet enim omnia ligna, quae germinant in agris.
10.6 Et implebunt domos tuas et servorum tuorum et omnium Aegyptiorum, quantam non viderunt patres tui et avi, ex quo orti sunt super terram usque in praesentem diem ”. Avertitque se et egressus est a pharaone.
10.7 Dixerunt autem servi pharaonis ad eum: “ Usquequo patiemur hoc scandalum? Dimitte homines, ut sacrificent Domino Deo suo; nonne vides quod perierit Aegyptus? ”.
10.8 Revocaveruntque Moysen et Aaron ad pharaonem, qui dixit eis: “ Ite, sacrificate Domino Deo vestro. Quinam sunt qui ituri sunt? ”.
10.9 Ait Moyses: “ Cum parvulis nostris et senioribus pergemus, cum filiis et filiabus, cum ovibus et armentis; est enim sollemnitas Domini nobis ”.
10.10 Et respondit eis: “ Sic Dominus sit vobiscum, quomodo ego dimittam vos et parvulos vestros. Cui dubium est quod pessime cogitetis?
10.11 Non fiet ita, sed ite tantum viri et sacrificate Domino; hoc enim et ipsi petistis ”. Statimque eiecti sunt de conspectu pharaonis.
10.12 Dixit autem Dominus ad Moysen: “ Extende manum tuam super terram Aegypti, ut veniat locusta et ascendat super eam et devoret omnem herbam, quidquid residuum fuerit grandini ”.
10.13 Et extendit Moyses virgam super terram Aegypti, et Dominus induxit ventum urentem tota die illa et nocte. Et mane facto, ventus urens levavit locustas;
10.14 quae ascenderunt super universam terram Aegypti et sederunt in cunctis finibus Aegyptiorum innumerabiles, quales ante illud tempus non fuerant nec postea futurae sunt.
10.15 Operueruntque universam superficiem terrae, et obscurata est terra. Devoraverunt igitur omnem herbam terrae et, quidquid pomorum in arboribus fuit, quae grando dimiserat; nihilque omnino virens relictum est in lignis et in herbis terrae in cuncta Aegypto.
10.16 Quam ob rem festinus pharao vocavit Moysen et Aaron et dixit eis: “ Peccavi in Dominum Deum vestrum et in vos.
10.17 Sed nunc dimittite peccatum mihi tantum hac vice et rogate Dominum Deum vestrum, ut auferat a me saltem mortem istam ”.
10.18 Egressusque Moyses de conspectu pharaonis oravit Dominum,
10.19 qui flare fecit ventum ab occidente vehementissimum et arreptam locustam proiecit in mare Rubrum; non remansit ne una quidem in cunctis finibus Aegypti.
10.20 Et induravit Dominus cor pharaonis, nec dimisit filios Israel.
10.21 Dixit autem Dominus ad Moysen: “ Extende manum tuam in caelum, et sint tenebrae super terram Aegypti tam densae ut palpari queant ”.
10.22 Extenditque Moyses manum in caelum, et factae sunt tenebrae horribiles in universa terra Aegypti tribus diebus.
10.23 Nemo vidit fratrem suum nec movit se de loco, in quo erat. Ubicumque autem habitabant filii Israel, lux erat.
10.24 Vocavitque pharao Moysen et Aaron et dixit eis: “ Ite, sacrificate Domino; oves tantum vestrae et armenta remaneant, parvuli vestri eant vobiscum ”.
10.25 Ait Moyses: “ Etiamsi tu hostias et holocausta dares nobis, quae offeramus Domino Deo nostro,
10.26 tamen et greges nostri pergent nobiscum; non remanebit ex eis ungula, quoniam ex ipsis sumemus, quae necessaria sunt in cultum Domini Dei nostri; praesertim cum ignoremus quid debeat immolari, donec ad ipsum locum perveniamus ”.
10.27 Induravit autem Dominus cor pharaonis, et noluit dimittere eos.
10.28 Dixitque pharao ad eum: “ Recede a me. Cave, ne ultra videas faciem meam; quocumque die apparueris mihi, morieris ”.
10.29 Respondit Moyses: “ Ita fiet, ut locutus es; non videbo ultra faciem tuam ”.
11.1 Und der HERR sprach zu Mose: Ich will noch eine Plage über den Pharao und über Ägypten bringen; darnach wird er euch fortziehen lassen; und wenn er euch ziehen läßt, so wird er euch sogar völlig wegtreiben.
11.2 So sage nun zum Volk, daß ein jeder von seinem Nächsten und eine jede von ihrer Nachbarin silberne und goldene Geschirre fordere.
11.3 Und der HERR gab dem Volke Gunst in den Augen der Ägypter. So war auch Mose ein sehr großer Mann in Ägypten vor den Knechten des Pharao und vor dem Volk.
11.4 Und Mose sprach: So spricht der HERR: Ich will zu Mitternacht ausgehen mitten durch Ägypten,
11.5 und alle Erstgeburt in Ägypten soll sterben; von dem Erstgeborenen des Pharao, der auf seinem Throne sitzt, bis an den Erstgeborenen der Magd, die hinter der Mühle ist; auch alle Erstgeburt unter dem Vieh.
11.6 Und es wird ein großes Geschrei in ganz Ägypten sein, desgleichen niemals gewesen ist, noch sein wird.
11.7 Aber bei allen Kindern Israel soll kein Hund die Zunge regen, weder gegen Menschen noch gegen das Vieh, auf daß ihr erfahret, was der HERR für einen Unterschied macht zwischen Ägypten und Israel.
11.8 Dann werden alle diese deine Knechte zu mir herabkommen und mir zu Füßen fallen und sagen: Ziehe aus, du und alles Volk hinter dir her! Darnach werde ich ausziehen! Und er ging vom Pharao mit grimmigem Zorn.
11.9 Der HERR aber hatte zu Mose gesagt: Der Pharao wird euch nicht hören, damit meiner Wunder in Ägypten viel geschehen.
11.10 Also hatten Mose und Aaron alle diese Wunder vor dem Pharao getan; aber der HERR verstockte das Herz des Pharao, daß er die Kinder Israel nicht aus seinem Lande entließ.
11.1 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ἔτι μίαν πληγὴν ἐπάξω ἐπὶ φαραω καὶ ἐπ' αἴγυπτον καὶ μετὰ ταῦτα ἐξαποστελεῖ ὑμᾶς ἐντεῦθεν ὅταν δὲ ἐξαποστέλλῃ ὑμᾶς σὺν παντὶ ἐκβαλεῖ ὑμᾶς ἐκβολῇ
11.2 λάλησον οὖν κρυφῇ εἰς τὰ ὦτα τοῦ λαοῦ καὶ αἰτησάτω ἕκαστος παρὰ τοῦ πλησίον καὶ γυνὴ παρὰ τῆς πλησίον σκεύη ἀργυρᾶ καὶ χρυσᾶ καὶ ἱματισμόν
11.3 κύριος δὲ ἔδωκεν τὴν χάριν τῷ λαῷ αὐτοῦ ἐναντίον τῶν αἰγυπτίων καὶ ἔχρησαν αὐτοῖς καὶ ὁ ἄνθρωπος μωυσῆς μέγας ἐγενήθη σφόδρα ἐναντίον τῶν αἰγυπτίων καὶ ἐναντίον φαραω καὶ ἐναντίον πάντων τῶν θεραπόντων αὐτοῦ
11.4 καὶ εἶπεν μωυσῆς τάδε λέγει κύριος περὶ μέσας νύκτας ἐγὼ εἰσπορεύομαι εἰς μέσον αἰγύπτου
11.5 καὶ τελευτήσει πᾶν πρωτότοκον ἐν γῇ αἰγύπτῳ ἀπὸ πρωτοτόκου φαραω ὃς κάθηται ἐπὶ τοῦ θρόνου καὶ ἕως πρωτοτόκου τῆς θεραπαίνης τῆς παρὰ τὸν μύλον καὶ ἕως πρωτοτόκου παντὸς κτήνους
11.6 καὶ ἔσται κραυγὴ μεγάλη κατὰ πᾶσαν γῆν αἰγύπτου ἥτις τοιαύτη οὐ γέγονεν καὶ τοιαύτη οὐκέτι προστεθήσεται
11.7 καὶ ἐν πᾶσι τοῖς υἱοῖς ισραηλ οὐ γρύξει κύων τῇ γλώσσῃ αὐτοῦ ἀπὸ ἀνθρώπου ἕως κτήνους ὅπως εἰδῇς ὅσα παραδοξάσει κύριος ἀνὰ μέσον τῶν αἰγυπτίων καὶ τοῦ ισραηλ
11.8 καὶ καταβήσονται πάντες οἱ παῖδές σου οὗτοι πρός με καὶ προκυνήσουσίν με λέγοντες ἔξελθε σὺ καὶ πᾶς ὁ λαός σου οὗ σὺ ἀφηγῇ καὶ μετὰ ταῦτα ἐξελεύσομαι ἐξῆλθεν δὲ μωυσῆς ἀπὸ φαραω μετὰ θυμοῦ
11.9 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν οὐκ εἰσακούσεται ὑμῶν φαραω ἵνα πληθύνων πληθύνω μου τὰ σημεῖα καὶ τὰ τέρατα ἐν γῇ αἰγύπτῳ
11.10 μωυσῆς δὲ καὶ ααρων ἐποίησαν πάντα τὰ σημεῖα καὶ τὰ τέρατα ταῦτα ἐν γῇ αἰγύπτῳ ἐναντίον φαραω ἐσκλήρυνεν δὲ κύριος τὴν καρδίαν φαραω καὶ οὐκ ἠθέλησεν ἐξαποστεῖλαι τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου
11.1 eipen de kyrios pros mohysehn eti mian plehgehn epaxoh epi pharaoh kai ep' aigypton kai meta tayta exapostelei ymas enteythen otan de exapostelleh ymas syn panti ekbalei ymas ekboleh
11.2 lalehson oyn krypheh eis ta ohta toy laoy kai aitehsatoh ekastos para toy plehsion kai gyneh para tehs plehsion skeyeh argyra kai chrysa kai imatismon
11.3 kyrios de edohken tehn charin toh laoh aytoy enantion tohn aigyptiohn kai echrehsan aytois kai o anthrohpos mohysehs megas egenehtheh sphodra enantion tohn aigyptiohn kai enantion pharaoh kai enantion pantohn tohn therapontohn aytoy
11.4 kai eipen mohysehs tade legei kyrios peri mesas nyktas egoh eisporeyomai eis meson aigyptoy
11.5 kai teleytehsei pan prohtotokon en geh aigyptoh apo prohtotokoy pharaoh os kathehtai epi toy thronoy kai eohs prohtotokoy tehs therapainehs tehs para ton mylon kai eohs prohtotokoy pantos ktehnoys
11.6 kai estai kraygeh megaleh kata pasan gehn aigyptoy ehtis toiayteh oy gegonen kai toiayteh oyketi prostethehsetai
11.7 kai en pasi tois yiois israehl oy gryxei kyohn teh glohsseh aytoy apo anthrohpoy eohs ktehnoys opohs eidehs osa paradoxasei kyrios ana meson tohn aigyptiohn kai toy israehl
11.8 kai katabehsontai pantes oi paides soy oytoi pros me kai prokynehsoysin me legontes exelthe sy kai pas o laos soy oy sy aphehgeh kai meta tayta exeleysomai exehlthen de mohysehs apo pharaoh meta thymoy
11.9 eipen de kyrios pros mohysehn oyk eisakoysetai ymohn pharaoh ina plehthynohn plehthynoh moy ta sehmeia kai ta terata en geh aigyptoh
11.10 mohysehs de kai aarohn epoiehsan panta ta sehmeia kai ta terata tayta en geh aigyptoh enantion pharaoh esklehrynen de kyrios tehn kardian pharaoh kai oyk ehthelehsen exaposteilai toys yioys israehl ek gehs aigyptoy
11.1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עֹוד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל־פַּרְעֹה וְעַל־מִצְרַיִם אַחֲרֵי־כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה כְּשַׁלְּחֹו כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה׃
11.2 דַּבֶּר־נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ ׀ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב׃
11.3 וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת־חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם גַּם ׀ הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדֹול מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי־פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם׃ ס
11.4 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר יְהוָה כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יֹוצֵא בְּתֹוךְ מִצְרָיִם׃
11.5 וּמֵת כָּל־בְּכֹור בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹור פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל־כִּסְאֹו עַד בְּכֹור הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם וְכֹל בְּכֹור בְּהֵמָה׃
11.6 וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף׃
11.7 וּלְכֹל ׀ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ־כֶּלֶב לְשֹׁנֹו לְמֵאִישׁ וְעַד־בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה יְהוָה בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל׃
11.8 וְיָרְדוּ כָל־עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲוּוּ־לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶיךָ וְאַחֲרֵי־כֵן אֵצֵא וַיֵּצֵא מֵעִם־פַּרְעֹה בָּחֳרִי־אָף׃ ס
11.9 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֹא־יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה לְמַעַן רְבֹות מֹופְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
11.10 וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִים הָאֵלֶּה לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְלֹא־שִׁלַּח אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצֹו׃ פ
11.1 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Oowd naegaO Aaehaad AaabijA Oal-parOoH wOal-micrajim Aaharej-ken jxxalah Aaetkaem mizaeH kxxalhow kaalaaH gaarexx jgaarexx Aaetkaem mizaeH׃
11.2 dabaer-naaA bAaaznej HaaOaam wjixxAalw Aijxx meAet reOeHw wAixxaaH meAet rOwtaaH klej-kaesaep wklej zaaHaab׃
11.3 wajiten jHwaaH Aaet-hen HaaOaam bOejnej micraajim gam HaaAijxx moxxaeH gaadowl mAod bAaeraec micrajim bOejnej Oabdej-parOoH wbOejnej HaaOaam׃ s
11.4 wajoAmaer moxxaeH koH Aaamar jHwaaH kahacot HalajlaaH Aanij jowceA btowk micraajim׃
11.5 wmet kaal-bkowr bAaeraec micrajim mibkowr parOoH Hajoxxeb Oal-kisAow Oad bkowr HaxxiphaaH Aaxxaer Aahar Haarehaajim wkol bkowr bHemaaH׃
11.6 wHaajtaaH cOaaqaaH gdolaaH bkaal-Aaeraec micraajim Aaxxaer kaamoHw loA niHjaataaH wkaamoHw loA tosip׃
11.7 wlkol bnej jixraaAel loA jaehaerac-kaelaeb lxxonow lmeAijxx wOad-bHemaaH lmaOan tedOwn Aaxxaer japlaeH jHwaaH bejn micrajim wbejn jixraaAel׃
11.8 wjaardw kaal-Oabaadaejkaa AelaeH Aelaj wHixxtahaww-lij leAmor ceA AataaH wkaal-HaaOaam Aaxxaer-braglaejkaa wAaharej-ken AeceA wajeceA meOim-parOoH baahaarij-Aaap׃ s
11.9 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH loA-jixxmaO Aalejkaem parOoH lmaOan rbowt mowptaj bAaeraec micraajim׃
11.10 wmoxxaeH wAaHaron Oaaxw Aaet-kaal-Hamoptijm HaaAelaeH lipnej parOoH wajhazeq jHwaaH Aaet-leb parOoH wloA-xxilah Aaet-bnej-jixraaAel meAarcow׃ p
11.1 ויאמר יהוה אל־משה עוד נגע אחד אביא על־פרעה ועל־מצרים אחרי־כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה׃
11.2 דבר־נא באזני העם וישאלו איש ׀ מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי־כסף וכלי זהב׃
11.3 ויתן יהוה את־חן העם בעיני מצרים גם ׀ האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי־פרעה ובעיני העם׃ ס
11.4 ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים׃
11.5 ומת כל־בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על־כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה׃
11.6 והיתה צעקה גדלה בכל־ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף׃
11.7 ולכל ׀ בני ישראל לא יחרץ־כלב לשנו למאיש ועד־בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל׃
11.8 וירדו כל־עבדיך אלה אלי והשתחוו־לי לאמר צא אתה וכל־העם אשר־ברגליך ואחרי־כן אצא ויצא מעם־פרעה בחרי־אף׃ ס
11.9 ויאמר יהוה אל־משה לא־ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים׃
11.10 ומשה ואהרן עשו את־כל־המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את־לב פרעה ולא־שלח את־בני־ישראל מארצו׃ פ
11.1 wjAmr jHwH Al-mxH Owd ngO Ahd AbjA Ol-prOH wOl-mcrjm Ahrj-kn jxlh Atkm mzH kxlhw klH grx jgrx Atkm mzH׃
11.2 dbr-nA bAznj HOm wjxAlw Ajx mAt rOHw wAxH mAt rOwtH klj-ksp wklj zHb׃
11.3 wjtn jHwH At-hn HOm bOjnj mcrjm gm HAjx mxH gdwl mAd bArc mcrjm bOjnj Obdj-prOH wbOjnj HOm׃ s
11.4 wjAmr mxH kH Amr jHwH khct HljlH Anj jwcA btwk mcrjm׃
11.5 wmt kl-bkwr bArc mcrjm mbkwr prOH Hjxb Ol-ksAw Od bkwr HxphH Axr Ahr Hrhjm wkl bkwr bHmH׃
11.6 wHjtH cOqH gdlH bkl-Arc mcrjm Axr kmHw lA nHjtH wkmHw lA tsp׃
11.7 wlkl bnj jxrAl lA jhrc-klb lxnw lmAjx wOd-bHmH lmOn tdOwn Axr jplH jHwH bjn mcrjm wbjn jxrAl׃
11.8 wjrdw kl-Obdjk AlH Alj wHxthww-lj lAmr cA AtH wkl-HOm Axr-brgljk wAhrj-kn AcA wjcA mOm-prOH bhrj-Ap׃ s
11.9 wjAmr jHwH Al-mxH lA-jxmO Aljkm prOH lmOn rbwt mwptj bArc mcrjm׃
11.10 wmxH wAHrn Oxw At-kl-Hmptjm HAlH lpnj prOH wjhzq jHwH At-lb prOH wlA-xlh At-bnj-jxrAl mArcw׃ p
11.1 Et dixit Dominus ad Moy sen: “ Adhuc una plaga tan gam pharaonem et Aegyptum, et post haec dimittet vos utique, immo et exire compellet.
11.2 Dices ergo omni plebi, ut postulet vir ab amico suo et mulier a vicina sua vasa argentea et aurea;
11.3 dabit autem Dominus gratiam populo coram Aegyptiis ”. Fuitque Moyses vir magnus valde in terra Aegypti coram servis pharaonis et omni populo.
11.4 Et ait Moyses: “ Haec dicit Dominus: Media nocte egrediar in Aegyptum;
11.5 et morietur omne primogenitum in terra Aegyptiorum, a primogenito pharaonis, qui sedet in solio eius, usque ad primogenitum ancillae, quae est ad molam, et omnia primogenita iumentorum.
11.6 Eritque clamor magnus in universa terra Aegypti, qualis nec ante fuit nec postea futurus est.
11.7 Apud omnes autem filios Israel non mutiet canis contra hominem et pecus, ut sciatis quanto miraculo dividat Dominus Aegyptios et Israel.
11.8 Descendentque omnes servi tui isti ad me et adorabunt me dicentes: "Egredere tu et omnis populus, qui sequitur te". Post haec egrediar ”. Et exivit a pharaone iratus nimis.
11.9 Dixit autem Dominus ad Moysen: “ Non audiet vos pharao, ut multa signa fiant in terra Aegypti ”.
11.10 Moyses autem et Aaron fecerunt omnia ostenta haec coram pharaone; et induravit Dominus cor pharaonis, nec dimisit filios Israel de terra sua.
12.1 Und der HERR redete mit Mose und Aaron im Ägyptenland und sprach:
12.2 Dieser Monat soll euch der erste Monat sein, und von ihm sollt ihr die Monate des Jahres anheben.
12.3 Saget der ganzen Gemeinde Israel und sprechet: Am zehnten Tage dieses Monats verschaffe sich jeder Hausvater ein Lamm, ein Lamm für jede Haushaltung;
12.4 wenn aber die Haushaltung zu klein ist für ein Lamm, so nehme er es gemeinsam mit seinem Nachbar, welcher zunächst bei seinem Hause wohnt; dabei sollen sie für das Lamm die Zahl der Seelen berechnen, je nachdem ein jeder zu essen vermag.
12.5 Dieses Lamm aber soll vollkommen sein, ein Männlein und einjährig. Von den Lämmern und Ziegen sollt ihr es nehmen,
12.6 und sollt es behalten bis auf den vierzehnten Tag dieses Monats. Und die ganze Versammlung der Gemeinde Israel soll es zwischen den Abendstunden schächten.
12.7 Und sie sollen von dem Blut nehmen und beide Türpfosten und die Oberschwellen der Häuser, darin sie essen, damit bestreichen.
12.8 Und sollen also in derselben Nacht das Fleisch essen, am Feuer gebraten, mit ungesäuertem Brot; mit bitteren Kräutern sollen sie es essen.
12.9 Ihr sollt nichts davon roh essen, auch nicht im Wasser gesotten, sondern nur am Feuer gebraten, sein Haupt samt seinen Schenkeln und den innern Teilen;
12.10 und sollt nichts davon übriglassen bis zum andern Morgen. Wenn aber etwas übrigbleibt bis zum Morgen, sollt ihr es mit Feuer verbrennen.
12.11 Also sollt ihr es aber essen: Um eure Lenden gegürtet, eure Schuhe an euren Füßen und eure Stäbe in euren Händen, und in Eile sollt ihr es essen; es ist des HERRN Passah.
12.12 Denn ich will in derselben Nacht durch Ägypten gehen und alle Erstgeburt in Ägypten schlagen, vom Menschen an bis auf das Vieh, und will an allen Göttern der Ägypter Gerichte üben, ich, der HERR.
12.13 Und das Blut soll euch zum Zeichen dienen an euren Häusern, darin ihr seid, daß, wenn ich das Blut sehe, ich an euch vorübergehe und euch die Plage nicht widerfahre, die euch verderbe, wenn ich die Ägypter schlagen werde.
12.14 Und dieser Tag soll euch zum Gedächtnis sein, und ihr sollt ihn feiern als ein Fest des HERRN in allen euren Geschlechtern; als ewige Ordnung sollt ihr ihn feiern.
12.15 Sieben Tage lang sollt ihr ungesäuertes Brot essen, darum sollt ihr am ersten Tag den Sauerteig aus euren Häusern entfernen. Denn wer gesäuertes Brot ißt vom ersten Tage an bis auf den siebenten Tag, dessen Seele soll ausgerottet werden aus Israel!
12.16 Ihr sollt aber am ersten Tage eine heilige Versammlung halten, desgleichen am siebenten Tage eine heilige Versammlung. Keine Arbeit sollt ihr tun; außer was zur Speise nötig ist für alle Seelen, das allein darf von euch besorgt werden.
12.17 Und beobachtet die Tage der ungesäuerten Brote! Denn eben an demselben Tage habe ich euer Heer aus Ägypten geführt; darum sollt ihr diesen Tag als ewige Ordnung beobachten in allen euren Geschlechtern.
12.18 Am vierzehnten Tage des ersten Monats, am Abend, sollt ihr ungesäuertes Brot essen bis an den einundzwanzigsten Tag des Monats, am Abend,
12.19 daß man sieben Tage lang keinen Sauerteig in euren Häusern finde. Denn wer gesäuertes Brot ißt, dessen Seele soll ausgerottet werden aus der Gemeinde Israel, er sei ein Fremdling oder Einheimischer im Lande.
12.20 So esset kein gesäuertes, sondern ungesäuertes Brot in allen euren Wohnungen!
12.21 Und Mose berief alle Ältesten in Israel und sprach zu ihnen: Machet euch auf und nehmet euch Lämmer für eure Familien und schächtet das Passah!
12.22 Und nehmet einen Büschel Ysop und tauchet ihn in das Blut im Becken und bestreicht mit diesem Blut im Becken die Oberschwelle und die zwei Türpfosten; und kein Mensch von euch gehe zu seiner Haustüre hinaus bis an den Morgen!
12.23 Denn der HERR wird umhergehen und die Ägypter schlagen. Und wenn er das Blut an der Oberschwelle und an den beiden Pfosten sehen wird, so wird er, der HERR, an der Tür vorübergehen und den Verderber nicht in eure Häuser kommen lassen, zu schlagen.
12.24 Und ihr sollt diese Verordnung beobachten als eine Satzung, welche dir und deinen Kindern auf ewig gilt!
12.25 Und wenn ihr in das Land kommt, das euch der HERR geben wird, wie er geredet hat, so haltet diesen Dienst.
12.26 Und wenn eure Kinder zu euch sagen werden: Was habt ihr da für einen Dienst?
12.27 So sollt ihr sagen: Es ist das Passah-Opfer des HERRN, der an den Häusern der Kinder Israel vorüberschritt in Ägypten, als er die Ägypter schlug und unsere Häuser errettete.
12.28 Da neigte sich das Volk und betete an. Und die Kinder Israel gingen hin und taten solches; wie der HERR Mose und Aaron geboten hatte, also taten sie.
12.29 Und es begab sich zu Mitternacht, da schlug der HERR alle Erstgeburt in Ägypten, von dem ersten Sohne des Pharao, der auf dem Throne saß, bis auf den ersten Sohn der Gefangenen, die in dem Gefängnisse waren, auch alle Erstgeburt des Viehes.
12.30 Da stand der Pharao auf in derselben Nacht, er und alle seine Knechte und alle Ägypter; und es war ein großes Geschrei in Ägypten, denn es gab kein Haus, darin nicht ein Toter war.
12.31 Und er berief Mose und Aaron in der Nacht und sprach: Machet euch auf und ziehet aus von meinem Volke, ihr und die Kinder Israel, und gehet hin, dienet dem HERRN, wie ihr gesagt habt!
12.32 Nehmet auch eure Schafe und eure Rinder mit euch, wie ihr gesagt habt, und gehet hin und segnet mich auch!
12.33 Und die Ägypter drangen sehr in das Volk, daß sie dasselbe eilends aus dem Lande trieben; denn sie sprachen: Wir sind alle des Todes!
12.34 Und das Volk trug seinen Teig, ehe er gesäuert war, nämlich ihre Backtröge in ihre Kleider gebunden, auf ihren Achseln.
12.35 Und die Kinder Israel taten, wie Mose sagte, und forderten von den Ägyptern silberne und goldene Geschirre und Kleider.
12.36 Dazu gab der HERR dem Volke bei den Ägyptern Gunst, daß sie ihrem Begehren willfahrten; und sie beraubten Ägypten.
12.37 Also zogen die Kinder Israel aus von Raemses gen Sukkot, bei sechshunderttausend Mann Fußvolk, die Kinder nicht inbegriffen.
12.38 Auch zogen mit ihnen viele Mischlinge und Schafe und Rinder und sehr viel Vieh.
12.39 Und sie machten aus dem Teige, den sie aus Ägypten brachten, ungesäuerte Kuchen; denn er war nicht gesäuert, weil sie aus Ägypten vertrieben wurden und nicht verziehen konnten; und sie hatten sich sonst keine Zehrung zubereitet.
12.40 Die Zeit aber, welche die Kinder Israel in Ägypten gewohnt haben, beträgt vierhundertunddreißig Jahre.
12.41 Als nun die vierhundertunddreißig Jahre verflossen waren, an eben diesem Tag ging das ganze Heer des HERRN aus Ägypten.
12.42 Darum wird diese Nacht dem HERRN gefeiert, weil er sie aus Ägypten geführt hat. Diese Nacht sollen alle Kinder Israel dem HERRN feiern, auch ihre künftigen Geschlechter.
12.43 Und der HERR sprach zu Mose und Aaron: Dies ist die Ordnung des Passah: Kein Fremder soll davon essen.
12.44 Wer aber ein um Geld erkaufter Knecht ist, den beschneide man; alsdann esse er davon.
12.45 Ein Beisasse und Taglöhner soll nicht davon essen.
12.46 In einem Hause soll man es essen. Ihr sollt vom Fleisch nichts vor das Haus hinaustragen, und kein Knochen werde ihm zerbrochen.
12.47 Die ganze Gemeinde Israel soll es feiern.
12.48 Wo sich aber ein Fremdling bei dir aufhält und dem HERRN das Passah halten will, der beschneide alles, was männlich ist; und dann erst mache er sich herzu, daß er es feiere und sei wie ein Einheimischer des Landes; denn kein Unbeschnittener soll davon essen.
12.49 Einerlei Gesetz soll dem Einheimischen und dem Fremdling gelten, der unter euch wohnt.
12.50 Und alle Kinder Israel taten solches; wie der HERR dem Mose und Aaron geboten hatte, also taten sie;
12.51 aber der HERR führte an eben diesem Tag die Kinder Israel nach ihren Heerscharen aus Ägypten.
12.1 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν καὶ ααρων ἐν γῇ αἰγύπτου λέγων
12.2 ὁ μὴν οὗτος ὑμῖν ἀρχὴ μηνῶν πρῶτός ἐστιν ὑμῖν ἐν τοῖς μησὶν τοῦ ἐνιαυτοῦ
12.3 λάλησον πρὸς πᾶσαν συναγωγὴν υἱῶν ισραηλ λέγων τῇ δεκάτῃ τοῦ μηνὸς τούτου λαβέτωσαν ἕκαστος πρόβατον κατ' οἴκους πατριῶν ἕκαστος πρόβατον κατ' οἰκίαν
12.4 ἐὰν δὲ ὀλιγοστοὶ ὦσιν οἱ ἐν τῇ οἰκίᾳ ὥστε μὴ ἱκανοὺς εἶναι εἰς πρόβατον συλλήμψεται μεθ' ἑαυτοῦ τὸν γείτονα τὸν πλησίον αὐτοῦ κατὰ ἀριθμὸν ψυχῶν ἕκαστος τὸ ἀρκοῦν αὐτῷ συναριθμήσεται εἰς πρόβατον
12.5 πρόβατον τέλειον ἄρσεν ἐνιαύσιον ἔσται ὑμῖν ἀπὸ τῶν ἀρνῶν καὶ τῶν ἐρίφων λήμψεσθε
12.6 καὶ ἔσται ὑμῖν διατετηρημένον ἕως τῆς τεσσαρεσκαιδεκάτης τοῦ μηνὸς τούτου καὶ σφάξουσιν αὐτὸ πᾶν τὸ πλῆθος συναγωγῆς υἱῶν ισραηλ πρὸς ἑσπέραν
12.7 καὶ λήμψονται ἀπὸ τοῦ αἵματος καὶ θήσουσιν ἐπὶ τῶν δύο σταθμῶν καὶ ἐπὶ τὴν φλιὰν ἐν τοῖς οἴκοις ἐν οἷς ἐὰν φάγωσιν αὐτὰ ἐν αὐτοῖς
12.8 καὶ φάγονται τὰ κρέα τῇ νυκτὶ ταύτῃ ὀπτὰ πυρὶ καὶ ἄζυμα ἐπὶ πικρίδων ἔδονται
12.9 οὐκ ἔδεσθε ἀπ' αὐτῶν ὠμὸν οὐδὲ ἡψημένον ἐν ὕδατι ἀλλ' ἢ ὀπτὰ πυρί κεφαλὴν σὺν τοῖς ποσὶν καὶ τοῖς ἐνδοσθίοις
12.10 οὐκ ἀπολείψετε ἀπ' αὐτοῦ ἕως πρωὶ καὶ ὀστοῦν οὐ συντρίψετε ἀπ' αὐτοῦ τὰ δὲ καταλειπόμενα ἀπ' αὐτοῦ ἕως πρωὶ ἐν πυρὶ κατακαύσετε
12.11 οὕτως δὲ φάγεσθε αὐτό αἱ ὀσφύες ὑμῶν περιεζωσμέναι καὶ τὰ ὑποδήματα ἐν τοῖς ποσὶν ὑμῶν καὶ αἱ βακτηρίαι ἐν ταῖς χερσὶν ὑμῶν καὶ ἔδεσθε αὐτὸ μετὰ σπουδῆς πασχα ἐστὶν κυρίῳ
12.12 καὶ διελεύσομαι ἐν γῇ αἰγύπτῳ ἐν τῇ νυκτὶ ταύτῃ καὶ πατάξω πᾶν πρωτότοκον ἐν γῇ αἰγύπτῳ ἀπὸ ἀνθρώπου ἕως κτήνους καὶ ἐν πᾶσι τοῖς θεοῖς τῶν αἰγυπτίων ποιήσω τὴν ἐκδίκησιν ἐγὼ κύριος
12.13 καὶ ἔσται τὸ αἷμα ὑμῖν ἐν σημείῳ ἐπὶ τῶν οἰκιῶν ἐν αἷς ὑμεῖς ἐστε ἐκεῖ καὶ ὄψομαι τὸ αἷμα καὶ σκεπάσω ὑμᾶς καὶ οὐκ ἔσται ἐν ὑμῖν πληγὴ τοῦ ἐκτριβῆναι ὅταν παίω ἐν γῇ αἰγύπτῳ
12.14 καὶ ἔσται ἡ ἡμέρα ὑμῖν αὕτη μνημόσυνον καὶ ἑορτάσετε αὐτὴν ἑορτὴν κυρίῳ εἰς πάσας τὰς γενεὰς ὑμῶν νόμιμον αἰώνιον ἑορτάσετε αὐτήν
12.15 ἑπτὰ ἡμέρας ἄζυμα ἔδεσθε ἀπὸ δὲ τῆς ἡμέρας τῆς πρώτης ἀφανιεῖτε ζύμην ἐκ τῶν οἰκιῶν ὑμῶν πᾶς ὃς ἂν φάγῃ ζύμην ἐξολεθρευθήσεται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἐξ ισραηλ ἀπὸ τῆς ἡμέρας τῆς πρώτης ἕως τῆς ἡμέρας τῆς ἑβδόμης
12.16 καὶ ἡ ἡμέρα ἡ πρώτη κληθήσεται ἁγία καὶ ἡ ἡμέρα ἡ ἑβδόμη κλητὴ ἁγία ἔσται ὑμῖν πᾶν ἔργον λατρευτὸν οὐ ποιήσετε ἐν αὐταῖς πλὴν ὅσα ποιηθήσεται πάσῃ ψυχῇ τοῦτο μόνον ποιηθήσεται ὑμῖν
12.17 καὶ φυλάξεσθε τὴν ἐντολὴν ταύτην ἐν γὰρ τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ ἐξάξω τὴν δύναμιν ὑμῶν ἐκ γῆς αἰγύπτου καὶ ποιήσετε τὴν ἡμέραν ταύτην εἰς γενεὰς ὑμῶν νόμιμον αἰώνιον
12.18 ἐναρχομένου τῇ τεσσαρεσκαιδεκάτῃ ἡμέρᾳ τοῦ μηνὸς τοῦ πρώτου ἀφ' ἑσπέρας ἔδεσθε ἄζυμα ἕως ἡμέρας μιᾶς καὶ εἰκάδος τοῦ μηνὸς ἕως ἑσπέρας
12.19 ἑπτὰ ἡμέρας ζύμη οὐχ εὑρεθήσεται ἐν ταῖς οἰκίαις ὑμῶν πᾶς ὃς ἂν φάγῃ ζυμωτόν ἐξολεθρευθήσεται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἐκ συναγωγῆς ισραηλ ἔν τε τοῖς γειώραις καὶ αὐτόχθοσιν τῆς γῆς
12.20 πᾶν ζυμωτὸν οὐκ ἔδεσθε ἐν παντὶ δὲ κατοικητηρίῳ ὑμῶν ἔδεσθε ἄζυμα
12.21 ἐκάλεσεν δὲ μωυσῆς πᾶσαν γερουσίαν υἱῶν ισραηλ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς ἀπελθόντες λάβετε ὑμῖν ἑαυτοῖς πρόβατον κατὰ συγγενείας ὑμῶν καὶ θύσατε τὸ πασχα
12.22 λήμψεσθε δὲ δέσμην ὑσσώπου καὶ βάψαντες ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ παρὰ τὴν θύραν καθίξετε τῆς φλιᾶς καὶ ἐπ' ἀμφοτέρων τῶν σταθμῶν ἀπὸ τοῦ αἵματος ὅ ἐστιν παρὰ τὴν θύραν ὑμεῖς δὲ οὐκ ἐξελεύσεσθε ἕκαστος τὴν θύραν τοῦ οἴκου αὐτοῦ ἕως πρωί
12.23 καὶ παρελεύσεται κύριος πατάξαι τοὺς αἰγυπτίους καὶ ὄψεται τὸ αἷμα ἐπὶ τῆς φλιᾶς καὶ ἐπ' ἀμφοτέρων τῶν σταθμῶν καὶ παρελεύσεται κύριος τὴν θύραν καὶ οὐκ ἀφήσει τὸν ὀλεθρεύοντα εἰσελθεῖν εἰς τὰς οἰκίας ὑμῶν πατάξαι
12.24 καὶ φυλάξεσθε τὸ ῥῆμα τοῦτο νόμιμον σεαυτῷ καὶ τοῖς υἱοῖς σου ἕως αἰῶνος
12.25 ἐὰν δὲ εἰσέλθητε εἰς τὴν γῆν ἣν ἂν δῷ κύριος ὑμῖν καθότι ἐλάλησεν φυλάξεσθε τὴν λατρείαν ταύτην
12.26 καὶ ἔσται ἐὰν λέγωσιν πρὸς ὑμᾶς οἱ υἱοὶ ὑμῶν τίς ἡ λατρεία αὕτη
12.27 καὶ ἐρεῖτε αὐτοῖς θυσία τὸ πασχα τοῦτο κυρίῳ ὡς ἐσκέπασεν τοὺς οἴκους τῶν υἱῶν ισραηλ ἐν αἰγύπτῳ ἡνίκα ἐπάταξεν τοὺς αἰγυπτίους τοὺς δὲ οἴκους ἡμῶν ἐρρύσατο καὶ κύψας ὁ λαὸς προσεκύνησεν
12.28 καὶ ἀπελθόντες ἐποίησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ καθὰ ἐνετείλατο κύριος τῷ μωυσῇ καὶ ααρων οὕτως ἐποίησαν
12.29 ἐγενήθη δὲ μεσούσης τῆς νυκτὸς καὶ κύριος ἐπάταξεν πᾶν πρωτότοκον ἐν γῇ αἰγύπτῳ ἀπὸ πρωτοτόκου φαραω τοῦ καθημένου ἐπὶ τοῦ θρόνου ἕως πρωτοτόκου τῆς αἰχμαλωτίδος τῆς ἐν τῷ λάκκῳ καὶ ἕως πρωτοτόκου παντὸς κτήνους
12.30 καὶ ἀναστὰς φαραω νυκτὸς καὶ πάντες οἱ θεράποντες αὐτοῦ καὶ πάντες οἱ αἰγύπτιοι καὶ ἐγενήθη κραυγὴ μεγάλη ἐν πάσῃ γῇ αἰγύπτῳ οὐ γὰρ ἦν οἰκία ἐν ᾗ οὐκ ἦν ἐν αὐτῇ τεθνηκώς
12.31 καὶ ἐκάλεσεν φαραω μωυσῆν καὶ ααρων νυκτὸς καὶ εἶπεν αὐτοῖς ἀνάστητε καὶ ἐξέλθατε ἐκ τοῦ λαοῦ μου καὶ ὑμεῖς καὶ οἱ υἱοὶ ισραηλ βαδίζετε καὶ λατρεύσατε κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν καθὰ λέγετε
12.32 καὶ τὰ πρόβατα καὶ τοὺς βόας ὑμῶν ἀναλαβόντες πορεύεσθε εὐλογήσατε δὲ κἀμέ
12.33 καὶ κατεβιάζοντο οἱ αἰγύπτιοι τὸν λαὸν σπουδῇ ἐκβαλεῖν αὐτοὺς ἐκ τῆς γῆς εἶπαν γὰρ ὅτι πάντες ἡμεῖς ἀποθνῄσκομεν
12.34 ἀνέλαβεν δὲ ὁ λαὸς τὸ σταῖς πρὸ τοῦ ζυμωθῆναι τὰ φυράματα αὐτῶν ἐνδεδεμένα ἐν τοῖς ἱματίοις αὐτῶν ἐπὶ τῶν ὤμων
12.35 οἱ δὲ υἱοὶ ισραηλ ἐποίησαν καθὰ συνέταξεν αὐτοῖς μωυσῆς καὶ ᾔτησαν παρὰ τῶν αἰγυπτίων σκεύη ἀργυρᾶ καὶ χρυσᾶ καὶ ἱματισμόν
12.36 καὶ κύριος ἔδωκεν τὴν χάριν τῷ λαῷ αὐτοῦ ἐναντίον τῶν αἰγυπτίων καὶ ἔχρησαν αὐτοῖς καὶ ἐσκύλευσαν τοὺς αἰγυπτίους
12.37 ἀπάραντες δὲ οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐκ ραμεσση εἰς σοκχωθα εἰς ἑξακοσίας χιλιάδας πεζῶν οἱ ἄνδρες πλὴν τῆς ἀποσκευῆς
12.38 καὶ ἐπίμικτος πολὺς συνανέβη αὐτοῖς καὶ πρόβατα καὶ βόες καὶ κτήνη πολλὰ σφόδρα
12.39 καὶ ἔπεψαν τὸ σταῖς ὃ ἐξήνεγκαν ἐξ αἰγύπτου ἐγκρυφίας ἀζύμους οὐ γὰρ ἐζυμώθη ἐξέβαλον γὰρ αὐτοὺς οἱ αἰγύπτιοι καὶ οὐκ ἠδυνήθησαν ἐπιμεῖναι οὐδὲ ἐπισιτισμὸν ἐποίησαν ἑαυτοῖς εἰς τὴν ὁδόν
12.40 ἡ δὲ κατοίκησις τῶν υἱῶν ισραηλ ἣν κατῴκησαν ἐν γῇ αἰγύπτῳ καὶ ἐν γῇ χανααν ἔτη τετρακόσια τριάκοντα
12.41 καὶ ἐγένετο μετὰ τὰ τετρακόσια τριάκοντα ἔτη ἐξῆλθεν πᾶσα ἡ δύναμις κυρίου ἐκ γῆς αἰγύπτου
12.42 νυκτὸς προφυλακή ἐστιν τῷ κυρίῳ ὥστε ἐξαγαγεῖν αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐκείνη ἡ νὺξ αὕτη προφυλακὴ κυρίῳ ὥστε πᾶσι τοῖς υἱοῖς ισραηλ εἶναι εἰς γενεὰς αὐτῶν
12.43 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν καὶ ααρων λέγων οὗτος ὁ νόμος τοῦ πασχα πᾶς ἀλλογενὴς οὐκ ἔδεται ἀπ' αὐτοῦ
12.44 καὶ πᾶν οἰκέτην τινὸς ἢ ἀργυρώνητον περιτεμεῖς αὐτόν καὶ τότε φάγεται ἀπ' αὐτοῦ
12.45 πάροικος ἢ μισθωτὸς οὐκ ἔδεται ἀπ' αὐτοῦ
12.46 ἐν οἰκίᾳ μιᾷ βρωθήσεται καὶ οὐκ ἐξοίσετε ἐκ τῆς οἰκίας τῶν κρεῶν ἔξω καὶ ὀστοῦν οὐ συντρίψετε ἀπ' αὐτοῦ
12.47 πᾶσα συναγωγὴ υἱῶν ισραηλ ποιήσει αὐτό
12.48 ἐὰν δέ τις προσέλθῃ πρὸς ὑμᾶς προσήλυτος ποιῆσαι τὸ πασχα κυρίῳ περιτεμεῖς αὐτοῦ πᾶν ἀρσενικόν καὶ τότε προσελεύσεται ποιῆσαι αὐτὸ καὶ ἔσται ὥσπερ καὶ ὁ αὐτόχθων τῆς γῆς πᾶς ἀπερίτμητος οὐκ ἔδεται ἀπ' αὐτοῦ
12.49 νόμος εἷς ἔσται τῷ ἐγχωρίῳ καὶ τῷ προσελθόντι προσηλύτῳ ἐν ὑμῖν
12.50 καὶ ἐποίησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ καθὰ ἐνετείλατο κύριος τῷ μωυσῇ καὶ ααρων πρὸς αὐτούς οὕτως ἐποίησαν
12.51 καὶ ἐγένετο ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐξήγαγεν κύριος τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου σὺν δυνάμει αὐτῶν
12.1 eipen de kyrios pros mohysehn kai aarohn en geh aigyptoy legohn
12.2 o mehn oytos ymin archeh mehnohn prohtos estin ymin en tois mehsin toy eniaytoy
12.3 lalehson pros pasan synagohgehn yiohn israehl legohn teh dekateh toy mehnos toytoy labetohsan ekastos probaton kat' oikoys patriohn ekastos probaton kat' oikian
12.4 ean de oligostoi ohsin oi en teh oikia ohste meh ikanoys einai eis probaton syllehmpsetai meth' eaytoy ton geitona ton plehsion aytoy kata arithmon psychohn ekastos to arkoyn aytoh synarithmehsetai eis probaton
12.5 probaton teleion arsen eniaysion estai ymin apo tohn arnohn kai tohn eriphohn lehmpsesthe
12.6 kai estai ymin diatetehrehmenon eohs tehs tessareskaidekatehs toy mehnos toytoy kai sphaxoysin ayto pan to plehthos synagohgehs yiohn israehl pros esperan
12.7 kai lehmpsontai apo toy aimatos kai thehsoysin epi tohn dyo stathmohn kai epi tehn phlian en tois oikois en ois ean phagohsin ayta en aytois
12.8 kai phagontai ta krea teh nykti tayteh opta pyri kai azyma epi pikridohn edontai
12.9 oyk edesthe ap' aytohn ohmon oyde ehpsehmenon en ydati all' eh opta pyri kephalehn syn tois posin kai tois endosthiois
12.10 oyk apoleipsete ap' aytoy eohs prohi kai ostoyn oy syntripsete ap' aytoy ta de kataleipomena ap' aytoy eohs prohi en pyri katakaysete
12.11 oytohs de phagesthe ayto ai osphyes ymohn periezohsmenai kai ta ypodehmata en tois posin ymohn kai ai baktehriai en tais chersin ymohn kai edesthe ayto meta spoydehs pascha estin kyrioh
12.12 kai dieleysomai en geh aigyptoh en teh nykti tayteh kai pataxoh pan prohtotokon en geh aigyptoh apo anthrohpoy eohs ktehnoys kai en pasi tois theois tohn aigyptiohn poiehsoh tehn ekdikehsin egoh kyrios
12.13 kai estai to aima ymin en sehmeioh epi tohn oikiohn en ais ymeis este ekei kai opsomai to aima kai skepasoh ymas kai oyk estai en ymin plehgeh toy ektribehnai otan paioh en geh aigyptoh
12.14 kai estai eh ehmera ymin ayteh mnehmosynon kai eortasete aytehn eortehn kyrioh eis pasas tas geneas ymohn nomimon aiohnion eortasete aytehn
12.15 epta ehmeras azyma edesthe apo de tehs ehmeras tehs prohtehs aphanieite zymehn ek tohn oikiohn ymohn pas os an phageh zymehn exolethreythehsetai eh psycheh ekeineh ex israehl apo tehs ehmeras tehs prohtehs eohs tehs ehmeras tehs ebdomehs
12.16 kai eh ehmera eh prohteh klehthehsetai agia kai eh ehmera eh ebdomeh klehteh agia estai ymin pan ergon latreyton oy poiehsete en aytais plehn osa poiehthehsetai paseh psycheh toyto monon poiehthehsetai ymin
12.17 kai phylaxesthe tehn entolehn taytehn en gar teh ehmera tayteh exaxoh tehn dynamin ymohn ek gehs aigyptoy kai poiehsete tehn ehmeran taytehn eis geneas ymohn nomimon aiohnion
12.18 enarchomenoy teh tessareskaidekateh ehmera toy mehnos toy prohtoy aph' esperas edesthe azyma eohs ehmeras mias kai eikados toy mehnos eohs esperas
12.19 epta ehmeras zymeh oych eyrethehsetai en tais oikiais ymohn pas os an phageh zymohton exolethreythehsetai eh psycheh ekeineh ek synagohgehs israehl en te tois geiohrais kai aytochthosin tehs gehs
12.20 pan zymohton oyk edesthe en panti de katoikehtehrioh ymohn edesthe azyma
12.21 ekalesen de mohysehs pasan geroysian yiohn israehl kai eipen pros aytoys apelthontes labete ymin eaytois probaton kata syggeneias ymohn kai thysate to pascha
12.22 lehmpsesthe de desmehn yssohpoy kai bapsantes apo toy aimatos toy para tehn thyran kathixete tehs phlias kai ep' amphoterohn tohn stathmohn apo toy aimatos o estin para tehn thyran ymeis de oyk exeleysesthe ekastos tehn thyran toy oikoy aytoy eohs prohi
12.23 kai pareleysetai kyrios pataxai toys aigyptioys kai opsetai to aima epi tehs phlias kai ep' amphoterohn tohn stathmohn kai pareleysetai kyrios tehn thyran kai oyk aphehsei ton olethreyonta eiselthein eis tas oikias ymohn pataxai
12.24 kai phylaxesthe to rehma toyto nomimon seaytoh kai tois yiois soy eohs aiohnos
12.25 ean de eiselthehte eis tehn gehn ehn an doh kyrios ymin kathoti elalehsen phylaxesthe tehn latreian taytehn
12.26 kai estai ean legohsin pros ymas oi yioi ymohn tis eh latreia ayteh
12.27 kai ereite aytois thysia to pascha toyto kyrioh ohs eskepasen toys oikoys tohn yiohn israehl en aigyptoh ehnika epataxen toys aigyptioys toys de oikoys ehmohn errysato kai kypsas o laos prosekynehsen
12.28 kai apelthontes epoiehsan oi yioi israehl katha eneteilato kyrios toh mohyseh kai aarohn oytohs epoiehsan
12.29 egenehtheh de mesoysehs tehs nyktos kai kyrios epataxen pan prohtotokon en geh aigyptoh apo prohtotokoy pharaoh toy kathehmenoy epi toy thronoy eohs prohtotokoy tehs aichmalohtidos tehs en toh lakkoh kai eohs prohtotokoy pantos ktehnoys
12.30 kai anastas pharaoh nyktos kai pantes oi therapontes aytoy kai pantes oi aigyptioi kai egenehtheh kraygeh megaleh en paseh geh aigyptoh oy gar ehn oikia en eh oyk ehn en ayteh tethnehkohs
12.31 kai ekalesen pharaoh mohysehn kai aarohn nyktos kai eipen aytois anastehte kai exelthate ek toy laoy moy kai ymeis kai oi yioi israehl badizete kai latreysate kyrioh toh theoh ymohn katha legete
12.32 kai ta probata kai toys boas ymohn analabontes poreyesthe eylogehsate de kame
12.33 kai katebiazonto oi aigyptioi ton laon spoydeh ekbalein aytoys ek tehs gehs eipan gar oti pantes ehmeis apothnehskomen
12.34 anelaben de o laos to stais pro toy zymohthehnai ta phyramata aytohn endedemena en tois imatiois aytohn epi tohn ohmohn
12.35 oi de yioi israehl epoiehsan katha synetaxen aytois mohysehs kai ehtehsan para tohn aigyptiohn skeyeh argyra kai chrysa kai imatismon
12.36 kai kyrios edohken tehn charin toh laoh aytoy enantion tohn aigyptiohn kai echrehsan aytois kai eskyleysan toys aigyptioys
12.37 aparantes de oi yioi israehl ek ramesseh eis sokchohtha eis exakosias chiliadas pezohn oi andres plehn tehs aposkeyehs
12.38 kai epimiktos polys synanebeh aytois kai probata kai boes kai ktehneh polla sphodra
12.39 kai epepsan to stais o exehnegkan ex aigyptoy egkryphias azymoys oy gar ezymohtheh exebalon gar aytoys oi aigyptioi kai oyk ehdynehthehsan epimeinai oyde episitismon epoiehsan eaytois eis tehn odon
12.40 eh de katoikehsis tohn yiohn israehl ehn katohkehsan en geh aigyptoh kai en geh chanaan eteh tetrakosia triakonta
12.41 kai egeneto meta ta tetrakosia triakonta eteh exehlthen pasa eh dynamis kyrioy ek gehs aigyptoy
12.42 nyktos prophylakeh estin toh kyrioh ohste exagagein aytoys ek gehs aigyptoy ekeineh eh nyx ayteh prophylakeh kyrioh ohste pasi tois yiois israehl einai eis geneas aytohn
12.43 eipen de kyrios pros mohysehn kai aarohn legohn oytos o nomos toy pascha pas allogenehs oyk edetai ap' aytoy
12.44 kai pan oiketehn tinos eh argyrohnehton peritemeis ayton kai tote phagetai ap' aytoy
12.45 paroikos eh misthohtos oyk edetai ap' aytoy
12.46 en oikia mia brohthehsetai kai oyk exoisete ek tehs oikias tohn kreohn exoh kai ostoyn oy syntripsete ap' aytoy
12.47 pasa synagohgeh yiohn israehl poiehsei ayto
12.48 ean de tis proseltheh pros ymas prosehlytos poiehsai to pascha kyrioh peritemeis aytoy pan arsenikon kai tote proseleysetai poiehsai ayto kai estai ohsper kai o aytochthohn tehs gehs pas aperitmehtos oyk edetai ap' aytoy
12.49 nomos eis estai toh egchohrioh kai toh proselthonti prosehlytoh en ymin
12.50 kai epoiehsan oi yioi israehl katha eneteilato kyrios toh mohyseh kai aarohn pros aytoys oytohs epoiehsan
12.51 kai egeneto en teh ehmera ekeineh exehgagen kyrios toys yioys israehl ek gehs aigyptoy syn dynamei aytohn
12.1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר׃
12.2 הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשֹׁון הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃
12.3 דַּבְּרוּ אֶל־כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית־אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת׃
12.4 וְאִם־יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנֹו הַקָּרֹב אֶל־בֵּיתֹו בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלֹו תָּכֹסּוּ עַל־הַשֶּׂה׃
12.5 שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן־שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן־הַכְּבָשִׂים וּמִן־הָעִזִּים תִּקָּחוּ׃
12.6 וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יֹום לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתֹו כֹּל קְהַל עֲדַת־יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם׃
12.7 וְלָקְחוּ מִן־הַדָּם וְנָתְנוּ עַל־שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל־הַמַּשְׁקֹוף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר־יֹאכְלוּ אֹתֹו בָּהֶם׃
12.8 וְאָכְלוּ אֶת־הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי־אֵשׁ וּמַצֹּות עַל־מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ׃
12.9 אַל־תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם־צְלִי־אֵשׁ רֹאשֹׁו עַל־כְּרָעָיו וְעַל־קִרְבֹּו׃
12.10 וְלֹא־תֹותִירוּ מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ׃
12.11 וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתֹו מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתֹו בְּחִפָּזֹון פֶּסַח הוּא לַיהוָה׃
12.12 וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ־מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל־בְּכֹור בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה וּבְכָל־אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהוָה׃
12.13 וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת־הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא־יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
12.14 וְהָיָה הַיֹּום הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרֹון וְחַגֹּתֶם אֹתֹו חַג לַיהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עֹולָם תְּחָגֻּהוּ׃
12.15 שִׁבְעַת יָמִים מַצֹּות תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיֹּום הָרִאשֹׁון תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי ׀ כָּל־אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיֹּום הָרִאשֹׁן עַד־יֹום הַשְּׁבִעִי׃
12.16 וּבַיֹּום הָרִאשֹׁון מִקְרָא־קֹדֶשׁ וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל־מְלָאכָה לֹא־יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל־נֶפֶשׁ הוּא לְבַדֹּו יֵעָשֶׂה לָכֶם׃
12.17 וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַמַּצֹּות כִּי בְּעֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה הֹוצֵאתִי אֶת־צִבְאֹותֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַיֹּום הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עֹולָם׃
12.18 בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יֹום לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יֹום הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב׃
12.19 שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי ׀ כָּל־אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ׃
12.20 כָּל־מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל מֹושְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצֹּות׃ פ
12.21 וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח׃
12.22 וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזֹוב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר־בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל־הַמַּשְׁקֹוף וְאֶל־שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן־הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח־בֵּיתֹו עַד־בֹּקֶר׃
12.23 וְעָבַר יְהוָה לִנְגֹּף אֶת־מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת־הַדָּם עַל־הַמַּשְׁקֹוף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח יְהוָה עַל־הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל־בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף׃
12.24 וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק־לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד־עֹולָם׃
12.25 וְהָיָה כִּי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן יְהוָה לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הָעֲבֹדָה הַזֹּאת׃
12.26 וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם׃
12.27 וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח־פֶּסַח הוּא לַיהוָה אֲשֶׁר פָּסַח עַל־בָּתֵּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפֹּו אֶת־מִצְרַיִם וְאֶת־בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ׃
12.28 וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ׃ ס
12.29 וַיְהִי ׀ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהוָה הִכָּה כָל־בְּכֹור בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל־כִּסְאֹו עַד בְּכֹור הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבֹּור וְכֹל בְּכֹור בְּהֵמָה׃
12.30 וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל־עֲבָדָיו וְכָל־מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי־אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין־שָׁם מֵת׃
12.31 וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתֹּוךְ עַמִּי גַּם־אַתֶּם גַּם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת־יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם׃
12.32 גַּם־צֹאנְכֶם גַּם־בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם־אֹתִי׃
12.33 וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל־הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן־הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים׃
12.34 וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת־בְּצֵקֹו טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל־שִׁכְמָם׃
12.35 וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת׃
12.36 וַיהוָה נָתַן אֶת־חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת־מִצְרָיִם׃ פ
12.37 וַיִּסְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ־מֵאֹות אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף׃
12.38 וְגַם־עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד׃
12.39 וַיֹּאפוּ אֶת־הַבָּצֵק אֲשֶׁר הֹוצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצֹּות כִּי לֹא חָמֵץ כִּי־גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם־צֵדָה לֹא־עָשׂוּ לָהֶם׃
12.40 וּמֹושַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאֹות שָׁנָה׃
12.41 וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאֹות שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה יָצְאוּ כָּל־צִבְאֹות יְהוָה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
12.42 לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה לְהֹוצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא־הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה שִׁמֻּרִים לְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם׃ פ
12.43 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל־בֶּן־נֵכָר לֹא־יֹאכַל בֹּו׃
12.44 וְכָל־עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת־כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתֹו אָז יֹאכַל בֹּו׃
12.45 תֹּושָׁב וְשָׂכִיר לֹא־יֹאכַל־בֹּו׃
12.46 בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא־תֹוצִיא מִן־הַבַּיִת מִן־הַבָּשָׂר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ־בֹו׃
12.47 כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתֹו׃
12.48 וְכִי־יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה הִמֹּול לֹו כָל־זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתֹו וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל־עָרֵל לֹא־יֹאכַל בֹּו׃
12.49 תֹּורָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתֹוכְכֶם׃
12.50 וַיַּעֲשׂוּ כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ׃ ס
12.51 וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה הֹוצִיא יְהוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל־צִבְאֹתָם׃ פ
12.1 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH wAael-AaHaron bAaeraec micrajim leAmor׃
12.2 Hahodaexx HazaeH laakaem roAxx haadaaxxijm riAxxown HwA laakaem lhaadxxej HaxxaanaaH׃
12.3 dabrw Aael-kaal-Oadat jixraaAel leAmor baeOaaxor lahodaexx HazaeH wjiqhw laaHaem Aijxx xaeH lbejt-Aaabot xaeH labaajit׃
12.4 wAim-jimOaT Habajit miHjot mixaeH wlaaqah HwA wxxkenow Haqaarob Aael-bejtow bmiksat npaaxxot Aijxx lpij Aaaklow taakosw Oal-HaxaeH׃
12.5 xaeH taamijm zaakaar baen-xxaanaaH jiHjaeH laakaem min-Hakbaaxijm wmin-HaaOizijm tiqaahw׃
12.6 wHaajaaH laakaem lmixxmaeraet Oad AarbaaOaaH Oaaxaar jowm lahodaexx HazaeH wxxaahaTw Aotow kol qHal Oadat-jixraaAel bejn HaaOarbaajim׃
12.7 wlaaqhw min-Hadaam wnaatnw Oal-xxtej Hamzwzot wOal-Hamaxxqowp Oal Habaatijm Aaxxaer-joAklw Aotow baaHaem׃
12.8 wAaaklw Aaet-Habaaxaar balajlaaH HazaeH clij-Aexx wmacowt Oal-mrorijm joAkluHw׃
12.9 Aal-toAklw mimaenw naaA wbaaxxel mbuxxaal bamaajim kij Aim-clij-Aexx roAxxow Oal-kraaOaajw wOal-qirbow׃
12.10 wloA-towtijrw mimaenw Oad-boqaer wHanotaar mimaenw Oad-boqaer baaAexx tixropw׃
12.11 wkaakaaH toAklw Aotow maatnejkaem hagurijm naOalejkaem braglejkaem wmaqaelkaem bjaedkaem waAakaltaem Aotow bhipaazown paesah HwA lajHwaaH׃
12.12 wOaabartij bAaeraec-micrajim balajlaaH HazaeH wHikejtij kaal-bkowr bAaeraec micrajim meAaadaam wOad-bHemaaH wbkaal-AaeloHej micrajim AaeOaexaeH xxpaaTijm Aanij jHwaaH׃
12.13 wHaajaaH Hadaam laakaem lAot Oal Habaatijm Aaxxaer Aataem xxaam wraaAijtij Aaet-Hadaam wpaasahtij Oalekaem wloA-jiHjaeH baakaem naegaep lmaxxhijt bHakotij bAaeraec micraajim׃
12.14 wHaajaaH Hajowm HazaeH laakaem lzikaarown whagotaem Aotow hag lajHwaaH ldorotejkaem huqat Oowlaam thaaguHw׃
12.15 xxibOat jaamijm macowt toAkelw Aak bajowm HaariAxxown taxxbijtw xAor mibaatejkaem kij kaal-Aokel haamec wnikrtaaH Hanaepaexx HaHiwA mijixraaAel mijowm HaariAxxon Oad-jowm HaxxbiOij׃
12.16 wbajowm HaariAxxown miqraaA-qodaexx wbajowm HaxxbijOij miqraaA-qodaexx jiHjaeH laakaem kaal-mlaaAkaaH loA-jeOaaxaeH baaHaem Aak Aaxxaer jeAaakel lkaal-naepaexx HwA lbadow jeOaaxaeH laakaem׃
12.17 wxxmartaem Aaet-Hamacowt kij bOaecaem Hajowm HazaeH HowceAtij Aaet-cibAowtejkaem meAaeraec micraajim wxxmartaem Aaet-Hajowm HazaeH ldorotejkaem huqat Oowlaam׃
12.18 baariAxxon bAarbaaOaaH Oaaxaar jowm lahodaexx baaOaeraeb toAklw macot Oad jowm HaaAaehaad wOaexrijm lahodaexx baaOaaraeb׃
12.19 xxibOat jaamijm xAor loA jimaaceA bbaatejkaem kij kaal-Aokel mahmaecaet wnikrtaaH Hanaepaexx HaHiwA meOadat jixraaAel bager wbAaezrah HaaAaaraec׃
12.20 kaal-mahmaecaet loA toAkelw bkol mowxxbotejkaem toAklw macowt׃ p
12.21 wajiqraaA moxxaeH lkaal-ziqnej jixraaAel wajoAmaer AaleHaem mixxkw wqhw laakaem coAn lmixxphotejkaem wxxahaTw Hapaasah׃
12.22 wlqahtaem Aagudat Aezowb wTbaltaem badaam Aaxxaer-basap wHigaOtaem Aael-Hamaxxqowp wAael-xxtej Hamzwzot min-Hadaam Aaxxaer basaap wAataem loA tecAw Aijxx mipaetah-bejtow Oad-boqaer׃
12.23 wOaabar jHwaaH lingop Aaet-micrajim wraaAaaH Aaet-Hadaam Oal-Hamaxxqowp wOal xxtej Hamzwzot wpaasah jHwaaH Oal-Hapaetah wloA jiten Hamaxxhijt laaboA Aael-baatejkaem lingop׃
12.24 wxxmartaem Aaet-Hadaabaar HazaeH lhaaq-lkaa wlbaanaejkaa Oad-Oowlaam׃
12.25 wHaajaaH kij-taaboAw Aael-HaaAaaraec Aaxxaer jiten jHwaaH laakaem kaAaxxaer diber wxxmartaem Aaet-HaaOabodaaH HazoAt׃
12.26 wHaajaaH kij-joAmrw Aalejkaem bnejkaem maaH HaaOabodaaH HazoAt laakaem׃
12.27 waAamartaem zaebah-paesah HwA lajHwaaH Aaxxaer paasah Oal-baatej bnej-jixraaAel bmicrajim bnaagpow Aaet-micrajim wAaet-baatejnw Hicijl wajiqod HaaOaam wajixxtahaww׃
12.28 wajelkw wajaOaxw bnej jixraaAel kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH wAaHaron ken Oaaxw׃ s
12.29 wajHij bahacij HalajlaaH wajHwaaH HikaaH kaal-bkowr bAaeraec micrajim mibkor parOoH Hajoxxeb Oal-kisAow Oad bkowr Haxxbij Aaxxaer bbejt Habowr wkol bkowr bHemaaH׃
12.30 wajaaqaam parOoH lajlaaH HwA wkaal-Oabaadaajw wkaal-micrajim watHij cOaaqaaH gdolaaH bmicraajim kij-Aejn bajit Aaxxaer Aejn-xxaam met׃
12.31 wajiqraaA lmoxxaeH wlAaHaron lajlaaH wajoAmaer qwmw cAw mitowk Oamij gam-Aataem gam-bnej jixraaAel wlkw Oibdw Aaet-jHwaaH kdabaerkaem׃
12.32 gam-coAnkaem gam-bqarkaem qhw kaAaxxaer dibartaem waalekw wberaktaem gam-Aotij׃
12.33 wataehaezaq micrajim Oal-HaaOaam lmaHer lxxalhaam min-HaaAaaraec kij Aaamrw kulaanw metijm׃
12.34 wajixaaA HaaOaam Aaet-bceqow Taeraem jaehmaac mixxAarotaam crurot bximlotaam Oal-xxikmaam׃
12.35 wbnej-jixraaAel Oaaxw kidbar moxxaeH wajixxAalw mimicrajim klej-kaesaep wklej zaaHaab wxmaalot׃
12.36 wajHwaaH naatan Aaet-hen HaaOaam bOejnej micrajim wajaxxAilwm wajnaclw Aaet-micraajim׃ p
12.37 wajisOw bnej-jixraaAel meraOmses sukotaaH kxxexx-meAowt Aaelaep raglij Hagbaarijm lbad miTaap׃
12.38 wgam-Oeraeb rab OaalaaH Aitaam wcoAn wbaaqaar miqnaeH kaabed mAod׃
12.39 wajoApw Aaet-Habaaceq Aaxxaer HowcijAw mimicrajim Ougot macowt kij loA haamec kij-gorxxw mimicrajim wloA jaaklw lHitmaHmeHa wgam-cedaaH loA-Oaaxw laaHaem׃
12.40 wmowxxab bnej jixraaAel Aaxxaer jaaxxbw bmicraajim xxloxxijm xxaanaaH wAarbaO meAowt xxaanaaH׃
12.41 wajHij miqec xxloxxijm xxaanaaH wAarbaO meAowt xxaanaaH wajHij bOaecaem Hajowm HazaeH jaacAw kaal-cibAowt jHwaaH meAaeraec micraajim׃
12.42 lejl xximurijm HwA lajHwaaH lHowcijAaam meAaeraec micraajim HwA-HalajlaaH HazaeH lajHwaaH xximurijm lkaal-bnej jixraaAel ldorotaam׃ p
12.43 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH wAaHaron zoAt huqat Hapaasah kaal-baen-nekaar loA-joAkal bow׃
12.44 wkaal-Oaebaed Aijxx miqnat-kaasaep wmaltaaH Aotow Aaaz joAkal bow׃
12.45 towxxaab wxaakijr loA-joAkal-bow׃
12.46 bbajit Aaehaad jeAaakel loA-towcijA min-Habajit min-Habaaxaar hwcaaH wOaecaem loA tixxbrw-bow׃
12.47 kaal-Oadat jixraaAel jaOaxw Aotow׃
12.48 wkij-jaagwr Aitkaa ger wOaaxaaH paesah lajHwaaH Himowl low kaal-zaakaar wAaaz jiqrab laOaxotow wHaajaaH kAaezrah HaaAaaraec wkaal-Oaarel loA-joAkal bow׃
12.49 towraaH Aahat jiHjaeH laaAaezraah wlager Hagaar btowkkaem׃
12.50 wajaOaxw kaal-bnej jixraaAel kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH wAaet-AaHaron ken Oaaxw׃ s
12.51 wajHij bOaecaem Hajowm HazaeH HowcijA jHwaaH Aaet-bnej jixraaAel meAaeraec micrajim Oal-cibAotaam׃ p
12.1 ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן בארץ מצרים לאמר׃
12.2 החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה׃
12.3 דברו אל־כל־עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית־אבת שה לבית׃
12.4 ואם־ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל־ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על־השה׃
12.5 שה תמים זכר בן־שנה יהיה לכם מן־הכבשים ומן־העזים תקחו׃
12.6 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת־ישראל בין הערבים׃
12.7 ולקחו מן־הדם ונתנו על־שתי המזוזת ועל־המשקוף על הבתים אשר־יאכלו אתו בהם׃
12.8 ואכלו את־הבשר בלילה הזה צלי־אש ומצות על־מררים יאכלהו׃
12.9 אל־תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם־צלי־אש ראשו על־כרעיו ועל־קרבו׃
12.10 ולא־תותירו ממנו עד־בקר והנתר ממנו עד־בקר באש תשרפו׃
12.11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃
12.12 ועברתי בארץ־מצרים בלילה הזה והכיתי כל־בכור בארץ מצרים מאדם ועד־בהמה ובכל־אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃
12.13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את־הדם ופסחתי עלכם ולא־יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים׃
12.14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃
12.15 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי ׀ כל־אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד־יום השבעי׃
12.16 וביום הראשון מקרא־קדש וביום השביעי מקרא־קדש יהיה לכם כל־מלאכה לא־יעשה בהם אך אשר יאכל לכל־נפש הוא לבדו יעשה לכם׃
12.17 ושמרתם את־המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את־צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את־היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃
12.18 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב׃
12.19 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי ׀ כל־אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃
12.20 כל־מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃ פ
12.21 ויקרא משה לכל־זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׃
12.22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר־בסף והגעתם אל־המשקוף ואל־שתי המזוזת מן־הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח־ביתו עד־בקר׃
12.23 ועבר יהוה לנגף את־מצרים וראה את־הדם על־המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על־הפתח ולא יתן המשחית לבא אל־בתיכם לנגף׃
12.24 ושמרתם את־הדבר הזה לחק־לך ולבניך עד־עולם׃
12.25 והיה כי־תבאו אל־הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את־העבדה הזאת׃
12.26 והיה כי־יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃
12.27 ואמרתם זבח־פסח הוא ליהוה אשר פסח על־בתי בני־ישראל במצרים בנגפו את־מצרים ואת־בתינו הציל ויקד העם וישתחוו׃
12.28 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את־משה ואהרן כן עשו׃ ס
12.29 ויהי ׀ בחצי הלילה ויהוה הכה כל־בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על־כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃
12.30 ויקם פרעה לילה הוא וכל־עבדיו וכל־מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי־אין בית אשר אין־שם מת׃
12.31 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם־אתם גם־בני ישראל ולכו עבדו את־יהוה כדברכם׃
12.32 גם־צאנכם גם־בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם־אתי׃
12.33 ותחזק מצרים על־העם למהר לשלחם מן־הארץ כי אמרו כלנו מתים׃
12.34 וישא העם את־בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על־שכמם׃
12.35 ובני־ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי־כסף וכלי זהב ושמלת׃
12.36 ויהוה נתן את־חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את־מצרים׃ פ
12.37 ויסעו בני־ישראל מרעמסס סכתה כשש־מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃
12.38 וגם־ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃
12.39 ויאפו את־הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי־גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם־צדה לא־עשו להם׃
12.40 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה׃
12.41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל־צבאות יהוה מארץ מצרים׃
12.42 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא־הלילה הזה ליהוה שמרים לכל־בני ישראל לדרתם׃ פ
12.43 ויאמר יהוה אל־משה ואהרן זאת חקת הפסח כל־בן־נכר לא־יאכל בו׃
12.44 וכל־עבד איש מקנת־כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃
12.45 תושב ושכיר לא־יאכל־בו׃
12.46 בבית אחד יאכל לא־תוציא מן־הבית מן־הבשר חוצה ועצם לא תשברו־בו׃
12.47 כל־עדת ישראל יעשו אתו׃
12.48 וכי־יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל־זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל־ערל לא־יאכל בו׃
12.49 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃
12.50 ויעשו כל־בני ישראל כאשר צוה יהוה את־משה ואת־אהרן כן עשו׃ ס
12.51 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את־בני ישראל מארץ מצרים על־צבאתם׃ פ
12.1 wjAmr jHwH Al-mxH wAl-AHrn bArc mcrjm lAmr׃
12.2 Hhdx HzH lkm rAx hdxjm rAxwn HwA lkm lhdxj HxnH׃
12.3 dbrw Al-kl-Odt jxrAl lAmr bOxr lhdx HzH wjqhw lHm Ajx xH lbjt-Abt xH lbjt׃
12.4 wAm-jmOT Hbjt mHjt mxH wlqh HwA wxknw Hqrb Al-bjtw bmkst npxt Ajx lpj Aklw tksw Ol-HxH׃
12.5 xH tmjm zkr bn-xnH jHjH lkm mn-Hkbxjm wmn-HOzjm tqhw׃
12.6 wHjH lkm lmxmrt Od ArbOH Oxr jwm lhdx HzH wxhTw Atw kl qHl Odt-jxrAl bjn HOrbjm׃
12.7 wlqhw mn-Hdm wntnw Ol-xtj Hmzwzt wOl-Hmxqwp Ol Hbtjm Axr-jAklw Atw bHm׃
12.8 wAklw At-Hbxr bljlH HzH clj-Ax wmcwt Ol-mrrjm jAklHw׃
12.9 Al-tAklw mmnw nA wbxl mbxl bmjm kj Am-clj-Ax rAxw Ol-krOjw wOl-qrbw׃
12.10 wlA-twtjrw mmnw Od-bqr wHntr mmnw Od-bqr bAx txrpw׃
12.11 wkkH tAklw Atw mtnjkm hgrjm nOljkm brgljkm wmqlkm bjdkm wAkltm Atw bhpzwn psh HwA ljHwH׃
12.12 wObrtj bArc-mcrjm bljlH HzH wHkjtj kl-bkwr bArc mcrjm mAdm wOd-bHmH wbkl-AlHj mcrjm AOxH xpTjm Anj jHwH׃
12.13 wHjH Hdm lkm lAt Ol Hbtjm Axr Atm xm wrAjtj At-Hdm wpshtj Olkm wlA-jHjH bkm ngp lmxhjt bHktj bArc mcrjm׃
12.14 wHjH Hjwm HzH lkm lzkrwn whgtm Atw hg ljHwH ldrtjkm hqt Owlm thgHw׃
12.15 xbOt jmjm mcwt tAklw Ak bjwm HrAxwn txbjtw xAr mbtjkm kj kl-Akl hmc wnkrtH Hnpx HHwA mjxrAl mjwm HrAxn Od-jwm HxbOj׃
12.16 wbjwm HrAxwn mqrA-qdx wbjwm HxbjOj mqrA-qdx jHjH lkm kl-mlAkH lA-jOxH bHm Ak Axr jAkl lkl-npx HwA lbdw jOxH lkm׃
12.17 wxmrtm At-Hmcwt kj bOcm Hjwm HzH HwcAtj At-cbAwtjkm mArc mcrjm wxmrtm At-Hjwm HzH ldrtjkm hqt Owlm׃
12.18 brAxn bArbOH Oxr jwm lhdx bOrb tAklw mct Od jwm HAhd wOxrjm lhdx bOrb׃
12.19 xbOt jmjm xAr lA jmcA bbtjkm kj kl-Akl mhmct wnkrtH Hnpx HHwA mOdt jxrAl bgr wbAzrh HArc׃
12.20 kl-mhmct lA tAklw bkl mwxbtjkm tAklw mcwt׃ p
12.21 wjqrA mxH lkl-zqnj jxrAl wjAmr AlHm mxkw wqhw lkm cAn lmxphtjkm wxhTw Hpsh׃
12.22 wlqhtm Agdt Azwb wTbltm bdm Axr-bsp wHgOtm Al-Hmxqwp wAl-xtj Hmzwzt mn-Hdm Axr bsp wAtm lA tcAw Ajx mpth-bjtw Od-bqr׃
12.23 wObr jHwH lngp At-mcrjm wrAH At-Hdm Ol-Hmxqwp wOl xtj Hmzwzt wpsh jHwH Ol-Hpth wlA jtn Hmxhjt lbA Al-btjkm lngp׃
12.24 wxmrtm At-Hdbr HzH lhq-lk wlbnjk Od-Owlm׃
12.25 wHjH kj-tbAw Al-HArc Axr jtn jHwH lkm kAxr dbr wxmrtm At-HObdH HzAt׃
12.26 wHjH kj-jAmrw Aljkm bnjkm mH HObdH HzAt lkm׃
12.27 wAmrtm zbh-psh HwA ljHwH Axr psh Ol-btj bnj-jxrAl bmcrjm bngpw At-mcrjm wAt-btjnw Hcjl wjqd HOm wjxthww׃
12.28 wjlkw wjOxw bnj jxrAl kAxr cwH jHwH At-mxH wAHrn kn Oxw׃ s
12.29 wjHj bhcj HljlH wjHwH HkH kl-bkwr bArc mcrjm mbkr prOH Hjxb Ol-ksAw Od bkwr Hxbj Axr bbjt Hbwr wkl bkwr bHmH׃
12.30 wjqm prOH ljlH HwA wkl-Obdjw wkl-mcrjm wtHj cOqH gdlH bmcrjm kj-Ajn bjt Axr Ajn-xm mt׃
12.31 wjqrA lmxH wlAHrn ljlH wjAmr qwmw cAw mtwk Omj gm-Atm gm-bnj jxrAl wlkw Obdw At-jHwH kdbrkm׃
12.32 gm-cAnkm gm-bqrkm qhw kAxr dbrtm wlkw wbrktm gm-Atj׃
12.33 wthzq mcrjm Ol-HOm lmHr lxlhm mn-HArc kj Amrw klnw mtjm׃
12.34 wjxA HOm At-bcqw Trm jhmc mxArtm crrt bxmltm Ol-xkmm׃
12.35 wbnj-jxrAl Oxw kdbr mxH wjxAlw mmcrjm klj-ksp wklj zHb wxmlt׃
12.36 wjHwH ntn At-hn HOm bOjnj mcrjm wjxAlwm wjnclw At-mcrjm׃ p
12.37 wjsOw bnj-jxrAl mrOmss sktH kxx-mAwt Alp rglj Hgbrjm lbd mTp׃
12.38 wgm-Orb rb OlH Atm wcAn wbqr mqnH kbd mAd׃
12.39 wjApw At-Hbcq Axr HwcjAw mmcrjm Ogt mcwt kj lA hmc kj-grxw mmcrjm wlA jklw lHtmHmH wgm-cdH lA-Oxw lHm׃
12.40 wmwxb bnj jxrAl Axr jxbw bmcrjm xlxjm xnH wArbO mAwt xnH׃
12.41 wjHj mqc xlxjm xnH wArbO mAwt xnH wjHj bOcm Hjwm HzH jcAw kl-cbAwt jHwH mArc mcrjm׃
12.42 ljl xmrjm HwA ljHwH lHwcjAm mArc mcrjm HwA-HljlH HzH ljHwH xmrjm lkl-bnj jxrAl ldrtm׃ p
12.43 wjAmr jHwH Al-mxH wAHrn zAt hqt Hpsh kl-bn-nkr lA-jAkl bw׃
12.44 wkl-Obd Ajx mqnt-ksp wmltH Atw Az jAkl bw׃
12.45 twxb wxkjr lA-jAkl-bw׃
12.46 bbjt Ahd jAkl lA-twcjA mn-Hbjt mn-Hbxr hwcH wOcm lA txbrw-bw׃
12.47 kl-Odt jxrAl jOxw Atw׃
12.48 wkj-jgwr Atk gr wOxH psh ljHwH Hmwl lw kl-zkr wAz jqrb lOxtw wHjH kAzrh HArc wkl-Orl lA-jAkl bw׃
12.49 twrH Aht jHjH lAzrh wlgr Hgr btwkkm׃
12.50 wjOxw kl-bnj jxrAl kAxr cwH jHwH At-mxH wAt-AHrn kn Oxw׃ s
12.51 wjHj bOcm Hjwm HzH HwcjA jHwH At-bnj jxrAl mArc mcrjm Ol-cbAtm׃ p
12.1 Dixit Dominus ad Moysen et Aaron in terra Aegypti:
12.2 “ Mensis iste vobis principium mensium, primus erit in mensibus anni.
12.3 Loquimini ad universum coetum filiorum Israel et dicite eis: Decima die mensis huius tollat unusquisque agnum per familias et domos suas.
12.4 Sin autem minor est numerus, ut sufficere possit ad vescendum agnum, assumet vicinum suum, qui iunctus est domui suae, iuxta numerum animarum, quae sufficere possunt ad esum agni.
12.5 Erit autem vobis agnus absque macula, masculus, anniculus; quem de agnis vel haedis tolletis
12.6 et servabitis eum usque ad quartam decimam diem mensis huius; immolabitque eum universa congregatio filiorum Israel ad vesperam.
12.7 Et sument de sanguine eius ac ponent super utrumque postem et in superliminaribus domorum, in quibus comedent illum;
12.8 et edent carnes nocte illa assas igni et azymos panes cum lactucis amaris.
12.9 Non comedetis ex eo crudum quid nec coctum aqua, sed tantum assum igni; caput cum pedibus eius et intestinis vorabitis.
12.10 Nec remanebit quidquam ex eo usque mane; si quid residuum fuerit, igne comburetis.
12.11 Sic autem comedetis illum: renes vestros accingetis, calceamenta habebitis in pedibus, tenentes baculos in manibus, et comedetis festinanter; est enim Pascha (id est Transitus) Domini!
12.12 Et transibo per terram Aegypti nocte illa percutiamque omne primogenitum in terra Aegypti ab homine usque ad pecus; et in cunctis diis Aegypti faciam iudicia, ego Dominus.
12.13 Erit autem sanguis vobis in signum in aedibus, in quibus eritis; et videbo sanguinem et transibo vos, nec erit in vobis plaga disperdens, quando percussero terram Aegypti.
12.14 Habebitis autem hanc diem in monumentum et celebrabitis eam sollemnem Domino in generationibus vestris cultu sempiterno.
12.15 Septem diebus azyma comedetis. Iam in die primo non erit fermentum in domibus vestris; quicumque comederit fermentatum, a primo die usque ad diem septimum, peribit anima illa de Israel.
12.16 Dies prima erit sancta atque sollemnis, et dies septima eadem festivitate venerabilis. Nihil operis facietis in eis, exceptis his, quae ad vescendum pertinent.
12.17 Et observabitis azyma, in eadem enim ipsa die eduxi exercitum vestrum de terra Aegypti; et custodietis diem istum in generationes vestras ritu perpetuo.
12.18 Primo mense, quarta decima die mensis ad vesperam comedetis azyma; usque ad diem vicesimam primam eiusdem mensis ad vesperam.
12.19 Septem diebus fermentum non invenietur in domibus vestris. Qui comederit fermentatum, peribit anima eius de coetu Israel, tam de advenis quam de indigenis terrae.
12.20 Omne fermentatum non comedetis; in cunctis habitaculis vestris edetis azyma ”.
12.21 Vocavit autem Moyses omnes seniores filiorum Israel et dixit ad eos: “ Ite tollentes animal per familias vestras et immolate Pascha.
12.22 Fasciculumque hyssopi tingite in sanguine, qui est in pelvi, et aspergite ex eo superliminare et utrumque postem. Nullus vestrum egrediatur ostium domus suae usque mane.
12.23 Transibit enim Dominus percutiens Aegyptios; cumque viderit sanguinem in superliminari et in utroque poste, transcendet ostium et non sinet percussorem ingredi domos vestras et laedere.
12.24 Custodite verbum istud legitimum tibi et filiis tuis usque in aeternum.
12.25 Cumque introieritis terram, quam Dominus daturus est vobis, ut pollicitus est, observabitis caeremonias istas;
12.26 et, cum dixerint vobis filii vestri: "Quae est ista religio?",
12.27 dicetis eis: "Victima Paschae Domino est, quando transivit super domos filiorum Israel in Aegypto percutiens Aegyptios et domos nostras liberans" ”. Incurvatusque populus adoravit;
12.28 et egressi filii Israel fecerunt, sicut praeceperat Dominus Moysi et Aaron.
12.29 Factum est autem in noctis medio, percussit Dominus omne primogenitum in terra Aegypti, a primogenito pharaonis, qui in solio eius sedebat, usque ad primogenitum captivi, qui erat in carcere, et omne primogenitum iumentorum.
12.30 Surrexitque pharao nocte et omnes servi eius cunctaque Aegyptus, et ortus est clamor magnus in Aegypto, neque enim erat domus, in qua non iaceret mortuus.
12.31 Vocatisque pharao Moyse et Aaron nocte, ait: “ Surgite, egredimini a populo meo, vos et filii Israel; ite, immolate Domino, sicut dicitis.
12.32 Oves vestras et armenta assumite, ut petieratis, et abeuntes benedicite mihi ”.
12.33 Urgebantque Aegyptii populum de terra exire velociter dicentes: “ Omnes moriemur ”.
12.34 Tulit igitur populus conspersam farinam, antequam fermentaretur; et ligans pistrina in palliis suis posuit super umeros suos.
12.35 Feceruntque filii Israel, sicut praeceperat Moyses, et petierunt ab Aegyptiis vasa argentea et aurea vestemque plurimam.
12.36 Dominus autem dedit gratiam populo coram Aegyptiis, ut commodarent eis; et spoliaverunt Aegyptios.
12.37 Profectique sunt filii Israel de Ramesse in Succoth, sescenta fere milia peditum virorum absque parvulis.
12.38 Sed et vulgus promiscuum innumerabile ascendit cum eis, oves et armenta, animantia multa nimis.
12.39 Coxeruntque farinam, quam dudum de Aegypto conspersam tulerant, et fecerunt subcinericios panes azymos; neque enim poterant fermentari, cogentibus exire Aegyptiis et nullam facere sinentibus moram; nec pulmenti quidquam occurrerant praeparare.
12.40 Habitatio autem filiorum Israel, qua manserant in Aegypto, fuit quadringentorum triginta annorum.
12.41 Quibus expletis, eadem die egressus est omnis exercitus Domini de terra Aegypti.
12.42 Nox ista vigiliarum Domino, quando eduxit eos de terra Aegypti: hanc observare debent Domino omnes filii Israel in generationibus suis.
12.43 Dixitque Dominus ad Moysen et Aaron: “ Haec est religio Paschae: Omnis alienigena non comedet ex eo;
12.44 omnis autem servus empticius circumcidetur et sic comedet;
12.45 advena et mercennarius non edent ex eo.
12.46 In una domo comedetur, nec efferetis de carnibus eius foras nec os illius confringetis.
12.47 Omnis coetus filiorum Israel faciet illud.
12.48 Quod si quis peregrinorum in vestram voluerit transire coloniam et facere Pascha Domini, circumcidetur prius omne masculinum eius, et tunc rite celebrabit eritque sicut indigena terrae; si quis autem circumcisus non fuerit, non vescetur ex eo.
12.49 Eadem lex erit indigenae et colono, qui peregrinatur apud vos ”.
12.50 Feceruntque omnes filii Israel, sicut praeceperat Dominus Moysi et Aaron;
12.51 et in eadem die eduxit Dominus filios Israel de terra Aegypti per turmas suas.
13.1 Der HERR redete mit Mose und sprach:
13.2 Heilige mir alle Erstgeburt bei den Kindern Israel, von Menschen und Vieh; denn sie sind mein!
13.3 Da sprach Mose zum Volk: Gedenket an diesen Tag, an dem ihr aus Ägypten, aus dem Diensthause, gegangen seid, daß der HERR euch mit mächtiger Hand von dannen ausgeführt hat: darum sollt ihr nichts Gesäuertes essen!
13.4 Heute seid ihr ausgezogen, im Monat Abib.
13.5 Wenn dich nun der HERR in das Land der Kanaaniter, Hetiter, Amoriter, Heviter und Jebusiter bringen wird, wie er deinen Vätern geschworen hat, dir ein Land zu geben, das von Milch und Honig fließt, so sollst du diesen Dienst in diesem Monat halten.
13.6 Sieben Tage lang sollst du ungesäuertes Brot essen, und am siebenten Tag ist das Fest des HERRN.
13.7 Man soll diese sieben Tage lang ungesäuertes Brot essen, daß bei dir kein Sauerteig gesehen werde; in allen deinen Grenzen soll kein gesäuertes Brot gesehen werden.
13.8 Und du sollst deinem Sohne an jenem Tage erklären und sagen: Es ist um deswillen, was der HERR an mir getan, als ich aus Ägypten zog.
13.9 Und es soll dir zum Zeichen sein in deiner Hand und zum Denkmal vor deinen Augen, daß des HERRN Gesetz in deinem Munde sei, weil der HERR dich mit mächtiger Hand aus Ägypten geführt hat.
13.10 Darum sollst du die Ordnung beobachten, zur bestimmten Zeit, Jahr für Jahr.
13.11 Wenn dich nun der HERR in das Land der Kanaaniter gebracht, wie er dir und deinen Vätern geschworen, und es dir gegeben hat,
13.12 so sollst du dem HERRN alle Erstgeburt aussondern, auch jeden ersten Wurf vom Vieh, den du bekommst; alles, was männlich ist, soll dem HERRN gehören.
13.13 Aber jede Erstgeburt vom Esel sollst du mit einem Schaf lösen; wenn du es aber nicht lösest, so brich ihm das Genick. Desgleichen alle Erstgeburt von Menschen unter deinen Kindern sollst du lösen.
13.14 Und wenn dich künftig dein Sohn fragen wird: Was ist das? So sollst du ihm sagen: Der HERR hat uns mit mächtiger Hand aus Ägypten, aus dem Diensthause, geführt.
13.15 Denn es begab sich, als der Pharao sich hart widersetzte, uns freizulassen, da erschlug der HERR alle Erstgeburt in Ägypten, von der Menschen Erstgeburt bis an die Erstgeburt des Viehes: darum opfere ich dem HERRN alle männliche Erstgeburt; alle Erstgeburt aber meiner Söhne löse ich.
13.16 Und das soll dir zum Zeichen in deiner Hand und zum Denkmal vor deinen Augen sein, daß uns der HERR mit mächtiger Hand aus Ägypten geführt hat.
13.17 Als nun der Pharao das Volk gehen ließ, führte sie Gott nicht auf die Straße durch der Philister Land, wiewohl sie die nächste war; denn Gott gedachte, es möchte das Volk gereuen, wenn es Krieg sähe, und möchte wieder nach Ägypten umkehren.
13.18 Darum führte Gott das Volk den Umweg durch die Wüste am Schilfmeer. Und die Kinder Israel zogen gerüstet aus Ägypten.
13.19 Und Mose nahm die Gebeine Josephs mit sich; denn er hatte einen Eid von den Kindern Israel genommen und gesagt: Gott wird euch gewiß heimsuchen; dann führet meine Gebeine mit euch von hinnen!
13.20 Also zogen sie aus von Sukkot und lagerten sich in Etam, am Wüstenrand.
13.21 Und der HERR zog vor ihnen her, am Tage in einer Wolkensäule, daß er sie den rechten Weg führete, und des Nachts in einer Feuersäule, daß er ihnen leuchtete, damit sie bei Tag und bei Nacht wandeln konnten.
13.22 Die Wolkensäule wich nimmer vom Volk des Tages, noch die Feuersäule des Nachts.
13.1 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων
13.2 ἁγίασόν μοι πᾶν πρωτότοκον πρωτογενὲς διανοῖγον πᾶσαν μήτραν ἐν τοῖς υἱοῖς ισραηλ ἀπὸ ἀνθρώπου ἕως κτήνους ἐμοί ἐστιν
13.3 εἶπεν δὲ μωυσῆς πρὸς τὸν λαόν μνημονεύετε τὴν ἡμέραν ταύτην ἐν ᾗ ἐξήλθατε ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας ἐν γὰρ χειρὶ κραταιᾷ ἐξήγαγεν ὑμᾶς κύριος ἐντεῦθεν καὶ οὐ βρωθήσεται ζύμη
13.4 ἐν γὰρ τῇ σήμερον ὑμεῖς ἐκπορεύεσθε ἐν μηνὶ τῶν νέων
13.5 καὶ ἔσται ἡνίκα ἐὰν εἰσαγάγῃ σε κύριος ὁ θεός σου εἰς τὴν γῆν τῶν χαναναίων καὶ χετταίων καὶ ευαίων καὶ γεργεσαίων καὶ αμορραίων καὶ φερεζαίων καὶ ιεβουσαίων ἣν ὤμοσεν τοῖς πατράσιν σου δοῦναί σοι γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι καὶ ποιήσεις τὴν λατρείαν ταύτην ἐν τῷ μηνὶ τούτῳ
13.6 ἓξ ἡμέρας ἔδεσθε ἄζυμα τῇ δὲ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἑορτὴ κυρίου
13.7 ἄζυμα ἔδεσθε τὰς ἑπτὰ ἡμέρας οὐκ ὀφθήσεταί σοι ζυμωτόν οὐδὲ ἔσται σοι ζύμη ἐν πᾶσιν τοῖς ὁρίοις σου
13.8 καὶ ἀναγγελεῖς τῷ υἱῷ σου ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ λέγων διὰ τοῦτο ἐποίησεν κύριος ὁ θεός μοι ὡς ἐξεπορευόμην ἐξ αἰγύπτου
13.9 καὶ ἔσται σοι σημεῖον ἐπὶ τῆς χειρός σου καὶ μνημόσυνον πρὸ ὀφθαλμῶν σου ὅπως ἂν γένηται ὁ νόμος κυρίου ἐν τῷ στόματί σου ἐν γὰρ χειρὶ κραταιᾷ ἐξήγαγέν σε κύριος ὁ θεὸς ἐξ αἰγύπτου
13.10 καὶ φυλάξεσθε τὸν νόμον τοῦτον κατὰ καιροὺς ὡρῶν ἀφ' ἡμερῶν εἰς ἡμέρας
13.11 καὶ ἔσται ὡς ἂν εἰσαγάγῃ σε κύριος ὁ θεός σου εἰς τὴν γῆν τῶν χαναναίων ὃν τρόπον ὤμοσεν τοῖς πατράσιν σου καὶ δώσει σοι αὐτήν
13.12 καὶ ἀφελεῖς πᾶν διανοῖγον μήτραν τὰ ἀρσενικά τῷ κυρίῳ πᾶν διανοῖγον μήτραν ἐκ τῶν βουκολίων ἢ ἐν τοῖς κτήνεσίν σου ὅσα ἐὰν γένηταί σοι τὰ ἀρσενικά ἁγιάσεις τῷ κυρίῳ
13.13 πᾶν διανοῖγον μήτραν ὄνου ἀλλάξεις προβάτῳ ἐὰν δὲ μὴ ἀλλάξῃς λυτρώσῃ αὐτό πᾶν πρωτότοκον ἀνθρώπου τῶν υἱῶν σου λυτρώσῃ
13.14 ἐὰν δὲ ἐρωτήσῃ σε ὁ υἱός σου μετὰ ταῦτα λέγων τί τοῦτο καὶ ἐρεῖς αὐτῷ ὅτι ἐν χειρὶ κραταιᾷ ἐξήγαγεν ἡμᾶς κύριος ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας
13.15 ἡνίκα δὲ ἐσκλήρυνεν φαραω ἐξαποστεῖλαι ἡμᾶς ἀπέκτεινεν πᾶν πρωτότοκον ἐν γῇ αἰγύπτῳ ἀπὸ πρωτοτόκων ἀνθρώπων ἕως πρωτοτόκων κτηνῶν διὰ τοῦτο ἐγὼ θύω τῷ κυρίῳ πᾶν διανοῖγον μήτραν τὰ ἀρσενικά καὶ πᾶν πρωτότοκον τῶν υἱῶν μου λυτρώσομαι
13.16 καὶ ἔσται εἰς σημεῖον ἐπὶ τῆς χειρός σου καὶ ἀσάλευτον πρὸ ὀφθαλμῶν σου ἐν γὰρ χειρὶ κραταιᾷ ἐξήγαγέν σε κύριος ἐξ αἰγύπτου
13.17 ὡς δὲ ἐξαπέστειλεν φαραω τὸν λαόν οὐχ ὡδήγησεν αὐτοὺς ὁ θεὸς ὁδὸν γῆς φυλιστιιμ ὅτι ἐγγὺς ἦν εἶπεν γὰρ ὁ θεός μήποτε μεταμελήσῃ τῷ λαῷ ἰδόντι πόλεμον καὶ ἀποστρέψῃ εἰς αἴγυπτον
13.18 καὶ ἐκύκλωσεν ὁ θεὸς τὸν λαὸν ὁδὸν τὴν εἰς τὴν ἔρημον εἰς τὴν ἐρυθρὰν θάλασσαν πέμπτη δὲ γενεὰ ἀνέβησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου
13.19 καὶ ἔλαβεν μωυσῆς τὰ ὀστᾶ ιωσηφ μεθ' ἑαυτοῦ ὅρκῳ γὰρ ὥρκισεν ιωσηφ τοὺς υἱοὺς ισραηλ λέγων ἐπισκοπῇ ἐπισκέψεται ὑμᾶς κύριος καὶ συνανοίσετέ μου τὰ ὀστᾶ ἐντεῦθεν μεθ' ὑμῶν
13.20 ἐξάραντες δὲ οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐκ σοκχωθ ἐστρατοπέδευσαν ἐν οθομ παρὰ τὴν ἔρημον
13.21 ὁ δὲ θεὸς ἡγεῖτο αὐτῶν ἡμέρας μὲν ἐν στύλῳ νεφέλης δεῖξαι αὐτοῖς τὴν ὁδόν τὴν δὲ νύκτα ἐν στύλῳ πυρός
13.22 οὐκ ἐξέλιπεν ὁ στῦλος τῆς νεφέλης ἡμέρας καὶ ὁ στῦλος τοῦ πυρὸς νυκτὸς ἐναντίον παντὸς τοῦ λαοῦ
13.1 eipen de kyrios pros mohysehn legohn
13.2 agiason moi pan prohtotokon prohtogenes dianoigon pasan mehtran en tois yiois israehl apo anthrohpoy eohs ktehnoys emoi estin
13.3 eipen de mohysehs pros ton laon mnehmoneyete tehn ehmeran taytehn en eh exehlthate ek gehs aigyptoy ex oikoy doyleias en gar cheiri krataia exehgagen ymas kyrios enteythen kai oy brohthehsetai zymeh
13.4 en gar teh sehmeron ymeis ekporeyesthe en mehni tohn neohn
13.5 kai estai ehnika ean eisagageh se kyrios o theos soy eis tehn gehn tohn chananaiohn kai chettaiohn kai eyaiohn kai gergesaiohn kai amorraiohn kai pherezaiohn kai ieboysaiohn ehn ohmosen tois patrasin soy doynai soi gehn reoysan gala kai meli kai poiehseis tehn latreian taytehn en toh mehni toytoh
13.6 ex ehmeras edesthe azyma teh de ehmera teh ebdomeh eorteh kyrioy
13.7 azyma edesthe tas epta ehmeras oyk ophthehsetai soi zymohton oyde estai soi zymeh en pasin tois oriois soy
13.8 kai anaggeleis toh yioh soy en teh ehmera ekeineh legohn dia toyto epoiehsen kyrios o theos moi ohs exeporeyomehn ex aigyptoy
13.9 kai estai soi sehmeion epi tehs cheiros soy kai mnehmosynon pro ophthalmohn soy opohs an genehtai o nomos kyrioy en toh stomati soy en gar cheiri krataia exehgagen se kyrios o theos ex aigyptoy
13.10 kai phylaxesthe ton nomon toyton kata kairoys ohrohn aph' ehmerohn eis ehmeras
13.11 kai estai ohs an eisagageh se kyrios o theos soy eis tehn gehn tohn chananaiohn on tropon ohmosen tois patrasin soy kai dohsei soi aytehn
13.12 kai apheleis pan dianoigon mehtran ta arsenika toh kyrioh pan dianoigon mehtran ek tohn boykoliohn eh en tois ktehnesin soy osa ean genehtai soi ta arsenika agiaseis toh kyrioh
13.13 pan dianoigon mehtran onoy allaxeis probatoh ean de meh allaxehs lytrohseh ayto pan prohtotokon anthrohpoy tohn yiohn soy lytrohseh
13.14 ean de erohtehseh se o yios soy meta tayta legohn ti toyto kai ereis aytoh oti en cheiri krataia exehgagen ehmas kyrios ek gehs aigyptoy ex oikoy doyleias
13.15 ehnika de esklehrynen pharaoh exaposteilai ehmas apekteinen pan prohtotokon en geh aigyptoh apo prohtotokohn anthrohpohn eohs prohtotokohn ktehnohn dia toyto egoh thyoh toh kyrioh pan dianoigon mehtran ta arsenika kai pan prohtotokon tohn yiohn moy lytrohsomai
13.16 kai estai eis sehmeion epi tehs cheiros soy kai asaleyton pro ophthalmohn soy en gar cheiri krataia exehgagen se kyrios ex aigyptoy
13.17 ohs de exapesteilen pharaoh ton laon oych ohdehgehsen aytoys o theos odon gehs phylistiim oti eggys ehn eipen gar o theos mehpote metamelehseh toh laoh idonti polemon kai apostrepseh eis aigypton
13.18 kai ekyklohsen o theos ton laon odon tehn eis tehn erehmon eis tehn erythran thalassan pempteh de genea anebehsan oi yioi israehl ek gehs aigyptoy
13.19 kai elaben mohysehs ta osta iohsehph meth' eaytoy orkoh gar ohrkisen iohsehph toys yioys israehl legohn episkopeh episkepsetai ymas kyrios kai synanoisete moy ta osta enteythen meth' ymohn
13.20 exarantes de oi yioi israehl ek sokchohth estratopedeysan en othom para tehn erehmon
13.21 o de theos ehgeito aytohn ehmeras men en styloh nephelehs deixai aytois tehn odon tehn de nykta en styloh pyros
13.22 oyk exelipen o stylos tehs nephelehs ehmeras kai o stylos toy pyros nyktos enantion pantos toy laoy
13.1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
13.2 קַדֶּשׁ־לִי כָל־בְּכֹור פֶּטֶר כָּל־רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא׃
13.3 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם זָכֹור אֶת־הַיֹּום הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הֹוצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ׃
13.4 הַיֹּום אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב׃
13.5 וְהָיָה כִי־יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת־הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה׃
13.6 שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה׃
13.7 מַצֹּות יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶךָ׃
13.8 וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם׃
13.9 וְהָיָה לְךָ לְאֹות עַל־יָדְךָ וּלְזִכָּרֹון בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תֹּורַת יְהוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הֹוצִאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם׃
13.10 וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמֹועֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה׃ ס
13.11 וְהָיָה כִּי־יְבִאֲךָ יְהוָה אֶל־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ׃
13.12 וְהַעֲבַרְתָּ כָל־פֶּטֶר־רֶחֶם לַיהֹוָה וְכָל־פֶּטֶר ׀ שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָה׃
13.13 וְכָל־פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם־לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתֹּו וְכֹל בְּכֹור אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה׃
13.14 וְהָיָה כִּי־יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה־זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הֹוצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃
13.15 וַיְהִי כִּי־הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל־בְּכֹור בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד־בְּכֹור בְּהֵמָה עַל־כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוָה כָּל־פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל־בְּכֹור בָּנַי אֶפְדֶּה׃
13.16 וְהָיָה לְאֹות עַל־יָדְכָה וּלְטֹוטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הֹוצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם׃ ס
13.17 וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת־הָעָם וְלֹא־נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרֹוב הוּא כִּי ׀ אָמַר אֱלֹהִים פֶּן־יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה׃
13.18 וַיַּסֵּב אֱלֹהִים ׀ אֶת־הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם־סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
13.19 וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־עַצְמֹות יֹוסֵף עִמֹּו כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת־עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם׃
13.20 וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר׃
13.21 וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יֹומָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יֹומָם וָלָיְלָה׃
13.22 לֹא־יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יֹומָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם׃ פ
13.1 wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH leAmor׃
13.2 qadaexx-lij kaal-bkowr paeTaer kaal-raehaem bibnej jixraaAel baaAaadaam wbabHemaaH lij HwA׃
13.3 wajoAmaer moxxaeH Aael-HaaOaam zaakowr Aaet-Hajowm HazaeH Aaxxaer jcaaAtaem mimicrajim mibejt Oabaadijm kij bhozaeq jaad HowcijA jHowaaH Aaetkaem mizaeH wloA jeAaakel haamec׃
13.4 Hajowm Aataem jocAijm bhodaexx HaaAaabijb׃
13.5 wHaajaaH kij-jbijAakaa jHwaaH Aael-Aaeraec HaknaOanij wHahitij wHaaAaemorij wHahiwij wHajbwsij Aaxxaer nixxbaO laAabotaejkaa laataet laak Aaeraec zaabat haalaab wdbaaxx wOaabadtaa Aaet-HaaOabodaaH HazoAt bahodaexx HazaeH׃
13.6 xxibOat jaamijm toAkal macot wbajowm HaxxbijOij hag lajHwaaH׃
13.7 macowt jeAaakel Aet xxibOat Hajaamijm wloA-jeraaAaeH lkaa haamec wloA-jeraaAaeH lkaa xAor bkaal-gbulaekaa׃
13.8 wHigadtaa lbinkaa bajowm HaHwA leAmor baOabwr zaeH OaaxaaH jHwaaH lij bceAtij mimicraajim׃
13.9 wHaajaaH lkaa lAowt Oal-jaadkaa wlzikaarown bejn Oejnaejkaa lmaOan tiHjaeH towrat jHwaaH bpijkaa kij bjaad hazaaqaaH HowciAakaa jHowaaH mimicraajim׃
13.10 wxxaamartaa Aaet-HahuqaaH HazoAt lmowOadaaH mijaamijm jaamijmaaH׃ s
13.11 wHaajaaH kij-jbiAakaa jHwaaH Aael-Aaeraec HaknaOanij kaAaxxaer nixxbaO lkaa wlaAabotaejkaa wntaanaaH laak׃
13.12 wHaOabartaa kaal-paeTaer-raehaem lajHowaaH wkaal-paeTaer xxaegaer bHemaaH Aaxxaer jiHjaeH lkaa Hazkaarijm lajHwaaH׃
13.13 wkaal-paeTaer hamor tipdaeH bxaeH wAim-loA tipdaeH waOaraptow wkol bkowr Aaadaam bbaanaejkaa tipdaeH׃
13.14 wHaajaaH kij-jixxAaalkaa binkaa maahaar leAmor maH-zoAt wAaamartaa Aelaajw bhozaeq jaad HowcijAaanw jHwaaH mimicrajim mibejt Oabaadijm׃
13.15 wajHij kij-HiqxxaaH parOoH lxxalhenw wajaHarog jHowaaH kaal-bkowr bAaeraec micrajim mibkor Aaadaam wOad-bkowr bHemaaH Oal-ken Aanij zobeha lajHwaaH kaal-paeTaer raehaem Hazkaarijm wkaal-bkowr baanaj AaepdaeH׃
13.16 wHaajaaH lAowt Oal-jaadkaaH wlTowTaapot bejn Oejnaejkaa kij bhozaeq jaad HowcijAaanw jHwaaH mimicraajim׃ s
13.17 wajHij bxxalah parOoH Aaet-HaaOaam wloA-naahaam AaeloHijm daeraek Aaeraec plixxtijm kij qaarowb HwA kij Aaamar AaeloHijm paen-jinaahem HaaOaam birAotaam milhaamaaH wxxaabw micraajmaaH׃
13.18 wajaseb AaeloHijm Aaet-HaaOaam daeraek Hamidbaar jam-swp wahamuxxijm Oaalw bnej-jixraaAel meAaeraec micraajim׃
13.19 wajiqah moxxaeH Aaet-Oacmowt jowsep Oimow kij HaxxbeOa HixxbijOa Aaet-bnej jixraaAel leAmor paaqod jipqod AaeloHijm Aaetkaem wHaOalijtaem Aaet-Oacmotaj mizaeH Aitkaem׃
13.20 wajisOw misukot wajahanw bAetaam biqceH Hamidbaar׃
13.21 wajHwaaH Holek lipnejHaem jowmaam bOamwd Oaanaan lanhotaam Hadaeraek wlajlaaH bOamwd Aexx lHaaAijr laaHaem laalaekaet jowmaam waalaajlaaH׃
13.22 loA-jaamijxx Oamwd HaeOaanaan jowmaam wOamwd HaaAexx laajlaaH lipnej HaaOaam׃ p
13.1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
13.2 קדש־לי כל־בכור פטר כל־רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא׃
13.3 ויאמר משה אל־העם זכור את־היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃
13.4 היום אתם יצאים בחדש האביב׃
13.5 והיה כי־יביאך יהוה אל־ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את־העבדה הזאת בחדש הזה׃
13.6 שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה׃
13.7 מצות יאכל את שבעת הימים ולא־יראה לך חמץ ולא־יראה לך שאר בכל־גבלך׃
13.8 והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים׃
13.9 והיה לך לאות על־ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים׃
13.10 ושמרת את־החקה הזאת למועדה מימים ימימה׃ ס
13.11 והיה כי־יבאך יהוה אל־ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך׃
13.12 והעברת כל־פטר־רחם ליהוה וכל־פטר ׀ שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה׃
13.13 וכל־פטר חמר תפדה בשה ואם־לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה׃
13.14 והיה כי־ישאלך בנך מחר לאמר מה־זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים׃
13.15 ויהי כי־הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל־בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד־בכור בהמה על־כן אני זבח ליהוה כל־פטר רחם הזכרים וכל־בכור בני אפדה׃
13.16 והיה לאות על־ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים׃ ס
13.17 ויהי בשלח פרעה את־העם ולא־נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי ׀ אמר אלהים פן־ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה׃
13.18 ויסב אלהים ׀ את־העם דרך המדבר ים־סוף וחמשים עלו בני־ישראל מארץ מצרים׃
13.19 ויקח משה את־עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את־בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את־עצמתי מזה אתכם׃
13.20 ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר׃
13.21 ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה׃
13.22 לא־ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם׃ פ
13.1 wjdbr jHwH Al-mxH lAmr׃
13.2 qdx-lj kl-bkwr pTr kl-rhm bbnj jxrAl bAdm wbbHmH lj HwA׃
13.3 wjAmr mxH Al-HOm zkwr At-Hjwm HzH Axr jcAtm mmcrjm mbjt Obdjm kj bhzq jd HwcjA jHwH Atkm mzH wlA jAkl hmc׃
13.4 Hjwm Atm jcAjm bhdx HAbjb׃
13.5 wHjH kj-jbjAk jHwH Al-Arc HknOnj wHhtj wHAmrj wHhwj wHjbwsj Axr nxbO lAbtjk ltt lk Arc zbt hlb wdbx wObdt At-HObdH HzAt bhdx HzH׃
13.6 xbOt jmjm tAkl mct wbjwm HxbjOj hg ljHwH׃
13.7 mcwt jAkl At xbOt Hjmjm wlA-jrAH lk hmc wlA-jrAH lk xAr bkl-gblk׃
13.8 wHgdt lbnk bjwm HHwA lAmr bObwr zH OxH jHwH lj bcAtj mmcrjm׃
13.9 wHjH lk lAwt Ol-jdk wlzkrwn bjn Ojnjk lmOn tHjH twrt jHwH bpjk kj bjd hzqH HwcAk jHwH mmcrjm׃
13.10 wxmrt At-HhqH HzAt lmwOdH mjmjm jmjmH׃ s
13.11 wHjH kj-jbAk jHwH Al-Arc HknOnj kAxr nxbO lk wlAbtjk wntnH lk׃
13.12 wHObrt kl-pTr-rhm ljHwH wkl-pTr xgr bHmH Axr jHjH lk Hzkrjm ljHwH׃
13.13 wkl-pTr hmr tpdH bxH wAm-lA tpdH wOrptw wkl bkwr Adm bbnjk tpdH׃
13.14 wHjH kj-jxAlk bnk mhr lAmr mH-zAt wAmrt Aljw bhzq jd HwcjAnw jHwH mmcrjm mbjt Obdjm׃
13.15 wjHj kj-HqxH prOH lxlhnw wjHrg jHwH kl-bkwr bArc mcrjm mbkr Adm wOd-bkwr bHmH Ol-kn Anj zbh ljHwH kl-pTr rhm Hzkrjm wkl-bkwr bnj ApdH׃
13.16 wHjH lAwt Ol-jdkH wlTwTpt bjn Ojnjk kj bhzq jd HwcjAnw jHwH mmcrjm׃ s
13.17 wjHj bxlh prOH At-HOm wlA-nhm AlHjm drk Arc plxtjm kj qrwb HwA kj Amr AlHjm pn-jnhm HOm brAtm mlhmH wxbw mcrjmH׃
13.18 wjsb AlHjm At-HOm drk Hmdbr jm-swp whmxjm Olw bnj-jxrAl mArc mcrjm׃
13.19 wjqh mxH At-Ocmwt jwsp Omw kj HxbO HxbjO At-bnj jxrAl lAmr pqd jpqd AlHjm Atkm wHOljtm At-Ocmtj mzH Atkm׃
13.20 wjsOw mskt wjhnw bAtm bqcH Hmdbr׃
13.21 wjHwH Hlk lpnjHm jwmm bOmwd Onn lnhtm Hdrk wljlH bOmwd Ax lHAjr lHm llkt jwmm wljlH׃
13.22 lA-jmjx Omwd HOnn jwmm wOmwd HAx ljlH lpnj HOm׃ p
13.1 Locutusque est Dominus ad Moysen dicens:
13.2 “ Sanctifica mihi omne primogenitum, quod aperit vulvam in filiis Israel, tam de hominibus quam de iumentis: mea sunt enim omnia ”.
13.3 Et ait Moyses ad populum: “ Mementote diei huius, in qua egressi estis de Aegypto et de domo servitutis, quoniam in manu forti eduxit vos Dominus de loco isto, ut non comedatis fermentatum panem.
13.4 Hodie egredimini, mense Abib (id est novarum Frugum).
13.5 Cumque introduxerit te Dominus in terram Chananaei et Hetthaei et Amorraei et Hevaei et Iebusaei, quam iuravit patribus tuis, ut daret tibi, terram fluentem lacte et melle; celebrabis hunc morem sacrorum mense isto.
13.6 Septem diebus vesceris azymis, et in die septimo erit sollemnitas Domini.
13.7 Azyma comedetis septem diebus: non apparebit apud te aliquid fermentatum nec in cunctis finibus tuis.
13.8 Narrabisque filio tuo in die illo dicens: "Propter hoc, quod fecit mihi Dominus, quando egressus sum de Aegypto".
13.9 Et erit quasi signum in manu tua et quasi monumentum inter oculos tuos, ut lex Domini semper sit in ore tuo; in manu enim forti eduxit te Dominus de Aegypto.
13.10 Custodies huiuscemodi cultum statuto tempore a diebus in dies.
13.11 Cumque introduxerit te Dominus in terram Chananaei, sicut iuravit tibi et patribus tuis, et dederit tibi eam,
13.12 separabis omne, quod aperit vulvam, Domino et quod primitivum est in pecoribus tuis; quidquid habueris masculini sexus, consecrabis Domino.
13.13 Primogenitum asini mutabis ove; quod, si non redemeris, interficies. Omne autem primogenitum hominis de filiis tuis pretio redimes.
13.14 Cumque interrogaverit te filius tuus cras dicens: "Quid est hoc?", respondebis ei: "In manu forti eduxit nos Dominus de Aegypto, de domo servitutis.
13.15 Nam, cum induratus esset pharao et nollet nos dimittere, occidit Dominus omne primogenitum in terra Aegypti, a primogenito hominis usque ad primogenitum iumentorum; idcirco immolo Domino omne, quod aperit vulvam, masculini sexus, et omnia primogenita filiorum meorum redimo".
13.16 Erit igitur quasi signum in manu tua et quasi appensum quid ob recordationem inter oculos tuos, eo quod in manu forti eduxit nos Dominus de Aegypto ”.
13.17 Igitur cum emisisset pharao populum, non eos duxit Deus per viam terrae Philisthim, quae vicina est, reputans ne forte paeniteret populum, si vidisset adversum se bella consurgere, et reverteretur in Aegyptum,
13.18 sed circumduxit per viam deserti, quae est iuxta mare Rubrum. Et armati ascenderunt filii Israel de terra Aegypti.
13.19 Tulit quoque Moyses ossa Ioseph secum, eo quod adiurasset filios Israel dicens: “ Visitabit vos Deus; efferte ossa mea hinc vobiscum ”.
13.20 Profectique de Succoth castrametati sunt in Etham, in extremis finibus solitudinis.
13.21 Dominus autem praecedebat eos ad ostendendam viam per diem in columna nubis et per noctem in columna ignis, ut dux esset itineris utroque tempore.
13.22 Nunquam defuit columna nubis per diem, nec columna ignis per noctem, coram populo.
14.1 Und der HERR redete mit Mose und sprach:
14.2 Sage den Kindern Israel, daß sie sich herumwenden und sich vor Pi-Hahiroth, zwischen Migdol und dem Meer, lagern; gerade gegenüber von Baal-Zephon lagert euch am Meer!
14.3 Denn der Pharao wird von den Kindern Israel sagen: Sie sind im Lande verirrt, die Wüste hat sie eingeschlossen!
14.4 Und ich will sein Herz verstocken, daß er ihnen nachjage, und will mich am Pharao und an seiner ganzen Macht verherrlichen; und die Ägypter sollen erfahren, daß ich der HERR bin!
14.5 Als nun dem König von Ägypten angezeigt ward, daß das Volk fliehe, wandte sich sein und seiner Knechte Herz gegen das Volk; und sie sprachen: Warum haben wir das getan, daß wir Israel haben ziehen lassen, daß sie uns nicht mehr dienen?
14.6 Und er spannte seinen Wagen an und nahm sein Volk mit sich.
14.7 Er nahm auch sechshundert auserlesene Wagen und alle Wagen in Ägypten und Wagenkämpfer auf jedem.
14.8 Denn der HERR verstockte das Herz des Pharao, des Königs von Ägypten, daß er denn Kindern Israel nachjagte, obwohl sie durch eine hohe Hand auszogen.
14.9 Also jagten ihnen die Ägypter nach mit allen Rossen, Wagen und Reitern des Pharao und mit seiner Macht und ereilten sie, als sie sich am Meere, bei Pi-Hahiroth, Baal-Zephon gegenüber, gelagert hatten.
14.10 Und als der Pharao nahe zu ihnen kam, erhoben die Kinder Israel ihre Augen und siehe, die Ägypter zogen hinter ihnen her; und sie fürchteten sich sehr. Da schrieen die Kinder Israel zum HERRN
14.11 und sprachen zu Mose: Sind etwa keine Gräber in Ägypten, daß du uns genommen hast, damit wir in der Wüste sterben? Warum hast du uns das angetan, daß du uns aus Ägypten geführt hast?
14.12 Haben wir dir nicht in Ägypten schon gesagt: Laß ab von uns, daß wir den Ägyptern dienen? Denn es wäre uns ja besser, den Ägyptern zu dienen, als in der Wüste zu sterben!
14.13 Mose sprach zum Volk: Fürchtet euch nicht, tretet hin und sehet, was für ein Heil der HERR heute an euch tun wird; denn diese Ägypter, die ihr heute sehet, sollt ihr nimmermehr sehen ewiglich!
14.14 Der HERR wird für euch streiten, und ihr sollt stille sein!
14.15 Der HERR sprach zu Mose: Was schreist du zu mir? Sage den Kindern Israel, daß sie ziehen!
14.16 Du aber hebe deinen Stab auf und strecke deine Hand über das Meer und zerteile es, daß die Kinder Israel mitten durch das Meer auf dem Trockenen gehen.
14.17 Ich aber, siehe, ich will das Herz der Ägypter verstocken, daß sie ihnen nachlaufen; dann will ich mich verherrlichen am Pharao und an seiner ganzen Macht, an seinen Wagen und an seinen Reitern.
14.18 Und die Ägypter sollen erfahren, daß ich der HERR bin, wenn ich mich am Pharao, an seinen Wagen und an seinen Reitern verherrliche.
14.19 Da erhob sich der Engel Gottes, der vor dem Heer Israels herzog, und trat hinter sie; und die Wolkensäule machte sich auch auf von ihrem Angesicht weg und trat hinter sie
14.20 und kam zwischen das Heer der Ägypter und das Heer Israels; und sie war für die einen Wolke und Finsternis, und für die andern erleuchtete sie die Nacht, so daß diese und jene die ganze Nacht nicht zusammenkamen.
14.21 Als nun Mose seine Hand über das Meer streckte, ließ der HERR dasselbe die ganze Nacht durch einen starken Ostwind ablaufen und machte das Meer trocken, und die Wasser teilten sich voneinander.
14.22 Und die Kinder Israel gingen hinein mitten in das Meer auf dem Trockenen, und das Wasser war ihnen wie Mauern zu ihrer Rechten und zu ihrer Linken.
14.23 Und die Ägypter jagten nach und gingen hinein ihnen nach, alle Rosse des Pharao, seine Wagen und seine Reiter, mitten ins Meer.
14.24 Als nun die Morgenwache kam, schaute der HERR aus der Feuersäule und Wolke auf der Ägypter Heer und verwirrte das Heer der Ägypter
14.25 und stieß die Räder von ihren Wagen und brachte sie ins Gedränge. Da sprachen die Ägypter: Lasset uns vor Israel fliehen, denn der HERR streitet für sie wider die Ägypter!
14.26 Da sprach der HERR zu Mose: Strecke deine Hand aus über das Meer, damit das Wasser wieder zurückkehre über die Ägypter, über ihre Wagen und über ihre Reiter!
14.27 Da streckte Mose seine Hand aus über das Meer, und das Meer kam beim Anbruch des Morgens wieder in seine Strömung, und die Ägypter flohen ihm entgegen. Also stürzte der HERR die Ägypter ins Meer.
14.28 Denn das Wasser kam wieder und bedeckte die Wagen und Reiter der ganzen Macht des Pharao, die ihnen ins Meer nachgefolgt waren, daß nicht einer aus ihnen übrigblieb.
14.29 Aber die Kinder Israel gingen trocken mitten durchs Meer, und das Wasser diente ihnen als Mauern zu ihrer Rechten und zu ihrer Linken.
14.30 Also half der HERR Israel an jenem Tage von der Ägypter Hand. Und Israel sah die Ägypter tot am Gestade des Meeres.
14.31 Als nun Israel die große Hand sah, die der HERR an den Ägyptern bewiesen hatte, fürchtete das Volk den HERRN, und sie glaubten dem HERRN und seinem Knecht Mose.
14.1 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων
14.2 λάλησον τοῖς υἱοῖς ισραηλ καὶ ἀποστρέψαντες στρατοπεδευσάτωσαν ἀπέναντι τῆς ἐπαύλεως ἀνὰ μέσον μαγδώλου καὶ ἀνὰ μέσον τῆς θαλάσσης ἐξ ἐναντίας βεελσεπφων ἐνώπιον αὐτῶν στρατοπεδεύσεις ἐπὶ τῆς θαλάσσης
14.3 καὶ ἐρεῖ φαραω τῷ λαῷ αὐτοῦ οἱ υἱοὶ ισραηλ πλανῶνται οὗτοι ἐν τῇ γῇ συγκέκλεικεν γὰρ αὐτοὺς ἡ ἔρημος
14.4 ἐγὼ δὲ σκληρυνῶ τὴν καρδίαν φαραω καὶ καταδιώξεται ὀπίσω αὐτῶν καὶ ἐνδοξασθήσομαι ἐν φαραω καὶ ἐν πάσῃ τῇ στρατιᾷ αὐτοῦ καὶ γνώσονται πάντες οἱ αἰγύπτιοι ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος καὶ ἐποίησαν οὕτως
14.5 καὶ ἀνηγγέλη τῷ βασιλεῖ τῶν αἰγυπτίων ὅτι πέφευγεν ὁ λαός καὶ μετεστράφη ἡ καρδία φαραω καὶ τῶν θεραπόντων αὐτοῦ ἐπὶ τὸν λαόν καὶ εἶπαν τί τοῦτο ἐποιήσαμεν τοῦ ἐξαποστεῖλαι τοὺς υἱοὺς ισραηλ τοῦ μὴ δουλεύειν ἡμῖν
14.6 ἔζευξεν οὖν φαραω τὰ ἅρματα αὐτοῦ καὶ πάντα τὸν λαὸν αὐτοῦ συναπήγαγεν μεθ' ἑαυτοῦ
14.7 καὶ λαβὼν ἑξακόσια ἅρματα ἐκλεκτὰ καὶ πᾶσαν τὴν ἵππον τῶν αἰγυπτίων καὶ τριστάτας ἐπὶ πάντων
14.8 καὶ ἐσκλήρυνεν κύριος τὴν καρδίαν φαραω βασιλέως αἰγύπτου καὶ τῶν θεραπόντων αὐτοῦ καὶ κατεδίωξεν ὀπίσω τῶν υἱῶν ισραηλ οἱ δὲ υἱοὶ ισραηλ ἐξεπορεύοντο ἐν χειρὶ ὑψηλῇ
14.9 καὶ κατεδίωξαν οἱ αἰγύπτιοι ὀπίσω αὐτῶν καὶ εὕροσαν αὐτοὺς παρεμβεβληκότας παρὰ τὴν θάλασσαν καὶ πᾶσα ἡ ἵππος καὶ τὰ ἅρματα φαραω καὶ οἱ ἱππεῖς καὶ ἡ στρατιὰ αὐτοῦ ἀπέναντι τῆς ἐπαύλεως ἐξ ἐναντίας βεελσεπφων
14.10 καὶ φαραω προσῆγεν καὶ ἀναβλέψαντες οἱ υἱοὶ ισραηλ τοῖς ὀφθαλμοῖς ὁρῶσιν καὶ οἱ αἰγύπτιοι ἐστρατοπέδευσαν ὀπίσω αὐτῶν καὶ ἐφοβήθησαν σφόδρα ἀνεβόησαν δὲ οἱ υἱοὶ ισραηλ πρὸς κύριον
14.11 καὶ εἶπεν πρὸς μωυσῆν παρὰ τὸ μὴ ὑπάρχειν μνήματα ἐν γῇ αἰγύπτῳ ἐξήγαγες ἡμᾶς θανατῶσαι ἐν τῇ ἐρήμῳ τί τοῦτο ἐποίησας ἡμῖν ἐξαγαγὼν ἐξ αἰγύπτου
14.12 οὐ τοῦτο ἦν τὸ ῥῆμα ὃ ἐλαλήσαμεν πρὸς σὲ ἐν αἰγύπτῳ λέγοντες πάρες ἡμᾶς ὅπως δουλεύσωμεν τοῖς αἰγυπτίοις κρεῖσσον γὰρ ἡμᾶς δουλεύειν τοῖς αἰγυπτίοις ἢ ἀποθανεῖν ἐν τῇ ἐρήμῳ ταύτῃ
14.13 εἶπεν δὲ μωυσῆς πρὸς τὸν λαόν θαρσεῖτε στῆτε καὶ ὁρᾶτε τὴν σωτηρίαν τὴν παρὰ τοῦ θεοῦ ἣν ποιήσει ἡμῖν σήμερον ὃν τρόπον γὰρ ἑωράκατε τοὺς αἰγυπτίους σήμερον οὐ προσθήσεσθε ἔτι ἰδεῖν αὐτοὺς εἰς τὸν αἰῶνα χρόνον
14.14 κύριος πολεμήσει περὶ ὑμῶν καὶ ὑμεῖς σιγήσετε
14.15 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν τί βοᾷς πρός με λάλησον τοῖς υἱοῖς ισραηλ καὶ ἀναζευξάτωσαν
14.16 καὶ σὺ ἔπαρον τῇ ῥάβδῳ σου καὶ ἔκτεινον τὴν χεῖρά σου ἐπὶ τὴν θάλασσαν καὶ ῥῆξον αὐτήν καὶ εἰσελθάτωσαν οἱ υἱοὶ ισραηλ εἰς μέσον τῆς θαλάσσης κατὰ τὸ ξηρόν
14.17 καὶ ἰδοὺ ἐγὼ σκληρυνῶ τὴν καρδίαν φαραω καὶ τῶν αἰγυπτίων πάντων καὶ εἰσελεύσονται ὀπίσω αὐτῶν καὶ ἐνδοξασθήσομαι ἐν φαραω καὶ ἐν πάσῃ τῇ στρατιᾷ αὐτοῦ καὶ ἐν τοῖς ἅρμασιν καὶ ἐν τοῖς ἵπποις αὐτοῦ
14.18 καὶ γνώσονται πάντες οἱ αἰγύπτιοι ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ἐνδοξαζομένου μου ἐν φαραω καὶ ἐν τοῖς ἅρμασιν καὶ ἵπποις αὐτοῦ
14.19 ἐξῆρεν δὲ ὁ ἄγγελος τοῦ θεοῦ ὁ προπορευόμενος τῆς παρεμβολῆς τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ ἐπορεύθη ἐκ τῶν ὄπισθεν ἐξῆρεν δὲ καὶ ὁ στῦλος τῆς νεφέλης ἀπὸ προσώπου αὐτῶν καὶ ἔστη ἐκ τῶν ὀπίσω αὐτῶν
14.20 καὶ εἰσῆλθεν ἀνὰ μέσον τῆς παρεμβολῆς τῶν αἰγυπτίων καὶ ἀνὰ μέσον τῆς παρεμβολῆς ισραηλ καὶ ἔστη καὶ ἐγένετο σκότος καὶ γνόφος καὶ διῆλθεν ἡ νύξ καὶ οὐ συνέμιξαν ἀλλήλοις ὅλην τὴν νύκτα
14.21 ἐξέτεινεν δὲ μωυσῆς τὴν χεῖρα ἐπὶ τὴν θάλασσαν καὶ ὑπήγαγεν κύριος τὴν θάλασσαν ἐν ἀνέμῳ νότῳ βιαίῳ ὅλην τὴν νύκτα καὶ ἐποίησεν τὴν θάλασσαν ξηράν καὶ ἐσχίσθη τὸ ὕδωρ
14.22 καὶ εἰσῆλθον οἱ υἱοὶ ισραηλ εἰς μέσον τῆς θαλάσσης κατὰ τὸ ξηρόν καὶ τὸ ὕδωρ αὐτοῖς τεῖχος ἐκ δεξιῶν καὶ τεῖχος ἐξ εὐωνύμων
14.23 κατεδίωξαν δὲ οἱ αἰγύπτιοι καὶ εἰσῆλθον ὀπίσω αὐτῶν πᾶσα ἡ ἵππος φαραω καὶ τὰ ἅρματα καὶ οἱ ἀναβάται εἰς μέσον τῆς θαλάσσης
14.24 ἐγενήθη δὲ ἐν τῇ φυλακῇ τῇ ἑωθινῇ καὶ ἐπέβλεψεν κύριος ἐπὶ τὴν παρεμβολὴν τῶν αἰγυπτίων ἐν στύλῳ πυρὸς καὶ νεφέλης καὶ συνετάραξεν τὴν παρεμβολὴν τῶν αἰγυπτίων
14.25 καὶ συνέδησεν τοὺς ἄξονας τῶν ἁρμάτων αὐτῶν καὶ ἤγαγεν αὐτοὺς μετὰ βίας καὶ εἶπαν οἱ αἰγύπτιοι φύγωμεν ἀπὸ προσώπου ισραηλ ὁ γὰρ κύριος πολεμεῖ περὶ αὐτῶν τοὺς αἰγυπτίους
14.26 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ἔκτεινον τὴν χεῖρά σου ἐπὶ τὴν θάλασσαν καὶ ἀποκαταστήτω τὸ ὕδωρ καὶ ἐπικαλυψάτω τοὺς αἰγυπτίους ἐπί τε τὰ ἅρματα καὶ τοὺς ἀναβάτας
14.27 ἐξέτεινεν δὲ μωυσῆς τὴν χεῖρα ἐπὶ τὴν θάλασσαν καὶ ἀπεκατέστη τὸ ὕδωρ πρὸς ἡμέραν ἐπὶ χώρας οἱ δὲ αἰγύπτιοι ἔφυγον ὑπὸ τὸ ὕδωρ καὶ ἐξετίναξεν κύριος τοὺς αἰγυπτίους μέσον τῆς θαλάσσης
14.28 καὶ ἐπαναστραφὲν τὸ ὕδωρ ἐκάλυψεν τὰ ἅρματα καὶ τοὺς ἀναβάτας καὶ πᾶσαν τὴν δύναμιν φαραω τοὺς εἰσπεπορευμένους ὀπίσω αὐτῶν εἰς τὴν θάλασσαν καὶ οὐ κατελείφθη ἐξ αὐτῶν οὐδὲ εἷς
14.29 οἱ δὲ υἱοὶ ισραηλ ἐπορεύθησαν διὰ ξηρᾶς ἐν μέσῳ τῆς θαλάσσης τὸ δὲ ὕδωρ αὐτοῖς τεῖχος ἐκ δεξιῶν καὶ τεῖχος ἐξ εὐωνύμων
14.30 καὶ ἐρρύσατο κύριος τὸν ισραηλ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ χειρὸς τῶν αἰγυπτίων καὶ εἶδεν ισραηλ τοὺς αἰγυπτίους τεθνηκότας παρὰ τὸ χεῖλος τῆς θαλάσσης
14.31 εἶδεν δὲ ισραηλ τὴν χεῖρα τὴν μεγάλην ἃ ἐποίησεν κύριος τοῖς αἰγυπτίοις ἐφοβήθη δὲ ὁ λαὸς τὸν κύριον καὶ ἐπίστευσαν τῷ θεῷ καὶ μωυσῇ τῷ θεράποντι αὐτοῦ
14.1 kai elalehsen kyrios pros mohysehn legohn
14.2 lalehson tois yiois israehl kai apostrepsantes stratopedeysatohsan apenanti tehs epayleohs ana meson magdohloy kai ana meson tehs thalassehs ex enantias beelsepphohn enohpion aytohn stratopedeyseis epi tehs thalassehs
14.3 kai erei pharaoh toh laoh aytoy oi yioi israehl planohntai oytoi en teh geh sygkekleiken gar aytoys eh erehmos
14.4 egoh de sklehrynoh tehn kardian pharaoh kai katadiohxetai opisoh aytohn kai endoxasthehsomai en pharaoh kai en paseh teh stratia aytoy kai gnohsontai pantes oi aigyptioi oti egoh eimi kyrios kai epoiehsan oytohs
14.5 kai anehggeleh toh basilei tohn aigyptiohn oti pepheygen o laos kai metestrapheh eh kardia pharaoh kai tohn therapontohn aytoy epi ton laon kai eipan ti toyto epoiehsamen toy exaposteilai toys yioys israehl toy meh doyleyein ehmin
14.6 ezeyxen oyn pharaoh ta armata aytoy kai panta ton laon aytoy synapehgagen meth' eaytoy
14.7 kai labohn exakosia armata eklekta kai pasan tehn ippon tohn aigyptiohn kai tristatas epi pantohn
14.8 kai esklehrynen kyrios tehn kardian pharaoh basileohs aigyptoy kai tohn therapontohn aytoy kai katediohxen opisoh tohn yiohn israehl oi de yioi israehl exeporeyonto en cheiri ypsehleh
14.9 kai katediohxan oi aigyptioi opisoh aytohn kai eyrosan aytoys parembeblehkotas para tehn thalassan kai pasa eh ippos kai ta armata pharaoh kai oi ippeis kai eh stratia aytoy apenanti tehs epayleohs ex enantias beelsepphohn
14.10 kai pharaoh prosehgen kai anablepsantes oi yioi israehl tois ophthalmois orohsin kai oi aigyptioi estratopedeysan opisoh aytohn kai ephobehthehsan sphodra aneboehsan de oi yioi israehl pros kyrion
14.11 kai eipen pros mohysehn para to meh yparchein mnehmata en geh aigyptoh exehgages ehmas thanatohsai en teh erehmoh ti toyto epoiehsas ehmin exagagohn ex aigyptoy
14.12 oy toyto ehn to rehma o elalehsamen pros se en aigyptoh legontes pares ehmas opohs doyleysohmen tois aigyptiois kreisson gar ehmas doyleyein tois aigyptiois eh apothanein en teh erehmoh tayteh
14.13 eipen de mohysehs pros ton laon tharseite stehte kai orate tehn sohtehrian tehn para toy theoy ehn poiehsei ehmin sehmeron on tropon gar eohrakate toys aigyptioys sehmeron oy prosthehsesthe eti idein aytoys eis ton aiohna chronon
14.14 kyrios polemehsei peri ymohn kai ymeis sigehsete
14.15 eipen de kyrios pros mohysehn ti boas pros me lalehson tois yiois israehl kai anazeyxatohsan
14.16 kai sy eparon teh rabdoh soy kai ekteinon tehn cheira soy epi tehn thalassan kai rehxon aytehn kai eiselthatohsan oi yioi israehl eis meson tehs thalassehs kata to xehron
14.17 kai idoy egoh sklehrynoh tehn kardian pharaoh kai tohn aigyptiohn pantohn kai eiseleysontai opisoh aytohn kai endoxasthehsomai en pharaoh kai en paseh teh stratia aytoy kai en tois armasin kai en tois ippois aytoy
14.18 kai gnohsontai pantes oi aigyptioi oti egoh eimi kyrios endoxazomenoy moy en pharaoh kai en tois armasin kai ippois aytoy
14.19 exehren de o aggelos toy theoy o proporeyomenos tehs parembolehs tohn yiohn israehl kai eporeytheh ek tohn opisthen exehren de kai o stylos tehs nephelehs apo prosohpoy aytohn kai esteh ek tohn opisoh aytohn
14.20 kai eisehlthen ana meson tehs parembolehs tohn aigyptiohn kai ana meson tehs parembolehs israehl kai esteh kai egeneto skotos kai gnophos kai diehlthen eh nyx kai oy synemixan allehlois olehn tehn nykta
14.21 exeteinen de mohysehs tehn cheira epi tehn thalassan kai ypehgagen kyrios tehn thalassan en anemoh notoh biaioh olehn tehn nykta kai epoiehsen tehn thalassan xehran kai eschistheh to ydohr
14.22 kai eisehlthon oi yioi israehl eis meson tehs thalassehs kata to xehron kai to ydohr aytois teichos ek dexiohn kai teichos ex eyohnymohn
14.23 katediohxan de oi aigyptioi kai eisehlthon opisoh aytohn pasa eh ippos pharaoh kai ta armata kai oi anabatai eis meson tehs thalassehs
14.24 egenehtheh de en teh phylakeh teh eohthineh kai epeblepsen kyrios epi tehn parembolehn tohn aigyptiohn en styloh pyros kai nephelehs kai synetaraxen tehn parembolehn tohn aigyptiohn
14.25 kai synedehsen toys axonas tohn armatohn aytohn kai ehgagen aytoys meta bias kai eipan oi aigyptioi phygohmen apo prosohpoy israehl o gar kyrios polemei peri aytohn toys aigyptioys
14.26 eipen de kyrios pros mohysehn ekteinon tehn cheira soy epi tehn thalassan kai apokatastehtoh to ydohr kai epikalypsatoh toys aigyptioys epi te ta armata kai toys anabatas
14.27 exeteinen de mohysehs tehn cheira epi tehn thalassan kai apekatesteh to ydohr pros ehmeran epi chohras oi de aigyptioi ephygon ypo to ydohr kai exetinaxen kyrios toys aigyptioys meson tehs thalassehs
14.28 kai epanastraphen to ydohr ekalypsen ta armata kai toys anabatas kai pasan tehn dynamin pharaoh toys eispeporeymenoys opisoh aytohn eis tehn thalassan kai oy kateleiphtheh ex aytohn oyde eis
14.29 oi de yioi israehl eporeythehsan dia xehras en mesoh tehs thalassehs to de ydohr aytois teichos ek dexiohn kai teichos ex eyohnymohn
14.30 kai errysato kyrios ton israehl en teh ehmera ekeineh ek cheiros tohn aigyptiohn kai eiden israehl toys aigyptioys tethnehkotas para to cheilos tehs thalassehs
14.31 eiden de israehl tehn cheira tehn megalehn a epoiehsen kyrios tois aigyptiois ephobehtheh de o laos ton kyrion kai episteysan toh theoh kai mohyseh toh theraponti aytoy
14.1 וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
14.2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחֹו תַחֲנוּ עַל־הַיָּם׃
14.3 וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר׃
14.4 וְחִזַּקְתִּי אֶת־לֵב־פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל־חֵילֹו וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי יְהוָה וַיַּעֲשׂוּ־כֵן׃
14.5 וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל־הָעָם וַיֹּאמרוּ מַה־זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי־שִׁלַּחְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ׃
14.6 וַיֶּאְסֹר אֶת־רִכְבֹּו וְאֶת־עַמֹּו לָקַח עִמֹּו׃
14.7 וַיִּקַּח שֵׁשׁ־מֵאֹות רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל־כֻּלֹּו׃
14.8 וַיְחַזֵּק יְהֹוָה אֶת־לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה׃
14.9 וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אֹותָם חֹנִים עַל־הַיָּם כָּל־סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילֹו עַל־פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן׃
14.10 וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם ׀ נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה׃
14.11 וַיֹּאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה הַמִבְּלִי אֵין־קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהֹוצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם׃
14.12 הֲלֹא־זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת־מִצְרָיִם כִּי טֹוב לָנוּ עֲבֹד אֶת־מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר׃
14.13 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם אַל־תִּירָאוּ הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת־יְשׁוּעַת יְהוָה אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיֹּום כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת־מִצְרַיִם הַיֹּום לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עֹוד עַד־עֹולָם׃
14.14 יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן׃ פ
14.15 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה מַה־תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ׃
14.16 וְאַתָּה הָרֵם אֶת־מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת־יָדְךָ עַל־הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּתֹוךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה׃
14.17 וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת־לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל־חֵילֹו בְּרִכְבֹּו וּבְפָרָשָׁיו׃
14.18 וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי יְהוָה בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה בְּרִכְבֹּו וּבְפָרָשָׁיו׃
14.19 וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם׃
14.20 וַיָּבֹא בֵּין ׀ מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת־הַלָּיְלָה וְלֹא־קָרַב זֶה אֶל־זֶה כָּל־הַלָּיְלָה׃
14.21 וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־יָדֹו עַל־הַיָּם וַיֹּולֶךְ יְהוָה ׀ אֶת־הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל־הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת־הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם׃
14.22 וַיָּבֹאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּתֹוךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם׃
14.23 וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבֹּו וּפָרָשָׁיו אֶל־תֹּוךְ הַיָּם׃
14.24 וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף יְהוָה אֶל־מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם׃
14.25 וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי יְהוָה נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם ׃ פ
14.26 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה נְטֵה אֶת־יָדְךָ עַל־הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל־מִצְרַיִם עַל־רִכְבֹּו וְעַל־פָּרָשָׁיו׃
14.27 וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־יָדֹו עַל־הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנֹות בֹּקֶר לְאֵיתָנֹו וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתֹו וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת־מִצְרַיִם בְּתֹוךְ הַיָּם׃
14.28 וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת־הָרֶכֶב וְאֶת־הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא־נִשְׁאַר בָּהֶם עַד־אֶחָד׃
14.29 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתֹוךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם ׃
14.30 וַיֹּושַׁע יְהוָה בַּיֹּום הַהוּא אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־מִצְרַיִם מֵת עַל־שְׂפַת הַיָּם׃
14.31 וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת־יְהוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדֹּו׃ פ
14.1 wajdaber jHowaaH Aael-moxxaeH leAmor׃
14.2 daber Aael-bnej jixraaAel wjaaxxubw wjahanw lipnej pij Hahijrot bejn migdol wbejn Hajaam lipnej baOal cpon nikhow tahanw Oal-Hajaam׃
14.3 wAaamar parOoH libnej jixraaAel nbukijm Hem baaAaaraec saagar OalejHaem Hamidbaar׃
14.4 whizaqtij Aaet-leb-parOoH wraadap AaharejHaem wAikaabdaaH bparOoH wbkaal-hejlow wjaadOw micrajim kij-Aanij jHwaaH wajaOaxw-ken׃
14.5 wajugad lmaelaek micrajim kij baarah HaaOaam wajeHaapek lbab parOoH waOabaadaajw Aael-HaaOaam wajoAmrw maH-zoAt Oaaxijnw kij-xxilahnw Aaet-jixraaAel meOaabdenw׃
14.6 wajaeAsor Aaet-rikbow wAaet-Oamow laaqah Oimow׃
14.7 wajiqah xxexx-meAowt raekaeb baahwr wkol raekaeb micraajim wxxaalixxim Oal-kulow׃
14.8 wajhazeq jHowaaH Aaet-leb parOoH maelaek micrajim wajirdop Aaharej bnej jixraaAel wbnej jixraaAel jocAijm bjaad raamaaH׃
14.9 wajirdpw micrajim AaharejHaem wajaxijgw Aowtaam honijm Oal-Hajaam kaal-sws raekaeb parOoH wpaaraaxxaajw whejlow Oal-pij Hahijrot lipnej baOal cpon׃
14.10 wparOoH Hiqrijb wajixAw bnej-jixraaAel Aaet-OejnejHaem wHineH micrajim noseOa AaharejHaem wajijrAw mAod wajicOaqw bnej-jixraaAel Aael-jHwaaH׃
14.11 wajoAmrw Aael-moxxaeH Hamiblij Aejn-qbaarijm bmicrajim lqahtaanw laamwt bamidbaar maH-zoAt Oaaxijtaa laanw lHowcijAaanw mimicraajim׃
14.12 HaloA-zaeH Hadaabaar Aaxxaer dibarnw Aelaejkaa bmicrajim leAmor hadal mimaenw wnaOabdaaH Aaet-micraajim kij Towb laanw Oabod Aaet-micrajim mimutenw bamidbaar׃
14.13 wajoAmaer moxxaeH Aael-HaaOaam Aal-tijraaAw Hitjacbw wrAw Aaet-jxxwOat jHwaaH Aaxxaer-jaOaxaeH laakaem Hajowm kij Aaxxaer rAijtaem Aaet-micrajim Hajowm loA tosijpw lirAotaam Oowd Oad-Oowlaam׃
14.14 jHwaaH jilaahem laakaem wAataem taharijxxwn׃ p
14.15 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH maH-ticOaq Aelaaj daber Aael-bnej-jixraaAel wjisaaOw׃
14.16 wAataaH Haarem Aaet-maTkaa wnTeH Aaet-jaadkaa Oal-Hajaam wbqaaOeHw wjaaboAw bnej-jixraaAel btowk Hajaam bajabaaxxaaH׃
14.17 waAanij Hinnij mhazeq Aaet-leb micrajim wjaaboAw AaharejHaem wAikaabdaaH bparOoH wbkaal-hejlow brikbow wbpaaraaxxaajw׃
14.18 wjaadOw micrajim kij-Aanij jHwaaH bHikaabdij bparOoH brikbow wbpaaraaxxaajw׃
14.19 wajisaO malAak HaaAaeloHijm HaHolek lipnej mahaneH jixraaAel wajelaek meAaharejHaem wajisaO Oamwd HaeOaanaan mipnejHaem wajaOamod meAaharejHaem׃
14.20 wajaaboA bejn mahaneH micrajim wbejn mahaneH jixraaAel wajHij HaeOaanaan wHahoxxaek wajaaAaer Aaet-HalaajlaaH wloA-qaarab zaeH Aael-zaeH kaal-HalaajlaaH׃
14.21 wajeT moxxaeH Aaet-jaadow Oal-Hajaam wajowlaek jHwaaH Aaet-Hajaam brwha qaadijm OazaaH kaal-HalajlaaH wajaaxaem Aaet-Hajaam laehaaraabaaH wajibaaqOw Hamaajim׃
14.22 wajaaboAw bnej-jixraaAel btowk Hajaam bajabaaxxaaH wHamajim laaHaem homaaH mijmijnaam wmixmoAlaam׃
14.23 wajirdpw micrajim wajaaboAw AaharejHaem kol sws parOoH rikbow wpaaraaxxaajw Aael-towk Hajaam׃
14.24 wajHij bAaxxmoraet Haboqaer wajaxxqep jHwaaH Aael-mahaneH micrajim bOamwd Aexx wOaanaan wajaaHaam Aet mahaneH micraajim׃
14.25 wajaasar Aet Aopan markbotaajw wajnaHageHw bikbedut wajoAmaer micrajim AaanwsaaH mipnej jixraaAel kij jHwaaH nilhaam laaHaem bmicraajim ׃ p
14.26 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH nTeH Aaet-jaadkaa Oal-Hajaam wjaaxxubw Hamajim Oal-micrajim Oal-rikbow wOal-paaraaxxaajw׃
14.27 wajeT moxxaeH Aaet-jaadow Oal-Hajaam wajaaxxaab Hajaam lipnowt boqaer lAejtaanow wmicrajim naasijm liqraaAtow wajnaOer jHwaaH Aaet-micrajim btowk Hajaam׃
14.28 wajaaxxubw Hamajim wajkasw Aaet-Haaraekaeb wAaet-Hapaaraaxxijm lkol hejl parOoH HabaaAijm AaharejHaem bajaam loA-nixxAar baaHaem Oad-Aaehaad׃
14.29 wbnej jixraaAel Haalkw bajabaaxxaaH btowk Hajaam wHamajim laaHaem homaaH mijmijnaam wmixmoAlaam ׃
14.30 wajowxxaO jHwaaH bajowm HaHwA Aaet-jixraaAel mijad micraajim wajarA jixraaAel Aaet-micrajim met Oal-xpat Hajaam׃
14.31 wajarA jixraaAel Aaet-Hajaad HagdolaaH Aaxxaer OaaxaaH jHwaaH bmicrajim wajijrAw HaaOaam Aaet-jHwaaH wajaAamijnw bajHwaaH wbmoxxaeH Oabdow׃ p
14.1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
14.2 דבר אל־בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על־הים׃
14.3 ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר׃
14.4 וחזקתי את־לב־פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל־חילו וידעו מצרים כי־אני יהוה ויעשו־כן׃
14.5 ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל־העם ויאמרו מה־זאת עשינו כי־שלחנו את־ישראל מעבדנו׃
14.6 ויאסר את־רכבו ואת־עמו לקח עמו׃
14.7 ויקח שש־מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על־כלו׃
14.8 ויחזק יהוה את־לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה׃
14.9 וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על־הים כל־סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על־פי החירת לפני בעל צפן׃
14.10 ופרעה הקריב וישאו בני־ישראל את־עיניהם והנה מצרים ׀ נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני־ישראל אל־יהוה׃
14.11 ויאמרו אל־משה המבלי אין־קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה־זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים׃
14.12 הלא־זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את־מצרים כי טוב לנו עבד את־מצרים ממתנו במדבר׃
14.13 ויאמר משה אל־העם אל־תיראו התיצבו וראו את־ישועת יהוה אשר־יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את־מצרים היום לא תסיפו לראתם עוד עד־עולם׃
14.14 יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון׃ פ
14.15 ויאמר יהוה אל־משה מה־תצעק אלי דבר אל־בני־ישראל ויסעו׃
14.16 ואתה הרם את־מטך ונטה את־ידך על־הים ובקעהו ויבאו בני־ישראל בתוך הים ביבשה׃
14.17 ואני הנני מחזק את־לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל־חילו ברכבו ובפרשיו׃
14.18 וידעו מצרים כי־אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו׃
14.19 ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם׃
14.20 ויבא בין ׀ מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את־הלילה ולא־קרב זה אל־זה כל־הלילה׃
14.21 ויט משה את־ידו על־הים ויולך יהוה ׀ את־הים ברוח קדים עזה כל־הלילה וישם את־הים לחרבה ויבקעו המים׃
14.22 ויבאו בני־ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃
14.23 וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל־תוך הים׃
14.24 ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל־מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים׃
14.25 ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים ׃ פ
14.26 ויאמר יהוה אל־משה נטה את־ידך על־הים וישבו המים על־מצרים על־רכבו ועל־פרשיו׃
14.27 ויט משה את־ידו על־הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את־מצרים בתוך הים׃
14.28 וישבו המים ויכסו את־הרכב ואת־הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא־נשאר בהם עד־אחד׃
14.29 ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם ׃
14.30 ויושע יהוה ביום ההוא את־ישראל מיד מצרים וירא ישראל את־מצרים מת על־שפת הים׃
14.31 וירא ישראל את־היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את־יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו׃ פ
14.1 wjdbr jHwH Al-mxH lAmr׃
14.2 dbr Al-bnj jxrAl wjxbw wjhnw lpnj pj Hhjrt bjn mgdl wbjn Hjm lpnj bOl cpn nkhw thnw Ol-Hjm׃
14.3 wAmr prOH lbnj jxrAl nbkjm Hm bArc sgr OljHm Hmdbr׃
14.4 whzqtj At-lb-prOH wrdp AhrjHm wAkbdH bprOH wbkl-hjlw wjdOw mcrjm kj-Anj jHwH wjOxw-kn׃
14.5 wjgd lmlk mcrjm kj brh HOm wjHpk lbb prOH wObdjw Al-HOm wjAmrw mH-zAt Oxjnw kj-xlhnw At-jxrAl mObdnw׃
14.6 wjAsr At-rkbw wAt-Omw lqh Omw׃
14.7 wjqh xx-mAwt rkb bhwr wkl rkb mcrjm wxlxm Ol-klw׃
14.8 wjhzq jHwH At-lb prOH mlk mcrjm wjrdp Ahrj bnj jxrAl wbnj jxrAl jcAjm bjd rmH׃
14.9 wjrdpw mcrjm AhrjHm wjxjgw Awtm hnjm Ol-Hjm kl-sws rkb prOH wprxjw whjlw Ol-pj Hhjrt lpnj bOl cpn׃
14.10 wprOH Hqrjb wjxAw bnj-jxrAl At-OjnjHm wHnH mcrjm nsO AhrjHm wjjrAw mAd wjcOqw bnj-jxrAl Al-jHwH׃
14.11 wjAmrw Al-mxH Hmblj Ajn-qbrjm bmcrjm lqhtnw lmwt bmdbr mH-zAt Oxjt lnw lHwcjAnw mmcrjm׃
14.12 HlA-zH Hdbr Axr dbrnw Aljk bmcrjm lAmr hdl mmnw wnObdH At-mcrjm kj Twb lnw Obd At-mcrjm mmtnw bmdbr׃
14.13 wjAmr mxH Al-HOm Al-tjrAw Htjcbw wrAw At-jxwOt jHwH Axr-jOxH lkm Hjwm kj Axr rAjtm At-mcrjm Hjwm lA tsjpw lrAtm Owd Od-Owlm׃
14.14 jHwH jlhm lkm wAtm thrjxwn׃ p
14.15 wjAmr jHwH Al-mxH mH-tcOq Alj dbr Al-bnj-jxrAl wjsOw׃
14.16 wAtH Hrm At-mTk wnTH At-jdk Ol-Hjm wbqOHw wjbAw bnj-jxrAl btwk Hjm bjbxH׃
14.17 wAnj Hnnj mhzq At-lb mcrjm wjbAw AhrjHm wAkbdH bprOH wbkl-hjlw brkbw wbprxjw׃
14.18 wjdOw mcrjm kj-Anj jHwH bHkbdj bprOH brkbw wbprxjw׃
14.19 wjsO mlAk HAlHjm HHlk lpnj mhnH jxrAl wjlk mAhrjHm wjsO Omwd HOnn mpnjHm wjOmd mAhrjHm׃
14.20 wjbA bjn mhnH mcrjm wbjn mhnH jxrAl wjHj HOnn wHhxk wjAr At-HljlH wlA-qrb zH Al-zH kl-HljlH׃
14.21 wjT mxH At-jdw Ol-Hjm wjwlk jHwH At-Hjm brwh qdjm OzH kl-HljlH wjxm At-Hjm lhrbH wjbqOw Hmjm׃
14.22 wjbAw bnj-jxrAl btwk Hjm bjbxH wHmjm lHm hmH mjmjnm wmxmAlm׃
14.23 wjrdpw mcrjm wjbAw AhrjHm kl sws prOH rkbw wprxjw Al-twk Hjm׃
14.24 wjHj bAxmrt Hbqr wjxqp jHwH Al-mhnH mcrjm bOmwd Ax wOnn wjHm At mhnH mcrjm׃
14.25 wjsr At Apn mrkbtjw wjnHgHw bkbdt wjAmr mcrjm AnwsH mpnj jxrAl kj jHwH nlhm lHm bmcrjm ׃ p
14.26 wjAmr jHwH Al-mxH nTH At-jdk Ol-Hjm wjxbw Hmjm Ol-mcrjm Ol-rkbw wOl-prxjw׃
14.27 wjT mxH At-jdw Ol-Hjm wjxb Hjm lpnwt bqr lAjtnw wmcrjm nsjm lqrAtw wjnOr jHwH At-mcrjm btwk Hjm׃
14.28 wjxbw Hmjm wjksw At-Hrkb wAt-Hprxjm lkl hjl prOH HbAjm AhrjHm bjm lA-nxAr bHm Od-Ahd׃
14.29 wbnj jxrAl Hlkw bjbxH btwk Hjm wHmjm lHm hmH mjmjnm wmxmAlm ׃
14.30 wjwxO jHwH bjwm HHwA At-jxrAl mjd mcrjm wjrA jxrAl At-mcrjm mt Ol-xpt Hjm׃
14.31 wjrA jxrAl At-Hjd HgdlH Axr OxH jHwH bmcrjm wjjrAw HOm At-jHwH wjAmjnw bjHwH wbmxH Obdw׃ p
14.1 Locutus est autem Dominus ad Moysen dicens:
14.2 “ Lo quere filiis Israel: Reversi castrametentur e regione Phihahiroth, quae est inter Magdolum et mare contra Beelsephon; in conspectu eius castra ponetis super mare.
14.3 Dicturusque est pharao super filiis Israel: "Errant in terra, conclusit eos desertum".
14.4 Et indurabo cor eius, ac persequetur eos, et glorificabor in pharaone et in omni exercitu eius; scientque Aegyptii quia ego sum Dominus ”. Feceruntque ita.
14.5 Et nuntiatum est regi Aegyptiorum quod fugisset populus; immutatumque est cor pharaonis et servorum eius super populo, et dixerunt: “ Quid hoc fecimus, ut dimitteremus Israel, ne servirent nobis? ”.
14.6 Iunxit ergo currum et omnem populum suum assumpsit secum;
14.7 tulitque sescentos currus electos et quidquid in Aegypto curruum fuit et bellatores in singulis curribus.
14.8 Induravitque Dominus cor pharaonis regis Aegypti, et persecutus est filios Israel; at illi egressi erant in manu excelsa.
14.9 Cumque persequerentur Aegyptii vestigia praecedentium, reppererunt eos in castris super mare; omnes equi et currus pharaonis, equites et exercitus eius erant in Phihahiroth contra Beelsephon.
14.10 Cumque appropinquasset pharao, levantes filii Israel oculos viderunt Aegyptios post se et timuerunt valde clamaveruntque ad Dominum
14.11 et dixerunt ad Moysen: “ Forsitan non erant sepulcra in Aegypto? Ideo tulisti nos, ut moreremur in solitudine. Quid hoc fecisti, ut educeres nos ex Aegypto?
14.12 Nonne iste est sermo, quem loquebamur ad te in Aegypto dicentes: Recede a nobis, ut serviamus Aegyptiis? Multo enim melius erat servire eis quam mori in solitudine ”.
14.13 Et ait Moyses ad populum: “ Nolite timere; state et videte salutem Domini, quam facturus est vobis hodie; Aegyptios enim, quos nunc videtis, nequaquam ultra videbitis usque in sempiternum.
14.14 Dominus pugnabit pro vobis, et vos silebitis ”.
14.15 Dixitque Dominus ad Moysen: “ Quid clamas ad me? Loquere filiis Israel, ut proficiscantur.
14.16 Tu autem eleva virgam tuam et extende manum tuam super mare et divide illud, ut gradiantur filii Israel in medio mari per siccum.
14.17 Ego autem indurabo cor Aegyptiorum, ut persequantur eos; et glorificabor in pharaone et in omni exercitu eius, in curribus et in equitibus illius.
14.18 Et scient Aegyptii quia ego sum Dominus, cum glorificatus fuero in pharaone, in curribus atque in equitibus eius ”.
14.19 Tollensque se angelus Dei, qui praecedebat castra Israel, abiit post eos; et cum eo pariter columna nubis, priora dimittens, post tergum.
14.20 Stetit inter castra Aegyptiorum et castra Israel; et erat nubes tenebrosa et illuminans noctem, ita ut ad se invicem toto noctis tempore accedere non valerent.
14.21 Cumque extendisset Moyses manum super mare, reppulit illud Dominus, flante vento vehementi et urente tota nocte, et vertit in siccum; divisaque est aqua.
14.22 Et ingressi sunt filii Israel per medium maris sicci; erat enim aqua quasi murus a dextra eorum et laeva.
14.23 Persequentesque Aegyptii ingressi sunt post eos, omnis equitatus pharaonis, currus eius et equites per medium maris.
14.24 Iamque advenerat vigilia matutina, et ecce respiciens Dominus super castra Aegyptiorum per columnam ignis et nubis perturbavit exercitum eorum;
14.25 et impedivit rotas curruum, ita ut difficile moverentur. Dixerunt ergo Aegyptii: “ Fugiamus Israelem! Dominus enim pugnat pro eis contra nos ”.
14.26 Et ait Dominus ad Moysen: “ Extende manum tuam super mare, ut revertantur aquae ad Aegyptios super currus et equites eorum ”.
14.27 Cumque extendisset Moyses manum contra mare, reversum est primo diluculo ad priorem locum; fugientibusque Aegyptiis occurrerunt aquae, et involvit eos Dominus in mediis fluctibus.
14.28 Reversaeque sunt aquae et operuerunt currus et equites cuncti exercitus pharaonis, qui sequentes ingressi fuerant mare; ne unus quidem superfuit ex eis.
14.29 Filii autem Israel perrexerunt per medium sicci maris, et aquae eis erant quasi pro muro a dextris et a sinistris.
14.30 Liberavitque Dominus in die illo Israel de manu Aegyptiorum. Et viderunt Aegyptios mortuos super litus maris
14.31 et manum magnam, quam exercuerat Dominus contra eos; timuitque populus Dominum et crediderunt Domino et Moysi servo eius.
15.1 Damals sangen Mose und die Kinder Israel dem HERRN diesen Lobgesang und sprachen: Ich will dem HERRN singen, denn er hat sich herrlich erwiesen: Roß und Reiter hat er ins Meer gestürzt!
15.2 Der HERR ist meine Kraft und mein Psalm, und er ward mir zum Heil! Das ist mein starker Gott, ich will ihn preisen; er ist meines Vaters Gott, ich will ihn erheben.
15.3 Der HERR ist ein Kriegsmann, HERR ist sein Name.
15.4 Die Wagen des Pharao und seine Macht warf er ins Meer. Seine auserlesenen Wagenkämpfer sind im Schilfmeer versunken.
15.5 Die Tiefe hat sie bedeckt, sie fielen zu Grunde wie Steine.
15.6 HERR, deine Rechte Hand ist mit Kraft geschmückt; HERR, deine Rechte Hand hat den Feind erschlagen.
15.7 Und mit deiner großen Macht hast du deine Widersacher vertilgt; du ließest deinen Grimm ausgehen, der verzehrte sie wie Stoppeln.
15.8 Durch den Hauch deines Zornes türmte das Wasser sich auf; es standen die Wogen wie ein Damm. Die Fluten erstarrten mitten im Meer.
15.9 Der Feind sprach: Ich will sie jagen, ich will sie ergreifen, ich will den Raub verteilen, will meinen Mut an ihnen kühlen, ich will mein Schwert ausziehen, meine Hand soll sie vertilgen!
15.10 Als du aber mit deinem Winde wehtest, da bedeckte sie das Meer, sie versanken wie Blei im mächtigen Wasser.
15.11 HERR, wer ist dir gleich unter den Göttern, wer ist in der Heiligkeit so herrlich, mit Lobgesängen so hoch zu verehren und so wundertätig wie du?
15.12 Als du deine rechte Hand ausstrecktest, verschlang sie die Erde.
15.13 Du leitest in deiner Gnade das Volk, das du erlöst hast, und bringst sie durch deine Kraft zur Wohnung deines Heiligtums.
15.14 Wenn das die Völker hören, so erzittern sie, Angst kommt die Philister an;
15.15 es erschrecken die Fürsten Edoms, Zittern befällt die Gewaltigen Moabs; alle Einwohner Kanaans werden verzagt.
15.16 Laß durch deinen großen Arm Schrecken und Furcht über sie fallen, daß sie erstarren wie Steine, bis dein Volk, HERR, hindurchziehe, bis dein Volk hindurchziehe, das du erworben hast!
15.17 Bring sie hinein und pflanze sie auf den Berg deines Erbteils, an den Ort, den du, HERR, zu deiner Wohnung gemacht hast, zu dem Heiligtum, o HERR, welches deine Hände bereitet haben!
15.18 Der HERR wird herrschen immer und ewig!
15.19 Denn der Pharao ging ins Meer hinein mit Rossen, mit seinen Wagen und Reitern, und der HERR ließ das Meer wieder über sie kommen; aber die Kinder Israel gingen trocken mitten durchs Meer.
15.20 Und Mirjam, die Prophetin, Aarons Schwester, nahm die Handpauke in ihre Hand, und alle Weiber folgten ihr nach mit Handpauken und im Reigen.
15.21 Und Mirjam antwortete ihnen: Lasset uns dem HERRN singen, denn er hat sich herrlich erwiesen: Roß und Reiter hat er ins Meer gestürzt!
15.22 Darnach ließ Mose die Israeliten vom Schilfmeer aufbrechen, daß sie zur Wüste Sur zogen; und sie wanderten drei Tage lang in der Wüste und fanden kein Wasser.
15.23 Da kamen sie nach Mara; aber sie konnten das Wasser von Mara nicht trinken, denn es war sehr bitter. Daher hieß man es Mara.
15.24 Da murrte das Volk wider Mose und sprach: Was sollen wir trinken?
15.25 Er aber schrie zum HERRN, und der HERR zeigte ihm ein Holz, das warf er ins Wasser, da ward das Wasser süß. Daselbst legte er ihnen Pflicht und Recht vor, und daselbst versuchte er sie und sprach:
15.26 Wirst du der Stimme des HERRN, deines Gottes, gehorchen und tun, was vor ihm recht ist, und seine Gebote zu Ohren fassen und alle seine Satzungen halten, so will ich der Krankheiten keine auf dich legen, die ich auf Ägypten gelegt habe; denn ich, der HERR, bin dein Arzt!
15.27 Und sie kamen nach Elim, da waren zwölf Wasserbrunnen und siebzig Palmbäume, und sie lagerten sich daselbst am Wasser.
15.1 τότε ᾖσεν μωυσῆς καὶ οἱ υἱοὶ ισραηλ τὴν ᾠδὴν ταύτην τῷ θεῷ καὶ εἶπαν λέγοντες ᾄσωμεν τῷ κυρίῳ ἐνδόξως γὰρ δεδόξασται ἵππον καὶ ἀναβάτην ἔρριψεν εἰς θάλασσαν
15.2 βοηθὸς καὶ σκεπαστὴς ἐγένετό μοι εἰς σωτηρίαν οὗτός μου θεός καὶ δοξάσω αὐτόν θεὸς τοῦ πατρός μου καὶ ὑψώσω αὐτόν
15.3 κύριος συντρίβων πολέμους κύριος ὄνομα αὐτῷ
15.4 ἅρματα φαραω καὶ τὴν δύναμιν αὐτοῦ ἔρριψεν εἰς θάλασσαν ἐπιλέκτους ἀναβάτας τριστάτας κατεπόντισεν ἐν ἐρυθρᾷ θαλάσσῃ
15.5 πόντῳ ἐκάλυψεν αὐτούς κατέδυσαν εἰς βυθὸν ὡσεὶ λίθος
15.6 ἡ δεξιά σου κύριε δεδόξασται ἐν ἰσχύι ἡ δεξιά σου χείρ κύριε ἔθραυσεν ἐχθρούς
15.7 καὶ τῷ πλήθει τῆς δόξης σου συνέτριψας τοὺς ὑπεναντίους ἀπέστειλας τὴν ὀργήν σου καὶ κατέφαγεν αὐτοὺς ὡς καλάμην
15.8 καὶ διὰ πνεύματος τοῦ θυμοῦ σου διέστη τὸ ὕδωρ ἐπάγη ὡσεὶ τεῖχος τὰ ὕδατα ἐπάγη τὰ κύματα ἐν μέσῳ τῆς θαλάσσης
15.9 εἶπεν ὁ ἐχθρός διώξας καταλήμψομαι μεριῶ σκῦλα ἐμπλήσω ψυχήν μου ἀνελῶ τῇ μαχαίρῃ μου κυριεύσει ἡ χείρ μου
15.10 ἀπέστειλας τὸ πνεῦμά σου ἐκάλυψεν αὐτοὺς θάλασσα ἔδυσαν ὡσεὶ μόλιβος ἐν ὕδατι σφοδρῷ
15.11 τίς ὅμοιός σοι ἐν θεοῖς κύριε τίς ὅμοιός σοι δεδοξασμένος ἐν ἁγίοις θαυμαστὸς ἐν δόξαις ποιῶν τέρατα
15.12 ἐξέτεινας τὴν δεξιάν σου κατέπιεν αὐτοὺς γῆ
15.13 ὡδήγησας τῇ δικαιοσύνῃ σου τὸν λαόν σου τοῦτον ὃν ἐλυτρώσω παρεκάλεσας τῇ ἰσχύι σου εἰς κατάλυμα ἅγιόν σου
15.14 ἤκουσαν ἔθνη καὶ ὠργίσθησαν ὠδῖνες ἔλαβον κατοικοῦντας φυλιστιιμ
15.15 τότε ἔσπευσαν ἡγεμόνες εδωμ καὶ ἄρχοντες μωαβιτῶν ἔλαβεν αὐτοὺς τρόμος ἐτάκησαν πάντες οἱ κατοικοῦντες χανααν
15.16 ἐπιπέσοι ἐπ' αὐτοὺς φόβος καὶ τρόμος μεγέθει βραχίονός σου ἀπολιθωθήτωσαν ἕως ἂν παρέλθῃ ὁ λαός σου κύριε ἕως ἂν παρέλθῃ ὁ λαός σου οὗτος ὃν ἐκτήσω
15.17 εἰσαγαγὼν καταφύτευσον αὐτοὺς εἰς ὄρος κληρονομίας σου εἰς ἕτοιμον κατοικητήριόν σου ὃ κατειργάσω κύριε ἁγίασμα κύριε ὃ ἡτοίμασαν αἱ χεῖρές σου
15.18 κύριος βασιλεύων τὸν αἰῶνα καὶ ἐπ' αἰῶνα καὶ ἔτι
15.19 ὅτι εἰσῆλθεν ἵππος φαραω σὺν ἅρμασιν καὶ ἀναβάταις εἰς θάλασσαν καὶ ἐπήγαγεν ἐπ' αὐτοὺς κύριος τὸ ὕδωρ τῆς θαλάσσης οἱ δὲ υἱοὶ ισραηλ ἐπορεύθησαν διὰ ξηρᾶς ἐν μέσῳ τῆς θαλάσσης
15.20 λαβοῦσα δὲ μαριαμ ἡ προφῆτις ἡ ἀδελφὴ ααρων τὸ τύμπανον ἐν τῇ χειρὶ αὐτῆς καὶ ἐξήλθοσαν πᾶσαι αἱ γυναῖκες ὀπίσω αὐτῆς μετὰ τυμπάνων καὶ χορῶν
15.21 ἐξῆρχεν δὲ αὐτῶν μαριαμ λέγουσα ᾄσωμεν τῷ κυρίῳ ἐνδόξως γὰρ δεδόξασται ἵππον καὶ ἀναβάτην ἔρριψεν εἰς θάλασσαν
15.22 ἐξῆρεν δὲ μωυσῆς τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἀπὸ θαλάσσης ἐρυθρᾶς καὶ ἤγαγεν αὐτοὺς εἰς τὴν ἔρημον σουρ καὶ ἐπορεύοντο τρεῖς ἡμέρας ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ οὐχ ηὕρισκον ὕδωρ ὥστε πιεῖν
15.23 ἦλθον δὲ εἰς μερρα καὶ οὐκ ἠδύναντο πιεῖν ἐκ μερρας πικρὸν γὰρ ἦν διὰ τοῦτο ἐπωνομάσθη τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου πικρία
15.24 καὶ διεγόγγυζεν ὁ λαὸς ἐπὶ μωυσῆν λέγοντες τί πιόμεθα
15.25 ἐβόησεν δὲ μωυσῆς πρὸς κύριον καὶ ἔδειξεν αὐτῷ κύριος ξύλον καὶ ἐνέβαλεν αὐτὸ εἰς τὸ ὕδωρ καὶ ἐγλυκάνθη τὸ ὕδωρ ἐκεῖ ἔθετο αὐτῷ δικαιώματα καὶ κρίσεις καὶ ἐκεῖ ἐπείρασεν αὐτὸν
15.26 καὶ εἶπεν ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσῃς τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ σου καὶ τὰ ἀρεστὰ ἐναντίον αὐτοῦ ποιήσῃς καὶ ἐνωτίσῃ ταῖς ἐντολαῖς αὐτοῦ καὶ φυλάξῃς πάντα τὰ δικαιώματα αὐτοῦ πᾶσαν νόσον ἣν ἐπήγαγον τοῖς αἰγυπτίοις οὐκ ἐπάξω ἐπὶ σέ ἐγὼ γάρ εἰμι κύριος ὁ ἰώμενός σε
15.27 καὶ ἤλθοσαν εἰς αιλιμ καὶ ἦσαν ἐκεῖ δώδεκα πηγαὶ ὑδάτων καὶ ἑβδομήκοντα στελέχη φοινίκων παρενέβαλον δὲ ἐκεῖ παρὰ τὰ ὕδατα
15.1 tote ehsen mohysehs kai oi yioi israehl tehn ohdehn taytehn toh theoh kai eipan legontes asohmen toh kyrioh endoxohs gar dedoxastai ippon kai anabatehn erripsen eis thalassan
15.2 boehthos kai skepastehs egeneto moi eis sohtehrian oytos moy theos kai doxasoh ayton theos toy patros moy kai ypsohsoh ayton
15.3 kyrios syntribohn polemoys kyrios onoma aytoh
15.4 armata pharaoh kai tehn dynamin aytoy erripsen eis thalassan epilektoys anabatas tristatas katepontisen en erythra thalasseh
15.5 pontoh ekalypsen aytoys katedysan eis bython ohsei lithos
15.6 eh dexia soy kyrie dedoxastai en ischyi eh dexia soy cheir kyrie ethraysen echthroys
15.7 kai toh plehthei tehs doxehs soy synetripsas toys ypenantioys apesteilas tehn orgehn soy kai katephagen aytoys ohs kalamehn
15.8 kai dia pneymatos toy thymoy soy diesteh to ydohr epageh ohsei teichos ta ydata epageh ta kymata en mesoh tehs thalassehs
15.9 eipen o echthros diohxas katalehmpsomai merioh skyla emplehsoh psychehn moy aneloh teh machaireh moy kyrieysei eh cheir moy
15.10 apesteilas to pneyma soy ekalypsen aytoys thalassa edysan ohsei molibos en ydati sphodroh
15.11 tis omoios soi en theois kyrie tis omoios soi dedoxasmenos en agiois thaymastos en doxais poiohn terata
15.12 exeteinas tehn dexian soy katepien aytoys geh
15.13 ohdehgehsas teh dikaiosyneh soy ton laon soy toyton on elytrohsoh parekalesas teh ischyi soy eis katalyma agion soy
15.14 ehkoysan ethneh kai ohrgisthehsan ohdines elabon katoikoyntas phylistiim
15.15 tote espeysan ehgemones edohm kai archontes mohabitohn elaben aytoys tromos etakehsan pantes oi katoikoyntes chanaan
15.16 epipesoi ep' aytoys phobos kai tromos megethei brachionos soy apolithohthehtohsan eohs an pareltheh o laos soy kyrie eohs an pareltheh o laos soy oytos on ektehsoh
15.17 eisagagohn kataphyteyson aytoys eis oros klehronomias soy eis etoimon katoikehtehrion soy o kateirgasoh kyrie agiasma kyrie o ehtoimasan ai cheires soy
15.18 kyrios basileyohn ton aiohna kai ep' aiohna kai eti
15.19 oti eisehlthen ippos pharaoh syn armasin kai anabatais eis thalassan kai epehgagen ep' aytoys kyrios to ydohr tehs thalassehs oi de yioi israehl eporeythehsan dia xehras en mesoh tehs thalassehs
15.20 laboysa de mariam eh prophehtis eh adelpheh aarohn to tympanon en teh cheiri aytehs kai exehlthosan pasai ai gynaikes opisoh aytehs meta tympanohn kai chorohn
15.21 exehrchen de aytohn mariam legoysa asohmen toh kyrioh endoxohs gar dedoxastai ippon kai anabatehn erripsen eis thalassan
15.22 exehren de mohysehs toys yioys israehl apo thalassehs erythras kai ehgagen aytoys eis tehn erehmon soyr kai eporeyonto treis ehmeras en teh erehmoh kai oych ehyriskon ydohr ohste piein
15.23 ehlthon de eis merra kai oyk ehdynanto piein ek merras pikron gar ehn dia toyto epohnomastheh to onoma toy topoy ekeinoy pikria
15.24 kai diegoggyzen o laos epi mohysehn legontes ti piometha
15.25 eboehsen de mohysehs pros kyrion kai edeixen aytoh kyrios xylon kai enebalen ayto eis to ydohr kai eglykantheh to ydohr ekei etheto aytoh dikaiohmata kai kriseis kai ekei epeirasen ayton
15.26 kai eipen ean akoeh akoysehs tehs phohnehs kyrioy toy theoy soy kai ta aresta enantion aytoy poiehsehs kai enohtiseh tais entolais aytoy kai phylaxehs panta ta dikaiohmata aytoy pasan noson ehn epehgagon tois aigyptiois oyk epaxoh epi se egoh gar eimi kyrios o iohmenos se
15.27 kai ehlthosan eis ailim kai ehsan ekei dohdeka pehgai ydatohn kai ebdomehkonta stelecheh phoinikohn parenebalon de ekei para ta ydata
15.1 אָז יָשִׁיר־מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי־גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבֹו רָמָה בַיָּם׃
15.2 עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃
15.3 יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה יְהוָה שְׁמֹו׃
15.4 מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילֹו יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם־סוּף׃
15.5 תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצֹולֹת כְּמֹו־אָבֶן׃
15.6 יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְהוָה תִּרְעַץ אֹויֵב׃
15.7 וּבְרֹב גְּאֹונְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמֹו כַּקַּשׁ׃
15.8 וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמֹו־נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם׃
15.9 אָמַר אֹויֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמֹו נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תֹּורִישֵׁמֹו יָדִי׃
15.10 נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמֹו יָם צָלֲלוּ כַּעֹופֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃
15.11 מִי־כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נֹורָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃
15.12 נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמֹו אָרֶץ׃
15.13 נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל־נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃
15.14 שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃
15.15 אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדֹום אֵילֵי מֹואָב יֹאחֲזֵמֹו רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃
15.16 תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרֹועֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד־יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה עַד־יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִיתָ׃
15.17 תְּבִאֵמֹו וְתִטָּעֵמֹו בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכֹון לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהוָה מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כֹּונְנוּ יָדֶיךָ׃
15.18 יְהוָה ׀ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃
15.19 כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבֹּו וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם אֶת־מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתֹוךְ הַיָּם׃ פ
15.20 וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחֹות אַהֲרֹן אֶת־הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל־הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃
15.21 וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָה כִּי־גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבֹו רָמָה בַיָּם׃ ס
15.22 וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּם־סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל־מִדְבַּר־שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת־יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא־מָצְאוּ מָיִם׃
15.23 וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמָהּ מָרָה׃
15.24 וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה־נִּשְׁתֶּה׃
15.25 וַיִּצְעַק אֶל־יְהוָה וַיֹּורֵהוּ יְהוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל־הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לֹו חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃
15.26 וַיֹּאמֶר אִם־שָׁמֹועַ תִּשְׁמַע לְקֹול ׀ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל־חֻקָּיו כָּל־הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא־אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ׃ ס
15.27 וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ־שָׁם עַל־הַמָּיִם׃
15.1 Aaaz jaaxxijr-moxxaeH wbnej jixraaAel Aaet-HaxxijraaH HazoAt lajHwaaH wajoAmrw leAmor AaaxxijraaH lajHwaaH kij-gaaAoH gaaAaaH sws wrokbow raamaaH bajaam׃
15.2 Oaazij wzimraat jaaH wajHij-lij lijxxwOaaH zaeH Aelij wAanweHw AaeloHej Aaabij waAarommaenHw׃
15.3 jHwaaH Aijxx milhaamaaH jHwaaH xxmow׃
15.4 markbot parOoH whejlow jaaraaH bajaam wmibhar xxaalixxaajw TubOw bjam-swp׃
15.5 tHomot jkasjumw jaardw bimcowlot kmow-Aaabaen׃
15.6 jmijnkaa jHwaaH naeAdaarij bakoha jmijnkaa jHwaaH tirOac Aowjeb׃
15.7 wbrob gAownkaa taHaros qaamaejkaa txxalah haronkaa joAklemow kaqaxx׃
15.8 wbrwha Aapaejkaa naeOaermw majim nicbw kmow-ned nozlijm qaapAw tHomot blaeb-jaam׃
15.9 Aaamar Aowjeb Aaerdop Aaxijg Aahaleq xxaalaal timlaaAemow napxxij Aaarijq harbij towrijxxemow jaadij׃
15.10 naaxxaptaa brwhakaa kisaamow jaam caalalw kaOowpaeraet bmajim Aadijrijm׃
15.11 mij-kaamokaaH baaAelim jHwaaH mij kaamokaaH naeAdaar baqodaexx nowraaA tHilot OoxeH paelaeA׃
15.12 naaTijtaa jmijnkaa tiblaaOemow Aaaraec׃
15.13 naahijtaa bhasdkaa Oam-zw gaaAaaltaa neHaltaa bOaazkaa Aael-nweH qaadxxaekaa׃
15.14 xxaamOw Oamijm jirgaazwn hijl Aaahaz joxxbej plaaxxaet׃
15.15 Aaaz nibHalw Aalwpej Aaedowm Aejlej mowAaab joAhazemow raaOad naamogw kol joxxbej knaaOan׃
15.16 tipol OalejHaem AejmaataaH waapahad bigdol zrowOakaa jidmw kaaAaabaen Oad-jaOabor Oamkaa jHwaaH Oad-jaOabor Oam-zw qaanijtaa׃
15.17 tbiAemow wtiTaaOemow bHar nahalaatkaa maakown lxxibtkaa paaOaltaa jHwaaH miqdaaxx Aadonaaj kownnw jaadaejkaa׃
15.18 jHwaaH jimlok lOolaam waaOaed׃
15.19 kij baaA sws parOoH brikbow wbpaaraaxxaajw bajaam wajaaxxaeb jHwaaH OaleHaem Aaet-mej Hajaam wbnej jixraaAel Haalkw bajabaaxxaaH btowk Hajaam׃ p
15.20 watiqah mirjaam HanbijAaaH Aahowt AaHaron Aaet-Hatop bjaadaaH watecaeAnaa kaal-Hanaaxxijm AaharaejHaa btupijm wbimholot׃
15.21 wataOan laaHaem mirjaam xxijrw lajHwaaH kij-gaaAoH gaaAaaH sws wrokbow raamaaH bajaam׃ s
15.22 wajasaO moxxaeH Aaet-jixraaAel mijam-swp wajecAw Aael-midbar-xxwr wajelkw xxloxxaet-jaamijm bamidbaar wloA-maacAw maajim׃
15.23 wajaaboAw maaraataaH wloA jaaklw lixxtot majim mimaaraaH kij maarijm Hem Oal-ken qaaraaA-xxmaaH maaraaH׃
15.24 wajilonw HaaOaam Oal-moxxaeH leAmor maH-nixxtaeH׃
15.25 wajicOaq Aael-jHwaaH wajowreHw jHwaaH Oec wajaxxlek Aael-Hamajim wajimtqw Hamaajim xxaam xaam low hoq wmixxpaaT wxxaam nisaaHw׃
15.26 wajoAmaer Aim-xxaamowOa tixxmaO lqowl jHwaaH AaeloHaejkaa wHajaaxxaar bOejnaajw taOaxaeH wHaAazantaa lmicwotaajw wxxaamartaa kaal-huqaajw kaal-HamahalaaH Aaxxaer-xamtij bmicrajim loA-Aaaxijm Oaalaejkaa kij Aanij jHwaaH ropAaekaa׃ s
15.27 wajaaboAw AejlimaaH wxxaam xxtejm OaexreH Oejnot majim wxxibOijm tmaarijm wajahanw-xxaam Oal-Hamaajim׃
15.1 אז ישיר־משה ובני ישראל את־השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי־גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃
15.2 עזי וזמרת יה ויהי־לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו׃
15.3 יהוה איש מלחמה יהוה שמו׃
15.4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים־סוף׃
15.5 תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו־אבן׃
15.6 ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב׃
15.7 וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃
15.8 וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו־נד נזלים קפאו תהמת בלב־ים׃
15.9 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃
15.10 נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃
15.11 מי־כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא׃
15.12 נטית ימינך תבלעמו ארץ׃
15.13 נחית בחסדך עם־זו גאלת נהלת בעזך אל־נוה קדשך׃
15.14 שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת׃
15.15 אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃
15.16 תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד־יעבר עמך יהוה עד־יעבר עם־זו קנית׃
15.17 תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך׃
15.18 יהוה ׀ ימלך לעלם ועד׃
15.19 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את־מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים׃ פ
15.20 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את־התף בידה ותצאן כל־הנשים אחריה בתפים ובמחלת׃
15.21 ותען להם מרים שירו ליהוה כי־גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃ ס
15.22 ויסע משה את־ישראל מים־סוף ויצאו אל־מדבר־שור וילכו שלשת־ימים במדבר ולא־מצאו מים׃
15.23 ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על־כן קרא־שמה מרה׃
15.24 וילנו העם על־משה לאמר מה־נשתה׃
15.25 ויצעק אל־יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל־המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׃
15.26 ויאמר אם־שמוע תשמע לקול ׀ יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל־חקיו כל־המחלה אשר־שמתי במצרים לא־אשים עליך כי אני יהוה רפאך׃ ס
15.27 ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו־שם על־המים׃
15.1 Az jxjr-mxH wbnj jxrAl At-HxjrH HzAt ljHwH wjAmrw lAmr AxjrH ljHwH kj-gAH gAH sws wrkbw rmH bjm׃
15.2 Ozj wzmrt jH wjHj-lj ljxwOH zH Alj wAnwHw AlHj Abj wArmmnHw׃
15.3 jHwH Ajx mlhmH jHwH xmw׃
15.4 mrkbt prOH whjlw jrH bjm wmbhr xlxjw TbOw bjm-swp׃
15.5 tHmt jksjmw jrdw bmcwlt kmw-Abn׃
15.6 jmjnk jHwH nAdrj bkh jmjnk jHwH trOc Awjb׃
15.7 wbrb gAwnk tHrs qmjk txlh hrnk jAklmw kqx׃
15.8 wbrwh Apjk nOrmw mjm ncbw kmw-nd nzljm qpAw tHmt blb-jm׃
15.9 Amr Awjb Ardp Axjg Ahlq xll tmlAmw npxj Arjq hrbj twrjxmw jdj׃
15.10 nxpt brwhk ksmw jm cllw kOwprt bmjm Adjrjm׃
15.11 mj-kmkH bAlm jHwH mj kmkH nAdr bqdx nwrA tHlt OxH plA׃
15.12 nTjt jmjnk tblOmw Arc׃
15.13 nhjt bhsdk Om-zw gAlt nHlt bOzk Al-nwH qdxk׃
15.14 xmOw Omjm jrgzwn hjl Ahz jxbj plxt׃
15.15 Az nbHlw Alwpj Adwm Ajlj mwAb jAhzmw rOd nmgw kl jxbj knOn׃
15.16 tpl OljHm AjmtH wphd bgdl zrwOk jdmw kAbn Od-jObr Omk jHwH Od-jObr Om-zw qnjt׃
15.17 tbAmw wtTOmw bHr nhltk mkwn lxbtk pOlt jHwH mqdx Adnj kwnnw jdjk׃
15.18 jHwH jmlk lOlm wOd׃
15.19 kj bA sws prOH brkbw wbprxjw bjm wjxb jHwH OlHm At-mj Hjm wbnj jxrAl Hlkw bjbxH btwk Hjm׃ p
15.20 wtqh mrjm HnbjAH Ahwt AHrn At-Htp bjdH wtcAn kl-Hnxjm AhrjH btpjm wbmhlt׃
15.21 wtOn lHm mrjm xjrw ljHwH kj-gAH gAH sws wrkbw rmH bjm׃ s
15.22 wjsO mxH At-jxrAl mjm-swp wjcAw Al-mdbr-xwr wjlkw xlxt-jmjm bmdbr wlA-mcAw mjm׃
15.23 wjbAw mrtH wlA jklw lxtt mjm mmrH kj mrjm Hm Ol-kn qrA-xmH mrH׃
15.24 wjlnw HOm Ol-mxH lAmr mH-nxtH׃
15.25 wjcOq Al-jHwH wjwrHw jHwH Oc wjxlk Al-Hmjm wjmtqw Hmjm xm xm lw hq wmxpT wxm nsHw׃
15.26 wjAmr Am-xmwO txmO lqwl jHwH AlHjk wHjxr bOjnjw tOxH wHAznt lmcwtjw wxmrt kl-hqjw kl-HmhlH Axr-xmtj bmcrjm lA-Axjm Oljk kj Anj jHwH rpAk׃ s
15.27 wjbAw AjlmH wxm xtjm OxrH Ojnt mjm wxbOjm tmrjm wjhnw-xm Ol-Hmjm׃
15.1 Tunc cecinit Moyses et filii Israel carmen hoc Domino, et dixerunt: “ Cantemus Domino, gloriose enim magnificatus est: equum et ascensorem eius deiecit in mare!
15.2 Fortitudo mea et robur meum Dominus, et factus est mihi in salutem. Iste Deus meus, et glorificabo eum; Deus patris mei, et exaltabo eum!
15.3 Dominus quasi vir pugnator; Dominus nomen eius!
15.4 Currus pharaonis et exercitum eius proiecit in mare; electi bellatores eius submersi sunt in mari Rubro.
15.5 Abyssi operuerunt eos, descenderunt in profundum quasi lapis.
15.6 Dextera tua, Domine, magnifice in fortitudine, dextera tua, Domine, percussit inimicum.
15.7 Et in multitudine gloriae tuae deposuisti adversarios tuos; misisti iram tuam, quae devoravit eos sicut stipulam.
15.8 Et in spiritu furoris tui congregatae sunt aquae; stetit ut agger unda fluens, coagulatae sunt abyssi in medio mari.
15.9 Dixit inimicus: "Persequar, comprehendam, dividam spolia, implebitur anima mea; evaginabo gladium meum, interficiet eos manus mea!".
15.10 Flavit spiritus tuus, et operuit eos mare; submersi sunt quasi plumbum in aquis vehementibus.
15.11 Quis similis tui in diis, Domine? Quis similis tui, magnificus in sanctitate, terribilis atque laudabilis, faciens mirabilia?
15.12 Extendisti manum tuam, devoravit eos terra.
15.13 Dux fuisti in misericordia tua populo, quem redemisti, et portasti eum in fortitudine tua ad habitaculum sanctum tuum.
15.14 Attenderunt populi et commoti sunt, dolores obtinuerunt habitatores Philisthaeae.
15.15 Tunc conturbati sunt principes Edom, potentes Moab obtinuit tremor, obriguerunt omnes habitatores Chanaan.
15.16 Irruit super eos formido et pavor; in magnitudine brachii tui fiunt immobiles quasi lapis, donec pertranseat populus tuus, Domine, donec pertranseat populus tuus iste, quem possedisti.
15.17 Introduces eos et plantabis in monte hereditatis tuae, firmissimo habitaculo tuo, quod operatus es, Domine, sanctuario, Domine, quod firmaverunt manus tuae.
15.18 Dominus regnabit in aeternum et ultra! ”.
15.19 Ingressi sunt enim equi pharaonis cum curribus et equitibus eius in mare, et reduxit super eos Dominus aquas maris; filii autem Israel ambu laverunt per siccum in medio eius.
15.20 Sumpsit ergo Maria prophetissa soror Aaron tympanum in manu sua; egressaeque sunt omnes mulieres post eam cum tympanis et choris,
15.21 quibus praecinebat dicens: “ Cantemus Domino, gloriose enim magnificatus est: equum et ascensorem eius deiecit in mare! ”.
15.22 Tulit autem Moyses Israel de mari Rubro, et egressi sunt in desertum Sur; ambulaveruntque tribus diebus per solitudinem et non inveniebant aquam.
15.23 Et venerunt in Mara nec poterant bibere aquas de Mara, eo quod essent amarae; unde vocatum est nomen eius Mara (id est Amaritudo).
15.24 Et murmuravit populus contra Moysen dicens: “ Quid bibemus? ”.
15.25 At ille clamavit ad Dominum, qui ostendit ei lignum; quod cum misisset in aquas, in dulcedinem versae sunt. Ibi constituit ei praecepta atque iudicia et ibi tentavit eum
15.26 dicens: “ Si audieris vocem Domini Dei tui et, quod rectum est coram eo, feceris et oboedieris mandatis eius custodierisque omnia praecepta illius, cunctum languorem, quem posui in Aegypto, non inducam super te: Ego enim Dominus sanator tuus ”.
15.27 Venerunt autem in Elim, ubi erant duodecim fontes aquarum et septuaginta palmae; et castrametati sunt iuxta aquas.
16.1 Darnach zog die ganze Gemeinde der Kinder Israel von Elim weg in die Wüste Sin, die zwischen Elim und Sinai liegt, am fünfzehnten Tag des zweiten Monats, nachdem sie aus Ägypten gezogen waren.
16.2 Und die ganze Gemeinde der Kinder Israel murrte wider Mose und Aaron in der Wüste.
16.3 Und die Kinder Israel sprachen zu ihnen: Wären wir doch durch des HERRN Hand in Ägypten gestorben, als wir bei den Fleischtöpfen saßen und Brot die Fülle zu essen hatten. Denn ihr habt uns darum in diese Wüste ausgeführt, daß ihr diese ganze Gemeinde Hungers sterben lasset!
16.4 Da sprach der HERR zu Mose: Siehe, ich will euch Brot vom Himmel regnen lassen; dann soll das Volk hinausgehen und täglich sammeln, was es bedarf, damit ich erfahre, ob es in meinem Gesetze wandeln wird oder nicht.
16.5 Am sechsten Tage aber sollen sie zubereiten, was sie eingebracht haben, und zwar doppelt so viel als sie täglich sammeln.
16.6 Da sprachen Mose und Aaron zu allen Kindern Israel: Am Abend sollt ihr erfahren, daß euch der HERR aus Ägypten geführt hat,
16.7 und am Morgen werdet ihr des HERRN Herrlichkeit sehen, denn er hat euer Murren wider den HERRN gehört. Aber was sind wir, daß ihr wider uns murret?
16.8 Weiter sprach Mose: Der HERR wird euch am Abend Fleisch zu essen geben und am Morgen Brot die Fülle; denn er, der HERR, hat euer Murren gehört, womit ihr wider ihn gemurrt habt. Denn was sind wir? Euer Murren ist nicht wider uns, sondern wider den HERRN!
16.9 Und Mose sprach zu Aaron: Sage der ganzen Gemeinde der Kinder Israel: Kommt herzu vor den HERRN, denn er hat euer Murren gehört!
16.10 Und als Aaron zu der ganzen Gemeinde der Kinder Israel redete, wandten sie sich gegen die Wüste und siehe, die Herrlichkeit des HERRN erschien in einer Wolke.
16.11 Und der HERR sprach zu Mose:
16.12 Ich habe das Murren der Kinder Israel gehört. Sage ihnen: Um den Abend sollt ihr Fleisch zu essen haben und am Morgen mit Brot gesättigt werden; also sollt ihr erfahren, daß ich der HERR, euer Gott bin!
16.13 Als es nun Abend war, kamen Wachteln herauf und bedeckten das Lager, und am Morgen lag der Tau um das Lager her.
16.14 Und als der Tau, der da lag, verschwunden war, siehe, da lag etwas in der Wüste, rund und klein, so fein wie der Reif auf der Erde.
16.15 Und als es die Kinder Israel sahen, sprachen sie untereinander: Was ist das? denn sie wußten nicht, was es war. Mose aber sprach zu ihnen: Es ist das Brot, das euch der HERR zu essen gegeben hat!
16.16 Das ist aber der Befehl, welchen der HERR gegeben hat: Ein jeder sammle davon, soviel er essen mag, einen Gomer für den Kopf, nach der Zahl eurer Seelen; ein jeder nehme für die, die in seiner Hütte sind.
16.17 Und die Kinder Israel taten also und sammelten, einer viel, der andere wenig.
16.18 Aber als man es mit dem Gomer maß, hatte der, welcher viel gesammelt hatte, keinen Überfluß, und dem, der wenig gesammelt hatte, mangelte nichts, sondern ein jeder hatte für sich gesammelt, soviel er essen mochte.
16.19 Und Mose sprach zu ihnen: Niemand lasse etwas davon übrigbleiben bis zum andern Morgen!
16.20 Aber sie gehorchten Mose nicht; denn etliche ließen davon übrigbleiben bis zum Morgen. Da wuchsen Würmer darin, und es ward stinkend. Und Mose ward zornig über sie.
16.21 Sie sammelten aber von demselben alle Morgen für sich, soviel ein jeder essen mochte; wenn aber die Sonne heiß schien, zerschmolz es.
16.22 Und am sechsten Tage sammelten sie doppelt so viel Brot, zwei Gomer für jede Person. Da kamen alle Obersten der Gemeinde und verkündigten es Mose.
16.23 Und er sprach zu ihnen: Das ist's, was der HERR gesagt hat: Morgen ist der Sabbat der heiligen Ruhe des HERRN; was ihr backen wollt, das backet, und was ihr kochen wollt, das kochet; was aber übrig ist, das hebet auf, damit es bis morgen erhalten bleibe!
16.24 Und sie ließen es bis an den Morgen bleiben, wie Mose geboten hatte; da ward es nicht stinkend und war auch kein Wurm darin.
16.25 Da sprach Mose: Esset das heute, denn heute ist der Sabbat des HERRN; ihr werdet es heute nicht auf dem Felde finden.
16.26 Sechs Tage sollt ihr es sammeln, aber am siebenten Tag ist der Sabbat, da wird keines zu finden sein.
16.27 Es begab sich aber am siebenten Tage, daß etliche vom Volke hinausgingen zu sammeln und nichts fanden.
16.28 Da sprach der HERR zu Mose: Wie lange weigert ihr euch, meine Gebote und meine Satzungen zu halten?
16.29 Sehet, der HERR hat euch den Sabbat gegeben; darum gibt er euch am sechsten Tage für zwei Tage Brot; so bleibe nun jeder an seinem Platz und niemand gehe am siebenten Tage heraus von seinem Ort!
16.30 Also feierte das Volk am siebenten Tag.
16.31 Und das Haus Israel nannte es Manna. Es war aber wie Koriandersamen, weiß, und hatte einen Geschmack wie Honigkuchen.
16.32 Und Mose sprach: Das ist's, was der HERR geboten hat: Fülle einen Gomer davon und behalte ihn auf für eure Nachkommen, daß man das Brot sehe, womit ich euch in der Wüste gespeist habe, als ich euch aus Ägypten führte!
16.33 Und Mose sprach zu Aaron: Nimm ein Gefäß und tue einen Gomer voll Manna hinein und stelle es vor den HERRN, zur Aufbewahrung für eure Nachkommen!
16.34 Wie der HERR dem Mose geboten hatte, also stellte es Aaron daselbst vor das Zeugnis, zur Aufbewahrung.
16.35 Und die Kinder Israel aßen das Manna vierzig Jahre lang, bis sie zu dem Lande kamen, darin sie wohnen sollten; bis sie an die Grenze Kanaans kamen, aßen sie das Manna.
16.36 Ein Gomer ist der zehnte Teil eines Epha.
16.1 ἀπῆραν δὲ ἐξ αιλιμ καὶ ἤλθοσαν πᾶσα συναγωγὴ υἱῶν ισραηλ εἰς τὴν ἔρημον σιν ὅ ἐστιν ἀνὰ μέσον αιλιμ καὶ ἀνὰ μέσον σινα τῇ δὲ πεντεκαιδεκάτῃ ἡμέρᾳ τῷ μηνὶ τῷ δευτέρῳ ἐξεληλυθότων αὐτῶν ἐκ γῆς αἰγύπτου
16.2 διεγόγγυζεν πᾶσα συναγωγὴ υἱῶν ισραηλ ἐπὶ μωυσῆν καὶ ααρων
16.3 καὶ εἶπαν πρὸς αὐτοὺς οἱ υἱοὶ ισραηλ ὄφελον ἀπεθάνομεν πληγέντες ὑπὸ κυρίου ἐν γῇ αἰγύπτῳ ὅταν ἐκαθίσαμεν ἐπὶ τῶν λεβήτων τῶν κρεῶν καὶ ἠσθίομεν ἄρτους εἰς πλησμονήν ὅτι ἐξηγάγετε ἡμᾶς εἰς τὴν ἔρημον ταύτην ἀποκτεῖναι πᾶσαν τὴν συναγωγὴν ταύτην ἐν λιμῷ
16.4 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ἰδοὺ ἐγὼ ὕω ὑμῖν ἄρτους ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἐξελεύσεται ὁ λαὸς καὶ συλλέξουσιν τὸ τῆς ἡμέρας εἰς ἡμέραν ὅπως πειράσω αὐτοὺς εἰ πορεύσονται τῷ νόμῳ μου ἢ οὔ
16.5 καὶ ἔσται τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἕκτῃ καὶ ἑτοιμάσουσιν ὃ ἐὰν εἰσενέγκωσιν καὶ ἔσται διπλοῦν ὃ ἐὰν συναγάγωσιν τὸ καθ' ἡμέραν εἰς ἡμέραν
16.6 καὶ εἶπεν μωυσῆς καὶ ααρων πρὸς πᾶσαν συναγωγὴν υἱῶν ισραηλ ἑσπέρας γνώσεσθε ὅτι κύριος ἐξήγαγεν ὑμᾶς ἐκ γῆς αἰγύπτου
16.7 καὶ πρωὶ ὄψεσθε τὴν δόξαν κυρίου ἐν τῷ εἰσακοῦσαι τὸν γογγυσμὸν ὑμῶν ἐπὶ τῷ θεῷ ἡμεῖς δὲ τί ἐσμεν ὅτι διαγογγύζετε καθ' ἡμῶν
16.8 καὶ εἶπεν μωυσῆς ἐν τῷ διδόναι κύριον ὑμῖν ἑσπέρας κρέα φαγεῖν καὶ ἄρτους τὸ πρωὶ εἰς πλησμονὴν διὰ τὸ εἰσακοῦσαι κύριον τὸν γογγυσμὸν ὑμῶν ὃν ὑμεῖς διαγογγύζετε καθ' ἡμῶν ἡμεῖς δὲ τί ἐσμεν οὐ γὰρ καθ' ἡμῶν ὁ γογγυσμὸς ὑμῶν ἐστιν ἀλλ' ἢ κατὰ τοῦ θεοῦ
16.9 εἶπεν δὲ μωυσῆς πρὸς ααρων εἰπὸν πάσῃ συναγωγῇ υἱῶν ισραηλ προσέλθατε ἐναντίον τοῦ θεοῦ εἰσακήκοεν γὰρ ὑμῶν τὸν γογγυσμόν
16.10 ἡνίκα δὲ ἐλάλει ααρων πάσῃ συναγωγῇ υἱῶν ισραηλ καὶ ἐπεστράφησαν εἰς τὴν ἔρημον καὶ ἡ δόξα κυρίου ὤφθη ἐν νεφέλῃ
16.11 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων
16.12 εἰσακήκοα τὸν γογγυσμὸν τῶν υἱῶν ισραηλ λάλησον πρὸς αὐτοὺς λέγων τὸ πρὸς ἑσπέραν ἔδεσθε κρέα καὶ τὸ πρωὶ πλησθήσεσθε ἄρτων καὶ γνώσεσθε ὅτι ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν
16.13 ἐγένετο δὲ ἑσπέρα καὶ ἀνέβη ὀρτυγομήτρα καὶ ἐκάλυψεν τὴν παρεμβολήν τὸ πρωὶ ἐγένετο καταπαυομένης τῆς δρόσου κύκλῳ τῆς παρεμβολῆς
16.14 καὶ ἰδοὺ ἐπὶ πρόσωπον τῆς ἐρήμου λεπτὸν ὡσεὶ κόριον λευκὸν ὡσεὶ πάγος ἐπὶ τῆς γῆς
16.15 ἰδόντες δὲ αὐτὸ οἱ υἱοὶ ισραηλ εἶπαν ἕτερος τῷ ἑτέρῳ τί ἐστιν τοῦτο οὐ γὰρ ᾔδεισαν τί ἦν εἶπεν δὲ μωυσῆς πρὸς αὐτούς οὗτος ὁ ἄρτος ὃν ἔδωκεν κύριος ὑμῖν φαγεῖν
16.16 τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ συνέταξεν κύριος συναγάγετε ἀπ' αὐτοῦ ἕκαστος εἰς τοὺς καθήκοντας γομορ κατὰ κεφαλὴν κατὰ ἀριθμὸν ψυχῶν ὑμῶν ἕκαστος σὺν τοῖς συσκηνίοις ὑμῶν συλλέξατε
16.17 ἐποίησαν δὲ οὕτως οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ συνέλεξαν ὁ τὸ πολὺ καὶ ὁ τὸ ἔλαττον
16.18 καὶ μετρήσαντες τῷ γομορ οὐκ ἐπλεόνασεν ὁ τὸ πολύ καὶ ὁ τὸ ἔλαττον οὐκ ἠλαττόνησεν ἕκαστος εἰς τοὺς καθήκοντας παρ' ἑαυτῷ συνέλεξαν
16.19 εἶπεν δὲ μωυσῆς πρὸς αὐτούς μηδεὶς καταλιπέτω ἀπ' αὐτοῦ εἰς τὸ πρωί
16.20 καὶ οὐκ εἰσήκουσαν μωυσῆ ἀλλὰ κατέλιπόν τινες ἀπ' αὐτοῦ εἰς τὸ πρωί καὶ ἐξέζεσεν σκώληκας καὶ ἐπώζεσεν καὶ ἐπικράνθη ἐπ' αὐτοῖς μωυσῆς
16.21 καὶ συνέλεξαν αὐτὸ πρωὶ πρωί ἕκαστος τὸ καθῆκον αὐτῷ ἡνίκα δὲ διεθέρμαινεν ὁ ἥλιος ἐτήκετο
16.22 ἐγένετο δὲ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἕκτῃ συνέλεξαν τὰ δέοντα διπλᾶ δύο γομορ τῷ ἑνί εἰσήλθοσαν δὲ πάντες οἱ ἄρχοντες τῆς συναγωγῆς καὶ ἀνήγγειλαν μωυσεῖ
16.23 εἶπεν δὲ μωυσῆς πρὸς αὐτούς τοῦτο τὸ ῥῆμά ἐστιν ὃ ἐλάλησεν κύριος σάββατα ἀνάπαυσις ἁγία τῷ κυρίῳ αὔριον ὅσα ἐὰν πέσσητε πέσσετε καὶ ὅσα ἐὰν ἕψητε ἕψετε καὶ πᾶν τὸ πλεονάζον καταλίπετε αὐτὸ εἰς ἀποθήκην εἰς τὸ πρωί
16.24 καὶ κατελίποσαν ἀπ' αὐτοῦ εἰς τὸ πρωί καθάπερ συνέταξεν αὐτοῖς μωυσῆς καὶ οὐκ ἐπώζεσεν οὐδὲ σκώληξ ἐγένετο ἐν αὐτῷ
16.25 εἶπεν δὲ μωυσῆς φάγετε σήμερον ἔστιν γὰρ σάββατα σήμερον τῷ κυρίῳ οὐχ εὑρεθήσεται ἐν τῷ πεδίῳ
16.26 ἓξ ἡμέρας συλλέξετε τῇ δὲ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ σάββατα ὅτι οὐκ ἔσται ἐν αὐτῇ
16.27 ἐγένετο δὲ ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἐξήλθοσάν τινες ἐκ τοῦ λαοῦ συλλέξαι καὶ οὐχ εὗρον
16.28 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ἕως τίνος οὐ βούλεσθε εἰσακούειν τὰς ἐντολάς μου καὶ τὸν νόμον μου
16.29 ἴδετε ὁ γὰρ κύριος ἔδωκεν ὑμῖν τὴν ἡμέραν ταύτην τὰ σάββατα διὰ τοῦτο αὐτὸς ἔδωκεν ὑμῖν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἕκτῃ ἄρτους δύο ἡμερῶν καθήσεσθε ἕκαστος εἰς τοὺς οἴκους ὑμῶν μηδεὶς ἐκπορευέσθω ἐκ τοῦ τόπου αὐτοῦ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ
16.30 καὶ ἐσαββάτισεν ὁ λαὸς τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ
16.31 καὶ ἐπωνόμασαν οἱ υἱοὶ ισραηλ τὸ ὄνομα αὐτοῦ μαν ἦν δὲ ὡς σπέρμα κορίου λευκόν τὸ δὲ γεῦμα αὐτοῦ ὡς ἐγκρὶς ἐν μέλιτι
16.32 εἶπεν δὲ μωυσῆς τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ συνέταξεν κύριος πλήσατε τὸ γομορ τοῦ μαν εἰς ἀποθήκην εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἵνα ἴδωσιν τὸν ἄρτον ὃν ἐφάγετε ὑμεῖς ἐν τῇ ἐρήμῳ ὡς ἐξήγαγεν ὑμᾶς κύριος ἐκ γῆς αἰγύπτου
16.33 καὶ εἶπεν μωυσῆς πρὸς ααρων λαβὲ στάμνον χρυσοῦν ἕνα καὶ ἔμβαλε εἰς αὐτὸν πλῆρες τὸ γομορ τοῦ μαν καὶ ἀποθήσεις αὐτὸ ἐναντίον τοῦ θεοῦ εἰς διατήρησιν εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν
16.34 ὃν τρόπον συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ καὶ ἀπέθετο ααρων ἐναντίον τοῦ μαρτυρίου εἰς διατήρησιν
16.35 οἱ δὲ υἱοὶ ισραηλ ἔφαγον τὸ μαν ἔτη τεσσαράκοντα ἕως ἦλθον εἰς γῆν οἰκουμένην τὸ μαν ἐφάγοσαν ἕως παρεγένοντο εἰς μέρος τῆς φοινίκης
16.36 τὸ δὲ γομορ τὸ δέκατον τῶν τριῶν μέτρων ἦν
16.1 apehran de ex ailim kai ehlthosan pasa synagohgeh yiohn israehl eis tehn erehmon sin o estin ana meson ailim kai ana meson sina teh de pentekaidekateh ehmera toh mehni toh deyteroh exelehlythotohn aytohn ek gehs aigyptoy
16.2 diegoggyzen pasa synagohgeh yiohn israehl epi mohysehn kai aarohn
16.3 kai eipan pros aytoys oi yioi israehl ophelon apethanomen plehgentes ypo kyrioy en geh aigyptoh otan ekathisamen epi tohn lebehtohn tohn kreohn kai ehsthiomen artoys eis plehsmonehn oti exehgagete ehmas eis tehn erehmon taytehn apokteinai pasan tehn synagohgehn taytehn en limoh
16.4 eipen de kyrios pros mohysehn idoy egoh yoh ymin artoys ek toy oyranoy kai exeleysetai o laos kai syllexoysin to tehs ehmeras eis ehmeran opohs peirasoh aytoys ei poreysontai toh nomoh moy eh oy
16.5 kai estai teh ehmera teh ekteh kai etoimasoysin o ean eisenegkohsin kai estai diployn o ean synagagohsin to kath' ehmeran eis ehmeran
16.6 kai eipen mohysehs kai aarohn pros pasan synagohgehn yiohn israehl esperas gnohsesthe oti kyrios exehgagen ymas ek gehs aigyptoy
16.7 kai prohi opsesthe tehn doxan kyrioy en toh eisakoysai ton goggysmon ymohn epi toh theoh ehmeis de ti esmen oti diagoggyzete kath' ehmohn
16.8 kai eipen mohysehs en toh didonai kyrion ymin esperas krea phagein kai artoys to prohi eis plehsmonehn dia to eisakoysai kyrion ton goggysmon ymohn on ymeis diagoggyzete kath' ehmohn ehmeis de ti esmen oy gar kath' ehmohn o goggysmos ymohn estin all' eh kata toy theoy
16.9 eipen de mohysehs pros aarohn eipon paseh synagohgeh yiohn israehl proselthate enantion toy theoy eisakehkoen gar ymohn ton goggysmon
16.10 ehnika de elalei aarohn paseh synagohgeh yiohn israehl kai epestraphehsan eis tehn erehmon kai eh doxa kyrioy ohphtheh en nepheleh
16.11 kai elalehsen kyrios pros mohysehn legohn
16.12 eisakehkoa ton goggysmon tohn yiohn israehl lalehson pros aytoys legohn to pros esperan edesthe krea kai to prohi plehsthehsesthe artohn kai gnohsesthe oti egoh kyrios o theos ymohn
16.13 egeneto de espera kai anebeh ortygomehtra kai ekalypsen tehn parembolehn to prohi egeneto katapayomenehs tehs drosoy kykloh tehs parembolehs
16.14 kai idoy epi prosohpon tehs erehmoy lepton ohsei korion leykon ohsei pagos epi tehs gehs
16.15 idontes de ayto oi yioi israehl eipan eteros toh eteroh ti estin toyto oy gar ehdeisan ti ehn eipen de mohysehs pros aytoys oytos o artos on edohken kyrios ymin phagein
16.16 toyto to rehma o synetaxen kyrios synagagete ap' aytoy ekastos eis toys kathehkontas gomor kata kephalehn kata arithmon psychohn ymohn ekastos syn tois syskehniois ymohn syllexate
16.17 epoiehsan de oytohs oi yioi israehl kai synelexan o to poly kai o to elatton
16.18 kai metrehsantes toh gomor oyk epleonasen o to poly kai o to elatton oyk ehlattonehsen ekastos eis toys kathehkontas par' eaytoh synelexan
16.19 eipen de mohysehs pros aytoys mehdeis katalipetoh ap' aytoy eis to prohi
16.20 kai oyk eisehkoysan mohyseh alla katelipon tines ap' aytoy eis to prohi kai exezesen skohlehkas kai epohzesen kai epikrantheh ep' aytois mohysehs
16.21 kai synelexan ayto prohi prohi ekastos to kathehkon aytoh ehnika de diethermainen o ehlios etehketo
16.22 egeneto de teh ehmera teh ekteh synelexan ta deonta dipla dyo gomor toh eni eisehlthosan de pantes oi archontes tehs synagohgehs kai anehggeilan mohysei
16.23 eipen de mohysehs pros aytoys toyto to rehma estin o elalehsen kyrios sabbata anapaysis agia toh kyrioh ayrion osa ean pessehte pessete kai osa ean epsehte epsete kai pan to pleonazon katalipete ayto eis apothehkehn eis to prohi
16.24 kai kateliposan ap' aytoy eis to prohi kathaper synetaxen aytois mohysehs kai oyk epohzesen oyde skohlehx egeneto en aytoh
16.25 eipen de mohysehs phagete sehmeron estin gar sabbata sehmeron toh kyrioh oych eyrethehsetai en toh pedioh
16.26 ex ehmeras syllexete teh de ehmera teh ebdomeh sabbata oti oyk estai en ayteh
16.27 egeneto de en teh ehmera teh ebdomeh exehlthosan tines ek toy laoy syllexai kai oych eyron
16.28 eipen de kyrios pros mohysehn eohs tinos oy boylesthe eisakoyein tas entolas moy kai ton nomon moy
16.29 idete o gar kyrios edohken ymin tehn ehmeran taytehn ta sabbata dia toyto aytos edohken ymin teh ehmera teh ekteh artoys dyo ehmerohn kathehsesthe ekastos eis toys oikoys ymohn mehdeis ekporeyesthoh ek toy topoy aytoy teh ehmera teh ebdomeh
16.30 kai esabbatisen o laos teh ehmera teh ebdomeh
16.31 kai epohnomasan oi yioi israehl to onoma aytoy man ehn de ohs sperma korioy leykon to de geyma aytoy ohs egkris en meliti
16.32 eipen de mohysehs toyto to rehma o synetaxen kyrios plehsate to gomor toy man eis apothehkehn eis tas geneas ymohn ina idohsin ton arton on ephagete ymeis en teh erehmoh ohs exehgagen ymas kyrios ek gehs aigyptoy
16.33 kai eipen mohysehs pros aarohn labe stamnon chrysoyn ena kai embale eis ayton plehres to gomor toy man kai apothehseis ayto enantion toy theoy eis diatehrehsin eis tas geneas ymohn
16.34 on tropon synetaxen kyrios toh mohyseh kai apetheto aarohn enantion toy martyrioy eis diatehrehsin
16.35 oi de yioi israehl ephagon to man eteh tessarakonta eohs ehlthon eis gehn oikoymenehn to man ephagosan eohs paregenonto eis meros tehs phoinikehs
16.36 to de gomor to dekaton tohn triohn metrohn ehn
16.1 וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־מִדְבַּר־סִין אֲשֶׁר בֵּין־אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יֹום לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
16.2 [וַיִּלִּינוּ כ] (וַיִּלֹּונוּ ק) כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר׃
16.3 וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי־יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד־יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל־סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע כִּי־הֹוצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל־הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת־כָּל־הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב׃ ס
16.4 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן־הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר־יֹום בְּיֹומֹו לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתֹורָתִי אִם־לֹא׃
16.5 וְהָיָה בַּיֹּום הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר־יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר־יִלְקְטוּ יֹום ׀ יֹום׃ ס
16.6 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְהוָה הֹוצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
16.7 וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת־כְּבֹוד יְהוָה בְּשָׁמְעֹו אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל־יְהוָה וְנַחְנוּ מָה כִּי [תַלֹּונוּ כ] (תַלִּינוּ ק) עָלֵינוּ׃
16.8 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ בִּשְׁמֹעַ יְהוָה אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר־אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לֹא־עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל־יְהוָה׃
16.9 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן אֱמֹר אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָה כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם׃
16.10 וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיִּפְנוּ אֶל־הַמִּדְבָּר וְהִנֵּה כְּבֹוד יְהוָה נִרְאָה בֶּעָנָן׃ פ
16.11 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
16.12 שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ־לָחֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
16.13 וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת־הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה׃
16.14 וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל־פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל־הָאָרֶץ׃
16.15 וַיִּרְאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה־הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה׃
16.16 זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלֹו עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלֹו תִּקָּחוּ׃
16.17 וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט׃
16.18 וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר אִישׁ לְפִי־אָכְלֹו לָקָטוּ׃
16.19 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל־יֹותֵר מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר׃
16.20 וְלֹא־שָׁמְעוּ אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּותִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר וַיָּרֻם תֹּולָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה׃
16.21 וַיִּלְקְטוּ אֹתֹו בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלֹו וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס׃
16.22 וַיְהִי ׀ בַּיֹּום הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד וַיָּבֹאוּ כָּל־נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה׃
16.23 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה שַׁבָּתֹון שַׁבַּת־קֹדֶשׁ לַיהוָה מָחָר אֵת אֲשֶׁר־תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר־תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל־הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד־הַבֹּקֶר׃
16.24 וַיַּנִּיחוּ אֹתֹו עַד־הַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא־הָיְתָה בֹּו׃
16.25 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיֹּום כִּי־שַׁבָּת הַיֹּום לַיהוָה הַיֹּום לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה׃
16.26 שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה־בֹּו׃
16.27 וַיְהִי בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן־הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ׃ ס
16.28 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עַד־אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתֹורֹתָי׃
16.29 רְאוּ כִּי־יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל־כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיֹּום הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יֹומָיִם שְׁבוּ ׀ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל־יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמֹו בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי׃
16.30 וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיֹּום הַשְּׁבִעִי׃
16.31 וַיִּקְרְאוּ בֵית־יִשְׂרָאֵל אֶת־שְׁמֹו מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמֹו כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ׃
16.32 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן ׀ יִרְאוּ אֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהֹוצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
16.33 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן־שָׁמָּה מְלֹא־הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתֹו לִפְנֵי יְהוָה לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם׃
16.34 כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת׃
16.35 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת־הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד־בֹּאָם אֶל־אֶרֶץ נֹושָׁבֶת אֶת־הַמָּן אָכְלוּ עַד־בֹּאָם אֶל־קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן׃
16.36 וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא׃ פ
16.1 wajisOw meAejlim wajaaboAw kaal-Oadat bnej-jixraaAel Aael-midbar-sijn Aaxxaer bejn-Aejlim wbejn sijnaaj bahamixxaaH Oaaxaar jowm lahodaexx Haxxenij lceAtaam meAaeraec micraajim׃
16.2 [wajilijnw k] (wajilownw q) kaal-Oadat bnej-jixraaAel Oal-moxxaeH wOal-AaHaron bamidbaar׃
16.3 wajoAmrw AaleHaem bnej jixraaAel mij-jiten mwtenw bjad-jHwaaH bAaeraec micrajim bxxibtenw Oal-sijr Habaaxaar bAaaklenw laehaem laaxobaO kij-HowceAtaem Aotaanw Aael-Hamidbaar HazaeH lHaamijt Aaet-kaal-HaqaaHaal HazaeH baaraaOaab׃ s
16.4 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Hinnij mamTijr laakaem laehaem min-Haxxaamaajim wjaacaaA HaaOaam wlaaqTw dbar-jowm bjowmow lmaOan Aanasaenw Hajelek btowraatij Aim-loA׃
16.5 wHaajaaH bajowm Haxxixxij wHekijnw Aet Aaxxaer-jaabijAw wHaajaaH mixxnaeH Oal Aaxxaer-jilqTw jowm jowm׃ s
16.6 wajoAmaer moxxaeH wAaHaron Aael-kaal-bnej jixraaAel Oaeraeb wijdaOtaem kij jHwaaH HowcijA Aaetkaem meAaeraec micraajim׃
16.7 wboqaer wrAijtaem Aaet-kbowd jHwaaH bxxaamOow Aaet-tlunotejkaem Oal-jHwaaH wnahnw maaH kij [talownw k] (talijnw q) Oaalejnw׃
16.8 wajoAmaer moxxaeH btet jHwaaH laakaem baaOaeraeb baaxaar laeAaekol wlaehaem baboqaer lixboOa bixxmoOa jHwaaH Aaet-tlunotejkaem Aaxxaer-Aataem malijnim Oaalaajw wnahnw maaH loA-Oaalejnw tlunotejkaem kij Oal-jHwaaH׃
16.9 wajoAmaer moxxaeH Aael-AaHaron Aaemor Aael-kaal-Oadat bnej jixraaAel qirbw lipnej jHwaaH kij xxaamaO Aet tlunotejkaem׃
16.10 wajHij kdaber AaHaron Aael-kaal-Oadat bnej-jixraaAel wajipnw Aael-Hamidbaar wHineH kbowd jHwaaH nirAaaH baeOaanaan׃ p
16.11 wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH leAmor׃
16.12 xxaamaOtij Aaet-tlwnot bnej jixraaAel daber AaleHaem leAmor bejn HaaOarbajim toAklw baaxaar wbaboqaer tixbOw-laahaem wijdaOtaem kij Aanij jHwaaH AaeloHejkaem׃
16.13 wajHij baaOaeraeb wataOal Haxlaaw watkas Aaet-HamahanaeH wbaboqaer HaajtaaH xxikbat HaTal saabijb lamahanaeH׃
16.14 wataOal xxikbat HaTaal wHineH Oal-pnej Hamidbaar daq mhuspaas daq kakpor Oal-HaaAaaraec׃
16.15 wajirAw bnej-jixraaAel wajoAmrw Aijxx Aael-Aaahijw maan HwA kij loA jaadOw maH-HwA wajoAmaer moxxaeH AaleHaem HwA Halaehaem Aaxxaer naatan jHwaaH laakaem lAaaklaaH׃
16.16 zaeH Hadaabaar Aaxxaer ciwaaH jHwaaH liqTw mimaenw Aijxx lpij Aaaklow Oomaer lagulgolaet mispar napxxotejkaem Aijxx laAaxxaer bAaaHaalow tiqaahw׃
16.17 wajaOaxw-ken bnej jixraaAel wajilqTw HamarbaeH wHamamOijT׃
16.18 wajaamodw baaOomaer wloA HaeOdijp HamarbaeH wHamamOijT loA Haehsijr Aijxx lpij-Aaaklow laaqaaTw׃
16.19 wajoAmaer moxxaeH AaleHaem Aijxx Aal-jowter mimaenw Oad-boqaer׃
16.20 wloA-xxaamOw Aael-moxxaeH wajowtirw Aanaaxxijm mimaenw Oad-boqaer wajaarum towlaaOijm wajibAaxx wajiqcop OaleHaem moxxaeH׃
16.21 wajilqTw Aotow baboqaer baboqaer Aijxx kpij Aaaklow wham Haxxaemaexx wnaamaas׃
16.22 wajHij bajowm Haxxixxij laaqTw laehaem mixxnaeH xxnej HaaOomaer laaAaehaad wajaaboAw kaal-nxijAej HaaOedaaH wajagijdw lmoxxaeH׃
16.23 wajoAmaer AaleHaem HwA Aaxxaer dibaer jHwaaH xxabaatown xxabat-qodaexx lajHwaaH maahaar Aet Aaxxaer-toApw Aepw wAet Aaxxaer-tbaxxlw baxxelw wAet kaal-HaaOodep Hanijhw laakaem lmixxmaeraet Oad-Haboqaer׃
16.24 wajanijhw Aotow Oad-Haboqaer kaAaxxaer ciwaaH moxxaeH wloA HibAijxx wrimaaH loA-HaajtaaH bow׃
16.25 wajoAmaer moxxaeH AikluHw Hajowm kij-xxabaat Hajowm lajHwaaH Hajowm loA timcaaAuHw baxaadaeH׃
16.26 xxexxaet jaamijm tilqTuHw wbajowm HaxxbijOij xxabaat loA jiHjaeH-bow׃
16.27 wajHij bajowm HaxxbijOij jaacAw min-HaaOaam lilqoT wloA maacaaAw׃ s
16.28 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Oad-AaanaaH meAantaem lixxmor micwotaj wtowrotaaj׃
16.29 rAw kij-jHwaaH naatan laakaem Haxxabaat Oal-ken HwA noten laakaem bajowm Haxxixxij laehaem jowmaajim xxbw Aijxx tahtaajw Aal-jeceA Aijxx mimqomow bajowm HaxxbijOij׃
16.30 wajixxbtw HaaOaam bajowm HaxxbiOij׃
16.31 wajiqrAw bejt-jixraaAel Aaet-xxmow maan wHwA kzaeraO gad laabaan wTaOmow kcapijhit bidbaaxx׃
16.32 wajoAmaer moxxaeH zaeH Hadaabaar Aaxxaer ciwaaH jHwaaH mloA HaaOomaer mimaenw lmixxmaeraet ldorotejkaem lmaOan jirAw Aaet-Halaehaem Aaxxaer HaeAaekaltij Aaetkaem bamidbaar bHowcijAij Aaetkaem meAaeraec micraajim׃
16.33 wajoAmaer moxxaeH Aael-AaHaron qah cincaenaet Aahat wtaen-xxaamaaH mloA-HaaOomaer maan wHanah Aotow lipnej jHwaaH lmixxmaeraet ldorotejkaem׃
16.34 kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aael-moxxaeH wajanijheHw AaHaron lipnej HaaOedut lmixxmaaraet׃
16.35 wbnej jixraaAel Aaaklw Aaet-Hamaan AarbaaOijm xxaanaaH Oad-boAaam Aael-Aaeraec nowxxaabaet Aaet-Hamaan Aaaklw Oad-boAaam Aael-qceH Aaeraec knaaOan׃
16.36 wHaaOomaer Oaxirijt HaaAejpaaH HwA׃ p
16.1 ויסעו מאילם ויבאו כל־עדת בני־ישראל אל־מדבר־סין אשר בין־אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃
16.2 [וילינו כ] (וילונו ק) כל־עדת בני־ישראל על־משה ועל־אהרן במדבר׃
16.3 ויאמרו אלהם בני ישראל מי־יתן מותנו ביד־יהוה בארץ מצרים בשבתנו על־סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי־הוצאתם אתנו אל־המדבר הזה להמית את־כל־הקהל הזה ברעב׃ ס
16.4 ויאמר יהוה אל־משה הנני ממטיר לכם לחם מן־השמים ויצא העם ולקטו דבר־יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם־לא׃
16.5 והיה ביום הששי והכינו את אשר־יביאו והיה משנה על אשר־ילקטו יום ׀ יום׃ ס
16.6 ויאמר משה ואהרן אל־כל־בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃
16.7 ובקר וראיתם את־כבוד יהוה בשמעו את־תלנתיכם על־יהוה ונחנו מה כי [תלונו כ] (תלינו ק) עלינו׃
16.8 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את־תלנתיכם אשר־אתם מלינם עליו ונחנו מה לא־עלינו תלנתיכם כי על־יהוה׃
16.9 ויאמר משה אל־אהרן אמר אל־כל־עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃
16.10 ויהי כדבר אהרן אל־כל־עדת בני־ישראל ויפנו אל־המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן׃ פ
16.11 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
16.12 שמעתי את־תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו־לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃
16.13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את־המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃
16.14 ותעל שכבת הטל והנה על־פני המדבר דק מחספס דק ככפר על־הארץ׃
16.15 ויראו בני־ישראל ויאמרו איש אל־אחיו מן הוא כי לא ידעו מה־הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃
16.16 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃
16.17 ויעשו־כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃
16.18 וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי־אכלו לקטו׃
16.19 ויאמר משה אלהם איש אל־יותר ממנו עד־בקר׃
16.20 ולא־שמעו אל־משה ויותרו אנשים ממנו עד־בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃
16.21 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃
16.22 ויהי ׀ ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל־נשיאי העדה ויגידו למשה׃
16.23 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת־קדש ליהוה מחר את אשר־תאפו אפו ואת אשר־תבשלו בשלו ואת כל־העדף הניחו לכם למשמרת עד־הבקר׃
16.24 ויניחו אתו עד־הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא־היתה בו׃
16.25 ויאמר משה אכלהו היום כי־שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃
16.26 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה־בו׃
16.27 ויהי ביום השביעי יצאו מן־העם ללקט ולא מצאו׃ ס
16.28 ויאמר יהוה אל־משה עד־אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃
16.29 ראו כי־יהוה נתן לכם השבת על־כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו ׀ איש תחתיו אל־יצא איש ממקמו ביום השביעי׃
16.30 וישבתו העם ביום השבעי׃
16.31 ויקראו בית־ישראל את־שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃
16.32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען ׀ יראו את־הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃
16.33 ויאמר משה אל־אהרן קח צנצנת אחת ותן־שמה מלא־העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃
16.34 כאשר צוה יהוה אל־משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃
16.35 ובני ישראל אכלו את־המן ארבעים שנה עד־באם אל־ארץ נושבת את־המן אכלו עד־באם אל־קצה ארץ כנען׃
16.36 והעמר עשרית האיפה הוא׃ פ
16.1 wjsOw mAjlm wjbAw kl-Odt bnj-jxrAl Al-mdbr-sjn Axr bjn-Ajlm wbjn sjnj bhmxH Oxr jwm lhdx Hxnj lcAtm mArc mcrjm׃
16.2 [wjljnw k] (wjlwnw q) kl-Odt bnj-jxrAl Ol-mxH wOl-AHrn bmdbr׃
16.3 wjAmrw AlHm bnj jxrAl mj-jtn mwtnw bjd-jHwH bArc mcrjm bxbtnw Ol-sjr Hbxr bAklnw lhm lxbO kj-HwcAtm Atnw Al-Hmdbr HzH lHmjt At-kl-HqHl HzH brOb׃ s
16.4 wjAmr jHwH Al-mxH Hnnj mmTjr lkm lhm mn-Hxmjm wjcA HOm wlqTw dbr-jwm bjwmw lmOn Ansnw Hjlk btwrtj Am-lA׃
16.5 wHjH bjwm Hxxj wHkjnw At Axr-jbjAw wHjH mxnH Ol Axr-jlqTw jwm jwm׃ s
16.6 wjAmr mxH wAHrn Al-kl-bnj jxrAl Orb wjdOtm kj jHwH HwcjA Atkm mArc mcrjm׃
16.7 wbqr wrAjtm At-kbwd jHwH bxmOw At-tlntjkm Ol-jHwH wnhnw mH kj [tlwnw k] (tljnw q) Oljnw׃
16.8 wjAmr mxH btt jHwH lkm bOrb bxr lAkl wlhm bbqr lxbO bxmO jHwH At-tlntjkm Axr-Atm mljnm Oljw wnhnw mH lA-Oljnw tlntjkm kj Ol-jHwH׃
16.9 wjAmr mxH Al-AHrn Amr Al-kl-Odt bnj jxrAl qrbw lpnj jHwH kj xmO At tlntjkm׃
16.10 wjHj kdbr AHrn Al-kl-Odt bnj-jxrAl wjpnw Al-Hmdbr wHnH kbwd jHwH nrAH bOnn׃ p
16.11 wjdbr jHwH Al-mxH lAmr׃
16.12 xmOtj At-tlwnt bnj jxrAl dbr AlHm lAmr bjn HOrbjm tAklw bxr wbbqr txbOw-lhm wjdOtm kj Anj jHwH AlHjkm׃
16.13 wjHj bOrb wtOl Hxlw wtks At-HmhnH wbbqr HjtH xkbt HTl sbjb lmhnH׃
16.14 wtOl xkbt HTl wHnH Ol-pnj Hmdbr dq mhsps dq kkpr Ol-HArc׃
16.15 wjrAw bnj-jxrAl wjAmrw Ajx Al-Ahjw mn HwA kj lA jdOw mH-HwA wjAmr mxH AlHm HwA Hlhm Axr ntn jHwH lkm lAklH׃
16.16 zH Hdbr Axr cwH jHwH lqTw mmnw Ajx lpj Aklw Omr lglglt mspr npxtjkm Ajx lAxr bAHlw tqhw׃
16.17 wjOxw-kn bnj jxrAl wjlqTw HmrbH wHmmOjT׃
16.18 wjmdw bOmr wlA HOdjp HmrbH wHmmOjT lA Hhsjr Ajx lpj-Aklw lqTw׃
16.19 wjAmr mxH AlHm Ajx Al-jwtr mmnw Od-bqr׃
16.20 wlA-xmOw Al-mxH wjwtrw Anxjm mmnw Od-bqr wjrm twlOjm wjbAx wjqcp OlHm mxH׃
16.21 wjlqTw Atw bbqr bbqr Ajx kpj Aklw whm Hxmx wnms׃
16.22 wjHj bjwm Hxxj lqTw lhm mxnH xnj HOmr lAhd wjbAw kl-nxjAj HOdH wjgjdw lmxH׃
16.23 wjAmr AlHm HwA Axr dbr jHwH xbtwn xbt-qdx ljHwH mhr At Axr-tApw Apw wAt Axr-tbxlw bxlw wAt kl-HOdp Hnjhw lkm lmxmrt Od-Hbqr׃
16.24 wjnjhw Atw Od-Hbqr kAxr cwH mxH wlA HbAjx wrmH lA-HjtH bw׃
16.25 wjAmr mxH AklHw Hjwm kj-xbt Hjwm ljHwH Hjwm lA tmcAHw bxdH׃
16.26 xxt jmjm tlqTHw wbjwm HxbjOj xbt lA jHjH-bw׃
16.27 wjHj bjwm HxbjOj jcAw mn-HOm llqT wlA mcAw׃ s
16.28 wjAmr jHwH Al-mxH Od-AnH mAntm lxmr mcwtj wtwrtj׃
16.29 rAw kj-jHwH ntn lkm Hxbt Ol-kn HwA ntn lkm bjwm Hxxj lhm jwmjm xbw Ajx thtjw Al-jcA Ajx mmqmw bjwm HxbjOj׃
16.30 wjxbtw HOm bjwm HxbOj׃
16.31 wjqrAw bjt-jxrAl At-xmw mn wHwA kzrO gd lbn wTOmw kcpjht bdbx׃
16.32 wjAmr mxH zH Hdbr Axr cwH jHwH mlA HOmr mmnw lmxmrt ldrtjkm lmOn jrAw At-Hlhm Axr HAkltj Atkm bmdbr bHwcjAj Atkm mArc mcrjm׃
16.33 wjAmr mxH Al-AHrn qh cncnt Aht wtn-xmH mlA-HOmr mn wHnh Atw lpnj jHwH lmxmrt ldrtjkm׃
16.34 kAxr cwH jHwH Al-mxH wjnjhHw AHrn lpnj HOdt lmxmrt׃
16.35 wbnj jxrAl Aklw At-Hmn ArbOjm xnH Od-bAm Al-Arc nwxbt At-Hmn Aklw Od-bAm Al-qcH Arc knOn׃
16.36 wHOmr Oxrjt HAjpH HwA׃ p
16.1 Profectique sunt de Elim, et venit omnis congregatio filio rum Israel in desertum Sin, quod est inter Elim et Sinai, quinto decimo die mensis secundi postquam egressi sunt de terra Aegypti.
16.2 Et murmuravit omnis congregatio filiorum Israel contra Moysen et Aaron in solitudine,
16.3 dixeruntque filii Israel ad eos: “ Utinam mortui essemus per manum Domini in terra Aegypti, quando sedebamus super ollas carnium et comedebamus panem in saturitate. Cur eduxistis nos in desertum istud, ut occideretis omnem coetum fame? ”.
16.4 Dixit autem Dominus ad Moysen: “ Ecce ego pluam vobis panes de caelo; egrediatur populus et colligat, quae sufficiunt per singulos dies, ut tentem eum, utrum ambulet in lege mea an non.
16.5 Die autem sexta parabunt quod intulerint, et duplum erit quam colligere solebant per singulos dies ”.
16.6 Dixeruntque Moyses et Aaron ad omnes filios Israel: “ Vespere scietis quod Dominus eduxerit vos de terra Aegypti;
16.7 et mane videbitis gloriam Domini. Audivit enim murmur vestrum contra Dominum. Nos vero quid sumus, quia mussitatis contra nos? ”.
16.8 Et ait Moyses: “ Dabit Dominus vobis vespere carnes edere et mane panes in saturitate, eo quod audierit murmurationes vestras, quibus murmurati estis contra eum. Nos enim quid sumus? Nec contra nos est murmur vestrum, sed contra Dominum ”.
16.9 Dixitque Moyses ad Aaron: “ Dic universae congregationi filiorum Israel: Accedite coram Domino; audivit enim murmur ve strum ”.
16.10 Cumque loqueretur Aaron ad omnem coetum filiorum Israel, respexerunt ad solitudinem, et ecce gloria Domini apparuit in nube.
16.11 Locutus est autem Dominus ad Moysen dicens:
16.12 “ Audivi murmurationes filiorum Israel. Loquere ad eos: Vespere comedetis carnes et mane saturabimini panibus scietisque quod ego sum Dominus Deus vester ”.
16.13 Factum est ergo vespere, et ascendens coturnix operuit castra; mane quoque ros iacuit per circuitum castrorum.
16.14 Cumque operuisset superficiem deserti, apparuit minutum et squamatum in similitudinem pruinae super terram.
16.15 Quod cum vidissent filii Israel, dixerunt ad invicem: “ Manhu? ” (quod significat: “ Quid est hoc? ”). Ignorabant enim quid esset. Quibus ait Moyses: “ Iste est panis, quem dedit Dominus vobis ad vescendum.
16.16 Hic est sermo, quem praecepit Dominus: "Colligat ex eo unusquisque quantum sufficiat ad vescendum; gomor per singula capita iuxta numerum animarum vestrarum, quae habitant in tabernaculo, sic tolletis" ”.
16.17 Feceruntque ita filii Israel; et collegerunt alius plus, alius minus.
16.18 Et mensi sunt ad mensuram gomor; nec qui plus collegerat, habuit amplius, nec qui minus paraverat, repperit minus, sed singuli, iuxta id quod edere poterant, congregaverunt.
16.19 Dixitque Moyses ad eos: “ Nullus relinquat ex eo in mane ”.
16.20 Qui non audierunt eum, sed dimiserunt quidam ex eis usque mane, et scatere coepit vermibus atque computruit; et iratus est contra eos Moyses.
16.21 Colligebant autem mane singuli, quantum sufficere poterat ad vescendum; cumque incaluisset sol, liquefiebat.
16.22 In die autem sexta collegerunt cibos duplices, id est duo gomor per singulos homines. Venerunt autem omnes principes congregationis et narraverunt Moysi.
16.23 Qui ait eis: “ Hoc est quod locutus est Dominus: Requies, sabbatum sanctum Domino cras; quodcumque torrendum est, torrete et, quae coquenda sunt, coquite; quidquid autem reliquum fuerit, reponite usque in mane ”.
16.24 Feceruntque ita, ut praeceperat Moyses, et non computruit, neque vermis inventus est in eo.
16.25 Dixitque Moyses: “ Comedite illud hodie, quia sabbatum est Domino; non invenietur hodie in agro.
16.26 Sex diebus colligite; in die autem septimo sabbatum est Domino, idcirco non invenietur in eo ”.
16.27 Venitque septima dies; et egressi de populo, ut colligerent, non invenerunt.
16.28 Dixit autem Dominus ad Moysen: “ Usquequo non vultis custodire mandata mea et legem meam?
16.29 Videte quod Dominus dederit vobis sabbatum et propter hoc die sexta tribuit vobis cibos duplices; maneat unusquisque apud semetipsum, nullus egrediatur de loco suo die septimo ”.
16.30 Et sabbatizavit populus die septimo.
16.31 Appellavitque domus Israel nomen eius Man: quod erat quasi semen coriandri album, gustusque eius quasi similae cum melle.
16.32 Dixit autem Moyses: “ Iste est sermo, quem praecepit Dominus: "Imple gomor ex eo, et custodiatur in generationes vestras, ut noverint panem, quo alui vos in solitudine, quando educti estis de terra Aegypti" ”.
16.33 Dixitque Moyses ad Aaron: “ Sume vas unum et mitte ibi man, quantum potest capere gomor; et repone coram Domino ad servandum in generationes vestras ”.
16.34 Sicut praecepit Dominus Moysi, posuit illud Aaron coram testimonio reservandum.
16.35 Filii autem Israel comederunt man quadraginta annis, donec venirent in terram habitabilem; hoc cibo aliti sunt, usquequo tangerent fines terrae Chanaan.
16.36 Gomor autem decima pars est ephi.
17.1 Und die ganze Gemeinde der Kinder Israel zog aus der Wüste Sin ihre Tagereisen, nach dem Befehl des HERRN, und lagerte sich in Raphidim; da hatte das Volk kein Wasser zu trinken.
17.2 Darum zankten sie mit Mose und sprachen: Gebt uns Wasser, daß wir trinken! Mose sprach zu ihnen: Was zankt ihr mit mir? Warum versucht ihr den HERRN?
17.3 Als nun das Volk daselbst nach Wasser dürstete, murrten sie wider Mose und sprachen: Warum hast du uns aus Ägypten heraufgeführt, daß du uns und unsere Kinder und unser Vieh vor Durst sterben lässest?
17.4 Mose schrie zum HERRN und sprach: Was soll ich mit diesem Volke tun? Es fehlt wenig, sie werden mich noch steinigen!
17.5 Der HERR sprach zu Mose: Gehe hin vor das Volk und nimm etliche Älteste von Israel mit dir und nimm den Stab, mit dem du den Fluß schlugest, in deine Hand und gehe hin.
17.6 Siehe, ich will daselbst vor dir auf einem Felsen in Horeb stehen; da sollst du den Felsen schlagen, so wird Wasser herauslaufen, daß das Volk trinke. Mose tat also vor den Ältesten Israels.
17.7 Da hieß man den Ort Massa und Meriba, wegen des Zanks der Kinder Israel, und daß sie den HERRN versucht und gesagt hatten: Ist der HERR mitten unter uns oder nicht?
17.8 Da kam Amalek und stritt wider Israel in Raphidim.
17.9 Und Mose sprach zu Josua: Erwähle uns Männer und ziehe aus, streite wider Amalek! Morgen will ich auf des Hügels Spitze stehen und den Stab Gottes in meiner Hand haben.
17.10 Und Josua tat, wie Mose ihm sagte, daß er wider Amalek stritt. Mose aber und Aaron und Hur stiegen auf die Spitze des Hügels.
17.11 Und solange Mose seine Hände aufhob, siegte Israel; wenn er aber seine Hände sinken ließ, siegte Amalek.
17.12 Aber die Hände Moses wurden schwer, darum nahmen sie einen Stein und legten denselben unter ihn, daß er sich darauf setzte. Aaron aber und Hur unterstützten seine Hände, auf jeder Seite einer. Also blieben seine Hände fest, bis die Sonne unterging.
17.13 Und Josua besiegte den Amalek und sein Volk durch die Schärfe des Schwertes.
17.14 Da sprach der HERR zu Mose: Schreibe das zum Gedächtnis in ein Buch und lege es Josua in die Ohren, nämlich: ich will das Gedächtnis Amaleks unter dem Himmel ganz austilgen.
17.15 Und Mose baute dem HERRN einen Altar und hieß ihn: Der HERR ist mein Panier.
17.16 Und er sprach: Weil eine Hand auf dem Throne des HERRN erhoben ist , soll der Krieg des HERRN wider Amalek währen, von Geschlecht zu Geschlecht.
17.1 καὶ ἀπῆρεν πᾶσα συναγωγὴ υἱῶν ισραηλ ἐκ τῆς ἐρήμου σιν κατὰ παρεμβολὰς αὐτῶν διὰ ῥήματος κυρίου καὶ παρενεβάλοσαν ἐν ραφιδιν οὐκ ἦν δὲ ὕδωρ τῷ λαῷ πιεῖν
17.2 καὶ ἐλοιδορεῖτο ὁ λαὸς πρὸς μωυσῆν λέγοντες δὸς ἡμῖν ὕδωρ ἵνα πίωμεν καὶ εἶπεν αὐτοῖς μωυσῆς τί λοιδορεῖσθέ μοι καὶ τί πειράζετε κύριον
17.3 ἐδίψησεν δὲ ἐκεῖ ὁ λαὸς ὕδατι καὶ ἐγόγγυζεν ἐκεῖ ὁ λαὸς πρὸς μωυσῆν λέγοντες ἵνα τί τοῦτο ἀνεβίβασας ἡμᾶς ἐξ αἰγύπτου ἀποκτεῖναι ἡμᾶς καὶ τὰ τέκνα ἡμῶν καὶ τὰ κτήνη τῷ δίψει
17.4 ἐβόησεν δὲ μωυσῆς πρὸς κύριον λέγων τί ποιήσω τῷ λαῷ τούτῳ ἔτι μικρὸν καὶ καταλιθοβολήσουσίν με
17.5 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν προπορεύου τοῦ λαοῦ τούτου λαβὲ δὲ μετὰ σεαυτοῦ ἀπὸ τῶν πρεσβυτέρων τοῦ λαοῦ καὶ τὴν ῥάβδον ἐν ᾗ ἐπάταξας τὸν ποταμόν λαβὲ ἐν τῇ χειρί σου καὶ πορεύσῃ
17.6 ὅδε ἐγὼ ἕστηκα πρὸ τοῦ σὲ ἐκεῖ ἐπὶ τῆς πέτρας ἐν χωρηβ καὶ πατάξεις τὴν πέτραν καὶ ἐξελεύσεται ἐξ αὐτῆς ὕδωρ καὶ πίεται ὁ λαός μου ἐποίησεν δὲ μωυσῆς οὕτως ἐναντίον τῶν υἱῶν ισραηλ
17.7 καὶ ἐπωνόμασεν τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου πειρασμὸς καὶ λοιδόρησις διὰ τὴν λοιδορίαν τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ διὰ τὸ πειράζειν κύριον λέγοντας εἰ ἔστιν κύριος ἐν ἡμῖν ἢ οὔ
17.8 ἦλθεν δὲ αμαληκ καὶ ἐπολέμει ισραηλ ἐν ραφιδιν
17.9 εἶπεν δὲ μωυσῆς τῷ ἰησοῦ ἐπίλεξον σεαυτῷ ἄνδρας δυνατοὺς καὶ ἐξελθὼν παράταξαι τῷ αμαληκ αὔριον καὶ ἰδοὺ ἐγὼ ἕστηκα ἐπὶ τῆς κορυφῆς τοῦ βουνοῦ καὶ ἡ ῥάβδος τοῦ θεοῦ ἐν τῇ χειρί μου
17.10 καὶ ἐποίησεν ἰησοῦς καθάπερ εἶπεν αὐτῷ μωυσῆς καὶ ἐξελθὼν παρετάξατο τῷ αμαληκ καὶ μωυσῆς καὶ ααρων καὶ ωρ ἀνέβησαν ἐπὶ τὴν κορυφὴν τοῦ βουνοῦ
17.11 καὶ ἐγίνετο ὅταν ἐπῆρεν μωυσῆς τὰς χεῖρας κατίσχυεν ισραηλ ὅταν δὲ καθῆκεν τὰς χεῖρας κατίσχυεν αμαληκ
17.12 αἱ δὲ χεῖρες μωυσῆ βαρεῖαι καὶ λαβόντες λίθον ὑπέθηκαν ὑπ' αὐτόν καὶ ἐκάθητο ἐπ' αὐτοῦ καὶ ααρων καὶ ωρ ἐστήριζον τὰς χεῖρας αὐτοῦ ἐντεῦθεν εἷς καὶ ἐντεῦθεν εἷς καὶ ἐγένοντο αἱ χεῖρες μωυσῆ ἐστηριγμέναι ἕως δυσμῶν ἡλίου
17.13 καὶ ἐτρέψατο ἰησοῦς τὸν αμαληκ καὶ πάντα τὸν λαὸν αὐτοῦ ἐν φόνῳ μαχαίρας
17.14 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν κατάγραψον τοῦτο εἰς μνημόσυνον ἐν βιβλίῳ καὶ δὸς εἰς τὰ ὦτα ἰησοῖ ὅτι ἀλοιφῇ ἐξαλείψω τὸ μνημόσυνον αμαληκ ἐκ τῆς ὑπὸ τὸν οὐρανόν
17.15 καὶ ᾠκοδόμησεν μωυσῆς θυσιαστήριον κυρίῳ καὶ ἐπωνόμασεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ κύριός μου καταφυγή
17.16 ὅτι ἐν χειρὶ κρυφαίᾳ πολεμεῖ κύριος ἐπὶ αμαληκ ἀπὸ γενεῶν εἰς γενεάς
17.1 kai apehren pasa synagohgeh yiohn israehl ek tehs erehmoy sin kata parembolas aytohn dia rehmatos kyrioy kai parenebalosan en raphidin oyk ehn de ydohr toh laoh piein
17.2 kai eloidoreito o laos pros mohysehn legontes dos ehmin ydohr ina piohmen kai eipen aytois mohysehs ti loidoreisthe moi kai ti peirazete kyrion
17.3 edipsehsen de ekei o laos ydati kai egoggyzen ekei o laos pros mohysehn legontes ina ti toyto anebibasas ehmas ex aigyptoy apokteinai ehmas kai ta tekna ehmohn kai ta ktehneh toh dipsei
17.4 eboehsen de mohysehs pros kyrion legohn ti poiehsoh toh laoh toytoh eti mikron kai katalithobolehsoysin me
17.5 kai eipen kyrios pros mohysehn proporeyoy toy laoy toytoy labe de meta seaytoy apo tohn presbyterohn toy laoy kai tehn rabdon en eh epataxas ton potamon labe en teh cheiri soy kai poreyseh
17.6 ode egoh estehka pro toy se ekei epi tehs petras en chohrehb kai pataxeis tehn petran kai exeleysetai ex aytehs ydohr kai pietai o laos moy epoiehsen de mohysehs oytohs enantion tohn yiohn israehl
17.7 kai epohnomasen to onoma toy topoy ekeinoy peirasmos kai loidorehsis dia tehn loidorian tohn yiohn israehl kai dia to peirazein kyrion legontas ei estin kyrios en ehmin eh oy
17.8 ehlthen de amalehk kai epolemei israehl en raphidin
17.9 eipen de mohysehs toh iehsoy epilexon seaytoh andras dynatoys kai exelthohn parataxai toh amalehk ayrion kai idoy egoh estehka epi tehs koryphehs toy boynoy kai eh rabdos toy theoy en teh cheiri moy
17.10 kai epoiehsen iehsoys kathaper eipen aytoh mohysehs kai exelthohn paretaxato toh amalehk kai mohysehs kai aarohn kai ohr anebehsan epi tehn koryphehn toy boynoy
17.11 kai egineto otan epehren mohysehs tas cheiras katischyen israehl otan de kathehken tas cheiras katischyen amalehk
17.12 ai de cheires mohyseh bareiai kai labontes lithon ypethehkan yp' ayton kai ekathehto ep' aytoy kai aarohn kai ohr estehrizon tas cheiras aytoy enteythen eis kai enteythen eis kai egenonto ai cheires mohyseh estehrigmenai eohs dysmohn ehlioy
17.13 kai etrepsato iehsoys ton amalehk kai panta ton laon aytoy en phonoh machairas
17.14 eipen de kyrios pros mohysehn katagrapson toyto eis mnehmosynon en biblioh kai dos eis ta ohta iehsoi oti aloipheh exaleipsoh to mnehmosynon amalehk ek tehs ypo ton oyranon
17.15 kai ohkodomehsen mohysehs thysiastehrion kyrioh kai epohnomasen to onoma aytoy kyrios moy kataphygeh
17.16 oti en cheiri kryphaia polemei kyrios epi amalehk apo geneohn eis geneas
17.1 וַיִּסְעוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר־סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל־פִּי יְהוָה וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם׃
17.2 וַיָּרֶב הָעָם עִם־מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ־לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם מֹשֶׁה מַה־תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה־תְּנַסּוּן אֶת־יְהוָה׃
17.3 וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל־מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת־בָּנַי וְאֶת־מִקְנַי בַּצָּמָא׃
17.4 וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה עֹוד מְעַט וּסְקָלֻנִי׃
17.5 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בֹּו אֶת־הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ׃
17.6 הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם ׀ עַל־הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃
17.7 וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקֹום מַסָּה וּמְרִיבָה עַל־רִיב ׀ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת־יְהוָה לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם־אָיִן׃ פ
17.8 וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם־יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם׃
17.9 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהֹושֻׁעַ בְּחַר־לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל־רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי׃
17.10 וַיַּעַשׂ יְהֹושֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר־לֹו מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה׃
17.11 וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדֹו וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדֹו וְגָבַר עֲמָלֵק׃
17.12 וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ־אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד־בֹּא הַשָּׁמֶשׁ׃
17.13 וַיַּחֲלֹשׁ יְהֹושֻׁעַ אֶת־עֲמָלֵק וְאֶת־עַמֹּו לְפִי־חָרֶב׃ פ
17.14 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרֹון בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהֹושֻׁעַ כִּי־מָחֹה אֶמְחֶה אֶת־זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם׃
17.15 וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמֹו יְהוָה ׀ נִסִּי׃
17.16 וַיֹּאמֶר כִּי־יָד עַל־כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר׃ פ
17.1 wajisOw kaal-Oadat bnej-jixraaAel mimidbar-sijn lmasOejHaem Oal-pij jHwaaH wajahanw birpijdijm wAejn majim lixxtot HaaOaam׃
17.2 wajaaraeb HaaOaam Oim-moxxaeH wajoAmrw tnw-laanw majim wnixxtaeH wajoAmaer laaHaem moxxaeH maH-trijbwn Oimaadij maH-tnaswn Aaet-jHwaaH׃
17.3 wajicmaaA xxaam HaaOaam lamajim wajaalaen HaaOaam Oal-moxxaeH wajoAmaer laamaaH zaeH HaeOaelijtaanw mimicrajim lHaamijt Aotij wAaet-baanaj wAaet-miqnaj bacaamaaA׃
17.4 wajicOaq moxxaeH Aael-jHwaaH leAmor maaH AaeOaexaeH laaOaam HazaeH Oowd mOaT wsqaalunij׃
17.5 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Oabor lipnej HaaOaam wqah Aitkaa miziqnej jixraaAel wmaTkaa Aaxxaer Hikijtaa bow Aaet-HajAor qah bjaadkaa wHaalaaktaa׃
17.6 Hinnij Oomed lpaanaejkaa xxaam Oal-Hacwr bhoreb wHikijtaa bacwr wjaacAw mimaenw majim wxxaataaH HaaOaam wajaOax ken moxxaeH lOejnej ziqnej jixraaAel׃
17.7 wajiqraaA xxem Hamaaqowm masaaH wmrijbaaH Oal-rijb bnej jixraaAel wOal nasotaam Aaet-jHwaaH leAmor Hajexx jHwaaH bqirbenw Aim-Aaajin׃ p
17.8 wajaaboA Oamaaleq wajilaahaem Oim-jixraaAel birpijdim׃
17.9 wajoAmaer moxxaeH Aael-jHowxxuOa bhar-laanw Aanaaxxijm wceA Hilaahem baOamaaleq maahaar Aaanokij nicaab Oal-roAxx HagibOaaH wmaTeH HaaAaeloHijm bjaadij׃
17.10 wajaOax jHowxxuOa kaAaxxaer Aaamar-low moxxaeH lHilaahem baOamaaleq wmoxxaeH AaHaron whwr Oaalw roAxx HagibOaaH׃
17.11 wHaajaaH kaAaxxaer jaarijm moxxaeH jaadow wgaabar jixraaAel wkaAaxxaer jaanijha jaadow wgaabar Oamaaleq׃
17.12 wijdej moxxaeH kbedijm wajiqhw-Aaebaen wajaaxijmw tahtaajw wajexxaeb OaalaejHaa wAaHaron whwr taamkw bjaadaajw mizaeH Aaehaad wmizaeH Aaehaad wajHij jaadaajw AaemwnaaH Oad-boA Haxxaamaexx׃
17.13 wajahaloxx jHowxxuOa Aaet-Oamaaleq wAaet-Oamow lpij-haaraeb׃ p
17.14 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH ktob zoAt zikaarown basepaer wxijm bAaaznej jHowxxuOa kij-maahoH AaemhaeH Aaet-zekaer Oamaaleq mitahat Haxxaamaajim׃
17.15 wajibaen moxxaeH mizbeha wajiqraaA xxmow jHwaaH nisij׃
17.16 wajoAmaer kij-jaad Oal-kes jaaH milhaamaaH lajHwaaH baOamaaleq midor dor׃ p
17.1 ויסעו כל־עדת בני־ישראל ממדבר־סין למסעיהם על־פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם׃
17.2 וירב העם עם־משה ויאמרו תנו־לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה־תריבון עמדי מה־תנסון את־יהוה׃
17.3 ויצמא שם העם למים וילן העם על־משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת־בני ואת־מקני בצמא׃
17.4 ויצעק משה אל־יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני׃
17.5 ויאמר יהוה אל־משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את־היאר קח בידך והלכת׃
17.6 הנני עמד לפניך שם ׀ על־הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל׃
17.7 ויקרא שם המקום מסה ומריבה על־ריב ׀ בני ישראל ועל נסתם את־יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם־אין׃ פ
17.8 ויבא עמלק וילחם עם־ישראל ברפידם׃
17.9 ויאמר משה אל־יהושע בחר־לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על־ראש הגבעה ומטה האלהים בידי׃
17.10 ויעש יהושע כאשר אמר־לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה׃
17.11 והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק׃
17.12 וידי משה כבדים ויקחו־אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד־בא השמש׃
17.13 ויחלש יהושע את־עמלק ואת־עמו לפי־חרב׃ פ
17.14 ויאמר יהוה אל־משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי־מחה אמחה את־זכר עמלק מתחת השמים׃
17.15 ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה ׀ נסי׃
17.16 ויאמר כי־יד על־כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר׃ פ
17.1 wjsOw kl-Odt bnj-jxrAl mmdbr-sjn lmsOjHm Ol-pj jHwH wjhnw brpjdjm wAjn mjm lxtt HOm׃
17.2 wjrb HOm Om-mxH wjAmrw tnw-lnw mjm wnxtH wjAmr lHm mxH mH-trjbwn Omdj mH-tnswn At-jHwH׃
17.3 wjcmA xm HOm lmjm wjln HOm Ol-mxH wjAmr lmH zH HOljtnw mmcrjm lHmjt Atj wAt-bnj wAt-mqnj bcmA׃
17.4 wjcOq mxH Al-jHwH lAmr mH AOxH lOm HzH Owd mOT wsqlnj׃
17.5 wjAmr jHwH Al-mxH Obr lpnj HOm wqh Atk mzqnj jxrAl wmTk Axr Hkjt bw At-HjAr qh bjdk wHlkt׃
17.6 Hnnj Omd lpnjk xm Ol-Hcwr bhrb wHkjt bcwr wjcAw mmnw mjm wxtH HOm wjOx kn mxH lOjnj zqnj jxrAl׃
17.7 wjqrA xm Hmqwm msH wmrjbH Ol-rjb bnj jxrAl wOl nstm At-jHwH lAmr Hjx jHwH bqrbnw Am-Ajn׃ p
17.8 wjbA Omlq wjlhm Om-jxrAl brpjdm׃
17.9 wjAmr mxH Al-jHwxO bhr-lnw Anxjm wcA Hlhm bOmlq mhr Ankj ncb Ol-rAx HgbOH wmTH HAlHjm bjdj׃
17.10 wjOx jHwxO kAxr Amr-lw mxH lHlhm bOmlq wmxH AHrn whwr Olw rAx HgbOH׃
17.11 wHjH kAxr jrjm mxH jdw wgbr jxrAl wkAxr jnjh jdw wgbr Omlq׃
17.12 wjdj mxH kbdjm wjqhw-Abn wjxjmw thtjw wjxb OljH wAHrn whwr tmkw bjdjw mzH Ahd wmzH Ahd wjHj jdjw AmwnH Od-bA Hxmx׃
17.13 wjhlx jHwxO At-Omlq wAt-Omw lpj-hrb׃ p
17.14 wjAmr jHwH Al-mxH ktb zAt zkrwn bspr wxjm bAznj jHwxO kj-mhH AmhH At-zkr Omlq mtht Hxmjm׃
17.15 wjbn mxH mzbh wjqrA xmw jHwH nsj׃
17.16 wjAmr kj-jd Ol-ks jH mlhmH ljHwH bOmlq mdr dr׃ p
17.1 Igitur profecta omnis congregatio filiorum Israel de deserto Sin per mansiones suas iuxta sermonem Domini, castrametati sunt in Raphidim, ubi non erat aqua ad bibendum populo.
17.2 Qui iurgatus contra Moysen ait: “ Da nobis aquam, ut bibamus ”. Quibus respondit Moyses: “ Quid iurgamini contra me? Cur tentatis Dominum? ”.
17.3 Sitivit ergo ibi populus prae aquae penuria et murmuravit contra Moysen dicens: “ Cur fecisti nos exire de Aegypto, ut occideres nos et liberos nostros ac iumenta siti? ”.
17.4 Clamavit autem Moyses ad Dominum dicens: “ Quid faciam populo huic? Adhuc paululum et lapidabunt me ”.
17.5 Et ait Dominus ad Moysen: “ Antecede populum et sume tecum de senioribus Israel, et virgam, qua percussisti fluvium, tolle in manu tua et vade.
17.6 En ego stabo coram te ibi super petram Horeb; percutiesque petram, et exibit ex ea aqua, ut bibat populus ”. Fecit Moyses ita coram senioribus Israel.
17.7 Et vocavit nomen loci illius Massa et Meriba, propter iurgium filiorum Israel et quia tentaverunt Dominum dicentes: “ Estne Dominus in nobis an non? ”.
17.8 Venit autem Amalec et pugnabat contra Israel in Raphidim.
17.9 Dixitque Moyses ad Iosue: “ Elige nobis viros et egressus pugna contra Amalec; cras ego stabo in vertice collis habens virgam Dei in manu mea ”.
17.10 Fecit Iosue, ut locutus erat ei Moyses, et pugnavit contra Amalec; Moyses autem et Aaron et Hur ascenderunt super verticem collis.
17.11 Cumque levaret Moyses manus, vincebat Israel; sin autem remisisset, superabat Amalec.
17.12 Manus autem Moysi erant graves; sumentes igitur lapidem posuerunt subter eum, in quo sedit; Aaron autem et Hur sustentabant manus eius ex utraque parte. Et factum est ut manus eius non lassarentur usque ad occasum solis.
17.13 Vicitque Iosue Amalec et populum eius in ore gladii.
17.14 Dixit autem Dominus ad Moysen: “ Scribe hoc ob monumentum in libro et trade auribus Iosue; delebo enim memoriam Amalec sub caelo ”.
17.15 Aedificavitque Moyses altare et vocavit nomen eius Dominus Nissi (Dominus vexillum meum)
17.16 dicens: “ Quia manus contra solium Domini: bellum Domino erit contra Amalec a generatione in generationem ”.
18.1 Und als Jethro, der Priester in Midian, Moses Schwiegervater, alles hörte, was Gott Mose und seinem Volk Israel getan, wie der HERR Israel aus Ägypten geführt hatte,
18.2 nahm Jethro, Moses Schwiegervater, die Zippora, das Weib Moses, die er zurückgesandt hatte,
18.3 und ihre zwei Söhne (der eine hieß Gersom; denn er sprach: Ich bin ein Fremdling in einem fremden Lande geworden;
18.4 und der andere Elieser; denn der Gott meines Vaters ist meine Hilfe gewesen und hat mich von dem Schwert des Pharao errettet)
18.5 und Jethro, Moses Schwiegervater, und seine Söhne und sein Weib kamen zu Mose in die Wüste, als er sich an dem Berge Gottes gelagert hatte.
18.6 Und er ließ Mose sagen: Ich, Jethro, dein Schwiegervater, bin zu dir gekommen und dein Weib und ihre beiden Söhne mit ihr.
18.7 Da ging Mose hinaus, seinem Schwiegervater entgegen, und bückte sich vor ihm und küßte ihn. Und als sie einander gegrüßt hatten, gingen sie in die Hütte.
18.8 Da erzählte Mose seinem Schwiegervater alles, was der HERR dem Pharao und den Ägyptern um Israels willen getan hatte, und alle Mühsal, die ihnen auf dem Wege begegnet war, und wie der HERR sie errettet hatte.
18.9 Jethro aber freute sich über alles Gute, das der HERR an Israel getan, und daß er sie von der Ägypter Hand errettet hatte.
18.10 Und Jethro sprach: Gelobt sei der HERR, der euch von der Hand der Ägypter und von der Hand des Pharao errettet hat, ja, der sein Volk von der Hand der Ägypter errettet hat!
18.11 Nun weiß ich, daß der HERR größer ist als alle Götter; denn eben mit dem, womit sie Hochmut getrieben, ist er über sie gekommen!
18.12 Und Jethro, Moses Schwiegervater, nahm Brandopfer und Schlachtopfer, Gott zu opfern. Da kamen Aaron und alle Ältesten von Israel, um mit Moses Schwiegervater vor Gott das Brot zu essen.
18.13 Am andern Morgen setzte sich Mose, das Volk zu richten; und das Volk stand um Mose her bis an den Abend.
18.14 Als aber Moses Schwiegervater alles sah, was er mit dem Volke tat, sprach er: Was machst du dir da für Umstände mit dem Volk? Warum sitzest du allein, und alles Volk steht um dich her vom Morgen bis zum Abend?
18.15 Mose antwortete seinem Schwiegervater: Das Volk kommt zu mir, Gott um Rat zu fragen.
18.16 Denn wenn sie eine Sache haben, kommen sie zu mir, daß ich entscheide, wer von beiden recht hat, und damit ich ihnen Gottes Ordnung und seine Gesetze kundtue.
18.17 Aber Moses Schwiegervater sprach zu ihm: Es ist nicht gut, was du tust!
18.18 Du wirst müde und kraftlos, zugleich du und das Volk, das bei dir ist; denn das Geschäft ist dir zu schwer, du kannst es allein nicht ausrichten.
18.19 So höre auf meine Stimme; ich will dir raten, und Gott wird mit dir sein. Tritt du für das Volk vor Gott
18.20 und erkläre ihnen die Ordnungen und Gesetze, daß du ihnen den Weg kundtuest, darauf sie zu wandeln haben, und die Werke, die sie tun sollen.
18.21 Sieh dich aber unter allem Volk nach wackern Männern um, die gottesfürchtig, wahrhaftig und dem Geize feind sind; die setze über sie zu Obern über tausend, über hundert, über fünfzig und über zehn,
18.22 daß sie das Volk allezeit richten; alle wichtigen Sachen aber sollen sie vor dich bringen, und alle geringen Sachen sollen sie selbst richten; so wird es dir leichter werden, wenn sie die Bürde mit dir tragen.
18.23 Wirst du das tun, und gebietet es dir Gott, so magst du bestehen; und dann kann auch all dieses Volk in Frieden an seinen Ort kommen.
18.24 Mose folgte der Stimme seines Schwiegervaters und tat alles, was er sagte.
18.25 Denn er erwählte wackere Männer aus ganz Israel und machte sie zu Häuptern über das Volk, zu Obern über tausend, über hundert, über fünfzig und über zehn,
18.26 damit sie das Volk allezeit richteten; schwere Sachen sollten sie vor Mose bringen, die kleinen Sachen aber selber richten.
18.27 Darauf ließ Mose seinen Schwiegervater ziehen, und er kehrte in sein Land zurück.
18.1 ἤκουσεν δὲ ιοθορ ὁ ἱερεὺς μαδιαμ ὁ γαμβρὸς μωυσῆ πάντα ὅσα ἐποίησεν κύριος ισραηλ τῷ ἑαυτοῦ λαῷ ἐξήγαγεν γὰρ κύριος τὸν ισραηλ ἐξ αἰγύπτου
18.2 ἔλαβεν δὲ ιοθορ ὁ γαμβρὸς μωυσῆ σεπφωραν τὴν γυναῖκα μωυσῆ μετὰ τὴν ἄφεσιν αὐτῆς
18.3 καὶ τοὺς δύο υἱοὺς αὐτοῦ ὄνομα τῷ ἑνὶ αὐτῶν γηρσαμ λέγων πάροικος ἤμην ἐν γῇ ἀλλοτρίᾳ
18.4 καὶ τὸ ὄνομα τοῦ δευτέρου ελιεζερ λέγων ὁ γὰρ θεὸς τοῦ πατρός μου βοηθός μου καὶ ἐξείλατό με ἐκ χειρὸς φαραω
18.5 καὶ ἐξῆλθεν ιοθορ ὁ γαμβρὸς μωυσῆ καὶ οἱ υἱοὶ καὶ ἡ γυνὴ πρὸς μωυσῆν εἰς τὴν ἔρημον οὗ παρενέβαλεν ἐπ' ὄρους τοῦ θεοῦ
18.6 ἀνηγγέλη δὲ μωυσεῖ λέγοντες ἰδοὺ ὁ γαμβρός σου ιοθορ παραγίνεται πρὸς σέ καὶ ἡ γυνὴ καὶ οἱ δύο υἱοί σου μετ' αὐτοῦ
18.7 ἐξῆλθεν δὲ μωυσῆς εἰς συνάντησιν τῷ γαμβρῷ αὐτοῦ καὶ προσεκύνησεν αὐτῷ καὶ ἐφίλησεν αὐτόν καὶ ἠσπάσαντο ἀλλήλους καὶ εἰσήγαγεν αὐτὸν εἰς τὴν σκηνήν
18.8 καὶ διηγήσατο μωυσῆς τῷ γαμβρῷ πάντα ὅσα ἐποίησεν κύριος τῷ φαραω καὶ τοῖς αἰγυπτίοις ἕνεκεν τοῦ ισραηλ καὶ πάντα τὸν μόχθον τὸν γενόμενον αὐτοῖς ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὅτι ἐξείλατο αὐτοὺς κύριος ἐκ χειρὸς φαραω καὶ ἐκ χειρὸς τῶν αἰγυπτίων
18.9 ἐξέστη δὲ ιοθορ ἐπὶ πᾶσι τοῖς ἀγαθοῖς οἷς ἐποίησεν αὐτοῖς κύριος ὅτι ἐξείλατο αὐτοὺς ἐκ χειρὸς αἰγυπτίων καὶ ἐκ χειρὸς φαραω
18.10 καὶ εἶπεν ιοθορ εὐλογητὸς κύριος ὅτι ἐξείλατο τὸν λαὸν αὐτοῦ ἐκ χειρὸς αἰγυπτίων καὶ ἐκ χειρὸς φαραω
18.11 νῦν ἔγνων ὅτι μέγας κύριος παρὰ πάντας τοὺς θεούς ἕνεκεν τούτου ὅτι ἐπέθεντο αὐτοῖς
18.12 καὶ ἔλαβεν ιοθορ ὁ γαμβρὸς μωυσῆ ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίας τῷ θεῷ παρεγένετο δὲ ααρων καὶ πάντες οἱ πρεσβύτεροι ισραηλ συμφαγεῖν ἄρτον μετὰ τοῦ γαμβροῦ μωυσῆ ἐναντίον τοῦ θεοῦ
18.13 καὶ ἐγένετο μετὰ τὴν ἐπαύριον συνεκάθισεν μωυσῆς κρίνειν τὸν λαόν παρειστήκει δὲ πᾶς ὁ λαὸς μωυσεῖ ἀπὸ πρωίθεν ἕως ἑσπέρας
18.14 καὶ ἰδὼν ιοθορ πάντα ὅσα ἐποίει τῷ λαῷ λέγει τί τοῦτο ὃ σὺ ποιεῖς τῷ λαῷ διὰ τί σὺ κάθησαι μόνος πᾶς δὲ ὁ λαὸς παρέστηκέν σοι ἀπὸ πρωίθεν ἕως δείλης
18.15 καὶ λέγει μωυσῆς τῷ γαμβρῷ ὅτι παραγίνεται πρός με ὁ λαὸς ἐκζητῆσαι κρίσιν παρὰ τοῦ θεοῦ
18.16 ὅταν γὰρ γένηται αὐτοῖς ἀντιλογία καὶ ἔλθωσι πρός με διακρίνω ἕκαστον καὶ συμβιβάζω αὐτοὺς τὰ προστάγματα τοῦ θεοῦ καὶ τὸν νόμον αὐτοῦ
18.17 εἶπεν δὲ ὁ γαμβρὸς μωυσῆ πρὸς αὐτόν οὐκ ὀρθῶς σὺ ποιεῖς τὸ ῥῆμα τοῦτο
18.18 φθορᾷ καταφθαρήσῃ ἀνυπομονήτῳ καὶ σὺ καὶ πᾶς ὁ λαὸς οὗτος ὅς ἐστιν μετὰ σοῦ βαρύ σοι τὸ ῥῆμα τοῦτο οὐ δυνήσῃ ποιεῖν μόνος
18.19 νῦν οὖν ἄκουσόν μου καὶ συμβουλεύσω σοι καὶ ἔσται ὁ θεὸς μετὰ σοῦ γίνου σὺ τῷ λαῷ τὰ πρὸς τὸν θεὸν καὶ ἀνοίσεις τοὺς λόγους αὐτῶν πρὸς τὸν θεὸν
18.20 καὶ διαμαρτυρῇ αὐτοῖς τὰ προστάγματα τοῦ θεοῦ καὶ τὸν νόμον αὐτοῦ καὶ σημανεῖς αὐτοῖς τὰς ὁδούς ἐν αἷς πορεύσονται ἐν αὐταῖς καὶ τὰ ἔργα ἃ ποιήσουσιν
18.21 καὶ σὺ σεαυτῷ σκέψαι ἀπὸ παντὸς τοῦ λαοῦ ἄνδρας δυνατοὺς θεοσεβεῖς ἄνδρας δικαίους μισοῦντας ὑπερηφανίαν καὶ καταστήσεις αὐτοὺς ἐπ' αὐτῶν χιλιάρχους καὶ ἑκατοντάρχους καὶ πεντηκοντάρχους καὶ δεκαδάρχους
18.22 καὶ κρινοῦσιν τὸν λαὸν πᾶσαν ὥραν τὸ δὲ ῥῆμα τὸ ὑπέρογκον ἀνοίσουσιν ἐπὶ σέ τὰ δὲ βραχέα τῶν κριμάτων κρινοῦσιν αὐτοὶ καὶ κουφιοῦσιν ἀπὸ σοῦ καὶ συναντιλήμψονταί σοι
18.23 ἐὰν τὸ ῥῆμα τοῦτο ποιήσῃς κατισχύσει σε ὁ θεός καὶ δυνήσῃ παραστῆναι καὶ πᾶς ὁ λαὸς οὗτος εἰς τὸν ἑαυτοῦ τόπον μετ' εἰρήνης ἥξει
18.24 ἤκουσεν δὲ μωυσῆς τῆς φωνῆς τοῦ γαμβροῦ καὶ ἐποίησεν ὅσα αὐτῷ εἶπεν
18.25 καὶ ἐπέλεξεν μωυσῆς ἄνδρας δυνατοὺς ἀπὸ παντὸς ισραηλ καὶ ἐποίησεν αὐτοὺς ἐπ' αὐτῶν χιλιάρχους καὶ ἑκατοντάρχους καὶ πεντηκοντάρχους καὶ δεκαδάρχους
18.26 καὶ ἐκρίνοσαν τὸν λαὸν πᾶσαν ὥραν πᾶν δὲ ῥῆμα ὑπέρογκον ἀνεφέροσαν ἐπὶ μωυσῆν πᾶν δὲ ῥῆμα ἐλαφρὸν ἐκρίνοσαν αὐτοί
18.27 ἐξαπέστειλεν δὲ μωυσῆς τὸν ἑαυτοῦ γαμβρόν καὶ ἀπῆλθεν εἰς τὴν γῆν αὐτοῦ
18.1 ehkoysen de iothor o iereys madiam o gambros mohyseh panta osa epoiehsen kyrios israehl toh eaytoy laoh exehgagen gar kyrios ton israehl ex aigyptoy
18.2 elaben de iothor o gambros mohyseh sepphohran tehn gynaika mohyseh meta tehn aphesin aytehs
18.3 kai toys dyo yioys aytoy onoma toh eni aytohn gehrsam legohn paroikos ehmehn en geh allotria
18.4 kai to onoma toy deyteroy eliezer legohn o gar theos toy patros moy boehthos moy kai exeilato me ek cheiros pharaoh
18.5 kai exehlthen iothor o gambros mohyseh kai oi yioi kai eh gyneh pros mohysehn eis tehn erehmon oy parenebalen ep' oroys toy theoy
18.6 anehggeleh de mohysei legontes idoy o gambros soy iothor paraginetai pros se kai eh gyneh kai oi dyo yioi soy met' aytoy
18.7 exehlthen de mohysehs eis synantehsin toh gambroh aytoy kai prosekynehsen aytoh kai ephilehsen ayton kai ehspasanto allehloys kai eisehgagen ayton eis tehn skehnehn
18.8 kai diehgehsato mohysehs toh gambroh panta osa epoiehsen kyrios toh pharaoh kai tois aigyptiois eneken toy israehl kai panta ton mochthon ton genomenon aytois en teh odoh kai oti exeilato aytoys kyrios ek cheiros pharaoh kai ek cheiros tohn aigyptiohn
18.9 exesteh de iothor epi pasi tois agathois ois epoiehsen aytois kyrios oti exeilato aytoys ek cheiros aigyptiohn kai ek cheiros pharaoh
18.10 kai eipen iothor eylogehtos kyrios oti exeilato ton laon aytoy ek cheiros aigyptiohn kai ek cheiros pharaoh
18.11 nyn egnohn oti megas kyrios para pantas toys theoys eneken toytoy oti epethento aytois
18.12 kai elaben iothor o gambros mohyseh olokaytohmata kai thysias toh theoh paregeneto de aarohn kai pantes oi presbyteroi israehl symphagein arton meta toy gambroy mohyseh enantion toy theoy
18.13 kai egeneto meta tehn epayrion synekathisen mohysehs krinein ton laon pareistehkei de pas o laos mohysei apo prohithen eohs esperas
18.14 kai idohn iothor panta osa epoiei toh laoh legei ti toyto o sy poieis toh laoh dia ti sy kathehsai monos pas de o laos parestehken soi apo prohithen eohs deilehs
18.15 kai legei mohysehs toh gambroh oti paraginetai pros me o laos ekzehtehsai krisin para toy theoy
18.16 otan gar genehtai aytois antilogia kai elthohsi pros me diakrinoh ekaston kai symbibazoh aytoys ta prostagmata toy theoy kai ton nomon aytoy
18.17 eipen de o gambros mohyseh pros ayton oyk orthohs sy poieis to rehma toyto
18.18 phthora kataphtharehseh anypomonehtoh kai sy kai pas o laos oytos os estin meta soy bary soi to rehma toyto oy dynehseh poiein monos
18.19 nyn oyn akoyson moy kai symboyleysoh soi kai estai o theos meta soy ginoy sy toh laoh ta pros ton theon kai anoiseis toys logoys aytohn pros ton theon
18.20 kai diamartyreh aytois ta prostagmata toy theoy kai ton nomon aytoy kai sehmaneis aytois tas odoys en ais poreysontai en aytais kai ta erga a poiehsoysin
18.21 kai sy seaytoh skepsai apo pantos toy laoy andras dynatoys theosebeis andras dikaioys misoyntas yperehphanian kai katastehseis aytoys ep' aytohn chiliarchoys kai ekatontarchoys kai pentehkontarchoys kai dekadarchoys
18.22 kai krinoysin ton laon pasan ohran to de rehma to yperogkon anoisoysin epi se ta de brachea tohn krimatohn krinoysin aytoi kai koyphioysin apo soy kai synantilehmpsontai soi
18.23 ean to rehma toyto poiehsehs katischysei se o theos kai dynehseh parastehnai kai pas o laos oytos eis ton eaytoy topon met' eirehnehs ehxei
18.24 ehkoysen de mohysehs tehs phohnehs toy gambroy kai epoiehsen osa aytoh eipen
18.25 kai epelexen mohysehs andras dynatoys apo pantos israehl kai epoiehsen aytoys ep' aytohn chiliarchoys kai ekatontarchoys kai pentehkontarchoys kai dekadarchoys
18.26 kai ekrinosan ton laon pasan ohran pan de rehma yperogkon anepherosan epi mohysehn pan de rehma elaphron ekrinosan aytoi
18.27 exapesteilen de mohysehs ton eaytoy gambron kai apehlthen eis tehn gehn aytoy
18.1 וַיִּשְׁמַע יִתְרֹו כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמֹּו כִּי־הֹוצִיא יְהוָה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם׃
18.2 וַיִּקַּח יִתְרֹו חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת־צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ׃
18.3 וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה׃
18.4 וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי־אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה׃
18.5 וַיָּבֹא יִתְרֹו חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתֹּו אֶל־מֹשֶׁה אֶל־הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר־הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים׃
18.6 וַיֹּאמֶר אֶל־מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרֹו בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ׃
18.7 וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנֹו וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק־לֹו וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ־לְרֵעֵהוּ לְשָׁלֹום וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה׃
18.8 וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנֹו אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אֹודֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל־הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם יְהוָה׃
18.9 וַיִּחַדְּ יִתְרֹו עַל כָּל־הַטֹּובָה אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילֹו מִיַּד מִצְרָיִם׃
18.10 וַיֹּאמֶר יִתְרֹו בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת־הָעָם מִתַּחַת יַד־מִצְרָיִם׃
18.11 עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי־גָדֹול יְהוָה מִכָּל־הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם׃
18.12 וַיִּקַּח יִתְרֹו חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל ׀ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל־לֶחֶם עִם־חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃
18.13 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת־הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל־מֹשֶׁה מִן־הַבֹּקֶר עַד־הָעָרֶב׃
18.14 וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל־אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה־הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יֹושֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל־הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן־בֹּקֶר עַד־עָרֶב׃
18.15 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנֹו כִּי־יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים׃
18.16 כִּי־יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהֹודַעְתִּי אֶת־חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת־תֹּורֹתָיו׃
18.17 וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא־טֹוב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה׃
18.18 נָבֹל תִּבֹּל גַּם־אַתָּה גַּם־הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי־כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא־תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ׃
18.19 עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת־הַדְּבָרִים אֶל־הָאֱלֹהִים׃
18.20 וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת־הַחֻקִּים וְאֶת־הַתֹּורֹת וְהֹודַעְתָּ לָהֶם אֶת־הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן׃
18.21 וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל־הָעָם אַנְשֵׁי־חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאֹות שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת׃
18.22 וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ־הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ׃
18.23 אִם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל־הָעָם הַזֶּה עַל־מְקֹמֹו יָבֹא בְשָׁלֹום׃
18.24 וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקֹול חֹתְנֹו וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר׃
18.25 וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי־חַיִל מִכָּל־יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל־הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאֹות שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת׃
18.26 וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת אֶת־הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל־מֹשֶׁה וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם׃
18.27 וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת־חֹתְנֹו וַיֵּלֶךְ לֹו אֶל־אַרְצֹו׃ פ
18.1 wajixxmaO jitrow koHen midjaan hoten moxxaeH Aet kaal-Aaxxaer OaaxaaH AaeloHijm lmoxxaeH wljixraaAel Oamow kij-HowcijA jHwaaH Aaet-jixraaAel mimicraajim׃
18.2 wajiqah jitrow hoten moxxaeH Aaet-ciporaaH Aexxaet moxxaeH Aahar xxilwhaejHaa׃
18.3 wAet xxnej baanaejHaa Aaxxaer xxem HaaAaehaad gerxxom kij Aaamar ger Haajijtij bAaeraec naakrijaaH׃
18.4 wxxem HaaAaehaad AaelijOaezaer kij-AaeloHej Aaabij bOaezrij wajacilenij mehaeraeb parOoH׃
18.5 wajaaboA jitrow hoten moxxaeH wbaanaajw wAixxtow Aael-moxxaeH Aael-Hamidbaar Aaxxaer-HwA honaeH xxaam Har HaaAaeloHijm׃
18.6 wajoAmaer Aael-moxxaeH Aanij hotaenkaa jitrow baaA Aelaejkaa wAixxtkaa wxxnej baanaejHaa OimaaH׃
18.7 wajeceA moxxaeH liqraAt hotnow wajixxtahw wajixxaq-low wajixxAalw Aijxx-lreOeHw lxxaalowm wajaaboAw HaaAoHaelaaH׃
18.8 wajsaper moxxaeH lhotnow Aet kaal-Aaxxaer OaaxaaH jHwaaH lparOoH wlmicrajim Oal Aowdot jixraaAel Aet kaal-HatlaaAaaH Aaxxaer mcaaAaatam badaeraek wajacilem jHwaaH׃
18.9 wajihad jitrow Oal kaal-HaTowbaaH Aaxxaer-OaaxaaH jHwaaH ljixraaAel Aaxxaer Hicijlow mijad micraajim׃
18.10 wajoAmaer jitrow baarwk jHwaaH Aaxxaer Hicijl Aaetkaem mijad micrajim wmijad parOoH Aaxxaer Hicijl Aaet-HaaOaam mitahat jad-micraajim׃
18.11 OataaH jaadaOtij kij-gaadowl jHwaaH mikaal-HaaAaeloHijm kij badaabaar Aaxxaer zaadw OalejHaem׃
18.12 wajiqah jitrow hoten moxxaeH OolaaH wzbaahijm leAloHijm wajaaboA AaHaron wkol ziqnej jixraaAel laeAaekaal-laehaem Oim-hoten moxxaeH lipnej HaaAaeloHijm׃
18.13 wajHij mimaahaaraat wajexxaeb moxxaeH lixxpoT Aaet-HaaOaam wajaOamod HaaOaam Oal-moxxaeH min-Haboqaer Oad-HaaOaaraeb׃
18.14 wajarA hoten moxxaeH Aet kaal-Aaxxaer-HwA OoxaeH laaOaam wajoAmaer maaH-Hadaabaar HazaeH Aaxxaer AataaH OoxaeH laaOaam madwOa AataaH jowxxeb lbadaekaa wkaal-HaaOaam nicaab Oaalaejkaa min-boqaer Oad-Oaaraeb׃
18.15 wajoAmaer moxxaeH lhotnow kij-jaaboA Aelaj HaaOaam lidroxx AaeloHijm׃
18.16 kij-jiHjaeH laaHaem daabaar baaA Aelaj wxxaapaTtij bejn Aijxx wbejn reOeHw wHowdaOtij Aaet-huqej HaaAaeloHijm wAaet-towrotaajw׃
18.17 wajoAmaer hoten moxxaeH Aelaajw loA-Towb Hadaabaar Aaxxaer AataaH OoxaeH׃
18.18 naabol tibol gam-AataaH gam-HaaOaam HazaeH Aaxxaer Oimaak kij-kaabed mimkaa Hadaabaar loA-twkal OaxoHw lbadaekaa׃
18.19 OataaH xxmaO bqolij AijOaackaa wijHij AaeloHijm Oimaak HaejeH AataaH laaOaam mwl HaaAaeloHijm wHebeAtaa AataaH Aaet-Hadbaarijm Aael-HaaAaeloHijm׃
18.20 wHizHartaaH AaetHaem Aaet-Hahuqijm wAaet-Hatowrot wHowdaOtaa laaHaem Aaet-Hadaeraek jelkw baaH wAaet-HamaOaxaeH Aaxxaer jaOaxwn׃
18.21 wAataaH taehaezaeH mikaal-HaaOaam Aanxxej-hajil jirAej AaeloHijm Aanxxej Aaemaet xonAej baacaO wxamtaa OaleHaem xaarej Aalaapijm xaarej meAowt xaarej hamixxijm wxaarej Oaxaarot׃
18.22 wxxaapTw Aaet-HaaOaam bkaal-Oet wHaajaaH kaal-Hadaabaar Hagaadol jaabijAw Aelaejkaa wkaal-Hadaabaar HaqaaTon jixxpTw-Hem wHaaqel meOaalaejkaa wnaaxAw Aitaak׃
18.23 Aim Aaet-Hadaabaar HazaeH taOaxaeH wciwkaa AaeloHijm wjaakaaltaa Oamod wgam kaal-HaaOaam HazaeH Oal-mqomow jaaboA bxxaalowm׃
18.24 wajixxmaO moxxaeH lqowl hotnow wajaOax kol Aaxxaer Aaamaar׃
18.25 wajibhar moxxaeH Aanxxej-hajil mikaal-jixraaAel wajiten Aotaam raaAxxijm Oal-HaaOaam xaarej Aalaapijm xaarej meAowt xaarej hamixxijm wxaarej Oaxaarot׃
18.26 wxxaapTw Aaet-HaaOaam bkaal-Oet Aaet-Hadaabaar HaqaaxxaeH jbijAwn Aael-moxxaeH wkaal-Hadaabaar HaqaaTon jixxpwTw Hem׃
18.27 wajxxalah moxxaeH Aaet-hotnow wajelaek low Aael-Aarcow׃ p
18.1 וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל־אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי־הוציא יהוה את־ישראל ממצרים׃
18.2 ויקח יתרו חתן משה את־צפרה אשת משה אחר שלוחיה׃
18.3 ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃
18.4 ושם האחד אליעזר כי־אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה׃
18.5 ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל־משה אל־המדבר אשר־הוא חנה שם הר האלהים׃
18.6 ויאמר אל־משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה׃
18.7 ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק־לו וישאלו איש־לרעהו לשלום ויבאו האהלה׃
18.8 ויספר משה לחתנו את כל־אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל־התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה׃
18.9 ויחד יתרו על כל־הטובה אשר־עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים׃
18.10 ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את־העם מתחת יד־מצרים׃
18.11 עתה ידעתי כי־גדול יהוה מכל־האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם׃
18.12 ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל ׀ זקני ישראל לאכל־לחם עם־חתן משה לפני האלהים׃
18.13 ויהי ממחרת וישב משה לשפט את־העם ויעמד העם על־משה מן־הבקר עד־הערב׃
18.14 וירא חתן משה את כל־אשר־הוא עשה לעם ויאמר מה־הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל־העם נצב עליך מן־בקר עד־ערב׃
18.15 ויאמר משה לחתנו כי־יבא אלי העם לדרש אלהים׃
18.16 כי־יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את־חקי האלהים ואת־תורתיו׃
18.17 ויאמר חתן משה אליו לא־טוב הדבר אשר אתה עשה׃
18.18 נבל תבל גם־אתה גם־העם הזה אשר עמך כי־כבד ממך הדבר לא־תוכל עשהו לבדך׃
18.19 עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את־הדברים אל־האלהים׃
18.20 והזהרתה אתהם את־החקים ואת־התורת והודעת להם את־הדרך ילכו בה ואת־המעשה אשר יעשון׃
18.21 ואתה תחזה מכל־העם אנשי־חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃
18.22 ושפטו את־העם בכל־עת והיה כל־הדבר הגדל יביאו אליך וכל־הדבר הקטן ישפטו־הם והקל מעליך ונשאו אתך׃
18.23 אם את־הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל־העם הזה על־מקמו יבא בשלום׃
18.24 וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר׃
18.25 ויבחר משה אנשי־חיל מכל־ישראל ויתן אתם ראשים על־העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃
18.26 ושפטו את־העם בכל־עת את־הדבר הקשה יביאון אל־משה וכל־הדבר הקטן ישפוטו הם׃
18.27 וישלח משה את־חתנו וילך לו אל־ארצו׃ פ
18.1 wjxmO jtrw kHn mdjn htn mxH At kl-Axr OxH AlHjm lmxH wljxrAl Omw kj-HwcjA jHwH At-jxrAl mmcrjm׃
18.2 wjqh jtrw htn mxH At-cprH Axt mxH Ahr xlwhjH׃
18.3 wAt xnj bnjH Axr xm HAhd grxm kj Amr gr Hjjtj bArc nkrjH׃
18.4 wxm HAhd AljOzr kj-AlHj Abj bOzrj wjclnj mhrb prOH׃
18.5 wjbA jtrw htn mxH wbnjw wAxtw Al-mxH Al-Hmdbr Axr-HwA hnH xm Hr HAlHjm׃
18.6 wjAmr Al-mxH Anj htnk jtrw bA Aljk wAxtk wxnj bnjH OmH׃
18.7 wjcA mxH lqrAt htnw wjxthw wjxq-lw wjxAlw Ajx-lrOHw lxlwm wjbAw HAHlH׃
18.8 wjspr mxH lhtnw At kl-Axr OxH jHwH lprOH wlmcrjm Ol Awdt jxrAl At kl-HtlAH Axr mcAtm bdrk wjclm jHwH׃
18.9 wjhd jtrw Ol kl-HTwbH Axr-OxH jHwH ljxrAl Axr Hcjlw mjd mcrjm׃
18.10 wjAmr jtrw brwk jHwH Axr Hcjl Atkm mjd mcrjm wmjd prOH Axr Hcjl At-HOm mtht jd-mcrjm׃
18.11 OtH jdOtj kj-gdwl jHwH mkl-HAlHjm kj bdbr Axr zdw OljHm׃
18.12 wjqh jtrw htn mxH OlH wzbhjm lAlHjm wjbA AHrn wkl zqnj jxrAl lAkl-lhm Om-htn mxH lpnj HAlHjm׃
18.13 wjHj mmhrt wjxb mxH lxpT At-HOm wjOmd HOm Ol-mxH mn-Hbqr Od-HOrb׃
18.14 wjrA htn mxH At kl-Axr-HwA OxH lOm wjAmr mH-Hdbr HzH Axr AtH OxH lOm mdwO AtH jwxb lbdk wkl-HOm ncb Oljk mn-bqr Od-Orb׃
18.15 wjAmr mxH lhtnw kj-jbA Alj HOm ldrx AlHjm׃
18.16 kj-jHjH lHm dbr bA Alj wxpTtj bjn Ajx wbjn rOHw wHwdOtj At-hqj HAlHjm wAt-twrtjw׃
18.17 wjAmr htn mxH Aljw lA-Twb Hdbr Axr AtH OxH׃
18.18 nbl tbl gm-AtH gm-HOm HzH Axr Omk kj-kbd mmk Hdbr lA-twkl OxHw lbdk׃
18.19 OtH xmO bqlj AjOck wjHj AlHjm Omk HjH AtH lOm mwl HAlHjm wHbAt AtH At-Hdbrjm Al-HAlHjm׃
18.20 wHzHrtH AtHm At-Hhqjm wAt-Htwrt wHwdOt lHm At-Hdrk jlkw bH wAt-HmOxH Axr jOxwn׃
18.21 wAtH thzH mkl-HOm Anxj-hjl jrAj AlHjm Anxj Amt xnAj bcO wxmt OlHm xrj Alpjm xrj mAwt xrj hmxjm wxrj Oxrt׃
18.22 wxpTw At-HOm bkl-Ot wHjH kl-Hdbr Hgdl jbjAw Aljk wkl-Hdbr HqTn jxpTw-Hm wHql mOljk wnxAw Atk׃
18.23 Am At-Hdbr HzH tOxH wcwk AlHjm wjklt Omd wgm kl-HOm HzH Ol-mqmw jbA bxlwm׃
18.24 wjxmO mxH lqwl htnw wjOx kl Axr Amr׃
18.25 wjbhr mxH Anxj-hjl mkl-jxrAl wjtn Atm rAxjm Ol-HOm xrj Alpjm xrj mAwt xrj hmxjm wxrj Oxrt׃
18.26 wxpTw At-HOm bkl-Ot At-Hdbr HqxH jbjAwn Al-mxH wkl-Hdbr HqTn jxpwTw Hm׃
18.27 wjxlh mxH At-htnw wjlk lw Al-Arcw׃ p
18.1 Cumque audisset Iethro sacerdos Madian socer Moysi omnia, quae fecerat Deus Moysi et Israel populo suo, eo quod eduxisset Dominus Israel de Aegypto,
18.2 tulit Sephoram uxorem Moysi, quam remiserat,
18.3 et duos filios eius, quorum unus vocabatur Gersam, dicente patre: “ Advena fui in terra aliena ”,
18.4 alter vero Eliezer: “ Deus enim, ait, patris mei adiutor meus, et eruit me de gladio pharaonis ”.
18.5 Venit ergo Iethro socer Moysi et filii eius et uxor eius ad Moysen in desertum, ubi erat castrametatus iuxta montem Dei;
18.6 et mandavit Moysi dicens: “ Ego socer tuus Iethro venio ad te et uxor tua et duo filii tui cum ea ”.
18.7 Qui egressus in occursum soceri sui adoravit et osculatus est eum, salutaveruntque se mutuo verbis pacificis. Cumque intrasset tabernaculum,
18.8 narravit Moyses socero suo cuncta, quae fecerat Dominus pharaoni et Aegyptiis propter Israel, universumque laborem, qui accidisset eis in itinere, et quod liberaverat eos Dominus.
18.9 Laetatusque est Iethro super omnibus bonis, quae fecerat Dominus Israel, eo quod eruisset eum de manu Aegyptiorum,
18.10 et ait: “ Benedictus Dominus, qui liberavit vos de manu Aegyptiorum et de manu pharaonis.
18.11 Nunc cognovi quia magnus Dominus super omnes deos, eo quod eruerit populum de manu Aegyptiorum, qui superbe egerunt contra illos ”.
18.12 Obtulit ergo Iethro socer Moysi holocausta et hostias Deo; veneruntque Aaron et omnes seniores Israel, ut comederent panem cum eo coram Deo.
18.13 Altero autem die sedit Moyses, ut iudicaret populum, qui assistebat Moysi de mane usque ad vesperam.
18.14 Quod cum vidisset socer eius, omnia scilicet, quae agebat in populo, ait: “ Quid est hoc, quod facis in plebe? Cur solus sedes, et omnis populus praestolatur de mane usque ad vesperam? ”.
18.15 Cui respondit Moyses: “ Venit ad me populus quaerens sententiam Dei.
18.16 Cumque acciderit eis aliqua disceptatio, veniunt ad me, ut iudicem inter eos et ostendam praecepta Dei et leges eius ”.
18.17 At ille: “ Non bonam, inquit, rem facis.
18.18 Consumeris et tu et populus iste, qui tecum est. Ultra vires tuas est negotium; solus illud non poteris sustinere.
18.19 Sed audi verba mea atque consilia, et erit Deus tecum: Esto tu populo in his, quae ad Deum pertinent, ut referas causas ad Deum
18.20 ostendasque populo praecepta et leges viamque, per quam ingredi debeant, et opus, quod facere debeant.
18.21 Provide autem de omni plebe viros strenuos et timentes Deum, in quibus sit veritas, et qui oderint avaritiam, et constitue ex eis tribunos et centuriones et quinquagenarios et decanos,
18.22 qui iudicent populum omni tempore. Quidquid autem maius fuerit, referant ad te, et ipsi minora tantummodo iudicent; leviusque sit tibi, partito cum aliis onere.
18.23 Si hoc feceris, implebis imperium Dei et praecepta eius poteris sustentare, et omnis hic populus revertetur ad loca sua cum pace ”.
18.24 Quibus auditis, Moyses fecit omnia, quae ille suggesserat;
18.25 et, electis viris strenuis de cuncto Israel, constituit eos principes populi, tribunos et centuriones et quinquagenarios et decanos,
18.26 qui iudicabant plebem omni tempore. Quidquid autem gravius erat, referebant ad eum, faciliora tantummodo iudicantes.
18.27 Dimisitque socerum suum, qui reversus abiit in terram suam.
19.1 Im dritten Monat nach dem Auszug der Kinder Israel aus Ägypten kamen sie an demselben Tag in die Wüste Sinai.
19.2 Denn sie waren von Raphidim ausgezogen und in die Wüste Sinai gekommen und lagerten sich in der Wüste; Israel lagerte sich daselbst dem Berg gegenüber.
19.3 Und Mose stieg hinauf zu Gott; denn der HERR rief ihm vom Berge und sprach: Also sollst du zum Hause Jakobs sagen und den Kindern Israel verkündigen:
19.4 Ihr habt gesehen, was ich den Ägyptern getan, und wie ich euch auf Adlersflügeln getragen und euch zu mir gebracht habe.
19.5 Werdet ihr nun meiner Stimme Gehör schenken und gehorchen und meinen Bund bewahren, so sollt ihr vor allen Völkern mein besonderes Eigentum sein; denn die ganze Erde ist mein;
19.6 ihr aber sollt mir ein Königreich von Priestern und ein heiliges Volk sein! Das sind die Worte, die du den Kindern Israel sagen sollst.
19.7 Mose kam und berief die Ältesten des Volkes und legte ihnen alle diese Worte vor, die der HERR geboten hatte.
19.8 Da antwortete das ganze Volk miteinander und sprach: Alles, was der HERR gesagt hat, das wollen wir tun! Und Mose überbrachte dem HERRN die Antwort des Volkes.
19.9 Da sprach der HERR zu Mose: Siehe, ich will in einer dicken Wolke zu dir kommen, daß das Volk meine Worte höre, die ich mit dir rede, und auch dir ewiglich glaube. Und Mose verkündigte dem HERRN die Rede des Volkes.
19.10 Da sprach der HERR zu Mose: Geh zum Volk und heilige sie heute und morgen; und sie sollen ihre Kleider waschen
19.11 und bereit sein auf den dritten Tag; denn am dritten Tage wird der HERR vor dem ganzen Volk auf den Berg Sinai herabsteigen.
19.12 Und mache dem Volke ein Gehege ringsum und sprich zu ihnen: Hütet euch davor, auf den Berg zu steigen und seinen Fuß anzurühren! Denn wer den Berg anrührt, der soll des Todes sterben!
19.13 Niemandes Hand soll ihn anrühren, sonst soll er gesteinigt oder mit einem Geschoß erschossen werden; es sei ein Tier oder ein Mensch, so soll er nicht leben. Wenn aber das Horn ertönt, so sollen sie zum Berge kommen.
19.14 Mose stieg vom Berg herab zum Volk und heiligte sie. Und sie wuschen ihre Kleider.
19.15 Und er sprach zum Volk: Seid bereit auf den dritten Tag, keiner nahe sich zum Weibe!
19.16 Als nun der dritte Tag kam und es noch frühe war, erhob sich ein Donnern und Blitzen und eine dicke Wolke auf dem Berg und der Ton einer sehr starken Posaune. Da erschrak das ganze Volk, das im Lager war.
19.17 Und Mose führte das Volk aus dem Lager, Gott entgegen, und sie stellten sich unten am Berge auf.
19.18 Aber der ganze Berg Sinai rauchte davon, daß der HERR im Feuer auf ihn herabstieg. Und sein Rauch ging auf, wie der Rauch eines Schmelzofens, und der ganze Berg erbebte sehr.
19.19 Und der Ton der Posaune ward je länger je stärker. Mose redete, und Gott antwortete ihm mit lauter Stimme.
19.20 Als nun der HERR auf den Berg Sinai, oben auf die Spitze des Berges herabgekommen war, rief er Mose hinauf auf die Spitze des Berges. Und Mose stieg hinauf.
19.21 Da sprach der HERR zu Mose: Steig hinab und bezeuge dem Volk, daß sie nicht zum HERRN durchbrechen, um zu sehen, und viele von ihnen fallen!
19.22 Auch die Priester, die dem HERRN nahen, sollen sich heiligen, daß der HERR nicht einen Riß unter ihnen mache.
19.23 Mose aber sprach zum HERRN: Das Volk kann nicht auf den Berg Sinai steigen, denn du hast uns bezeugt und gesagt: Mache ein Gehege um den Berg und heilige ihn!
19.24 Der HERR sprach zu ihm: Gehe hin, steige hinab! Darnach sollst du und Aaron mit dir hinaufsteigen; aber die Priester und das Volk sollen nicht durchbrechen, um zum Herrn heraufzusteigen, damit er nicht einen Riß unter ihnen mache!
19.25 Und Mose stieg zum Volke hinunter und sagte es ihnen.
19.1 τοῦ δὲ μηνὸς τοῦ τρίτου τῆς ἐξόδου τῶν υἱῶν ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ ἤλθοσαν εἰς τὴν ἔρημον τοῦ σινα
19.2 καὶ ἐξῆραν ἐκ ραφιδιν καὶ ἤλθοσαν εἰς τὴν ἔρημον τοῦ σινα καὶ παρενέβαλεν ἐκεῖ ισραηλ κατέναντι τοῦ ὄρους
19.3 καὶ μωυσῆς ἀνέβη εἰς τὸ ὄρος τοῦ θεοῦ καὶ ἐκάλεσεν αὐτὸν ὁ θεὸς ἐκ τοῦ ὄρους λέγων τάδε ἐρεῖς τῷ οἴκῳ ιακωβ καὶ ἀναγγελεῖς τοῖς υἱοῖς ισραηλ
19.4 αὐτοὶ ἑωράκατε ὅσα πεποίηκα τοῖς αἰγυπτίοις καὶ ἀνέλαβον ὑμᾶς ὡσεὶ ἐπὶ πτερύγων ἀετῶν καὶ προσηγαγόμην ὑμᾶς πρὸς ἐμαυτόν
19.5 καὶ νῦν ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσητε τῆς ἐμῆς φωνῆς καὶ φυλάξητε τὴν διαθήκην μου ἔσεσθέ μοι λαὸς περιούσιος ἀπὸ πάντων τῶν ἐθνῶν ἐμὴ γάρ ἐστιν πᾶσα ἡ γῆ
19.6 ὑμεῖς δὲ ἔσεσθέ μοι βασίλειον ἱεράτευμα καὶ ἔθνος ἅγιον ταῦτα τὰ ῥήματα ἐρεῖς τοῖς υἱοῖς ισραηλ
19.7 ἦλθεν δὲ μωυσῆς καὶ ἐκάλεσεν τοὺς πρεσβυτέρους τοῦ λαοῦ καὶ παρέθηκεν αὐτοῖς πάντας τοὺς λόγους τούτους οὓς συνέταξεν αὐτῷ ὁ θεός
19.8 ἀπεκρίθη δὲ πᾶς ὁ λαὸς ὁμοθυμαδὸν καὶ εἶπαν πάντα ὅσα εἶπεν ὁ θεός ποιήσομεν καὶ ἀκουσόμεθα ἀνήνεγκεν δὲ μωυσῆς τοὺς λόγους τοῦ λαοῦ πρὸς τὸν θεόν
19.9 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν ἰδοὺ ἐγὼ παραγίνομαι πρὸς σὲ ἐν στύλῳ νεφέλης ἵνα ἀκούσῃ ὁ λαὸς λαλοῦντός μου πρὸς σὲ καὶ σοὶ πιστεύσωσιν εἰς τὸν αἰῶνα ἀνήγγειλεν δὲ μωυσῆς τὰ ῥήματα τοῦ λαοῦ πρὸς κύριον
19.10 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν καταβὰς διαμάρτυραι τῷ λαῷ καὶ ἅγνισον αὐτοὺς σήμερον καὶ αὔριον καὶ πλυνάτωσαν τὰ ἱμάτια
19.11 καὶ ἔστωσαν ἕτοιμοι εἰς τὴν ἡμέραν τὴν τρίτην τῇ γὰρ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ καταβήσεται κύριος ἐπὶ τὸ ὄρος τὸ σινα ἐναντίον παντὸς τοῦ λαοῦ
19.12 καὶ ἀφοριεῖς τὸν λαὸν κύκλῳ λέγων προσέχετε ἑαυτοῖς τοῦ ἀναβῆναι εἰς τὸ ὄρος καὶ θιγεῖν τι αὐτοῦ πᾶς ὁ ἁψάμενος τοῦ ὄρους θανάτῳ τελευτήσει
19.13 οὐχ ἅψεται αὐτοῦ χείρ ἐν γὰρ λίθοις λιθοβοληθήσεται ἢ βολίδι κατατοξευθήσεται ἐάν τε κτῆνος ἐάν τε ἄνθρωπος οὐ ζήσεται ὅταν αἱ φωναὶ καὶ αἱ σάλπιγγες καὶ ἡ νεφέλη ἀπέλθῃ ἀπὸ τοῦ ὄρους ἐκεῖνοι ἀναβήσονται ἐπὶ τὸ ὄρος
19.14 κατέβη δὲ μωυσῆς ἐκ τοῦ ὄρους πρὸς τὸν λαὸν καὶ ἡγίασεν αὐτούς καὶ ἔπλυναν τὰ ἱμάτια
19.15 καὶ εἶπεν τῷ λαῷ γίνεσθε ἕτοιμοι τρεῖς ἡμέρας μὴ προσέλθητε γυναικί
19.16 ἐγένετο δὲ τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ γενηθέντος πρὸς ὄρθρον καὶ ἐγίνοντο φωναὶ καὶ ἀστραπαὶ καὶ νεφέλη γνοφώδης ἐπ' ὄρους σινα φωνὴ τῆς σάλπιγγος ἤχει μέγα καὶ ἐπτοήθη πᾶς ὁ λαὸς ὁ ἐν τῇ παρεμβολῇ
19.17 καὶ ἐξήγαγεν μωυσῆς τὸν λαὸν εἰς συνάντησιν τοῦ θεοῦ ἐκ τῆς παρεμβολῆς καὶ παρέστησαν ὑπὸ τὸ ὄρος
19.18 τὸ δὲ ὄρος τὸ σινα ἐκαπνίζετο ὅλον διὰ τὸ καταβεβηκέναι ἐπ' αὐτὸ τὸν θεὸν ἐν πυρί καὶ ἀνέβαινεν ὁ καπνὸς ὡς καπνὸς καμίνου καὶ ἐξέστη πᾶς ὁ λαὸς σφόδρα
19.19 ἐγίνοντο δὲ αἱ φωναὶ τῆς σάλπιγγος προβαίνουσαι ἰσχυρότεραι σφόδρα μωυσῆς ἐλάλει ὁ δὲ θεὸς ἀπεκρίνατο αὐτῷ φωνῇ
19.20 κατέβη δὲ κύριος ἐπὶ τὸ ὄρος τὸ σινα ἐπὶ τὴν κορυφὴν τοῦ ὄρους καὶ ἐκάλεσεν κύριος μωυσῆν ἐπὶ τὴν κορυφὴν τοῦ ὄρους καὶ ἀνέβη μωυσῆς
19.21 καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς μωυσῆν λέγων καταβὰς διαμάρτυραι τῷ λαῷ μήποτε ἐγγίσωσιν πρὸς τὸν θεὸν κατανοῆσαι καὶ πέσωσιν ἐξ αὐτῶν πλῆθος
19.22 καὶ οἱ ἱερεῖς οἱ ἐγγίζοντες κυρίῳ τῷ θεῷ ἁγιασθήτωσαν μήποτε ἀπαλλάξῃ ἀπ' αὐτῶν κύριος
19.23 καὶ εἶπεν μωυσῆς πρὸς τὸν θεόν οὐ δυνήσεται ὁ λαὸς προσαναβῆναι πρὸς τὸ ὄρος τὸ σινα σὺ γὰρ διαμεμαρτύρησαι ἡμῖν λέγων ἀφόρισαι τὸ ὄρος καὶ ἁγίασαι αὐτό
19.24 εἶπεν δὲ αὐτῷ κύριος βάδιζε κατάβηθι καὶ ἀνάβηθι σὺ καὶ ααρων μετὰ σοῦ οἱ δὲ ἱερεῖς καὶ ὁ λαὸς μὴ βιαζέσθωσαν ἀναβῆναι πρὸς τὸν θεόν μήποτε ἀπολέσῃ ἀπ' αὐτῶν κύριος
19.25 κατέβη δὲ μωυσῆς πρὸς τὸν λαὸν καὶ εἶπεν αὐτοῖς
19.1 toy de mehnos toy tritoy tehs exodoy tohn yiohn israehl ek gehs aigyptoy teh ehmera tayteh ehlthosan eis tehn erehmon toy sina
19.2 kai exehran ek raphidin kai ehlthosan eis tehn erehmon toy sina kai parenebalen ekei israehl katenanti toy oroys
19.3 kai mohysehs anebeh eis to oros toy theoy kai ekalesen ayton o theos ek toy oroys legohn tade ereis toh oikoh iakohb kai anaggeleis tois yiois israehl
19.4 aytoi eohrakate osa pepoiehka tois aigyptiois kai anelabon ymas ohsei epi pterygohn aetohn kai prosehgagomehn ymas pros emayton
19.5 kai nyn ean akoeh akoysehte tehs emehs phohnehs kai phylaxehte tehn diathehkehn moy esesthe moi laos perioysios apo pantohn tohn ethnohn emeh gar estin pasa eh geh
19.6 ymeis de esesthe moi basileion ierateyma kai ethnos agion tayta ta rehmata ereis tois yiois israehl
19.7 ehlthen de mohysehs kai ekalesen toys presbyteroys toy laoy kai parethehken aytois pantas toys logoys toytoys oys synetaxen aytoh o theos
19.8 apekritheh de pas o laos omothymadon kai eipan panta osa eipen o theos poiehsomen kai akoysometha anehnegken de mohysehs toys logoys toy laoy pros ton theon
19.9 eipen de kyrios pros mohysehn idoy egoh paraginomai pros se en styloh nephelehs ina akoyseh o laos laloyntos moy pros se kai soi pisteysohsin eis ton aiohna anehggeilen de mohysehs ta rehmata toy laoy pros kyrion
19.10 eipen de kyrios pros mohysehn katabas diamartyrai toh laoh kai agnison aytoys sehmeron kai ayrion kai plynatohsan ta imatia
19.11 kai estohsan etoimoi eis tehn ehmeran tehn tritehn teh gar ehmera teh triteh katabehsetai kyrios epi to oros to sina enantion pantos toy laoy
19.12 kai aphorieis ton laon kykloh legohn prosechete eaytois toy anabehnai eis to oros kai thigein ti aytoy pas o apsamenos toy oroys thanatoh teleytehsei
19.13 oych apsetai aytoy cheir en gar lithois lithobolehthehsetai eh bolidi katatoxeythehsetai ean te ktehnos ean te anthrohpos oy zehsetai otan ai phohnai kai ai salpigges kai eh nepheleh apeltheh apo toy oroys ekeinoi anabehsontai epi to oros
19.14 katebeh de mohysehs ek toy oroys pros ton laon kai ehgiasen aytoys kai eplynan ta imatia
19.15 kai eipen toh laoh ginesthe etoimoi treis ehmeras meh proselthehte gynaiki
19.16 egeneto de teh ehmera teh triteh genehthentos pros orthron kai eginonto phohnai kai astrapai kai nepheleh gnophohdehs ep' oroys sina phohneh tehs salpiggos ehchei mega kai eptoehtheh pas o laos o en teh paremboleh
19.17 kai exehgagen mohysehs ton laon eis synantehsin toy theoy ek tehs parembolehs kai parestehsan ypo to oros
19.18 to de oros to sina ekapnizeto olon dia to katabebehkenai ep' ayto ton theon en pyri kai anebainen o kapnos ohs kapnos kaminoy kai exesteh pas o laos sphodra
19.19 eginonto de ai phohnai tehs salpiggos probainoysai ischyroterai sphodra mohysehs elalei o de theos apekrinato aytoh phohneh
19.20 katebeh de kyrios epi to oros to sina epi tehn koryphehn toy oroys kai ekalesen kyrios mohysehn epi tehn koryphehn toy oroys kai anebeh mohysehs
19.21 kai eipen o theos pros mohysehn legohn katabas diamartyrai toh laoh mehpote eggisohsin pros ton theon katanoehsai kai pesohsin ex aytohn plehthos
19.22 kai oi iereis oi eggizontes kyrioh toh theoh agiasthehtohsan mehpote apallaxeh ap' aytohn kyrios
19.23 kai eipen mohysehs pros ton theon oy dynehsetai o laos prosanabehnai pros to oros to sina sy gar diamemartyrehsai ehmin legohn aphorisai to oros kai agiasai ayto
19.24 eipen de aytoh kyrios badize katabehthi kai anabehthi sy kai aarohn meta soy oi de iereis kai o laos meh biazesthohsan anabehnai pros ton theon mehpote apoleseh ap' aytohn kyrios
19.25 katebeh de mohysehs pros ton laon kai eipen aytois
19.1 בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיֹּום הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי׃
19.2 וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן־שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר׃
19.3 וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל־הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן־הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃
19.4 אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל־כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי׃
19.5 וְעַתָּה אִם־שָׁמֹועַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל־הָעַמִּים כִּי־לִי כָּל־הָאָרֶץ׃
19.6 וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגֹוי קָדֹושׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
19.7 וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה׃
19.8 וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה׃
19.9 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעֹולָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה׃
19.10 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵךְ אֶל־הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיֹּום וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם׃
19.11 וְהָיוּ נְכֹנִים לַיֹּום הַשְּׁלִישִׁי כִּי ׀ בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל־הָעָם עַל־הַר סִינָי׃
19.12 וְהִגְבַּלְתָּ אֶת־הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלֹות בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהָר מֹות יוּמָת׃
19.13 לֹא־תִגַּע בֹּו יָד כִּי־סָקֹול יִסָּקֵל אֹו־יָרֹה יִיָּרֶה אִם־בְּהֵמָה אִם־אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר׃
19.14 וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן־הָהָר אֶל־הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת־הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם׃
19.15 וַיֹּאמֶר אֶל־הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל־תִּגְּשׁוּ אֶל־אִשָּׁה׃
19.16 וַיְהִי בַיֹּום הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל־הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃
19.17 וַיֹּוצֵא מֹשֶׁה אֶת־הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן־הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר׃
19.18 וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלֹּו מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנֹו כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל־הָהָר מְאֹד׃
19.19 וַיְהִי קֹול הַשֹּׁופָר הֹולֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקֹול׃
19.20 וַיֵּרֶד יְהוָה עַל־הַר סִינַי אֶל־רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יְהוָה לְמֹשֶׁה אֶל־רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה׃
19.21 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן־יֶהֶרְסוּ אֶל־יְהוָה לִרְאֹות וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב׃
19.22 וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל־יְהוָה יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן־יִפְרֹץ בָּהֶם יְהוָה׃
19.23 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה לֹא־יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל־הַר סִינָי כִּי־אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת־הָהָר וְקִדַּשְׁתֹּו׃
19.24 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה לֶךְ־רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל־יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל־יְהוָה פֶּן־יִפְרָץ־בָּם׃
19.25 וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל־הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם׃ ס
19.1 bahodaexx Haxxlijxxij lceAt bnej-jixraaAel meAaeraec micraajim bajowm HazaeH baaAw midbar sijnaaj׃
19.2 wajisOw merpijdijm wajaaboAw midbar sijnaj wajahanw bamidbaar wajihan-xxaam jixraaAel naegaed HaaHaar׃
19.3 wmoxxaeH OaalaaH Aael-HaaAaeloHijm wajiqraaA Aelaajw jHwaaH min-HaaHaar leAmor koH toAmar lbejt jaOaqob wtagejd libnej jixraaAel׃
19.4 Aataem rAijtaem Aaxxaer Oaaxijtij lmicraajim waaAaexaaA Aaetkaem Oal-kanpej nxxaarijm waaAaabiA Aaetkaem Aelaaj׃
19.5 wOataaH Aim-xxaamowOa tixxmOw bqolij wxxmartaem Aaet-brijtij wiHjijtaem lij sgulaaH mikaal-HaaOamijm kij-lij kaal-HaaAaaraec׃
19.6 wAataem tiHjw-lij mamlaekaet koHanijm wgowj qaadowxx AelaeH Hadbaarijm Aaxxaer tdaber Aael-bnej jixraaAel׃
19.7 wajaaboA moxxaeH wajiqraaA lziqnej HaaOaam wajaaxaem lipnejHaem Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH Aaxxaer ciwaaHw jHwaaH׃
19.8 wajaOanw kaal-HaaOaam jahdaaw wajoAmrw kol Aaxxaer-dibaer jHwaaH naOaxaeH wajaaxxaeb moxxaeH Aaet-dibrej HaaOaam Aael-jHwaaH׃
19.9 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH HineH Aaanokij baaA Aelaejkaa bOab HaeOaanaan baOabwr jixxmaO HaaOaam bdabrij Oimaak wgam-bkaa jaAamijnw lOowlaam wajaged moxxaeH Aaet-dibrej HaaOaam Aael-jHwaaH׃
19.10 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH lek Aael-HaaOaam wqidaxxtaam Hajowm wmaahaar wkibsw ximlotaam׃
19.11 wHaajw nkonijm lajowm Haxxlijxxij kij bajowm Haxxlijxxij jered jHwaaH lOejnej kaal-HaaOaam Oal-Har sijnaaj׃
19.12 wHigbaltaa Aaet-HaaOaam saabijb leAmor Hixxaamrw laakaem Oalowt baaHaar wngoOa bqaaceHw kaal-HanogeOa baaHaar mowt jwmaat׃
19.13 loA-tigaO bow jaad kij-saaqowl jisaaqel Aow-jaaroH jijaaraeH Aim-bHemaaH Aim-Aijxx loA jihjaeH bimxxok Hajobel HemaaH jaOalw baaHaar׃
19.14 wajeraed moxxaeH min-HaaHaar Aael-HaaOaam wajqadexx Aaet-HaaOaam wajkabsw ximlotaam׃
19.15 wajoAmaer Aael-HaaOaam Haejw nkonijm lixxloxxaet jaamijm Aal-tigxxw Aael-AixxaaH׃
19.16 wajHij bajowm Haxxlijxxij biHjot Haboqaer wajHij qolot wbraaqijm wOaanaan kaabed Oal-HaaHaar wqol xxopaar haazaaq mAod wajaehaerad kaal-HaaOaam Aaxxaer bamahanaeH׃
19.17 wajowceA moxxaeH Aaet-HaaOaam liqraAt HaaAaeloHijm min-HamahanaeH wajitjacbw btahtijt HaaHaar׃
19.18 wHar sijnaj Oaaxxan kulow mipnej Aaxxaer jaarad Oaalaajw jHwaaH baaAexx wajaOal Oaxxaanow kOaexxaen Hakibxxaan wajaehaerad kaal-HaaHaar mAod׃
19.19 wajHij qowl Haxxowpaar Howlek whaazeq mAod moxxaeH jdaber wHaaAaeloHijm jaOanaenw bqowl׃
19.20 wajeraed jHwaaH Oal-Har sijnaj Aael-roAxx HaaHaar wajiqraaA jHwaaH lmoxxaeH Aael-roAxx HaaHaar wajaOal moxxaeH׃
19.21 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH red HaaOed baaOaam paen-jaeHaersw Aael-jHwaaH lirAowt wnaapal mimaenw raab׃
19.22 wgam HakoHanijm Hanigaaxxijm Aael-jHwaaH jitqadaaxxw paen-jiproc baaHaem jHwaaH׃
19.23 wajoAmaer moxxaeH Aael-jHwaaH loA-jwkal HaaOaam laOalot Aael-Har sijnaaj kij-AataaH HaOedotaaH baanw leAmor Hagbel Aaet-HaaHaar wqidaxxtow׃
19.24 wajoAmaer Aelaajw jHwaaH laek-red wOaalijtaa AataaH wAaHaron Oimaak wHakoHanijm wHaaOaam Aal-jaeHaersw laOalot Aael-jHwaaH paen-jipraac-baam׃
19.25 wajeraed moxxaeH Aael-HaaOaam wajoAmaer AaleHaem׃ s
19.1 בחדש השלישי לצאת בני־ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני׃
19.2 ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן־שם ישראל נגד ההר׃
19.3 ומשה עלה אל־האלהים ויקרא אליו יהוה מן־ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל׃
19.4 אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על־כנפי נשרים ואבא אתכם אלי׃
19.5 ועתה אם־שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את־בריתי והייתם לי סגלה מכל־העמים כי־לי כל־הארץ׃
19.6 ואתם תהיו־לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל־בני ישראל׃
19.7 ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל־הדברים האלה אשר צוהו יהוה׃
19.8 ויענו כל־העם יחדו ויאמרו כל אשר־דבר יהוה נעשה וישב משה את־דברי העם אל־יהוה׃
19.9 ויאמר יהוה אל־משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם־בך יאמינו לעולם ויגד משה את־דברי העם אל־יהוה׃
19.10 ויאמר יהוה אל־משה לך אל־העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם׃
19.11 והיו נכנים ליום השלישי כי ׀ ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל־העם על־הר סיני׃
19.12 והגבלת את־העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל־הנגע בהר מות יומת׃
19.13 לא־תגע בו יד כי־סקול יסקל או־ירה יירה אם־בהמה אם־איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר׃
19.14 וירד משה מן־ההר אל־העם ויקדש את־העם ויכבסו שמלתם׃
19.15 ויאמר אל־העם היו נכנים לשלשת ימים אל־תגשו אל־אשה׃
19.16 ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על־ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל־העם אשר במחנה׃
19.17 ויוצא משה את־העם לקראת האלהים מן־המחנה ויתיצבו בתחתית ההר׃
19.18 והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל־ההר מאד׃
19.19 ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול׃
19.20 וירד יהוה על־הר סיני אל־ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל־ראש ההר ויעל משה׃
19.21 ויאמר יהוה אל־משה רד העד בעם פן־יהרסו אל־יהוה לראות ונפל ממנו רב׃
19.22 וגם הכהנים הנגשים אל־יהוה יתקדשו פן־יפרץ בהם יהוה׃
19.23 ויאמר משה אל־יהוה לא־יוכל העם לעלת אל־הר סיני כי־אתה העדתה בנו לאמר הגבל את־ההר וקדשתו׃
19.24 ויאמר אליו יהוה לך־רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל־יהרסו לעלת אל־יהוה פן־יפרץ־בם׃
19.25 וירד משה אל־העם ויאמר אלהם׃ ס
19.1 bhdx Hxljxj lcAt bnj-jxrAl mArc mcrjm bjwm HzH bAw mdbr sjnj׃
19.2 wjsOw mrpjdjm wjbAw mdbr sjnj wjhnw bmdbr wjhn-xm jxrAl ngd HHr׃
19.3 wmxH OlH Al-HAlHjm wjqrA Aljw jHwH mn-HHr lAmr kH tAmr lbjt jOqb wtgjd lbnj jxrAl׃
19.4 Atm rAjtm Axr Oxjtj lmcrjm wAxA Atkm Ol-knpj nxrjm wAbA Atkm Alj׃
19.5 wOtH Am-xmwO txmOw bqlj wxmrtm At-brjtj wHjjtm lj sglH mkl-HOmjm kj-lj kl-HArc׃
19.6 wAtm tHjw-lj mmlkt kHnjm wgwj qdwx AlH Hdbrjm Axr tdbr Al-bnj jxrAl׃
19.7 wjbA mxH wjqrA lzqnj HOm wjxm lpnjHm At kl-Hdbrjm HAlH Axr cwHw jHwH׃
19.8 wjOnw kl-HOm jhdw wjAmrw kl Axr-dbr jHwH nOxH wjxb mxH At-dbrj HOm Al-jHwH׃
19.9 wjAmr jHwH Al-mxH HnH Ankj bA Aljk bOb HOnn bObwr jxmO HOm bdbrj Omk wgm-bk jAmjnw lOwlm wjgd mxH At-dbrj HOm Al-jHwH׃
19.10 wjAmr jHwH Al-mxH lk Al-HOm wqdxtm Hjwm wmhr wkbsw xmltm׃
19.11 wHjw nknjm ljwm Hxljxj kj bjwm Hxljxj jrd jHwH lOjnj kl-HOm Ol-Hr sjnj׃
19.12 wHgblt At-HOm sbjb lAmr Hxmrw lkm Olwt bHr wngO bqcHw kl-HngO bHr mwt jwmt׃
19.13 lA-tgO bw jd kj-sqwl jsql Aw-jrH jjrH Am-bHmH Am-Ajx lA jhjH bmxk Hjbl HmH jOlw bHr׃
19.14 wjrd mxH mn-HHr Al-HOm wjqdx At-HOm wjkbsw xmltm׃
19.15 wjAmr Al-HOm Hjw nknjm lxlxt jmjm Al-tgxw Al-AxH׃
19.16 wjHj bjwm Hxljxj bHjt Hbqr wjHj qlt wbrqjm wOnn kbd Ol-HHr wql xpr hzq mAd wjhrd kl-HOm Axr bmhnH׃
19.17 wjwcA mxH At-HOm lqrAt HAlHjm mn-HmhnH wjtjcbw bthtjt HHr׃
19.18 wHr sjnj Oxn klw mpnj Axr jrd Oljw jHwH bAx wjOl Oxnw kOxn Hkbxn wjhrd kl-HHr mAd׃
19.19 wjHj qwl Hxwpr Hwlk whzq mAd mxH jdbr wHAlHjm jOnnw bqwl׃
19.20 wjrd jHwH Ol-Hr sjnj Al-rAx HHr wjqrA jHwH lmxH Al-rAx HHr wjOl mxH׃
19.21 wjAmr jHwH Al-mxH rd HOd bOm pn-jHrsw Al-jHwH lrAwt wnpl mmnw rb׃
19.22 wgm HkHnjm Hngxjm Al-jHwH jtqdxw pn-jprc bHm jHwH׃
19.23 wjAmr mxH Al-jHwH lA-jwkl HOm lOlt Al-Hr sjnj kj-AtH HOdtH bnw lAmr Hgbl At-HHr wqdxtw׃
19.24 wjAmr Aljw jHwH lk-rd wOljt AtH wAHrn Omk wHkHnjm wHOm Al-jHrsw lOlt Al-jHwH pn-jprc-bm׃
19.25 wjrd mxH Al-HOm wjAmr AlHm׃ s
19.1 Mense tertio egressionis Israel de terra Aegypti, in die hac venerunt in solitudinem Sinai.
19.2 Nam profecti de Raphidim et pervenientes usque in desertum Sinai, castrametati sunt in eodem loco,ibique Israel fixit tentoria e regione montis.
19.3 Moyses autem ascendit ad Deum, vocavitque eum Dominus de monte et ait: “ Haec dices domui Iacob et annuntiabis filiis Israel:
19.4 Vos ipsi vidistis, quae fecerim Aegyptiis, quomodo portaverim vos super alas aquilarum et adduxerim ad me.
19.5 Si ergo audieritis vocem meam et custodieritis pactum meum, eritis mihi in peculium de cunctis populis; mea est enim omnis terra.
19.6 Et vos eritis mihi regnum sacerdotum et gens sancta. Haec sunt verba, quae loqueris ad filios Israel ”.
19.7 Venit Moyses et, convocatis maioribus natu populi, exposuit omnes sermones, quos mandaverat Dominus.
19.8 Responditque universus populus simul: “ Cuncta, quae locutus est Dominus, faciemus ”. Cumque rettulisset Moyses verba populi ad Dominum,
19.9 ait ei Dominus: “ Ecce ego veniam ad te in caligine nubis, ut audiat me populus loquentem ad te et tibi quoque credat in perpetuum ”. Nuntiavit ergo Moyses verba populi ad Dominum,
19.10 qui dixit ei: “ Vade ad populum et sanctifica illos hodie et cras; laventque vestimenta sua
19.11 et sint parati in diem tertium. In die enim tertio descendet Dominus coram omni plebe super montem Sinai.
19.12 Constituesque terminos populo per circuitum et dices: Cavete, ne ascendatis in montem nec tangatis fines illius; omnis, qui tetigerit montem, morte morietur.
19.13 Manus non tanget eum, sed lapidibus opprimetur aut confodietur iaculis; sive iumentum fuerit, sive homo, non vivet. Cum coeperit clangere bucina, tunc ascendant in montem ”.
19.14 Descenditque Moyses de monte ad populum et sanctificavit eum; cumque lavissent vestimenta sua,
19.15 ait ad eos: “ Estote parati in diem tertium; ne appropinquetis uxoribus vestris ”.
19.16 Iamque advenerat tertius dies, et mane inclaruerat; et ecce coeperunt audiri tonitrua ac micare fulgura et nubes densissima operire montem, clangorque bucinae vehementius perstrepebat; et timuit populus, qui erat in castris.
19.17 Cumque eduxisset eos Moyses in occursum Dei de loco castrorum, steterunt ad radices montis.
19.18 Totus autem mons Sinai fumabat, eo quod descendisset Dominus super eum in igne, et ascenderet fumus ex eo quasi de fornace. Et tremuit omnis mons vehementer.
19.19 Et sonitus bucinae paulatim crescebat in maius; Moyses loquebatur, et Deus respondebat ei cum voce.
19.20 Descenditque Dominus super montem Sinai in ipso montis vertice et vocavit Moysen in cacumen eius. Quo cum ascendisset,
19.21 dixit ad eum: “ Descende et contestare populum, ne velit transcendere terminos ad videndum Dominum, et pereat ex eis plurima multitudo.
19.22 Sacerdotes quoque, qui accedunt ad Dominum, sanctificentur, ne percutiat eos ”.
19.23 Dixitque Moyses ad Dominum: “ Non poterit vulgus ascendere in montem Sinai, tu enim testificatus es et iussisti dicens: "Pone terminos circa montem et sanctifica illum" ”.
19.24 Cui ait Dominus: “ Vade, descende; ascendesque tu et Aaron tecum, sacerdotes autem et populus ne transeant terminos nec ascendant ad Dominum, ne interficiat illos ”.
19.25 Descenditque Moyses ad populum et omnia narravit eis.
20.1 Da redete Gott alle diese Worte und sprach:
20.2 Ich bin der HERR, dein Gott, der ich dich aus Ägyptenland, aus dem Diensthause, geführt habe.
20.3 Du sollst keine andern Götter neben mir haben!
20.4 Du sollst dir kein Bildnis noch irgend ein Gleichnis machen, weder dessen, das oben im Himmel, noch dessen, das unten auf Erden, noch dessen, das in den Wassern, unterhalb der Erde ist.
20.5 Bete sie nicht an und diene ihnen nicht; denn ich, der HERR, dein Gott, bin ein eifriger Gott, der da heimsucht der Väter Missetat an den Kindern bis in das dritte und vierte Glied derer, die mich hassen,
20.6 und tue Barmherzigkeit an vielen Tausenden, die mich lieben und meine Gebote halten.
20.7 Du sollst den Namen des HERRN, deines Gottes, nicht mißbrauchen; denn der HERR wird den nicht ungestraft lassen, der seinen Namen mißbraucht!
20.8 Gedenke des Sabbattages, daß du ihn heiligest!
20.9 Sechs Tage sollst du arbeiten und alle deine Werke verrichten;
20.10 aber am siebenten Tag ist der Sabbat des HERRN, deines Gottes; da sollst du kein Werk tun; weder du, noch dein Sohn, noch deine Tochter, noch dein Knecht, noch deine Magd, noch dein Vieh, noch dein Fremdling, der in deinen Toren ist.
20.11 Denn in sechs Tagen hat der HERR Himmel und Erde gemacht, und das Meer und alles, was darinnen ist, und ruhte am siebenten Tag; darum segnete der HERR den Sabbattag und heiligte ihn.
20.12 Du sollst deinen Vater und deine Mutter ehren, auf daß du lange lebest im Lande, das dir der HERR, dein Gott, geben wird!
20.13 Du sollst nicht töten!
20.14 Du sollst nicht ehebrechen!
20.15 Du sollst nicht stehlen!
20.16 Du sollst kein falsches Zeugnis reden wider deinen Nächsten!
20.17 Laß dich nicht gelüsten deines Nächsten Hauses! Laß dich nicht gelüsten deines Nächsten Weibes, noch seines Knechtes, noch seiner Magd, noch seines Ochsen, noch seines Esels, noch alles dessen, was dein Nächster hat!
20.18 Und alles Volk sah den Donner und Blitz und den Ton der Posaunen und den rauchenden Berg. Als nun das Volk solches sah, zitterte es und stand von ferne
20.19 und sprach zu Mose: Rede du mit uns, wir wollen zuhören; aber Gott soll nicht mit uns reden, wir müssen sonst sterben!
20.20 Mose aber sprach zum Volk: Fürchtet euch nicht, denn Gott ist gekommen, euch zu prüfen, und damit seine Furcht euch vor Augen sei, damit ihr nicht sündiget!
20.21 Und das Volk stand von ferne; Mose aber machte sich hinzu in das Dunkel, darinnen Gott war.
20.22 Und der HERR sprach zu Mose: Also sollst du den Kindern Israel sagen: Ihr habt gesehen, daß ich mit euch vom Himmel her geredet habe.
20.23 Darum sollt ihr keine andern Götter neben mir machen; silberne oder goldene Götter sollt ihr euch nicht machen.
20.24 Einen Altar von Erde sollst du mir machen, darauf du deine Brandopfer und deine Dankopfer, deine Schafe und deine Rinder opferst; an jedem Ort, wo ich meines Namens Gedächtnis stifte, daselbst will ich zu dir kommen und dich segnen.
20.25 Und so du mir einen steinernen Altar machen willst, sollst du ihn nicht von gehauenen Steinen bauen; denn wenn du mit deinem Eisen darüber führest, so würdest du ihn entweihen.
20.26 Du sollst auch nicht auf Stufen zu meinem Altar steigen, damit deine Blöße vor ihm nicht aufgedeckt werde.
20.1 καὶ ἐλάλησεν κύριος πάντας τοὺς λόγους τούτους λέγων
20.2 ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεός σου ὅστις ἐξήγαγόν σε ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας
20.3 οὐκ ἔσονταί σοι θεοὶ ἕτεροι πλὴν ἐμοῦ
20.4 οὐ ποιήσεις σεαυτῷ εἴδωλον οὐδὲ παντὸς ὁμοίωμα ὅσα ἐν τῷ οὐρανῷ ἄνω καὶ ὅσα ἐν τῇ γῇ κάτω καὶ ὅσα ἐν τοῖς ὕδασιν ὑποκάτω τῆς γῆς
20.5 οὐ προσκυνήσεις αὐτοῖς οὐδὲ μὴ λατρεύσῃς αὐτοῖς ἐγὼ γάρ εἰμι κύριος ὁ θεός σου θεὸς ζηλωτὴς ἀποδιδοὺς ἁμαρτίας πατέρων ἐπὶ τέκνα ἕως τρίτης καὶ τετάρτης γενεᾶς τοῖς μισοῦσίν με
20.6 καὶ ποιῶν ἔλεος εἰς χιλιάδας τοῖς ἀγαπῶσίν με καὶ τοῖς φυλάσσουσιν τὰ προστάγματά μου
20.7 οὐ λήμψῃ τὸ ὄνομα κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἐπὶ ματαίῳ οὐ γὰρ μὴ καθαρίσῃ κύριος τὸν λαμβάνοντα τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐπὶ ματαίῳ
20.8 μνήσθητι τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων ἁγιάζειν αὐτήν
20.9 ἓξ ἡμέρας ἐργᾷ καὶ ποιήσεις πάντα τὰ ἔργα σου
20.10 τῇ δὲ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ σάββατα κυρίῳ τῷ θεῷ σου οὐ ποιήσεις ἐν αὐτῇ πᾶν ἔργον σὺ καὶ ὁ υἱός σου καὶ ἡ θυγάτηρ σου ὁ παῖς σου καὶ ἡ παιδίσκη σου ὁ βοῦς σου καὶ τὸ ὑποζύγιόν σου καὶ πᾶν κτῆνός σου καὶ ὁ προσήλυτος ὁ παροικῶν ἐν σοί
20.11 ἐν γὰρ ἓξ ἡμέραις ἐποίησεν κύριος τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν καὶ τὴν θάλασσαν καὶ πάντα τὰ ἐν αὐτοῖς καὶ κατέπαυσεν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ διὰ τοῦτο εὐλόγησεν κύριος τὴν ἡμέραν τὴν ἑβδόμην καὶ ἡγίασεν αὐτήν
20.12 τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα ἵνα εὖ σοι γένηται καὶ ἵνα μακροχρόνιος γένῃ ἐπὶ τῆς γῆς τῆς ἀγαθῆς ἧς κύριος ὁ θεός σου δίδωσίν σοι
20.13 οὐ φονεύσεις
20.14 οὐ μοιχεύσεις
20.15 οὐ κλέψεις
20.16 οὐ ψευδομαρτυρήσεις κατὰ τοῦ πλησίον σου μαρτυρίαν ψευδῆ
20.17 οὐκ ἐπιθυμήσεις τὴν γυναῖκα τοῦ πλησίον σου οὐκ ἐπιθυμήσεις τὴν οἰκίαν τοῦ πλησίον σου οὔτε τὸν ἀγρὸν αὐτοῦ οὔτε τὸν παῖδα αὐτοῦ οὔτε τὴν παιδίσκην αὐτοῦ οὔτε τοῦ βοὸς αὐτοῦ οὔτε τοῦ ὑποζυγίου αὐτοῦ οὔτε παντὸς κτήνους αὐτοῦ οὔτε ὅσα τῷ πλησίον σού ἐστιν
20.18 καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἑώρα τὴν φωνὴν καὶ τὰς λαμπάδας καὶ τὴν φωνὴν τῆς σάλπιγγος καὶ τὸ ὄρος τὸ καπνίζον φοβηθέντες δὲ πᾶς ὁ λαὸς ἔστησαν μακρόθεν
20.19 καὶ εἶπαν πρὸς μωυσῆν λάλησον σὺ ἡμῖν καὶ μὴ λαλείτω πρὸς ἡμᾶς ὁ θεός μήποτε ἀποθάνωμεν
20.20 καὶ λέγει αὐτοῖς μωυσῆς θαρσεῖτε ἕνεκεν γὰρ τοῦ πειράσαι ὑμᾶς παρεγενήθη ὁ θεὸς πρὸς ὑμᾶς ὅπως ἂν γένηται ὁ φόβος αὐτοῦ ἐν ὑμῖν ἵνα μὴ ἁμαρτάνητε
20.21 εἱστήκει δὲ ὁ λαὸς μακρόθεν μωυσῆς δὲ εἰσῆλθεν εἰς τὸν γνόφον οὗ ἦν ὁ θεός
20.22 εἶπεν δὲ κύριος πρὸς μωυσῆν τάδε ἐρεῖς τῷ οἴκῳ ιακωβ καὶ ἀναγγελεῖς τοῖς υἱοῖς ισραηλ ὑμεῖς ἑωράκατε ὅτι ἐκ τοῦ οὐρανοῦ λελάληκα πρὸς ὑμᾶς
20.23 οὐ ποιήσετε ἑαυτοῖς θεοὺς ἀργυροῦς καὶ θεοὺς χρυσοῦς οὐ ποιήσετε ὑμῖν αὐτοῖς
20.24 θυσιαστήριον ἐκ γῆς ποιήσετέ μοι καὶ θύσετε ἐπ' αὐτοῦ τὰ ὁλοκαυτώματα καὶ τὰ σωτήρια ὑμῶν τὰ πρόβατα καὶ τοὺς μόσχους ὑμῶν ἐν παντὶ τόπῳ οὗ ἐὰν ἐπονομάσω τὸ ὄνομά μου ἐκεῖ καὶ ἥξω πρὸς σὲ καὶ εὐλογήσω σε
20.25 ἐὰν δὲ θυσιαστήριον ἐκ λίθων ποιῇς μοι οὐκ οἰκοδομήσεις αὐτοὺς τμητούς τὸ γὰρ ἐγχειρίδιόν σου ἐπιβέβληκας ἐπ' αὐτούς καὶ μεμίανται
20.26 οὐκ ἀναβήσῃ ἐν ἀναβαθμίσιν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριόν μου ὅπως ἂν μὴ ἀποκαλύψῃς τὴν ἀσχημοσύνην σου ἐπ' αὐτοῦ
20.1 kai elalehsen kyrios pantas toys logoys toytoys legohn
20.2 egoh eimi kyrios o theos soy ostis exehgagon se ek gehs aigyptoy ex oikoy doyleias
20.3 oyk esontai soi theoi eteroi plehn emoy
20.4 oy poiehseis seaytoh eidohlon oyde pantos omoiohma osa en toh oyranoh anoh kai osa en teh geh katoh kai osa en tois ydasin ypokatoh tehs gehs
20.5 oy proskynehseis aytois oyde meh latreysehs aytois egoh gar eimi kyrios o theos soy theos zehlohtehs apodidoys amartias paterohn epi tekna eohs tritehs kai tetartehs geneas tois misoysin me
20.6 kai poiohn eleos eis chiliadas tois agapohsin me kai tois phylassoysin ta prostagmata moy
20.7 oy lehmpseh to onoma kyrioy toy theoy soy epi mataioh oy gar meh kathariseh kyrios ton lambanonta to onoma aytoy epi mataioh
20.8 mnehsthehti tehn ehmeran tohn sabbatohn agiazein aytehn
20.9 ex ehmeras erga kai poiehseis panta ta erga soy
20.10 teh de ehmera teh ebdomeh sabbata kyrioh toh theoh soy oy poiehseis en ayteh pan ergon sy kai o yios soy kai eh thygatehr soy o pais soy kai eh paidiskeh soy o boys soy kai to ypozygion soy kai pan ktehnos soy kai o prosehlytos o paroikohn en soi
20.11 en gar ex ehmerais epoiehsen kyrios ton oyranon kai tehn gehn kai tehn thalassan kai panta ta en aytois kai katepaysen teh ehmera teh ebdomeh dia toyto eylogehsen kyrios tehn ehmeran tehn ebdomehn kai ehgiasen aytehn
20.12 tima ton patera soy kai tehn mehtera ina ey soi genehtai kai ina makrochronios geneh epi tehs gehs tehs agathehs ehs kyrios o theos soy didohsin soi
20.13 oy phoneyseis
20.14 oy moicheyseis
20.15 oy klepseis
20.16 oy pseydomartyrehseis kata toy plehsion soy martyrian pseydeh
20.17 oyk epithymehseis tehn gynaika toy plehsion soy oyk epithymehseis tehn oikian toy plehsion soy oyte ton agron aytoy oyte ton paida aytoy oyte tehn paidiskehn aytoy oyte toy boos aytoy oyte toy ypozygioy aytoy oyte pantos ktehnoys aytoy oyte osa toh plehsion soy estin
20.18 kai pas o laos eohra tehn phohnehn kai tas lampadas kai tehn phohnehn tehs salpiggos kai to oros to kapnizon phobehthentes de pas o laos estehsan makrothen
20.19 kai eipan pros mohysehn lalehson sy ehmin kai meh laleitoh pros ehmas o theos mehpote apothanohmen
20.20 kai legei aytois mohysehs tharseite eneken gar toy peirasai ymas paregenehtheh o theos pros ymas opohs an genehtai o phobos aytoy en ymin ina meh amartanehte
20.21 eistehkei de o laos makrothen mohysehs de eisehlthen eis ton gnophon oy ehn o theos
20.22 eipen de kyrios pros mohysehn tade ereis toh oikoh iakohb kai anaggeleis tois yiois israehl ymeis eohrakate oti ek toy oyranoy lelalehka pros ymas
20.23 oy poiehsete eaytois theoys argyroys kai theoys chrysoys oy poiehsete ymin aytois
20.24 thysiastehrion ek gehs poiehsete moi kai thysete ep' aytoy ta olokaytohmata kai ta sohtehria ymohn ta probata kai toys moschoys ymohn en panti topoh oy ean eponomasoh to onoma moy ekei kai ehxoh pros se kai eylogehsoh se
20.25 ean de thysiastehrion ek lithohn poiehs moi oyk oikodomehseis aytoys tmehtoys to gar egcheiridion soy epibeblehkas ep' aytoys kai memiantai
20.26 oyk anabehseh en anabathmisin epi to thysiastehrion moy opohs an meh apokalypsehs tehn aschehmosynehn soy ep' aytoy
20.1 וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׃ ס
20.2 אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֹוצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃
20.3 לֹא יִהְיֶה־לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל־פָּנָיַ ׃
20.4 לֹא תַעֲשֶׂה־לְךָ פֶסֶל ׀ וְכָל־תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם ׀ מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם ׀ מִתַּחַת לָאָרֶץ ׃
20.5 לֹא־תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל־בָּנִים עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי׃
20.6 וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי׃ ס
20.7 לֹא תִשָּׂא אֶת־שֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה אֵת אֲשֶׁר־יִשָּׂא אֶת־שְׁמֹו לַשָּׁוְא׃ פ
20.8 זָכֹור אֶת־יֹום הַשַּׁבָּת לְקַדְּשֹׁו ׃
20.9 שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּךָ ׃
20.10 וְיֹום הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת ׀ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תַעֲשֶׂה כָל־מְלָאכָה אַתָּה ׀ וּבִנְךָ־וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ ׃
20.11 כִּי שֵׁשֶׁת־יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם וַיָּנַח בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי עַל־כֵּן בֵּרַךְ יְהוָה אֶת־יֹום הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ׃ ס
20.12 כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃ ס
20.13 לֹא תִּרְצָח׃ ס
20.14 לֹא תִּנְאָף׃ ס
20.15 לֹא תִּגְנֹב׃ ס
20.16 לֹא־תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר׃ ס
20.17 לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא־תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדֹּו וַאֲמָתֹו וְשֹׁורֹו וַחֲמֹרֹו וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ׃ פ
20.18 וְכָל־הָעָם רֹאִים אֶת־הַקֹּולֹת וְאֶת־הַלַּפִּידִם וְאֵת קֹול הַשֹּׁפָר וְאֶת־הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃
20.19 וַיֹּאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה דַּבֵּר־אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל־יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן־נָמוּת׃
20.20 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם אַל־תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסֹּות אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתֹו עַל־פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ׃
20.21 וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל־הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר־שָׁם הָאֱלֹהִים׃ פ
20.22 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן־הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם׃
20.23 לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם׃
20.24 מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה־לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת־עֹלֹתֶיךָ וְאֶת־שְׁלָמֶיךָ אֶת־צֹאנְךָ וְאֶת־בְּקָרֶךָ בְּכָל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת־שְׁמִי אָבֹוא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ׃
20.25 וְאִם־מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה־לִּי לֹא־תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ׃
20.26 וְלֹא־תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל־מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא־תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו׃ פ
20.1 wajdaber AaeloHijm Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH leAmor׃ s
20.2 Aaanokij jHwaaH AaeloHaejkaa Aaxxaer HowceAtijkaa meAaeraec micrajim mibejt Oabaadijm׃
20.3 loA jiHjaeH-lkaa AaeloHijm Aaherijm Oal-paanaaja ׃
20.4 loA taOaxaeH-lkaa paesael wkaal-tmwnaaH Aaxxaer baxxaamajim mimaOal waAaxxaer baaAaaraec mitaaahat waAaxxaer bamajim mitahat laaAaaraec ׃
20.5 loA-tixxtahwaeH laaHaem wloA taaOaabdem kij Aaanokij jHwaaH AaeloHaejkaa Ael qanaaA poqed Oawon Aaabot Oal-baanijm Oal-xxilexxijm wOal-ribeOijm lxonAaaj׃
20.6 wOoxaeH haesaed laAalaapijm lAoHabaj wlxxomrej micwotaaj׃ s
20.7 loA tixaaA Aaet-xxem-jHwaaH AaeloHaejkaa laxxaawA kij loA jnaqaeH jHwaaH Aet Aaxxaer-jixaaA Aaet-xxmow laxxaawA׃ p
20.8 zaakowr Aaet-jowm Haxxabaat lqadxxow ׃
20.9 xxexxaet jaamijm taOabod wOaaxijtaa kaal-mlaAktaekaa ׃
20.10 wjowm HaxxbijOij xxabaat lajHwaaH AaeloHaejkaa loA-taOaxaeH kaal-mlaaAkaaH AataaH wbinkaa-wbitaekaa Oabdkaa waAamaatkaa wbHaemtaekaa wgerkaa Aaxxaer bixxOaaraejkaa ׃
20.11 kij xxexxaet-jaamijm OaaxaaH jHwaaH Aaet-Haxxaamajim wAaet-HaaAaaraec Aaet-Hajaam wAaet-kaal-Aaxxaer-baam wajaanah bajowm HaxxbijOij Oal-ken berak jHwaaH Aaet-jowm Haxxabaat wajqadxxeHw׃ s
20.12 kabed Aaet-Aaabijkaa wAaet-Aimaekaa lmaOan jaAarikwn jaamaejkaa Oal HaaAadaamaaH Aaxxaer-jHwaaH AaeloHaejkaa noten laak׃ s
20.13 loA tircaah׃ s
20.14 loA tinAaap׃ s
20.15 loA tignob׃ s
20.16 loA-taOanaeH breOakaa Oed xxaaqaer׃ s
20.17 loA tahmod bejt reOaekaa loA-tahmod Aexxaet reOaekaa wOabdow waAamaatow wxxowrow wahamorow wkol Aaxxaer lreOaekaa׃ p
20.18 wkaal-HaaOaam roAijm Aaet-Haqowlot wAaet-Halapijdim wAet qowl Haxxopaar wAaet-HaaHaar Oaaxxen wajarA HaaOaam wajaanuOw wajaOamdw meraahoq׃
20.19 wajoAmrw Aael-moxxaeH daber-AataaH Oimaanw wnixxmaaOaaH wAal-jdaber Oimaanw AaeloHijm paen-naamwt׃
20.20 wajoAmaer moxxaeH Aael-HaaOaam Aal-tijraaAw kij lbaOabwr nasowt Aaetkaem baaA HaaAaeloHijm wbaOabwr tiHjaeH jirAaatow Oal-pnejkaem lbiltij taehaeTaaAw׃
20.21 wajaOamod HaaOaam meraahoq wmoxxaeH nigaxx Aael-HaaOaraapael Aaxxaer-xxaam HaaAaeloHijm׃ p
20.22 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH koH toAmar Aael-bnej jixraaAel Aataem rAijtaem kij min-Haxxaamajim dibartij Oimaakaem׃
20.23 loA taOaxwn Aitij AaeloHej kaesaep weAloHej zaaHaab loA taOaxw laakaem׃
20.24 mizbah AadaamaaH taOaxaeH-lij wzaabahtaa Oaalaajw Aaet-Oolotaejkaa wAaet-xxlaamaejkaa Aaet-coAnkaa wAaet-bqaaraekaa bkaal-Hamaaqowm Aaxxaer Aazkijr Aaet-xxmij AaabowA Aelaejkaa wberaktijkaa׃
20.25 wAim-mizbah Aabaanijm taOaxaeH-lij loA-tibnaeH AaetHaen gaazijt kij harbkaa Henaptaa OaalaejHaa wathallaeHaa׃
20.26 wloA-taOalaeH bmaOalot Oal-mizbhij Aaxxaer loA-tigaalaeH Oaerwaatkaa Oaalaajw׃ p
20.1 וידבר אלהים את כל־הדברים האלה לאמר׃ ס
20.2 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃
20.3 לא יהיה־לך אלהים אחרים על־פני ׃
20.4 לא תעשה־לך פסל ׀ וכל־תמונה אשר בשמים ׀ ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים ׀ מתחת לארץ ׃
20.5 לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על־בנים על־שלשים ועל־רבעים לשנאי׃
20.6 ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃ ס
20.7 לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשוא׃ פ
20.8 זכור את־יום השבת לקדשו ׃
20.9 ששת ימים תעבד ועשית כל־מלאכתך ׃
20.10 ויום השביעי שבת ׀ ליהוה אלהיך לא־תעשה כל־מלאכה אתה ׀ ובנך־ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך ׃
20.11 כי ששת־ימים עשה יהוה את־השמים ואת־הארץ את־הים ואת־כל־אשר־בם וינח ביום השביעי על־כן ברך יהוה את־יום השבת ויקדשהו׃ ס
20.12 כבד את־אביך ואת־אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃ ס
20.13 לא תרצח׃ ס
20.14 לא תנאף׃ ס
20.15 לא תגנב׃ ס
20.16 לא־תענה ברעך עד שקר׃ ס
20.17 לא תחמד בית רעך לא־תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ פ
20.18 וכל־העם ראים את־הקולת ואת־הלפידם ואת קול השפר ואת־ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק׃
20.19 ויאמרו אל־משה דבר־אתה עמנו ונשמעה ואל־ידבר עמנו אלהים פן־נמות׃
20.20 ויאמר משה אל־העם אל־תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על־פניכם לבלתי תחטאו׃
20.21 ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל־הערפל אשר־שם האלהים׃ פ
20.22 ויאמר יהוה אל־משה כה תאמר אל־בני ישראל אתם ראיתם כי מן־השמים דברתי עמכם׃
20.23 לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם׃
20.24 מזבח אדמה תעשה־לי וזבחת עליו את־עלתיך ואת־שלמיך את־צאנך ואת־בקרך בכל־המקום אשר אזכיר את־שמי אבוא אליך וברכתיך׃
20.25 ואם־מזבח אבנים תעשה־לי לא־תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה׃
20.26 ולא־תעלה במעלת על־מזבחי אשר לא־תגלה ערותך עליו׃ פ
20.1 wjdbr AlHjm At kl-Hdbrjm HAlH lAmr׃ s
20.2 Ankj jHwH AlHjk Axr HwcAtjk mArc mcrjm mbjt Obdjm׃
20.3 lA jHjH-lk AlHjm Ahrjm Ol-pnj ׃
20.4 lA tOxH-lk psl wkl-tmwnH Axr bxmjm mmOl wAxr bArc mtht wAxr bmjm mtht lArc ׃
20.5 lA-txthwH lHm wlA tObdm kj Ankj jHwH AlHjk Al qnA pqd Own Abt Ol-bnjm Ol-xlxjm wOl-rbOjm lxnAj׃
20.6 wOxH hsd lAlpjm lAHbj wlxmrj mcwtj׃ s
20.7 lA txA At-xm-jHwH AlHjk lxwA kj lA jnqH jHwH At Axr-jxA At-xmw lxwA׃ p
20.8 zkwr At-jwm Hxbt lqdxw ׃
20.9 xxt jmjm tObd wOxjt kl-mlAktk ׃
20.10 wjwm HxbjOj xbt ljHwH AlHjk lA-tOxH kl-mlAkH AtH wbnk-wbtk Obdk wAmtk wbHmtk wgrk Axr bxOrjk ׃
20.11 kj xxt-jmjm OxH jHwH At-Hxmjm wAt-HArc At-Hjm wAt-kl-Axr-bm wjnh bjwm HxbjOj Ol-kn brk jHwH At-jwm Hxbt wjqdxHw׃ s
20.12 kbd At-Abjk wAt-Amk lmOn jArkwn jmjk Ol HAdmH Axr-jHwH AlHjk ntn lk׃ s
20.13 lA trch׃ s
20.14 lA tnAp׃ s
20.15 lA tgnb׃ s
20.16 lA-tOnH brOk Od xqr׃ s
20.17 lA thmd bjt rOk lA-thmd Axt rOk wObdw wAmtw wxwrw whmrw wkl Axr lrOk׃ p
20.18 wkl-HOm rAjm At-Hqwlt wAt-Hlpjdm wAt qwl Hxpr wAt-HHr Oxn wjrA HOm wjnOw wjOmdw mrhq׃
20.19 wjAmrw Al-mxH dbr-AtH Omnw wnxmOH wAl-jdbr Omnw AlHjm pn-nmwt׃
20.20 wjAmr mxH Al-HOm Al-tjrAw kj lbObwr nswt Atkm bA HAlHjm wbObwr tHjH jrAtw Ol-pnjkm lbltj thTAw׃
20.21 wjOmd HOm mrhq wmxH ngx Al-HOrpl Axr-xm HAlHjm׃ p
20.22 wjAmr jHwH Al-mxH kH tAmr Al-bnj jxrAl Atm rAjtm kj mn-Hxmjm dbrtj Omkm׃
20.23 lA tOxwn Atj AlHj ksp wAlHj zHb lA tOxw lkm׃
20.24 mzbh AdmH tOxH-lj wzbht Oljw At-Oltjk wAt-xlmjk At-cAnk wAt-bqrk bkl-Hmqwm Axr Azkjr At-xmj AbwA Aljk wbrktjk׃
20.25 wAm-mzbh Abnjm tOxH-lj lA-tbnH AtHn gzjt kj hrbk Hnpt OljH wthllH׃
20.26 wlA-tOlH bmOlt Ol-mzbhj Axr lA-tglH Orwtk Oljw׃ p
20.1 Locutusque est Deus cunctos sermones hos:
20.2 “ Ego sum Dominus Deus tuus, qui eduxi te de terra Aegypti, de domo servitutis.
20.3 Non habebis deos alienos coram me.
20.4 Non facies tibi sculptile neque omnem similitudinem eorum, quae sunt in caelo desuper et quae in terra deorsum et quae in aquis sub terra.
20.5 Non adorabis ea neque coles, quia ego sum Dominus Deus tuus, Deus zelotes, visitans iniquitatem patrum in filiis in tertiam et quartam generationem eorum, qui oderunt me,
20.6 et faciens misericordiam in milia his, qui diligunt me et custodiunt praecepta mea.
20.7 Non assumes nomen Domini Dei tui in vanum, nec enim habebit insontem Dominus eum, qui assumpserit nomen Domini Dei sui frustra.
20.8 Memento, ut diem sabbati sanctifices.
20.9 Sex diebus operaberis et facies omnia opera tua;
20.10 septimus autem dies sabbatum Domino Deo tuo est; non facies omne opus tu et filius tuus et filia tua, servus tuus et ancilla tua, iumentum tuum et advena, qui est intra portas tuas.
20.11 Sex enim diebus fecit Dominus caelum et terram et mare et omnia, quae in eis sunt, et requievit in die septimo; idcirco benedixit Dominus diei sabbati et sanctificavit eum.
20.12 Honora patrem tuum et matrem tuam, ut sis longaevus super terram, quam Dominus Deus tuus dabit tibi.
20.13 Non occides.
20.14 Non moechaberis.
20.15 Non furtum facies.
20.16 Non loqueris contra proximum tuum falsum testimonium.
20.17 Non concupisces domum proximi tui: non desiderabis uxorem eius, non servum, non ancillam, non bovem, non asinum nec omnia, quae illius sunt ”.
20.18 Cunctus autem populus videbat voces et lampades et sonitum bucinae montemque fumantem; et perterriti ac pavore concussi steterunt procul
20.19 dicentes Moysi: “ Loquere tu nobis, et audiemus; non loquatur nobis Deus, ne moriamur ”.
20.20 Et ait Moyses ad populum: “ Nolite timere; ut enim probaret vos, venit Deus, et ut timor illius esset in vobis, ne peccaretis ”.
20.21 Stetitque populus de longe; Moyses autem accessit ad caliginem, in qua erat Deus.
20.22 Dixit praeterea Dominus ad Moysen: “ Haec dices filiis Israel: Vos vidistis quod de caelo locutus sim vobis.
20.23 Non facietis praeter me deos argenteos nec deos aureos facietis vobis.
20.24 Altare de terra facietis mihi et offeretis super eo holocausta et pacifica vestra, oves vestras et boves; in omni loco, in quo memoriam fecero nominis mei, veniam ad te et benedicam tibi.
20.25 Quod si altare lapideum feceris mihi, non aedificabis illud de sectis lapidibus; si enim levaveris cultrum super eo, polluetur.
20.26 Non ascendes per gradus ad altare meum, ne reveletur turpitudo tua.
21.1 Das sind die Rechte, die du ihnen vorlegen sollst:
21.2 So du einen hebräischen Knecht kaufst, soll er sechs Jahre lang dienen, und im siebenten soll er unentgeltlich freigelassen werden.
21.3 Ist er allein gekommen, so soll er auch allein entlassen werden; ist er aber verehelicht gekommen, so soll sein Weib mit ihm ausgehen.
21.4 Hat ihm aber sein Herr ein Weib gegeben, und diese hat ihm Söhne oder Töchter geboren, so soll das Weib samt ihren Kindern seinem Herrn gehören; er aber soll allein entlassen werden.
21.5 Spricht aber der Knecht: Ich habe meinen Herrn, mein Weib und meine Kinder lieb,
21.6 ich will nicht freigelassen werden, so bringe ihn sein Herr vor Gott und stelle ihn an die Tür oder den Pfosten und durchbohre ihm seine Ohren mit einem Pfriem, daß er ihm diene ewiglich.
21.7 Verkauft jemand seine Tochter als Magd, so soll sie nicht wie die Knechte freigelassen werden.
21.8 Mißfällt sie ihrem Herrn, also daß er sie nicht heiratet, so lasse er sie loskaufen; aber unter ein fremdes Volk sie zu verkaufen hat er keine Macht, wenn er ihr untreu wird.
21.9 Vermählt er sie aber seinem Sohne, so soll er nach der Töchter Recht mit ihr handeln.
21.10 Nimmt er sich aber eine andere, so soll er jener an Nahrung, Kleidung und der ehelichen Pflicht nichts abbrechen.
21.11 Tut er diese drei Stücke nicht an ihr, so soll sie umsonst, unentgeltlich frei werden.
21.12 Wer einen Menschen schlägt, daß er stirbt, der soll des Todes sterben.
21.13 Hat er ihm aber nicht nachgestellt, sondern hat Gott es seiner Hand widerfahren lassen, so will ich dir einen Ort bestimmen, dahin er fliehen mag.
21.14 Wenn aber jemand gegen seinen Nächsten so aufgebracht war, daß er ihn vorsätzlich umgebracht hat, so sollst du ihn von meinem Altar wegnehmen, damit er sterbe.
21.15 Wer seinen Vater oder seine Mutter schlägt, der soll des Todes sterben.
21.16 Wer einen Menschen stiehlt und ihn verkauft, oder so, daß man ihn noch in seiner Hand findet, der soll des Todes sterben.
21.17 Auch wer seinem Vater oder seiner Mutter flucht, soll des Todes sterben.
21.18 Wenn Männer miteinander hadern, und einer schlägt den andern mit einem Stein oder mit der Faust, daß er nicht stirbt, aber zu Bette liegen muß;
21.19 und wenn er soweit wieder hergestellt wird, daß er auf einen Stock gestützt ausgehen kann, so soll der, welcher ihn geschlagen hat, unschuldig sein; nur soll er ihn für die Versäumnis entschädigen und ihn vollständig heilen lassen.
21.20 Und wer seinen Knecht oder seine Magd mit einem Stocke schlägt, so daß sie ihm unter der Hand sterben, der soll bestraft werden;
21.21 stehen sie aber nach einem oder zwei Tagen wieder auf, so soll er nicht bestraft werden, weil es sein eigener Schade ist.
21.22 Wenn Männer sich zanken und stoßen ein schwangeres Weib, daß eine Fehlgeburt entsteht, aber sonst kein Schade, so muß eine Geldstrafe erlegt werden, wie sie der Ehemann des Weibes festsetzt; und man soll sie auf richterliche Entscheidung hin geben.
21.23 Wenn aber ein Schaden entsteht, so sollst du ihn ersetzen; Seele um Seele,
21.24 Auge um Auge, Zahn um Zahn, Hand um Hand, Fuß um Fuß,
21.25 Brandmal um Brandmal, Wunde um Wunde, Beule um Beule.
21.26 Wenn jemand seinem Knecht oder seiner Magd ein Auge ausschlägt, so soll er sie freilassen zur Entschädigung für das Auge.
21.27 Desgleichen, wenn er dem Knecht oder der Magd einen Zahn ausschlägt, soll er sie auch freilassen für den Zahn.
21.28 Wenn ein Ochs einen Mann oder eine Frau zu Tode stößt, so soll man ihn steinigen und sein Fleisch nicht essen; der Eigentümer des Ochsen aber bleibe unbestraft.
21.29 Ist aber der Ochs seit mehreren Tagen stößig gewesen und wurde sein Herr deshalb verwarnt, hat ihn aber doch nicht in Verwahrung getan, so soll der Ochs, der einen Mann oder eine Frau getötet hat, gesteinigt werden, und auch sein Herr soll sterben.
21.30 Wird ihm aber ein Lösegeld auferlegt, so soll er zur Erlösung seiner Seele soviel geben, als man ihm auferlegt.
21.31 Stößt er einen Sohn oder eine Tochter, so soll man ihn auch nach diesem Rechte behandeln.
21.32 Wenn aber der Ochs einen Knecht stößt oder eine Magd, so soll man ihrem Herrn dreißig silberne Schekel bezahlen; der Ochs aber muß gesteinigt werden.
21.33 Wenn jemand eine Zisterne abdeckt oder eine solche gräbt und deckt sie nicht zu, und es fällt ein Ochs oder Esel hinein,
21.34 so hat der Zisternenbesitzer den Eigentümer des Viehes mit Geld zu entschädigen, das Aas aber mag er behalten.
21.35 Wenn jemandes Ochs den Ochsen eines anderen zu Tode stößt, so sollen sie den lebendigen Ochsen verkaufen und das Geld teilen und das Aas auch teilen.
21.36 Wußte man aber, daß der Ochs schon seit etlichen Tagen stößig war und hat sein Herr ihn doch nicht in Verwahrung getan, so soll er den Ochsen ersetzen und das Aas behalten.
21.1 καὶ ταῦτα τὰ δικαιώματα ἃ παραθήσεις ἐνώπιον αὐτῶν
21.2 ἐὰν κτήσῃ παῖδα εβραῖον ἓξ ἔτη δουλεύσει σοι τῷ δὲ ἑβδόμῳ ἔτει ἀπελεύσεται ἐλεύθερος δωρεάν
21.3 ἐὰν αὐτὸς μόνος εἰσέλθῃ καὶ μόνος ἐξελεύσεται ἐὰν δὲ γυνὴ συνεισέλθῃ μετ' αὐτοῦ ἐξελεύσεται καὶ ἡ γυνὴ μετ' αὐτοῦ
21.4 ἐὰν δὲ ὁ κύριος δῷ αὐτῷ γυναῖκα καὶ τέκῃ αὐτῷ υἱοὺς ἢ θυγατέρας ἡ γυνὴ καὶ τὰ παιδία ἔσται τῷ κυρίῳ αὐτοῦ αὐτὸς δὲ μόνος ἐξελεύσεται
21.5 ἐὰν δὲ ἀποκριθεὶς εἴπῃ ὁ παῖς ἠγάπηκα τὸν κύριόν μου καὶ τὴν γυναῖκα καὶ τὰ παιδία οὐκ ἀποτρέχω ἐλεύθερος
21.6 προσάξει αὐτὸν ὁ κύριος αὐτοῦ πρὸς τὸ κριτήριον τοῦ θεοῦ καὶ τότε προσάξει αὐτὸν ἐπὶ τὴν θύραν ἐπὶ τὸν σταθμόν καὶ τρυπήσει αὐτοῦ ὁ κύριος τὸ οὖς τῷ ὀπητίῳ καὶ δουλεύσει αὐτῷ εἰς τὸν αἰῶνα
21.7 ἐὰν δέ τις ἀποδῶται τὴν ἑαυτοῦ θυγατέρα οἰκέτιν οὐκ ἀπελεύσεται ὥσπερ ἀποτρέχουσιν αἱ δοῦλαι
21.8 ἐὰν μὴ εὐαρεστήσῃ τῷ κυρίῳ αὐτῆς ἣν αὑτῷ καθωμολογήσατο ἀπολυτρώσει αὐτήν ἔθνει δὲ ἀλλοτρίῳ οὐ κύριός ἐστιν πωλεῖν αὐτήν ὅτι ἠθέτησεν ἐν αὐτῇ
21.9 ἐὰν δὲ τῷ υἱῷ καθομολογήσηται αὐτήν κατὰ τὸ δικαίωμα τῶν θυγατέρων ποιήσει αὐτῇ
21.10 ἐὰν δὲ ἄλλην λάβῃ ἑαυτῷ τὰ δέοντα καὶ τὸν ἱματισμὸν καὶ τὴν ὁμιλίαν αὐτῆς οὐκ ἀποστερήσει
21.11 ἐὰν δὲ τὰ τρία ταῦτα μὴ ποιήσῃ αὐτῇ ἐξελεύσεται δωρεὰν ἄνευ ἀργυρίου
21.12 ἐὰν δὲ πατάξῃ τίς τινα καὶ ἀποθάνῃ θανάτῳ θανατούσθω
21.13 ὁ δὲ οὐχ ἑκών ἀλλὰ ὁ θεὸς παρέδωκεν εἰς τὰς χεῖρας αὐτοῦ δώσω σοι τόπον οὗ φεύξεται ἐκεῖ ὁ φονεύσας
21.14 ἐὰν δέ τις ἐπιθῆται τῷ πλησίον ἀποκτεῖναι αὐτὸν δόλῳ καὶ καταφύγῃ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου μου λήμψῃ αὐτὸν θανατῶσαι
21.15 ὃς τύπτει πατέρα αὐτοῦ ἢ μητέρα αὐτοῦ θανάτῳ θανατούσθω
21.16 ὃς ἐὰν κλέψῃ τίς τινα τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ καταδυναστεύσας αὐτὸν ἀποδῶται καὶ εὑρεθῇ ἐν αὐτῷ θανάτῳ τελευτάτω
21.17 ὁ κακολογῶν πατέρα αὐτοῦ ἢ μητέρα αὐτοῦ τελευτήσει θανάτῳ
21.18 ἐὰν δὲ λοιδορῶνται δύο ἄνδρες καὶ πατάξῃ τις τὸν πλησίον λίθῳ ἢ πυγμῇ καὶ μὴ ἀποθάνῃ κατακλιθῇ δὲ ἐπὶ τὴν κοίτην
21.19 ἐὰν ἐξαναστὰς ὁ ἄνθρωπος περιπατήσῃ ἔξω ἐπὶ ῥάβδου ἀθῷος ἔσται ὁ πατάξας πλὴν τῆς ἀργίας αὐτοῦ ἀποτείσει καὶ τὰ ἰατρεῖα
21.20 ἐὰν δέ τις πατάξῃ τὸν παῖδα αὐτοῦ ἢ τὴν παιδίσκην αὐτοῦ ἐν ῥάβδῳ καὶ ἀποθάνῃ ὑπὸ τὰς χεῖρας αὐτοῦ δίκῃ ἐκδικηθήτω
21.21 ἐὰν δὲ διαβιώσῃ ἡμέραν μίαν ἢ δύο οὐκ ἐκδικηθήσεται τὸ γὰρ ἀργύριον αὐτοῦ ἐστιν
21.22 ἐὰν δὲ μάχωνται δύο ἄνδρες καὶ πατάξωσιν γυναῖκα ἐν γαστρὶ ἔχουσαν καὶ ἐξέλθῃ τὸ παιδίον αὐτῆς μὴ ἐξεικονισμένον ἐπιζήμιον ζημιωθήσεται καθότι ἂν ἐπιβάλῃ ὁ ἀνὴρ τῆς γυναικός δώσει μετὰ ἀξιώματος
21.23 ἐὰν δὲ ἐξεικονισμένον ἦν δώσει ψυχὴν ἀντὶ ψυχῆς
21.24 ὀφθαλμὸν ἀντὶ ὀφθαλμοῦ ὀδόντα ἀντὶ ὀδόντος χεῖρα ἀντὶ χειρός πόδα ἀντὶ ποδός
21.25 κατάκαυμα ἀντὶ κατακαύματος τραῦμα ἀντὶ τραύματος μώλωπα ἀντὶ μώλωπος
21.26 ἐὰν δέ τις πατάξῃ τὸν ὀφθαλμὸν τοῦ οἰκέτου αὐτοῦ ἢ τὸν ὀφθαλμὸν τῆς θεραπαίνης αὐτοῦ καὶ ἐκτυφλώσῃ ἐλευθέρους ἐξαποστελεῖ αὐτοὺς ἀντὶ τοῦ ὀφθαλμοῦ αὐτῶν
21.27 ἐὰν δὲ τὸν ὀδόντα τοῦ οἰκέτου ἢ τὸν ὀδόντα τῆς θεραπαίνης αὐτοῦ ἐκκόψῃ ἐλευθέρους ἐξαποστελεῖ αὐτοὺς ἀντὶ τοῦ ὀδόντος αὐτῶν
21.28 ἐὰν δὲ κερατίσῃ ταῦρος ἄνδρα ἢ γυναῖκα καὶ ἀποθάνῃ λίθοις λιθοβοληθήσεται ὁ ταῦρος καὶ οὐ βρωθήσεται τὰ κρέα αὐτοῦ ὁ δὲ κύριος τοῦ ταύρου ἀθῷος ἔσται
21.29 ἐὰν δὲ ὁ ταῦρος κερατιστὴς ᾖ πρὸ τῆς ἐχθὲς καὶ πρὸ τῆς τρίτης καὶ διαμαρτύρωνται τῷ κυρίῳ αὐτοῦ καὶ μὴ ἀφανίσῃ αὐτόν ἀνέλῃ δὲ ἄνδρα ἢ γυναῖκα ὁ ταῦρος λιθοβοληθήσεται καὶ ὁ κύριος αὐτοῦ προσαποθανεῖται
21.30 ἐὰν δὲ λύτρα ἐπιβληθῇ αὐτῷ δώσει λύτρα τῆς ψυχῆς αὐτοῦ ὅσα ἐὰν ἐπιβάλωσιν αὐτῷ
21.31 ἐὰν δὲ υἱὸν ἢ θυγατέρα κερατίσῃ κατὰ τὸ δικαίωμα τοῦτο ποιήσουσιν αὐτῷ
21.32 ἐὰν δὲ παῖδα κερατίσῃ ὁ ταῦρος ἢ παιδίσκην ἀργυρίου τριάκοντα δίδραχμα δώσει τῷ κυρίῳ αὐτῶν καὶ ὁ ταῦρος λιθοβοληθήσεται
21.33 ἐὰν δέ τις ἀνοίξῃ λάκκον ἢ λατομήσῃ λάκκον καὶ μὴ καλύψῃ αὐτόν καὶ ἐμπέσῃ ἐκεῖ μόσχος ἢ ὄνος
21.34 ὁ κύριος τοῦ λάκκου ἀποτείσει ἀργύριον δώσει τῷ κυρίῳ αὐτῶν τὸ δὲ τετελευτηκὸς αὐτῷ ἔσται
21.35 ἐὰν δὲ κερατίσῃ τινὸς ταῦρος τὸν ταῦρον τοῦ πλησίον καὶ τελευτήσῃ ἀποδώσονται τὸν ταῦρον τὸν ζῶντα καὶ διελοῦνται τὸ ἀργύριον αὐτοῦ καὶ τὸν ταῦρον τὸν τεθνηκότα διελοῦνται
21.36 ἐὰν δὲ γνωρίζηται ὁ ταῦρος ὅτι κερατιστής ἐστιν πρὸ τῆς ἐχθὲς καὶ πρὸ τῆς τρίτης ἡμέρας καὶ διαμεμαρτυρημένοι ὦσιν τῷ κυρίῳ αὐτοῦ καὶ μὴ ἀφανίσῃ αὐτόν ἀποτείσει ταῦρον ἀντὶ ταύρου ὁ δὲ τετελευτηκὼς αὐτῷ ἔσται
21.1 kai tayta ta dikaiohmata a parathehseis enohpion aytohn
21.2 ean ktehseh paida ebraion ex eteh doyleysei soi toh de ebdomoh etei apeleysetai eleytheros dohrean
21.3 ean aytos monos eiseltheh kai monos exeleysetai ean de gyneh syneiseltheh met' aytoy exeleysetai kai eh gyneh met' aytoy
21.4 ean de o kyrios doh aytoh gynaika kai tekeh aytoh yioys eh thygateras eh gyneh kai ta paidia estai toh kyrioh aytoy aytos de monos exeleysetai
21.5 ean de apokritheis eipeh o pais ehgapehka ton kyrion moy kai tehn gynaika kai ta paidia oyk apotrechoh eleytheros
21.6 prosaxei ayton o kyrios aytoy pros to kritehrion toy theoy kai tote prosaxei ayton epi tehn thyran epi ton stathmon kai trypehsei aytoy o kyrios to oys toh opehtioh kai doyleysei aytoh eis ton aiohna
21.7 ean de tis apodohtai tehn eaytoy thygatera oiketin oyk apeleysetai ohsper apotrechoysin ai doylai
21.8 ean meh eyarestehseh toh kyrioh aytehs ehn aytoh kathohmologehsato apolytrohsei aytehn ethnei de allotrioh oy kyrios estin pohlein aytehn oti ehthetehsen en ayteh
21.9 ean de toh yioh kathomologehsehtai aytehn kata to dikaiohma tohn thygaterohn poiehsei ayteh
21.10 ean de allehn labeh eaytoh ta deonta kai ton imatismon kai tehn omilian aytehs oyk aposterehsei
21.11 ean de ta tria tayta meh poiehseh ayteh exeleysetai dohrean aney argyrioy
21.12 ean de pataxeh tis tina kai apothaneh thanatoh thanatoysthoh
21.13 o de oych ekohn alla o theos paredohken eis tas cheiras aytoy dohsoh soi topon oy pheyxetai ekei o phoneysas
21.14 ean de tis epithehtai toh plehsion apokteinai ayton doloh kai kataphygeh apo toy thysiastehrioy moy lehmpseh ayton thanatohsai
21.15 os typtei patera aytoy eh mehtera aytoy thanatoh thanatoysthoh
21.16 os ean klepseh tis tina tohn yiohn israehl kai katadynasteysas ayton apodohtai kai eyretheh en aytoh thanatoh teleytatoh
21.17 o kakologohn patera aytoy eh mehtera aytoy teleytehsei thanatoh
21.18 ean de loidorohntai dyo andres kai pataxeh tis ton plehsion lithoh eh pygmeh kai meh apothaneh kataklitheh de epi tehn koitehn
21.19 ean exanastas o anthrohpos peripatehseh exoh epi rabdoy athohos estai o pataxas plehn tehs argias aytoy apoteisei kai ta iatreia
21.20 ean de tis pataxeh ton paida aytoy eh tehn paidiskehn aytoy en rabdoh kai apothaneh ypo tas cheiras aytoy dikeh ekdikehthehtoh
21.21 ean de diabiohseh ehmeran mian eh dyo oyk ekdikehthehsetai to gar argyrion aytoy estin
21.22 ean de machohntai dyo andres kai pataxohsin gynaika en gastri echoysan kai exeltheh to paidion aytehs meh exeikonismenon epizehmion zehmiohthehsetai kathoti an epibaleh o anehr tehs gynaikos dohsei meta axiohmatos
21.23 ean de exeikonismenon ehn dohsei psychehn anti psychehs
21.24 ophthalmon anti ophthalmoy odonta anti odontos cheira anti cheiros poda anti podos
21.25 katakayma anti katakaymatos trayma anti traymatos mohlohpa anti mohlohpos
21.26 ean de tis pataxeh ton ophthalmon toy oiketoy aytoy eh ton ophthalmon tehs therapainehs aytoy kai ektyphlohseh eleytheroys exapostelei aytoys anti toy ophthalmoy aytohn
21.27 ean de ton odonta toy oiketoy eh ton odonta tehs therapainehs aytoy ekkopseh eleytheroys exapostelei aytoys anti toy odontos aytohn
21.28 ean de keratiseh tayros andra eh gynaika kai apothaneh lithois lithobolehthehsetai o tayros kai oy brohthehsetai ta krea aytoy o de kyrios toy tayroy athohos estai
21.29 ean de o tayros keratistehs eh pro tehs echthes kai pro tehs tritehs kai diamartyrohntai toh kyrioh aytoy kai meh aphaniseh ayton aneleh de andra eh gynaika o tayros lithobolehthehsetai kai o kyrios aytoy prosapothaneitai
21.30 ean de lytra epiblehtheh aytoh dohsei lytra tehs psychehs aytoy osa ean epibalohsin aytoh
21.31 ean de yion eh thygatera keratiseh kata to dikaiohma toyto poiehsoysin aytoh
21.32 ean de paida keratiseh o tayros eh paidiskehn argyrioy triakonta didrachma dohsei toh kyrioh aytohn kai o tayros lithobolehthehsetai
21.33 ean de tis anoixeh lakkon eh latomehseh lakkon kai meh kalypseh ayton kai empeseh ekei moschos eh onos
21.34 o kyrios toy lakkoy apoteisei argyrion dohsei toh kyrioh aytohn to de teteleytehkos aytoh estai
21.35 ean de keratiseh tinos tayros ton tayron toy plehsion kai teleytehseh apodohsontai ton tayron ton zohnta kai dieloyntai to argyrion aytoy kai ton tayron ton tethnehkota dieloyntai
21.36 ean de gnohrizehtai o tayros oti keratistehs estin pro tehs echthes kai pro tehs tritehs ehmeras kai diamemartyrehmenoi ohsin toh kyrioh aytoy kai meh aphaniseh ayton apoteisei tayron anti tayroy o de teteleytehkohs aytoh estai
21.1 וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם׃
21.2 כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם׃
21.3 אִם־בְּגַפֹּו יָבֹא בְּגַפֹּו יֵצֵא אִם־בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתֹּו עִמֹּו׃
21.4 אִם־אֲדֹנָיו יִתֶּן־לֹו אִשָּׁה וְיָלְדָה־לֹו בָנִים אֹו בָנֹות הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפֹּו׃
21.5 וְאִם־אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת־אֲדֹנִי אֶת־אִשְׁתִּי וְאֶת־בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי׃
21.6 וְהִגִּישֹׁו אֲדֹנָיו אֶל־הָאֱלֹהִים וְהִגִּישֹׁו אֶל־הַדֶּלֶת אֹו אֶל־הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת־אָזְנֹו בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדֹו לְעֹלָם׃ ס
21.7 וְכִי־יִמְכֹּר אִישׁ אֶת־בִּתֹּו לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׃
21.8 אִם־רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר־ [לֹא כ] (לֹו ק) יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹא־יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדֹו־בָהּ׃
21.9 וְאִם־לִבְנֹו יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנֹות יַעֲשֶׂה־לָּהּ׃
21.10 אִם־אַחֶרֶת יִקַּח־לֹו שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע׃
21.11 וְאִם־שְׁלָשׁ־אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף׃ ס
21.12 מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מֹות יוּמָת׃
21.13 וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדֹו וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקֹום אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה׃ ס
21.14 וְכִי־יָזִד אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ לְהָרְגֹו בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת׃ ס
21.15 וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמֹּו מֹות יוּמָת׃
21.16 וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרֹו וְנִמְצָא בְיָדֹו מֹות יוּמָת׃ ס
21.17 וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמֹּו מֹות יוּמָת׃ ס
21.18 וְכִי־יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה־אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אֹו בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב׃
21.19 אִם־יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל־מִשְׁעַנְתֹּו וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתֹּו יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא׃ ס
21.20 וְכִי־יַכֶּה אִישׁ אֶת־עַבְדֹּו אֹו אֶת־אֲמָתֹו בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדֹו נָקֹם יִנָּקֵם׃
21.21 אַךְ אִם־יֹום אֹו יֹומַיִם יַעֲמֹד לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפֹּו הוּא׃ ס
21.22 וְכִי־יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסֹון עָנֹושׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים׃
21.23 וְאִם־אָסֹון יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ׃
21.24 עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל׃
21.25 כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה׃ ס
21.26 וְכִי־יַכֶּה אִישׁ אֶת־עֵין עַבְדֹּו אֹו־אֶת־עֵין אֲמָתֹו וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינֹו׃ ס
21.27 וְאִם־שֵׁן עַבְדֹּו אֹו־שֵׁן אֲמָתֹו יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנֹּו׃ פ
21.28 וְכִי־יִגַּח שֹׁור אֶת־אִישׁ אֹו אֶת־אִשָּׁה וָמֵת סָקֹול יִסָּקֵל הַשֹּׁור וְלֹא יֵאָכֵל אֶת־בְּשָׂרֹו וּבַעַל הַשֹּׁור נָקִי׃
21.29 וְאִם שֹׁור נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית אִישׁ אֹו אִשָּׁה הַשֹּׁור יִסָּקֵל וְגַם־בְּעָלָיו יוּמָת׃
21.30 אִם־כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשֹׁו כְּכֹל אֲשֶׁר־יוּשַׁת עָלָיו׃
21.31 אֹו־בֵן יִגָּח אֹו־בַת יִגָּח כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לֹּו׃
21.32 אִם־עֶבֶד יִגַּח הַשֹּׁור אֹו אָמָה כֶּסֶף ׀ שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשֹּׁור יִסָּקֵל׃ ס
21.33 וְכִי־יִפְתַּח אִישׁ בֹּור אֹו כִּי־יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל־שָׁמָּה שֹּׁור אֹו חֲמֹור׃
21.34 בַּעַל הַבֹּור יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה־לֹּו׃ ס
21.35 וְכִי־יִגֹּף שֹׁור־אִישׁ אֶת־שֹׁור רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת־הַשֹּׁור הַחַי וְחָצוּ אֶת־כַּסְפֹּו וְגַם אֶת־הַמֵּת יֶחֱצוּן׃
21.36 אֹו נֹודַע כִּי שֹׁור נַגָּח הוּא מִתְּמֹול שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שֹׁור תַּחַת הַשֹּׁור וְהַמֵּת יִהְיֶה־לֹּו׃ ס
21.1 wAelaeH HamixxpaaTijm Aaxxaer taaxijm lipnejHaem׃
21.2 kij tiqnaeH Oaebaed Oibrij xxexx xxaanijm jaOabod wbaxxbiOit jeceA lahaapxxij hinaam׃
21.3 Aim-bgapow jaaboA bgapow jeceA Aim-baOal AixxaaH HwA wjaacAaaH Aixxtow Oimow׃
21.4 Aim-Aadonaajw jitaen-low AixxaaH wjaaldaaH-low baanijm Aow baanowt HaaAixxaaH wijlaadaejHaa tiHjaeH laAdonaejHaa wHwA jeceA bgapow׃
21.5 wAim-Aaamor joAmar HaaOaebaed AaaHabtij Aaet-Aadonij Aaet-Aixxtij wAaet-baanaaj loA AeceA haapxxij׃
21.6 wHigijxxow Aadonaajw Aael-HaaAaeloHijm wHigijxxow Aael-Hadaelaet Aow Aael-HamzwzaaH wraacaO Aadonaajw Aaet-Aaaznow bamarceOa waOabaadow lOolaam׃ s
21.7 wkij-jimkor Aijxx Aaet-bitow lAaamaaH loA teceA kceAt HaaOabaadijm׃
21.8 Aim-raaOaaH bOejnej AadonaejHaa Aaxxaer- [loA k] (low q) jOaadaaH wHaepdaaH lOam naakrij loA-jimxxol lmaakraaH bbigdow-baaH׃
21.9 wAim-libnow jijOaadaenaaH kmixxpaT Habaanowt jaOaxaeH-laaH׃
21.10 Aim-Aahaeraet jiqah-low xxAeraaH kswtaaH wOonaataaH loA jigraaO׃
21.11 wAim-xxlaaxx-AelaeH loA jaOaxaeH laaH wjaacAaaH hinaam Aejn kaasaep׃ s
21.12 makeH Aijxx waamet mowt jwmaat׃
21.13 waAaxxaer loA caadaaH wHaaAaeloHijm AinaaH ljaadow wxamtij lkaa maaqowm Aaxxaer jaanws xxaamaaH׃ s
21.14 wkij-jaazid Aijxx Oal-reOeHw lHaargow bOaarmaaH meOim mizbhij tiqaahaenw laamwt׃ s
21.15 wmakeH Aaabijw wAimow mowt jwmaat׃
21.16 wgoneb Aijxx wmkaarow wnimcaaA bjaadow mowt jwmaat׃ s
21.17 wmqalel Aaabijw wAimow mowt jwmaat׃ s
21.18 wkij-jrijbun Aanaaxxijm wHikaaH-Aijxx Aaet-reOeHw bAaebaen Aow bAaegrop wloA jaamwt wnaapal lmixxkaab׃
21.19 Aim-jaaqwm wHitHalek bahwc Oal-mixxOantow wniqaaH HamakaeH raq xxibtow jiten wrapoA jrapeA׃ s
21.20 wkij-jakaeH Aijxx Aaet-Oabdow Aow Aaet-Aamaatow baxxebaeT wmet tahat jaadow naaqom jinaaqem׃
21.21 Aak Aim-jowm Aow jowmajim jaOamod loA juqam kij kaspow HwA׃ s
21.22 wkij-jinaacw Aanaaxxijm wnaagpw AixxaaH HaaraaH wjaacAw jlaadaejHaa wloA jiHjaeH Aaasown Oaanowxx jeOaanexx kaAaxxaer jaaxxijt Oaalaajw baOal HaaAixxaaH wnaatan biplilijm׃
21.23 wAim-Aaasown jiHjaeH wnaatataaH naepaexx tahat naapaexx׃
21.24 Oajin tahat Oajin xxen tahat xxen jaad tahat jaad raegael tahat raagael׃
21.25 kwijaaH tahat kwijaaH paecaO tahat paacaO habwraaH tahat habwraaH׃ s
21.26 wkij-jakaeH Aijxx Aaet-Oejn Oabdow Aow-Aaet-Oejn Aamaatow wxxihataaH lahaapxxij jxxalhaenw tahat Oejnow׃ s
21.27 wAim-xxen Oabdow Aow-xxen Aamaatow japijl lahaapxxij jxxalhaenw tahat xxinow׃ p
21.28 wkij-jigah xxowr Aaet-Aijxx Aow Aaet-AixxaaH waamet saaqowl jisaaqel Haxxowr wloA jeAaakel Aaet-bxaarow wbaOal Haxxowr naaqij׃
21.29 wAim xxowr nagaah HwA mitmol xxilxxom wHwOad bibOaalaajw wloA jixxmraenw wHemijt Aijxx Aow AixxaaH Haxxowr jisaaqel wgam-bOaalaajw jwmaat׃
21.30 Aim-kopaer jwxxat Oaalaajw wnaatan pidjon napxxow kkol Aaxxaer-jwxxat Oaalaajw׃
21.31 Aow-ben jigaah Aow-bat jigaah kamixxpaaT HazaeH jeOaaxaeH low׃
21.32 Aim-Oaebaed jigah Haxxowr Aow AaamaaH kaesaep xxloxxijm xxqaalijm jiten laAdonaajw wHaxxowr jisaaqel׃ s
21.33 wkij-jiptah Aijxx bowr Aow kij-jikraeH Aijxx bor wloA jkasaenw wnaapal-xxaamaaH xxowr Aow hamowr׃
21.34 baOal Habowr jxxalem kaesaep jaaxxijb libOaalaajw wHamet jiHjaeH-low׃ s
21.35 wkij-jigop xxowr-Aijxx Aaet-xxowr reOeHw waamet wmaakrw Aaet-Haxxowr Hahaj whaacw Aaet-kaspow wgam Aaet-Hamet jaehaecwn׃
21.36 Aow nowdaO kij xxowr nagaah HwA mitmowl xxilxxom wloA jixxmraenw bOaalaajw xxalem jxxalem xxowr tahat Haxxowr wHamet jiHjaeH-low׃ s
21.1 ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם׃
21.2 כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם׃
21.3 אם־בגפו יבא בגפו יצא אם־בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃
21.4 אם־אדניו יתן־לו אשה וילדה־לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו׃
21.5 ואם־אמר יאמר העבד אהבתי את־אדני את־אשתי ואת־בני לא אצא חפשי׃
21.6 והגישו אדניו אל־האלהים והגישו אל־הדלת או אל־המזוזה ורצע אדניו את־אזנו במרצע ועבדו לעלם׃ ס
21.7 וכי־ימכר איש את־בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃
21.8 אם־רעה בעיני אדניה אשר־ [לא כ] (לו ק) יעדה והפדה לעם נכרי לא־ימשל למכרה בבגדו־בה׃
21.9 ואם־לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה־לה׃
21.10 אם־אחרת יקח־לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׃
21.11 ואם־שלש־אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃ ס
21.12 מכה איש ומת מות יומת׃
21.13 ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃ ס
21.14 וכי־יזד איש על־רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃ ס
21.15 ומכה אביו ואמו מות יומת׃
21.16 וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת׃ ס
21.17 ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ ס
21.18 וכי־יריבן אנשים והכה־איש את־רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב׃
21.19 אם־יקום והתהלך בחוץ על־משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא׃ ס
21.20 וכי־יכה איש את־עבדו או את־אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם׃
21.21 אך אם־יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא׃ ס
21.22 וכי־ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים׃
21.23 ואם־אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש׃
21.24 עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל׃
21.25 כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה׃ ס
21.26 וכי־יכה איש את־עין עבדו או־את־עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו׃ ס
21.27 ואם־שן עבדו או־שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו׃ פ
21.28 וכי־יגח שור את־איש או את־אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את־בשרו ובעל השור נקי׃
21.29 ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם־בעליו יומת׃
21.30 אם־כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר־יושת עליו׃
21.31 או־בן יגח או־בת יגח כמשפט הזה יעשה לו׃
21.32 אם־עבד יגח השור או אמה כסף ׀ שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל׃ ס
21.33 וכי־יפתח איש בור או כי־יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל־שמה שור או חמור׃
21.34 בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה־לו׃ ס
21.35 וכי־יגף שור־איש את־שור רעהו ומת ומכרו את־השור החי וחצו את־כספו וגם את־המת יחצון׃
21.36 או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה־לו׃ ס
21.1 wAlH HmxpTjm Axr txjm lpnjHm׃
21.2 kj tqnH Obd Obrj xx xnjm jObd wbxbOt jcA lhpxj hnm׃
21.3 Am-bgpw jbA bgpw jcA Am-bOl AxH HwA wjcAH Axtw Omw׃
21.4 Am-Adnjw jtn-lw AxH wjldH-lw bnjm Aw bnwt HAxH wjldjH tHjH lAdnjH wHwA jcA bgpw׃
21.5 wAm-Amr jAmr HObd AHbtj At-Adnj At-Axtj wAt-bnj lA AcA hpxj׃
21.6 wHgjxw Adnjw Al-HAlHjm wHgjxw Al-Hdlt Aw Al-HmzwzH wrcO Adnjw At-Aznw bmrcO wObdw lOlm׃ s
21.7 wkj-jmkr Ajx At-btw lAmH lA tcA kcAt HObdjm׃
21.8 Am-rOH bOjnj AdnjH Axr- [lA k] (lw q) jOdH wHpdH lOm nkrj lA-jmxl lmkrH bbgdw-bH׃
21.9 wAm-lbnw jjOdnH kmxpT Hbnwt jOxH-lH׃
21.10 Am-Ahrt jqh-lw xArH kswtH wOntH lA jgrO׃
21.11 wAm-xlx-AlH lA jOxH lH wjcAH hnm Ajn ksp׃ s
21.12 mkH Ajx wmt mwt jwmt׃
21.13 wAxr lA cdH wHAlHjm AnH ljdw wxmtj lk mqwm Axr jnws xmH׃ s
21.14 wkj-jzd Ajx Ol-rOHw lHrgw bOrmH mOm mzbhj tqhnw lmwt׃ s
21.15 wmkH Abjw wAmw mwt jwmt׃
21.16 wgnb Ajx wmkrw wnmcA bjdw mwt jwmt׃ s
21.17 wmqll Abjw wAmw mwt jwmt׃ s
21.18 wkj-jrjbn Anxjm wHkH-Ajx At-rOHw bAbn Aw bAgrp wlA jmwt wnpl lmxkb׃
21.19 Am-jqwm wHtHlk bhwc Ol-mxOntw wnqH HmkH rq xbtw jtn wrpA jrpA׃ s
21.20 wkj-jkH Ajx At-Obdw Aw At-Amtw bxbT wmt tht jdw nqm jnqm׃
21.21 Ak Am-jwm Aw jwmjm jOmd lA jqm kj kspw HwA׃ s
21.22 wkj-jncw Anxjm wngpw AxH HrH wjcAw jldjH wlA jHjH Aswn Onwx jOnx kAxr jxjt Oljw bOl HAxH wntn bplljm׃
21.23 wAm-Aswn jHjH wnttH npx tht npx׃
21.24 Ojn tht Ojn xn tht xn jd tht jd rgl tht rgl׃
21.25 kwjH tht kwjH pcO tht pcO hbwrH tht hbwrH׃ s
21.26 wkj-jkH Ajx At-Ojn Obdw Aw-At-Ojn Amtw wxhtH lhpxj jxlhnw tht Ojnw׃ s
21.27 wAm-xn Obdw Aw-xn Amtw jpjl lhpxj jxlhnw tht xnw׃ p
21.28 wkj-jgh xwr At-Ajx Aw At-AxH wmt sqwl jsql Hxwr wlA jAkl At-bxrw wbOl Hxwr nqj׃
21.29 wAm xwr ngh HwA mtml xlxm wHwOd bbOljw wlA jxmrnw wHmjt Ajx Aw AxH Hxwr jsql wgm-bOljw jwmt׃
21.30 Am-kpr jwxt Oljw wntn pdjn npxw kkl Axr-jwxt Oljw׃
21.31 Aw-bn jgh Aw-bt jgh kmxpT HzH jOxH lw׃
21.32 Am-Obd jgh Hxwr Aw AmH ksp xlxjm xqljm jtn lAdnjw wHxwr jsql׃ s
21.33 wkj-jpth Ajx bwr Aw kj-jkrH Ajx br wlA jksnw wnpl-xmH xwr Aw hmwr׃
21.34 bOl Hbwr jxlm ksp jxjb lbOljw wHmt jHjH-lw׃ s
21.35 wkj-jgp xwr-Ajx At-xwr rOHw wmt wmkrw At-Hxwr Hhj whcw At-kspw wgm At-Hmt jhcwn׃
21.36 Aw nwdO kj xwr ngh HwA mtmwl xlxm wlA jxmrnw bOljw xlm jxlm xwr tht Hxwr wHmt jHjH-lw׃ s
21.1 Haec sunt iudicia, quae propones eis:
21.2 Si emeris servum Hebraeum, sex annis serviet tibi; in septimo egredietur liber gratis.
21.3 Si solus intraverit, solus exeat; si habens uxorem, et uxor egredietur simul.
21.4 Sin autem dominus dederit illi uxorem, et pepererit filios et filias, mulier et liberi eius erunt domini sui; ipse vero exibit solus.
21.5 Quod si dixerit servus: "Diligo dominum meum et uxorem ac liberos, non egrediar liber",
21.6 afferet eum dominus ad Deum et applicabit eum ad ostium vel postes perforabitque aurem eius subula; et erit ei servus in saeculum.
21.7 Si quis vendiderit filiam suam in famulam, non egredietur sicut servi exire consueverunt.
21.8 Si displicuerit oculis domini sui, cui tradita fuerat, faciat eam redimi; populo autem alieno vendendi non habebit potestatem, quia fraudavit eam.
21.9 Sin autem filio suo desponderit eam, iuxta morem filiarum faciet illi.
21.10 Quod si alteram sibi acceperit, cibum et vestimentum et concubitum non negabit.
21.11 Si tria ista non fecerit ei, egredietur gratis absque pretio.
21.12 Qui percusserit hominem, et ille mortuus fuerit, morte moriatur.
21.13 Qui autem non est insidiatus, sed Deus illum tradidit in manus eius, constituam tibi locum, in quem fugere debeat.
21.14 Si quis de industria occiderit proximum suum et per insidias, ab altari meo evelles eum, ut moriatur.
21.15 Qui percusserit patrem suum aut matrem, morte moriatur.
21.16 Qui furatus fuerit hominem sive vendiderit eum sive inventus fuerit in manu eius, morte moriatur.
21.17 Qui maledixerit patri suo vel matri, morte moriatur.
21.18 Si rixati fuerint viri, et percusserit alter proximum suum lapide vel pugno, et ille mortuus non fuerit, sed iacuerit in lectulo,
21.19 si surrexerit et ambulaverit foris super baculum suum, impunitus erit, qui percusserit, ita tamen, ut operas eius deperditas et impensas pro medela restituat.
21.20 Qui percusserit servum suum vel ancillam virga, et mortui fuerint in manibus eius, ultioni subiacetur.
21.21 Sin autem uno die vel duobus supervixerit, non subiacebit poenae, quia pecunia illius est.
21.22 Si rixati fuerint viri, et percusserit quis mulierem praegnantem et abortivum quidem fecerit, sed aliud quid adversi non acciderit, subiacebit damno, quantum maritus mulieris expetierit, et arbitri iudicaverint.
21.23 Sin autem quid adversi acciderit, reddet animam pro anima,
21.24 oculum pro oculo, dentem pro dente, manum pro manu, pedem pro pede,
21.25 adustionem pro adustione, vulnus pro vulnere, livorem pro livore.
21.26 Si percusserit quispiam oculum servi sui aut ancillae et luscos eos fecerit, dimittet eos liberos pro oculo.
21.27 Dentem quoque si excusserit servo vel ancillae suae, dimittet eos liberos pro dente.
21.28 Si bos cornu percusserit virum aut mulierem, et mortui fuerint, lapidibus obruetur, et non comedentur carnes eius; dominus autem bovis innocens erit.
21.29 Quod si bos cornupeta fuerit ab heri et nudiustertius, et contestati sunt dominum eius, nec recluserit eum, occideritque virum aut mulierem: et bos lapidibus obruetur, et dominum illius occident.
21.30 Quod si pretium ei fuerit impositum, dabit pro anima sua, quidquid fuerit postulatus.
21.31 Filium quoque vel filiam si cornu percusserit, simili sententiae subiacebit.
21.32 Si servum vel ancillam invaserit, triginta siclos argenti dabit domino; bos vero lapidibus opprimetur.
21.33 Si quis aperuerit cisternam vel foderit et non operuerit eam, cedideritque bos vel asinus in eam,
21.34 dominus cisternae reddet pretium iumentorum; quod autem mortuum est, ipsius erit.
21.35 Si bos alienus bovem alterius vulneraverit, et ille mortuus fuerit, vendent bovem vivum et divident pretium; cadaver autem mortui inter se dispertient.
21.36 Sin autem notum erat quod bos cornupeta esset ab heri et nudiustertius, et non custodivit eum dominus suus, reddet bovem pro bove et cadaver integrum accipiet.
22.1 Wenn jemand einen Ochsen stiehlt oder ein Schaf und schlachtet oder verkauft das Tier, so soll er fünf Ochsen für einen erstatten und vier Schafe für eins.
22.2 Wird ein Dieb beim Einbruch ertappt und geschlagen, daß er stirbt, so ist man des Blutes nicht schuldig;
22.3 wäre aber die Sonne über ihm aufgegangen, so würde man des Blutes schuldig sein. Der Dieb soll Ersatz leisten; hat er aber nichts, so verkaufe man ihn um den Wert des Gestohlenen.
22.4 Wird das Gestohlene noch lebend bei ihm vorgefunden, es sei ein Ochs, ein Esel oder ein Schaf, so soll er es doppelt wiedererstatten.
22.5 Wenn jemand das Feld oder den Weinberg abweiden läßt, und er läßt dem Vieh freien Lauf, daß es auch das Feld eines andern abweidet, so soll er das Beste seines eigenen Feldes und das Beste seines Weinbergs dafür geben.
22.6 Bricht Feuer aus und ergreift eine Dornhecke und frißt einen Garbenhaufen oder das stehende Gewächs oder das ganze Feld, so soll der, welcher den Brand verursacht hat, den Schaden vergüten.
22.7 Gibt einer seinem Nächsten Geld oder Hausrat zu verwahren, und es wird aus dem Hause des Betreffenden gestohlen, so soll der Dieb, wenn er erwischt wird, es doppelt ersetzen.
22.8 Ist aber der Dieb nicht zu finden, so soll man den Hausherrn vor Gott bringen und ihn darüber verhören , ob er sich nicht vergriffen habe an seines Nächsten Gut.
22.9 Wird irgend etwas gestohlen, sei es ein Ochs, ein Esel, ein Schaf, ein Kleid, oder was sonst abhanden gekommen sein mag, wovon einer behauptet: Der hat's! So soll beider Aussage vor Gott gelangen; wen Gott schuldig spricht, der soll es seinem Nächsten doppelt ersetzen.
22.10 Wenn jemand seinem Nächsten einen Esel oder einen Ochsen oder ein Schaf oder irgend ein Vieh zu hüten gibt, und es kommt um oder nimmt Schaden oder wird geraubt, ohne daß es jemand sieht,
22.11 so soll ein Eid bei dem HERRN zwischen beiden entscheiden, daß jener sich nicht vergriffen habe an seines Nächsten Gut; und der Eigentümer soll ihn annehmen und keine Entschädigung erhalten.
22.12 Ist es ihm aber gestohlen worden, so soll er es dem Eigentümer ersetzen;
22.13 wenn es aber von einem wilden Tier zerrissen worden ist, so soll er das Zerrissene zum Beweis beibringen; bezahlen muß er es nicht.
22.14 Entlehnt jemand etwas von seinem Nächsten, und es wird beschädigt oder kommt um, ohne daß der Eigentümer dabei ist,
22.15 so muß er es ersetzen; ist der Eigentümer dabei, so braucht jener es nicht zu ersetzen; ist er ein Tagelöhner, so ist es inbegriffen in seinem Lohn.
22.16 Wenn ein Mann eine Jungfrau überredet, die noch unverlobt ist, und bei ihr liegt, so soll er sie sich durch Bezahlung des Kaufpreises zum Eheweib nehmen.
22.17 Will aber ihr Vater sie ihm durchaus nicht geben, so soll er ihm soviel bezahlen, als der Kaufpreis für eine Jungfrau beträgt.
22.18 Eine Zauberin sollst du nicht leben lassen!
22.19 Wer bei einem Vieh liegt, soll des Todes sterben.
22.20 Wer den Göttern opfert und nicht dem Herrn allein, der soll in den Bann getan werden.
22.21 Den Fremdling sollst du nicht bedrängen noch bedrücken; denn ihr seid auch Fremdlinge gewesen in Ägyptenland.
22.22 Ihr sollt keine Witwen noch Waisen bedrücken.
22.23 Wirst du sie dennoch bedrücken und sie schreien zu mir, so werde ich ihr Schreien gewiß erhören,
22.24 und es wird alsdann mein Zorn ergrimmen, daß ich euch mit dem Schwert umbringe, damit eure Weiber zu Witwen und eure Kinder zu Waisen werden!
22.25 Wenn du meinem Volk Geld leihst, einem Armen, der bei dir wohnt, so sollst du ihn nicht wie ein Wucherer behandeln, du sollst ihm keinen Zins auferlegen.
22.26 Wenn du von deinem Nächsten das Kleid als Pfand nimmst, so sollst du es ihm bis zum Sonnenuntergang wiedergeben;
22.27 denn es ist seine einzige Decke, das Kleid, das er auf der bloßen Haut trägt! Worin soll er schlafen? Schreit er aber zu mir, so erhöre ich ihn; denn ich bin gnädig.
22.28 Gott sollst du nicht lästern, und dem Obersten deines Volkes sollst du nicht fluchen!
22.29 Deinen Überfluß und dein Bestes sollst du nicht zurückbehalten; deinen erstgeborenen Sohn sollst du mir geben!
22.30 Desgleichen sollst du tun mit deinem Ochsen und deinem Schaf; sieben Tage mag es bei seiner Mutter bleiben, am achten Tag sollst du es mir geben!
22.31 Und ihr sollt mir heilige Leute sein; darum sollt ihr kein Fleisch essen, das auf dem Feld von wilden Tieren zerrissen worden ist, sondern sollt es den Hunden vorwerfen.
22.1 ἐὰν δέ τις κλέψῃ μόσχον ἢ πρόβατον καὶ σφάξῃ αὐτὸ ἢ ἀποδῶται πέντε μόσχους ἀποτείσει ἀντὶ τοῦ μόσχου καὶ τέσσαρα πρόβατα ἀντὶ τοῦ προβάτου
22.2 ἐὰν δὲ ἐν τῷ διορύγματι εὑρεθῇ ὁ κλέπτης καὶ πληγεὶς ἀποθάνῃ οὐκ ἔστιν αὐτῷ φόνος
22.3 ἐὰν δὲ ἀνατείλῃ ὁ ἥλιος ἐπ' αὐτῷ ἔνοχός ἐστιν ἀνταποθανεῖται ἐὰν δὲ μὴ ὑπάρχῃ αὐτῷ πραθήτω ἀντὶ τοῦ κλέμματος
22.4 ἐὰν δὲ καταλημφθῇ καὶ εὑρεθῇ ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ τὸ κλέμμα ἀπό τε ὄνου ἕως προβάτου ζῶντα διπλᾶ αὐτὰ ἀποτείσει
22.5 ἐὰν δὲ καταβοσκήσῃ τις ἀγρὸν ἢ ἀμπελῶνα καὶ ἀφῇ τὸ κτῆνος αὐτοῦ καταβοσκῆσαι ἀγρὸν ἕτερον ἀποτείσει ἐκ τοῦ ἀγροῦ αὐτοῦ κατὰ τὸ γένημα αὐτοῦ ἐὰν δὲ πάντα τὸν ἀγρὸν καταβοσκήσῃ τὰ βέλτιστα τοῦ ἀγροῦ αὐτοῦ καὶ τὰ βέλτιστα τοῦ ἀμπελῶνος αὐτοῦ ἀποτείσει
22.6 ἐὰν δὲ ἐξελθὸν πῦρ εὕρῃ ἀκάνθας καὶ προσεμπρήσῃ ἅλωνα ἢ στάχυς ἢ πεδίον ἀποτείσει ὁ τὸ πῦρ ἐκκαύσας
22.7 ἐὰν δέ τις δῷ τῷ πλησίον ἀργύριον ἢ σκεύη φυλάξαι καὶ κλαπῇ ἐκ τῆς οἰκίας τοῦ ἀνθρώπου ἐὰν εὑρεθῇ ὁ κλέψας ἀποτείσει διπλοῦν
22.8 ἐὰν δὲ μὴ εὑρεθῇ ὁ κλέψας προσελεύσεται ὁ κύριος τῆς οἰκίας ἐνώπιον τοῦ θεοῦ καὶ ὀμεῖται ἦ μὴν μὴ αὐτὸς πεπονηρεῦσθαι ἐφ' ὅλης τῆς παρακαταθήκης τοῦ πλησίον
22.9 κατὰ πᾶν ῥητὸν ἀδίκημα περί τε μόσχου καὶ ὑποζυγίου καὶ προβάτου καὶ ἱματίου καὶ πάσης ἀπωλείας τῆς ἐγκαλουμένης ὅ τι οὖν ἂν ᾖ ἐνώπιον τοῦ θεοῦ ἐλεύσεται ἡ κρίσις ἀμφοτέρων καὶ ὁ ἁλοὺς διὰ τοῦ θεοῦ ἀποτείσει διπλοῦν τῷ πλησίον
22.10 ἐὰν δέ τις δῷ τῷ πλησίον ὑποζύγιον ἢ μόσχον ἢ πρόβατον ἢ πᾶν κτῆνος φυλάξαι καὶ συντριβῇ ἢ τελευτήσῃ ἢ αἰχμάλωτον γένηται καὶ μηδεὶς γνῷ
22.11 ὅρκος ἔσται τοῦ θεοῦ ἀνὰ μέσον ἀμφοτέρων ἦ μὴν μὴ αὐτὸν πεπονηρεῦσθαι καθ' ὅλης τῆς παρακαταθήκης τοῦ πλησίον καὶ οὕτως προσδέξεται ὁ κύριος αὐτοῦ καὶ οὐκ ἀποτείσει
22.12 ἐὰν δὲ κλαπῇ παρ' αὐτοῦ ἀποτείσει τῷ κυρίῳ
22.13 ἐὰν δὲ θηριάλωτον γένηται ἄξει αὐτὸν ἐπὶ τὴν θήραν καὶ οὐκ ἀποτείσει
22.14 ἐὰν δὲ αἰτήσῃ τις παρὰ τοῦ πλησίον καὶ συντριβῇ ἢ ἀποθάνῃ ἢ αἰχμάλωτον γένηται ὁ δὲ κύριος μὴ ᾖ μετ' αὐτοῦ ἀποτείσει
22.15 ἐὰν δὲ ὁ κύριος ᾖ μετ' αὐτοῦ οὐκ ἀποτείσει ἐὰν δὲ μισθωτὸς ᾖ ἔσται αὐτῷ ἀντὶ τοῦ μισθοῦ αὐτοῦ
22.16 ἐὰν δὲ ἀπατήσῃ τις παρθένον ἀμνήστευτον καὶ κοιμηθῇ μετ' αὐτῆς φερνῇ φερνιεῖ αὐτὴν αὐτῷ γυναῖκα
22.17 ἐὰν δὲ ἀνανεύων ἀνανεύσῃ καὶ μὴ βούληται ὁ πατὴρ αὐτῆς δοῦναι αὐτὴν αὐτῷ γυναῖκα ἀργύριον ἀποτείσει τῷ πατρὶ καθ' ὅσον ἐστὶν ἡ φερνὴ τῶν παρθένων
22.18 φαρμακοὺς οὐ περιποιήσετε
22.19 πᾶν κοιμώμενον μετὰ κτήνους θανάτῳ ἀποκτενεῖτε αὐτούς
22.20 ὁ θυσιάζων θεοῖς θανάτῳ ὀλεθρευθήσεται πλὴν κυρίῳ μόνῳ
22.21 καὶ προσήλυτον οὐ κακώσετε οὐδὲ μὴ θλίψητε αὐτόν ἦτε γὰρ προσήλυτοι ἐν γῇ αἰγύπτῳ
22.22 πᾶσαν χήραν καὶ ὀρφανὸν οὐ κακώσετε
22.23 ἐὰν δὲ κακίᾳ κακώσητε αὐτοὺς καὶ κεκράξαντες καταβοήσωσι πρός με ἀκοῇ εἰσακούσομαι τῆς φωνῆς αὐτῶν
22.24 καὶ ὀργισθήσομαι θυμῷ καὶ ἀποκτενῶ ὑμᾶς μαχαίρᾳ καὶ ἔσονται αἱ γυναῖκες ὑμῶν χῆραι καὶ τὰ παιδία ὑμῶν ὀρφανά
22.25 ἐὰν δὲ ἀργύριον ἐκδανείσῃς τῷ ἀδελφῷ τῷ πενιχρῷ παρὰ σοί οὐκ ἔσῃ αὐτὸν κατεπείγων οὐκ ἐπιθήσεις αὐτῷ τόκον
22.26 ἐὰν δὲ ἐνεχύρασμα ἐνεχυράσῃς τὸ ἱμάτιον τοῦ πλησίον πρὸ δυσμῶν ἡλίου ἀποδώσεις αὐτῷ
22.27 ἔστιν γὰρ τοῦτο περιβόλαιον αὐτοῦ μόνον τοῦτο τὸ ἱμάτιον ἀσχημοσύνης αὐτοῦ ἐν τίνι κοιμηθήσεται ἐὰν οὖν καταβοήσῃ πρός με εἰσακούσομαι αὐτοῦ ἐλεήμων γάρ εἰμι
22.28 θεοὺς οὐ κακολογήσεις καὶ ἄρχοντας τοῦ λαοῦ σου οὐ κακῶς ἐρεῖς
22.29 ἀπαρχὰς ἅλωνος καὶ ληνοῦ σου οὐ καθυστερήσεις τὰ πρωτότοκα τῶν υἱῶν σου δώσεις ἐμοί
22.30 οὕτως ποιήσεις τὸν μόσχον σου καὶ τὸ πρόβατόν σου καὶ τὸ ὑποζύγιόν σου ἑπτὰ ἡμέρας ἔσται ὑπὸ τὴν μητέρα τῇ δὲ ὀγδόῃ ἡμέρᾳ ἀποδώσεις μοι αὐτό
22.31 καὶ ἄνδρες ἅγιοι ἔσεσθέ μοι καὶ κρέας θηριάλωτον οὐκ ἔδεσθε τῷ κυνὶ ἀπορρίψατε αὐτό
22.1 ean de tis klepseh moschon eh probaton kai sphaxeh ayto eh apodohtai pente moschoys apoteisei anti toy moschoy kai tessara probata anti toy probatoy
22.2 ean de en toh diorygmati eyretheh o kleptehs kai plehgeis apothaneh oyk estin aytoh phonos
22.3 ean de anateileh o ehlios ep' aytoh enochos estin antapothaneitai ean de meh yparcheh aytoh prathehtoh anti toy klemmatos
22.4 ean de katalehmphtheh kai eyretheh en teh cheiri aytoy to klemma apo te onoy eohs probatoy zohnta dipla ayta apoteisei
22.5 ean de kataboskehseh tis agron eh ampelohna kai apheh to ktehnos aytoy kataboskehsai agron eteron apoteisei ek toy agroy aytoy kata to genehma aytoy ean de panta ton agron kataboskehseh ta beltista toy agroy aytoy kai ta beltista toy ampelohnos aytoy apoteisei
22.6 ean de exelthon pyr eyreh akanthas kai prosemprehseh alohna eh stachys eh pedion apoteisei o to pyr ekkaysas
22.7 ean de tis doh toh plehsion argyrion eh skeyeh phylaxai kai klapeh ek tehs oikias toy anthrohpoy ean eyretheh o klepsas apoteisei diployn
22.8 ean de meh eyretheh o klepsas proseleysetai o kyrios tehs oikias enohpion toy theoy kai omeitai eh mehn meh aytos peponehreysthai eph' olehs tehs parakatathehkehs toy plehsion
22.9 kata pan rehton adikehma peri te moschoy kai ypozygioy kai probatoy kai imatioy kai pasehs apohleias tehs egkaloymenehs o ti oyn an eh enohpion toy theoy eleysetai eh krisis amphoterohn kai o aloys dia toy theoy apoteisei diployn toh plehsion
22.10 ean de tis doh toh plehsion ypozygion eh moschon eh probaton eh pan ktehnos phylaxai kai syntribeh eh teleytehseh eh aichmalohton genehtai kai mehdeis gnoh
22.11 orkos estai toy theoy ana meson amphoterohn eh mehn meh ayton peponehreysthai kath' olehs tehs parakatathehkehs toy plehsion kai oytohs prosdexetai o kyrios aytoy kai oyk apoteisei
22.12 ean de klapeh par' aytoy apoteisei toh kyrioh
22.13 ean de thehrialohton genehtai axei ayton epi tehn thehran kai oyk apoteisei
22.14 ean de aitehseh tis para toy plehsion kai syntribeh eh apothaneh eh aichmalohton genehtai o de kyrios meh eh met' aytoy apoteisei
22.15 ean de o kyrios eh met' aytoy oyk apoteisei ean de misthohtos eh estai aytoh anti toy misthoy aytoy
22.16 ean de apatehseh tis parthenon amnehsteyton kai koimehtheh met' aytehs pherneh pherniei aytehn aytoh gynaika
22.17 ean de ananeyohn ananeyseh kai meh boylehtai o patehr aytehs doynai aytehn aytoh gynaika argyrion apoteisei toh patri kath' oson estin eh pherneh tohn parthenohn
22.18 pharmakoys oy peripoiehsete
22.19 pan koimohmenon meta ktehnoys thanatoh apokteneite aytoys
22.20 o thysiazohn theois thanatoh olethreythehsetai plehn kyrioh monoh
22.21 kai prosehlyton oy kakohsete oyde meh thlipsehte ayton ehte gar prosehlytoi en geh aigyptoh
22.22 pasan chehran kai orphanon oy kakohsete
22.23 ean de kakia kakohsehte aytoys kai kekraxantes kataboehsohsi pros me akoeh eisakoysomai tehs phohnehs aytohn
22.24 kai orgisthehsomai thymoh kai apoktenoh ymas machaira kai esontai ai gynaikes ymohn chehrai kai ta paidia ymohn orphana
22.25 ean de argyrion ekdaneisehs toh adelphoh toh penichroh para soi oyk eseh ayton katepeigohn oyk epithehseis aytoh tokon
22.26 ean de enechyrasma enechyrasehs to imation toy plehsion pro dysmohn ehlioy apodohseis aytoh
22.27 estin gar toyto peribolaion aytoy monon toyto to imation aschehmosynehs aytoy en tini koimehthehsetai ean oyn kataboehseh pros me eisakoysomai aytoy eleehmohn gar eimi
22.28 theoys oy kakologehseis kai archontas toy laoy soy oy kakohs ereis
22.29 aparchas alohnos kai lehnoy soy oy kathysterehseis ta prohtotoka tohn yiohn soy dohseis emoi
22.30 oytohs poiehseis ton moschon soy kai to probaton soy kai to ypozygion soy epta ehmeras estai ypo tehn mehtera teh de ogdoeh ehmera apodohseis moi ayto
22.31 kai andres agioi esesthe moi kai kreas thehrialohton oyk edesthe toh kyni aporripsate ayto
22.1 כִּי יִגְנֹב־אִישׁ שֹׁור אֹו־שֶׂה וּטְבָחֹו אֹו מְכָרֹו חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשֹּׁור וְאַרְבַּע־צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה׃
22.2 אִם־בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לֹו דָּמִים׃
22.3 אִם־זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לֹו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אִם־אֵין לֹו וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתֹו׃
22.4 אִם־הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדֹו הַגְּנֵבָה מִשֹּׁור עַד־חֲמֹור עַד־שֶׂה חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם׃ ס
22.5 כִּי יַבְעֶר־אִישׁ שָׂדֶה אֹו־כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת־ [בְּעִירָה כ] (בְּעִירֹו ק) וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמֹו יְשַׁלֵּם׃ ס
22.6 כִּי־תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אֹו הַקָּמָה אֹו הַשָּׂדֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת־הַבְּעֵרָה׃ ס
22.7 כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ כֶּסֶף אֹו־כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם־יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם׃
22.8 אִם־לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל־הַבַּיִת אֶל־הָאֱלֹהִים אִם־לֹא שָׁלַח יָדֹו בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ׃
22.9 עַל־כָּל־דְּבַר־פֶּשַׁע עַל־שֹׁור עַל־חֲמֹור עַל־שֶׂה עַל־שַׂלְמָה עַל־כָּל־אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי־הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר־שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ׃ ס
22.10 כִּי־יִתֵּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ חֲמֹור אֹו־שֹׁור אֹו־שֶׂה וְכָל־בְּהֵמָה לִשְׁמֹר וּמֵת אֹו־נִשְׁבַּר אֹו־נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה׃
22.11 שְׁבֻעַת יְהוָה תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם אִם־לֹא שָׁלַח יָדֹו בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם׃
22.12 וְאִם־גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמֹּו יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו׃
22.13 אִם־טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם׃ פ
22.14 וְכִי־יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אֹו־מֵת בְּעָלָיו אֵין־עִמֹּו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם׃
22.15 אִם־בְּעָלָיו עִמֹּו לֹא יְשַׁלֵּם אִם־שָׂכִיר הוּא בָּא בִּשְׂכָרֹו׃ ס
22.16 וְכִי־יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא־אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לֹּו לְאִשָּׁה׃
22.17 אִם־מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לֹו כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת׃ ס
22.18 מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה׃ ס
22.19 כָּל־שֹׁכֵב עִם־בְּהֵמָה מֹות יוּמָת׃ ס
22.20 זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַיהוָה לְבַדֹּו׃
22.21 וְגֵר לֹא־תֹונֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
22.22 כָּל־אַלְמָנָה וְיָתֹום לֹא תְעַנּוּן׃
22.23 אִם־עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתֹו כִּי אִם־צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתֹו׃
22.24 וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנֹות וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים׃ פ
22.25 אִם־כֶּסֶף ׀ תַּלְוֶה אֶת־עַמִּי אֶת־הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא־תִהְיֶה לֹו כְּנֹשֶׁה לֹא־תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ׃
22.26 אִם־חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד־בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לֹו׃
22.27 כִּי הִוא [כְסוּתָה כ] (כְסוּתֹו ק) לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתֹו לְעֹרֹו בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי־יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי־חַנּוּן אָנִי׃ ס
22.28 אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר׃
22.29 מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר בְּכֹור בָּנֶיךָ תִּתֶּן־לִּי ׃
22.30 כֵּן־תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם־אִמֹּו בַּיֹּום הַשְּׁמִינִי תִּתְּנֹו־לִי׃
22.31 וְאַנְשֵׁי־קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתֹו׃ ס
22.1 kij jignob-Aijxx xxowr Aow-xaeH wTbaahow Aow mkaarow hamixxaaH baaqaar jxxalem tahat Haxxowr wAarbaO-coAn tahat HaxaeH׃
22.2 Aim-bamahtaeraet jimaaceA Haganaab wHukaaH waamet Aejn low daamijm׃
22.3 Aim-zaarhaaH Haxxaemaexx Oaalaajw daamijm low xxalem jxxalem Aim-Aejn low wnimkar bignebaatow׃
22.4 Aim-HimaaceA timaaceA bjaadow HagnebaaH mixxowr Oad-hamowr Oad-xaeH hajijm xxnajim jxxalem׃ s
22.5 kij jabOaer-Aijxx xaadaeH Aow-kaeraem wxxilah Aaet- [bOijraaH k] (bOijrow q) wbiOer bixdeH Aaher mejTab xaadeHw wmejTab karmow jxxalem׃ s
22.6 kij-teceA Aexx wmaacAaaH qocijm wnaeAaekal gaadijxx Aow HaqaamaaH Aow HaxaadaeH xxalem jxxalem HamabOir Aaet-HabOeraaH׃ s
22.7 kij-jiten Aijxx Aael-reOeHw kaesaep Aow-kelijm lixxmor wgunab mibejt HaaAijxx Aim-jimaaceA Haganaab jxxalem xxnaajim׃
22.8 Aim-loA jimaaceA Haganaab wniqrab baOal-Habajit Aael-HaaAaeloHijm Aim-loA xxaalah jaadow bimlaeAkaet reOeHw׃
22.9 Oal-kaal-dbar-paexxaO Oal-xxowr Oal-hamowr Oal-xaeH Oal-xalmaaH Oal-kaal-AabedaaH Aaxxaer joAmar kij-HwA zaeH Oad HaaAaeloHijm jaaboA dbar-xxnejHaem Aaxxaer jarxxijOun AaeloHijm jxxalem xxnajim lreOeHw׃ s
22.10 kij-jiten Aijxx Aael-reOeHw hamowr Aow-xxowr Aow-xaeH wkaal-bHemaaH lixxmor wmet Aow-nixxbar Aow-nixxbaaH Aejn roAaeH׃
22.11 xxbuOat jHwaaH tiHjaeH bejn xxnejHaem Aim-loA xxaalah jaadow bimlaeAkaet reOeHw wlaaqah bOaalaajw wloA jxxalem׃
22.12 wAim-gaanob jigaaneb meOimow jxxalem libOaalaajw׃
22.13 Aim-Taarop jiTaarep jbiAeHw Oed HaTrepaaH loA jxxalem׃ p
22.14 wkij-jixxAal Aijxx meOim reOeHw wnixxbar Aow-met bOaalaajw Aejn-Oimow xxalem jxxalem׃
22.15 Aim-bOaalaajw Oimow loA jxxalem Aim-xaakijr HwA baaA bixkaarow׃ s
22.16 wkij-jpataeH Aijxx btwlaaH Aaxxaer loA-AoraaxaaH wxxaakab OimaaH maaHor jimHaaraenaaH low lAixxaaH׃
22.17 Aim-maaAen jmaaAen AaabijHaa ltitaaH low kaesaep jixxqol kmoHar Habtwlot׃ s
22.18 mkaxxepaaH loA thajaeH׃ s
22.19 kaal-xxokeb Oim-bHemaaH mowt jwmaat׃ s
22.20 zobeha laaAaeloHijm jaahaaraam biltij lajHwaaH lbadow׃
22.21 wger loA-townaeH wloA tilhaacaenw kij-gerijm Haejijtaem bAaeraec micraajim׃
22.22 kaal-AalmaanaaH wjaatowm loA tOanwn׃
22.23 Aim-OaneH tOanaeH Aotow kij Aim-caaOoq jicOaq Aelaj xxaamoOa AaexxmaO caOaqaatow׃
22.24 whaaraaH Aapij wHaaragtij Aaetkaem baehaaraeb wHaajw nxxejkaem Aalmaanowt wbnejkaem jtomijm׃ p
22.25 Aim-kaesaep talwaeH Aaet-Oamij Aaet-HaeOaanij Oimaak loA-tiHjaeH low knoxxaeH loA-txijmwn Oaalaajw naexxaek׃
22.26 Aim-haabol tahbol xalmat reOaekaa Oad-boA Haxxaemaexx txxijbaenw low׃
22.27 kij HiwA [kswtaaH k] (kswtow q) lbadaaH HiwA ximlaatow lOorow bamaeH jixxkaab wHaajaaH kij-jicOaq Aelaj wxxaamaOtij kij-hanwn Aaanij׃ s
22.28 AaeloHijm loA tqalel wnaaxijA bOamkaa loA taaAor׃
22.29 mleAaatkaa wdimOakaa loA tAaher bkowr baanaejkaa titaen-lij ׃
22.30 ken-taOaxaeH lxxorkaa lcoAnaekaa xxibOat jaamijm jiHjaeH Oim-Aimow bajowm Haxxmijnij titnow-lij׃
22.31 wAanxxej-qodaexx tiHjwn lij wbaaxaar baxaadaeH TrepaaH loA toAkelw lakaelaeb taxxlikwn Aotow׃ s
22.1 כי יגנב־איש שור או־שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע־צאן תחת השה׃
22.2 אם־במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃
22.3 אם־זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם־אין לו ונמכר בגנבתו׃
22.4 אם־המצא תמצא בידו הגנבה משור עד־חמור עד־שה חיים שנים ישלם׃ ס
22.5 כי יבער־איש שדה או־כרם ושלח את־ [בעירה כ] (בעירו ק) ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃ ס
22.6 כי־תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את־הבערה׃ ס
22.7 כי־יתן איש אל־רעהו כסף או־כלים לשמר וגנב מבית האיש אם־ימצא הגנב ישלם שנים׃
22.8 אם־לא ימצא הגנב ונקרב בעל־הבית אל־האלהים אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו׃
22.9 על־כל־דבר־פשע על־שור על־חמור על־שה על־שלמה על־כל־אבדה אשר יאמר כי־הוא זה עד האלהים יבא דבר־שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃ ס
22.10 כי־יתן איש אל־רעהו חמור או־שור או־שה וכל־בהמה לשמר ומת או־נשבר או־נשבה אין ראה׃
22.11 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃
22.12 ואם־גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃
22.13 אם־טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם׃ פ
22.14 וכי־ישאל איש מעם רעהו ונשבר או־מת בעליו אין־עמו שלם ישלם׃
22.15 אם־בעליו עמו לא ישלם אם־שכיר הוא בא בשכרו׃ ס
22.16 וכי־יפתה איש בתולה אשר לא־ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃
22.17 אם־מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃ ס
22.18 מכשפה לא תחיה׃ ס
22.19 כל־שכב עם־בהמה מות יומת׃ ס
22.20 זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃
22.21 וגר לא־תונה ולא תלחצנו כי־גרים הייתם בארץ מצרים׃
22.22 כל־אלמנה ויתום לא תענון׃
22.23 אם־ענה תענה אתו כי אם־צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃
22.24 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃ פ
22.25 אם־כסף ׀ תלוה את־עמי את־העני עמך לא־תהיה לו כנשה לא־תשימון עליו נשך׃
22.26 אם־חבל תחבל שלמת רעך עד־בא השמש תשיבנו לו׃
22.27 כי הוא [כסותה כ] (כסותו ק) לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי־יצעק אלי ושמעתי כי־חנון אני׃ ס
22.28 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃
22.29 מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן־לי ׃
22.30 כן־תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם־אמו ביום השמיני תתנו־לי׃
22.31 ואנשי־קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃ ס
22.1 kj jgnb-Ajx xwr Aw-xH wTbhw Aw mkrw hmxH bqr jxlm tht Hxwr wArbO-cAn tht HxH׃
22.2 Am-bmhtrt jmcA Hgnb wHkH wmt Ajn lw dmjm׃
22.3 Am-zrhH Hxmx Oljw dmjm lw xlm jxlm Am-Ajn lw wnmkr bgnbtw׃
22.4 Am-HmcA tmcA bjdw HgnbH mxwr Od-hmwr Od-xH hjjm xnjm jxlm׃ s
22.5 kj jbOr-Ajx xdH Aw-krm wxlh At- [bOjrH k] (bOjrw q) wbOr bxdH Ahr mjTb xdHw wmjTb krmw jxlm׃ s
22.6 kj-tcA Ax wmcAH qcjm wnAkl gdjx Aw HqmH Aw HxdH xlm jxlm HmbOr At-HbOrH׃ s
22.7 kj-jtn Ajx Al-rOHw ksp Aw-kljm lxmr wgnb mbjt HAjx Am-jmcA Hgnb jxlm xnjm׃
22.8 Am-lA jmcA Hgnb wnqrb bOl-Hbjt Al-HAlHjm Am-lA xlh jdw bmlAkt rOHw׃
22.9 Ol-kl-dbr-pxO Ol-xwr Ol-hmwr Ol-xH Ol-xlmH Ol-kl-AbdH Axr jAmr kj-HwA zH Od HAlHjm jbA dbr-xnjHm Axr jrxjOn AlHjm jxlm xnjm lrOHw׃ s
22.10 kj-jtn Ajx Al-rOHw hmwr Aw-xwr Aw-xH wkl-bHmH lxmr wmt Aw-nxbr Aw-nxbH Ajn rAH׃
22.11 xbOt jHwH tHjH bjn xnjHm Am-lA xlh jdw bmlAkt rOHw wlqh bOljw wlA jxlm׃
22.12 wAm-gnb jgnb mOmw jxlm lbOljw׃
22.13 Am-Trp jTrp jbAHw Od HTrpH lA jxlm׃ p
22.14 wkj-jxAl Ajx mOm rOHw wnxbr Aw-mt bOljw Ajn-Omw xlm jxlm׃
22.15 Am-bOljw Omw lA jxlm Am-xkjr HwA bA bxkrw׃ s
22.16 wkj-jptH Ajx btwlH Axr lA-ArxH wxkb OmH mHr jmHrnH lw lAxH׃
22.17 Am-mAn jmAn AbjH lttH lw ksp jxql kmHr Hbtwlt׃ s
22.18 mkxpH lA thjH׃ s
22.19 kl-xkb Om-bHmH mwt jwmt׃ s
22.20 zbh lAlHjm jhrm bltj ljHwH lbdw׃
22.21 wgr lA-twnH wlA tlhcnw kj-grjm Hjjtm bArc mcrjm׃
22.22 kl-AlmnH wjtwm lA tOnwn׃
22.23 Am-OnH tOnH Atw kj Am-cOq jcOq Alj xmO AxmO cOqtw׃
22.24 whrH Apj wHrgtj Atkm bhrb wHjw nxjkm Almnwt wbnjkm jtmjm׃ p
22.25 Am-ksp tlwH At-Omj At-HOnj Omk lA-tHjH lw knxH lA-txjmwn Oljw nxk׃
22.26 Am-hbl thbl xlmt rOk Od-bA Hxmx txjbnw lw׃
22.27 kj HwA [kswtH k] (kswtw q) lbdH HwA xmltw lOrw bmH jxkb wHjH kj-jcOq Alj wxmOtj kj-hnwn Anj׃ s
22.28 AlHjm lA tqll wnxjA bOmk lA tAr׃
22.29 mlAtk wdmOk lA tAhr bkwr bnjk ttn-lj ׃
22.30 kn-tOxH lxrk lcAnk xbOt jmjm jHjH Om-Amw bjwm Hxmjnj ttnw-lj׃
22.31 wAnxj-qdx tHjwn lj wbxr bxdH TrpH lA tAklw lklb txlkwn Atw׃ s
22.1 Si quis furatus fuerit bovem aut ovem et occiderit vel vendiderit, quinque boves pro uno bove restituet et quattuor oves pro una ove.
22.2 Si effringens fur domum sive suffodiens fuerit inventus et, accepto vulnere, mortuus fuerit, percussor non erit reus sanguinis.
22.3 Quod si orto sole hoc fecerit, erit reus sanguinis. Fur plene restituet. Si non habuerit, quod reddat, venumdabitur pro furto.
22.4 Si inventum fuerit apud eum, quod furatus est, vivens sive bos sive asinus sive ovis, duplum restituet.
22.5 Si quispiam depasci permiserit agrum vel vineam et dimiserit iumentum suum, ut depascatur agrum alienum, restituet plene ex agro suo secundum fruges eius; si autem totum agrum depastum fuerit, quidquid optimum habuerit in agro suo vel in vinea, restituet.
22.6 Si egressus ignis invenerit spinas et comprehenderit acervos frugum sive stantes segetes sive agrum, reddet damnum, qui ignem succenderit.
22.7 Si quis commendaverit amico pecuniam aut vasa in custodiam, et ab eo, qui susceperat, furto ablata fuerint, si invenitur fur, duplum reddet.
22.8 Si latet fur, dominus domus applicabitur ad Deum et iurabit quod non extenderit manum in rem proximi sui.
22.9 In omni causa fraudis tam de bove quam de asino et ove ac vestimento et, quidquid damnum inferre potest, si quis dixerit: “ Hoc est! ”, ad Deum utriusque causa perveniet, et, quem Deus condemnaverit, duplum restituet proximo suo.
22.10 Si quis commendaverit proximo suo asinum, bovem, ovem vel omne iumentum ad custodiam, et mortuum fuerit aut fractum vel captum ab hostibus, nullusque hoc viderit,
22.11 iusiurandum per Dominum erit in medio quod non extenderit manum ad rem proximi sui; suscipietque dominus iuramentum, et ille reddere non cogetur.
22.12 Quod si furto ablatum fuerit, restituet damnum domino;
22.13 si dilaceratum a bestia, deferat, quod occisum est, in testimonium et non restituet.
22.14 Qui a proximo suo quidquam horum mutuo postulaverit, et fractum aut mortuum fuerit, domino non praesente, reddere compelletur.
22.15 Quod si impraesentiarum dominus fuerit, non restituet. Si mercennarius est, venit in mercedem operis sui.
22.16 Si seduxerit quis virginem necdum desponsatam dormieritque cum ea, pretio acquiret eam sibi uxorem.
22.17 Si pater virginis eam dare noluerit, appendet ei pecuniam iuxta pretium pro virginibus dandum.
22.18 Maleficam non patieris vivere.
22.19 Qui coierit cum iumento, morte moriatur.
22.20 Qui immolat diis, occidetur, praeter Domino soli.
22.21 Advenam non opprimes neque affliges eum; advenae enim et ipsi fuistis in terra Aegypti.
22.22 Viduae et pupillo non nocebitis.
22.23 Si laeseritis eos, vociferabuntur ad me, et ego audiam clamorem eorum;
22.24 et indignabitur furor meus, percutiamque vos gladio, et erunt uxores vestrae viduae et filii vestri pupilli.
22.25 Si pecuniam mutuam dederis in populo meo pauperi, qui habitat tecum, non eris ei quasi creditor; non imponetis ei usuram.
22.26 Si pignus a proximo tuo acceperis pallium, ante solis occasum reddes ei;
22.27 ipsum enim est solum, quo operitur, indumentum carnis eius, nec habet aliud, in quo dormiat; si clamaverit ad me, exaudiam eum, quia misericors sum.
22.28 Deo non detrahes et principi populi tui non maledices.
22.29 Abundantiam areae tuae et torcularis tui non tardabis reddere. Primogenitum filiorum tuorum dabis mihi.
22.30 De bobus quoque et ovibus similiter facies: septem diebus sit cum matre sua, die octavo reddes illum mihi.
22.31 Viri sancti eritis mihi; carnem animalis in agro dilacerati non comedetis, sed proicietis canibus.
23.1 Du sollst kein falsches Gerücht verbreiten! Leihe keinem Gottlosen deine Hand, daß du durch dein Zeugnis einen Frevel unterstützest!
23.2 Du sollst nicht der Mehrheit folgen zum Bösen und sollst vor Gericht deine Aussagen nicht nach der Mehrheit richten, um zu verdrehen.
23.3 Du sollst den Armen nicht beschönigen in seinem Prozeß.
23.4 Wenn du den Ochsen oder Esel deines Feindes antriffst, der sich verlaufen hat, so sollst du ihm denselben wiederbringen.
23.5 Siehst du den Esel deines Feindes unter seiner Last erliegen, könntest du es unterlassen, ihm zu helfen? Du sollst ihm samt jenem aufhelfen!
23.6 Du sollst das Recht deines Armen nicht beugen in seinem Prozeß.
23.7 Von falscher Anklage halte dich fern und bringe keinen Unschuldigen und Gerechten um; denn ich spreche keinen Gottlosen gerecht.
23.8 Und nimm kein Geschenk! Denn das Geschenk macht die Sehenden blind und verkehrt die Sache der Gerechten.
23.9 Und bedrücke den Fremdling nicht; denn ihr wißt, wie es den Fremdlingen zumute ist; denn ihr seid Fremdlinge gewesen in Ägyptenland.
23.10 Sechs Jahre sollst du dein Land besäen und seinen Ertrag einsammeln;
23.11 aber im siebenten sollst du es brach liegen und sich ausruhen lassen, daß sich die Armen deines Volkes davon nähren, und was sie übriglassen, mögen die Tiere des Feldes fressen; desgleichen sollst du mit deinem Weinberg und Olivengarten tun.
23.12 Sechs Tage sollst du deine Werke verrichten, aber am siebenten Tag sollst du feiern, damit dein Ochs und dein Esel ausruhen und deiner Magd Sohn und der Fremdling sich erholen.
23.13 Befolget alles, was ich euch befohlen habe, und erwähnet die Namen der fremden Götter nicht; die sollen gar nicht über eure Lippen kommen!
23.14 Dreimal im Jahr sollst du mir ein Fest feiern.
23.15 Das Fest der ungesäuerten Brote sollst du halten: sieben Tage sollst du ungesäuertes Brot essen zur bestimmten Zeit im Monat Abib, wie ich dir befohlen habe; denn in demselben bist du aus Ägypten ausgezogen. Man erscheine aber nicht leer vor mir!
23.16 Und das Erntefest, da du deine ersten Erzeugnisse darbringst von dem, was du auf dem Felde gesät hast; und das Fest der Einsammlung am Ausgang des Jahres, wenn du deine Erzeugnisse vom Felde eingesammelt hast.
23.17 Dreimal im Jahr soll alle deine Mannschaft vor dem Herrscher, dem HERRN, erscheinen!
23.18 Du sollst das Blut meiner Opfer nicht zusammen mit Sauerteig darbringen, und das Fett meiner Festopfer soll nicht bleiben bis zum andern Morgen.
23.19 Die frühesten Erstlinge deines Ackers sollst du in das Haus des HERRN, deines Gottes, bringen. Du sollst das Böcklein nicht in der Milch seiner Mutter kochen!
23.20 Siehe, ich sende einen Engel vor dir her, dich zu behüten auf dem Weg und dich an den Ort zu bringen, den ich bereitet habe.
23.21 Hüte dich vor ihm und gehorche seiner Stimme und sei nicht widerspenstig gegen ihn; denn er wird eure Übertretungen nicht ertragen; denn mein Name ist in ihm.
23.22 Wirst du aber seiner Stimme gehorchen und alles tun, was ich sage, so will ich deine Feinde befehden und deinen Widersachern widerwärtig sein.
23.23 Wenn nun mein Engel vor dir hergeht und dich zu den Amoritern, Hetitern, Pheresitern, Kanaanitern, Hevitern und Jebusitern bringt und ich sie vertilge,
23.24 so sollst du ihre Götter nicht anbeten, noch ihnen dienen, und sollst es nicht machen wie sie; sondern du sollst ihre Säulen niederreißen und sie gänzlich zerstören.
23.25 Und ihr sollt dem HERRN, eurem Gott, dienen, so wird er dein Brot und dein Wasser segnen; und ich will die Krankheit aus deiner Mitte tun.
23.26 Es soll keine Kinderlose und keine Unfruchtbare in deinem Lande sein; ich will die Zahl deiner Tage voll machen.
23.27 Ich will meinen Schrecken vor dir hersenden und will alle Völker in Verwirrung bringen, zu welchen du kommst, und will machen, daß alle deine Feinde dir den Rücken kehren sollen.
23.28 Ich will Hornissen vor dir hersenden, damit sie die Heviter, die Kanaaniter und Hetiter vor dir her vertreiben.
23.29 Ich will sie aber nicht in einem Jahre vor dir her vertreiben, damit das Land nicht zur Wüste werde und die wilden Tiere sich nicht zu deinem Schaden vermehren.
23.30 Nach und nach will ich sie vor dir vertreiben, in dem Maß, wie du zunimmst und das Land ererben kannst.
23.31 Und ich setze deine Grenze vom Schilfmeer bis zum Philistermeer und von der Wüste bis zum Strom Euphrat ; denn ich will die Bewohner des Landes in eure Hand geben, daß du sie vor dir her vertreibest.
23.32 Du sollst mit ihnen und mit ihren Göttern keinen Bund schließen;
23.33 sie sollen nicht in deinem Lande wohnen, damit sie dich nicht zur Sünde gegen mich verleiten; denn du würdest ihren Göttern dienen, und sie würden dir zum Fallstrick werden.
23.1 οὐ παραδέξῃ ἀκοὴν ματαίαν οὐ συγκαταθήσῃ μετὰ τοῦ ἀδίκου γενέσθαι μάρτυς ἄδικος
23.2 οὐκ ἔσῃ μετὰ πλειόνων ἐπὶ κακίᾳ οὐ προστεθήσῃ μετὰ πλήθους ἐκκλῖναι μετὰ πλειόνων ὥστε ἐκκλῖναι κρίσιν
23.3 καὶ πένητα οὐκ ἐλεήσεις ἐν κρίσει
23.4 ἐὰν δὲ συναντήσῃς τῷ βοὶ τοῦ ἐχθροῦ σου ἢ τῷ ὑποζυγίῳ αὐτοῦ πλανωμένοις ἀποστρέψας ἀποδώσεις αὐτῷ
23.5 ἐὰν δὲ ἴδῃς τὸ ὑποζύγιον τοῦ ἐχθροῦ σου πεπτωκὸς ὑπὸ τὸν γόμον αὐτοῦ οὐ παρελεύσῃ αὐτό ἀλλὰ συνεγερεῖς αὐτὸ μετ' αὐτοῦ
23.6 οὐ διαστρέψεις κρίμα πένητος ἐν κρίσει αὐτοῦ
23.7 ἀπὸ παντὸς ῥήματος ἀδίκου ἀποστήσῃ ἀθῷον καὶ δίκαιον οὐκ ἀποκτενεῖς καὶ οὐ δικαιώσεις τὸν ἀσεβῆ ἕνεκεν δώρων
23.8 καὶ δῶρα οὐ λήμψῃ τὰ γὰρ δῶρα ἐκτυφλοῖ ὀφθαλμοὺς βλεπόντων καὶ λυμαίνεται ῥήματα δίκαια
23.9 καὶ προσήλυτον οὐ θλίψετε ὑμεῖς γὰρ οἴδατε τὴν ψυχὴν τοῦ προσηλύτου αὐτοὶ γὰρ προσήλυτοι ἦτε ἐν γῇ αἰγύπτῳ
23.10 ἓξ ἔτη σπερεῖς τὴν γῆν σου καὶ συνάξεις τὰ γενήματα αὐτῆς
23.11 τῷ δὲ ἑβδόμῳ ἄφεσιν ποιήσεις καὶ ἀνήσεις αὐτήν καὶ ἔδονται οἱ πτωχοὶ τοῦ ἔθνους σου τὰ δὲ ὑπολειπόμενα ἔδεται τὰ ἄγρια θηρία οὕτως ποιήσεις τὸν ἀμπελῶνά σου καὶ τὸν ἐλαιῶνά σου
23.12 ἓξ ἡμέρας ποιήσεις τὰ ἔργα σου τῇ δὲ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἀνάπαυσις ἵνα ἀναπαύσηται ὁ βοῦς σου καὶ τὸ ὑποζύγιόν σου καὶ ἵνα ἀναψύξῃ ὁ υἱὸς τῆς παιδίσκης σου καὶ ὁ προσήλυτος
23.13 πάντα ὅσα εἴρηκα πρὸς ὑμᾶς φυλάξασθε καὶ ὄνομα θεῶν ἑτέρων οὐκ ἀναμνησθήσεσθε οὐδὲ μὴ ἀκουσθῇ ἐκ τοῦ στόματος ὑμῶν
23.14 τρεῖς καιροὺς τοῦ ἐνιαυτοῦ ἑορτάσατέ μοι
23.15 τὴν ἑορτὴν τῶν ἀζύμων φυλάξασθε ποιεῖν ἑπτὰ ἡμέρας ἔδεσθε ἄζυμα καθάπερ ἐνετειλάμην σοι κατὰ τὸν καιρὸν τοῦ μηνὸς τῶν νέων ἐν γὰρ αὐτῷ ἐξῆλθες ἐξ αἰγύπτου οὐκ ὀφθήσῃ ἐνώπιόν μου κενός
23.16 καὶ ἑορτὴν θερισμοῦ πρωτογενημάτων ποιήσεις τῶν ἔργων σου ὧν ἐὰν σπείρῃς ἐν τῷ ἀγρῷ σου καὶ ἑορτὴν συντελείας ἐπ' ἐξόδου τοῦ ἐνιαυτοῦ ἐν τῇ συναγωγῇ τῶν ἔργων σου τῶν ἐκ τοῦ ἀγροῦ σου
23.17 τρεῖς καιροὺς τοῦ ἐνιαυτοῦ ὀφθήσεται πᾶν ἀρσενικόν σου ἐνώπιον κυρίου τοῦ θεοῦ σου
23.18 ὅταν γὰρ ἐκβάλω ἔθνη ἀπὸ προσώπου σου καὶ ἐμπλατύνω τὰ ὅριά σου οὐ θύσεις ἐπὶ ζύμῃ αἷμα θυσιάσματός μου οὐδὲ μὴ κοιμηθῇ στέαρ τῆς ἑορτῆς μου ἕως πρωί
23.19 τὰς ἀπαρχὰς τῶν πρωτογενημάτων τῆς γῆς σου εἰσοίσεις εἰς τὸν οἶκον κυρίου τοῦ θεοῦ σου οὐχ ἑψήσεις ἄρνα ἐν γάλακτι μητρὸς αὐτοῦ
23.20 καὶ ἰδοὺ ἐγὼ ἀποστέλλω τὸν ἄγγελόν μου πρὸ προσώπου σου ἵνα φυλάξῃ σε ἐν τῇ ὁδῷ ὅπως εἰσαγάγῃ σε εἰς τὴν γῆν ἣν ἡτοίμασά σοι
23.21 πρόσεχε σεαυτῷ καὶ εἰσάκουε αὐτοῦ καὶ μὴ ἀπείθει αὐτῷ οὐ γὰρ μὴ ὑποστείληταί σε τὸ γὰρ ὄνομά μού ἐστιν ἐπ' αὐτῷ
23.22 ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσητε τῆς ἐμῆς φωνῆς καὶ ποιήσῃς πάντα ὅσα ἂν ἐντείλωμαί σοι καὶ φυλάξητε τὴν διαθήκην μου ἔσεσθέ μοι λαὸς περιούσιος ἀπὸ πάντων τῶν ἐθνῶν ἐμὴ γάρ ἐστιν πᾶσα ἡ γῆ ὑμεῖς δὲ ἔσεσθέ μοι βασίλειον ἱεράτευμα καὶ ἔθνος ἅγιον ταῦτα τὰ ῥήματα ἐρεῖς τοῖς υἱοῖς ισραηλ ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσητε τῆς φωνῆς μου καὶ ποιήσῃς πάντα ὅσα ἂν εἴπω σοι ἐχθρεύσω τοῖς ἐχθροῖς σου καὶ ἀντικείσομαι τοῖς ἀντικειμένοις σοι
23.23 πορεύσεται γὰρ ὁ ἄγγελός μου ἡγούμενός σου καὶ εἰσάξει σε πρὸς τὸν αμορραῖον καὶ χετταῖον καὶ φερεζαῖον καὶ χαναναῖον καὶ γεργεσαῖον καὶ ευαῖον καὶ ιεβουσαῖον καὶ ἐκτρίψω αὐτούς
23.24 οὐ προσκυνήσεις τοῖς θεοῖς αὐτῶν οὐδὲ μὴ λατρεύσῃς αὐτοῖς οὐ ποιήσεις κατὰ τὰ ἔργα αὐτῶν ἀλλὰ καθαιρέσει καθελεῖς καὶ συντρίβων συντρίψεις τὰς στήλας αὐτῶν
23.25 καὶ λατρεύσεις κυρίῳ τῷ θεῷ σου καὶ εὐλογήσω τὸν ἄρτον σου καὶ τὸν οἶνόν σου καὶ τὸ ὕδωρ σου καὶ ἀποστρέψω μαλακίαν ἀφ' ὑμῶν
23.26 οὐκ ἔσται ἄγονος οὐδὲ στεῖρα ἐπὶ τῆς γῆς σου τὸν ἀριθμὸν τῶν ἡμερῶν σου ἀναπληρώσω
23.27 καὶ τὸν φόβον ἀποστελῶ ἡγούμενόν σου καὶ ἐκστήσω πάντα τὰ ἔθνη εἰς οὓς σὺ εἰσπορεύῃ εἰς αὐτούς καὶ δώσω πάντας τοὺς ὑπεναντίους σου φυγάδας
23.28 καὶ ἀποστελῶ τὰς σφηκίας προτέρας σου καὶ ἐκβαλεῖ τοὺς αμορραίους καὶ τοὺς ευαίους καὶ τοὺς χαναναίους καὶ τοὺς χετταίους ἀπὸ σοῦ
23.29 οὐκ ἐκβαλῶ αὐτοὺς ἐν ἐνιαυτῷ ἑνί ἵνα μὴ γένηται ἡ γῆ ἔρημος καὶ πολλὰ γένηται ἐπὶ σὲ τὰ θηρία τῆς γῆς
23.30 κατὰ μικρὸν μικρὸν ἐκβαλῶ αὐτοὺς ἀπὸ σοῦ ἕως ἂν αὐξηθῇς καὶ κληρονομήσῃς τὴν γῆν
23.31 καὶ θήσω τὰ ὅριά σου ἀπὸ τῆς ἐρυθρᾶς θαλάσσης ἕως τῆς θαλάσσης τῆς φυλιστιιμ καὶ ἀπὸ τῆς ἐρήμου ἕως τοῦ μεγάλου ποταμοῦ εὐφράτου καὶ παραδώσω εἰς τὰς χεῖρας ὑμῶν τοὺς ἐγκαθημένους ἐν τῇ γῇ καὶ ἐκβαλῶ αὐτοὺς ἀπὸ σοῦ
23.32 οὐ συγκαταθήσῃ αὐτοῖς καὶ τοῖς θεοῖς αὐτῶν διαθήκην
23.33 καὶ οὐκ ἐγκαθήσονται ἐν τῇ γῇ σου ἵνα μὴ ἁμαρτεῖν σε ποιήσωσιν πρός με ἐὰν γὰρ δουλεύσῃς τοῖς θεοῖς αὐτῶν οὗτοι ἔσονταί σοι πρόσκομμα
23.1 oy paradexeh akoehn mataian oy sygkatathehseh meta toy adikoy genesthai martys adikos
23.2 oyk eseh meta pleionohn epi kakia oy prostethehseh meta plehthoys ekklinai meta pleionohn ohste ekklinai krisin
23.3 kai penehta oyk eleehseis en krisei
23.4 ean de synantehsehs toh boi toy echthroy soy eh toh ypozygioh aytoy planohmenois apostrepsas apodohseis aytoh
23.5 ean de idehs to ypozygion toy echthroy soy peptohkos ypo ton gomon aytoy oy pareleyseh ayto alla synegereis ayto met' aytoy
23.6 oy diastrepseis krima penehtos en krisei aytoy
23.7 apo pantos rehmatos adikoy apostehseh athohon kai dikaion oyk apokteneis kai oy dikaiohseis ton asebeh eneken dohrohn
23.8 kai dohra oy lehmpseh ta gar dohra ektyphloi ophthalmoys blepontohn kai lymainetai rehmata dikaia
23.9 kai prosehlyton oy thlipsete ymeis gar oidate tehn psychehn toy prosehlytoy aytoi gar prosehlytoi ehte en geh aigyptoh
23.10 ex eteh spereis tehn gehn soy kai synaxeis ta genehmata aytehs
23.11 toh de ebdomoh aphesin poiehseis kai anehseis aytehn kai edontai oi ptohchoi toy ethnoys soy ta de ypoleipomena edetai ta agria thehria oytohs poiehseis ton ampelohna soy kai ton elaiohna soy
23.12 ex ehmeras poiehseis ta erga soy teh de ehmera teh ebdomeh anapaysis ina anapaysehtai o boys soy kai to ypozygion soy kai ina anapsyxeh o yios tehs paidiskehs soy kai o prosehlytos
23.13 panta osa eirehka pros ymas phylaxasthe kai onoma theohn eterohn oyk anamnehsthehsesthe oyde meh akoystheh ek toy stomatos ymohn
23.14 treis kairoys toy eniaytoy eortasate moi
23.15 tehn eortehn tohn azymohn phylaxasthe poiein epta ehmeras edesthe azyma kathaper eneteilamehn soi kata ton kairon toy mehnos tohn neohn en gar aytoh exehlthes ex aigyptoy oyk ophthehseh enohpion moy kenos
23.16 kai eortehn therismoy prohtogenehmatohn poiehseis tohn ergohn soy ohn ean speirehs en toh agroh soy kai eortehn synteleias ep' exodoy toy eniaytoy en teh synagohgeh tohn ergohn soy tohn ek toy agroy soy
23.17 treis kairoys toy eniaytoy ophthehsetai pan arsenikon soy enohpion kyrioy toy theoy soy
23.18 otan gar ekbaloh ethneh apo prosohpoy soy kai emplatynoh ta oria soy oy thyseis epi zymeh aima thysiasmatos moy oyde meh koimehtheh stear tehs eortehs moy eohs prohi
23.19 tas aparchas tohn prohtogenehmatohn tehs gehs soy eisoiseis eis ton oikon kyrioy toy theoy soy oych epsehseis arna en galakti mehtros aytoy
23.20 kai idoy egoh apostelloh ton aggelon moy pro prosohpoy soy ina phylaxeh se en teh odoh opohs eisagageh se eis tehn gehn ehn ehtoimasa soi
23.21 proseche seaytoh kai eisakoye aytoy kai meh apeithei aytoh oy gar meh yposteilehtai se to gar onoma moy estin ep' aytoh
23.22 ean akoeh akoysehte tehs emehs phohnehs kai poiehsehs panta osa an enteilohmai soi kai phylaxehte tehn diathehkehn moy esesthe moi laos perioysios apo pantohn tohn ethnohn emeh gar estin pasa eh geh ymeis de esesthe moi basileion ierateyma kai ethnos agion tayta ta rehmata ereis tois yiois israehl ean akoeh akoysehte tehs phohnehs moy kai poiehsehs panta osa an eipoh soi echthreysoh tois echthrois soy kai antikeisomai tois antikeimenois soi
23.23 poreysetai gar o aggelos moy ehgoymenos soy kai eisaxei se pros ton amorraion kai chettaion kai pherezaion kai chananaion kai gergesaion kai eyaion kai ieboysaion kai ektripsoh aytoys
23.24 oy proskynehseis tois theois aytohn oyde meh latreysehs aytois oy poiehseis kata ta erga aytohn alla kathairesei katheleis kai syntribohn syntripseis tas stehlas aytohn
23.25 kai latreyseis kyrioh toh theoh soy kai eylogehsoh ton arton soy kai ton oinon soy kai to ydohr soy kai apostrepsoh malakian aph' ymohn
23.26 oyk estai agonos oyde steira epi tehs gehs soy ton arithmon tohn ehmerohn soy anaplehrohsoh
23.27 kai ton phobon aposteloh ehgoymenon soy kai ekstehsoh panta ta ethneh eis oys sy eisporeyeh eis aytoys kai dohsoh pantas toys ypenantioys soy phygadas
23.28 kai aposteloh tas sphehkias proteras soy kai ekbalei toys amorraioys kai toys eyaioys kai toys chananaioys kai toys chettaioys apo soy
23.29 oyk ekbaloh aytoys en eniaytoh eni ina meh genehtai eh geh erehmos kai polla genehtai epi se ta thehria tehs gehs
23.30 kata mikron mikron ekbaloh aytoys apo soy eohs an ayxehthehs kai klehronomehsehs tehn gehn
23.31 kai thehsoh ta oria soy apo tehs erythras thalassehs eohs tehs thalassehs tehs phylistiim kai apo tehs erehmoy eohs toy megaloy potamoy eyphratoy kai paradohsoh eis tas cheiras ymohn toys egkathehmenoys en teh geh kai ekbaloh aytoys apo soy
23.32 oy sygkatathehseh aytois kai tois theois aytohn diathehkehn
23.33 kai oyk egkathehsontai en teh geh soy ina meh amartein se poiehsohsin pros me ean gar doyleysehs tois theois aytohn oytoi esontai soi proskomma
23.1 לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא אַל־תָּשֶׁת יָדְךָ עִם־רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס׃ ס
23.2 לֹא־תִהְיֶה אַחֲרֵי־רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא־תַעֲנֶה עַל־רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת׃
23.3 וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבֹו׃ ס
23.4 כִּי תִפְגַּע שֹׁור אֹיִבְךָ אֹו חֲמֹרֹו תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לֹו׃ ס
23.5 כִּי־תִרְאֶה חֲמֹור שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאֹו וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לֹו עָזֹב תַּעֲזֹב עִמֹּו׃ ס
23.6 לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבֹו׃
23.7 מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל־תַּהֲרֹג כִּי לֹא־אַצְדִּיק רָשָׁע׃
23.8 וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים׃
23.9 וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת־נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
23.10 וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת־אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת־תְּבוּאָתָהּ׃
23.11 וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן־תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ׃
23.12 שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שֹׁורְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן־אֲמָתְךָ וְהַגֵּר׃
23.13 וּבְכֹל אֲשֶׁר־אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל־פִּיךָ׃
23.14 שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה׃
23.15 אֶת־חַג הַמַּצֹּות תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּות כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמֹועֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בֹו יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם׃
23.16 וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת־מַעֲשֶׂיךָ מִן־הַשָּׂדֶה׃
23.17 שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל־זְכוּרְךָ אֶל־פְּנֵי הָאָדֹן ׀ יְהוָה׃
23.18 לֹא־תִזְבַּח עַל־חָמֵץ דַּם־זִבְחִי וְלֹא־יָלִין חֵלֶב־חַגִּי עַד־בֹּקֶר׃
23.19 רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמֹּו׃ ס
23.20 הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי׃
23.21 הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלֹו אַל־תַּמֵּר בֹּו כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבֹּו׃
23.22 כִּי אִם־שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלֹו וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי אֶת־אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת־צֹרְרֶיךָ׃
23.23 כִּי־יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וֶהֱבִיאֲךָ אֶל־הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וְהִכְחַדְתִּיו׃
23.24 לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם׃
23.25 וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת־לַחְמְךָ וְאֶת־מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ׃
23.26 לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת־מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא׃
23.27 אֶת־אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְנָתַתִּי אֶת־כָּל־אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף׃
23.28 וְשָׁלַחְתִּי אֶת־הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת־הַחִוִּי אֶת־הַכְּנַעֲנִי וְאֶת־הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ׃
23.29 לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן־תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה׃
23.30 מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת־הָאָרֶץ׃
23.31 וְשַׁתִּי אֶת־גְּבֻלְךָ מִיַּם־סוּף וְעַד־יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד־הַנָּהָר כִּי ׀ אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמֹו מִפָּנֶיךָ׃
23.32 לֹא־תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית׃
23.33 לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן־יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהֵיהֶם כִּי־יִהְיֶה לְךָ לְמֹוקֵשׁ׃ פ
23.1 loA tixaaA xxemaO xxaawA Aal-taaxxaet jaadkaa Oim-raaxxaaO liHjot Oed haamaas׃ s
23.2 loA-tiHjaeH Aaharej-rabijm lraaOot wloA-taOanaeH Oal-rib linTot Aaharej rabijm lHaTot׃
23.3 wdaal loA taeHdar brijbow׃ s
23.4 kij tipgaO xxowr Aojibkaa Aow hamorow toOaeH Haaxxeb txxijbaenw low׃ s
23.5 kij-tirAaeH hamowr xonaAakaa robec tahat maxaaAow whaadaltaa meOazob low Oaazob taOazob Oimow׃ s
23.6 loA taTaeH mixxpaT Aaebjonkaa brijbow׃
23.7 midbar-xxaeqaer tirhaaq wnaaqij wcadijq Aal-taHarog kij loA-Aacdijq raaxxaaO׃
23.8 wxxohad loA tiqaah kij Haxxohad jOawer piqhijm wijsalep dibrej cadijqijm׃
23.9 wger loA tilhaac wAataem jdaOtaem Aaet-naepaexx Hager kij-gerijm Haejijtaem bAaeraec micraajim׃
23.10 wxxexx xxaanijm tizraO Aaet-Aarcaekaa wAaasaptaa Aaet-tbwAaataaH׃
23.11 wHaxxbijOit tixxmTaenaaH wnTaxxtaaH wAaaklw Aaebjonej Oamaekaa wjitraam toAkal hajat HaxaadaeH ken-taOaxaeH lkarmkaa lzejtaekaa׃
23.12 xxexxaet jaamijm taOaxaeH maOaxaejkaa wbajowm HaxxbijOij tixxbot lmaOan jaanwha xxowrkaa wahamoraekaa wjinaapexx baen-Aamaatkaa wHager׃
23.13 wbkol Aaxxaer-Aaamartij Aalejkaem tixxaamerw wxxem AaeloHijm Aaherijm loA tazkijrw loA jixxaamaO Oal-pijkaa׃
23.14 xxaaloxx rgaalijm taahog lij baxxaanaaH׃
23.15 Aaet-hag Hamacowt tixxmor xxibOat jaamijm toAkal macowt kaAaxxaer ciwijtikaa lmowOed hodaexx HaaAaabijb kij-bow jaacaaAtaa mimicraajim wloA-jeraaAw paanaj rejqaam׃
23.16 whag Haqaacijr bikwrej maOaxaejkaa Aaxxaer tizraO baxaadaeH whag HaaAaasip bceAt HaxxaanaaH bAaaspkaa Aaet-maOaxaejkaa min-HaxaadaeH׃
23.17 xxaaloxx pOaamijm baxxaanaaH jeraaAaeH kaal-zkwrkaa Aael-pnej HaaAaadon jHwaaH׃
23.18 loA-tizbah Oal-haamec dam-zibhij wloA-jaalijn helaeb-hagij Oad-boqaer׃
23.19 reAxxijt bikwrej Aadmaatkaa taabijA bejt jHwaaH AaeloHaejkaa loA-tbaxxel gdij bahaleb Aimow׃ s
23.20 HineH Aaanokij xxoleha malAaak lpaanaejkaa lixxmaarkaa badaaraek wlaHabijAakaa Aael-Hamaaqowm Aaxxaer Hakinotij׃
23.21 Hixxaamaer mipaanaajw wxxmaO bqolow Aal-tamer bow kij loA jixaaA lpixxOakaem kij xxmij bqirbow׃
23.22 kij Aim-xxaamoOa tixxmaO bqolow wOaaxijtaa kol Aaxxaer Aadaber wAaajabtij Aaet-Aojbaejkaa wcartij Aaet-corraejkaa׃
23.23 kij-jelek malAaakij lpaanaejkaa waeHaebijAakaa Aael-HaaAaemorij wHahitij wHaprizij wHaknaOanij Hahiwij wHajbwsij wHikhadtijw׃
23.24 loA-tixxtahawaeH leAloHejHaem wloA taaOaabdem wloA taOaxaeH kmaOaxejHaem kij Haares tHaarsem wxxaber txxaber macebotejHaem׃
23.25 waOabadtaem Aet jHwaaH AaeloHejkaem wberak Aaet-lahmkaa wAaet-mejmaejkaa waHasirotij mahalaaH miqirbaekaa׃
23.26 loA tiHjaeH mxxakelaaH waOaqaaraaH bAarcaekaa Aaet-mispar jaamaejkaa AamaleA׃
23.27 Aaet-Aejmaatij Aaxxalah lpaanaejkaa wHamotij Aaet-kaal-HaaOaam Aaxxaer taaboA baaHaem wnaatatij Aaet-kaal-Aojbaejkaa Aelaejkaa Ooraep׃
23.28 wxxaalahtij Aaet-HacirOaaH lpaanaejkaa wgerxxaaH Aaet-Hahiwij Aaet-HaknaOanij wAaet-Hahitij milpaanaejkaa׃
23.29 loA Aagaarxxaenw mipaanaejkaa bxxaanaaH Aaehaat paen-tiHjaeH HaaAaaraec xxmaamaaH wrabaaH Oaalaejkaa hajat HaxaadaeH׃
23.30 mOaT mOaT Aagaarxxaenw mipaanaejkaa Oad Aaxxaer tipraeH wnaahaltaa Aaet-HaaAaaraec׃
23.31 wxxatij Aaet-gbulkaa mijam-swp wOad-jaam plixxtijm wmimidbaar Oad-HanaaHaar kij Aaeten bjaedkaem Aet joxxbej HaaAaaraec wgeraxxtaamow mipaanaejkaa׃
23.32 loA-tikrot laaHaem wleAloHejHaem brijt׃
23.33 loA jexxbw bAarckaa paen-jahaTijAw Aotkaa lij kij taOabod Aaet-AaeloHejHaem kij-jiHjaeH lkaa lmowqexx׃ p
23.1 לא תשא שמע שוא אל־תשת ידך עם־רשע להית עד חמס׃ ס
23.2 לא־תהיה אחרי־רבים לרעת ולא־תענה על־רב לנטת אחרי רבים להטת׃
23.3 ודל לא תהדר בריבו׃ ס
23.4 כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃ ס
23.5 כי־תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃ ס
23.6 לא תטה משפט אבינך בריבו׃
23.7 מדבר־שקר תרחק ונקי וצדיק אל־תהרג כי לא־אצדיק רשע׃
23.8 ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים׃
23.9 וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את־נפש הגר כי־גרים הייתם בארץ מצרים׃
23.10 ושש שנים תזרע את־ארצך ואספת את־תבואתה׃
23.11 והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן־תעשה לכרמך לזיתך׃
23.12 ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן־אמתך והגר׃
23.13 ובכל אשר־אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על־פיך׃
23.14 שלש רגלים תחג לי בשנה׃
23.15 את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי־בו יצאת ממצרים ולא־יראו פני ריקם׃
23.16 וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את־מעשיך מן־השדה׃
23.17 שלש פעמים בשנה יראה כל־זכורך אל־פני האדן ׀ יהוה׃
23.18 לא־תזבח על־חמץ דם־זבחי ולא־ילין חלב־חגי עד־בקר׃
23.19 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו׃ ס
23.20 הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל־המקום אשר הכנתי׃
23.21 השמר מפניו ושמע בקלו אל־תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו׃
23.22 כי אם־שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את־איביך וצרתי את־צרריך׃
23.23 כי־ילך מלאכי לפניך והביאך אל־האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו׃
23.24 לא־תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם׃
23.25 ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את־לחמך ואת־מימיך והסרתי מחלה מקרבך׃
23.26 לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את־מספר ימיך אמלא׃
23.27 את־אימתי אשלח לפניך והמתי את־כל־העם אשר תבא בהם ונתתי את־כל־איביך אליך ערף׃
23.28 ושלחתי את־הצרעה לפניך וגרשה את־החוי את־הכנעני ואת־החתי מלפניך׃
23.29 לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן־תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה׃
23.30 מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את־הארץ׃
23.31 ושתי את־גבלך מים־סוף ועד־ים פלשתים וממדבר עד־הנהר כי ׀ אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃
23.32 לא־תכרת להם ולאלהיהם ברית׃
23.33 לא ישבו בארצך פן־יחטיאו אתך לי כי תעבד את־אלהיהם כי־יהיה לך למוקש׃ פ
23.1 lA txA xmO xwA Al-txt jdk Om-rxO lHjt Od hms׃ s
23.2 lA-tHjH Ahrj-rbjm lrOt wlA-tOnH Ol-rb lnTt Ahrj rbjm lHTt׃
23.3 wdl lA tHdr brjbw׃ s
23.4 kj tpgO xwr Ajbk Aw hmrw tOH Hxb txjbnw lw׃ s
23.5 kj-trAH hmwr xnAk rbc tht mxAw whdlt mOzb lw Ozb tOzb Omw׃ s
23.6 lA tTH mxpT Abjnk brjbw׃
23.7 mdbr-xqr trhq wnqj wcdjq Al-tHrg kj lA-Acdjq rxO׃
23.8 wxhd lA tqh kj Hxhd jOwr pqhjm wjslp dbrj cdjqjm׃
23.9 wgr lA tlhc wAtm jdOtm At-npx Hgr kj-grjm Hjjtm bArc mcrjm׃
23.10 wxx xnjm tzrO At-Arck wAspt At-tbwAtH׃
23.11 wHxbjOt txmTnH wnTxtH wAklw Abjnj Omk wjtrm tAkl hjt HxdH kn-tOxH lkrmk lzjtk׃
23.12 xxt jmjm tOxH mOxjk wbjwm HxbjOj txbt lmOn jnwh xwrk whmrk wjnpx bn-Amtk wHgr׃
23.13 wbkl Axr-Amrtj Aljkm txmrw wxm AlHjm Ahrjm lA tzkjrw lA jxmO Ol-pjk׃
23.14 xlx rgljm thg lj bxnH׃
23.15 At-hg Hmcwt txmr xbOt jmjm tAkl mcwt kAxr cwjtk lmwOd hdx HAbjb kj-bw jcAt mmcrjm wlA-jrAw pnj rjqm׃
23.16 whg Hqcjr bkwrj mOxjk Axr tzrO bxdH whg HAsp bcAt HxnH bAspk At-mOxjk mn-HxdH׃
23.17 xlx pOmjm bxnH jrAH kl-zkwrk Al-pnj HAdn jHwH׃
23.18 lA-tzbh Ol-hmc dm-zbhj wlA-jljn hlb-hgj Od-bqr׃
23.19 rAxjt bkwrj Admtk tbjA bjt jHwH AlHjk lA-tbxl gdj bhlb Amw׃ s
23.20 HnH Ankj xlh mlAk lpnjk lxmrk bdrk wlHbjAk Al-Hmqwm Axr Hkntj׃
23.21 Hxmr mpnjw wxmO bqlw Al-tmr bw kj lA jxA lpxOkm kj xmj bqrbw׃
23.22 kj Am-xmO txmO bqlw wOxjt kl Axr Adbr wAjbtj At-Ajbjk wcrtj At-crrjk׃
23.23 kj-jlk mlAkj lpnjk wHbjAk Al-HAmrj wHhtj wHprzj wHknOnj Hhwj wHjbwsj wHkhdtjw׃
23.24 lA-txthwH lAlHjHm wlA tObdm wlA tOxH kmOxjHm kj Hrs tHrsm wxbr txbr mcbtjHm׃
23.25 wObdtm At jHwH AlHjkm wbrk At-lhmk wAt-mjmjk wHsrtj mhlH mqrbk׃
23.26 lA tHjH mxklH wOqrH bArck At-mspr jmjk AmlA׃
23.27 At-Ajmtj Axlh lpnjk wHmtj At-kl-HOm Axr tbA bHm wnttj At-kl-Ajbjk Aljk Orp׃
23.28 wxlhtj At-HcrOH lpnjk wgrxH At-Hhwj At-HknOnj wAt-Hhtj mlpnjk׃
23.29 lA Agrxnw mpnjk bxnH Aht pn-tHjH HArc xmmH wrbH Oljk hjt HxdH׃
23.30 mOT mOT Agrxnw mpnjk Od Axr tprH wnhlt At-HArc׃
23.31 wxtj At-gblk mjm-swp wOd-jm plxtjm wmmdbr Od-HnHr kj Atn bjdkm At jxbj HArc wgrxtmw mpnjk׃
23.32 lA-tkrt lHm wlAlHjHm brjt׃
23.33 lA jxbw bArck pn-jhTjAw Atk lj kj tObd At-AlHjHm kj-jHjH lk lmwqx׃ p
23.1 Non suscipies famam falsam nec iunges manum tuam cum impio, ut dicas falsum testimonium.
23.2 Non sequeris turbam ad faciendum malum; nec in iudicio plurimorum acquiesces sententiae, ut a vero devies.
23.3 Pauperis quoque non misereberis in iudicio.
23.4 Si occurreris bovi inimici tui aut asino erranti, reduc ad eum.
23.5 Si videris asinum odientis te iacere sub onere suo, non pertransibis, sed sublevabis cum eo.
23.6 Non pervertes iudicium pauperis in lite eius.
23.7 Mendacium fugies. Insontem et iustum non occides, quia aversor impium.
23.8 Nec accipies munera, quae excaecant etiam prudentes et subvertunt verba iustorum.
23.9 Peregrinum non opprimes; scitis enim advenarum animas, quia et ipsi peregrini fuistis in terra Aegypti.
23.10 Sex annis seminabis terram tuam et congregabis fruges eius.
23.11 Anno autem septimo dimittes eam et requiescere facies, ut comedant pauperes populi tui; et quidquid reliquum fuerit, edant bestiae agri. Ita facies in vinea et in oliveto tuo.
23.12 Sex diebus operaberis; septima die cessabis, ut requiescat bos et asinus tuus, et refrigeretur filius ancillae tuae et advena.
23.13 Omnia, quae dixi vobis, custodite, et nomen externorum deorum non invocabitis, neque audietur ex ore tuo.
23.14 Tribus vicibus per singulos annos mihi festa celebrabitis.
23.15 Sollemnitatem Azymorum custodies: septem diebus comedes azyma, sicut praecepi tibi, tempore statuto mensis Abib, quando egressus es de Aegypto. Non apparebis in conspectu meo vacuus.
23.16 Et sollemnitatem Messis primitivorum operis tui, quaecumque seminaveris in agro; sollemnitatem quoque Collectae in exitu anni, quando congregaveris omnes fruges tuas de agro.
23.17 Ter in anno apparebit omne masculinum tuum coram Domino Deo.
23.18 Non immolabis super fermento sanguinem victimae meae, nec remanebit adeps sollemnitatis meae usque mane.
23.19 Primitias primarum frugum terrae tuae deferes in domum Domini Dei tui. Non coques haedum in lacte matris suae.
23.20 Ecce ego mittam angelum, qui praecedat te et custodiat in via et introducat ad locum, quem paravi.
23.21 Observa eum et audi vocem eius nec contemnendum putes; quia non dimittet, cum peccaveritis, quia est nomen meum in illo.
23.22 Quod si audieris vocem eius et feceris omnia, quae loquor, inimicus ero inimicis tuis et affligam affligentes te.
23.23 Praecedet enim te angelus meus et introducet te ad Amorraeum et Hetthaeum et Pherezaeum Chananaeumque et Hevaeum et Iebusaeum, quos ego conteram.
23.24 Non adorabis deos eorum nec coles eos; non facies secundum opera eorum, sed destrues eos et confringes lapides eorum.
23.25 Servietisque Domino Deo vestro, ut benedicam panibus tuis et aquis et auferam infirmitatem de medio tui.
23.26 Non erit abortiens nec sterilis in terra tua; numerum dierum tuorum implebo.
23.27 Terrorem meum mittam in praecursum tuum et perturbabo omnem populum, ad quem ingre dieris; cunctorumque inimicorum tuorum coram te terga vertam
23.28 emittens crabrones prius, qui fugabunt Hevaeum et Chananaeum et Hetthaeum, antequam introeas.
23.29 Non eiciam eos a facie tua anno uno, ne terra in solitudinem redigatur, et multiplicentur contra te bestiae agri.
23.30 Paulatim expellam eos de conspectu tuo, donec augearis et possideas terram.
23.31 Ponam autem terminos tuos a mari Rubro usque ad mare Palaestinorum et a deserto usque ad Fluvium. Tradam manibus vestris habitatores terrae et eiciam eos de conspectu vestro.
23.32 Non inibis cum eis foedus nec cum diis eorum.
23.33 Non habitent in terra tua, ne peccare te faciant in me, si servieris diis eorum; quod tibi certo erit in scandalum ”.
24.1 Er hatte aber zu Mose gesagt: Steige herauf zum HERRN, du und Aaron, Nadab und Abihu und siebzig von den Ältesten Israels, und betet an von ferne!
24.2 Aber Mose allein nahe sich zum HERRN; jene sollen sich nicht nahen, und das Volk soll nicht mit ihnen heraufkommen!
24.3 Mose kam und erzählte dem Volk alle Worte des HERRN und alle die Verordnungen. Da antwortete das Volk einstimmig und sprach: Alles, was der HERR gesagt hat, wollen wir tun!
24.4 Da schrieb Mose alle Worte des HERRN nieder und stand des Morgens frühe auf und baute einen Altar unten am Berg und zwölf Malsteine nach den zwölf Stämmen Israels.
24.5 Und Mose sandte israelitische Jünglinge, daß sie Brandopfer darbrächten und Farren opferten zum Dankopfer dem HERRN.
24.6 Und Mose nahm die Hälfte des Blutes und tat es in Becken; aber die andere Hälfte des Blutes sprengte er auf den Altar.
24.7 Darauf nahm er das Buch des Bundes und las es vor den Ohren des Volkes. Und sie sprachen: Alles, was der HERR gesagt hat, das wollen wir tun und befolgen!
24.8 Da nahm Mose das Blut und sprengte es auf das Volk und sprach: Sehet, das ist das Blut des Bundes, den der HERR mit euch gemacht hat über allen diesen Worten!
24.9 Da stiegen Mose und Aaron, Nadab und Abihu und siebzig von den Ältesten Israels hinauf;
24.10 und sie sahen den Gott Israels; und unter seinen Füßen war ein Boden wie von Saphirsteinen und so klar wie der Himmel selbst.
24.11 Und er legte seine Hand nicht an die Auserwählten der Kinder Israel. Und als sie Gott gesehen hatten, aßen und tranken sie.
24.12 Und der HERR sprach zu Mose: Steige zu mir herauf auf den Berg und bleibe daselbst, so will ich dir die steinernen Tafeln geben und das Gesetz und das Gebot, das ich geschrieben habe, um sie zu unterweisen!
24.13 Da machte sich Mose auf samt seinem Diener Josua und stieg auf den Berg hinauf zu Gott.
24.14 Zu den Ältesten aber hatte er gesagt: Erwartet uns hier, bis wir wieder zu euch kommen; sehet, Aaron und Hur sind bei euch; wer eine Angelegenheit hat, der wende sich an sie!
24.15 Als nun Mose auf den Berg stieg, bedeckte eine Wolke den Berg.
24.16 Und die Herrlichkeit des HERRN wohnte auf dem Berg Sinai, und die Wolke bedeckte ihn sechs Tage lang; am siebenten Tage aber rief er Mose von der Wolke aus zu.
24.17 Und die Herrlichkeit des HERRN erschien den Kindern Israel wie ein verzehrendes Feuer oben auf dem Gipfel des Berges.
24.18 Mose aber ging mitten in die Wolke hinein, da er den Berg bestieg; und Mose blieb vierzig Tage und vierzig Nächte auf dem Berge.
24.1 καὶ μωυσῇ εἶπεν ἀνάβηθι πρὸς κύριον σὺ καὶ ααρων καὶ ναδαβ καὶ αβιουδ καὶ ἑβδομήκοντα τῶν πρεσβυτέρων ισραηλ καὶ προσκυνήσουσιν μακρόθεν τῷ κυρίῳ
24.2 καὶ ἐγγιεῖ μωυσῆς μόνος πρὸς τὸν θεόν αὐτοὶ δὲ οὐκ ἐγγιοῦσιν ὁ δὲ λαὸς οὐ συναναβήσεται μετ' αὐτῶν
24.3 εἰσῆλθεν δὲ μωυσῆς καὶ διηγήσατο τῷ λαῷ πάντα τὰ ῥήματα τοῦ θεοῦ καὶ τὰ δικαιώματα ἀπεκρίθη δὲ πᾶς ὁ λαὸς φωνῇ μιᾷ λέγοντες πάντας τοὺς λόγους οὓς ἐλάλησεν κύριος ποιήσομεν καὶ ἀκουσόμεθα
24.4 καὶ ἔγραψεν μωυσῆς πάντα τὰ ῥήματα κυρίου ὀρθρίσας δὲ μωυσῆς τὸ πρωὶ ᾠκοδόμησεν θυσιαστήριον ὑπὸ τὸ ὄρος καὶ δώδεκα λίθους εἰς τὰς δώδεκα φυλὰς τοῦ ισραηλ
24.5 καὶ ἐξαπέστειλεν τοὺς νεανίσκους τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ ἀνήνεγκαν ὁλοκαυτώματα καὶ ἔθυσαν θυσίαν σωτηρίου τῷ θεῷ μοσχάρια
24.6 λαβὼν δὲ μωυσῆς τὸ ἥμισυ τοῦ αἵματος ἐνέχεεν εἰς κρατῆρας τὸ δὲ ἥμισυ τοῦ αἵματος προσέχεεν πρὸς τὸ θυσιαστήριον
24.7 καὶ λαβὼν τὸ βιβλίον τῆς διαθήκης ἀνέγνω εἰς τὰ ὦτα τοῦ λαοῦ καὶ εἶπαν πάντα ὅσα ἐλάλησεν κύριος ποιήσομεν καὶ ἀκουσόμεθα
24.8 λαβὼν δὲ μωυσῆς τὸ αἷμα κατεσκέδασεν τοῦ λαοῦ καὶ εἶπεν ἰδοὺ τὸ αἷμα τῆς διαθήκης ἧς διέθετο κύριος πρὸς ὑμᾶς περὶ πάντων τῶν λόγων τούτων
24.9 καὶ ἀνέβη μωυσῆς καὶ ααρων καὶ ναδαβ καὶ αβιουδ καὶ ἑβδομήκοντα τῆς γερουσίας ισραηλ
24.10 καὶ εἶδον τὸν τόπον οὗ εἱστήκει ἐκεῖ ὁ θεὸς τοῦ ισραηλ καὶ τὰ ὑπὸ τοὺς πόδας αὐτοῦ ὡσεὶ ἔργον πλίνθου σαπφείρου καὶ ὥσπερ εἶδος στερεώματος τοῦ οὐρανοῦ τῇ καθαριότητι
24.11 καὶ τῶν ἐπιλέκτων τοῦ ισραηλ οὐ διεφώνησεν οὐδὲ εἷς καὶ ὤφθησαν ἐν τῷ τόπῳ τοῦ θεοῦ καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον
24.12 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν ἀνάβηθι πρός με εἰς τὸ ὄρος καὶ ἴσθι ἐκεῖ καὶ δώσω σοι τὰ πυξία τὰ λίθινα τὸν νόμον καὶ τὰς ἐντολάς ἃς ἔγραψα νομοθετῆσαι αὐτοῖς
24.13 καὶ ἀναστὰς μωυσῆς καὶ ἰησοῦς ὁ παρεστηκὼς αὐτῷ ἀνέβησαν εἰς τὸ ὄρος τοῦ θεοῦ
24.14 καὶ τοῖς πρεσβυτέροις εἶπαν ἡσυχάζετε αὐτοῦ ἕως ἀναστρέψωμεν πρὸς ὑμᾶς καὶ ἰδοὺ ααρων καὶ ωρ μεθ' ὑμῶν ἐάν τινι συμβῇ κρίσις προσπορευέσθωσαν αὐτοῖς
24.15 καὶ ἀνέβη μωυσῆς καὶ ἰησοῦς εἰς τὸ ὄρος καὶ ἐκάλυψεν ἡ νεφέλη τὸ ὄρος
24.16 καὶ κατέβη ἡ δόξα τοῦ θεοῦ ἐπὶ τὸ ὄρος τὸ σινα καὶ ἐκάλυψεν αὐτὸ ἡ νεφέλη ἓξ ἡμέρας καὶ ἐκάλεσεν κύριος τὸν μωυσῆν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἐκ μέσου τῆς νεφέλης
24.17 τὸ δὲ εἶδος τῆς δόξης κυρίου ὡσεὶ πῦρ φλέγον ἐπὶ τῆς κορυφῆς τοῦ ὄρους ἐναντίον τῶν υἱῶν ισραηλ
24.18 καὶ εἰσῆλθεν μωυσῆς εἰς τὸ μέσον τῆς νεφέλης καὶ ἀνέβη εἰς τὸ ὄρος καὶ ἦν ἐκεῖ ἐν τῷ ὄρει τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας
24.1 kai mohyseh eipen anabehthi pros kyrion sy kai aarohn kai nadab kai abioyd kai ebdomehkonta tohn presbyterohn israehl kai proskynehsoysin makrothen toh kyrioh
24.2 kai eggiei mohysehs monos pros ton theon aytoi de oyk eggioysin o de laos oy synanabehsetai met' aytohn
24.3 eisehlthen de mohysehs kai diehgehsato toh laoh panta ta rehmata toy theoy kai ta dikaiohmata apekritheh de pas o laos phohneh mia legontes pantas toys logoys oys elalehsen kyrios poiehsomen kai akoysometha
24.4 kai egrapsen mohysehs panta ta rehmata kyrioy orthrisas de mohysehs to prohi ohkodomehsen thysiastehrion ypo to oros kai dohdeka lithoys eis tas dohdeka phylas toy israehl
24.5 kai exapesteilen toys neaniskoys tohn yiohn israehl kai anehnegkan olokaytohmata kai ethysan thysian sohtehrioy toh theoh moscharia
24.6 labohn de mohysehs to ehmisy toy aimatos enecheen eis kratehras to de ehmisy toy aimatos prosecheen pros to thysiastehrion
24.7 kai labohn to biblion tehs diathehkehs anegnoh eis ta ohta toy laoy kai eipan panta osa elalehsen kyrios poiehsomen kai akoysometha
24.8 labohn de mohysehs to aima kateskedasen toy laoy kai eipen idoy to aima tehs diathehkehs ehs dietheto kyrios pros ymas peri pantohn tohn logohn toytohn
24.9 kai anebeh mohysehs kai aarohn kai nadab kai abioyd kai ebdomehkonta tehs geroysias israehl
24.10 kai eidon ton topon oy eistehkei ekei o theos toy israehl kai ta ypo toys podas aytoy ohsei ergon plinthoy sappheiroy kai ohsper eidos stereohmatos toy oyranoy teh kathariotehti
24.11 kai tohn epilektohn toy israehl oy diephohnehsen oyde eis kai ohphthehsan en toh topoh toy theoy kai ephagon kai epion
24.12 kai eipen kyrios pros mohysehn anabehthi pros me eis to oros kai isthi ekei kai dohsoh soi ta pyxia ta lithina ton nomon kai tas entolas as egrapsa nomothetehsai aytois
24.13 kai anastas mohysehs kai iehsoys o parestehkohs aytoh anebehsan eis to oros toy theoy
24.14 kai tois presbyterois eipan ehsychazete aytoy eohs anastrepsohmen pros ymas kai idoy aarohn kai ohr meth' ymohn ean tini symbeh krisis prosporeyesthohsan aytois
24.15 kai anebeh mohysehs kai iehsoys eis to oros kai ekalypsen eh nepheleh to oros
24.16 kai katebeh eh doxa toy theoy epi to oros to sina kai ekalypsen ayto eh nepheleh ex ehmeras kai ekalesen kyrios ton mohysehn teh ehmera teh ebdomeh ek mesoy tehs nephelehs
24.17 to de eidos tehs doxehs kyrioy ohsei pyr phlegon epi tehs koryphehs toy oroys enantion tohn yiohn israehl
24.18 kai eisehlthen mohysehs eis to meson tehs nephelehs kai anebeh eis to oros kai ehn ekei en toh orei tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas
24.1 וְאֶל־מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל־יְהוָה אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק׃
24.2 וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדֹּו אֶל־יְהוָה וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמֹּו׃
24.3 וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה וְאֵת כָּל־הַמִּשְׁפָּטִים וַיַּעַן כָּל־הָעָם קֹול אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה׃
24.4 וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃
24.5 וַיִּשְׁלַח אֶת־נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַיהוָה פָּרִים׃
24.6 וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל־הַמִּזְבֵּחַ׃
24.7 וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע׃
24.8 וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל־הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם־הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִמָּכֶם עַל כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
24.9 וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃
24.10 וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר׃
24.11 וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדֹו וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃ ס
24.12 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה־שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת־לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתֹּורָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהֹורֹתָם׃
24.13 וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהֹושֻׁעַ מְשָׁרְתֹו וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל־הַר הָאֱלֹהִים׃
24.14 וְאֶל־הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ־לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר־נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי־בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם׃
24.15 וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל־הָהָר וַיְכַס הֶעָנָן אֶת־הָהָר׃
24.16 וַיִּשְׁכֹּן כְּבֹוד־יְהוָה עַל־הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי מִתֹּוךְ הֶעָנָן׃
24.17 וּמַרְאֵה כְּבֹוד יְהוָה כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
24.18 וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתֹוךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל־הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׃ פ
24.1 wAael-moxxaeH Aaamar OaleH Aael-jHwaaH AataaH wAaHaron naadaab waAabijHwA wxxibOijm miziqnej jixraaAel wHixxtahawijtaem meraahoq׃
24.2 wnigaxx moxxaeH lbadow Aael-jHwaaH wHem loA jigaaxxw wHaaOaam loA jaOalw Oimow׃
24.3 wajaaboA moxxaeH wajsaper laaOaam Aet kaal-dibrej jHwaaH wAet kaal-HamixxpaaTijm wajaOan kaal-HaaOaam qowl Aaehaad wajoAmrw kaal-Hadbaarijm Aaxxaer-dibaer jHwaaH naOaxaeH׃
24.4 wajiktob moxxaeH Aet kaal-dibrej jHwaaH wajaxxkem baboqaer wajibaen mizbeha tahat HaaHaar wxxtejm OaexreH macebaaH lixxnejm Oaaxaar xxibTej jixraaAel׃
24.5 wajixxlah Aaet-naOarej bnej jixraaAel wajaOalw Oolot wajizbhw zbaahijm xxlaamijm lajHwaaH paarijm׃
24.6 wajiqah moxxaeH hacij Hadaam wajaaxaem baaAagaanot wahacij Hadaam zaaraq Oal-Hamizbeha׃
24.7 wajiqah sepaer Habrijt wajiqraaA bAaaznej HaaOaam wajoAmrw kol Aaxxaer-dibaer jHwaaH naOaxaeH wnixxmaaO׃
24.8 wajiqah moxxaeH Aaet-Hadaam wajizroq Oal-HaaOaam wajoAmaer HineH dam-Habrijt Aaxxaer kaarat jHwaaH Oimaakaem Oal kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH׃
24.9 wajaOal moxxaeH wAaHaron naadaab waAabijHwA wxxibOijm miziqnej jixraaAel׃
24.10 wajirAw Aet AaeloHej jixraaAel wtahat raglaajw kmaOaxeH libnat Hasapijr wkOaecaem Haxxaamajim laaToHar׃
24.11 wAael-Aacijlej bnej jixraaAel loA xxaalah jaadow wajaehaezw Aaet-HaaAaeloHijm wajoAklw wajixxtw׃ s
24.12 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH OaleH Aelaj HaaHaaraaH waeHjeH-xxaam wAaetnaaH lkaa Aaet-luhot HaaAaebaen wHatowraaH wHamicwaaH Aaxxaer kaatabtij lHowrotaam׃
24.13 wajaaqaam moxxaeH wijHowxxuOa mxxaartow wajaOal moxxaeH Aael-Har HaaAaeloHijm׃
24.14 wAael-Hazqenijm Aaamar xxbw-laanw baazaeH Oad Aaxxaer-naaxxwb Aalejkaem wHineH AaHaron whwr Oimaakaem mij-baOal dbaarijm jigaxx AaleHaem׃
24.15 wajaOal moxxaeH Aael-HaaHaar wajkas HaeOaanaan Aaet-HaaHaar׃
24.16 wajixxkon kbowd-jHwaaH Oal-Har sijnaj wajkaseHw HaeOaanaan xxexxaet jaamijm wajiqraaA Aael-moxxaeH bajowm HaxxbijOij mitowk HaeOaanaan׃
24.17 wmarAeH kbowd jHwaaH kAexx Aokaelaet broAxx HaaHaar lOejnej bnej jixraaAel׃
24.18 wajaaboA moxxaeH btowk HaeOaanaan wajaOal Aael-HaaHaar wajHij moxxaeH baaHaar AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm laajlaaH׃ p
24.1 ואל־משה אמר עלה אל־יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק׃
24.2 ונגש משה לבדו אל־יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו׃
24.3 ויבא משה ויספר לעם את כל־דברי יהוה ואת כל־המשפטים ויען כל־העם קול אחד ויאמרו כל־הדברים אשר־דבר יהוה נעשה׃
24.4 ויכתב משה את כל־דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל׃
24.5 וישלח את־נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים׃
24.6 ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על־המזבח׃
24.7 ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר־דבר יהוה נעשה ונשמע׃
24.8 ויקח משה את־הדם ויזרק על־העם ויאמר הנה דם־הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל־הדברים האלה׃
24.9 ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל׃
24.10 ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר׃
24.11 ואל־אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את־האלהים ויאכלו וישתו׃ ס
24.12 ויאמר יהוה אל־משה עלה אלי ההרה והיה־שם ואתנה לך את־לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם׃
24.13 ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל־הר האלהים׃
24.14 ואל־הזקנים אמר שבו־לנו בזה עד אשר־נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי־בעל דברים יגש אלהם׃
24.15 ויעל משה אל־ההר ויכס הענן את־ההר׃
24.16 וישכן כבוד־יהוה על־הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל־משה ביום השביעי מתוך הענן׃
24.17 ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל׃
24.18 ויבא משה בתוך הענן ויעל אל־ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה׃ פ
24.1 wAl-mxH Amr OlH Al-jHwH AtH wAHrn ndb wAbjHwA wxbOjm mzqnj jxrAl wHxthwjtm mrhq׃
24.2 wngx mxH lbdw Al-jHwH wHm lA jgxw wHOm lA jOlw Omw׃
24.3 wjbA mxH wjspr lOm At kl-dbrj jHwH wAt kl-HmxpTjm wjOn kl-HOm qwl Ahd wjAmrw kl-Hdbrjm Axr-dbr jHwH nOxH׃
24.4 wjktb mxH At kl-dbrj jHwH wjxkm bbqr wjbn mzbh tht HHr wxtjm OxrH mcbH lxnjm Oxr xbTj jxrAl׃
24.5 wjxlh At-nOrj bnj jxrAl wjOlw Olt wjzbhw zbhjm xlmjm ljHwH prjm׃
24.6 wjqh mxH hcj Hdm wjxm bAgnt whcj Hdm zrq Ol-Hmzbh׃
24.7 wjqh spr Hbrjt wjqrA bAznj HOm wjAmrw kl Axr-dbr jHwH nOxH wnxmO׃
24.8 wjqh mxH At-Hdm wjzrq Ol-HOm wjAmr HnH dm-Hbrjt Axr krt jHwH Omkm Ol kl-Hdbrjm HAlH׃
24.9 wjOl mxH wAHrn ndb wAbjHwA wxbOjm mzqnj jxrAl׃
24.10 wjrAw At AlHj jxrAl wtht rgljw kmOxH lbnt Hspjr wkOcm Hxmjm lTHr׃
24.11 wAl-Acjlj bnj jxrAl lA xlh jdw wjhzw At-HAlHjm wjAklw wjxtw׃ s
24.12 wjAmr jHwH Al-mxH OlH Alj HHrH wHjH-xm wAtnH lk At-lht HAbn wHtwrH wHmcwH Axr ktbtj lHwrtm׃
24.13 wjqm mxH wjHwxO mxrtw wjOl mxH Al-Hr HAlHjm׃
24.14 wAl-Hzqnjm Amr xbw-lnw bzH Od Axr-nxwb Aljkm wHnH AHrn whwr Omkm mj-bOl dbrjm jgx AlHm׃
24.15 wjOl mxH Al-HHr wjks HOnn At-HHr׃
24.16 wjxkn kbwd-jHwH Ol-Hr sjnj wjksHw HOnn xxt jmjm wjqrA Al-mxH bjwm HxbjOj mtwk HOnn׃
24.17 wmrAH kbwd jHwH kAx Aklt brAx HHr lOjnj bnj jxrAl׃
24.18 wjbA mxH btwk HOnn wjOl Al-HHr wjHj mxH bHr ArbOjm jwm wArbOjm ljlH׃ p
24.1 Moysi quoque dixit: “ Ascende ad Dominum, tu et Aa ron, Nadab et Abiu et septuaginta senes ex Israel, et adorabitis procul.
24.2 Solusque Moyses ascendet ad Dominum, et illi non appropinquabunt, nec populus ascendet cum eo ”.
24.3 Venit ergo Moyses et narravit plebi omnia verba Domini atque iudicia; responditque omnis populus una voce: “ Omnia verba Domini, quae locutus est, faciemus ”.
24.4 Scripsit autem Moyses universos sermones Domini; et mane consurgens aedificavit altare ad radices montis et duodecim lapides per duodecim tribus Israel.
24.5 Misitque iuvenes de filiis Israel, et obtulerunt holocausta; immolaveruntque victimas pacificas Domino vitulos.
24.6 Tulit itaque Moyses dimidiam partem sanguinis et misit in crateras; partem autem residuam respersit super altare.
24.7 Assumensque volumen foederis legit, audiente populo, qui dixerunt: “ Omnia, quae locutus est Dominus, faciemus et erimus oboedientes ”.
24.8 Ille vero sumptum sanguinem respersit in populum et ait: “ Hic est sanguis foederis, quod pepigit Dominus vobiscum super cunctis sermonibus his ”.
24.9 Ascenderuntque Moyses et Aaron, Nadab et Abiu et septuaginta de senioribus Israel.
24.10 Et viderunt Deum Israel, et sub pedibus eius quasi opus lapidis sapphirini et quasi ipsum caelum, cum serenum est.
24.11 Nec in electos filiorum Israel misit manum suam; videruntque Deum et comederunt ac biberunt.
24.12 Dixit autem Dominus ad Moysen: “ Ascende ad me in montem et esto ibi; daboque tibi tabulas lapideas et legem ac mandata, quae scripsi, ut doceas eos ”.
24.13 Surrexerunt Moyses et Iosue minister eius; ascendensque Moyses in montem Dei
24.14 senioribus ait: “ Exspectate hic, donec revertamur ad vos. Habetis Aaron et Hur vobiscum; si quid natum fuerit quaestionis, referetis ad eos ”.
24.15 Cumque ascendisset Moyses in montem, operuit nubes montem;
24.16 et habitavit gloria Domini super Sinai tegens illum nube sex diebus; septimo autem die vocavit eum de medio caliginis.
24.17 Erat autem species gloriae Domini quasi ignis ardens super verticem montis in conspectu filiorum Israel.
24.18 Ingressusque Moyses medium nebulae ascendit in montem; et fuit ibi quadraginta diebus et quadraginta noctibus.
25.1 Und der HERR redete mit Mose und sprach:
25.2 Sage den Kindern Israel, daß sie mir freiwillige Gaben bringen, und nehmet dieselben von jedermann, den sein Herz dazu treibt!
25.3 Das sind aber die Gaben, die ihr von ihnen nehmen sollt:
25.4 Gold, Silber, Erz, Stoffe von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe, von feiner weißer Baumwolle und Ziegenhaaren,
25.5 rötliche Widderfelle, Seehundsfelle und Akazienholz,
25.6 Öl zum Leuchter, Spezerei zum Salböl und zu gutem Räucherwerk,
25.7 Schohamsteine und eingefaßte Steine zum Brustkleid und zum Brustschildlein.
25.8 Und sie sollen mir ein Heiligtum machen, daß ich mitten unter ihnen wohne!
25.9 Durchaus, wie ich dir ein Vorbild der Wohnung und aller ihrer Geräte zeigen werde, also sollt ihr es machen.
25.10 Macht eine Lade von Akazienholz, dreieinhalb Ellen soll ihre Länge sein, anderthalb Ellen ihre Breite und anderthalb Ellen ihre Höhe.
25.11 Die sollst du mit reinem Gold überziehen, inwendig und auswendig; und mache ringsum einen goldenen Kranz.
25.12 Du sollst auch vier goldene Ringe dazu gießen und sie an ihre vier Ecken setzen; also, daß zwei Ringe auf einer Seite und zwei Ringe auf der andern Seite seien;
25.13 und mache Stangen von Akazienholz und überziehe sie mit Gold
25.14 und stecke sie in die Ringe an der Seite der Lade, daß man sie damit trage.
25.15 Aber die Stangen sollen in den Ringen der Lade bleiben und nicht daraus entfernt werden.
25.16 Und du sollst das Zeugnis, das ich dir geben werde, in die Lade legen.
25.17 Du sollst auch einen Sühndeckel machen von reinem Gold; dreieinhalb Ellen soll seine Länge und anderthalb Ellen seine Breite sein.
25.18 Und du sollst zwei Cherubim machen von Gold; von getriebener Arbeit sollst du sie machen, an beiden Enden des Sühndeckels.
25.19 Also, daß du den einen Cherub an dem einen Ende machest und den andern Cherub an dem andern Ende; die Cherubim sollt ihr machen an den beiden Enden des Sühndeckels.
25.20 Und die Cherubim sollen ihre Flügel darüber ausbreiten, daß sie mit ihren Flügeln den Sühndeckel schirmen und des einen Angesicht gegen das des andern gerichtet sei, und ihre Angesichter sollen auf den Sühndeckel sehen.
25.21 Und du sollst den Sühndeckel oben über die Lade legen und das Zeugnis, das ich dir geben werde, in die Lade tun.
25.22 Daselbst will ich mit dir zusammenkommen und mit dir reden von dem Sühndeckel herab, zwischen den beiden Cherubim auf der Lade des Zeugnisses, über alles, was ich dir für die Kinder Israel befehlen will.
25.23 Du sollst auch einen Tisch machen von Akazienholz; zwei Ellen soll seine Länge und eine Elle seine Breite und anderthalb Ellen seine Höhe sein.
25.24 Und sollst ihn überziehen mit reinem Gold und ihn ringsum mit einem goldenen Kranz versehen.
25.25 Auch eine Leiste sollst du machen um ihn her und sie an den vier Ecken seiner Füße anbringen.
25.26 Und sollst vier goldene Ringe daran machen, welche du an den vier Ecken seiner vier Füße anbringen sollst.
25.27 Dicht unter der Leiste sollen die Ringe sein, daß man die Stangen darein tue und den Tisch trage.
25.28 Du sollst aber die Stangen von Akazienholz machen und sie mit Gold überziehen, daß der Tisch damit getragen werde.
25.29 Du sollst auch seine Schüsseln machen, seine Schalen, seine Kannen und seine Becher, daß man mit ihnen die Trankopfer ausgieße; aus reinem Golde sollst du sie machen.
25.30 Und du sollst allezeit Schaubrote auf den Tisch legen vor mein Angesicht.
25.31 Du sollst auch einen Leuchter von reinem Golde machen; in getriebener Arbeit soll dieser Leuchter gemacht werden; sein Fuß, sein Schaft, seine Kelche, Knoten und Blumen sollen aus einem Stück mit ihm sein.
25.32 Sechs Arme sollen aus den Seiten des Leuchters herauskommen, drei Arme aus einer Seite des Leuchters und drei Arme aus der andern Seite des Leuchters.
25.33 Ein jeder Arm soll drei Kelche wie Mandelblüten, Knoten und Blumen haben. Auf diese Weise sollen die sechs Arme aus dem Leuchter gehen.
25.34 Aber der Leuchter soll vier Kelche wie Mandelblüten, dazu seine Knoten und Blumen haben;
25.35 nämlich einen Knoten unter zwei Armen, und wieder einen Knoten unter zwei Armen; so bei den sechs Armen, die aus dem Leuchter gehen.
25.36 Denn ihre Knoten und Arme sollen aus ihm herauskommen, und von getriebener Arbeit und aus reinem Gold sein.
25.37 Und du sollst ihm sieben Lampen machen, und man zünde die Lampen an, daß sie Licht geben nach vorn.
25.38 Und ihre Lichtscheren und Löschnäpflein sollen aus reinem Golde sein.
25.39 Aus einem Zentner reinen Goldes soll man ihn machen mit allen diesen Geräten.
25.40 Und siehe zu, daß du es machest nach dem Vorbilde, das dir auf dem Berge gezeigt worden ist!
25.1 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων
25.2 εἰπὸν τοῖς υἱοῖς ισραηλ καὶ λάβετέ μοι ἀπαρχὰς παρὰ πάντων οἷς ἂν δόξῃ τῇ καρδίᾳ καὶ λήμψεσθε τὰς ἀπαρχάς μου
25.3 καὶ αὕτη ἐστὶν ἡ ἀπαρχή ἣν λήμψεσθε παρ' αὐτῶν χρυσίον καὶ ἀργύριον καὶ χαλκὸν
25.4 καὶ ὑάκινθον καὶ πορφύραν καὶ κόκκινον διπλοῦν καὶ βύσσον κεκλωσμένην καὶ τρίχας αἰγείας
25.5 καὶ δέρματα κριῶν ἠρυθροδανωμένα καὶ δέρματα ὑακίνθινα καὶ ξύλα ἄσηπτα
25.6 25.7 καὶ λίθους σαρδίου καὶ λίθους εἰς τὴν γλυφὴν εἰς τὴν ἐπωμίδα καὶ τὸν ποδήρη
25.8 καὶ ποιήσεις μοι ἁγίασμα καὶ ὀφθήσομαι ἐν ὑμῖν
25.9 καὶ ποιήσεις μοι κατὰ πάντα ὅσα ἐγώ σοι δεικνύω ἐν τῷ ὄρει τὸ παράδειγμα τῆς σκηνῆς καὶ τὸ παράδειγμα πάντων τῶν σκευῶν αὐτῆς οὕτω ποιήσεις
25.10 καὶ ποιήσεις κιβωτὸν μαρτυρίου ἐκ ξύλων ἀσήπτων δύο πήχεων καὶ ἡμίσους τὸ μῆκος καὶ πήχεος καὶ ἡμίσους τὸ πλάτος καὶ πήχεος καὶ ἡμίσους τὸ ὕψος
25.11 καὶ καταχρυσώσεις αὐτὴν χρυσίῳ καθαρῷ ἔξωθεν καὶ ἔσωθεν χρυσώσεις αὐτήν καὶ ποιήσεις αὐτῇ κυμάτια στρεπτὰ χρυσᾶ κύκλῳ
25.12 καὶ ἐλάσεις αὐτῇ τέσσαρας δακτυλίους χρυσοῦς καὶ ἐπιθήσεις ἐπὶ τὰ τέσσαρα κλίτη δύο δακτυλίους ἐπὶ τὸ κλίτος τὸ ἓν καὶ δύο δακτυλίους ἐπὶ τὸ κλίτος τὸ δεύτερον
25.13 ποιήσεις δὲ ἀναφορεῖς ξύλα ἄσηπτα καὶ καταχρυσώσεις αὐτὰ χρυσίῳ
25.14 καὶ εἰσάξεις τοὺς ἀναφορεῖς εἰς τοὺς δακτυλίους τοὺς ἐν τοῖς κλίτεσι τῆς κιβωτοῦ αἴρειν τὴν κιβωτὸν ἐν αὐτοῖς
25.15 ἐν τοῖς δακτυλίοις τῆς κιβωτοῦ ἔσονται οἱ ἀναφορεῖς ἀκίνητοι
25.16 καὶ ἐμβαλεῖς εἰς τὴν κιβωτὸν τὰ μαρτύρια ἃ ἂν δῶ σοι
25.17 καὶ ποιήσεις ἱλαστήριον ἐπίθεμα χρυσίου καθαροῦ δύο πήχεων καὶ ἡμίσους τὸ μῆκος καὶ πήχεος καὶ ἡμίσους τὸ πλάτος
25.18 καὶ ποιήσεις δύο χερουβιμ χρυσᾶ τορευτὰ καὶ ἐπιθήσεις αὐτὰ ἐξ ἀμφοτέρων τῶν κλιτῶν τοῦ ἱλαστηρίου
25.19 ποιηθήσονται χερουβ εἷς ἐκ τοῦ κλίτους τούτου καὶ χερουβ εἷς ἐκ τοῦ κλίτους τοῦ δευτέρου τοῦ ἱλαστηρίου καὶ ποιήσεις τοὺς δύο χερουβιμ ἐπὶ τὰ δύο κλίτη
25.20 ἔσονται οἱ χερουβιμ ἐκτείνοντες τὰς πτέρυγας ἐπάνωθεν συσκιάζοντες ταῖς πτέρυξιν αὐτῶν ἐπὶ τοῦ ἱλαστηρίου καὶ τὰ πρόσωπα αὐτῶν εἰς ἄλληλα εἰς τὸ ἱλαστήριον ἔσονται τὰ πρόσωπα τῶν χερουβιμ
25.21 καὶ ἐπιθήσεις τὸ ἱλαστήριον ἐπὶ τὴν κιβωτὸν ἄνωθεν καὶ εἰς τὴν κιβωτὸν ἐμβαλεῖς τὰ μαρτύρια ἃ ἂν δῶ σοι
25.22 καὶ γνωσθήσομαί σοι ἐκεῖθεν καὶ λαλήσω σοι ἄνωθεν τοῦ ἱλαστηρίου ἀνὰ μέσον τῶν δύο χερουβιμ τῶν ὄντων ἐπὶ τῆς κιβωτοῦ τοῦ μαρτυρίου καὶ κατὰ πάντα ὅσα ἂν ἐντείλωμαί σοι πρὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ
25.23 καὶ ποιήσεις τράπεζαν χρυσίου καθαροῦ δύο πήχεων τὸ μῆκος καὶ πήχεος τὸ εὖρος καὶ πήχεος καὶ ἡμίσους τὸ ὕψος
25.24 καὶ ποιήσεις αὐτῇ στρεπτὰ κυμάτια χρυσᾶ κύκλῳ
25.25 καὶ ποιήσεις αὐτῇ στεφάνην παλαιστοῦ κύκλῳ καὶ ποιήσεις στρεπτὸν κυμάτιον τῇ στεφάνῃ κύκλῳ
25.26 καὶ ποιήσεις τέσσαρας δακτυλίους χρυσοῦς καὶ ἐπιθήσεις τοὺς δακτυλίους ἐπὶ τὰ τέσσαρα μέρη τῶν ποδῶν αὐτῆς
25.27 ὑπὸ τὴν στεφάνην καὶ ἔσονται οἱ δακτύλιοι εἰς θήκας τοῖς ἀναφορεῦσιν ὥστε αἴρειν ἐν αὐτοῖς τὴν τράπεζαν
25.28 καὶ ποιήσεις τοὺς ἀναφορεῖς ἐκ ξύλων ἀσήπτων καὶ καταχρυσώσεις αὐτοὺς χρυσίῳ καθαρῷ καὶ ἀρθήσεται ἐν αὐτοῖς ἡ τράπεζα
25.29 καὶ ποιήσεις τὰ τρυβλία αὐτῆς καὶ τὰς θυίσκας καὶ τὰ σπονδεῖα καὶ τοὺς κυάθους ἐν οἷς σπείσεις ἐν αὐτοῖς χρυσίου καθαροῦ ποιήσεις αὐτά
25.30 καὶ ἐπιθήσεις ἐπὶ τὴν τράπεζαν ἄρτους ἐνωπίους ἐναντίον μου διὰ παντός
25.31 καὶ ποιήσεις λυχνίαν ἐκ χρυσίου καθαροῦ τορευτὴν ποιήσεις τὴν λυχνίαν ὁ καυλὸς αὐτῆς καὶ οἱ καλαμίσκοι καὶ οἱ κρατῆρες καὶ οἱ σφαιρωτῆρες καὶ τὰ κρίνα ἐξ αὐτῆς ἔσται
25.32 ἓξ δὲ καλαμίσκοι ἐκπορευόμενοι ἐκ πλαγίων τρεῖς καλαμίσκοι τῆς λυχνίας ἐκ τοῦ κλίτους αὐτῆς τοῦ ἑνὸς καὶ τρεῖς καλαμίσκοι τῆς λυχνίας ἐκ τοῦ κλίτους τοῦ δευτέρου
25.33 καὶ τρεῖς κρατῆρες ἐκτετυπωμένοι καρυίσκους ἐν τῷ ἑνὶ καλαμίσκῳ σφαιρωτὴρ καὶ κρίνον οὕτως τοῖς ἓξ καλαμίσκοις τοῖς ἐκπορευομένοις ἐκ τῆς λυχνίας
25.34 καὶ ἐν τῇ λυχνίᾳ τέσσαρες κρατῆρες ἐκτετυπωμένοι καρυίσκους ἐν τῷ ἑνὶ καλαμίσκῳ οἱ σφαιρωτῆρες καὶ τὰ κρίνα αὐτῆς
25.35 ὁ σφαιρωτὴρ ὑπὸ τοὺς δύο καλαμίσκους ἐξ αὐτῆς καὶ σφαιρωτὴρ ὑπὸ τοὺς τέσσαρας καλαμίσκους ἐξ αὐτῆς οὕτως τοῖς ἓξ καλαμίσκοις τοῖς ἐκπορευομένοις ἐκ τῆς λυχνίας
25.36 οἱ σφαιρωτῆρες καὶ οἱ καλαμίσκοι ἐξ αὐτῆς ἔστωσαν ὅλη τορευτὴ ἐξ ἑνὸς χρυσίου καθαροῦ
25.37 καὶ ποιήσεις τοὺς λύχνους αὐτῆς ἑπτά καὶ ἐπιθήσεις τοὺς λύχνους καὶ φανοῦσιν ἐκ τοῦ ἑνὸς προσώπου
25.38 καὶ τὸν ἐπαρυστῆρα αὐτῆς καὶ τὰ ὑποθέματα αὐτῆς ἐκ χρυσίου καθαροῦ ποιήσεις
25.39 καὶ τὸν ἐπαρυστῆρα αὐτῆς καὶ τὰ ὑποθέματα αὐτῆς ἐκ χρυσίου καθαροῦ ποιήσεις πάντα τὰ σκεύη ταῦτα τάλαντον χρυσίου καθαροῦ
25.40 ὅρα ποιήσεις κατὰ τὸν τύπον τὸν δεδειγμένον σοι ἐν τῷ ὄρει
25.1 kai elalehsen kyrios pros mohysehn legohn
25.2 eipon tois yiois israehl kai labete moi aparchas para pantohn ois an doxeh teh kardia kai lehmpsesthe tas aparchas moy
25.3 kai ayteh estin eh aparcheh ehn lehmpsesthe par' aytohn chrysion kai argyrion kai chalkon
25.4 kai yakinthon kai porphyran kai kokkinon diployn kai bysson keklohsmenehn kai trichas aigeias
25.5 kai dermata kriohn ehrythrodanohmena kai dermata yakinthina kai xyla asehpta
25.6 25.7 kai lithoys sardioy kai lithoys eis tehn glyphehn eis tehn epohmida kai ton podehreh
25.8 kai poiehseis moi agiasma kai ophthehsomai en ymin
25.9 kai poiehseis moi kata panta osa egoh soi deiknyoh en toh orei to paradeigma tehs skehnehs kai to paradeigma pantohn tohn skeyohn aytehs oytoh poiehseis
25.10 kai poiehseis kibohton martyrioy ek xylohn asehptohn dyo pehcheohn kai ehmisoys to mehkos kai pehcheos kai ehmisoys to platos kai pehcheos kai ehmisoys to ypsos
25.11 kai katachrysohseis aytehn chrysioh katharoh exohthen kai esohthen chrysohseis aytehn kai poiehseis ayteh kymatia strepta chrysa kykloh
25.12 kai elaseis ayteh tessaras daktylioys chrysoys kai epithehseis epi ta tessara kliteh dyo daktylioys epi to klitos to en kai dyo daktylioys epi to klitos to deyteron
25.13 poiehseis de anaphoreis xyla asehpta kai katachrysohseis ayta chrysioh
25.14 kai eisaxeis toys anaphoreis eis toys daktylioys toys en tois klitesi tehs kibohtoy airein tehn kibohton en aytois
25.15 en tois daktyliois tehs kibohtoy esontai oi anaphoreis akinehtoi
25.16 kai embaleis eis tehn kibohton ta martyria a an doh soi
25.17 kai poiehseis ilastehrion epithema chrysioy katharoy dyo pehcheohn kai ehmisoys to mehkos kai pehcheos kai ehmisoys to platos
25.18 kai poiehseis dyo cheroybim chrysa toreyta kai epithehseis ayta ex amphoterohn tohn klitohn toy ilastehrioy
25.19 poiehthehsontai cheroyb eis ek toy klitoys toytoy kai cheroyb eis ek toy klitoys toy deyteroy toy ilastehrioy kai poiehseis toys dyo cheroybim epi ta dyo kliteh
25.20 esontai oi cheroybim ekteinontes tas pterygas epanohthen syskiazontes tais pteryxin aytohn epi toy ilastehrioy kai ta prosohpa aytohn eis allehla eis to ilastehrion esontai ta prosohpa tohn cheroybim
25.21 kai epithehseis to ilastehrion epi tehn kibohton anohthen kai eis tehn kibohton embaleis ta martyria a an doh soi
25.22 kai gnohsthehsomai soi ekeithen kai lalehsoh soi anohthen toy ilastehrioy ana meson tohn dyo cheroybim tohn ontohn epi tehs kibohtoy toy martyrioy kai kata panta osa an enteilohmai soi pros toys yioys israehl
25.23 kai poiehseis trapezan chrysioy katharoy dyo pehcheohn to mehkos kai pehcheos to eyros kai pehcheos kai ehmisoys to ypsos
25.24 kai poiehseis ayteh strepta kymatia chrysa kykloh
25.25 kai poiehseis ayteh stephanehn palaistoy kykloh kai poiehseis strepton kymation teh stephaneh kykloh
25.26 kai poiehseis tessaras daktylioys chrysoys kai epithehseis toys daktylioys epi ta tessara mereh tohn podohn aytehs
25.27 ypo tehn stephanehn kai esontai oi daktylioi eis thehkas tois anaphoreysin ohste airein en aytois tehn trapezan
25.28 kai poiehseis toys anaphoreis ek xylohn asehptohn kai katachrysohseis aytoys chrysioh katharoh kai arthehsetai en aytois eh trapeza
25.29 kai poiehseis ta tryblia aytehs kai tas thyiskas kai ta spondeia kai toys kyathoys en ois speiseis en aytois chrysioy katharoy poiehseis ayta
25.30 kai epithehseis epi tehn trapezan artoys enohpioys enantion moy dia pantos
25.31 kai poiehseis lychnian ek chrysioy katharoy toreytehn poiehseis tehn lychnian o kaylos aytehs kai oi kalamiskoi kai oi kratehres kai oi sphairohtehres kai ta krina ex aytehs estai
25.32 ex de kalamiskoi ekporeyomenoi ek plagiohn treis kalamiskoi tehs lychnias ek toy klitoys aytehs toy enos kai treis kalamiskoi tehs lychnias ek toy klitoys toy deyteroy
25.33 kai treis kratehres ektetypohmenoi karyiskoys en toh eni kalamiskoh sphairohtehr kai krinon oytohs tois ex kalamiskois tois ekporeyomenois ek tehs lychnias
25.34 kai en teh lychnia tessares kratehres ektetypohmenoi karyiskoys en toh eni kalamiskoh oi sphairohtehres kai ta krina aytehs
25.35 o sphairohtehr ypo toys dyo kalamiskoys ex aytehs kai sphairohtehr ypo toys tessaras kalamiskoys ex aytehs oytohs tois ex kalamiskois tois ekporeyomenois ek tehs lychnias
25.36 oi sphairohtehres kai oi kalamiskoi ex aytehs estohsan oleh toreyteh ex enos chrysioy katharoy
25.37 kai poiehseis toys lychnoys aytehs epta kai epithehseis toys lychnoys kai phanoysin ek toy enos prosohpoy
25.38 kai ton eparystehra aytehs kai ta ypothemata aytehs ek chrysioy katharoy poiehseis
25.39 kai ton eparystehra aytehs kai ta ypothemata aytehs ek chrysioy katharoy poiehseis panta ta skeyeh tayta talanton chrysioy katharoy
25.40 ora poiehseis kata ton typon ton dedeigmenon soi en toh orei
25.1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
25.2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ־לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבֹּו תִּקְחוּ אֶת־תְּרוּמָתִי׃
25.3 וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת׃
25.4 וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים׃
25.5 וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים׃
25.6 שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים׃
25.7 אַבְנֵי־שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן׃
25.8 וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתֹוכָם׃
25.9 כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אֹותְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל־כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ׃ ס
25.10 וְעָשׂוּ אֲרֹון עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכֹּו וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבֹּו וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתֹו׃
25.11 וְצִפִּיתָ אֹתֹו זָהָב טָהֹור מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב׃
25.12 וְיָצַקְתָּ לֹּו אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל־צַלְעֹו הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל־צַלְעֹו הַשֵּׁנִית׃
25.13 וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב׃
25.14 וְהֵבֵאתָ אֶת־הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵׂאת אֶת־הָאָרֹן בָּהֶם׃
25.15 בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ׃
25.16 וְנָתַתָּ אֶל־הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ׃
25.17 וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהֹור אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ׃
25.18 וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצֹות הַכַּפֹּרֶת׃
25.19 וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב־אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן־הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת־הַכְּרֻבִים עַל־שְׁנֵי קְצֹותָיו׃
25.20 וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל־הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל־אָחִיו אֶל־הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים׃
25.21 וְנָתַתָּ אֶת־הַכַּפֹּרֶת עַל־הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל־הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת־הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ׃
25.22 וְנֹועַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל־אֲרֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֹותְךָ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ
25.23 וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכֹּו וְאַמָּה רָחְבֹּו וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתֹו׃
25.24 וְצִפִּיתָ אֹתֹו זָהָב טָהֹור וְעָשִׂיתָ לֹּו זֵר זָהָב סָבִיב׃
25.25 וְעָשִׂיתָ לֹּו מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִׂיתָ זֵר־זָהָב לְמִסְגַּרְתֹּו סָבִיב׃
25.26 וְעָשִׂיתָ לֹּו אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּ אֶת־הַטַּבָּעֹת עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו׃
25.27 לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֶת־הַשֻּׁלְחָן׃
25.28 וְעָשִׂיתָ אֶת־הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב וְנִשָּׂא־בָם אֶת־הַשֻּׁלְחָן׃
25.29 וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשֹׂותָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהֹור תַּעֲשֶׂה אֹתָם׃
25.30 וְנָתַתָּ עַל־הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד׃ פ
25.31 וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהֹור מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנֹורָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ׃
25.32 וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה ׀ קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי׃
25.33 שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן־הַמְּנֹרָה׃
25.34 וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ׃
25.35 וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת־שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן־הַמְּנֹרָה׃
25.36 כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהֹור׃
25.37 וְעָשִׂיתָ אֶת־נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת־נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל־עֵבֶר פָּנֶיהָ׃
25.38 וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהֹור׃
25.39 כִּכָּר זָהָב טָהֹור יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כָּל־הַכֵּלִים הָאֵלֶּה׃
25.40 וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר־אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר׃ ס
25.1 wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH leAmor׃
25.2 daber Aael-bnej jixraaAel wjiqhw-lij trwmaaH meAet kaal-Aijxx Aaxxaer jidbaenw libow tiqhw Aaet-trwmaatij׃
25.3 wzoAt HatrwmaaH Aaxxaer tiqhw meAitaam zaaHaab waakaesaep wnhoxxaet׃
25.4 wtkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij wxxexx wOizijm׃
25.5 wOorot Aejlim mAaadaamijm wOorot thaaxxijm waOacej xxiTijm׃
25.6 xxaemaen lamaaAor bxaamijm lxxaemaen HamixxhaaH wliqToraet Hasamijm׃
25.7 Aabnej-xxoHam wAabnej miluAijm laaAepod wlahoxxaen׃
25.8 wOaaxw lij miqdaaxx wxxaakantij btowkaam׃
25.9 kkol Aaxxaer Aanij marAaeH Aowtkaa Aet tabnijt Hamixxkaan wAet tabnijt kaal-kelaajw wken taOaxw׃ s
25.10 wOaaxw Aarown Oacej xxiTijm Aamaatajim waahecij Aaarkow wAamaaH waahecij raahbow wAamaaH waahecij qomaatow׃
25.11 wcipijtaa Aotow zaaHaab TaaHowr mibajit wmihwc tcapaenw wOaaxijtaa Oaalaajw zer zaaHaab saabijb׃
25.12 wjaacaqtaa low AarbaO TabOot zaaHaab wnaatataaH Oal AarbaO paOamotaajw wxxtej TabaaOot Oal-calOow HaaAaehaat wxxtej TabaaOot Oal-calOow Haxxenijt׃
25.13 wOaaxijtaa badej Oacej xxiTijm wcipijtaa Aotaam zaaHaab׃
25.14 wHebeAtaa Aaet-Habadijm baTabaaOot Oal calOot HaaAaaron laaxeAt Aaet-HaaAaaron baaHaem׃
25.15 bTabOot HaaAaaron jiHjw Habadijm loA jaasurw mimaenw׃
25.16 wnaatataa Aael-HaaAaaron Aet HaaOedut Aaxxaer Aaeten Aelaejkaa׃
25.17 wOaaxijtaa kaporaet zaaHaab TaaHowr Aamaatajim waahecij AaarkaaH wAamaaH waahecij raahbaaH׃
25.18 wOaaxijtaa xxnajim krubijm zaaHaab miqxxaaH taOaxaeH Aotaam mixxnej qcowt Hakaporaet׃
25.19 waOaxeH krwb Aaehaad miqaacaaH mizaeH wkrwb-Aaehaad miqaacaaH mizaeH min-Hakaporaet taOaxw Aaet-Hakrubijm Oal-xxnej qcowtaajw׃
25.20 wHaajw Hakrubijm porxej knaapajim lmaOlaaH sokkijm bkanpejHaem Oal-Hakaporaet wpnejHaem Aijxx Aael-Aaahijw Aael-Hakaporaet jiHjw pnej Hakrubijm׃
25.21 wnaatataa Aaet-Hakaporaet Oal-HaaAaaron milmaaOlaaH wAael-HaaAaaron titen Aaet-HaaOedut Aaxxaer Aaeten Aelaejkaa׃
25.22 wnowOadtij lkaa xxaam wdibartij Aitkaa meOal Hakaporaet mibejn xxnej Hakrubijm Aaxxaer Oal-Aaron HaaOedut Aet kaal-Aaxxaer AacawaeH Aowtkaa Aael-bnej jixraaAel׃ p
25.23 wOaaxijtaa xxulhaan Oacej xxiTijm Aamaatajim Aaarkow wAamaaH raahbow wAamaaH waahecij qomaatow׃
25.24 wcipijtaa Aotow zaaHaab TaaHowr wOaaxijtaa low zer zaaHaab saabijb׃
25.25 wOaaxijtaa low misgaeraet Topah saabijb wOaaxijtaa zer-zaaHaab lmisgartow saabijb׃
25.26 wOaaxijtaa low AarbaO TabOot zaaHaab wnaatataa Aaet-HaTabaaOot Oal AarbaO HapeAot Aaxxaer lAarbaO raglaajw׃
25.27 lOumat Hamisgaeraet tiHjaejnaa HaTabaaOot lbaatijm lbadijm laaxeAt Aaet-Haxxulhaan׃
25.28 wOaaxijtaa Aaet-Habadijm Oacej xxiTijm wcipijtaa Aotaam zaaHaab wnixaaA-baam Aaet-Haxxulhaan׃
25.29 wOaaxijtaa qOaarotaajw wkapotaajw wqxowtaajw wmnaqijotaajw Aaxxaer jusak baaHen zaaHaab TaaHowr taOaxaeH Aotaam׃
25.30 wnaatataa Oal-Haxxulhaan laehaem paanijm lpaanaj taamijd׃ p
25.31 wOaaxijtaa mnorat zaaHaab TaaHowr miqxxaaH teOaaxaeH HamnowraaH jrekaaH wqaanaaH gbijOaejHaa kaptoraejHaa wpraahaejHaa mimaenaaH jiHjw׃
25.32 wxxixxaaH qaanijm jocAijm micidaejHaa xxloxxaaH qnej mnoraaH micidaaH HaaAaehaad wxxloxxaaH qnej mnoraaH micidaaH Haxxenij׃
25.33 xxloxxaaH gbiOijm mxxuqaadijm baqaanaeH HaaAaehaad kaptor waapaerah wxxloxxaaH gbiOijm mxxuqaadijm baqaanaeH HaaAaehaad kaptor waapaarah ken lxxexxaet Haqaanijm HajocAijm min-HamnoraaH׃
25.34 wbamnoraaH AarbaaOaaH gbiOijm mxxuqaadijm kaptoraejHaa wpraahaejHaa׃
25.35 wkaptor tahat xxnej Haqaanijm mimaenaaH wkaptor tahat xxnej Haqaanijm mimaenaaH wkaptor tahat-xxnej Haqaanijm mimaenaaH lxxexxaet Haqaanijm HajocAijm min-HamnoraaH׃
25.36 kaptorejHaem wqnotaam mimaenaaH jiHjw kulaaH miqxxaaH Aahat zaaHaab TaaHowr׃
25.37 wOaaxijtaa Aaet-nerotaejHaa xxibOaaH wHaeOaelaaH Aaet-nerotaejHaa wHeAijr Oal-Oebaer paanaejHaa׃
25.38 wmalqaahaejHaa wmahtotaejHaa zaaHaab TaaHowr׃
25.39 kikaar zaaHaab TaaHowr jaOaxaeH AotaaH Aet kaal-Hakelijm HaaAelaeH׃
25.40 wrAeH waOaxeH btabnijtaam Aaxxaer-AataaH maarAaeH baaHaar׃ s
25.1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
25.2 דבר אל־בני ישראל ויקחו־לי תרומה מאת כל־איש אשר ידבנו לבו תקחו את־תרומתי׃
25.3 וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת׃
25.4 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׃
25.5 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים׃
25.6 שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים׃
25.7 אבני־שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן׃
25.8 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם׃
25.9 ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל־כליו וכן תעשו׃ ס
25.10 ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו׃
25.11 וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב׃
25.12 ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על־צלעו האחת ושתי טבעת על־צלעו השנית׃
25.13 ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב׃
25.14 והבאת את־הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את־הארן בהם׃
25.15 בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו׃
25.16 ונתת אל־הארן את העדת אשר אתן אליך׃
25.17 ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃
25.18 ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת׃
25.19 ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב־אחד מקצה מזה מן־הכפרת תעשו את־הכרבים על־שני קצותיו׃
25.20 והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על־הכפרת ופניהם איש אל־אחיו אל־הכפרת יהיו פני הכרבים׃
25.21 ונתת את־הכפרת על־הארן מלמעלה ואל־הארן תתן את־העדת אשר אתן אליך׃
25.22 ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על־ארן העדת את כל־אשר אצוה אותך אל־בני ישראל׃ פ
25.23 ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו׃
25.24 וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב׃
25.25 ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר־זהב למסגרתו סביב׃
25.26 ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את־הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו׃
25.27 לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את־השלחן׃
25.28 ועשית את־הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא־בם את־השלחן׃
25.29 ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם׃
25.30 ונתת על־השלחן לחם פנים לפני תמיד׃ פ
25.31 ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו׃
25.32 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה ׀ קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃
25.33 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן־המנרה׃
25.34 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃
25.35 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת־שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן־המנרה׃
25.36 כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור׃
25.37 ועשית את־נרתיה שבעה והעלה את־נרתיה והאיר על־עבר פניה׃
25.38 ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור׃
25.39 ככר זהב טהור יעשה אתה את כל־הכלים האלה׃
25.40 וראה ועשה בתבניתם אשר־אתה מראה בהר׃ ס
25.1 wjdbr jHwH Al-mxH lAmr׃
25.2 dbr Al-bnj jxrAl wjqhw-lj trwmH mAt kl-Ajx Axr jdbnw lbw tqhw At-trwmtj׃
25.3 wzAt HtrwmH Axr tqhw mAtm zHb wksp wnhxt׃
25.4 wtklt wArgmn wtwlOt xnj wxx wOzjm׃
25.5 wOrt Ajlm mAdmjm wOrt thxjm wOcj xTjm׃
25.6 xmn lmAr bxmjm lxmn HmxhH wlqTrt Hsmjm׃
25.7 Abnj-xHm wAbnj mlAjm lApd wlhxn׃
25.8 wOxw lj mqdx wxkntj btwkm׃
25.9 kkl Axr Anj mrAH Awtk At tbnjt Hmxkn wAt tbnjt kl-kljw wkn tOxw׃ s
25.10 wOxw Arwn Ocj xTjm Amtjm whcj Arkw wAmH whcj rhbw wAmH whcj qmtw׃
25.11 wcpjt Atw zHb THwr mbjt wmhwc tcpnw wOxjt Oljw zr zHb sbjb׃
25.12 wjcqt lw ArbO TbOt zHb wnttH Ol ArbO pOmtjw wxtj TbOt Ol-clOw HAht wxtj TbOt Ol-clOw Hxnjt׃
25.13 wOxjt bdj Ocj xTjm wcpjt Atm zHb׃
25.14 wHbAt At-Hbdjm bTbOt Ol clOt HArn lxAt At-HArn bHm׃
25.15 bTbOt HArn jHjw Hbdjm lA jsrw mmnw׃
25.16 wntt Al-HArn At HOdt Axr Atn Aljk׃
25.17 wOxjt kprt zHb THwr Amtjm whcj ArkH wAmH whcj rhbH׃
25.18 wOxjt xnjm krbjm zHb mqxH tOxH Atm mxnj qcwt Hkprt׃
25.19 wOxH krwb Ahd mqcH mzH wkrwb-Ahd mqcH mzH mn-Hkprt tOxw At-Hkrbjm Ol-xnj qcwtjw׃
25.20 wHjw Hkrbjm prxj knpjm lmOlH skkjm bknpjHm Ol-Hkprt wpnjHm Ajx Al-Ahjw Al-Hkprt jHjw pnj Hkrbjm׃
25.21 wntt At-Hkprt Ol-HArn mlmOlH wAl-HArn ttn At-HOdt Axr Atn Aljk׃
25.22 wnwOdtj lk xm wdbrtj Atk mOl Hkprt mbjn xnj Hkrbjm Axr Ol-Arn HOdt At kl-Axr AcwH Awtk Al-bnj jxrAl׃ p
25.23 wOxjt xlhn Ocj xTjm Amtjm Arkw wAmH rhbw wAmH whcj qmtw׃
25.24 wcpjt Atw zHb THwr wOxjt lw zr zHb sbjb׃
25.25 wOxjt lw msgrt Tph sbjb wOxjt zr-zHb lmsgrtw sbjb׃
25.26 wOxjt lw ArbO TbOt zHb wntt At-HTbOt Ol ArbO HpAt Axr lArbO rgljw׃
25.27 lOmt Hmsgrt tHjjn HTbOt lbtjm lbdjm lxAt At-Hxlhn׃
25.28 wOxjt At-Hbdjm Ocj xTjm wcpjt Atm zHb wnxA-bm At-Hxlhn׃
25.29 wOxjt qOrtjw wkptjw wqxwtjw wmnqjtjw Axr jsk bHn zHb THwr tOxH Atm׃
25.30 wntt Ol-Hxlhn lhm pnjm lpnj tmjd׃ p
25.31 wOxjt mnrt zHb THwr mqxH tOxH HmnwrH jrkH wqnH gbjOjH kptrjH wprhjH mmnH jHjw׃
25.32 wxxH qnjm jcAjm mcdjH xlxH qnj mnrH mcdH HAhd wxlxH qnj mnrH mcdH Hxnj׃
25.33 xlxH gbOjm mxqdjm bqnH HAhd kptr wprh wxlxH gbOjm mxqdjm bqnH HAhd kptr wprh kn lxxt Hqnjm HjcAjm mn-HmnrH׃
25.34 wbmnrH ArbOH gbOjm mxqdjm kptrjH wprhjH׃
25.35 wkptr tht xnj Hqnjm mmnH wkptr tht xnj Hqnjm mmnH wkptr tht-xnj Hqnjm mmnH lxxt Hqnjm HjcAjm mn-HmnrH׃
25.36 kptrjHm wqntm mmnH jHjw klH mqxH Aht zHb THwr׃
25.37 wOxjt At-nrtjH xbOH wHOlH At-nrtjH wHAjr Ol-Obr pnjH׃
25.38 wmlqhjH wmhttjH zHb THwr׃
25.39 kkr zHb THwr jOxH AtH At kl-Hkljm HAlH׃
25.40 wrAH wOxH btbnjtm Axr-AtH mrAH bHr׃ s
25.1 Locutusque est Dominus ad Moysen dicens:
25.2 “ Loquere filiis Israel, ut tollant mihi donaria; ab omni homine, qui offert ultroneus, accipietis ea.
25.3 Haec sunt autem, quae accipere debetis: aurum et argentum et aes,
25.4 hyacinthum et purpuram coccumque et byssum, pilos caprarum
25.5 et pelles arietum rubricatas pellesque delphini et ligna acaciae,
25.6 oleum ad luminaria concinnanda, aromata in unguentum et in thymiama boni odoris,
25.7 lapides onychinos et gemmas ad ornandum ephod ac pectorale.
25.8 Facientque mihi sanctuarium, et habitabo in medio eorum.
25.9 Iuxta omnem similitudinem habitaculi, quam ostendam tibi, et omnium vasorum in cultum eius: sicque facietis illud.
25.10 Arcam de lignis acaciae compingent; cuius longitudo habeat duos semis cubitos, latitudo cubitum et dimidium, altitudo cubitum similiter ac semissem.
25.11 Et deaurabis eam auro mundissimo intus et foris; faciesque supra coronam auream per circuitum
25.12 et conflabis ei quattuor circulos aureos, quos pones in quattuor arcae pedibus: duo circuli sint in latere uno et duo in altero.
25.13 Facies quoque vectes de lignis acaciae et operies eos auro;
25.14 inducesque per circulos, qui sunt in arcae lateribus, ut portetur in eis;
25.15 qui semper erunt in circulis nec umquam extrahentur ab eis.
25.16 Ponesque in arcam testimonium, quod dabo tibi.
25.17 Facies et propitiatorium de auro mundissimo; duos cubitos et dimidium tenebit longitudo eius, et cubitum ac semissem latitudo.
25.18 Duos quoque cherubim aureos et productiles facies ex utraque parte propitiatorii,
25.19 cherub unus sit in latere uno et alter in altero; ex propitiatorio facies cherubim in utraque parte eius.
25.20 Expandent alas sursum et operient alis suis propitiatorium; respicientque se mutuo, versis vultibus in propitiatorium,
25.21 quo operienda est arca, in qua pones testimonium, quod dabo tibi.
25.22 Et conveniam te ibi et loquar ad te supra propitiatorium de medio duorum cherubim, qui erunt super arcam testimonii, cuncta, quae mandabo per te filiis Israel.
25.23 Facies et mensam de lignis acaciae habentem duos cubitos longitudinis et in latitudine cubitum et in altitudine cubitum ac semissem.
25.24 Et inaurabis eam auro purissimo; faciesque illi coronam auream per circuitum.
25.25 Facies quoque ei limbum altum quattuor digitis per circuitum et super illum coronam auream.
25.26 Quattuor quoque circulos aureos praeparabis et pones eos in quattuor angulis eiusdem mensae per singulos pedes.
25.27 Iuxta limbum erunt circuli aurei, ut mittantur vectes per eos, et possit mensa portari.
25.28 Ipsosque vectes facies de lignis acaciae et circumdabis auro, et per ipsos subvehitur mensa.
25.29 Parabis et acetabula ac phialas, vasa et cyathos, in quibus offerenda sunt libamina, ex auro purissimo.
25.30 Et pones super mensam panes propositionis in conspectu meo semper.
25.31 Facies et candelabrum ductile de auro mundissimo: basis et hastile eius, scyphi et sphaerulae ac flores in unum efformentur.
25.32 Sex calami egredientur de lateribus, tres ex uno latere et tres ex altero.
25.33 Tres scyphi quasi in nucis modum in calamo uno sphaerulaeque simul et flores; et tres similiter scyphi instar nucis in calamo altero sphaerulaeque simul et flores: hoc erit opus sex calamorum, qui producendi sunt de hastili.
25.34 In ipso autem hastili candelabri erunt quattuor scyphi in nucis modum sphaerulaeque et flores.
25.35 Singulae sphaerulae sub binis calamis per tria loca, qui simul sex fiunt, procedentes de hastili uno.
25.36 Sphaerulae igitur et calami unum cum ipso erunt, totum ductile de auro purissimo.
25.37 Facies et lucernas septem et pones eas super candelabrum, ut luceant in locum ex adverso.
25.38 Emunctoria quoque et vasa, in quibus emuncta condantur, fient de auro purissimo.
25.39 Omne pondus candelabri cum universis vasis suis habebit talentum auri purissimi.
25.40 Inspice et fac secundum exemplar, quod tibi in monte monstratum est.
26.1 Die Wohnung sollst du machen von zehn Teppichen, von gezwirnter weißer Baumwolle, aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe. Cherubim sollst du künstlich darein wirken.
26.2 Die Länge eines Teppichs soll achtundzwanzig Ellen sein und die Breite desselben vier Ellen; diese Teppiche alle sollen einerlei Maß haben.
26.3 Fünf Teppiche sollen zusammengefügt sein, einer an den andern, und wieder fünf Teppiche.
26.4 Und du sollst Schleifen machen von blauem Purpur an den Enden eines jeden Teppichs, da sie sollen zusammengefügt sein, daß je zwei und zwei an ihren Enden zusammengeheftet werden.
26.5 Du sollst fünfzig Schleifen an dem Ende des einen Teppichs machen und fünfzig Schleifen an dem äußersten Ende des andern Teppichs, wo sie zusammengefügt werden; von diesen Schleifen soll je eine der andern gegenüberstehen.
26.6 Und sollst fünfzig goldene Haften machen und damit die Teppiche zusammenheften einen an den andern, daß die Wohnung ein Ganzes werde.
26.7 Du sollst auch Teppiche machen aus Ziegenhaaren zum Zelte über die Wohnung; elf solche Teppiche sollst du machen.
26.8 Die Länge eines Teppichs soll dreißig Ellen sein, die Breite aber vier Ellen. Und alle elf sollen gleich sein.
26.9 Fünf solcher Teppiche sollst du aneinander fügen und sechs auch aneinander, und sollst den sechsten Teppich zweifältig legen, vorne an der Hütte.
26.10 Und sollst fünfzig Schleifen machen am Ende des ersten Teppichs und fünfzig Schleifen am Ende des andern Teppichs, wo sie zusammengefügt sind.
26.11 Und sollst fünfzig eherne Haften machen und die Haften in die Schleifen tun, und die Hütte zusammenfügen, also daß sie ein Ganzes werde.
26.12 Aber von dem Überschuß der Teppiche der Hütte sollst du die Hälfte überhängen lassen hinten an der Wohnung,
26.13 eine Elle auf dieser und eine Elle auf der anderen Seite von dem Überschuß an der Länge der Teppiche der Hütte; es soll etwas vorschießen auf beiden Seiten der Wohnung, um dieselbe auf beiden Seiten zu bedecken.
26.14 Über diese Decke sollst du für die Hütte eine Decke von rötlichen Widderfellen machen. Dazu eine Decke von Seehundsfellen oben darüber.
26.15 Und du sollst die Bretter der Wohnung von Akazienholz machen, aufrechtstehend.
26.16 Zehn Ellen soll die Länge eines jeden Brettes sein und anderthalb Ellen eines jeden Breite.
26.17 Zwei Zapfen soll ein Brett haben, einer dem andern gegenüberstehend. Also sollst du alle Bretter zur Wohnung machen.
26.18 Und du sollst für die Wohnung zwanzig Bretter machen auf der Seite gegen Mittag, südwärts.
26.19 Und du sollst unter die zwanzig Bretter vierzig silberne Füße machen, je zwei Füße unter ein Brett für seine beiden Zapfen; und wieder zwei Füße unter ein Brett für seine zwei Zapfen.
26.20 Ebenso auf der andern Seite der Wohnung gegen Mitternacht sollen auch zwanzig Bretter stehen.
26.21 Und ihre vierzig silbernen Füße, je zwei Füße unter ein Brett.
26.22 Aber du sollst sechs Bretter machen an der Seite der Wohnung gegen Abend.
26.23 Dazu sollst du zwei Bretter machen hinten an die beiden Ecken der Wohnung.
26.24 Die sollen doppelt sein von unten auf und sich oben zusammenfügen mit einem Ring; also sollen beide sein; an beiden Ecken sollen sie stehen.
26.25 Daß da im ganzen acht Bretter seien mit ihren silbernen Füßen, sechzehn Füße, je zwei unter einem Brett.
26.26 Und du sollst Riegel machen von Akazienholz, fünf zu den Brettern auf einer Seite der Wohnung,
26.27 und fünf zu den Brettern auf der andern Seite der Wohnung, und fünf zu den Brettern auf der hintern Seite der Wohnung gegen Abend.
26.28 Und der mittlere Riegel soll inwendig durch die Bretter hindurchgehen von einem Ende zum andern.
26.29 Und sollst die Bretter mit Gold überziehen und ihre Ringe von Gold machen, daß man die Riegel darein stecke; du sollst auch die Riegel mit Gold überziehen.
26.30 Also sollst du die Wohnung aufrichten nach der Weise, wie du auf dem Berge gesehen hast.
26.31 Du sollst auch einen Vorhang machen aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und von gezwirnter weißer Baumwolle, und sollst Cherubim künstlich darein wirken.
26.32 Und sollst ihn hängen an vier Säulen von Akazienholz, die mit Gold überzogen sind und goldene Haken und vier silberne Füße haben.
26.33 Und sollst den Vorhang unter die Haften hängen und die Lade des Zeugnisses innerhalb des Vorhangs setzen, daß der Vorhang euch eine Scheidewand bilde zwischen dem Heiligen und dem Allerheiligsten.
26.34 Und sollst den Sühndeckel auf die Lade des Zeugnisses in dem Allerheiligsten legen.
26.35 Den Tisch aber stelle außerhalb des Vorhanges auf und den Leuchter dem Tisch gegenüber auf der Südseite der Wohnung, daß der Tisch gegen Mitternacht stehe.
26.36 Und du sollst einen Vorhang machen in die Türe der Hütte aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und von gezwirnter weißer Baumwolle in Buntwirkerarbeit.
26.37 Und sollst für den Vorhang fünf Säulen machen von Akazienholz, mit Gold überzogen, mit goldenen Haken. Und sollst ihnen fünf eherne Füße gießen.
26.1 καὶ τὴν σκηνὴν ποιήσεις δέκα αὐλαίας ἐκ βύσσου κεκλωσμένης καὶ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου κεκλωσμένου χερουβιμ ἐργασίᾳ ὑφάντου ποιήσεις αὐτάς
26.2 μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων καὶ εὖρος τεσσάρων πήχεων ἡ αὐλαία ἡ μία ἔσται μέτρον τὸ αὐτὸ ἔσται πάσαις ταῖς αὐλαίαις
26.3 πέντε δὲ αὐλαῖαι ἔσονται ἐξ ἀλλήλων ἐχόμεναι ἡ ἑτέρα ἐκ τῆς ἑτέρας καὶ πέντε αὐλαῖαι ἔσονται συνεχόμεναι ἑτέρα τῇ ἑτέρᾳ
26.4 καὶ ποιήσεις αὐταῖς ἀγκύλας ὑακινθίνας ἐπὶ τοῦ χείλους τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς ἐκ τοῦ ἑνὸς μέρους εἰς τὴν συμβολὴν καὶ οὕτως ποιήσεις ἐπὶ τοῦ χείλους τῆς αὐλαίας τῆς ἐξωτέρας πρὸς τῇ συμβολῇ τῇ δευτέρᾳ
26.5 πεντήκοντα ἀγκύλας ποιήσεις τῇ αὐλαίᾳ τῇ μιᾷ καὶ πεντήκοντα ἀγκύλας ποιήσεις ἐκ τοῦ μέρους τῆς αὐλαίας κατὰ τὴν συμβολὴν τῆς δευτέρας ἀντιπρόσωποι ἀντιπίπτουσαι ἀλλήλαις εἰς ἑκάστην
26.6 καὶ ποιήσεις κρίκους πεντήκοντα χρυσοῦς καὶ συνάψεις τὰς αὐλαίας ἑτέραν τῇ ἑτέρᾳ τοῖς κρίκοις καὶ ἔσται ἡ σκηνὴ μία
26.7 καὶ ποιήσεις δέρρεις τριχίνας σκέπην ἐπὶ τῆς σκηνῆς ἕνδεκα δέρρεις ποιήσεις αὐτάς
26.8 τὸ μῆκος τῆς δέρρεως τῆς μιᾶς ἔσται τριάκοντα πήχεων καὶ τεσσάρων πήχεων τὸ εὖρος τῆς δέρρεως τῆς μιᾶς μέτρον τὸ αὐτὸ ἔσται ταῖς ἕνδεκα δέρρεσι
26.9 καὶ συνάψεις τὰς πέντε δέρρεις ἐπὶ τὸ αὐτὸ καὶ τὰς ἓξ δέρρεις ἐπὶ τὸ αὐτό καὶ ἐπιδιπλώσεις τὴν δέρριν τὴν ἕκτην κατὰ πρόσωπον τῆς σκηνῆς
26.10 καὶ ποιήσεις ἀγκύλας πεντήκοντα ἐπὶ τοῦ χείλους τῆς δέρρεως τῆς μιᾶς τῆς ἀνὰ μέσον κατὰ συμβολὴν καὶ πεντήκοντα ἀγκύλας ποιήσεις ἐπὶ τοῦ χείλους τῆς δέρρεως τῆς συναπτούσης τῆς δευτέρας
26.11 καὶ ποιήσεις κρίκους χαλκοῦς πεντήκοντα καὶ συνάψεις τοὺς κρίκους ἐκ τῶν ἀγκυλῶν καὶ συνάψεις τὰς δέρρεις καὶ ἔσται ἕν
26.12 καὶ ὑποθήσεις τὸ πλεονάζον ἐν ταῖς δέρρεσιν τῆς σκηνῆς τὸ ἥμισυ τῆς δέρρεως τὸ ὑπολελειμμένον ὑποκαλύψεις τὸ πλεονάζον τῶν δέρρεων τῆς σκηνῆς ὑποκαλύψεις ὀπίσω τῆς σκηνῆς
26.13 πῆχυν ἐκ τούτου καὶ πῆχυν ἐκ τούτου ἐκ τοῦ ὑπερέχοντος τῶν δέρρεων ἐκ τοῦ μήκους τῶν δέρρεων τῆς σκηνῆς ἔσται συγκαλύπτον ἐπὶ τὰ πλάγια τῆς σκηνῆς ἔνθεν καὶ ἔνθεν ἵνα καλύπτῃ
26.14 καὶ ποιήσεις κατακάλυμμα τῇ σκηνῇ δέρματα κριῶν ἠρυθροδανωμένα καὶ ἐπικαλύμματα δέρματα ὑακίνθινα ἐπάνωθεν
26.15 καὶ ποιήσεις στύλους τῇ σκηνῇ ἐκ ξύλων ἀσήπτων
26.16 δέκα πήχεων ποιήσεις τὸν στῦλον τὸν ἕνα καὶ πήχεος ἑνὸς καὶ ἡμίσους τὸ πλάτος τοῦ στύλου τοῦ ἑνός
26.17 δύο ἀγκωνίσκους τῷ στύλῳ τῷ ἑνὶ ἀντιπίπτοντας ἕτερον τῷ ἑτέρῳ οὕτως ποιήσεις πᾶσι τοῖς στύλοις τῆς σκηνῆς
26.18 καὶ ποιήσεις στύλους τῇ σκηνῇ εἴκοσι στύλους ἐκ τοῦ κλίτους τοῦ πρὸς βορρᾶν
26.19 καὶ τεσσαράκοντα βάσεις ἀργυρᾶς ποιήσεις τοῖς εἴκοσι στύλοις δύο βάσεις τῷ στύλῳ τῷ ἑνὶ εἰς ἀμφότερα τὰ μέρη αὐτοῦ καὶ δύο βάσεις τῷ στύλῳ τῷ ἑνὶ εἰς ἀμφότερα τὰ μέρη αὐτοῦ
26.20 καὶ τὸ κλίτος τὸ δεύτερον τὸ πρὸς νότον εἴκοσι στύλους
26.21 καὶ τεσσαράκοντα βάσεις αὐτῶν ἀργυρᾶς δύο βάσεις τῷ στύλῳ τῷ ἑνὶ εἰς ἀμφότερα τὰ μέρη αὐτοῦ καὶ δύο βάσεις τῷ στύλῳ τῷ ἑνὶ εἰς ἀμφότερα τὰ μέρη αὐτοῦ
26.22 καὶ ἐκ τῶν ὀπίσω τῆς σκηνῆς κατὰ τὸ μέρος τὸ πρὸς θάλασσαν ποιήσεις ἓξ στύλους
26.23 καὶ δύο στύλους ποιήσεις ἐπὶ τῶν γωνιῶν τῆς σκηνῆς ἐκ τῶν ὀπισθίων
26.24 καὶ ἔσται ἐξ ἴσου κάτωθεν κατὰ τὸ αὐτὸ ἔσονται ἴσοι ἐκ τῶν κεφαλίδων εἰς σύμβλησιν μίαν οὕτως ποιήσεις ἀμφοτέραις ταῖς δυσὶν γωνίαις ἔστωσαν
26.25 καὶ ἔσονται ὀκτὼ στῦλοι καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν ἀργυραῖ δέκα ἕξ δύο βάσεις τῷ στύλῳ τῷ ἑνὶ εἰς ἀμφότερα τὰ μέρη αὐτοῦ καὶ δύο βάσεις τῷ στύλῳ τῷ ἑνί
26.26 καὶ ποιήσεις μοχλοὺς ἐκ ξύλων ἀσήπτων πέντε τῷ ἑνὶ στύλῳ ἐκ τοῦ ἑνὸς μέρους τῆς σκηνῆς
26.27 καὶ πέντε μοχλοὺς τῷ στύλῳ τῷ κλίτει τῆς σκηνῆς τῷ δευτέρῳ καὶ πέντε μοχλοὺς τῷ στύλῳ τῷ ὀπισθίῳ τῷ κλίτει τῆς σκηνῆς τῷ πρὸς θάλασσαν
26.28 καὶ ὁ μοχλὸς ὁ μέσος ἀνὰ μέσον τῶν στύλων διικνείσθω ἀπὸ τοῦ ἑνὸς κλίτους εἰς τὸ ἕτερον κλίτος
26.29 καὶ τοὺς στύλους καταχρυσώσεις χρυσίῳ καὶ τοὺς δακτυλίους ποιήσεις χρυσοῦς εἰς οὓς εἰσάξεις τοὺς μοχλούς καὶ καταχρυσώσεις τοὺς μοχλοὺς χρυσίῳ
26.30 καὶ ἀναστήσεις τὴν σκηνὴν κατὰ τὸ εἶδος τὸ δεδειγμένον σοι ἐν τῷ ὄρει
26.31 καὶ ποιήσεις καταπέτασμα ἐξ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου κεκλωσμένου καὶ βύσσου νενησμένης ἔργον ὑφαντὸν ποιήσεις αὐτὸ χερουβιμ
26.32 καὶ ἐπιθήσεις αὐτὸ ἐπὶ τεσσάρων στύλων ἀσήπτων κεχρυσωμένων χρυσίῳ καὶ αἱ κεφαλίδες αὐτῶν χρυσαῖ καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν τέσσαρες ἀργυραῖ
26.33 καὶ θήσεις τὸ καταπέτασμα ἐπὶ τοὺς στύλους καὶ εἰσοίσεις ἐκεῖ ἐσώτερον τοῦ καταπετάσματος τὴν κιβωτὸν τοῦ μαρτυρίου καὶ διοριεῖ τὸ καταπέτασμα ὑμῖν ἀνὰ μέσον τοῦ ἁγίου καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ ἁγίου τῶν ἁγίων
26.34 καὶ κατακαλύψεις τῷ καταπετάσματι τὴν κιβωτὸν τοῦ μαρτυρίου ἐν τῷ ἁγίῳ τῶν ἁγίων
26.35 καὶ θήσεις τὴν τράπεζαν ἔξωθεν τοῦ καταπετάσματος καὶ τὴν λυχνίαν ἀπέναντι τῆς τραπέζης ἐπὶ μέρους τῆς σκηνῆς τὸ πρὸς νότον καὶ τὴν τράπεζαν θήσεις ἐπὶ μέρους τῆς σκηνῆς τὸ πρὸς βορρᾶν
26.36 καὶ ποιήσεις ἐπίσπαστρον ἐξ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου κεκλωσμένου καὶ βύσσου κεκλωσμένης ἔργον ποικιλτοῦ
26.37 καὶ ποιήσεις τῷ καταπετάσματι πέντε στύλους καὶ χρυσώσεις αὐτοὺς χρυσίῳ καὶ αἱ κεφαλίδες αὐτῶν χρυσαῖ καὶ χωνεύσεις αὐτοῖς πέντε βάσεις χαλκᾶς
26.1 kai tehn skehnehn poiehseis deka aylaias ek byssoy keklohsmenehs kai yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy keklohsmenoy cheroybim ergasia yphantoy poiehseis aytas
26.2 mehkos tehs aylaias tehs mias oktoh kai eikosi pehcheohn kai eyros tessarohn pehcheohn eh aylaia eh mia estai metron to ayto estai pasais tais aylaiais
26.3 pente de aylaiai esontai ex allehlohn echomenai eh etera ek tehs eteras kai pente aylaiai esontai synechomenai etera teh etera
26.4 kai poiehseis aytais agkylas yakinthinas epi toy cheiloys tehs aylaias tehs mias ek toy enos meroys eis tehn symbolehn kai oytohs poiehseis epi toy cheiloys tehs aylaias tehs exohteras pros teh symboleh teh deytera
26.5 pentehkonta agkylas poiehseis teh aylaia teh mia kai pentehkonta agkylas poiehseis ek toy meroys tehs aylaias kata tehn symbolehn tehs deyteras antiprosohpoi antipiptoysai allehlais eis ekastehn
26.6 kai poiehseis krikoys pentehkonta chrysoys kai synapseis tas aylaias eteran teh etera tois krikois kai estai eh skehneh mia
26.7 kai poiehseis derreis trichinas skepehn epi tehs skehnehs endeka derreis poiehseis aytas
26.8 to mehkos tehs derreohs tehs mias estai triakonta pehcheohn kai tessarohn pehcheohn to eyros tehs derreohs tehs mias metron to ayto estai tais endeka derresi
26.9 kai synapseis tas pente derreis epi to ayto kai tas ex derreis epi to ayto kai epidiplohseis tehn derrin tehn ektehn kata prosohpon tehs skehnehs
26.10 kai poiehseis agkylas pentehkonta epi toy cheiloys tehs derreohs tehs mias tehs ana meson kata symbolehn kai pentehkonta agkylas poiehseis epi toy cheiloys tehs derreohs tehs synaptoysehs tehs deyteras
26.11 kai poiehseis krikoys chalkoys pentehkonta kai synapseis toys krikoys ek tohn agkylohn kai synapseis tas derreis kai estai en
26.12 kai ypothehseis to pleonazon en tais derresin tehs skehnehs to ehmisy tehs derreohs to ypoleleimmenon ypokalypseis to pleonazon tohn derreohn tehs skehnehs ypokalypseis opisoh tehs skehnehs
26.13 pehchyn ek toytoy kai pehchyn ek toytoy ek toy yperechontos tohn derreohn ek toy mehkoys tohn derreohn tehs skehnehs estai sygkalypton epi ta plagia tehs skehnehs enthen kai enthen ina kalypteh
26.14 kai poiehseis katakalymma teh skehneh dermata kriohn ehrythrodanohmena kai epikalymmata dermata yakinthina epanohthen
26.15 kai poiehseis styloys teh skehneh ek xylohn asehptohn
26.16 deka pehcheohn poiehseis ton stylon ton ena kai pehcheos enos kai ehmisoys to platos toy styloy toy enos
26.17 dyo agkohniskoys toh styloh toh eni antipiptontas eteron toh eteroh oytohs poiehseis pasi tois stylois tehs skehnehs
26.18 kai poiehseis styloys teh skehneh eikosi styloys ek toy klitoys toy pros borran
26.19 kai tessarakonta baseis argyras poiehseis tois eikosi stylois dyo baseis toh styloh toh eni eis amphotera ta mereh aytoy kai dyo baseis toh styloh toh eni eis amphotera ta mereh aytoy
26.20 kai to klitos to deyteron to pros noton eikosi styloys
26.21 kai tessarakonta baseis aytohn argyras dyo baseis toh styloh toh eni eis amphotera ta mereh aytoy kai dyo baseis toh styloh toh eni eis amphotera ta mereh aytoy
26.22 kai ek tohn opisoh tehs skehnehs kata to meros to pros thalassan poiehseis ex styloys
26.23 kai dyo styloys poiehseis epi tohn gohniohn tehs skehnehs ek tohn opisthiohn
26.24 kai estai ex isoy katohthen kata to ayto esontai isoi ek tohn kephalidohn eis symblehsin mian oytohs poiehseis amphoterais tais dysin gohniais estohsan
26.25 kai esontai oktoh styloi kai ai baseis aytohn argyrai deka ex dyo baseis toh styloh toh eni eis amphotera ta mereh aytoy kai dyo baseis toh styloh toh eni
26.26 kai poiehseis mochloys ek xylohn asehptohn pente toh eni styloh ek toy enos meroys tehs skehnehs
26.27 kai pente mochloys toh styloh toh klitei tehs skehnehs toh deyteroh kai pente mochloys toh styloh toh opisthioh toh klitei tehs skehnehs toh pros thalassan
26.28 kai o mochlos o mesos ana meson tohn stylohn diikneisthoh apo toy enos klitoys eis to eteron klitos
26.29 kai toys styloys katachrysohseis chrysioh kai toys daktylioys poiehseis chrysoys eis oys eisaxeis toys mochloys kai katachrysohseis toys mochloys chrysioh
26.30 kai anastehseis tehn skehnehn kata to eidos to dedeigmenon soi en toh orei
26.31 kai poiehseis katapetasma ex yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy keklohsmenoy kai byssoy nenehsmenehs ergon yphanton poiehseis ayto cheroybim
26.32 kai epithehseis ayto epi tessarohn stylohn asehptohn kechrysohmenohn chrysioh kai ai kephalides aytohn chrysai kai ai baseis aytohn tessares argyrai
26.33 kai thehseis to katapetasma epi toys styloys kai eisoiseis ekei esohteron toy katapetasmatos tehn kibohton toy martyrioy kai dioriei to katapetasma ymin ana meson toy agioy kai ana meson toy agioy tohn agiohn
26.34 kai katakalypseis toh katapetasmati tehn kibohton toy martyrioy en toh agioh tohn agiohn
26.35 kai thehseis tehn trapezan exohthen toy katapetasmatos kai tehn lychnian apenanti tehs trapezehs epi meroys tehs skehnehs to pros noton kai tehn trapezan thehseis epi meroys tehs skehnehs to pros borran
26.36 kai poiehseis epispastron ex yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy keklohsmenoy kai byssoy keklohsmenehs ergon poikiltoy
26.37 kai poiehseis toh katapetasmati pente styloys kai chrysohseis aytoys chrysioh kai ai kephalides aytohn chrysai kai chohneyseis aytois pente baseis chalkas
26.1 וְאֶת־הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם׃
26.2 אֹרֶךְ ׀ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְכָל־הַיְרִיעֹת׃
26.3 חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת תִּהְיֶיןָ חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ׃
26.4 וְעָשִׂיתָ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּחֹבָרֶת וְכֵן תַּעֲשֶׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצֹונָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית׃
26.5 חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ׃
26.6 וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וְחִבַּרְתָּ אֶת־הַיְרִיעֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ בַּקְּרָסִים וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד׃ פ
26.7 וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל־הַמִּשְׁכָּן עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם׃
26.8 אֹרֶךְ ׀ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת׃
26.9 וְחִבַּרְתָּ אֶת־חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת־שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְכָפַלְתָּ אֶת־הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית אֶל־מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל׃
26.10 וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת הַקִּיצֹנָה בַּחֹבָרֶת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הַחֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית׃
26.11 וְעָשִׂיתָ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים וְהֵבֵאתָ אֶת־הַקְּרָסִים בַּלֻּלָאֹת וְחִבַּרְתָּ אֶת־הָאֹהֶל וְהָיָה אֶחָד׃
26.12 וְסֶרַח הָעֹדֵף בִּירִיעֹת הָאֹהֶל חֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח עַל אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן׃
26.13 וְהָאַמָּה מִזֶּה וְהָאַמָּה מִזֶּה בָּעֹדֵף בְּאֹרֶךְ יְרִיעֹת הָאֹהֶל יִהְיֶה סָרוּחַ עַל־צִדֵּי הַמִּשְׁכָּן מִזֶּה וּמִזֶּה לְכַסֹּתֹו׃
26.14 וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה׃ פ
26.15 וְעָשִׂיתָ אֶת־הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים׃
26.16 עֶשֶׂר אַמֹּות אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׃
26.17 שְׁתֵּי יָדֹות לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מְשֻׁלָּבֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן׃
26.18 וְעָשִׂיתָ אֶת־הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ לִפְאַת נֶגְבָּה תֵימָנָה׃
26.19 וְאַרְבָּעִים אַדְנֵי־כֶסֶף תַּעֲשֶׂה תַּחַת עֶשְׂרִים הַקָּרֶשׁ שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו׃
26.20 וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית לִפְאַת צָפֹון עֶשְׂרִים קָרֶשׁ׃
26.21 וְאַרְבָּעִים אַדְנֵיהֶם כָּסֶף שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׃
26.22 וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה תַּעֲשֶׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים׃
26.23 וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָתָיִם׃
26.24 וְיִהְיוּ תֹאֲמִים מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל־רֹאשֹׁו אֶל־הַטַּבַּעַת הָאֶחָת כֵּן יִהְיֶה לִשְׁנֵיהֶם לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת יִהְיוּ׃
26.25 וְהָיוּ שְׁמֹנָה קְרָשִׁים וְאַדְנֵיהֶם כֶּסֶף שִׁשָּׁה עָשָׂר אֲדָנִים שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׃
26.26 וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע־הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד׃
26.27 וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע־הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה׃
26.28 וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתֹוךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶה׃
26.29 וְאֶת־הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב וְאֶת־טַבְּעֹתֵיהֶם תַּעֲשֶׂה זָהָב בָּתִּים לַבְּרִיחִם וְצִפִּיתָ אֶת־הַבְּרִיחִם זָהָב׃
26.30 וַהֲקֵמֹתָ אֶת־הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטֹו אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר׃ ס
26.31 וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים׃
26.32 וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל־אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים מְצֻפִּים זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב עַל־אַרְבָּעָה אַדְנֵי־כָסֶף׃
26.33 וְנָתַתָּה אֶת־הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרֹון הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים׃
26.34 וְנָתַתָּ אֶת־הַכַּפֹּרֶת עַל אֲרֹון הָעֵדֻת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים׃
26.35 וְשַׂמְתָּ אֶת־הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת־הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל־צֶלַע צָפֹון׃
26.36 וְעָשִׂיתָ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם׃
26.37 וְעָשִׂיתָ לַמָּסָךְ חֲמִשָּׁה עַמּוּדֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב וְיָצַקְתָּ לָהֶם חֲמִשָּׁה אַדְנֵי נְחֹשֶׁת׃ ס
26.1 wAaet-Hamixxkaan taOaxaeH Oaexaer jrijOot xxexx maaxxzaar wtkelaet wAargaamaan wtolaOat xxaanij krubijm maOaxeH hoxxeb taOaxaeH Aotaam׃
26.2 Aoraek HajrijOaaH HaaAahat xxmonaeH wOaexrijm baaAamaaH wrohab AarbaO baaAamaaH HajrijOaaH HaaAaehaat midaaH Aahat lkaal-HajrijOot׃
26.3 hamexx HajrijOot tiHjaejnaa hobrot AixxaaH Aael-AahotaaH whaamexx jrijOot hobrot AixxaaH Aael-AahotaaH׃
26.4 wOaaxijtaa lulAot tkelaet Oal xpat HajrijOaaH HaaAaehaat miqaacaaH bahobaaraet wken taOaxaeH bixpat HajrijOaaH HaqijcownaaH bamahbaeraet Haxxenijt׃
26.5 hamixxijm lulaaAot taOaxaeH bajrijOaaH HaaAaehaat wahamixxijm lulaaAot taOaxaeH biqceH HajrijOaaH Aaxxaer bamahbaeraet Haxxenijt maqbijlot HalulaaAot AixxaaH Aael-AahotaaH׃
26.6 wOaaxijtaa hamixxijm qarsej zaaHaab whibartaa Aaet-HajrijOot AixxaaH Aael-AahotaaH baqraasijm wHaajaaH Hamixxkaan Aaehaad׃ p
26.7 wOaaxijtaa jrijOot Oizijm lAoHael Oal-Hamixxkaan Oaxxtej-OaexreH jrijOot taOaxaeH Aotaam׃
26.8 Aoraek HajrijOaaH HaaAahat xxloxxijm baaAamaaH wrohab AarbaO baaAamaaH HajrijOaaH HaaAaehaat midaaH Aahat lOaxxtej OaexreH jrijOot׃
26.9 whibartaa Aaet-hamexx HajrijOot lbaad wAaet-xxexx HajrijOot lbaad wkaapaltaa Aaet-HajrijOaaH Haxxixxijt Aael-mwl pnej HaaAoHael׃
26.10 wOaaxijtaa hamixxijm lulaaAot Oal xpat HajrijOaaH HaaAaehaat HaqijconaaH bahobaaraet wahamixxijm lulaaAot Oal xpat HajrijOaaH Hahobaeraet Haxxenijt׃
26.11 wOaaxijtaa qarsej nhoxxaet hamixxijm wHebeAtaa Aaet-Haqraasijm balulaaAot whibartaa Aaet-HaaAoHael wHaajaaH Aaehaad׃
26.12 wsaerah HaaOodep bijrijOot HaaAoHael hacij HajrijOaaH HaaOodaepaet tisrah Oal Aahorej Hamixxkaan׃
26.13 wHaaAamaaH mizaeH wHaaAamaaH mizaeH baaOodep bAoraek jrijOot HaaAoHael jiHjaeH saarwha Oal-cidej Hamixxkaan mizaeH wmizaeH lkasotow׃
26.14 wOaaxijtaa miksaeH laaAoHael Oorot Aejlim mAaadaamijm wmikseH Oorot thaaxxijm milmaaOlaaH׃ p
26.15 wOaaxijtaa Aaet-Haqraaxxijm lamixxkaan Oacej xxiTijm Oomdijm׃
26.16 Oaexaer Aamowt Aoraek Haqaaraexx wAamaaH wahacij HaaAamaaH rohab Haqaeraexx HaaAaehaad׃
26.17 xxtej jaadowt laqaeraexx HaaAaehaad mxxulaabot AixxaaH Aael-AahotaaH ken taOaxaeH lkol qarxxej Hamixxkaan׃
26.18 wOaaxijtaa Aaet-Haqraaxxijm lamixxkaan Oaexrijm qaeraexx lipAat naegbaaH tejmaanaaH׃
26.19 wAarbaaOijm Aadnej-kaesaep taOaxaeH tahat Oaexrijm Haqaaraexx xxnej Aadaanijm tahat-Haqaeraexx HaaAaehaad lixxtej jdotaajw wxxnej Aadaanijm tahat-Haqaeraexx HaaAaehaad lixxtej jdotaajw׃
26.20 wlcaelaO Hamixxkaan Haxxenijt lipAat caapown Oaexrijm qaaraexx׃
26.21 wAarbaaOijm AadnejHaem kaasaep xxnej Aadaanijm tahat Haqaeraexx HaaAaehaad wxxnej Aadaanijm tahat Haqaeraexx HaaAaehaad׃
26.22 wljarktej Hamixxkaan jaamaaH taOaxaeH xxixxaaH qraaxxijm׃
26.23 wxxnej qraaxxijm taOaxaeH limqucOot Hamixxkaan bajarkaataajim׃
26.24 wjiHjw toAamijm milmaTaaH wjahdaaw jiHjw tamijm Oal-roAxxow Aael-HaTabaOat HaaAaehaat ken jiHjaeH lixxnejHaem lixxnej HamiqcoOot jiHjw׃
26.25 wHaajw xxmonaaH qraaxxijm wAadnejHaem kaesaep xxixxaaH Oaaxaar Aadaanijm xxnej Aadaanijm tahat Haqaeraexx HaaAaehaad wxxnej Aadaanijm tahat Haqaeraexx HaaAaehaad׃
26.26 wOaaxijtaa brijhim Oacej xxiTijm hamixxaaH lqarxxej caelaO-Hamixxkaan HaaAaehaad׃
26.27 wahamixxaaH brijhim lqarxxej caelaO-Hamixxkaan Haxxenijt wahamixxaaH brijhim lqarxxej caelaO Hamixxkaan lajarkaatajim jaamaaH׃
26.28 wHabrijha Hatijkon btowk Haqraaxxijm mabriha min-HaqaacaeH Aael-HaqaacaeH׃
26.29 wAaet-Haqraaxxijm tcapaeH zaaHaab wAaet-TabOotejHaem taOaxaeH zaaHaab baatijm labrijhim wcipijtaa Aaet-Habrijhim zaaHaab׃
26.30 waHaqemotaa Aaet-Hamixxkaan kmixxpaaTow Aaxxaer HaarAejtaa baaHaar׃ s
26.31 wOaaxijtaa paarokaet tkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij wxxexx maaxxzaar maOaxeH hoxxeb jaOaxaeH AotaaH krubijm׃
26.32 wnaatataaH AotaaH Oal-AarbaaOaaH Oamwdej xxiTijm mcupijm zaaHaab waawejHaem zaaHaab Oal-AarbaaOaaH Aadnej-kaasaep׃
26.33 wnaatataaH Aaet-Hapaarokaet tahat Haqraasijm wHebeAtaa xxaamaaH mibejt lapaarokaet Aet Aarown HaaOedwt wHibdijlaaH Hapaarokaet laakaem bejn Haqodaexx wbejn qodaexx Haqaadaaxxijm׃
26.34 wnaatataa Aaet-Hakaporaet Oal Aarown HaaOedut bqodaexx Haqaadaaxxijm׃
26.35 wxamtaa Aaet-Haxxulhaan mihwc lapaarokaet wAaet-HamnoraaH nokah Haxxulhaan Oal caelaO Hamixxkaan tejmaanaaH wHaxxulhaan titen Oal-caelaO caapown׃
26.36 wOaaxijtaa maasaak lpaetah HaaAoHael tkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij wxxexx maaxxzaar maOaxeH roqem׃
26.37 wOaaxijtaa lamaasaak hamixxaaH Oamwdej xxiTijm wcipijtaa Aotaam zaaHaab waawejHaem zaaHaab wjaacaqtaa laaHaem hamixxaaH Aadnej nhoxxaet׃ s
26.1 ואת־המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם׃
26.2 ארך ׀ היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל־היריעת׃
26.3 חמש היריעת תהיין חברת אשה אל־אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל־אחתה׃
26.4 ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית׃
26.5 חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל־אחתה׃
26.6 ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את־היריעת אשה אל־אחתה בקרסים והיה המשכן אחד׃ פ
26.7 ועשית יריעת עזים לאהל על־המשכן עשתי־עשרה יריעת תעשה אתם׃
26.8 ארך ׀ היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת׃
26.9 וחברת את־חמש היריעת לבד ואת־שש היריעת לבד וכפלת את־היריעה הששית אל־מול פני האהל׃
26.10 ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית׃
26.11 ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את־הקרסים בללאת וחברת את־האהל והיה אחד׃
26.12 וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן׃
26.13 והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על־צדי המשכן מזה ומזה לכסתו׃
26.14 ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה׃ פ
26.15 ועשית את־הקרשים למשכן עצי שטים עמדים׃
26.16 עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׃
26.17 שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל־אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן׃
26.18 ועשית את־הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה׃
26.19 וארבעים אדני־כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת־הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת־הקרש האחד לשתי ידתיו׃
26.20 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש׃
26.21 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃
26.22 ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים׃
26.23 ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים׃
26.24 ויהיו תאמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על־ראשו אל־הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו׃
26.25 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃
26.26 ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע־המשכן האחד׃
26.27 וחמשה בריחם לקרשי צלע־המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה׃
26.28 והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן־הקצה אל־הקצה׃
26.29 ואת־הקרשים תצפה זהב ואת־טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את־הבריחם זהב׃
26.30 והקמת את־המשכן כמשפטו אשר הראית בהר׃ ס
26.31 ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים׃
26.32 ונתתה אתה על־ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על־ארבעה אדני־כסף׃
26.33 ונתתה את־הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים׃
26.34 ונתת את־הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים׃
26.35 ושמת את־השלחן מחוץ לפרכת ואת־המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על־צלע צפון׃
26.36 ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם׃
26.37 ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת׃ ס
26.1 wAt-Hmxkn tOxH Oxr jrjOt xx mxzr wtklt wArgmn wtlOt xnj krbjm mOxH hxb tOxH Atm׃
26.2 Ark HjrjOH HAht xmnH wOxrjm bAmH wrhb ArbO bAmH HjrjOH HAht mdH Aht lkl-HjrjOt׃
26.3 hmx HjrjOt tHjjn hbrt AxH Al-AhtH whmx jrjOt hbrt AxH Al-AhtH׃
26.4 wOxjt llAt tklt Ol xpt HjrjOH HAht mqcH bhbrt wkn tOxH bxpt HjrjOH HqjcwnH bmhbrt Hxnjt׃
26.5 hmxjm llAt tOxH bjrjOH HAht whmxjm llAt tOxH bqcH HjrjOH Axr bmhbrt Hxnjt mqbjlt HllAt AxH Al-AhtH׃
26.6 wOxjt hmxjm qrsj zHb whbrt At-HjrjOt AxH Al-AhtH bqrsjm wHjH Hmxkn Ahd׃ p
26.7 wOxjt jrjOt Ozjm lAHl Ol-Hmxkn Oxtj-OxrH jrjOt tOxH Atm׃
26.8 Ark HjrjOH HAht xlxjm bAmH wrhb ArbO bAmH HjrjOH HAht mdH Aht lOxtj OxrH jrjOt׃
26.9 whbrt At-hmx HjrjOt lbd wAt-xx HjrjOt lbd wkplt At-HjrjOH Hxxjt Al-mwl pnj HAHl׃
26.10 wOxjt hmxjm llAt Ol xpt HjrjOH HAht HqjcnH bhbrt whmxjm llAt Ol xpt HjrjOH Hhbrt Hxnjt׃
26.11 wOxjt qrsj nhxt hmxjm wHbAt At-Hqrsjm bllAt whbrt At-HAHl wHjH Ahd׃
26.12 wsrh HOdp bjrjOt HAHl hcj HjrjOH HOdpt tsrh Ol Ahrj Hmxkn׃
26.13 wHAmH mzH wHAmH mzH bOdp bArk jrjOt HAHl jHjH srwh Ol-cdj Hmxkn mzH wmzH lkstw׃
26.14 wOxjt mksH lAHl Ort Ajlm mAdmjm wmksH Ort thxjm mlmOlH׃ p
26.15 wOxjt At-Hqrxjm lmxkn Ocj xTjm Omdjm׃
26.16 Oxr Amwt Ark Hqrx wAmH whcj HAmH rhb Hqrx HAhd׃
26.17 xtj jdwt lqrx HAhd mxlbt AxH Al-AhtH kn tOxH lkl qrxj Hmxkn׃
26.18 wOxjt At-Hqrxjm lmxkn Oxrjm qrx lpAt ngbH tjmnH׃
26.19 wArbOjm Adnj-ksp tOxH tht Oxrjm Hqrx xnj Adnjm tht-Hqrx HAhd lxtj jdtjw wxnj Adnjm tht-Hqrx HAhd lxtj jdtjw׃
26.20 wlclO Hmxkn Hxnjt lpAt cpwn Oxrjm qrx׃
26.21 wArbOjm AdnjHm ksp xnj Adnjm tht Hqrx HAhd wxnj Adnjm tht Hqrx HAhd׃
26.22 wljrktj Hmxkn jmH tOxH xxH qrxjm׃
26.23 wxnj qrxjm tOxH lmqcOt Hmxkn bjrktjm׃
26.24 wjHjw tAmjm mlmTH wjhdw jHjw tmjm Ol-rAxw Al-HTbOt HAht kn jHjH lxnjHm lxnj HmqcOt jHjw׃
26.25 wHjw xmnH qrxjm wAdnjHm ksp xxH Oxr Adnjm xnj Adnjm tht Hqrx HAhd wxnj Adnjm tht Hqrx HAhd׃
26.26 wOxjt brjhm Ocj xTjm hmxH lqrxj clO-Hmxkn HAhd׃
26.27 whmxH brjhm lqrxj clO-Hmxkn Hxnjt whmxH brjhm lqrxj clO Hmxkn ljrktjm jmH׃
26.28 wHbrjh Htjkn btwk Hqrxjm mbrh mn-HqcH Al-HqcH׃
26.29 wAt-Hqrxjm tcpH zHb wAt-TbOtjHm tOxH zHb btjm lbrjhm wcpjt At-Hbrjhm zHb׃
26.30 wHqmt At-Hmxkn kmxpTw Axr HrAjt bHr׃ s
26.31 wOxjt prkt tklt wArgmn wtwlOt xnj wxx mxzr mOxH hxb jOxH AtH krbjm׃
26.32 wnttH AtH Ol-ArbOH Omwdj xTjm mcpjm zHb wwjHm zHb Ol-ArbOH Adnj-ksp׃
26.33 wnttH At-Hprkt tht Hqrsjm wHbAt xmH mbjt lprkt At Arwn HOdwt wHbdjlH Hprkt lkm bjn Hqdx wbjn qdx Hqdxjm׃
26.34 wntt At-Hkprt Ol Arwn HOdt bqdx Hqdxjm׃
26.35 wxmt At-Hxlhn mhwc lprkt wAt-HmnrH nkh Hxlhn Ol clO Hmxkn tjmnH wHxlhn ttn Ol-clO cpwn׃
26.36 wOxjt msk lpth HAHl tklt wArgmn wtwlOt xnj wxx mxzr mOxH rqm׃
26.37 wOxjt lmsk hmxH Omwdj xTjm wcpjt Atm zHb wwjHm zHb wjcqt lHm hmxH Adnj nhxt׃ s
26.1 Habitaculum vero ita facies: decem cortinas de bysso re torta et hyacintho ac purpura coccoque cum cherubim opere polymito facies.
26.2 Longitudo cortinae unius habebit viginti octo cubitos, latitudo quattuor cubitorum erit. Unius mensurae fient universae cortinae.
26.3 Quinque cortinae sibi iungentur mutuo, et aliae quinque nexu simili cohaerebunt.
26.4 Ansulas hyacinthinas in latere facies cortinae unius in extremitate iuncturae et similiter facies in latere cortinae extremae in iunctura altera.
26.5 Quinquaginta ansulas facies in cortina una et quinquaginta ansulas facies in summitate cortinae, quae est in iunctura altera, ita insertas, ut ansa contra ansam veniat.
26.6 Facies et quinquaginta fibulas aureas, quibus cortinarum vela iungenda sunt, ut unum habitaculum fiat.
26.7 Facies et saga cilicina undecim pro tabernaculo super habitaculum.
26.8 Longitudo sagi unius habebit triginta cubitos et latitudo quattuor; aequa erit mensura sagorum omnium.
26.9 E quibus quinque iunges seorsum et sex sibi mutuo copulabis, ita ut sextum sagum in fronte tecti duplices.
26.10 Facies et quinquaginta ansas in ora sagi ultimi iuncturae unius et quinquaginta ansas in ora sagi iuncturae alterius.
26.11 Facies et quinquaginta fibulas aeneas, quibus iungantur ansae, ut unum ex omnibus tabernaculum fiat.
26.12 Quod autem superfuerit in sagis, quae parantur tecto, id est unum sagum, quod amplius est, ex medietate eius operies posteriora habitaculi;
26.13 et cubitus ex una parte pendebit, et alter ex altera, qui plus est in longitudine sagorum tabernaculi utrumque latus habitaculi protegens.
26.14 Facies et operimentum aliud pro tabernaculo de pellibus arietum rubricatis et super hoc rursum aliud operimentum de pellibus delphini.
26.15 Facies et tabulas stantes habitaculi de lignis acaciae,
26.16 quae singulae denos cubitos in longitudine habeant et in latitudine singulos ac semissem.
26.17 In tabula una duo pedes fient, quibus tabula alteri tabulae conectatur; atque in hunc modum cunctae tabulae habitaculi parabuntur.
26.18 Quarum viginti erunt in latere meridiano, quod vergit ad austrum;
26.19 quibus quadraginta bases argenteas fundes, ut binae bases singulis pedibus singularum tabularum subiciantur.
26.20 In latere quoque secundo habitaculi, quod vergit ad aquilonem, viginti tabulae erunt,
26.21 quadraginta habentes bases argenteas; binae bases singulis tabulis supponentur.
26.22 Ad occidentalem vero plagam in tergo habitaculi facies sex tabulas;
26.23 et rursum alias duas, quae in angulis erigantur, post tergum habitaculi.
26.24 Eruntque geminae a deorsum usque sursum in compaginem unam; ita erit duabus istis, pro duabus angulis erunt.
26.25 Et erunt simul tabulae octo, bases earum argenteae sedecim, duabus basibus per unam tabulam supputatis.
26.26 Facies et vectes de lignis acaciae, quinque ad continendas tabulas in uno latere habitaculi
26.27 et quinque alios in altero et eiusdem numeri in tergo ad occidentalem plagam;
26.28 vectis autem medius transibit per medias tabulas a summo usque ad summum.
26.29 Ipsasque tabulas deaurabis et fundes eis anulos aureos, per quos vectes tabulata contineant, quos operies laminis aureis.
26.30 Et eriges habitaculum iuxta exemplar, quod tibi in monte monstratum est.
26.31 Facies et velum de hyacintho et purpura coccoque et bysso retorta, opere polymito, cum cherubim intextis.
26.32 Quod appendes in quattuor columnis de lignis acaciae, quae ipsae quidem deauratae erunt et habebunt uncos aureos, sed bases argenteas.
26.33 Inseres autem velum subter fibulas, intra quod pones arcam testimonii et quo sanctum et sanctum sanctorum dividentur.
26.34 Pones et propitiatorium super arcam testimonii in sancto sanctorum
26.35 mensamque extra velum et contra mensam candelabrum in latere habitaculi meridiano; mensa enim stabit in parte aquilonis.
26.36 Facies et velum in introitu tabernaculi de hyacintho et purpura coccoque et bysso retorta opere plumarii.
26.37 Et quinque columnas deaurabis lignorum acaciae, ante quas ducetur velum, quarum erunt unci aurei et bases aeneae.
27.1 Und du sollst einen Altar machen von Akazienholz, fünf Ellen lang und fünf Ellen breit, daß er viereckig sei, und drei Ellen hoch.
27.2 Du sollst Hörner an seine vier Ecken machen; seine Hörner sollen aus ihm hervorgehen, und du sollst ihn mit Erz überziehen.
27.3 Mache Aschentöpfe, Schaufeln, Sprengbecken, Gabeln und Kohlenpfannen. Alle seine Geschirre sollst du von Erz machen.
27.4 Du sollst ihm auch ein ehernes Gitter machen wie ein Netz, und sollst an das Gitter vier eherne Ringe an seinen vier Ecken machen.
27.5 Und sollst dasselbe unter die Einfassung des Altars setzen, unterhalb. Und das Gitter soll reichen bis zur halben Höhe des Altars.
27.6 Und sollst Stangen machen für den Altar, von Akazienholz, mit Erz überzogen.
27.7 Und sollst die Stangen in die Ringe stecken, daß die Stangen an beiden Seiten des Altars seien, damit man ihn tragen kann.
27.8 Von Tafeln sollst du ihn machen, inwendig hohl; wie dir auf dem Berge gezeigt worden ist, so soll man ihn machen.
27.9 Du sollst der Wohnung auch einen Vorhof machen: Auf der rechten Seite gegen Mittag Vorhänge von gezwirnter weißer Baumwolle, hundert Ellen lang auf der einen Seite.
27.10 Und zwanzig Säulen auf zwanzig ehernen Füßen und ihre Haken mit ihren Querstangen von Silber.
27.11 Also auch gegen Mitternacht sollen Vorhänge sein, hundert Ellen lang, und zwanzig Säulen auf zwanzig ehernen Füßen und ihre Haken mit ihren Querstangen von Silber.
27.12 Aber gegen Abend soll die Breite der Vorhänge des Vorhofs fünfzig Ellen betragen; und es sollen zehn Säulen auf zehn Füßen sein.
27.13 Gegen Morgen aber, gegen Aufgang, soll die Breite des Vorhofs fünfzig Ellen betragen;
27.14 und zwar sollen fünfzehn Ellen Vorhänge auf die eine Seite kommen, dazu drei Säulen auf drei Füßen;
27.15 desgleichen fünfzehn Ellen auf die andere Seite, dazu drei Säulen auf drei Füßen.
27.16 Aber in dem Tor des Vorhofs soll ein Vorhang sein, zwanzig Ellen breit, aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und gezwirnter weißer Baumwolle in Buntwirkerarbeit, dazu vier Säulen auf ihren Füßen.
27.17 Alle Säulen um den Vorhof her sollen silberne Querstangen und silberne Haken und eherne Füße haben.
27.18 Und die Länge des Vorhofs soll hundert Ellen sein, die Breite fünfzig Ellen, die Höhe fünf Ellen; die Umhänge von gezwirnter weißer Baumwolle; und seine Füße sollen ehern sein.
27.19 Auch alle Geräte der Wohnung zu allerlei Dienst und alle ihre Nägel und alle Nägel des Vorhofs sollen ehern sein.
27.20 Gebiete auch den Kindern Israel, daß sie zu dir bringen lauteres, gestoßenes Olivenöl für den Leuchter, um beständig Licht zu unterhalten.
27.21 In der Stiftshütte außerhalb des Vorhangs, der vor dem Zeugnis hängt, sollen Aaron und seine Söhne es zurichten, vom Abend bis zum Morgen, vor dem HERRN. Das ist ein ewiger Gebrauch, der von den Kindern Israel jederzeit zu beobachten ist.
27.1 καὶ ποιήσεις θυσιαστήριον ἐκ ξύλων ἀσήπτων πέντε πήχεων τὸ μῆκος καὶ πέντε πήχεων τὸ εὖρος τετράγωνον ἔσται τὸ θυσιαστήριον καὶ τριῶν πήχεων τὸ ὕψος αὐτοῦ
27.2 καὶ ποιήσεις τὰ κέρατα ἐπὶ τῶν τεσσάρων γωνιῶν ἐξ αὐτοῦ ἔσται τὰ κέρατα καὶ καλύψεις αὐτὰ χαλκῷ
27.3 καὶ ποιήσεις στεφάνην τῷ θυσιαστηρίῳ καὶ τὸν καλυπτῆρα αὐτοῦ καὶ τὰς φιάλας αὐτοῦ καὶ τὰς κρεάγρας αὐτοῦ καὶ τὸ πυρεῖον αὐτοῦ καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτοῦ ποιήσεις χαλκᾶ
27.4 καὶ ποιήσεις αὐτῷ ἐσχάραν ἔργῳ δικτυωτῷ χαλκῆν καὶ ποιήσεις τῇ ἐσχάρᾳ τέσσαρας δακτυλίους χαλκοῦς ἐπὶ τὰ τέσσαρα κλίτη
27.5 καὶ ὑποθήσεις αὐτοὺς ὑπὸ τὴν ἐσχάραν τοῦ θυσιαστηρίου κάτωθεν ἔσται δὲ ἡ ἐσχάρα ἕως τοῦ ἡμίσους τοῦ θυσιαστηρίου
27.6 καὶ ποιήσεις τῷ θυσιαστηρίῳ φορεῖς ἐκ ξύλων ἀσήπτων καὶ περιχαλκώσεις αὐτοὺς χαλκῷ
27.7 καὶ εἰσάξεις τοὺς φορεῖς εἰς τοὺς δακτυλίους καὶ ἔστωσαν οἱ φορεῖς κατὰ τὰ πλευρὰ τοῦ θυσιαστηρίου ἐν τῷ αἴρειν αὐτό
27.8 κοῖλον σανιδωτὸν ποιήσεις αὐτό κατὰ τὸ παραδειχθέν σοι ἐν τῷ ὄρει οὕτως ποιήσεις αὐτό
27.9 καὶ ποιήσεις αὐλὴν τῇ σκηνῇ εἰς τὸ κλίτος τὸ πρὸς λίβα ἱστία τῆς αὐλῆς ἐκ βύσσου κεκλωσμένης μῆκος ἑκατὸν πηχῶν τῷ ἑνὶ κλίτει
27.10 καὶ οἱ στῦλοι αὐτῶν εἴκοσι καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν εἴκοσι χαλκαῖ καὶ οἱ κρίκοι αὐτῶν καὶ αἱ ψαλίδες αὐτῶν ἀργυραῖ
27.11 οὕτως τῷ κλίτει τῷ πρὸς ἀπηλιώτην ἱστία ἑκατὸν πηχῶν μῆκος καὶ οἱ στῦλοι αὐτῶν εἴκοσι καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν εἴκοσι χαλκαῖ καὶ οἱ κρίκοι καὶ αἱ ψαλίδες τῶν στύλων καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν περιηργυρωμέναι ἀργύρῳ
27.12 τὸ δὲ εὖρος τῆς αὐλῆς τὸ κατὰ θάλασσαν ἱστία πεντήκοντα πηχῶν στῦλοι αὐτῶν δέκα καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν δέκα
27.13 καὶ εὖρος τῆς αὐλῆς τὸ πρὸς νότον ἱστία πεντήκοντα πήχεων στῦλοι αὐτῶν δέκα καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν δέκα
27.14 καὶ πεντεκαίδεκα πήχεων τὸ ὕψος τῶν ἱστίων τῷ κλίτει τῷ ἑνί στῦλοι αὐτῶν τρεῖς καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν τρεῖς
27.15 καὶ τὸ κλίτος τὸ δεύτερον δέκα πέντε πηχῶν τῶν ἱστίων τὸ ὕψος στῦλοι αὐτῶν τρεῖς καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν τρεῖς
27.16 καὶ τῇ πύλῃ τῆς αὐλῆς κάλυμμα εἴκοσι πηχῶν τὸ ὕψος ἐξ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου κεκλωσμένου καὶ βύσσου κεκλωσμένης τῇ ποικιλίᾳ τοῦ ῥαφιδευτοῦ στῦλοι αὐτῶν τέσσαρες καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν τέσσαρες
27.17 πάντες οἱ στῦλοι τῆς αὐλῆς κύκλῳ κατηργυρωμένοι ἀργυρίῳ καὶ αἱ κεφαλίδες αὐτῶν ἀργυραῖ καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν χαλκαῖ
27.18 τὸ δὲ μῆκος τῆς αὐλῆς ἑκατὸν ἐφ' ἑκατόν καὶ εὖρος πεντήκοντα ἐπὶ πεντήκοντα καὶ ὕψος πέντε πηχῶν ἐκ βύσσου κεκλωσμένης καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν χαλκαῖ
27.19 καὶ πᾶσα ἡ κατασκευὴ καὶ πάντα τὰ ἐργαλεῖα καὶ οἱ πάσσαλοι τῆς αὐλῆς χαλκοῖ
27.20 καὶ σὺ σύνταξον τοῖς υἱοῖς ισραηλ καὶ λαβέτωσάν σοι ἔλαιον ἐξ ἐλαίων ἄτρυγον καθαρὸν κεκομμένον εἰς φῶς καῦσαι ἵνα κάηται λύχνος διὰ παντός
27.21 ἐν τῇ σκηνῇ τοῦ μαρτυρίου ἔξωθεν τοῦ καταπετάσματος τοῦ ἐπὶ τῆς διαθήκης καύσει αὐτὸ ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ ἀφ' ἑσπέρας ἕως πρωὶ ἐναντίον κυρίου νόμιμον αἰώνιον εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν παρὰ τῶν υἱῶν ισραηλ
27.1 kai poiehseis thysiastehrion ek xylohn asehptohn pente pehcheohn to mehkos kai pente pehcheohn to eyros tetragohnon estai to thysiastehrion kai triohn pehcheohn to ypsos aytoy
27.2 kai poiehseis ta kerata epi tohn tessarohn gohniohn ex aytoy estai ta kerata kai kalypseis ayta chalkoh
27.3 kai poiehseis stephanehn toh thysiastehrioh kai ton kalyptehra aytoy kai tas phialas aytoy kai tas kreagras aytoy kai to pyreion aytoy kai panta ta skeyeh aytoy poiehseis chalka
27.4 kai poiehseis aytoh escharan ergoh diktyohtoh chalkehn kai poiehseis teh eschara tessaras daktylioys chalkoys epi ta tessara kliteh
27.5 kai ypothehseis aytoys ypo tehn escharan toy thysiastehrioy katohthen estai de eh eschara eohs toy ehmisoys toy thysiastehrioy
27.6 kai poiehseis toh thysiastehrioh phoreis ek xylohn asehptohn kai perichalkohseis aytoys chalkoh
27.7 kai eisaxeis toys phoreis eis toys daktylioys kai estohsan oi phoreis kata ta pleyra toy thysiastehrioy en toh airein ayto
27.8 koilon sanidohton poiehseis ayto kata to paradeichthen soi en toh orei oytohs poiehseis ayto
27.9 kai poiehseis aylehn teh skehneh eis to klitos to pros liba istia tehs aylehs ek byssoy keklohsmenehs mehkos ekaton pehchohn toh eni klitei
27.10 kai oi styloi aytohn eikosi kai ai baseis aytohn eikosi chalkai kai oi krikoi aytohn kai ai psalides aytohn argyrai
27.11 oytohs toh klitei toh pros apehliohtehn istia ekaton pehchohn mehkos kai oi styloi aytohn eikosi kai ai baseis aytohn eikosi chalkai kai oi krikoi kai ai psalides tohn stylohn kai ai baseis aytohn periehrgyrohmenai argyroh
27.12 to de eyros tehs aylehs to kata thalassan istia pentehkonta pehchohn styloi aytohn deka kai ai baseis aytohn deka
27.13 kai eyros tehs aylehs to pros noton istia pentehkonta pehcheohn styloi aytohn deka kai ai baseis aytohn deka
27.14 kai pentekaideka pehcheohn to ypsos tohn istiohn toh klitei toh eni styloi aytohn treis kai ai baseis aytohn treis
27.15 kai to klitos to deyteron deka pente pehchohn tohn istiohn to ypsos styloi aytohn treis kai ai baseis aytohn treis
27.16 kai teh pyleh tehs aylehs kalymma eikosi pehchohn to ypsos ex yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy keklohsmenoy kai byssoy keklohsmenehs teh poikilia toy raphideytoy styloi aytohn tessares kai ai baseis aytohn tessares
27.17 pantes oi styloi tehs aylehs kykloh katehrgyrohmenoi argyrioh kai ai kephalides aytohn argyrai kai ai baseis aytohn chalkai
27.18 to de mehkos tehs aylehs ekaton eph' ekaton kai eyros pentehkonta epi pentehkonta kai ypsos pente pehchohn ek byssoy keklohsmenehs kai ai baseis aytohn chalkai
27.19 kai pasa eh kataskeyeh kai panta ta ergaleia kai oi passaloi tehs aylehs chalkoi
27.20 kai sy syntaxon tois yiois israehl kai labetohsan soi elaion ex elaiohn atrygon katharon kekommenon eis phohs kaysai ina kaehtai lychnos dia pantos
27.21 en teh skehneh toy martyrioy exohthen toy katapetasmatos toy epi tehs diathehkehs kaysei ayto aarohn kai oi yioi aytoy aph' esperas eohs prohi enantion kyrioy nomimon aiohnion eis tas geneas ymohn para tohn yiohn israehl
27.1 וְעָשִׂיתָ אֶת־הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמֹּות אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמֹּות רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמֹּות קֹמָתֹו׃
27.2 וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו וְצִפִּיתָ אֹתֹו נְחֹשֶׁת׃
27.3 וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנֹו וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל־כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת׃
27.4 וְעָשִׂיתָ לֹּו מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחֹשֶׁת וְעָשִׂיתָ עַל־הָרֶשֶׁת אַרְבַּע טַבְּעֹת נְחֹשֶׁת עַל אַרְבַּע קְצֹותָיו׃
27.5 וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ׃
27.6 וְעָשִׂיתָ בַדִּים לַמִּזְבֵּחַ בַּדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם נְחֹשֶׁת׃
27.7 וְהוּבָא אֶת־בַּדָּיו בַּטַּבָּעֹת וְהָיוּ הַבַּדִּים עַל־שְׁתֵּי צַלְעֹת הַמִּזְבֵּחַ בִּשְׂאֵת אֹתֹו׃
27.8 נְבוּב לֻחֹת תַּעֲשֶׂה אֹתֹו כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר כֵּן יַעֲשׂוּ׃ ס
27.9 וְעָשִׂיתָ אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן לִפְאַת נֶגֶב־תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ לַפֵּאָה הָאֶחָת׃
27.10 וְעַמֻּדָיו עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף׃
27.11 וְכֵן לִפְאַת צָפֹון בָּאֹרֶךְ קְלָעִים מֵאָה אֹרֶךְ [וְעַמְדּוּ כ] (וְעַמּוּדָיו ק) עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף׃
27.12 וְרֹחַב הֶחָצֵר לִפְאַת־יָם קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה עַמֻּדֵיהֶם עֲשָׂרָה וְאַדְנֵיהֶם עֲשָׂרָה׃
27.13 וְרֹחַב הֶחָצֵר לִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה׃
27.14 וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לַכָּתֵף עַמֻּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה׃
27.15 וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית חְמֵשׁ עֶשְׂרֵה קְלָעִים עַמֻּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה׃
27.16 וּלְשַׁעַר הֶחָצֵר מָסָךְ ׀ עֶשְׂרִים אַמָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם עַמֻּדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְאַדְנֵיהֶם אַרְבָּעָה׃
27.17 כָּל־עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף וָוֵיהֶם כָּסֶף וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת׃
27.18 אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב ׀ חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמֹּות שֵׁשׁ מָשְׁזָר וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת׃
27.19 לְכֹל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן בְּכֹל עֲבֹדָתֹו וְכָל־יְתֵדֹתָיו וְכָל־יִתְדֹת הֶחָצֵר נְחֹשֶׁת׃ ס
27.20 וְאַתָּה תְּצַוֶּה ׀ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאֹור לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד׃
27.21 בְּאֹהֶל מֹועֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל־הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתֹו אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד־בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה חֻקַּת עֹולָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס
27.1 wOaaxijtaa Aaet-Hamizbeha Oacej xxiTijm haamexx Aamowt Aoraek whaamexx Aamowt rohab raabwOa jiHjaeH Hamizbeha wxxaaloxx Aamowt qomaatow׃
27.2 wOaaxijtaa qarnotaajw Oal AarbaO pinotaajw mimaenw tiHjaejnaa qarnotaajw wcipijtaa Aotow nhoxxaet׃
27.3 wOaaxijtaa sijrotaajw ldaxxnow wjaaOaajw wmizrqotaajw wmizlgotaajw wmahtotaajw lkaal-kelaajw taOaxaeH nhoxxaet׃
27.4 wOaaxijtaa low mikbaar maOaxeH raexxaet nhoxxaet wOaaxijtaa Oal-Haaraexxaet AarbaO TabOot nhoxxaet Oal AarbaO qcowtaajw׃
27.5 wnaatataaH AotaaH tahat karkob Hamizbeha milmaaTaaH wHaajtaaH Haaraexxaet Oad hacij Hamizbeha׃
27.6 wOaaxijtaa badijm lamizbeha badej Oacej xxiTijm wcipijtaa Aotaam nhoxxaet׃
27.7 wHwbaaA Aaet-badaajw baTabaaOot wHaajw Habadijm Oal-xxtej calOot Hamizbeha bixAet Aotow׃
27.8 nbwb luhot taOaxaeH Aotow kaAaxxaer HaerAaaH Aotkaa baaHaar ken jaOaxw׃ s
27.9 wOaaxijtaa Aet hacar Hamixxkaan lipAat naegaeb-tejmaanaaH qlaaOijm laehaacer xxexx maaxxzaar meAaaH baaAamaaH Aoraek lapeAaaH HaaAaehaat׃
27.10 wOamudaajw Oaexrijm wAadnejHaem Oaexrijm nhoxxaet waawej HaaOamudijm wahaxxuqejHaem kaasaep׃
27.11 wken lipAat caapown baaAoraek qlaaOijm meAaaH Aoraek [wOamdw k] (wOamwdaajw q) Oaexrijm wAadnejHaem Oaexrijm nhoxxaet waawej HaaOamudijm wahaxxuqejHaem kaasaep׃
27.12 wrohab Haehaacer lipAat-jaam qlaaOijm hamixxijm AamaaH OamudejHaem OaxaaraaH wAadnejHaem OaxaaraaH׃
27.13 wrohab Haehaacer lipAat qedmaaH mizraahaaH hamixxijm AamaaH׃
27.14 wahamexx OaexreH AamaaH qlaaOijm lakaatep OamudejHaem xxloxxaaH wAadnejHaem xxloxxaaH׃
27.15 wlakaatep Haxxenijt hmexx OaexreH qlaaOijm OamudejHaem xxloxxaaH wAadnejHaem xxloxxaaH׃
27.16 wlxxaOar Haehaacer maasaak Oaexrijm AamaaH tkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij wxxexx maaxxzaar maOaxeH roqem OamudejHaem AarbaaOaaH wAadnejHaem AarbaaOaaH׃
27.17 kaal-Oamwdej Haehaacer saabijb mhuxxaaqijm kaesaep waawejHaem kaasaep wAadnejHaem nhoxxaet׃
27.18 Aoraek Haehaacer meAaaH baaAamaaH wrohab hamixxijm bahamixxijm wqomaaH haamexx Aamowt xxexx maaxxzaar wAadnejHaem nhoxxaet׃
27.19 lkol klej Hamixxkaan bkol Oabodaatow wkaal-jtedotaajw wkaal-jitdot Haehaacer nhoxxaet׃ s
27.20 wAataaH tcawaeH Aaet-bnej jixraaAel wjiqhw Aelaejkaa xxaemaen zajit zaak kaatijt lamaaAowr lHaOalot ner taamijd׃
27.21 bAoHael mowOed mihwc lapaarokaet Aaxxaer Oal-HaaOedut jaOarok Aotow AaHaron wbaanaajw meOaeraeb Oad-boqaer lipnej jHwaaH huqat Oowlaam ldorotaam meAet bnej jixraaAel׃ s
27.1 ועשית את־המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו׃
27.2 ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת׃
27.3 ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל־כליו תעשה נחשת׃
27.4 ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על־הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו׃
27.5 ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח׃
27.6 ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת׃
27.7 והובא את־בדיו בטבעת והיו הבדים על־שתי צלעת המזבח בשאת אתו׃
27.8 נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו׃ ס
27.9 ועשית את חצר המשכן לפאת נגב־תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת׃
27.10 ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃
27.11 וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך [ועמדו כ] (ועמודיו ק) עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃
27.12 ורחב החצר לפאת־ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה׃
27.13 ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃
27.14 וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃
27.15 ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃
27.16 ולשער החצר מסך ׀ עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה׃
27.17 כל־עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת׃
27.18 ארך החצר מאה באמה ורחב ׀ חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת׃
27.19 לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל־יתדתיו וכל־יתדת החצר נחשת׃ ס
27.20 ואתה תצוה ׀ את־בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃
27.21 באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על־העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד־בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל׃ ס
27.1 wOxjt At-Hmzbh Ocj xTjm hmx Amwt Ark whmx Amwt rhb rbwO jHjH Hmzbh wxlx Amwt qmtw׃
27.2 wOxjt qrntjw Ol ArbO pntjw mmnw tHjjn qrntjw wcpjt Atw nhxt׃
27.3 wOxjt sjrtjw ldxnw wjOjw wmzrqtjw wmzlgtjw wmhttjw lkl-kljw tOxH nhxt׃
27.4 wOxjt lw mkbr mOxH rxt nhxt wOxjt Ol-Hrxt ArbO TbOt nhxt Ol ArbO qcwtjw׃
27.5 wnttH AtH tht krkb Hmzbh mlmTH wHjtH Hrxt Od hcj Hmzbh׃
27.6 wOxjt bdjm lmzbh bdj Ocj xTjm wcpjt Atm nhxt׃
27.7 wHwbA At-bdjw bTbOt wHjw Hbdjm Ol-xtj clOt Hmzbh bxAt Atw׃
27.8 nbwb lht tOxH Atw kAxr HrAH Atk bHr kn jOxw׃ s
27.9 wOxjt At hcr Hmxkn lpAt ngb-tjmnH qlOjm lhcr xx mxzr mAH bAmH Ark lpAH HAht׃
27.10 wOmdjw Oxrjm wAdnjHm Oxrjm nhxt wwj HOmdjm whxqjHm ksp׃
27.11 wkn lpAt cpwn bArk qlOjm mAH Ark [wOmdw k] (wOmwdjw q) Oxrjm wAdnjHm Oxrjm nhxt wwj HOmdjm whxqjHm ksp׃
27.12 wrhb Hhcr lpAt-jm qlOjm hmxjm AmH OmdjHm OxrH wAdnjHm OxrH׃
27.13 wrhb Hhcr lpAt qdmH mzrhH hmxjm AmH׃
27.14 whmx OxrH AmH qlOjm lktp OmdjHm xlxH wAdnjHm xlxH׃
27.15 wlktp Hxnjt hmx OxrH qlOjm OmdjHm xlxH wAdnjHm xlxH׃
27.16 wlxOr Hhcr msk Oxrjm AmH tklt wArgmn wtwlOt xnj wxx mxzr mOxH rqm OmdjHm ArbOH wAdnjHm ArbOH׃
27.17 kl-Omwdj Hhcr sbjb mhxqjm ksp wwjHm ksp wAdnjHm nhxt׃
27.18 Ark Hhcr mAH bAmH wrhb hmxjm bhmxjm wqmH hmx Amwt xx mxzr wAdnjHm nhxt׃
27.19 lkl klj Hmxkn bkl Obdtw wkl-jtdtjw wkl-jtdt Hhcr nhxt׃ s
27.20 wAtH tcwH At-bnj jxrAl wjqhw Aljk xmn zjt zk ktjt lmAwr lHOlt nr tmjd׃
27.21 bAHl mwOd mhwc lprkt Axr Ol-HOdt jOrk Atw AHrn wbnjw mOrb Od-bqr lpnj jHwH hqt Owlm ldrtm mAt bnj jxrAl׃ s
27.1 Facies et altare de lignis acaciae, quod habebit quinque cubitos in longitudine et totidem in latitudine, id est quadrum, et tres cubitos in altitudine.
27.2 Cornua autem per quattuor angulos ex ipso erunt, et operies illud aere.
27.3 Faciesque in usus eius lebetes ad suscipiendos cineres et vatilla et pateras atque fuscinulas et ignium receptacula; omnia vasa ex aere fabricabis.
27.4 Craticulamque facies ei in modum retis aeneam, per cuius quattuor angulos erunt quattuor anuli aenei,
27.5 et pones eam subter marginem altaris; eritque craticula usque ad altaris medium.
27.6 Facies et vectes altaris de lignis acaciae duos, quos operies laminis aeneis,
27.7 et induces per anulos; eruntque ex utroque latere altaris ad portandum.
27.8 Cavum ex tabulis facies illud; sicut tibi in monte monstratum est, sic facient.
27.9 Facies et atrium habitaculi, in cuius plaga australi contra meridiem erunt tentoria de bysso retorta: centum cubitos unum latus tenebit in longitudine
27.10 et columnas viginti et bases totidem aeneas et uncos columnarum anulosque earum argenteos.
27.11 Similiter in latere aquilonis: per longum erunt tentoria centum cubitorum, columnae viginti et bases aeneae eiusdem numeri et unci columnarum anulique earum argentei.
27.12 In latitudine vero atrii, quae respicit ad occidentem, erunt tentoria per quinquaginta cubitos et columnae decem basesque totidem.
27.13 In ea quoque atrii latitudine, quae respicit ad orientem, quinquaginta cubiti erunt,
27.14 in quibus quindecim cubitorum tentoria lateri uno deputabuntur columnaeque tres et bases totidem;
27.15 et in latere altero erunt tentoria, cubitos obtinentia quindecim, columnae tres et bases totidem.
27.16 In introitu vero atrii fiet velum cubitorum viginti, ex hyacintho et purpura coccoque et bysso retorta opere plumarii; columnas habebit quattuor cum basibus totidem.
27.17 Omnes columnae atrii per circuitum cinctae erunt anulis argenteis, et unci earum erunt argentei et bases aeneae.
27.18 In longitudine occupabit atrium cubitos centum, in latitudine quinquaginta, altitudo quinque cubitorum erit; fietque de bysso retorta, et habebit bases aeneas.
27.19 Cuncta vasa habitaculi in omnes usus eius et omnes paxillos eius et omnes paxillos atrii ex aere facies.
27.20 Praecipe filiis Israel, ut afferant tibi oleum de arboribus olivarum purissimum piloque contusum, ut ardeat lucerna semper
27.21 in tabernaculo conventus, extra velum, quod oppansum est testimonio. Et parabunt eam Aaron et filii eius, ut a vespere usque mane luceat coram Domino. Perpetuus erit cultus per successiones eorum a filiis Israel.
28.1 Und du sollst deinen Bruder Aaron und seine Söhne mit ihm zu dir nahen lassen aus den Kindern Israel, daß er mein Priester sei, nämlich Aaron und seine Söhne, Nadab, Abihu, Eleasar und Itamar.
28.2 Und du sollst deinem Bruder Aaron heilige Kleider machen zur Ehre und zur Zierde.
28.3 Und sollst reden mit allen, die eines weisen Herzens sind, die ich mit dem Geist der Weisheit erfüllt habe, daß sie dem Aaron Kleider machen, ihn zu heiligen und mir zum Priester zu weihen.
28.4 Das sind aber die Kleider, welche sie machen sollen: Ein Brustschildlein, ein Ephod, einen Rock und einen Leibrock von gewürfeltem Stoff, Kopfbund und Gürtel. Also sollen sie deinem Bruder Aaron und seinen Söhnen heilige Kleider machen, daß er mein Priester sei.
28.5 Dazu sollen sie Gold nehmen und Stoffe von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und von weißer Baumwolle.
28.6 Das Ephod sollen sie machen von Gold und aus Stoff von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und gezwirnter weißer Baumwolle, künstlich gezwirnt.
28.7 Zwei verbundene Schulterstücke soll es haben, an seinen beiden Enden verbunden.
28.8 Die künstliche Arbeit aber seines Gürtels, welcher darauf liegt, soll von der gleichen Arbeit sein, von Gold, aus Stoff von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und von gezwirnter weißer Baumwolle.
28.9 Und du sollst zwei Schohamsteine nehmen und die Namen der Kinder Israel darauf graben,
28.10 sechs Namen derselben auf den einen Stein und die sechs übrigen Namen auf den andern Stein, nach ihren Geschlechtern.
28.11 Steinschneiderarbeit soll es sein, von Siegelstechern; die Namen der Kinder Israel sollst du auf die beiden Steine stechen und sie mit Gold einfassen lassen.
28.12 Und sollst sie auf die Schulterstücke des Ephod heften, daß sie Steine des Gedächtnisses seien für die Kinder Israel; daß Aaron ihre Namen auf seinen beiden Schultern trage vor dem HERRN, zum Gedächtnis.
28.13 Und du sollst goldene Einfassungen machen,
28.14 und zwei gewundene Ketten von reinem Gold, und sollst die zwei gewundenen Ketten an der Einfassung befestigen.
28.15 Das Brustschildlein für die Rechtspflege soll ein Kunstwerk sein wie das Ephod, von Gold, aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und gezwirnter weißer Baumwolle.
28.16 Viereckig soll es sein und zweifach, eine Spanne lang und eine Spanne breit.
28.17 Und du sollst es mit vier Reihen von Steinen besetzen. Die erste Reihe sei ein Rubin, ein Topas und ein Smaragd;
28.18 die zweite Reihe ein Granat, ein Saphir und ein Diamant;
28.19 die dritte Reihe ein Opal, ein Achat, ein Amethyst;
28.20 die vierte Reihe ein Chrysolith, ein Schoham und ein Jaspis. In Gold sollen sie gefaßt sein bei ihrer Einsetzung.
28.21 Und diese Steine sollen nach den zwölf Namen der Kinder Israel lauten und von Steinschneidern gestochen sein, ein Stein für jeden Namen der zwölf Stämme.
28.22 Und du sollst für das Brustschildlein gewundene Ketten machen von lauterem Golde,
28.23 und zwei goldene Ringe, also daß du dieselben beiden Ringe an zwei Ecken des Brustschildes heftest
28.24 und die beiden goldenen, gewundenen Ketten in die zwei Ringe tuest, die an den beiden Enden des Brustschildleins sind.
28.25 Aber die beiden andern Enden der zwei gewundenen Ketten sollst du in die beiden Einfassungen tun und sie einander gegenüber auf die Schulterstücke des Ephod heften.
28.26 Und du sollst zwei andere goldene Ringe machen und sie an die andern beiden Ecken des Brustschildleins heften, nämlich an seinen Saum, welcher inwendig dem Ephod zugekehrt ist.
28.27 Und sollst noch zwei goldene Ringe machen und sie auf die beiden Schulterstücke des Ephod heften, unterhalb, einander gegenüber, dort wo das Ephod zusammengeht, oben an dem Gürtel des Ephod.
28.28 Und man soll das Brustschildlein mit seinen Ringen mit einer Schnur von blauem Purpur an die Ringe des Ephod knüpfen, daß es an dem Gürtel des Ephod hart anliege und das Brustschildlein sich nicht von dem Ephod losmache.
28.29 Also soll Aaron die Namen der Kinder Israel in dem Brustschildlein für die Rechtspflege auf seinem Herzen tragen, wenn er in das Heilige geht, zum Gedächtnis vor dem HERRN, allezeit.
28.30 Und du sollst in das Brustschildlein für die Rechtspflege das Licht und Recht legen, daß sie auf dem Herzen Aarons seien, wenn er hineingeht vor dem HERRN; und also soll Aaron die Rechtspflege der Kinder Israel allezeit auf seinem Herzen tragen vor dem HERRN.
28.31 Du sollst auch den Rock zum Ephod ganz von blauem Purpur machen.
28.32 Und oben in der Mitte soll eine Öffnung sein, und ein Saum um die Öffnung her gewoben, wie der Saum eines Panzers, damit er nicht zerreiße.
28.33 Und unten, an seinem Saum, sollst du Granatäpfel machen aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe, ringsum, und goldene Schellen zwischen dieselben, auch ringsum,
28.34 daß eine goldene Schelle sei, darnach ein Granatapfel, und wieder eine goldene Schelle, darnach ein Granatapfel, ringsum an dem Saum des Rocks.
28.35 Und Aaron soll ihn tragen, wenn er dient, daß man seinen Klang höre, wenn er hineingeht in das Heiligtum vor dem HERRN und wenn er hinausgeht, auf daß er nicht sterbe.
28.36 Du sollst auch ein Stirnblatt von reinem Golde machen und darein graben in Siegelschrift: Heilig dem HERRN!
28.37 und sollst dasselbe anheften mit einer Schnur von blauem Purpur, daß es an dem Kopfbunde sei; vorn am Kopfbund soll es sein;
28.38 und es soll auf Aarons Stirne sein, damit Aaron die Verschuldung trage in betreff der heiligen Gaben, welche die Kinder Israel weihen, welcherlei heilige Opfergaben sie auch darbringen mögen. Und es soll allezeit auf seiner Stirne sein, um sie wohlgefällig zu machen vor dem HERRN.
28.39 Den Leibrock sollst du weben von weißer Baumwolle und einen gestickten Gürtel machen.
28.40 Gleicherweise sollst du den Söhnen Aarons Leibröcke, Gürtel und Kopfbünde machen zur Ehre und zur Zierde.
28.41 Und sollst sie deinem Bruder Aaron samt seinen Söhnen anlegen, und sie salben und ihre Hände füllen und sie weihen, daß sie meine Priester seien.
28.42 Und sollst ihnen leinene Beinkleider machen, die Blöße zu bedecken, von den Lenden bis an die Hüften.
28.43 Und Aaron und seine Söhne sollen sie tragen, wenn sie in die Stiftshütte gehen oder zum Altare treten, zum Dienst am Heiligtum, damit sie keine Schuld auf sich laden und nicht sterben müssen. Das sei eine ewige Ordnung für ihn und seinen Samen nach ihm!
28.1 καὶ σὺ προσαγάγου πρὸς σεαυτὸν τόν τε ααρων τὸν ἀδελφόν σου καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ ἐκ τῶν υἱῶν ισραηλ ἱερατεύειν μοι ααρων καὶ ναδαβ καὶ αβιουδ καὶ ελεαζαρ καὶ ιθαμαρ υἱοὺς ααρων
28.2 καὶ ποιήσεις στολὴν ἁγίαν ααρων τῷ ἀδελφῷ σου εἰς τιμὴν καὶ δόξαν
28.3 καὶ σὺ λάλησον πᾶσι τοῖς σοφοῖς τῇ διανοίᾳ οὓς ἐνέπλησα πνεύματος αἰσθήσεως καὶ ποιήσουσιν τὴν στολὴν τὴν ἁγίαν ααρων εἰς τὸ ἅγιον ἐν ᾗ ἱερατεύσει μοι
28.4 καὶ αὗται αἱ στολαί ἃς ποιήσουσιν τὸ περιστήθιον καὶ τὴν ἐπωμίδα καὶ τὸν ποδήρη καὶ χιτῶνα κοσυμβωτὸν καὶ κίδαριν καὶ ζώνην καὶ ποιήσουσιν στολὰς ἁγίας ααρων καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ εἰς τὸ ἱερατεύειν μοι
28.5 καὶ αὐτοὶ λήμψονται τὸ χρυσίον καὶ τὴν ὑάκινθον καὶ τὴν πορφύραν καὶ τὸ κόκκινον καὶ τὴν βύσσον
28.6 καὶ ποιήσουσιν τὴν ἐπωμίδα ἐκ βύσσου κεκλωσμένης ἔργον ὑφαντὸν ποικιλτοῦ
28.7 δύο ἐπωμίδες συνέχουσαι ἔσονται αὐτῷ ἑτέρα τὴν ἑτέραν ἐπὶ τοῖς δυσὶ μέρεσιν ἐξηρτημέναι
28.8 καὶ τὸ ὕφασμα τῶν ἐπωμίδων ὅ ἐστιν ἐπ' αὐτῷ κατὰ τὴν ποίησιν ἐξ αὐτοῦ ἔσται ἐκ χρυσίου καὶ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου διανενησμένου καὶ βύσσου κεκλωσμένης
28.9 καὶ λήμψῃ τοὺς δύο λίθους λίθους σμαράγδου καὶ γλύψεις ἐν αὐτοῖς τὰ ὀνόματα τῶν υἱῶν ισραηλ
28.10 ἓξ ὀνόματα ἐπὶ τὸν λίθον τὸν ἕνα καὶ τὰ ἓξ ὀνόματα τὰ λοιπὰ ἐπὶ τὸν λίθον τὸν δεύτερον κατὰ τὰς γενέσεις αὐτῶν
28.11 ἔργον λιθουργικῆς τέχνης γλύμμα σφραγῖδος διαγλύψεις τοὺς δύο λίθους ἐπὶ τοῖς ὀνόμασιν τῶν υἱῶν ισραηλ
28.12 καὶ θήσεις τοὺς δύο λίθους ἐπὶ τῶν ὤμων τῆς ἐπωμίδος λίθοι μνημοσύνου εἰσὶν τοῖς υἱοῖς ισραηλ καὶ ἀναλήμψεται ααρων τὰ ὀνόματα τῶν υἱῶν ισραηλ ἔναντι κυρίου ἐπὶ τῶν δύο ὤμων αὐτοῦ μνημόσυνον περὶ αὐτῶν
28.13 καὶ ποιήσεις ἀσπιδίσκας ἐκ χρυσίου καθαροῦ
28.14 καὶ ποιήσεις δύο κροσσωτὰ ἐκ χρυσίου καθαροῦ καταμεμιγμένα ἐν ἄνθεσιν ἔργον πλοκῆς καὶ ἐπιθήσεις τὰ κροσσωτὰ τὰ πεπλεγμένα ἐπὶ τὰς ἀσπιδίσκας κατὰ τὰς παρωμίδας αὐτῶν ἐκ τῶν ἐμπροσθίων
28.15 καὶ ποιήσεις λογεῖον τῶν κρίσεων ἔργον ποικιλτοῦ κατὰ τὸν ῥυθμὸν τῆς ἐπωμίδος ποιήσεις αὐτό ἐκ χρυσίου καὶ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου κεκλωσμένου καὶ βύσσου κεκλωσμένης ποιήσεις αὐτό
28.16 τετράγωνον ἔσται διπλοῦν σπιθαμῆς τὸ μῆκος καὶ σπιθαμῆς τὸ εὖρος
28.17 καὶ καθυφανεῖς ἐν αὐτῷ ὕφασμα κατάλιθον τετράστιχον στίχος λίθων ἔσται σάρδιον τοπάζιον καὶ σμάραγδος ὁ στίχος ὁ εἷς
28.18 καὶ ὁ στίχος ὁ δεύτερος ἄνθραξ καὶ σάπφειρος καὶ ἴασπις
28.19 καὶ ὁ στίχος ὁ τρίτος λιγύριον ἀχάτης καὶ ἀμέθυστος
28.20 καὶ ὁ στίχος ὁ τέταρτος χρυσόλιθος καὶ βηρύλλιον καὶ ὀνύχιον περικεκαλυμμένα χρυσίῳ συνδεδεμένα ἐν χρυσίῳ ἔστωσαν κατὰ στίχον αὐτῶν
28.21 καὶ οἱ λίθοι ἔστωσαν ἐκ τῶν ὀνομάτων τῶν υἱῶν ισραηλ δέκα δύο κατὰ τὰ ὀνόματα αὐτῶν γλυφαὶ σφραγίδων ἕκαστος κατὰ τὸ ὄνομα ἔστωσαν εἰς δέκα δύο φυλάς
28.22 καὶ ποιήσεις ἐπὶ τὸ λογεῖον κροσσοὺς συμπεπλεγμένους ἔργον ἁλυσιδωτὸν ἐκ χρυσίου καθαροῦ
28.23 28.24 28.25 28.26 28.27 28.28 28.29 καὶ λήμψεται ααρων τὰ ὀνόματα τῶν υἱῶν ισραηλ ἐπὶ τοῦ λογείου τῆς κρίσεως ἐπὶ τοῦ στήθους εἰσιόντι εἰς τὸ ἅγιον μνημόσυνον ἔναντι τοῦ θεοῦ καὶ θήσεις ἐπὶ τὸ λογεῖον τῆς κρίσεως τοὺς κροσσούς τὰ ἁλυσιδωτὰ ἐπ' ἀμφοτέρων τῶν κλιτῶν τοῦ λογείου ἐπιθήσεις καὶ τὰς δύο ἀσπιδίσκας ἐπιθήσεις ἐπ' ἀμφοτέρους τοὺς ὤμους τῆς ἐπωμίδος κατὰ πρόσωπον
28.30 καὶ ἐπιθήσεις ἐπὶ τὸ λογεῖον τῆς κρίσεως τὴν δήλωσιν καὶ τὴν ἀλήθειαν καὶ ἔσται ἐπὶ τοῦ στήθους ααρων ὅταν εἰσπορεύηται εἰς τὸ ἅγιον ἐναντίον κυρίου καὶ οἴσει ααρων τὰς κρίσεις τῶν υἱῶν ισραηλ ἐπὶ τοῦ στήθους ἐναντίον κυρίου διὰ παντός
28.31 καὶ ποιήσεις ὑποδύτην ποδήρη ὅλον ὑακίνθινον
28.32 καὶ ἔσται τὸ περιστόμιον ἐξ αὐτοῦ μέσον ὤ|αν ἔχον κύκλῳ τοῦ περιστομίου ἔργον ὑφάντου τὴν συμβολὴν συνυφασμένην ἐξ αὐτοῦ ἵνα μὴ ῥαγῇ
28.33 καὶ ποιήσεις ἐπὶ τὸ λῶμα τοῦ ὑποδύτου κάτωθεν ὡσεὶ ἐξανθούσης ῥόας ῥοίσκους ἐξ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου διανενησμένου καὶ βύσσου κεκλωσμένης ἐπὶ τοῦ λώματος τοῦ ὑποδύτου κύκλῳ τὸ αὐτὸ δὲ εἶδος ῥοίσκους χρυσοῦς καὶ κώδωνας ἀνὰ μέσον τούτων περικύκλῳ
28.34 παρὰ ῥοίσκον χρυσοῦν κώδωνα καὶ ἄνθινον ἐπὶ τοῦ λώματος τοῦ ὑποδύτου κύκλῳ
28.35 καὶ ἔσται ααρων ἐν τῷ λειτουργεῖν ἀκουστὴ ἡ φωνὴ αὐτοῦ εἰσιόντι εἰς τὸ ἅγιον ἐναντίον κυρίου καὶ ἐξιόντι ἵνα μὴ ἀποθάνῃ
28.36 καὶ ποιήσεις πέταλον χρυσοῦν καθαρὸν καὶ ἐκτυπώσεις ἐν αὐτῷ ἐκτύπωμα σφραγῖδος ἁγίασμα κυρίου
28.37 καὶ ἐπιθήσεις αὐτὸ ἐπὶ ὑακίνθου κεκλωσμένης καὶ ἔσται ἐπὶ τῆς μίτρας κατὰ πρόσωπον τῆς μίτρας ἔσται
28.38 καὶ ἔσται ἐπὶ τοῦ μετώπου ααρων καὶ ἐξαρεῖ ααρων τὰ ἁμαρτήματα τῶν ἁγίων ὅσα ἂν ἁγιάσωσιν οἱ υἱοὶ ισραηλ παντὸς δόματος τῶν ἁγίων αὐτῶν καὶ ἔσται ἐπὶ τοῦ μετώπου ααρων διὰ παντός δεκτὸν αὐτοῖς ἔναντι κυρίου
28.39 καὶ οἱ κόσυμβοι τῶν χιτώνων ἐκ βύσσου καὶ ποιήσεις κίδαριν βυσσίνην καὶ ζώνην ποιήσεις ἔργον ποικιλτοῦ
28.40 καὶ τοῖς υἱοῖς ααρων ποιήσεις χιτῶνας καὶ ζώνας καὶ κιδάρεις ποιήσεις αὐτοῖς εἰς τιμὴν καὶ δόξαν
28.41 καὶ ἐνδύσεις αὐτὰ ααρων τὸν ἀδελφόν σου καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ καὶ χρίσεις αὐτοὺς καὶ ἐμπλήσεις αὐτῶν τὰς χεῖρας καὶ ἁγιάσεις αὐτούς ἵνα ἱερατεύωσίν μοι
28.42 καὶ ποιήσεις αὐτοῖς περισκελῆ λινᾶ καλύψαι ἀσχημοσύνην χρωτὸς αὐτῶν ἀπὸ ὀσφύος ἕως μηρῶν ἔσται
28.43 καὶ ἕξει ααρων αὐτὰ καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ ὡς ἂν εἰσπορεύωνται εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου ἢ ὅταν προσπορεύωνται λειτουργεῖν πρὸς τὸ θυσιαστήριον τοῦ ἁγίου καὶ οὐκ ἐπάξονται πρὸς ἑαυτοὺς ἁμαρτίαν ἵνα μὴ ἀποθάνωσιν νόμιμον αἰώνιον αὐτῷ καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ μετ' αὐτόν
28.1 kai sy prosagagoy pros seayton ton te aarohn ton adelphon soy kai toys yioys aytoy ek tohn yiohn israehl ierateyein moi aarohn kai nadab kai abioyd kai eleazar kai ithamar yioys aarohn
28.2 kai poiehseis stolehn agian aarohn toh adelphoh soy eis timehn kai doxan
28.3 kai sy lalehson pasi tois sophois teh dianoia oys eneplehsa pneymatos aisthehseohs kai poiehsoysin tehn stolehn tehn agian aarohn eis to agion en eh ierateysei moi
28.4 kai aytai ai stolai as poiehsoysin to peristehthion kai tehn epohmida kai ton podehreh kai chitohna kosymbohton kai kidarin kai zohnehn kai poiehsoysin stolas agias aarohn kai tois yiois aytoy eis to ierateyein moi
28.5 kai aytoi lehmpsontai to chrysion kai tehn yakinthon kai tehn porphyran kai to kokkinon kai tehn bysson
28.6 kai poiehsoysin tehn epohmida ek byssoy keklohsmenehs ergon yphanton poikiltoy
28.7 dyo epohmides synechoysai esontai aytoh etera tehn eteran epi tois dysi meresin exehrtehmenai
28.8 kai to yphasma tohn epohmidohn o estin ep' aytoh kata tehn poiehsin ex aytoy estai ek chrysioy kai yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy dianenehsmenoy kai byssoy keklohsmenehs
28.9 kai lehmpseh toys dyo lithoys lithoys smaragdoy kai glypseis en aytois ta onomata tohn yiohn israehl
28.10 ex onomata epi ton lithon ton ena kai ta ex onomata ta loipa epi ton lithon ton deyteron kata tas geneseis aytohn
28.11 ergon lithoyrgikehs technehs glymma sphragidos diaglypseis toys dyo lithoys epi tois onomasin tohn yiohn israehl
28.12 kai thehseis toys dyo lithoys epi tohn ohmohn tehs epohmidos lithoi mnehmosynoy eisin tois yiois israehl kai analehmpsetai aarohn ta onomata tohn yiohn israehl enanti kyrioy epi tohn dyo ohmohn aytoy mnehmosynon peri aytohn
28.13 kai poiehseis aspidiskas ek chrysioy katharoy
28.14 kai poiehseis dyo krossohta ek chrysioy katharoy katamemigmena en anthesin ergon plokehs kai epithehseis ta krossohta ta peplegmena epi tas aspidiskas kata tas parohmidas aytohn ek tohn emprosthiohn
28.15 kai poiehseis logeion tohn kriseohn ergon poikiltoy kata ton rythmon tehs epohmidos poiehseis ayto ek chrysioy kai yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy keklohsmenoy kai byssoy keklohsmenehs poiehseis ayto
28.16 tetragohnon estai diployn spithamehs to mehkos kai spithamehs to eyros
28.17 kai kathyphaneis en aytoh yphasma katalithon tetrastichon stichos lithohn estai sardion topazion kai smaragdos o stichos o eis
28.18 kai o stichos o deyteros anthrax kai sappheiros kai iaspis
28.19 kai o stichos o tritos ligyrion achatehs kai amethystos
28.20 kai o stichos o tetartos chrysolithos kai behryllion kai onychion perikekalymmena chrysioh syndedemena en chrysioh estohsan kata stichon aytohn
28.21 kai oi lithoi estohsan ek tohn onomatohn tohn yiohn israehl deka dyo kata ta onomata aytohn glyphai sphragidohn ekastos kata to onoma estohsan eis deka dyo phylas
28.22 kai poiehseis epi to logeion krossoys sympeplegmenoys ergon alysidohton ek chrysioy katharoy
28.23 28.24 28.25 28.26 28.27 28.28 28.29 kai lehmpsetai aarohn ta onomata tohn yiohn israehl epi toy logeioy tehs kriseohs epi toy stehthoys eisionti eis to agion mnehmosynon enanti toy theoy kai thehseis epi to logeion tehs kriseohs toys krossoys ta alysidohta ep' amphoterohn tohn klitohn toy logeioy epithehseis kai tas dyo aspidiskas epithehseis ep' amphoteroys toys ohmoys tehs epohmidos kata prosohpon
28.30 kai epithehseis epi to logeion tehs kriseohs tehn dehlohsin kai tehn alehtheian kai estai epi toy stehthoys aarohn otan eisporeyehtai eis to agion enantion kyrioy kai oisei aarohn tas kriseis tohn yiohn israehl epi toy stehthoys enantion kyrioy dia pantos
28.31 kai poiehseis ypodytehn podehreh olon yakinthinon
28.32 kai estai to peristomion ex aytoy meson ohan echon kykloh toy peristomioy ergon yphantoy tehn symbolehn synyphasmenehn ex aytoy ina meh rageh
28.33 kai poiehseis epi to lohma toy ypodytoy katohthen ohsei exanthoysehs roas roiskoys ex yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy dianenehsmenoy kai byssoy keklohsmenehs epi toy lohmatos toy ypodytoy kykloh to ayto de eidos roiskoys chrysoys kai kohdohnas ana meson toytohn perikykloh
28.34 para roiskon chrysoyn kohdohna kai anthinon epi toy lohmatos toy ypodytoy kykloh
28.35 kai estai aarohn en toh leitoyrgein akoysteh eh phohneh aytoy eisionti eis to agion enantion kyrioy kai exionti ina meh apothaneh
28.36 kai poiehseis petalon chrysoyn katharon kai ektypohseis en aytoh ektypohma sphragidos agiasma kyrioy
28.37 kai epithehseis ayto epi yakinthoy keklohsmenehs kai estai epi tehs mitras kata prosohpon tehs mitras estai
28.38 kai estai epi toy metohpoy aarohn kai exarei aarohn ta amartehmata tohn agiohn osa an agiasohsin oi yioi israehl pantos domatos tohn agiohn aytohn kai estai epi toy metohpoy aarohn dia pantos dekton aytois enanti kyrioy
28.39 kai oi kosymboi tohn chitohnohn ek byssoy kai poiehseis kidarin byssinehn kai zohnehn poiehseis ergon poikiltoy
28.40 kai tois yiois aarohn poiehseis chitohnas kai zohnas kai kidareis poiehseis aytois eis timehn kai doxan
28.41 kai endyseis ayta aarohn ton adelphon soy kai toys yioys aytoy met' aytoy kai chriseis aytoys kai emplehseis aytohn tas cheiras kai agiaseis aytoys ina ierateyohsin moi
28.42 kai poiehseis aytois periskeleh lina kalypsai aschehmosynehn chrohtos aytohn apo osphyos eohs mehrohn estai
28.43 kai exei aarohn ayta kai oi yioi aytoy ohs an eisporeyohntai eis tehn skehnehn toy martyrioy eh otan prosporeyohntai leitoyrgein pros to thysiastehrion toy agioy kai oyk epaxontai pros eaytoys amartian ina meh apothanohsin nomimon aiohnion aytoh kai toh spermati aytoy met' ayton
28.1 וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת־אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת־בָּנָיו אִתֹּו מִתֹּוךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנֹו־לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן׃
28.2 וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי־קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבֹוד וּלְתִפְאָרֶת׃
28.3 וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל־כָּל־חַכְמֵי־לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת־בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשֹׁו לְכַהֲנֹו־לִי׃
28.4 וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפֹוד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי־קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנֹו־לִי׃
28.5 וְהֵם יִקְחוּ אֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הַתְּכֵלֶת וְאֶת־הָאַרְגָּמָן וְאֶת־תֹּולַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת־הַשֵּׁשׁ׃ פ
28.6 וְעָשׂוּ אֶת־הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תֹּולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב׃
28.7 שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה־לֹּו אֶל־שְׁנֵי קְצֹותָיו וְחֻבָּר׃
28.8 וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתֹו אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר׃
28.9 וְלָקַחְתָּ אֶת־שְׁתֵּי אַבְנֵי־שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמֹות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
28.10 שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת וְאֶת־שְׁמֹות הַשִּׁשָּׁה הַנֹּותָרִים עַל־הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית כְּתֹולְדֹתָם׃
28.11 מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת־שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל־שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹות זָהָב תַּעֲשֶׂה אֹתָם׃
28.12 וְשַׂמְתָּ אֶת־שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־שְׁמֹותָם לִפְנֵי יְהוָה עַל־שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן׃ ס
28.13 וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת זָהָב׃
28.14 וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרֹת זָהָב טָהֹור מִגְבָּלֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם מַעֲשֵׂה עֲבֹת וְנָתַתָּה אֶת־שַׁרְשְׁרֹת הָעֲבֹתֹת עַל־הַמִּשְׁבְּצֹת׃ ס
28.15 וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתֹו׃
28.16 רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכֹּו וְזֶרֶת רָחְבֹּו׃
28.17 וּמִלֵּאתָ בֹו מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד׃
28.18 וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם׃
28.19 וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבֹו וְאַחְלָמָה׃
28.20 וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם׃
28.21 וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל־שְׁמֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל־שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חֹותָם אִישׁ עַל־שְׁמֹו תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט׃
28.22 וְעָשִׂיתָ עַל־הַחֹשֶׁן שַׁרְשֹׁת גַּבְלֻת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהֹור׃
28.23 וְעָשִׂיתָ עַל־הַחֹשֶׁן שְׁתֵּי טַבְּעֹות זָהָב וְנָתַתָּ אֶת־שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹות עַל־שְׁנֵי קְצֹות הַחֹשֶׁן׃
28.24 וְנָתַתָּה אֶת־שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל־שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת אֶל־קְצֹות הַחֹשֶׁן׃
28.25 וְאֵת שְׁתֵּי קְצֹות שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת תִּתֵּן עַל־שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצֹות וְנָתַתָּה עַל־כִּתְפֹות הָאֵפֹד אֶל־מוּל פָּנָיו׃
28.26 וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעֹות זָהָב וְשַׂמְתָּ אֹתָם עַל־שְׁנֵי קְצֹות הַחֹשֶׁן עַל־שְׂפָתֹו אֲשֶׁר אֶל־עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה׃
28.27 וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעֹות זָהָב וְנָתַתָּה אֹתָם עַל־שְׁתֵּי כִתְפֹות הָאֵפֹוד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מֶחְבַּרְתֹּו מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפֹוד׃
28.28 וְיִרְכְּסוּ אֶת־הַחֹשֶׁן [מִטַּבְּעֹתֹו כ] (מִטַּבְּעֹתָיו ק) אֶל־טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיֹות עַל־חֵשֶׁב הָאֵפֹוד וְלֹא־יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפֹוד׃
28.29 וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־שְׁמֹות בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל־לִבֹּו בְּבֹאֹו אֶל־הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי־יְהוָה תָּמִיד׃
28.30 וְנָתַתָּ אֶל־חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת־הָאוּרִים וְאֶת־הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל־לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאֹו לִפְנֵי יְהוָה וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־מִשְׁפַּט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עַל־לִבֹּו לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד׃ ס
28.31 וְעָשִׂיתָ אֶת־מְעִיל הָאֵפֹוד כְּלִיל תְּכֵלֶת׃
28.32 וְהָיָה פִי־רֹאשֹׁו בְּתֹוכֹו שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה־לֹּו לֹא יִקָּרֵעַ׃
28.33 וְעָשִׂיתָ עַל־שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי עַל־שׁוּלָיו סָבִיב וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתֹוכָם סָבִיב׃
28.34 פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמֹּון פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמֹּון עַל־שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב׃
28.35 וְהָיָה עַל־אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קֹולֹו בְּבֹאֹו אֶל־הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יְהוָה וּבְצֵאתֹו וְלֹא יָמוּת׃ ס
28.36 וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהֹור וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַיהוָה׃
28.37 וְשַׂמְתָּ אֹתֹו עַל־פְּתִיל תְּכֵלֶת וְהָיָה עַל־הַמִּצְנָפֶת אֶל־מוּל פְּנֵי־הַמִּצְנֶפֶת יִהְיֶה׃
28.38 וְהָיָה עַל־מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל־מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם וְהָיָה עַל־מִצְחֹו תָּמִיד לְרָצֹון לָהֶם לִפְנֵי יְהוָה׃
28.39 וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם׃
28.40 וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים וּמִגְבָּעֹות תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבֹוד וּלְתִפְאָרֶת׃
28.41 וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת־אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת־בָּנָיו אִתֹּו וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם וּמִלֵּאתָ אֶת־יָדָם וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְכִהֲנוּ לִי׃
28.42 וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי־בָד לְכַסֹּות בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד־יְרֵכַיִם יִהְיוּ׃
28.43 וְהָיוּ עַל־אַהֲרֹן וְעַל־בָּנָיו בְּבֹאָם ׀ אֶל־אֹהֶל מֹועֵד אֹו בְגִשְׁתָּם אֶל־הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא־יִשְׂאוּ עָוֹן וָמֵתוּ חֻקַּת עֹולָם לֹו וּלְזַרְעֹו אַחֲרָיו׃ ס
28.1 wAataaH Haqreb Aelaejkaa Aaet-AaHaron Aaahijkaa wAaet-baanaajw Aitow mitowk bnej jixraaAel lkaHanow-lij AaHaron naadaab waAabijHwA AaelOaazaar wAijtaamaar bnej AaHaron׃
28.2 wOaaxijtaa bigdej-qodaexx lAaHaron Aaahijkaa lkaabowd wltipAaaraet׃
28.3 wAataaH tdaber Aael-kaal-hakmej-leb Aaxxaer mileAtijw rwha haakmaaH wOaaxw Aaet-bigdej AaHaron lqadxxow lkaHanow-lij׃
28.4 wAelaeH Habgaadijm Aaxxaer jaOaxw hoxxaen wAepowd wmOijl wktonaet taxxbec micnaepaet wAabneT wOaaxw bigdej-qodaexx lAaHaron Aaahijkaa wlbaanaajw lkaHanow-lij׃
28.5 wHem jiqhw Aaet-HazaaHaab wAaet-Hatkelaet wAaet-HaaAargaamaan wAaet-towlaOat Haxxaanij wAaet-Haxxexx׃ p
28.6 wOaaxw Aaet-HaaAepod zaaHaab tkelaet wAargaamaan towlaOat xxaanij wxxexx maaxxzaar maOaxeH hoxxeb׃
28.7 xxtej ktepot hobrot jiHjaeH-low Aael-xxnej qcowtaajw whubaar׃
28.8 whexxaeb Aapudaatow Aaxxaer Oaalaajw kmaOaxeHw mimaenw jiHjaeH zaaHaab tkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij wxxexx maaxxzaar׃
28.9 wlaaqahtaa Aaet-xxtej Aabnej-xxoHam wpitahtaa OalejHaem xxmowt bnej jixraaAel׃
28.10 xxixxaaH mixxmotaam Oal HaaAaebaen HaaAaehaat wAaet-xxmowt HaxxixxaaH Hanowtaarijm Oal-HaaAaebaen Haxxenijt ktowldotaam׃
28.11 maOaxeH haaraxx Aaebaen pitwhej hotaam tpatah Aaet-xxtej HaaAabaanijm Oal-xxmot bnej jixraaAel musabot mixxbcowt zaaHaab taOaxaeH Aotaam׃
28.12 wxamtaa Aaet-xxtej HaaAabaanijm Oal kitpot HaaAepod Aabnej zikaaron libnej jixraaAel wnaaxaaA AaHaron Aaet-xxmowtaam lipnej jHwaaH Oal-xxtej ktepaajw lzikaaron׃ s
28.13 wOaaxijtaa mixxbcot zaaHaab׃
28.14 wxxtej xxarxxrot zaaHaab TaaHowr migbaalot taOaxaeH Aotaam maOaxeH Oabot wnaatataaH Aaet-xxarxxrot HaaOabotot Oal-Hamixxbcot׃ s
28.15 wOaaxijtaa hoxxaen mixxpaaT maOaxeH hoxxeb kmaOaxeH Aepod taOaxaenw zaaHaab tkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij wxxexx maaxxzaar taOaxaeH Aotow׃
28.16 raabwOa jiHjaeH kaapwl zaeraet Aaarkow wzaeraet raahbow׃
28.17 wmileAtaa bow miluAat Aaebaen AarbaaOaaH Twrijm Aaabaen Twr Aodaem piTdaaH wbaaraeqaet HaTwr HaaAaehaad׃
28.18 wHaTwr Haxxenij nopaek sapijr wjaaHalom׃
28.19 wHaTwr Haxxlijxxij laexxaem xxbow wAahlaamaaH׃
28.20 wHaTwr HaarbijOij tarxxijxx wxxoHam wjaaxxpeH mxxubaacijm zaaHaab jiHjw bmilwAotaam׃
28.21 wHaaAabaanijm tiHjaejnaa Oal-xxmot bnej-jixraaAel xxtejm OaexreH Oal-xxmotaam pitwhej howtaam Aijxx Oal-xxmow tiHjaejnaa lixxnej Oaaxaar xxaabaeT׃
28.22 wOaaxijtaa Oal-Hahoxxaen xxarxxot gablut maOaxeH Oabot zaaHaab TaaHowr׃
28.23 wOaaxijtaa Oal-Hahoxxaen xxtej TabOowt zaaHaab wnaatataa Aaet-xxtej HaTabaaOowt Oal-xxnej qcowt Hahoxxaen׃
28.24 wnaatataaH Aaet-xxtej Oabotot HazaaHaab Oal-xxtej HaTabaaOot Aael-qcowt Hahoxxaen׃
28.25 wAet xxtej qcowt xxtej HaaOabotot titen Oal-xxtej Hamixxbcowt wnaatataaH Oal-kitpowt HaaAepod Aael-mwl paanaajw׃
28.26 wOaaxijtaa xxtej TabOowt zaaHaab wxamtaa Aotaam Oal-xxnej qcowt Hahoxxaen Oal-xpaatow Aaxxaer Aael-Oebaer HaaAepod baajtaaH׃
28.27 wOaaxijtaa xxtej TabOowt zaaHaab wnaatataaH Aotaam Oal-xxtej kitpowt HaaAepowd milmaTaaH mimwl paanaajw lOumat maehbartow mimaOal lhexxaeb HaaAepowd׃
28.28 wjirksw Aaet-Hahoxxaen [miTabOotow k] (miTabOotaajw q) Aael-TabOot HaaAepod biptijl tkelaet liHjowt Oal-hexxaeb HaaAepowd wloA-jizah Hahoxxaen meOal HaaAepowd׃
28.29 wnaaxaaA AaHaron Aaet-xxmowt bnej-jixraaAel bhoxxaen HamixxpaaT Oal-libow bboAow Aael-Haqodaexx lzikaaron lipnej-jHwaaH taamijd׃
28.30 wnaatataa Aael-hoxxaen HamixxpaaT Aaet-HaaAwrijm wAaet-Hatumijm wHaajw Oal-leb AaHaron bboAow lipnej jHwaaH wnaaxaaA AaHaron Aaet-mixxpaT bnej-jixraaAel Oal-libow lipnej jHwaaH taamijd׃ s
28.31 wOaaxijtaa Aaet-mOijl HaaAepowd klijl tkelaet׃
28.32 wHaajaaH pij-roAxxow btowkow xaapaaH jiHjaeH lpijw saabijb maOaxeH Aoreg kpij tahraaA jiHjaeH-low loA jiqaareOa׃
28.33 wOaaxijtaa Oal-xxwlaajw rimonej tkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij Oal-xxwlaajw saabijb wpaOamonej zaaHaab btowkaam saabijb׃
28.34 paOamon zaaHaab wrimown paOamon zaaHaab wrimown Oal-xxwlej HamOijl saabijb׃
28.35 wHaajaaH Oal-AaHaron lxxaaret wnixxmaO qowlow bboAow Aael-Haqodaexx lipnej jHwaaH wbceAtow wloA jaamwt׃ s
28.36 wOaaxijtaa cijc zaaHaab TaaHowr wpitahtaa Oaalaajw pitwhej hotaam qodaexx lajHwaaH׃
28.37 wxamtaa Aotow Oal-ptijl tkelaet wHaajaaH Oal-Hamicnaapaet Aael-mwl pnej-Hamicnaepaet jiHjaeH׃
28.38 wHaajaaH Oal-mecah AaHaron wnaaxaaA AaHaron Aaet-Oawon Haqaadaaxxijm Aaxxaer jaqdijxxw bnej jixraaAel lkaal-matnot qaadxxejHaem wHaajaaH Oal-michow taamijd lraacown laaHaem lipnej jHwaaH׃
28.39 wxxibactaa Haktonaet xxexx wOaaxijtaa micnaepaet xxexx wAabneT taOaxaeH maOaxeH roqem׃
28.40 wlibnej AaHaron taOaxaeH kutaanot wOaaxijtaa laaHaem AabneTijm wmigbaaOowt taOaxaeH laaHaem lkaabowd wltipAaaraet׃
28.41 wHilbaxxtaa Aotaam Aaet-AaHaron Aaahijkaa wAaet-baanaajw Aitow wmaaxxahtaa Aotaam wmileAtaa Aaet-jaadaam wqidaxxtaa Aotaam wkiHanw lij׃
28.42 waOaxeH laaHaem miknsej-baad lkasowt bxar OaerwaaH mimaatnajim wOad-jrekajim jiHjw׃
28.43 wHaajw Oal-AaHaron wOal-baanaajw bboAaam Aael-AoHael mowOed Aow bgixxtaam Aael-Hamizbeha lxxaaret baqodaexx wloA-jixAw Oaawon waametw huqat Oowlaam low wlzarOow Aaharaajw׃ s
28.1 ואתה הקרב אליך את־אהרן אחיך ואת־בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו־לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן׃
28.2 ועשית בגדי־קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת׃
28.3 ואתה תדבר אל־כל־חכמי־לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את־בגדי אהרן לקדשו לכהנו־לי׃
28.4 ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי־קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו־לי׃
28.5 והם יקחו את־הזהב ואת־התכלת ואת־הארגמן ואת־תולעת השני ואת־השש׃ פ
28.6 ועשו את־האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב׃
28.7 שתי כתפת חברת יהיה־לו אל־שני קצותיו וחבר׃
28.8 וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃
28.9 ולקחת את־שתי אבני־שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל׃
28.10 ששה משמתם על האבן האחת ואת־שמות הששה הנותרים על־האבן השנית כתולדתם׃
28.11 מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את־שתי האבנים על־שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם׃
28.12 ושמת את־שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את־שמותם לפני יהוה על־שתי כתפיו לזכרן׃ ס
28.13 ועשית משבצת זהב׃
28.14 ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את־שרשרת העבתת על־המשבצת׃ ס
28.15 ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו׃
28.16 רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו׃
28.17 ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃
28.18 והטור השני נפך ספיר ויהלם׃
28.19 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃
28.20 והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם׃
28.21 והאבנים תהיין על־שמת בני־ישראל שתים עשרה על־שמתם פתוחי חותם איש על־שמו תהיין לשני עשר שבט׃
28.22 ועשית על־החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃
28.23 ועשית על־החשן שתי טבעות זהב ונתת את־שתי הטבעות על־שני קצות החשן׃
28.24 ונתתה את־שתי עבתת הזהב על־שתי הטבעת אל־קצות החשן׃
28.25 ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על־שתי המשבצות ונתתה על־כתפות האפד אל־מול פניו׃
28.26 ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על־שני קצות החשן על־שפתו אשר אל־עבר האפד ביתה׃
28.27 ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על־שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד׃
28.28 וירכסו את־החשן [מטבעתו כ] (מטבעתיו ק) אל־טבעת האפד בפתיל תכלת להיות על־חשב האפוד ולא־יזח החשן מעל האפוד׃
28.29 ונשא אהרן את־שמות בני־ישראל בחשן המשפט על־לבו בבאו אל־הקדש לזכרן לפני־יהוה תמיד׃
28.30 ונתת אל־חשן המשפט את־האורים ואת־התמים והיו על־לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את־משפט בני־ישראל על־לבו לפני יהוה תמיד׃ ס
28.31 ועשית את־מעיל האפוד כליל תכלת׃
28.32 והיה פי־ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה־לו לא יקרע׃
28.33 ועשית על־שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על־שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב׃
28.34 פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על־שולי המעיל סביב׃
28.35 והיה על־אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל־הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות׃ ס
28.36 ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה׃
28.37 ושמת אתו על־פתיל תכלת והיה על־המצנפת אל־מול פני־המצנפת יהיה׃
28.38 והיה על־מצח אהרן ונשא אהרן את־עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל־מתנת קדשיהם והיה על־מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה׃
28.39 ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם׃
28.40 ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת׃
28.41 והלבשת אתם את־אהרן אחיך ואת־בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את־ידם וקדשת אתם וכהנו לי׃
28.42 ועשה להם מכנסי־בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד־ירכים יהיו׃
28.43 והיו על־אהרן ועל־בניו בבאם ׀ אל־אהל מועד או בגשתם אל־המזבח לשרת בקדש ולא־ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו׃ ס
28.1 wAtH Hqrb Aljk At-AHrn Ahjk wAt-bnjw Atw mtwk bnj jxrAl lkHnw-lj AHrn ndb wAbjHwA AlOzr wAjtmr bnj AHrn׃
28.2 wOxjt bgdj-qdx lAHrn Ahjk lkbwd wltpArt׃
28.3 wAtH tdbr Al-kl-hkmj-lb Axr mlAtjw rwh hkmH wOxw At-bgdj AHrn lqdxw lkHnw-lj׃
28.4 wAlH Hbgdjm Axr jOxw hxn wApwd wmOjl wktnt txbc mcnpt wAbnT wOxw bgdj-qdx lAHrn Ahjk wlbnjw lkHnw-lj׃
28.5 wHm jqhw At-HzHb wAt-Htklt wAt-HArgmn wAt-twlOt Hxnj wAt-Hxx׃ p
28.6 wOxw At-HApd zHb tklt wArgmn twlOt xnj wxx mxzr mOxH hxb׃
28.7 xtj ktpt hbrt jHjH-lw Al-xnj qcwtjw whbr׃
28.8 whxb Apdtw Axr Oljw kmOxHw mmnw jHjH zHb tklt wArgmn wtwlOt xnj wxx mxzr׃
28.9 wlqht At-xtj Abnj-xHm wptht OljHm xmwt bnj jxrAl׃
28.10 xxH mxmtm Ol HAbn HAht wAt-xmwt HxxH Hnwtrjm Ol-HAbn Hxnjt ktwldtm׃
28.11 mOxH hrx Abn ptwhj htm tpth At-xtj HAbnjm Ol-xmt bnj jxrAl msbt mxbcwt zHb tOxH Atm׃
28.12 wxmt At-xtj HAbnjm Ol ktpt HApd Abnj zkrn lbnj jxrAl wnxA AHrn At-xmwtm lpnj jHwH Ol-xtj ktpjw lzkrn׃ s
28.13 wOxjt mxbct zHb׃
28.14 wxtj xrxrt zHb THwr mgblt tOxH Atm mOxH Obt wnttH At-xrxrt HObtt Ol-Hmxbct׃ s
28.15 wOxjt hxn mxpT mOxH hxb kmOxH Apd tOxnw zHb tklt wArgmn wtwlOt xnj wxx mxzr tOxH Atw׃
28.16 rbwO jHjH kpwl zrt Arkw wzrt rhbw׃
28.17 wmlAt bw mlAt Abn ArbOH Twrjm Abn Twr Adm pTdH wbrqt HTwr HAhd׃
28.18 wHTwr Hxnj npk spjr wjHlm׃
28.19 wHTwr Hxljxj lxm xbw wAhlmH׃
28.20 wHTwr HrbjOj trxjx wxHm wjxpH mxbcjm zHb jHjw bmlwAtm׃
28.21 wHAbnjm tHjjn Ol-xmt bnj-jxrAl xtjm OxrH Ol-xmtm ptwhj hwtm Ajx Ol-xmw tHjjn lxnj Oxr xbT׃
28.22 wOxjt Ol-Hhxn xrxt gblt mOxH Obt zHb THwr׃
28.23 wOxjt Ol-Hhxn xtj TbOwt zHb wntt At-xtj HTbOwt Ol-xnj qcwt Hhxn׃
28.24 wnttH At-xtj Obtt HzHb Ol-xtj HTbOt Al-qcwt Hhxn׃
28.25 wAt xtj qcwt xtj HObtt ttn Ol-xtj Hmxbcwt wnttH Ol-ktpwt HApd Al-mwl pnjw׃
28.26 wOxjt xtj TbOwt zHb wxmt Atm Ol-xnj qcwt Hhxn Ol-xptw Axr Al-Obr HApd bjtH׃
28.27 wOxjt xtj TbOwt zHb wnttH Atm Ol-xtj ktpwt HApwd mlmTH mmwl pnjw lOmt mhbrtw mmOl lhxb HApwd׃
28.28 wjrksw At-Hhxn [mTbOtw k] (mTbOtjw q) Al-TbOt HApd bptjl tklt lHjwt Ol-hxb HApwd wlA-jzh Hhxn mOl HApwd׃
28.29 wnxA AHrn At-xmwt bnj-jxrAl bhxn HmxpT Ol-lbw bbAw Al-Hqdx lzkrn lpnj-jHwH tmjd׃
28.30 wntt Al-hxn HmxpT At-HAwrjm wAt-Htmjm wHjw Ol-lb AHrn bbAw lpnj jHwH wnxA AHrn At-mxpT bnj-jxrAl Ol-lbw lpnj jHwH tmjd׃ s
28.31 wOxjt At-mOjl HApwd kljl tklt׃
28.32 wHjH pj-rAxw btwkw xpH jHjH lpjw sbjb mOxH Arg kpj thrA jHjH-lw lA jqrO׃
28.33 wOxjt Ol-xwljw rmnj tklt wArgmn wtwlOt xnj Ol-xwljw sbjb wpOmnj zHb btwkm sbjb׃
28.34 pOmn zHb wrmwn pOmn zHb wrmwn Ol-xwlj HmOjl sbjb׃
28.35 wHjH Ol-AHrn lxrt wnxmO qwlw bbAw Al-Hqdx lpnj jHwH wbcAtw wlA jmwt׃ s
28.36 wOxjt cjc zHb THwr wptht Oljw ptwhj htm qdx ljHwH׃
28.37 wxmt Atw Ol-ptjl tklt wHjH Ol-Hmcnpt Al-mwl pnj-Hmcnpt jHjH׃
28.38 wHjH Ol-mch AHrn wnxA AHrn At-Own Hqdxjm Axr jqdjxw bnj jxrAl lkl-mtnt qdxjHm wHjH Ol-mchw tmjd lrcwn lHm lpnj jHwH׃
28.39 wxbct Hktnt xx wOxjt mcnpt xx wAbnT tOxH mOxH rqm׃
28.40 wlbnj AHrn tOxH ktnt wOxjt lHm AbnTjm wmgbOwt tOxH lHm lkbwd wltpArt׃
28.41 wHlbxt Atm At-AHrn Ahjk wAt-bnjw Atw wmxht Atm wmlAt At-jdm wqdxt Atm wkHnw lj׃
28.42 wOxH lHm mknsj-bd lkswt bxr OrwH mmtnjm wOd-jrkjm jHjw׃
28.43 wHjw Ol-AHrn wOl-bnjw bbAm Al-AHl mwOd Aw bgxtm Al-Hmzbh lxrt bqdx wlA-jxAw Own wmtw hqt Owlm lw wlzrOw Ahrjw׃ s
28.1 Applica quoque ad te Aaron fratrem tuum cum filiis suis de medio filiorum Israel, ut sacerdotio fungantur mihi: Aaron, Nadab et Abiu, Eleazar et Ithamar.
28.2 Faciesque vestes sanctas Aaron fratri tuo in gloriam et decorem;
28.3 et loqueris cunctis sapientibus corde, quos replevi spiritu prudentiae, ut faciant vestes Aaron, in quibus sanctificatus ministret mihi.
28.4 Haec autem erunt vestimenta, quae facient: pectorale et ephod, tunicam et subuculam textam, tiaram et balteum. Facient vestimenta sancta Aaron fratri tuo et filiis eius, ut sacerdotio fungantur mihi;
28.5 accipientque aurum et hyacinthum et purpuram coccumque et byssum.
28.6 Facient autem ephod de auro et hyacintho ac purpura coccoque bysso retorta opere polymito.
28.7 Duas fascias umerales habebit et in utroque latere summitatum suarum copulabitur cum eis.
28.8 Et balteus super ephod ad constringendum, eiusdem operis et unum cum eo, erit ex auro et hyacintho et purpura coccoque et bysso retorta.
28.9 Sumesque duos lapides onychinos et sculpes in eis nomina filiorum Israel:
28.10 sex nomina in lapide uno et sex reliqua in altero, iuxta ordinem nativitatis eorum.
28.11 Opere sculptoris et caelatura gemmarii sculpes eos nominibus filiorum Israel, inclusos textura aurea;
28.12 et pones duos lapides super fascias umerales ephod, lapides memorialis filiorum Israel. Portabitque Aaron nomina eorum coram Domino super utrumque umerum ob recordationem.
28.13 Facies ergo margines textas ex auro
28.14 et duas catenulas ex auro purissimo quasi funiculos opus tortile et inseres catenulas tortas marginibus.
28.15 Pectorale quoque iudicii facies opere polymito, iuxta texturam ephod, ex auro, hyacintho et purpura coccoque et bysso retorta.
28.16 Quadrangulum erit et duplex; mensuram palmi habebit tam in longitudine quam in latitudine.
28.17 Ponesque in eo quattuor ordines lapidum: in primo versu erit lapis sardius et topazius et smaragdus;
28.18 in secundo carbunculus, sapphirus et iaspis;
28.19 in tertio hyacinthus, achates et amethystus;
28.20 in quarto chrysolithus, onychinus et beryllus. Inclusi auro erunt per ordines suos.
28.21 Habebuntque nomina filiorum Israel: duodecim nominibus caelabuntur, singuli lapides nominibus singulorum per duodecim tribus.
28.22 Facies in pectorali catenas quasi funiculos, opus tortile, ex auro purissimo;
28.23 et duos anulos aureos, quos pones in utraque pectoralis summitate;
28.24 catenasque aureas iunges anulis, qui sunt in marginalibus eius;
28.25 et ipsarum catenarum extrema duobus copulabis marginibus in fasciis umeralibus ephod in parte eius anteriore.
28.26 Facies et duos anulos aureos, quos pones in summitatibus pectoralis in ora interiore, quae respicit ephod.
28.27 Necnon et alios duos anulos aureos, qui ponendi sunt in utraque fascia umerali ephod deorsum, versus partem anteriorem eius iuxta iuncturam eius supra balteum ephod,
28.28 et stringatur pectorale anulis suis cum anulis ephod vitta hyacinthina, ut maneat supra balteum ephod, et a se invicem pectorale et ephod nequeant separari.
28.29 Portabitque Aaron nomina filiorum Israel in pectorali iudicii super cor suum, quando ingredietur sanctuarium: memoriale coram Domino in aeternum.
28.30 Pones autem in pectorali iudicii Urim et Tummim, quae erunt super cor Aaron, quando ingredietur coram Domino; et gestabit iudicium filiorum Israel super cor suum in conspectu Domini semper.
28.31 Facies et pallium ephod totum hyacinthinum,
28.32 in cuius medio supra erit capitium et ora per gyrum eius textilis, sicut in capitio loricae, ne rumpatur.
28.33 Deorsum vero, ad pedes eiusdem pallii per circuitum, quasi mala punica facies ex hyacintho et purpura et cocco, mixtis in medio tintinnabulis aureis;
28.34 ita ut sit tintinnabulum aureum inter singula mala punica.
28.35 Et vestietur eo Aaron in officio ministerii, ut audiatur sonitus, quando ingreditur et egreditur sanctuarium in conspectu Domini, et non moriatur.
28.36 Facies et laminam de auro purissimo, in qua sculpes opere caelatoris: "Sanctum Domino".
28.37 Ligabisque eam vitta hyacinthina, et erit super tiaram
28.38 super frontem Aaron. Portabitque Aaron iniquitatem contra sancta, quae sanctificabunt filii Israel in cunctis muneribus et donariis suis. Eritque lamina semper in fronte eius, ut placatus eis sit Dominus.
28.39 Texesque tunicam bysso et tiaram byssinam facies et balteum opere plumarii.
28.40 Porro filiis Aaron tunicas lineas parabis et balteos ac mitras in gloriam et decorem;
28.41 vestiesque his omnibus Aaron fratrem tuum et filios eius cum eo. Et unges eos et implebis manus eorum sanctificabisque illos, ut sacerdotio fungantur mihi.
28.42 Facies eis et feminalia linea, ut operiant carnem turpitudinis suae a renibus usque ad femora;
28.43 et utentur eis Aaron et filii eius, quando ingredientur tabernaculum conventus, vel quando appropinquant ad altare, ut ministrent in sanctuario, ne iniquitatis rei moriantur: legitimum sempiternum erit Aaron et semini eius post eum.
29.1 Das ist aber die Verordnung, welche du befolgen sollst, daß sie mir zu Priestern geweiht werden. Nimm einen jungen Farren und zwei fehllose Widder
29.2 und ungesäuertes Brot und ungesäuerte Kuchen, mit Öl gemengt, und ungesäuerte Fladen, mit Öl gesalbt; von Weizenmehl sollst du es alles machen;
29.3 und lege es in einen Korb und bringe es in dem Korbe herzu samt dem Farren und den beiden Widdern.
29.4 Alsdann sollst du Aaron und seine Söhne vor die Türe der Stiftshütte führen und sie mit Wasser waschen,
29.5 und die Kleider nehmen und dem Aaron den Leibrock anziehen, und den Rock zu dem Ephod, auch das Ephod und das Brustschildlein; und du sollst ihn gürten mit dem Gürtel des Ephod;
29.6 und den Kopfbund auf sein Haupt setzen, und das heilige Diadem an den Kopfbund heften.
29.7 Und du sollst das Salböl nehmen und auf sein Haupt gießen und ihn salben.
29.8 Und seine Söhne sollst du auch herzubringen und ihnen die Leibröcke anlegen.
29.9 Und beide, Aaron und seine Söhne, mit Gürteln gürten und ihnen die Kopfbünde aufbinden, daß ihnen das Priesteramt zur ewigen Ordnung werde. Auch sollst du Aaron und seinen Söhnen die Hände füllen.
29.10 Darnach sollst du den Farren herzubringen vor die Stiftshütte. Und Aaron und seine Söhne sollen ihre Hände auf des Farren Kopf legen.
29.11 Und du sollst den Farren schächten vor dem HERRN, vor der Tür der Stiftshütte.
29.12 Und du sollst von des Farren Blut nehmen und mit deinem Finger auf die Hörner des Altars tun, alles übrige Blut aber an den Fuß des Altars schütten.
29.13 Und du sollst alles Fett nehmen, welches die Eingeweide bedeckt, und das Fett über der Leber und die beiden Nieren mit dem Fett, das daran ist, und sollst es auf dem Altar anzünden.
29.14 Aber des Farren Fleisch, Haut und Mist sollst du draußen vor dem Lager mit Feuer verbrennen; denn es ist ein Sündopfer.
29.15 Darnach sollst du den einen Widder nehmen und Aaron und seine Söhne sollen ihre Hände auf seinen Kopf legen.
29.16 Und du sollst ihn schächten und von seinem Blut nehmen und auf den Altar sprengen ringsumher.
29.17 Aber den Widder sollst du in Stücke zerlegen und seine Eingeweide und seine Schenkel waschen und sollst sie zu den Stücken und zu seinem Kopf legen,
29.18 und auf dem Altar den ganzen Widder anzünden; denn es ist ein Brandopfer dem HERRN; eine süßer Geruch, ein Feueropfer für den HERRN.
29.19 Desgleichen sollst du den andern Widder nehmen, und wenn Aaron und seine Söhne ihre Hände auf seinen Kopf gelegt haben,
29.20 sollst du ihn schächten und von seinem Blute nehmen und davon dem Aaron und seinen Söhnen auf das rechte Ohrläpplein tun und auf den Daumen ihrer rechten Hand und auf die große Zehe ihres rechten Fußes; das Blut aber sollst du ringsumher auf den Altar sprengen.
29.21 Und sollst von dem Blut auf dem Altar und vom Salböl nehmen und den Aaron und seine Kleider, seine Söhne und ihre Kleider besprengen, so wird er und seine Kleider, seine Söhne und ihre Kleider dadurch geheiligt sein.
29.22 Darnach sollst du das Fett von dem Widder nehmen und den Fettschwanz und das Fett, das die Eingeweide bedeckt, das Fett über der Leber und die beiden Nieren mit dem Fett, das daran ist, und die rechte Schulter; denn es ist ein Widder der Einweihung.
29.23 Und nimm einen Laib Brot und einen Ölkuchen und einen Fladen aus dem Korb mit dem ungesäuerten Brot, der vor dem HERRN steht,
29.24 und lege alles auf die Hände Aarons und auf die Hände seiner Söhne und webe es zum Webopfer vor dem HERRN.
29.25 Darnach nimm es von ihren Händen und zünde es an auf dem Altar zum Brandopfer, zum süßen Geruch vor dem HERRN; es ist ein Feueropfer des HERRN.
29.26 Du sollst ferner die Brust nehmen vom Widder der Einweihung Aarons und sollst sie vor dem HERRN weben zum Webopfer; das soll dein Teil sein.
29.27 Und sollst also heiligen die Webebrust und die Hebeschulter, die von dem Widder der Einweihung Aarons und seiner Söhne gewebet und gehoben sind.
29.28 Und das soll Aarons und seiner Söhne ewige Gebühr sein von den Kindern Israel; denn es ist ein Hebopfer, und soll erhoben werden von den Kindern Israel, von ihren Dankopfern, als ihr Hebopfer für den HERRN.
29.29 Aber die heiligen Kleider Aarons sollen seine Söhne nach ihm bekommen, daß sie darin gesalbt und ihre Hände darin gefüllt werden.
29.30 Welcher unter seinen Söhnen an seiner Statt Priester wird, daß er in die Stiftshütte gehe, zu dienen im Heiligtum, der soll sie sieben Tage lang tragen.
29.31 Du sollst aber den Widder der Einweihung nehmen und sein Fleisch an einem heiligen Orte kochen.
29.32 Und Aaron mit seinen Söhnen soll das Fleisch desselben Widders essen samt dem Brot im Korbe, vor der Tür der Stiftshütte.
29.33 Sie sollen das essen, womit die Sühne für sie bewirkt wurde, als man ihre Hände füllte, sie zu weihen. Kein Fremder soll es essen, denn es ist heilig!
29.34 Wenn aber etwas von dem Fleisch der Einweihung und von dem Brot bis zum Morgen übrigbleibt, sollst du das Übrige mit Feuer verbrennen und nicht essen lassen; denn es ist heilig.
29.35 Und sollst also mit Aaron und seinen Söhnen alles tun, was ich dir geboten habe. Sieben Tage sollst du ihre Hände füllen
29.36 und sollst täglich einen Farren zum Sündopfer schlachten um der Sühnung willen; und sollst den Altar entsündigen, indem du ihn versühnst, und sollst ihn salben, daß er geweiht werde.
29.37 Sieben Tage sollst du den Altar versühnen und ihn weihen, so wird der Altar hochheilig sein. Was mit dem Altar in Berührung kommt, das wird heilig.
29.38 Das ist es aber, was du auf dem Altar herrichten sollst: Zwei einjährige Lämmer sollst du beständig, Tag für Tag, darauf opfern;
29.39 ein Lamm am Morgen, das andere in den Abendstunden;
29.40 und zum ersten Lamm einen Zehntel Semmelmehl, gemengt mit einem Viertel Hin gestoßenen Öls und einem Viertel Hin Wein zum Trankopfer.
29.41 Das andere Lamm sollst du in den Abendstunden zurichten; und mit dem Speis und Trankopfer sollst du es halten wie am Morgen; zum lieblichen Geruch, zum Feueropfer des HERRN.
29.42 Das soll das beständige Brandopfer eurer Geschlechter sein vor dem HERRN, vor der Tür der Stiftshütte, wo ich mit euch zusammenkommen will, um mit dir zu reden;
29.43 ja, ich will mich daselbst bei den Kindern Israel einstellen, und sie soll geheiligt werden durch meine Herrlichkeit.
29.44 Und ich will die Stiftshütte heiligen samt dem Altar und mir Aaron samt seinen Söhnen heiligen zum Priesterdienst.
29.45 Und ich will mitten unter den Kindern Israel wohnen und ihr Gott sein.
29.46 Und sie sollen erfahren, daß ich, der HERR, ihr Gott bin, der sie aus Ägypten geführt hat, damit ich unter ihnen wohne, ich, der HERR, ihr Gott.
29.1 καὶ ταῦτά ἐστιν ἃ ποιήσεις αὐτοῖς ἁγιάσαι αὐτοὺς ὥστε ἱερατεύειν μοι αὐτούς λήμψῃ μοσχάριον ἐκ βοῶν ἓν καὶ κριοὺς δύο ἀμώμους
29.2 καὶ ἄρτους ἀζύμους πεφυραμένους ἐν ἐλαίῳ καὶ λάγανα ἄζυμα κεχρισμένα ἐν ἐλαίῳ σεμίδαλιν ἐκ πυρῶν ποιήσεις αὐτά
29.3 καὶ ἐπιθήσεις αὐτὰ ἐπὶ κανοῦν ἓν καὶ προσοίσεις αὐτὰ ἐπὶ τῷ κανῷ καὶ τὸ μοσχάριον καὶ τοὺς δύο κριούς
29.4 καὶ ααρων καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ προσάξεις ἐπὶ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καὶ λούσεις αὐτοὺς ἐν ὕδατι
29.5 καὶ λαβὼν τὰς στολὰς ἐνδύσεις ααρων τὸν ἀδελφόν σου καὶ τὸν χιτῶνα τὸν ποδήρη καὶ τὴν ἐπωμίδα καὶ τὸ λογεῖον καὶ συνάψεις αὐτῷ τὸ λογεῖον πρὸς τὴν ἐπωμίδα
29.6 καὶ ἐπιθήσεις τὴν μίτραν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ ἐπιθήσεις τὸ πέταλον τὸ ἁγίασμα ἐπὶ τὴν μίτραν
29.7 καὶ λήμψῃ τοῦ ἐλαίου τοῦ χρίσματος καὶ ἐπιχεεῖς αὐτὸ ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ χρίσεις αὐτόν
29.8 καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ προσάξεις καὶ ἐνδύσεις αὐτοὺς χιτῶνας
29.9 καὶ ζώσεις αὐτοὺς ταῖς ζώναις καὶ περιθήσεις αὐτοῖς τὰς κιδάρεις καὶ ἔσται αὐτοῖς ἱερατεία ἐμοὶ εἰς τὸν αἰῶνα καὶ τελειώσεις τὰς χεῖρας ααρων καὶ τὰς χεῖρας τῶν υἱῶν αὐτοῦ
29.10 καὶ προσάξεις τὸν μόσχον ἐπὶ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καὶ ἐπιθήσουσιν ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὰς χεῖρας αὐτῶν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ μόσχου ἔναντι κυρίου παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου
29.11 καὶ σφάξεις τὸν μόσχον ἔναντι κυρίου παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου
29.12 καὶ λήμψῃ ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ μόσχου καὶ θήσεις ἐπὶ τῶν κεράτων τοῦ θυσιαστηρίου τῷ δακτύλῳ σου τὸ δὲ λοιπὸν πᾶν αἷμα ἐκχεεῖς παρὰ τὴν βάσιν τοῦ θυσιαστηρίου
29.13 καὶ λήμψῃ πᾶν τὸ στέαρ τὸ ἐπὶ τῆς κοιλίας καὶ τὸν λοβὸν τοῦ ἥπατος καὶ τοὺς δύο νεφροὺς καὶ τὸ στέαρ τὸ ἐπ' αὐτῶν καὶ ἐπιθήσεις ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον
29.14 τὰ δὲ κρέα τοῦ μόσχου καὶ τὸ δέρμα καὶ τὴν κόπρον κατακαύσεις πυρὶ ἔξω τῆς παρεμβολῆς ἁμαρτίας γάρ ἐστιν
29.15 καὶ τὸν κριὸν λήμψῃ τὸν ἕνα καὶ ἐπιθήσουσιν ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὰς χεῖρας αὐτῶν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ κριοῦ
29.16 καὶ σφάξεις αὐτὸν καὶ λαβὼν τὸ αἷμα προσχεεῖς πρὸς τὸ θυσιαστήριον κύκλῳ
29.17 καὶ τὸν κριὸν διχοτομήσεις κατὰ μέλη καὶ πλυνεῖς τὰ ἐνδόσθια καὶ τοὺς πόδας ὕδατι καὶ ἐπιθήσεις ἐπὶ τὰ διχοτομήματα σὺν τῇ κεφαλῇ
29.18 καὶ ἀνοίσεις ὅλον τὸν κριὸν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ὁλοκαύτωμα κυρίῳ εἰς ὀσμὴν εὐωδίας θυσίασμα κυρίῳ ἐστίν
29.19 καὶ λήμψῃ τὸν κριὸν τὸν δεύτερον καὶ ἐπιθήσει ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὰς χεῖρας αὐτῶν ἐπὶ τὴν κεφαλὴν τοῦ κριοῦ
29.20 καὶ σφάξεις αὐτὸν καὶ λήμψῃ τοῦ αἵματος αὐτοῦ καὶ ἐπιθήσεις ἐπὶ τὸν λοβὸν τοῦ ὠτὸς ααρων τοῦ δεξιοῦ καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τῆς χειρὸς τῆς δεξιᾶς καὶ ἐπὶ τὸ ἄκρον τοῦ ποδὸς τοῦ δεξιοῦ καὶ ἐπὶ τοὺς λοβοὺς τῶν ὤτων τῶν υἱῶν αὐτοῦ τῶν δεξιῶν καὶ ἐπὶ τὰ ἄκρα τῶν χειρῶν αὐτῶν τῶν δεξιῶν καὶ ἐπὶ τὰ ἄκρα τῶν ποδῶν αὐτῶν τῶν δεξιῶν καὶ λήμψῃ ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου καὶ ἀπὸ τοῦ ἐλαίου τῆς χρίσεως καὶ ῥανεῖς ἐπὶ ααρων καὶ ἐπὶ τὴν στολὴν αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τὰς στολὰς τῶν υἱῶν αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ καὶ ἁγιασθήσεται αὐτὸς καὶ ἡ στολὴ αὐτοῦ καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ αἱ στολαὶ τῶν υἱῶν αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ τὸ δὲ αἷμα τοῦ κριοῦ προσχεεῖς πρὸς τὸ θυσιαστήριον κύκλῳ
29.21 καὶ λήμψῃ ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου καὶ ἀπὸ τοῦ ἐλαίου τῆς χρίσεως καὶ ῥανεῖς ἐπὶ ααρων καὶ ἐπὶ τὴν στολὴν αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τὰς στολὰς τῶν υἱῶν αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ καὶ ἁγιασθήσεται αὐτὸς καὶ ἡ στολὴ αὐτοῦ καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ αἱ στολαὶ τῶν υἱῶν αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ τὸ δὲ αἷμα τοῦ κριοῦ προσχεεῖς πρὸς τὸ θυσιαστήριον κύκλῳ
29.22 καὶ λήμψῃ ἀπὸ τοῦ κριοῦ τὸ στέαρ αὐτοῦ καὶ τὸ στέαρ τὸ κατακαλύπτον τὴν κοιλίαν καὶ τὸν λοβὸν τοῦ ἥπατος καὶ τοὺς δύο νεφροὺς καὶ τὸ στέαρ τὸ ἐπ' αὐτῶν καὶ τὸν βραχίονα τὸν δεξιόν ἔστιν γὰρ τελείωσις αὕτη
29.23 καὶ ἄρτον ἕνα ἐξ ἐλαίου καὶ λάγανον ἓν ἀπὸ τοῦ κανοῦ τῶν ἀζύμων τῶν προτεθειμένων ἔναντι κυρίου
29.24 καὶ ἐπιθήσεις τὰ πάντα ἐπὶ τὰς χεῖρας ααρων καὶ ἐπὶ τὰς χεῖρας τῶν υἱῶν αὐτοῦ καὶ ἀφοριεῖς αὐτοὺς ἀφόρισμα ἔναντι κυρίου
29.25 καὶ λήμψῃ αὐτὰ ἐκ τῶν χειρῶν αὐτῶν καὶ ἀνοίσεις ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τῆς ὁλοκαυτώσεως εἰς ὀσμὴν εὐωδίας ἔναντι κυρίου κάρπωμά ἐστιν κυρίῳ
29.26 καὶ λήμψῃ τὸ στηθύνιον ἀπὸ τοῦ κριοῦ τῆς τελειώσεως ὅ ἐστιν ααρων καὶ ἀφοριεῖς αὐτὸ ἀφόρισμα ἔναντι κυρίου καὶ ἔσται σοι ἐν μερίδι
29.27 καὶ ἁγιάσεις τὸ στηθύνιον ἀφόρισμα καὶ τὸν βραχίονα τοῦ ἀφαιρέματος ὃς ἀφώρισται καὶ ὃς ἀφῄρηται ἀπὸ τοῦ κριοῦ τῆς τελειώσεως ἀπὸ τοῦ ααρων καὶ ἀπὸ τῶν υἱῶν αὐτοῦ
29.28 καὶ ἔσται ααρων καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ νόμιμον αἰώνιον παρὰ τῶν υἱῶν ισραηλ ἔστιν γὰρ ἀφαίρεμα τοῦτο καὶ ἀφαίρεμα ἔσται παρὰ τῶν υἱῶν ισραηλ ἀπὸ τῶν θυμάτων τῶν σωτηρίων τῶν υἱῶν ισραηλ ἀφαίρεμα κυρίῳ
29.29 καὶ ἡ στολὴ τοῦ ἁγίου ἥ ἐστιν ααρων ἔσται τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ μετ' αὐτόν χρισθῆναι αὐτοὺς ἐν αὐτοῖς καὶ τελειῶσαι τὰς χεῖρας αὐτῶν
29.30 ἑπτὰ ἡμέρας ἐνδύσεται αὐτὰ ὁ ἱερεὺς ὁ ἀντ' αὐτοῦ τῶν υἱῶν αὐτοῦ ὃς εἰσελεύσεται εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου λειτουργεῖν ἐν τοῖς ἁγίοις
29.31 καὶ τὸν κριὸν τῆς τελειώσεως λήμψῃ καὶ ἑψήσεις τὰ κρέα ἐν τόπῳ ἁγίῳ
29.32 καὶ ἔδονται ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὰ κρέα τοῦ κριοῦ καὶ τοὺς ἄρτους τοὺς ἐν τῷ κανῷ παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου
29.33 ἔδονται αὐτά ἐν οἷς ἡγιάσθησαν ἐν αὐτοῖς τελειῶσαι τὰς χεῖρας αὐτῶν ἁγιάσαι αὐτούς καὶ ἀλλογενὴς οὐκ ἔδεται ἀπ' αὐτῶν ἔστιν γὰρ ἅγια
29.34 ἐὰν δὲ καταλειφθῇ ἀπὸ τῶν κρεῶν τῆς θυσίας τῆς τελειώσεως καὶ τῶν ἄρτων ἕως πρωί κατακαύσεις τὰ λοιπὰ πυρί οὐ βρωθήσεται ἁγίασμα γάρ ἐστιν
29.35 καὶ ποιήσεις ααρων καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ οὕτως κατὰ πάντα ὅσα ἐνετειλάμην σοι ἑπτὰ ἡμέρας τελειώσεις αὐτῶν τὰς χεῖρας
29.36 καὶ τὸ μοσχάριον τῆς ἁμαρτίας ποιήσεις τῇ ἡμέρᾳ τοῦ καθαρισμοῦ καὶ καθαριεῖς τὸ θυσιαστήριον ἐν τῷ ἁγιάζειν σε ἐπ' αὐτῷ καὶ χρίσεις αὐτὸ ὥστε ἁγιάσαι αὐτό
29.37 ἑπτὰ ἡμέρας καθαριεῖς τὸ θυσιαστήριον καὶ ἁγιάσεις αὐτό καὶ ἔσται τὸ θυσιαστήριον ἅγιον τοῦ ἁγίου πᾶς ὁ ἁπτόμενος τοῦ θυσιαστηρίου ἁγιασθήσεται
29.38 καὶ ταῦτά ἐστιν ἃ ποιήσεις ἐπὶ τοῦ θυσιαστηρίου ἀμνοὺς ἐνιαυσίους ἀμώμους δύο τὴν ἡμέραν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον ἐνδελεχῶς κάρπωμα ἐνδελεχισμοῦ
29.39 τὸν ἀμνὸν τὸν ἕνα ποιήσεις τὸ πρωὶ καὶ τὸν ἀμνὸν τὸν δεύτερον ποιήσεις τὸ δειλινόν
29.40 καὶ δέκατον σεμιδάλεως πεφυραμένης ἐν ἐλαίῳ κεκομμένῳ τῷ τετάρτῳ τοῦ ιν καὶ σπονδὴν τὸ τέταρτον τοῦ ιν οἴνου τῷ ἀμνῷ τῷ ἑνί
29.41 καὶ τὸν ἀμνὸν τὸν δεύτερον ποιήσεις τὸ δειλινόν κατὰ τὴν θυσίαν τὴν πρωινὴν καὶ κατὰ τὴν σπονδὴν αὐτοῦ ποιήσεις εἰς ὀσμὴν εὐωδίας κάρπωμα κυρίῳ
29.42 θυσίαν ἐνδελεχισμοῦ εἰς γενεὰς ὑμῶν ἐπὶ θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου ἔναντι κυρίου ἐν οἷς γνωσθήσομαί σοι ἐκεῖθεν ὥστε λαλῆσαί σοι
29.43 καὶ τάξομαι ἐκεῖ τοῖς υἱοῖς ισραηλ καὶ ἁγιασθήσομαι ἐν δόξῃ μου
29.44 καὶ ἁγιάσω τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ τὸ θυσιαστήριον καὶ ααρων καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ ἁγιάσω ἱερατεύειν μοι
29.45 καὶ ἐπικληθήσομαι ἐν τοῖς υἱοῖς ισραηλ καὶ ἔσομαι αὐτῶν θεός
29.46 καὶ γνώσονται ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ὁ θεὸς αὐτῶν ὁ ἐξαγαγὼν αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐπικληθῆναι αὐτοῖς καὶ θεὸς εἶναι αὐτῶν
29.1 kai tayta estin a poiehseis aytois agiasai aytoys ohste ierateyein moi aytoys lehmpseh moscharion ek boohn en kai krioys dyo amohmoys
29.2 kai artoys azymoys pephyramenoys en elaioh kai lagana azyma kechrismena en elaioh semidalin ek pyrohn poiehseis ayta
29.3 kai epithehseis ayta epi kanoyn en kai prosoiseis ayta epi toh kanoh kai to moscharion kai toys dyo krioys
29.4 kai aarohn kai toys yioys aytoy prosaxeis epi tas thyras tehs skehnehs toy martyrioy kai loyseis aytoys en ydati
29.5 kai labohn tas stolas endyseis aarohn ton adelphon soy kai ton chitohna ton podehreh kai tehn epohmida kai to logeion kai synapseis aytoh to logeion pros tehn epohmida
29.6 kai epithehseis tehn mitran epi tehn kephalehn aytoy kai epithehseis to petalon to agiasma epi tehn mitran
29.7 kai lehmpseh toy elaioy toy chrismatos kai epicheeis ayto epi tehn kephalehn aytoy kai chriseis ayton
29.8 kai toys yioys aytoy prosaxeis kai endyseis aytoys chitohnas
29.9 kai zohseis aytoys tais zohnais kai perithehseis aytois tas kidareis kai estai aytois ierateia emoi eis ton aiohna kai teleiohseis tas cheiras aarohn kai tas cheiras tohn yiohn aytoy
29.10 kai prosaxeis ton moschon epi tas thyras tehs skehnehs toy martyrioy kai epithehsoysin aarohn kai oi yioi aytoy tas cheiras aytohn epi tehn kephalehn toy moschoy enanti kyrioy para tas thyras tehs skehnehs toy martyrioy
29.11 kai sphaxeis ton moschon enanti kyrioy para tas thyras tehs skehnehs toy martyrioy
29.12 kai lehmpseh apo toy aimatos toy moschoy kai thehseis epi tohn keratohn toy thysiastehrioy toh daktyloh soy to de loipon pan aima ekcheeis para tehn basin toy thysiastehrioy
29.13 kai lehmpseh pan to stear to epi tehs koilias kai ton lobon toy ehpatos kai toys dyo nephroys kai to stear to ep' aytohn kai epithehseis epi to thysiastehrion
29.14 ta de krea toy moschoy kai to derma kai tehn kopron katakayseis pyri exoh tehs parembolehs amartias gar estin
29.15 kai ton krion lehmpseh ton ena kai epithehsoysin aarohn kai oi yioi aytoy tas cheiras aytohn epi tehn kephalehn toy krioy
29.16 kai sphaxeis ayton kai labohn to aima proscheeis pros to thysiastehrion kykloh
29.17 kai ton krion dichotomehseis kata meleh kai plyneis ta endosthia kai toys podas ydati kai epithehseis epi ta dichotomehmata syn teh kephaleh
29.18 kai anoiseis olon ton krion epi to thysiastehrion olokaytohma kyrioh eis osmehn eyohdias thysiasma kyrioh estin
29.19 kai lehmpseh ton krion ton deyteron kai epithehsei aarohn kai oi yioi aytoy tas cheiras aytohn epi tehn kephalehn toy krioy
29.20 kai sphaxeis ayton kai lehmpseh toy aimatos aytoy kai epithehseis epi ton lobon toy ohtos aarohn toy dexioy kai epi to akron tehs cheiros tehs dexias kai epi to akron toy podos toy dexioy kai epi toys loboys tohn ohtohn tohn yiohn aytoy tohn dexiohn kai epi ta akra tohn cheirohn aytohn tohn dexiohn kai epi ta akra tohn podohn aytohn tohn dexiohn kai lehmpseh apo toy aimatos toy apo toy thysiastehrioy kai apo toy elaioy tehs chriseohs kai raneis epi aarohn kai epi tehn stolehn aytoy kai epi toys yioys aytoy kai epi tas stolas tohn yiohn aytoy met' aytoy kai agiasthehsetai aytos kai eh stoleh aytoy kai oi yioi aytoy kai ai stolai tohn yiohn aytoy met' aytoy to de aima toy krioy proscheeis pros to thysiastehrion kykloh
29.21 kai lehmpseh apo toy aimatos toy apo toy thysiastehrioy kai apo toy elaioy tehs chriseohs kai raneis epi aarohn kai epi tehn stolehn aytoy kai epi toys yioys aytoy kai epi tas stolas tohn yiohn aytoy met' aytoy kai agiasthehsetai aytos kai eh stoleh aytoy kai oi yioi aytoy kai ai stolai tohn yiohn aytoy met' aytoy to de aima toy krioy proscheeis pros to thysiastehrion kykloh
29.22 kai lehmpseh apo toy krioy to stear aytoy kai to stear to katakalypton tehn koilian kai ton lobon toy ehpatos kai toys dyo nephroys kai to stear to ep' aytohn kai ton brachiona ton dexion estin gar teleiohsis ayteh
29.23 kai arton ena ex elaioy kai laganon en apo toy kanoy tohn azymohn tohn protetheimenohn enanti kyrioy
29.24 kai epithehseis ta panta epi tas cheiras aarohn kai epi tas cheiras tohn yiohn aytoy kai aphorieis aytoys aphorisma enanti kyrioy
29.25 kai lehmpseh ayta ek tohn cheirohn aytohn kai anoiseis epi to thysiastehrion tehs olokaytohseohs eis osmehn eyohdias enanti kyrioy karpohma estin kyrioh
29.26 kai lehmpseh to stehthynion apo toy krioy tehs teleiohseohs o estin aarohn kai aphorieis ayto aphorisma enanti kyrioy kai estai soi en meridi
29.27 kai agiaseis to stehthynion aphorisma kai ton brachiona toy aphairematos os aphohristai kai os aphehrehtai apo toy krioy tehs teleiohseohs apo toy aarohn kai apo tohn yiohn aytoy
29.28 kai estai aarohn kai tois yiois aytoy nomimon aiohnion para tohn yiohn israehl estin gar aphairema toyto kai aphairema estai para tohn yiohn israehl apo tohn thymatohn tohn sohtehriohn tohn yiohn israehl aphairema kyrioh
29.29 kai eh stoleh toy agioy eh estin aarohn estai tois yiois aytoy met' ayton christhehnai aytoys en aytois kai teleiohsai tas cheiras aytohn
29.30 epta ehmeras endysetai ayta o iereys o ant' aytoy tohn yiohn aytoy os eiseleysetai eis tehn skehnehn toy martyrioy leitoyrgein en tois agiois
29.31 kai ton krion tehs teleiohseohs lehmpseh kai epsehseis ta krea en topoh agioh
29.32 kai edontai aarohn kai oi yioi aytoy ta krea toy krioy kai toys artoys toys en toh kanoh para tas thyras tehs skehnehs toy martyrioy
29.33 edontai ayta en ois ehgiasthehsan en aytois teleiohsai tas cheiras aytohn agiasai aytoys kai allogenehs oyk edetai ap' aytohn estin gar agia
29.34 ean de kataleiphtheh apo tohn kreohn tehs thysias tehs teleiohseohs kai tohn artohn eohs prohi katakayseis ta loipa pyri oy brohthehsetai agiasma gar estin
29.35 kai poiehseis aarohn kai tois yiois aytoy oytohs kata panta osa eneteilamehn soi epta ehmeras teleiohseis aytohn tas cheiras
29.36 kai to moscharion tehs amartias poiehseis teh ehmera toy katharismoy kai katharieis to thysiastehrion en toh agiazein se ep' aytoh kai chriseis ayto ohste agiasai ayto
29.37 epta ehmeras katharieis to thysiastehrion kai agiaseis ayto kai estai to thysiastehrion agion toy agioy pas o aptomenos toy thysiastehrioy agiasthehsetai
29.38 kai tayta estin a poiehseis epi toy thysiastehrioy amnoys eniaysioys amohmoys dyo tehn ehmeran epi to thysiastehrion endelechohs karpohma endelechismoy
29.39 ton amnon ton ena poiehseis to prohi kai ton amnon ton deyteron poiehseis to deilinon
29.40 kai dekaton semidaleohs pephyramenehs en elaioh kekommenoh toh tetartoh toy in kai spondehn to tetarton toy in oinoy toh amnoh toh eni
29.41 kai ton amnon ton deyteron poiehseis to deilinon kata tehn thysian tehn prohinehn kai kata tehn spondehn aytoy poiehseis eis osmehn eyohdias karpohma kyrioh
29.42 thysian endelechismoy eis geneas ymohn epi thyras tehs skehnehs toy martyrioy enanti kyrioy en ois gnohsthehsomai soi ekeithen ohste lalehsai soi
29.43 kai taxomai ekei tois yiois israehl kai agiasthehsomai en doxeh moy
29.44 kai agiasoh tehn skehnehn toy martyrioy kai to thysiastehrion kai aarohn kai toys yioys aytoy agiasoh ierateyein moi
29.45 kai epiklehthehsomai en tois yiois israehl kai esomai aytohn theos
29.46 kai gnohsontai oti egoh eimi kyrios o theos aytohn o exagagohn aytoys ek gehs aigyptoy epiklehthehnai aytois kai theos einai aytohn
29.1 וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר־תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן־בָּקָר וְאֵילִם שְׁנַיִם תְּמִימִם׃
29.2 וְלֶחֶם מַצֹּות וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצֹּות מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם׃
29.3 וְנָתַתָּ אֹותָם עַל־סַל אֶחָד וְהִקְרַבְתָּ אֹתָם בַּסָּל וְאֶת־הַפָּר וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִם׃
29.4 וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו תַּקְרִיב אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם׃
29.5 וְלָקַחְתָּ אֶת־הַבְּגָדִים וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת־אַהֲרֹן אֶת־הַכֻּתֹּנֶת וְאֵת מְעִיל הָאֵפֹד וְאֶת־הָאֵפֹד וְאֶת־הַחֹשֶׁן וְאָפַדְתָּ לֹו בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד׃
29.6 וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל־רֹאשֹׁו וְנָתַתָּ אֶת־נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל־הַמִּצְנָפֶת׃
29.7 וְלָקַחְתָּ אֶת־שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל־רֹאשֹׁו וּמָשַׁחְתָּ אֹתֹו׃
29.8 וְאֶת־בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת׃
29.9 וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עֹולָם וּמִלֵּאתָ יַד־אַהֲרֹן וְיַד־בָּנָיו׃
29.10 וְהִקְרַבְתָּ אֶת־הַפָּר לִפְנֵי אֹהֶל מֹועֵד וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הַפָּר׃
29.11 וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד׃
29.12 וְלָקַחְתָּ מִדַּם הַפָּר וְנָתַתָּה עַל־קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעֶךָ וְאֶת־כָּל־הַדָּם תִּשְׁפֹּךְ אֶל־יְסֹוד הַמִּזְבֵּחַ׃
29.13 וְלָקַחְתָּ אֶת־כָּל־הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב וְאֵת הַיֹּתֶרֶת עַל־הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה׃
29.14 וְאֶת־בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת־עֹרֹו וְאֶת־פִּרְשֹׁו תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חַטָּאת הוּא׃
29.15 וְאֶת־הָאַיִל הָאֶחָד תִּקָּח וְסָמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הָאָיִל׃
29.16 וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הָאָיִל וְלָקַחְתָּ אֶת־דָּמֹו וְזָרַקְתָּ עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃
29.17 וְאֶת־הָאַיִל תְּנַתֵּחַ לִנְתָחָיו וְרָחַצְתָּ קִרְבֹּו וּכְרָעָיו וְנָתַתָּ עַל־נְתָחָיו וְעַל־רֹאשֹׁו׃
29.18 וְהִקְטַרְתָּ אֶת־כָּל־הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹוחַ אִשֶּׁה לַיהוָה הוּא׃
29.19 וְלָקַחְתָּ אֵת הָאַיִל הַשֵּׁנִי וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הָאָיִל׃
29.20 וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הָאַיִל וְלָקַחְתָּ מִדָּמֹו וְנָתַתָּה עַל־תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל־תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית וְעַל־בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל־בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וְזָרַקְתָּ אֶת־הַדָּם עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃
29.21 וְלָקַחְתָּ מִן־הַדָּם אֲשֶׁר עַל־הַמִּזְבֵּחַ וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהִזֵּיתָ עַל־אַהֲרֹן וְעַל־בְּגָדָיו וְעַל־בָּנָיו וְעַל־בִּגְדֵי בָנָיו אִתֹּו וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתֹּו׃
29.22 וְלָקַחְתָּ מִן־הָאַיִל הַחֵלֶב וְהָאַלְיָה וְאֶת־הַחֵלֶב ׀ הַמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְאֵת ׀ שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן וְאֵת שֹׁוק הַיָּמִין כִּי אֵיל מִלֻּאִים הוּא׃
29.23 וְכִכַּר לֶחֶם אַחַת וַחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד מִסַּל הַמַּצֹּות אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה׃
29.24 וְשַׂמְתָּ הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה׃
29.25 וְלָקַחְתָּ אֹתָם מִיָּדָם וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה עַל־הָעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹוחַ לִפְנֵי יְהוָה אִשֶּׁה הוּא לַיהוָה׃
29.26 וְלָקַחְתָּ אֶת־הֶחָזֶה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וְהֵנַפְתָּ אֹתֹו תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה וְהָיָה לְךָ לְמָנָה׃
29.27 וְקִדַּשְׁתָּ אֵת ׀ חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שֹׁוק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו׃
29.28 וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחָק־עֹולָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תְרוּמָה הוּא וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם תְּרוּמָתָם לַיהוָה׃
29.29 וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמָשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא־בָם אֶת־יָדָם׃
29.30 שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל־אֹהֶל מֹועֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ׃
29.31 וְאֵת אֵיל הַמִּלֻּאִים תִּקָּח וּבִשַּׁלְתָּ אֶת־בְּשָׂרֹו בְּמָקֹם קָדֹשׁ׃
29.32 וְאָכַל אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־בְּשַׂר הָאַיִל וְאֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בַּסָּל פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד׃
29.33 וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם לְמַלֵּא אֶת־יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם וְזָר לֹא־יֹאכַל כִּי־קֹדֶשׁ הֵם׃
29.34 וְאִם־יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן־הַלֶּחֶם עַד־הַבֹּקֶר וְשָׂרַפְתָּ אֶת־הַנֹּותָר בָּאֵשׁ לֹא יֵאָכֵל כִּי־קֹדֶשׁ הוּא׃
29.35 וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוִּיתִי אֹתָכָה שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם׃
29.36 וּפַר חַטָּאת תַּעֲשֶׂה לַיֹּום עַל־הַכִּפֻּרִים וְחִטֵּאתָ עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּכַפֶּרְךָ עָלָיו וּמָשַׁחְתָּ אֹתֹו לְקַדְּשֹׁו׃
29.37 שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל־הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתֹו וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל־הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ׃ ס
29.38 וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל־הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה שְׁנַיִם לַיֹּום תָּמִיד׃
29.39 אֶת־הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃
29.40 וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין וְנֵסֶךְ רְבִעִית הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד׃
29.41 וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּעֲשֶׂה־לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה׃
29.42 עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל־מֹועֵד לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם׃
29.43 וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי׃
29.44 וְקִדַּשְׁתִּי אֶת־אֹהֶל מֹועֵד וְאֶת־הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי׃
29.45 וְשָׁכַנְתִּי בְּתֹוךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים׃
29.46 וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הֹוצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתֹוכָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם׃ פ
29.1 wzaeH Hadaabaar Aaxxaer-taOaxaeH laaHaem lqadexx Aotaam lkaHen lij lqah par Aaehaad baen-baaqaar wAejlim xxnajim tmijmim׃
29.2 wlaehaem macowt whalot macot blwlot baxxaemaen wrqijqej macowt mxxuhijm baxxaamaen solaet hiTijm taOaxaeH Aotaam׃
29.3 wnaatataa Aowtaam Oal-sal Aaehaad wHiqrabtaa Aotaam basaal wAaet-Hapaar wAet xxnej HaaAejlim׃
29.4 wAaet-AaHaron wAaet-baanaajw taqrijb Aael-paetah AoHael mowOed wraahactaa Aotaam bamaajim׃
29.5 wlaaqahtaa Aaet-Habgaadijm wHilbaxxtaa Aaet-AaHaron Aaet-Hakutonaet wAet mOijl HaaAepod wAaet-HaaAepod wAaet-Hahoxxaen wAaapadtaa low bhexxaeb HaaAepod׃
29.6 wxamtaa Hamicnaepaet Oal-roAxxow wnaatataa Aaet-nezaer Haqodaexx Oal-Hamicnaapaet׃
29.7 wlaaqahtaa Aaet-xxaemaen HamixxhaaH wjaacaqtaa Oal-roAxxow wmaaxxahtaa Aotow׃
29.8 wAaet-baanaajw taqrijb wHilbaxxtaam kutaanot׃
29.9 whaagartaa Aotaam AabneT AaHaron wbaanaajw whaabaxxtaa laaHaem migbaaOot wHaajtaaH laaHaem kHunaaH lhuqat Oowlaam wmileAtaa jad-AaHaron wjad-baanaajw׃
29.10 wHiqrabtaa Aaet-Hapaar lipnej AoHael mowOed wsaamak AaHaron wbaanaajw Aaet-jdejHaem Oal-roAxx Hapaar׃
29.11 wxxaahaTtaa Aaet-Hapaar lipnej jHwaaH paetah AoHael mowOed׃
29.12 wlaaqahtaa midam Hapaar wnaatataaH Oal-qarnot Hamizbeha bAaecbaaOaekaa wAaet-kaal-Hadaam tixxpok Aael-jsowd Hamizbeha׃
29.13 wlaaqahtaa Aaet-kaal-Hahelaeb HamkasaeH Aaet-Haqaeraeb wAet Hajotaeraet Oal-Hakaabed wAet xxtej Haklaajot wAaet-Hahelaeb Aaxxaer OalejHaen wHiqTartaa HamizbehaaH׃
29.14 wAaet-bxar Hapaar wAaet-Oorow wAaet-pirxxow tixrop baaAexx mihwc lamahanaeH haTaaAt HwA׃
29.15 wAaet-HaaAajil HaaAaehaad tiqaah wsaamkw AaHaron wbaanaajw Aaet-jdejHaem Oal-roAxx HaaAaajil׃
29.16 wxxaahaTtaa Aaet-HaaAaajil wlaaqahtaa Aaet-daamow wzaaraqtaa Oal-Hamizbeha saabijb׃
29.17 wAaet-HaaAajil tnateha lintaahaajw wraahactaa qirbow wkraaOaajw wnaatataa Oal-ntaahaajw wOal-roAxxow׃
29.18 wHiqTartaa Aaet-kaal-HaaAajil HamizbehaaH OolaaH HwA lajHwaaH rejha nijhowha AixxaeH lajHwaaH HwA׃
29.19 wlaaqahtaa Aet HaaAajil Haxxenij wsaamak AaHaron wbaanaajw Aaet-jdejHaem Oal-roAxx HaaAaajil׃
29.20 wxxaahaTtaa Aaet-HaaAajil wlaaqahtaa midaamow wnaatataaH Oal-tnwk Aozaen AaHaron wOal-tnwk Aozaen baanaajw Hajmaanijt wOal-boHaen jaadaam Hajmaanijt wOal-boHaen raglaam Hajmaanijt wzaaraqtaa Aaet-Hadaam Oal-Hamizbeha saabijb׃
29.21 wlaaqahtaa min-Hadaam Aaxxaer Oal-Hamizbeha wmixxaemaen HamixxhaaH wHizejtaa Oal-AaHaron wOal-bgaadaajw wOal-baanaajw wOal-bigdej baanaajw Aitow wqaadaxx HwA wbgaadaajw wbaanaajw wbigdej baanaajw Aitow׃
29.22 wlaaqahtaa min-HaaAajil Hahelaeb wHaaAaljaaH wAaet-Hahelaeb HamkasaeH Aaet-Haqaeraeb wAet jotaeraet Hakaabed wAet xxtej Haklaajot wAaet-Hahelaeb Aaxxaer OaleHaen wAet xxowq Hajaamijn kij Aejl miluAijm HwA׃
29.23 wkikar laehaem Aahat wahalat laehaem xxaemaen Aahat wraaqijq Aaehaad misal Hamacowt Aaxxaer lipnej jHwaaH׃
29.24 wxamtaa Hakol Oal kapej AaHaron wOal kapej baanaajw wHenaptaa Aotaam tnwpaaH lipnej jHwaaH׃
29.25 wlaaqahtaa Aotaam mijaadaam wHiqTartaa HamizbehaaH Oal-HaaOolaaH lrejha nijhowha lipnej jHwaaH AixxaeH HwA lajHwaaH׃
29.26 wlaaqahtaa Aaet-HaehaazaeH meAejl HamiluAijm Aaxxaer lAaHaron wHenaptaa Aotow tnwpaaH lipnej jHwaaH wHaajaaH lkaa lmaanaaH׃
29.27 wqidaxxtaa Aet hazeH HatnwpaaH wAet xxowq HatrwmaaH Aaxxaer Hwnap waAaxxaer Hwraam meAejl HamiluAijm meAaxxaer lAaHaron wmeAaxxaer lbaanaajw׃
29.28 wHaajaaH lAaHaron wlbaanaajw lhaaq-Oowlaam meAet bnej jixraaAel kij trwmaaH HwA wtrwmaaH jiHjaeH meAet bnej-jixraaAel mizibhej xxalmejHaem trwmaataam lajHwaaH׃
29.29 wbigdej Haqodaexx Aaxxaer lAaHaron jiHjw lbaanaajw Aaharaajw lmaaxxhaaH baaHaem wlmaleA-baam Aaet-jaadaam׃
29.30 xxibOat jaamijm jilbaaxxaam HakoHen tahtaajw mibaanaajw Aaxxaer jaaboA Aael-AoHael mowOed lxxaaret baqodaexx׃
29.31 wAet Aejl HamiluAijm tiqaah wbixxaltaa Aaet-bxaarow bmaaqom qaadoxx׃
29.32 wAaakal AaHaron wbaanaajw Aaet-bxar HaaAajil wAaet-Halaehaem Aaxxaer basaal paetah AoHael mowOed׃
29.33 wAaaklw Aotaam Aaxxaer kupar baaHaem lmaleA Aaet-jaadaam lqadexx Aotaam wzaar loA-joAkal kij-qodaexx Hem׃
29.34 wAim-jiwaater mibxar HamiluAijm wmin-Halaehaem Oad-Haboqaer wxaaraptaa Aaet-Hanowtaar baaAexx loA jeAaakel kij-qodaexx HwA׃
29.35 wOaaxijtaa lAaHaron wlbaanaajw kaakaaH kkol Aaxxaer-ciwijtij AotaakaaH xxibOat jaamijm tmaleA jaadaam׃
29.36 wpar haTaaAt taOaxaeH lajowm Oal-Hakipurijm whiTeAtaa Oal-Hamizbeha bkapaerkaa Oaalaajw wmaaxxahtaa Aotow lqadxxow׃
29.37 xxibOat jaamijm tkaper Oal-Hamizbeha wqidaxxtaa Aotow wHaajaaH Hamizbeha qodaexx qaadaaxxijm kaal-HanogeOa bamizbeha jiqdaaxx׃ s
29.38 wzaeH Aaxxaer taOaxaeH Oal-Hamizbeha kbaaxijm bnej-xxaanaaH xxnajim lajowm taamijd׃
29.39 Aaet-Hakaebaex HaaAaehaad taOaxaeH baboqaer wAet Hakaebaex Haxxenij taOaxaeH bejn HaaOarbaajim׃
29.40 wOixaaron solaet baalwl bxxaemaen kaatijt raebaO HaHijn wnesaek rbiOijt HaHijn jaajin lakaebaex HaaAaehaad׃
29.41 wAet Hakaebaex Haxxenij taOaxaeH bejn HaaOarbaajim kminhat Haboqaer wkniskaaH taOaxaeH-laaH lrejha nijhoha AixxaeH lajHwaaH׃
29.42 Oolat taamijd ldorotejkaem paetah AoHael-mowOed lipnej jHwaaH Aaxxaer AiwaaOed laakaem xxaamaaH ldaber Aelaejkaa xxaam׃
29.43 wnoOadtij xxaamaaH libnej jixraaAel wniqdaxx bikbodij׃
29.44 wqidaxxtij Aaet-AoHael mowOed wAaet-Hamizbeha wAaet-AaHaron wAaet-baanaajw Aaqadexx lkaHen lij׃
29.45 wxxaakantij btowk bnej jixraaAel wHaajijtij laaHaem leAloHijm׃
29.46 wjaadOw kij Aanij jHwaaH AaeloHejHaem Aaxxaer HowceAtij Aotaam meAaeraec micrajim lxxaaknij btowkaam Aanij jHwaaH AaeloHejHaem׃ p
29.1 וזה הדבר אשר־תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן־בקר ואילם שנים תמימם׃
29.2 ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם׃
29.3 ונתת אותם על־סל אחד והקרבת אתם בסל ואת־הפר ואת שני האילם׃
29.4 ואת־אהרן ואת־בניו תקריב אל־פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃
29.5 ולקחת את־הבגדים והלבשת את־אהרן את־הכתנת ואת מעיל האפד ואת־האפד ואת־החשן ואפדת לו בחשב האפד׃
29.6 ושמת המצנפת על־ראשו ונתת את־נזר הקדש על־המצנפת׃
29.7 ולקחת את־שמן המשחה ויצקת על־ראשו ומשחת אתו׃
29.8 ואת־בניו תקריב והלבשתם כתנת׃
29.9 וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד־אהרן ויד־בניו׃
29.10 והקרבת את־הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את־ידיהם על־ראש הפר׃
29.11 ושחטת את־הפר לפני יהוה פתח אהל מועד׃
29.12 ולקחת מדם הפר ונתתה על־קרנת המזבח באצבעך ואת־כל־הדם תשפך אל־יסוד המזבח׃
29.13 ולקחת את־כל־החלב המכסה את־הקרב ואת היתרת על־הכבד ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה׃
29.14 ואת־בשר הפר ואת־ערו ואת־פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא׃
29.15 ואת־האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את־ידיהם על־ראש האיל׃
29.16 ושחטת את־האיל ולקחת את־דמו וזרקת על־המזבח סביב׃
29.17 ואת־האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על־נתחיו ועל־ראשו׃
29.18 והקטרת את־כל־האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא׃
29.19 ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את־ידיהם על־ראש האיל׃
29.20 ושחטת את־האיל ולקחת מדמו ונתתה על־תנוך אזן אהרן ועל־תנוך אזן בניו הימנית ועל־בהן ידם הימנית ועל־בהן רגלם הימנית וזרקת את־הדם על־המזבח סביב׃
29.21 ולקחת מן־הדם אשר על־המזבח ומשמן המשחה והזית על־אהרן ועל־בגדיו ועל־בניו ועל־בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו׃
29.22 ולקחת מן־האיל החלב והאליה ואת־החלב ׀ המכסה את־הקרב ואת יתרת הכבד ואת ׀ שתי הכלית ואת־החלב אשר עלהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא׃
29.23 וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה׃
29.24 ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה׃
29.25 ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על־העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה׃
29.26 ולקחת את־החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה׃
29.27 וקדשת את ׀ חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו׃
29.28 והיה לאהרן ולבניו לחק־עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני־ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה׃
29.29 ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא־בם את־ידם׃
29.30 שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל־אהל מועד לשרת בקדש׃
29.31 ואת איל המלאים תקח ובשלת את־בשרו במקם קדש׃
29.32 ואכל אהרן ובניו את־בשר האיל ואת־הלחם אשר בסל פתח אהל מועד׃
29.33 ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את־ידם לקדש אתם וזר לא־יאכל כי־קדש הם׃
29.34 ואם־יותר מבשר המלאים ומן־הלחם עד־הבקר ושרפת את־הנותר באש לא יאכל כי־קדש הוא׃
29.35 ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר־צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם׃
29.36 ופר חטאת תעשה ליום על־הכפרים וחטאת על־המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו׃
29.37 שבעת ימים תכפר על־המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל־הנגע במזבח יקדש׃ ס
29.38 וזה אשר תעשה על־המזבח כבשים בני־שנה שנים ליום תמיד׃
29.39 את־הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃
29.40 ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד׃
29.41 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה־לה לריח ניחח אשה ליהוה׃
29.42 עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל־מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם׃
29.43 ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי׃
29.44 וקדשתי את־אהל מועד ואת־המזבח ואת־אהרן ואת־בניו אקדש לכהן לי׃
29.45 ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים׃
29.46 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם׃ פ
29.1 wzH Hdbr Axr-tOxH lHm lqdx Atm lkHn lj lqh pr Ahd bn-bqr wAjlm xnjm tmjmm׃
29.2 wlhm mcwt whlt mct blwlt bxmn wrqjqj mcwt mxhjm bxmn slt hTjm tOxH Atm׃
29.3 wntt Awtm Ol-sl Ahd wHqrbt Atm bsl wAt-Hpr wAt xnj HAjlm׃
29.4 wAt-AHrn wAt-bnjw tqrjb Al-pth AHl mwOd wrhct Atm bmjm׃
29.5 wlqht At-Hbgdjm wHlbxt At-AHrn At-Hktnt wAt mOjl HApd wAt-HApd wAt-Hhxn wApdt lw bhxb HApd׃
29.6 wxmt Hmcnpt Ol-rAxw wntt At-nzr Hqdx Ol-Hmcnpt׃
29.7 wlqht At-xmn HmxhH wjcqt Ol-rAxw wmxht Atw׃
29.8 wAt-bnjw tqrjb wHlbxtm ktnt׃
29.9 whgrt Atm AbnT AHrn wbnjw whbxt lHm mgbOt wHjtH lHm kHnH lhqt Owlm wmlAt jd-AHrn wjd-bnjw׃
29.10 wHqrbt At-Hpr lpnj AHl mwOd wsmk AHrn wbnjw At-jdjHm Ol-rAx Hpr׃
29.11 wxhTt At-Hpr lpnj jHwH pth AHl mwOd׃
29.12 wlqht mdm Hpr wnttH Ol-qrnt Hmzbh bAcbOk wAt-kl-Hdm txpk Al-jswd Hmzbh׃
29.13 wlqht At-kl-Hhlb HmksH At-Hqrb wAt Hjtrt Ol-Hkbd wAt xtj Hkljt wAt-Hhlb Axr OljHn wHqTrt HmzbhH׃
29.14 wAt-bxr Hpr wAt-Orw wAt-prxw txrp bAx mhwc lmhnH hTAt HwA׃
29.15 wAt-HAjl HAhd tqh wsmkw AHrn wbnjw At-jdjHm Ol-rAx HAjl׃
29.16 wxhTt At-HAjl wlqht At-dmw wzrqt Ol-Hmzbh sbjb׃
29.17 wAt-HAjl tnth lnthjw wrhct qrbw wkrOjw wntt Ol-nthjw wOl-rAxw׃
29.18 wHqTrt At-kl-HAjl HmzbhH OlH HwA ljHwH rjh njhwh AxH ljHwH HwA׃
29.19 wlqht At HAjl Hxnj wsmk AHrn wbnjw At-jdjHm Ol-rAx HAjl׃
29.20 wxhTt At-HAjl wlqht mdmw wnttH Ol-tnwk Azn AHrn wOl-tnwk Azn bnjw Hjmnjt wOl-bHn jdm Hjmnjt wOl-bHn rglm Hjmnjt wzrqt At-Hdm Ol-Hmzbh sbjb׃
29.21 wlqht mn-Hdm Axr Ol-Hmzbh wmxmn HmxhH wHzjt Ol-AHrn wOl-bgdjw wOl-bnjw wOl-bgdj bnjw Atw wqdx HwA wbgdjw wbnjw wbgdj bnjw Atw׃
29.22 wlqht mn-HAjl Hhlb wHAljH wAt-Hhlb HmksH At-Hqrb wAt jtrt Hkbd wAt xtj Hkljt wAt-Hhlb Axr OlHn wAt xwq Hjmjn kj Ajl mlAjm HwA׃
29.23 wkkr lhm Aht whlt lhm xmn Aht wrqjq Ahd msl Hmcwt Axr lpnj jHwH׃
29.24 wxmt Hkl Ol kpj AHrn wOl kpj bnjw wHnpt Atm tnwpH lpnj jHwH׃
29.25 wlqht Atm mjdm wHqTrt HmzbhH Ol-HOlH lrjh njhwh lpnj jHwH AxH HwA ljHwH׃
29.26 wlqht At-HhzH mAjl HmlAjm Axr lAHrn wHnpt Atw tnwpH lpnj jHwH wHjH lk lmnH׃
29.27 wqdxt At hzH HtnwpH wAt xwq HtrwmH Axr Hwnp wAxr Hwrm mAjl HmlAjm mAxr lAHrn wmAxr lbnjw׃
29.28 wHjH lAHrn wlbnjw lhq-Owlm mAt bnj jxrAl kj trwmH HwA wtrwmH jHjH mAt bnj-jxrAl mzbhj xlmjHm trwmtm ljHwH׃
29.29 wbgdj Hqdx Axr lAHrn jHjw lbnjw Ahrjw lmxhH bHm wlmlA-bm At-jdm׃
29.30 xbOt jmjm jlbxm HkHn thtjw mbnjw Axr jbA Al-AHl mwOd lxrt bqdx׃
29.31 wAt Ajl HmlAjm tqh wbxlt At-bxrw bmqm qdx׃
29.32 wAkl AHrn wbnjw At-bxr HAjl wAt-Hlhm Axr bsl pth AHl mwOd׃
29.33 wAklw Atm Axr kpr bHm lmlA At-jdm lqdx Atm wzr lA-jAkl kj-qdx Hm׃
29.34 wAm-jwtr mbxr HmlAjm wmn-Hlhm Od-Hbqr wxrpt At-Hnwtr bAx lA jAkl kj-qdx HwA׃
29.35 wOxjt lAHrn wlbnjw kkH kkl Axr-cwjtj AtkH xbOt jmjm tmlA jdm׃
29.36 wpr hTAt tOxH ljwm Ol-Hkprjm whTAt Ol-Hmzbh bkprk Oljw wmxht Atw lqdxw׃
29.37 xbOt jmjm tkpr Ol-Hmzbh wqdxt Atw wHjH Hmzbh qdx qdxjm kl-HngO bmzbh jqdx׃ s
29.38 wzH Axr tOxH Ol-Hmzbh kbxjm bnj-xnH xnjm ljwm tmjd׃
29.39 At-Hkbx HAhd tOxH bbqr wAt Hkbx Hxnj tOxH bjn HOrbjm׃
29.40 wOxrn slt blwl bxmn ktjt rbO HHjn wnsk rbOjt HHjn jjn lkbx HAhd׃
29.41 wAt Hkbx Hxnj tOxH bjn HOrbjm kmnht Hbqr wknskH tOxH-lH lrjh njhh AxH ljHwH׃
29.42 Olt tmjd ldrtjkm pth AHl-mwOd lpnj jHwH Axr AwOd lkm xmH ldbr Aljk xm׃
29.43 wnOdtj xmH lbnj jxrAl wnqdx bkbdj׃
29.44 wqdxtj At-AHl mwOd wAt-Hmzbh wAt-AHrn wAt-bnjw Aqdx lkHn lj׃
29.45 wxkntj btwk bnj jxrAl wHjjtj lHm lAlHjm׃
29.46 wjdOw kj Anj jHwH AlHjHm Axr HwcAtj Atm mArc mcrjm lxknj btwkm Anj jHwH AlHjHm׃ p
29.1 Sed et hoc facies eis, ut mihi in sacerdotio consecrentur: tolle vitulum unum de armento et arietes duos immaculatos
29.2 panesque azymos et crustulas absque fermento, quae conspersa sint oleo, lagana quoque azyma oleo lita; de simila triticea cuncta facies
29.3 et posita in canistro offeres, vitulum quoque et duos arietes.
29.4 Aaron ac filios eius applicabis ad ostium tabernaculi conventus. Cumque laveris patrem cum filiis suis aqua,
29.5 indues Aaron vestimentis suis, id est subucula et tunica ephod et ephod et pectorali, quod constringes ei cingulo ephod;
29.6 et pones tiaram in capite eius et diadema sanctum super tiaram
29.7 et oleum unctionis fundes super caput eius; atque hoc ritu consecrabitur.
29.8 Filios quoque illius applicabis et indues tunicis lineis cingesque balteo
29.9 et impones eis mitras; eruntque sacerdotes mihi iure perpetuo. Postquam impleveris manus Aaron et filiorum eius,
29.10 applicabis et vitulum coram tabernaculo conventus; imponentque Aaron et filii eius manus super caput illius,
29.11 et mactabis eum in conspectu Domini, iuxta ostium tabernaculi conventus.
29.12 Sumptumque de sanguine vituli, pones super cornua altaris digito tuo, reliquum autem sanguinem fundes iuxta basim eius.
29.13 Sumes et adipem totum, qui operit intestina, et reticulum iecoris ac duos renes et adipem, qui super eos est, et offeres comburens super altare;
29.14 carnes vero vituli et corium et fimum combures foris extra castra, eo quod pro peccato sit.
29.15 Unum quoque arietem sumes, super cuius caput ponent Aaron et filii eius manus;
29.16 quem cum mactaveris, tolles sanguinem eius et fundes super altare per circuitum.
29.17 Ipsum autem arietem secabis in frusta lotaque intestina eius ac pedes pones super concisas carnes et super caput illius.
29.18 Et adolebis totum arietem super altare: holocaustum est Domino, odor suavissimus, incensum est Domino.
29.19 Tolles quoque arietem alterum, super cuius caput Aaron et filii eius ponent manus;
29.20 quem cum immolaveris, sumes de sanguine ipsius et pones super extremum auriculae dextrae Aaron et filiorum eius et super pollices manus eorum ac pedis dextri; fundesque sanguinem super altare per circuitum.
29.21 Cumque tuleris de sanguine, qui est super altare, et de oleo unctionis, asperges Aaron et vestes eius, filios et vestimenta eorum cum ipso. Et sanctus erit ipse et vestimenta eius et filii eius et vestimenta eorum cum ipso.
29.22 Tollesque adipem de ariete et caudam et arvinam, quae operit intestina, ac reticulum iecoris et duos renes atque adipem, qui super eos est, armumque dextrum, eo quod sit aries consecrationis,
29.23 tortamque panis unam, crustulam unam conspersam oleo, laganum unum de canistro azymorum, quod positum est in conspectu Domini;
29.24 ponesque omnia super manus Aaron et filiorum eius, ut agitent ea coram Domino.
29.25 Suscipiesque universa de manibus eorum et incendes in altari super holocausto in odorem suavissimum in conspectu Domini; quia incensum est Domino.
29.26 Sumes quoque pectusculum de ariete, quo initiatus est Aaron, elevabisque illud coram Domino; et cedet in partem tuam.
29.27 Sanctificabisque pectusculum elevatum et armum oblatum, quem de ariete separasti,
29.28 quo initiatus est Aaron et filii eius; cedentque in partem Aaron et filiorum eius iure perpetuo a filiis Israel; quia oblatio est et oblatio erit a filiis Israel de victimis eorum pacificis, oblatio eorum Domino.
29.29 Vestem autem sanctam, qua utetur Aaron, habebunt filii eius post eum, ut ungantur in ea, et impleantur in ea manus eorum.
29.30 Septem diebus utetur illa, qui pontifex pro eo fuerit constitutus de filiis eius, qui ingredietur tabernaculum conventus, ut ministret in sanctuario.
29.31 Arietem autem consecrationis tolles et coques carnes eius in loco sancto.
29.32 Et vescetur Aaron et filii eius carnibus arietis et panibus, qui sunt in canistro, in vestibulo tabernaculi conventus.
29.33 Et comedent ea, quibus expiatio facta fuerit ad implendum manus eorum, ad sanctificandum eos. Alienigena non vescetur ex eis, quia sancta sunt.
29.34 Quod si remanserit de carnibus consecrationis sive de panibus usque mane, combures reliquias igni; non comedentur, quia sancta sunt.
29.35 Omnia, quae praecepi tibi, facies super Aaron et filiis eius. Septem diebus consecrabis manus eorum
29.36 et vitulum pro peccato offeres per singulos dies ad expiandum. Mundabisque altare expians illud et unges illud in sanctificationem.
29.37 Septem diebus expiabis altare et sanctificabis; et erit sanctum sanctorum: omnis, qui tetigerit illud, sanctificabitur.
29.38 Hoc est quod facies in altari: agnos anniculos duos per singulos dies iugiter,
29.39 unum agnum mane et alterum vespere;
29.40 decimam partem similae conspersae oleo tunso, quod habeat mensuram quartam partem hin, et vinum ad libandum eiusdem mensurae in agno uno.
29.41 Alterum vero agnum offeres ad vesperam iuxta ritum matutinae oblationis et libationis in odorem suavitatis, incensum Domino,
29.42 holocaustum perpetuum in generationes vestras, ad ostium tabernaculi conventus coram Domino, ubi conveniam vos, ut loquar ad te.
29.43 Ibi conveniam filios Israel, et sanctificabitur locus in gloria mea.
29.44 Sanctificabo et tabernaculum conventus cum altari et Aaron cum filiis eius, ut sacerdotio fungantur mihi.
29.45 Et habitabo in medio filiorum Israel eroque eis Deus;
29.46 et scient quia ego Dominus Deus eorum, qui eduxi eos de terra Aegypti, ut manerem inter illos: ego Dominus Deus ipsorum.
30.1 Du sollst auch einen Räucheraltar machen zum Räucherwerk; von Akazienholz sollst du ihn machen.
30.2 Eine Elle lang und eine Elle breit soll er sein, viereckig und zwei Ellen hoch, und seine Hörner sollen aus ihm herausgehen.
30.3 Und du sollst ihn mit reinem Gold überziehen, seine Platte und seine Wände ringsum und seine Hörner, und sollst ringsum einen Kranz von reinem Gold machen,
30.4 und je zwei goldene Ringe unter dem Kranz; neben seinen beiden Ecken sollst du sie machen zu seinen beiden Seiten, daß man Stangen darein stecken und ihn damit tragen kann.
30.5 Die Stangen sollst du auch von Akazienholz machen und sie mit Gold überziehen.
30.6 Und du sollst ihn setzen vor den Vorhang, der vor der Lade des Zeugnisses hängt, und vor den Sühndeckel, der auf dem Zeugnis ist, da ich mit dir zusammenkommen will.
30.7 Und Aaron soll alle Morgen wohlriechendes Räucherwerk darauf anzünden; wenn er die Lampen zurichtet, soll er räuchern.
30.8 Desgleichen, wenn er in den Abendstunden die Lampen anzündet, soll er auch solches Räucherwerk anzünden. Es soll ein beständiges Räucherwerk sein vor dem HERRN in euren künftigen Geschlechtern.
30.9 Ihr sollt kein fremdes Räucherwerk darbringen darauf und auch kein Brandopfer, kein Speisopfer und kein Trankopfer darauf opfern.
30.10 Aber einmal im Jahr soll Aaron auf seinen Hörnern die Sühne vollziehen; mit dem Blut des Versöhnungsopfers soll er einmal jährlich darauf Sühne leisten für eure Geschlechter; er ist dem HERRN hochheilig.
30.11 Und der HERR redete mit Mose und sprach:
30.12 Wenn du die Zahl der Kinder Israel ermittelst, so soll ein jeder dem HERRN ein Lösegeld für seine Seele geben, wenn man sie zählt; damit ihnen nicht eine Plage widerfahre, wenn sie gezählt werden;
30.13 und zwar soll jeder, der durch die Musterung geht, einen halben Schekel geben, nach dem Schekel des Heiligtums; ein Schekel gilt zwanzig Gera. Der halbe Schekel ist eine Abgabe an den HERRN.
30.14 Wer durch die Musterung geht im Alter von zwanzig Jahren und darüber, der soll dem HERRN die Abgabe entrichten.
30.15 Der Reiche soll nicht mehr und der Arme nicht weniger als einen halben Schekel geben bei der Entrichtung der Abgabe an den HERRN zur Sühnung eurer Seelen.
30.16 Und du sollst das Sühnegeld von den Kindern Israel nehmen und es für den Dienst der Stiftshütte geben, daß es den Kindern Israel zum Gedächtnis diene vor dem HERRN, zur Sühnung für eure Seelen.
30.17 Weiter redete der HERR mit Mose und sprach:
30.18 Du sollst auch ein ehernes Becken machen mit einem ehernen Fuß, zum Waschen, und sollst es aufstellen zwischen der Stiftshütte und dem Altar, und Wasser darein tun,
30.19 daß Aaron und seine Söhne ihre Hände und Füße waschen.
30.20 Wenn sie in die Stiftshütte gehen wollen, so sollen sie sich mit Wasser waschen, damit sie nicht sterben; desgleichen wenn sie zum Altar nahen, um zu dienen und anzuzünden die Feueropfer des HERRN.
30.21 Und zwar sollen sie ihre Hände und ihre Füße waschen, damit sie nicht sterben. Das soll ihnen eine ewig gültige Ordnung sein, ihm und seinem Samen, für ihr Geschlecht.
30.22 Der HERR redete weiter mit Mose und sprach:
30.23 Nimm dir wohlriechende, auserlesene Spezereien: fünfhundert Schekel selbstausgeflossene Myrrhen und halb so viel Zimmet, also zweihundertundfünfzig, und wohlriechenden Kalmus, auch zweihundertundfünfzig,
30.24 dazu fünfhundert Schekel Kassia, nach dem Schekel des Heiligtums, und ein Hin Olivenöl; daraus mache ein heiliges Salböl,
30.25 nach der Kunst des Salbenbereiters gemengt; ein heiliges Salböl soll es sein.
30.26 Und du sollst damit die Stiftshütte und die Lade des Zeugnisses salben
30.27 und den Tisch mit allem seinem Gerät, den Leuchter mit seinem Gerät, den Räucheraltar,
30.28 den Brandopferaltar mit allem seinem Gerät und das Becken mit seinem Fuß.
30.29 Und sollst sie also weihen, daß sie hochheilig seien; alles, was damit in Berührung kommt, wird heilig.
30.30 Auch Aaron und seine Söhne sollst du salben und sie mir zu Priestern weihen.
30.31 Und du sollst zu den Kindern Israel sagen: Das soll mir ein heiliges Salböl sein für alle Zeiten!
30.32 Auf Menschenleiber soll es nicht gegossen werden; du sollst auch in der gleichen Zusammensetzung keines für euch machen; denn es ist heilig, darum soll es euch heilig sein.
30.33 Wer es nachmacht oder einem Fremden davon gibt, der soll von seinem Volk ausgerottet werden.
30.34 Und der HERR sprach zu Mose: Nimm dir Spezereien: wohlriechendes Harz, Räucherklaue, Galbanum und reinen Weihrauch, zu gleichen Teilen,
30.35 und mache Räucherwerk daraus, nach der Kunst des Salbenbereiters gemengt, gesalzen, rein und heilig.
30.36 Und zerreibe etwas davon ganz fein und lege etwas davon vor das Zeugnis in der Stiftshütte, wo ich mit dir zusammenkommen will. Das soll euch hochheilig sein.
30.37 Und von dem Räucherwerk, das nach diesen Vorschriften gemacht wird, sollt ihr euch keines machen, sondern es soll dem HERRN heilig sein.
30.38 Wer es nachmacht, um daran zu riechen, der soll von seinem Volk ausgerottet werden!
30.1 καὶ ποιήσεις θυσιαστήριον θυμιάματος ἐκ ξύλων ἀσήπτων καὶ ποιήσεις αὐτὸ
30.2 πήχεος τὸ μῆκος καὶ πήχεος τὸ εὖρος τετράγωνον ἔσται καὶ δύο πήχεων τὸ ὕψος ἐξ αὐτοῦ ἔσται τὰ κέρατα αὐτοῦ
30.3 καὶ καταχρυσώσεις αὐτὰ χρυσίῳ καθαρῷ τὴν ἐσχάραν αὐτοῦ καὶ τοὺς τοίχους αὐτοῦ κύκλῳ καὶ τὰ κέρατα αὐτοῦ καὶ ποιήσεις αὐτῷ στρεπτὴν στεφάνην χρυσῆν κύκλῳ
30.4 καὶ δύο δακτυλίους χρυσοῦς καθαροὺς ποιήσεις ὑπὸ τὴν στρεπτὴν στεφάνην αὐτοῦ εἰς τὰ δύο κλίτη ποιήσεις ἐν τοῖς δυσὶ πλευροῖς καὶ ἔσονται ψαλίδες ταῖς σκυτάλαις ὥστε αἴρειν αὐτὸ ἐν αὐταῖς
30.5 καὶ ποιήσεις σκυτάλας ἐκ ξύλων ἀσήπτων καὶ καταχρυσώσεις αὐτὰς χρυσίῳ
30.6 καὶ θήσεις αὐτὸ ἀπέναντι τοῦ καταπετάσματος τοῦ ὄντος ἐπὶ τῆς κιβωτοῦ τῶν μαρτυρίων ἐν οἷς γνωσθήσομαί σοι ἐκεῖθεν
30.7 καὶ θυμιάσει ἐπ' αὐτοῦ ααρων θυμίαμα σύνθετον λεπτόν τὸ πρωὶ πρωί ὅταν ἐπισκευάζῃ τοὺς λύχνους θυμιάσει ἐπ' αὐτοῦ
30.8 καὶ ὅταν ἐξάπτῃ ααρων τοὺς λύχνους ὀψέ θυμιάσει ἐπ' αὐτοῦ θυμίαμα ἐνδελεχισμοῦ διὰ παντὸς ἔναντι κυρίου εἰς γενεὰς αὐτῶν
30.9 καὶ οὐκ ἀνοίσεις ἐπ' αὐτοῦ θυμίαμα ἕτερον κάρπωμα θυσίαν καὶ σπονδὴν οὐ σπείσεις ἐπ' αὐτοῦ
30.10 καὶ ἐξιλάσεται ἐπ' αὐτὸ ααρων ἐπὶ τῶν κεράτων αὐτοῦ ἅπαξ τοῦ ἐνιαυτοῦ ἀπὸ τοῦ αἵματος τοῦ καθαρισμοῦ τῶν ἁμαρτιῶν τοῦ ἐξιλασμοῦ ἅπαξ τοῦ ἐνιαυτοῦ καθαριεῖ αὐτὸ εἰς τὰς γενεὰς αὐτῶν ἅγιον τῶν ἁγίων ἐστὶν κυρίῳ
30.11 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων
30.12 ἐὰν λάβῃς τὸν συλλογισμὸν τῶν υἱῶν ισραηλ ἐν τῇ ἐπισκοπῇ αὐτῶν καὶ δώσουσιν ἕκαστος λύτρα τῆς ψυχῆς αὐτοῦ τῷ κυρίῳ καὶ οὐκ ἔσται ἐν αὐτοῖς πτῶσις ἐν τῇ ἐπισκοπῇ αὐτῶν
30.13 καὶ τοῦτό ἐστιν ὃ δώσουσιν ὅσοι ἂν παραπορεύωνται τὴν ἐπίσκεψιν τὸ ἥμισυ τοῦ διδράχμου ὅ ἐστιν κατὰ τὸ δίδραχμον τὸ ἅγιον εἴκοσι ὀβολοὶ τὸ δίδραχμον τὸ δὲ ἥμισυ τοῦ διδράχμου εἰσφορὰ κυρίῳ
30.14 πᾶς ὁ παραπορευόμενος εἰς τὴν ἐπίσκεψιν ἀπὸ εἰκοσαετοῦς καὶ ἐπάνω δώσουσιν τὴν εἰσφορὰν κυρίῳ
30.15 ὁ πλουτῶν οὐ προσθήσει καὶ ὁ πενόμενος οὐκ ἐλαττονήσει ἀπὸ τοῦ ἡμίσους τοῦ διδράχμου ἐν τῷ διδόναι τὴν εἰσφορὰν κυρίῳ ἐξιλάσασθαι περὶ τῶν ψυχῶν ὑμῶν
30.16 καὶ λήμψῃ τὸ ἀργύριον τῆς εἰσφορᾶς παρὰ τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ δώσεις αὐτὸ εἰς κάτεργον τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καὶ ἔσται τοῖς υἱοῖς ισραηλ μνημόσυνον ἔναντι κυρίου ἐξιλάσασθαι περὶ τῶν ψυχῶν ὑμῶν
30.17 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων
30.18 ποίησον λουτῆρα χαλκοῦν καὶ βάσιν αὐτῷ χαλκῆν ὥστε νίπτεσθαι καὶ θήσεις αὐτὸν ἀνὰ μέσον τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ θυσιαστηρίου καὶ ἐκχεεῖς εἰς αὐτὸν ὕδωρ
30.19 καὶ νίψεται ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ ἐξ αὐτοῦ τὰς χεῖρας καὶ τοὺς πόδας ὕδατι
30.20 ὅταν εἰσπορεύωνται εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου νίψονται ὕδατι καὶ οὐ μὴ ἀποθάνωσιν ἢ ὅταν προσπορεύωνται πρὸς τὸ θυσιαστήριον λειτουργεῖν καὶ ἀναφέρειν τὰ ὁλοκαυτώματα κυρίῳ
30.21 νίψονται τὰς χεῖρας καὶ τοὺς πόδας ὕδατι ὅταν εἰσπορεύωνται εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου νίψονται ὕδατι ἵνα μὴ ἀποθάνωσιν καὶ ἔσται αὐτοῖς νόμιμον αἰώνιον αὐτῷ καὶ ταῖς γενεαῖς αὐτοῦ μετ' αὐτόν
30.22 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων
30.23 καὶ σὺ λαβὲ ἡδύσματα τὸ ἄνθος σμύρνης ἐκλεκτῆς πεντακοσίους σίκλους καὶ κινναμώμου εὐώδους τὸ ἥμισυ τούτου διακοσίους πεντήκοντα καὶ καλάμου εὐώδους διακοσίους πεντήκοντα
30.24 καὶ ἴρεως πεντακοσίους σίκλους τοῦ ἁγίου καὶ ἔλαιον ἐξ ἐλαίων ιν
30.25 καὶ ποιήσεις αὐτὸ ἔλαιον χρῖσμα ἅγιον μύρον μυρεψικὸν τέχνῃ μυρεψοῦ ἔλαιον χρῖσμα ἅγιον ἔσται
30.26 καὶ χρίσεις ἐξ αὐτοῦ τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ τὴν κιβωτὸν τοῦ μαρτυρίου
30.27 καὶ τὴν λυχνίαν καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτῆς καὶ τὸ θυσιαστήριον τοῦ θυμιάματος καὶ τὸ θυσιαστήριον τῶν ὁλοκαυτωμάτων καὶ πάντα αὐτοῦ τὰ σκεύη καὶ τὴν τράπεζαν καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτῆς καὶ τὸν λουτῆρα καὶ τὴν βάσιν αὐτοῦ
30.28 καὶ τὸ θυσιαστήριον τῶν ὁλοκαυτωμάτων καὶ πάντα αὐτοῦ τὰ σκεύη καὶ τὴν τράπεζαν καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτῆς καὶ τὸν λουτῆρα καὶ τὴν βάσιν αὐτοῦ
30.29 καὶ ἁγιάσεις αὐτά καὶ ἔσται ἅγια τῶν ἁγίων πᾶς ὁ ἁπτόμενος αὐτῶν ἁγιασθήσεται
30.30 καὶ ααρων καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ χρίσεις καὶ ἁγιάσεις αὐτοὺς ἱερατεύειν μοι
30.31 καὶ τοῖς υἱοῖς ισραηλ λαλήσεις λέγων ἔλαιον ἄλειμμα χρίσεως ἅγιον ἔσται τοῦτο ὑμῖν εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν
30.32 ἐπὶ σάρκα ἀνθρώπου οὐ χρισθήσεται καὶ κατὰ τὴν σύνθεσιν ταύτην οὐ ποιήσετε ὑμῖν ἑαυτοῖς ὡσαύτως ἅγιόν ἐστιν καὶ ἁγίασμα ἔσται ὑμῖν
30.33 ὃς ἂν ποιήσῃ ὡσαύτως καὶ ὃς ἂν δῷ ἀπ' αὐτοῦ ἀλλογενεῖ ἐξολεθρευθήσεται ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτοῦ
30.34 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν λαβὲ σεαυτῷ ἡδύσματα στακτήν ὄνυχα χαλβάνην ἡδυσμοῦ καὶ λίβανον διαφανῆ ἴσον ἴσῳ ἔσται
30.35 καὶ ποιήσουσιν ἐν αὐτῷ θυμίαμα μυρεψικὸν ἔργον μυρεψοῦ μεμιγμένον καθαρόν ἔργον ἅγιον
30.36 καὶ συγκόψεις ἐκ τούτων λεπτὸν καὶ θήσεις ἀπέναντι τῶν μαρτυρίων ἐν τῇ σκηνῇ τοῦ μαρτυρίου ὅθεν γνωσθήσομαί σοι ἐκεῖθεν ἅγιον τῶν ἁγίων ἔσται ὑμῖν
30.37 θυμίαμα κατὰ τὴν σύνθεσιν ταύτην οὐ ποιήσετε ὑμῖν αὐτοῖς ἁγίασμα ἔσται ὑμῖν κυρίῳ
30.38 ὃς ἂν ποιήσῃ ὡσαύτως ὥστε ὀσφραίνεσθαι ἐν αὐτῷ ἀπολεῖται ἐκ τοῦ λαοῦ αὐτοῦ
30.1 kai poiehseis thysiastehrion thymiamatos ek xylohn asehptohn kai poiehseis ayto
30.2 pehcheos to mehkos kai pehcheos to eyros tetragohnon estai kai dyo pehcheohn to ypsos ex aytoy estai ta kerata aytoy
30.3 kai katachrysohseis ayta chrysioh katharoh tehn escharan aytoy kai toys toichoys aytoy kykloh kai ta kerata aytoy kai poiehseis aytoh streptehn stephanehn chrysehn kykloh
30.4 kai dyo daktylioys chrysoys katharoys poiehseis ypo tehn streptehn stephanehn aytoy eis ta dyo kliteh poiehseis en tois dysi pleyrois kai esontai psalides tais skytalais ohste airein ayto en aytais
30.5 kai poiehseis skytalas ek xylohn asehptohn kai katachrysohseis aytas chrysioh
30.6 kai thehseis ayto apenanti toy katapetasmatos toy ontos epi tehs kibohtoy tohn martyriohn en ois gnohsthehsomai soi ekeithen
30.7 kai thymiasei ep' aytoy aarohn thymiama syntheton lepton to prohi prohi otan episkeyazeh toys lychnoys thymiasei ep' aytoy
30.8 kai otan exapteh aarohn toys lychnoys opse thymiasei ep' aytoy thymiama endelechismoy dia pantos enanti kyrioy eis geneas aytohn
30.9 kai oyk anoiseis ep' aytoy thymiama eteron karpohma thysian kai spondehn oy speiseis ep' aytoy
30.10 kai exilasetai ep' ayto aarohn epi tohn keratohn aytoy apax toy eniaytoy apo toy aimatos toy katharismoy tohn amartiohn toy exilasmoy apax toy eniaytoy kathariei ayto eis tas geneas aytohn agion tohn agiohn estin kyrioh
30.11 kai elalehsen kyrios pros mohysehn legohn
30.12 ean labehs ton syllogismon tohn yiohn israehl en teh episkopeh aytohn kai dohsoysin ekastos lytra tehs psychehs aytoy toh kyrioh kai oyk estai en aytois ptohsis en teh episkopeh aytohn
30.13 kai toyto estin o dohsoysin osoi an paraporeyohntai tehn episkepsin to ehmisy toy didrachmoy o estin kata to didrachmon to agion eikosi oboloi to didrachmon to de ehmisy toy didrachmoy eisphora kyrioh
30.14 pas o paraporeyomenos eis tehn episkepsin apo eikosaetoys kai epanoh dohsoysin tehn eisphoran kyrioh
30.15 o ploytohn oy prosthehsei kai o penomenos oyk elattonehsei apo toy ehmisoys toy didrachmoy en toh didonai tehn eisphoran kyrioh exilasasthai peri tohn psychohn ymohn
30.16 kai lehmpseh to argyrion tehs eisphoras para tohn yiohn israehl kai dohseis ayto eis katergon tehs skehnehs toy martyrioy kai estai tois yiois israehl mnehmosynon enanti kyrioy exilasasthai peri tohn psychohn ymohn
30.17 kai elalehsen kyrios pros mohysehn legohn
30.18 poiehson loytehra chalkoyn kai basin aytoh chalkehn ohste niptesthai kai thehseis ayton ana meson tehs skehnehs toy martyrioy kai ana meson toy thysiastehrioy kai ekcheeis eis ayton ydohr
30.19 kai nipsetai aarohn kai oi yioi aytoy ex aytoy tas cheiras kai toys podas ydati
30.20 otan eisporeyohntai eis tehn skehnehn toy martyrioy nipsontai ydati kai oy meh apothanohsin eh otan prosporeyohntai pros to thysiastehrion leitoyrgein kai anapherein ta olokaytohmata kyrioh
30.21 nipsontai tas cheiras kai toys podas ydati otan eisporeyohntai eis tehn skehnehn toy martyrioy nipsontai ydati ina meh apothanohsin kai estai aytois nomimon aiohnion aytoh kai tais geneais aytoy met' ayton
30.22 kai elalehsen kyrios pros mohysehn legohn
30.23 kai sy labe ehdysmata to anthos smyrnehs eklektehs pentakosioys sikloys kai kinnamohmoy eyohdoys to ehmisy toytoy diakosioys pentehkonta kai kalamoy eyohdoys diakosioys pentehkonta
30.24 kai ireohs pentakosioys sikloys toy agioy kai elaion ex elaiohn in
30.25 kai poiehseis ayto elaion chrisma agion myron myrepsikon techneh myrepsoy elaion chrisma agion estai
30.26 kai chriseis ex aytoy tehn skehnehn toy martyrioy kai tehn kibohton toy martyrioy
30.27 kai tehn lychnian kai panta ta skeyeh aytehs kai to thysiastehrion toy thymiamatos kai to thysiastehrion tohn olokaytohmatohn kai panta aytoy ta skeyeh kai tehn trapezan kai panta ta skeyeh aytehs kai ton loytehra kai tehn basin aytoy
30.28 kai to thysiastehrion tohn olokaytohmatohn kai panta aytoy ta skeyeh kai tehn trapezan kai panta ta skeyeh aytehs kai ton loytehra kai tehn basin aytoy
30.29 kai agiaseis ayta kai estai agia tohn agiohn pas o aptomenos aytohn agiasthehsetai
30.30 kai aarohn kai toys yioys aytoy chriseis kai agiaseis aytoys ierateyein moi
30.31 kai tois yiois israehl lalehseis legohn elaion aleimma chriseohs agion estai toyto ymin eis tas geneas ymohn
30.32 epi sarka anthrohpoy oy christhehsetai kai kata tehn synthesin taytehn oy poiehsete ymin eaytois ohsaytohs agion estin kai agiasma estai ymin
30.33 os an poiehseh ohsaytohs kai os an doh ap' aytoy allogenei exolethreythehsetai ek toy laoy aytoy
30.34 kai eipen kyrios pros mohysehn labe seaytoh ehdysmata staktehn onycha chalbanehn ehdysmoy kai libanon diaphaneh ison isoh estai
30.35 kai poiehsoysin en aytoh thymiama myrepsikon ergon myrepsoy memigmenon katharon ergon agion
30.36 kai sygkopseis ek toytohn lepton kai thehseis apenanti tohn martyriohn en teh skehneh toy martyrioy othen gnohsthehsomai soi ekeithen agion tohn agiohn estai ymin
30.37 thymiama kata tehn synthesin taytehn oy poiehsete ymin aytois agiasma estai ymin kyrioh
30.38 os an poiehseh ohsaytohs ohste osphrainesthai en aytoh apoleitai ek toy laoy aytoy
30.1 וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתֹו׃
30.2 אַמָּה אָרְכֹּו וְאַמָּה רָחְבֹּו רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתֹו מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו׃
30.3 וְצִפִּיתָ אֹתֹו זָהָב טָהֹור אֶת־גַּגֹּו וְאֶת־קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת־קַרְנֹתָיו וְעָשִׂיתָ לֹּו זֵר זָהָב סָבִיב׃
30.4 וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה־לֹּו ׀ מִתַּחַת לְזֵרֹו עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו תַּעֲשֶׂה עַל־שְׁנֵי צִדָּיו וְהָיָה לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֹתֹו בָּהֵמָּה׃
30.5 וְעָשִׂיתָ אֶת־הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב׃
30.6 וְנָתַתָּה אֹתֹו לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל־אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל־הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה׃
30.7 וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבֹו אֶת־הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה׃
30.8 וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת־הַנֵּרֹת בֵּין הָעֲרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם׃
30.9 לֹא־תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה וּמִנְחָה וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ עָלָיו׃
30.10 וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל־קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה׃ פ
30.11 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
30.12 כִּי תִשָּׂא אֶת־רֹאשׁ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשֹׁו לַיהוָה בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא־יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם׃
30.13 זֶה ׀ יִתְּנוּ כָּל־הָעֹבֵר עַל־הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה׃
30.14 כֹּל הָעֹבֵר עַל־הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת יְהוָה׃
30.15 הֶעָשִׁיר לֹא־יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת־תְּרוּמַת יְהוָה לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶם׃
30.16 וְלָקַחְתָּ אֶת־כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתֹו עַל־עֲבֹדַת אֹהֶל מֹועֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרֹון לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶם׃ פ
30.17 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
30.18 וְעָשִׂיתָ כִּיֹּור נְחֹשֶׁת וְכַנֹּו נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתֹו בֵּין־אֹהֶל מֹועֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם׃
30.19 וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת־יְדֵיהֶם וְאֶת־רַגְלֵיהֶם׃
30.20 בְּבֹאָם אֶל־אֹהֶל מֹועֵד יִרְחֲצוּ־מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ אֹו בְגִשְׁתָּם אֶל־הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַיהוָה׃
30.21 וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻתוּ וְהָיְתָה לָהֶם חָק־עֹולָם לֹו וּלְזַרְעֹו לְדֹרֹתָם׃ פ
30.22 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
30.23 וְאַתָּה קַח־לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר־דְּרֹור חֲמֵשׁ מֵאֹות וְקִנְּמָן־בֶּשֶׂם מַחֲצִיתֹו חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה־בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם׃
30.24 וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאֹות בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין׃
30.25 וְעָשִׂיתָ אֹתֹו מֶן מִשְׁחַת־קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת־קֹדֶשׁ יִהְיֶה׃
30.26 וּמָשַׁחְתָּ בֹו אֶת־אֹהֶל מֹועֵד וְאֵת אֲרֹון הָעֵדֻת׃
30.27 וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו וְאֶת־הַמְּנֹרָה וְאֶת־כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת׃
30.28 וְאֶת־מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו וְאֶת־הַכִּיֹּר וְאֶת־כַּנֹּו׃
30.29 וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ׃
30.30 וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי׃
30.31 וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר מֶן מִשְׁחַת־קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם׃
30.32 עַל־בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתֹּו לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם׃
30.33 אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל־זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו׃ ס
30.34 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה קַח־לְךָ סַמִּים נָטָף ׀ וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה׃
30.35 וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רֹוקֵחַ מְמֻלָּח טָהֹור קֹדֶשׁ׃
30.36 וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מֹועֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם׃
30.37 וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ לַיהוָה׃
30.38 אִישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה כָמֹוהָ לְהָרִיחַ בָּהּ וְנִכְרַת מֵעַמָּיו׃ ס
30.1 wOaaxijtaa mizbeha miqTar qToraet Oacej xxiTijm taOaxaeH Aotow׃
30.2 AamaaH Aaarkow wAamaaH raahbow raabwOa jiHjaeH wAamaatajim qomaatow mimaenw qarnotaajw׃
30.3 wcipijtaa Aotow zaaHaab TaaHowr Aaet-gagow wAaet-qijrotaajw saabijb wAaet-qarnotaajw wOaaxijtaa low zer zaaHaab saabijb׃
30.4 wxxtej TabOot zaaHaab taOaxaeH-low mitahat lzerow Oal xxtej calOotaajw taOaxaeH Oal-xxnej cidaajw wHaajaaH lbaatijm lbadijm laaxeAt Aotow baaHemaaH׃
30.5 wOaaxijtaa Aaet-Habadijm Oacej xxiTijm wcipijtaa Aotaam zaaHaab׃
30.6 wnaatataaH Aotow lipnej Hapaarokaet Aaxxaer Oal-Aaron HaaOedut lipnej Hakaporaet Aaxxaer Oal-HaaOedut Aaxxaer AiwaaOed lkaa xxaamaaH׃
30.7 wHiqTijr Oaalaajw AaHaron qToraet samijm baboqaer baboqaer bHejTijbow Aaet-Hanerot jaqTijraenaaH׃
30.8 wbHaOalot AaHaron Aaet-Hanerot bejn HaaOarbajim jaqTijraenaaH qToraet taamijd lipnej jHwaaH ldorotejkaem׃
30.9 loA-taOalw Oaalaajw qToraet zaaraaH wOolaaH wminhaaH wnesaek loA tiskw Oaalaajw׃
30.10 wkipaer AaHaron Oal-qarnotaajw Aahat baxxaanaaH midam haTaAt Hakipurijm Aahat baxxaanaaH jkaper Oaalaajw ldorotejkaem qodaexx-qaadaaxxijm HwA lajHwaaH׃ p
30.11 wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH leAmor׃
30.12 kij tixaaA Aaet-roAxx bnej-jixraaAel lipqudejHaem wnaatnw Aijxx kopaer napxxow lajHwaaH bipqod Aotaam wloA-jiHjaeH baaHaem naegaep bipqod Aotaam׃
30.13 zaeH jitnw kaal-HaaOober Oal-Hapqudijm mahacijt Haxxaeqael bxxaeqael Haqodaexx Oaexrijm geraaH Haxxaeqael mahacijt Haxxaeqael trwmaaH lajHwaaH׃
30.14 kol HaaOober Oal-Hapqudijm mibaen Oaexrijm xxaanaaH waamaaOlaaH jiten trwmat jHwaaH׃
30.15 HaeOaaxxijr loA-jarbaeH wHadal loA jamOijT mimahacijt Haxxaaqael laatet Aaet-trwmat jHwaaH lkaper Oal-napxxotejkaem׃
30.16 wlaaqahtaa Aaet-kaesaep Hakipurijm meAet bnej jixraaAel wnaatataa Aotow Oal-Oabodat AoHael mowOed wHaajaaH libnej jixraaAel lzikaarown lipnej jHwaaH lkaper Oal-napxxotejkaem׃ p
30.17 wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH leAmor׃
30.18 wOaaxijtaa kijowr nhoxxaet wkanow nhoxxaet lraahcaaH wnaatataa Aotow bejn-AoHael mowOed wbejn Hamizbeha wnaatataa xxaamaaH maajim׃
30.19 wraahacw AaHaron wbaanaajw mimaenw Aaet-jdejHaem wAaet-raglejHaem׃
30.20 bboAaam Aael-AoHael mowOed jirhacw-majim wloA jaamutw Aow bgixxtaam Aael-Hamizbeha lxxaaret lHaqTijr AixxaeH lajHwaaH׃
30.21 wraahacw jdejHaem wraglejHaem wloA jaamutw wHaajtaaH laaHaem haaq-Oowlaam low wlzarOow ldorotaam׃ p
30.22 wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH leAmor׃
30.23 wAataaH qah-lkaa bxaamijm roAxx maar-drowr hamexx meAowt wqinmaan-baexaem mahacijtow hamixxijm wmaaAtaajim wqneH-boxaem hamixxijm wmaaAtaajim׃
30.24 wqidaaH hamexx meAowt bxxaeqael Haqodaexx wxxaemaen zajit Hijn׃
30.25 wOaaxijtaa Aotow maen mixxhat-qodaexx roqah mirqahat maOaxeH roqeha xxaemaen mixxhat-qodaexx jiHjaeH׃
30.26 wmaaxxahtaa bow Aaet-AoHael mowOed wAet Aarown HaaOedut׃
30.27 wAaet-Haxxulhaan wAaet-kaal-kelaajw wAaet-HamnoraaH wAaet-kelaejHaa wAet mizbah HaqToraet׃
30.28 wAaet-mizbah HaaOolaaH wAaet-kaal-kelaajw wAaet-Hakijor wAaet-kanow׃
30.29 wqidaxxtaa Aotaam wHaajw qodaexx qaadaaxxijm kaal-HanogeOa baaHaem jiqdaaxx׃
30.30 wAaet-AaHaron wAaet-baanaajw timxxaah wqidaxxtaa Aotaam lkaHen lij׃
30.31 wAael-bnej jixraaAel tdaber leAmor maen mixxhat-qodaexx jiHjaeH zaeH lij ldorotejkaem׃
30.32 Oal-bxar Aaadaam loA jijsaak wbmatkuntow loA taOaxw kaamoHw qodaexx HwA qodaexx jiHjaeH laakaem׃
30.33 Aijxx Aaxxaer jirqah kaamoHw waAaxxaer jiten mimaenw Oal-zaar wnikrat meOamaajw׃ s
30.34 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH qah-lkaa samijm naaTaap wxxhelaet whaelbnaaH samijm wlbonaaH zakaaH bad bbad jiHjaeH׃
30.35 wOaaxijtaa AotaaH qToraet roqah maOaxeH rowqeha mmulaah TaaHowr qodaexx׃
30.36 wxxaahaqtaa mimaenaaH Haadeq wnaatataaH mimaenaaH lipnej HaaOedut bAoHael mowOed Aaxxaer AiwaaOed lkaa xxaamaaH qodaexx qaadaaxxijm tiHjaeH laakaem׃
30.37 wHaqToraet Aaxxaer taOaxaeH bmatkuntaaH loA taOaxw laakaem qodaexx tiHjaeH lkaa lajHwaaH׃
30.38 Aijxx Aaxxaer-jaOaxaeH kaamowHaa lHaarijha baaH wnikrat meOamaajw׃ s
30.1 ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃
30.2 אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃
30.3 וצפית אתו זהב טהור את־גגו ואת־קירתיו סביב ואת־קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃
30.4 ושתי טבעת זהב תעשה־לו ׀ מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על־שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃
30.5 ועשית את־הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃
30.6 ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על־ארן העדת לפני הכפרת אשר על־העדת אשר אועד לך שמה׃
30.7 והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את־הנרת יקטירנה׃
30.8 ובהעלת אהרן את־הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃
30.9 לא־תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃
30.10 וכפר אהרן על־קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש־קדשים הוא ליהוה׃ פ
30.11 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
30.12 כי תשא את־ראש בני־ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא־יהיה בהם נגף בפקד אתם׃
30.13 זה ׀ יתנו כל־העבר על־הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃
30.14 כל העבר על־הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃
30.15 העשיר לא־ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את־תרומת יהוה לכפר על־נפשתיכם׃
30.16 ולקחת את־כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על־עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על־נפשתיכם׃ פ
30.17 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
30.18 ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃
30.19 ורחצו אהרן ובניו ממנו את־ידיהם ואת־רגליהם׃
30.20 בבאם אל־אהל מועד ירחצו־מים ולא ימתו או בגשתם אל־המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃
30.21 ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק־עולם לו ולזרעו לדרתם׃ פ
30.22 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
30.23 ואתה קח־לך בשמים ראש מר־דרור חמש מאות וקנמן־בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה־בשם חמשים ומאתים׃
30.24 וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃
30.25 ועשית אתו מן משחת־קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת־קדש יהיה׃
30.26 ומשחת בו את־אהל מועד ואת ארון העדת׃
30.27 ואת־השלחן ואת־כל־כליו ואת־המנרה ואת־כליה ואת מזבח הקטרת׃
30.28 ואת־מזבח העלה ואת־כל־כליו ואת־הכיר ואת־כנו׃
30.29 וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל־הנגע בהם יקדש׃
30.30 ואת־אהרן ואת־בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃
30.31 ואל־בני ישראל תדבר לאמר מן משחת־קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃
30.32 על־בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃
30.33 איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על־זר ונכרת מעמיו׃ ס
30.34 ויאמר יהוה אל־משה קח־לך סמים נטף ׀ ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃
30.35 ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃
30.36 ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃
30.37 והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃
30.38 איש אשר־יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃ ס
30.1 wOxjt mzbh mqTr qTrt Ocj xTjm tOxH Atw׃
30.2 AmH Arkw wAmH rhbw rbwO jHjH wAmtjm qmtw mmnw qrntjw׃
30.3 wcpjt Atw zHb THwr At-ggw wAt-qjrtjw sbjb wAt-qrntjw wOxjt lw zr zHb sbjb׃
30.4 wxtj TbOt zHb tOxH-lw mtht lzrw Ol xtj clOtjw tOxH Ol-xnj cdjw wHjH lbtjm lbdjm lxAt Atw bHmH׃
30.5 wOxjt At-Hbdjm Ocj xTjm wcpjt Atm zHb׃
30.6 wnttH Atw lpnj Hprkt Axr Ol-Arn HOdt lpnj Hkprt Axr Ol-HOdt Axr AwOd lk xmH׃
30.7 wHqTjr Oljw AHrn qTrt smjm bbqr bbqr bHjTjbw At-Hnrt jqTjrnH׃
30.8 wbHOlt AHrn At-Hnrt bjn HOrbjm jqTjrnH qTrt tmjd lpnj jHwH ldrtjkm׃
30.9 lA-tOlw Oljw qTrt zrH wOlH wmnhH wnsk lA tskw Oljw׃
30.10 wkpr AHrn Ol-qrntjw Aht bxnH mdm hTAt Hkprjm Aht bxnH jkpr Oljw ldrtjkm qdx-qdxjm HwA ljHwH׃ p
30.11 wjdbr jHwH Al-mxH lAmr׃
30.12 kj txA At-rAx bnj-jxrAl lpqdjHm wntnw Ajx kpr npxw ljHwH bpqd Atm wlA-jHjH bHm ngp bpqd Atm׃
30.13 zH jtnw kl-HObr Ol-Hpqdjm mhcjt Hxql bxql Hqdx Oxrjm grH Hxql mhcjt Hxql trwmH ljHwH׃
30.14 kl HObr Ol-Hpqdjm mbn Oxrjm xnH wmOlH jtn trwmt jHwH׃
30.15 HOxjr lA-jrbH wHdl lA jmOjT mmhcjt Hxql ltt At-trwmt jHwH lkpr Ol-npxtjkm׃
30.16 wlqht At-ksp Hkprjm mAt bnj jxrAl wntt Atw Ol-Obdt AHl mwOd wHjH lbnj jxrAl lzkrwn lpnj jHwH lkpr Ol-npxtjkm׃ p
30.17 wjdbr jHwH Al-mxH lAmr׃
30.18 wOxjt kjwr nhxt wknw nhxt lrhcH wntt Atw bjn-AHl mwOd wbjn Hmzbh wntt xmH mjm׃
30.19 wrhcw AHrn wbnjw mmnw At-jdjHm wAt-rgljHm׃
30.20 bbAm Al-AHl mwOd jrhcw-mjm wlA jmtw Aw bgxtm Al-Hmzbh lxrt lHqTjr AxH ljHwH׃
30.21 wrhcw jdjHm wrgljHm wlA jmtw wHjtH lHm hq-Owlm lw wlzrOw ldrtm׃ p
30.22 wjdbr jHwH Al-mxH lAmr׃
30.23 wAtH qh-lk bxmjm rAx mr-drwr hmx mAwt wqnmn-bxm mhcjtw hmxjm wmAtjm wqnH-bxm hmxjm wmAtjm׃
30.24 wqdH hmx mAwt bxql Hqdx wxmn zjt Hjn׃
30.25 wOxjt Atw mn mxht-qdx rqh mrqht mOxH rqh xmn mxht-qdx jHjH׃
30.26 wmxht bw At-AHl mwOd wAt Arwn HOdt׃
30.27 wAt-Hxlhn wAt-kl-kljw wAt-HmnrH wAt-kljH wAt mzbh HqTrt׃
30.28 wAt-mzbh HOlH wAt-kl-kljw wAt-Hkjr wAt-knw׃
30.29 wqdxt Atm wHjw qdx qdxjm kl-HngO bHm jqdx׃
30.30 wAt-AHrn wAt-bnjw tmxh wqdxt Atm lkHn lj׃
30.31 wAl-bnj jxrAl tdbr lAmr mn mxht-qdx jHjH zH lj ldrtjkm׃
30.32 Ol-bxr Adm lA jjsk wbmtkntw lA tOxw kmHw qdx HwA qdx jHjH lkm׃
30.33 Ajx Axr jrqh kmHw wAxr jtn mmnw Ol-zr wnkrt mOmjw׃ s
30.34 wjAmr jHwH Al-mxH qh-lk smjm nTp wxhlt whlbnH smjm wlbnH zkH bd bbd jHjH׃
30.35 wOxjt AtH qTrt rqh mOxH rwqh mmlh THwr qdx׃
30.36 wxhqt mmnH Hdq wnttH mmnH lpnj HOdt bAHl mwOd Axr AwOd lk xmH qdx qdxjm tHjH lkm׃
30.37 wHqTrt Axr tOxH bmtkntH lA tOxw lkm qdx tHjH lk ljHwH׃
30.38 Ajx Axr-jOxH kmwH lHrjh bH wnkrt mOmjw׃ s
30.1 Facies quoque altare ad adolendum thymiama de lignis acaciae
30.2 habens cubitum longitudinis et alterum latitudinis, id est quadrangulum, et duos cubitos in altitudine; cornua ex ipso procedent.
30.3 Vestiesque illud auro purissimo, tam craticulam eius quam parietes per circuitum et cornua. Faciesque ei coronam aureolam per gyrum
30.4 et duos anulos aureos sub corona in duobus lateribus, ut mittantur in eos vectes, et altare portetur.
30.5 Ipsos quoque vectes facies de lignis acaciae et inaurabis.
30.6 Ponesque altare contra velum, quod ante arcam pendet testimonii, coram propitiatorio, quo tegitur testimonium, ubi conveniam ad te.
30.7 Et adolebit incensum super eo Aaron suave fragrans mane. Quando componet lucernas, incendet illud;
30.8 et quando collocabit eas ad vesperum, uret thymiama sempiternum coram Domino in generationes vestras.
30.9 Non offeretis super eo thymiama compositionis alterius nec holocaustum nec oblationem, nec libabitis libamina.
30.10 Et expiabit Aaron super cornua eius semel per annum in sanguine sacrificii pro peccato; et placabit super eo in generationibus vestris: sanctum sanctorum erit Domino ”.
30.11 Locutusque est Dominus ad Moysen dicens:
30.12 “ Quando tuleris summam filiorum Israel iuxta numerum, dabunt singuli pretium expiationis pro animabus suis Domino; et non erit plaga in eis, cum fuerint recensiti.
30.13 Hoc autem dabit omnis, qui transit ad censum, dimidium sicli iuxta mensuram sanctuarii siclus viginti obolos habet ; media pars sicli offeretur Domino.
30.14 Qui habetur in numero a viginti annis et supra, dabit pretium;
30.15 dives non addet ad medium sicli, et pauper nihil minuet, quando dabitis oblationem Domino in expiationem animarum vestrarum.
30.16 Susceptamque expiationis pecuniam, quae collata est a filiis Israel, trades in usus tabernaculi conventus, ut sit monumentum eorum coram Domino et propitietur animabus illorum ”.
30.17 Locutusque est Dominus ad Moysen dicens:
30.18 “ Facies et labrum aeneum cum basi aenea ad lavandum; ponesque illud inter tabernaculum conventus et altare. Et, missa aqua,
30.19 lavabunt in eo Aaron et filii eius manus suas ac pedes.
30.20 Quando ingressuri sunt tabernaculum conventus, lavabunt se aqua, ne moriantur; vel quando accessuri sunt ad altare, ut ministrent, ut adoleant victimam Domino.
30.21 Et lavabunt manus et pedes, ne moriantur: legitimum sempiternum erit, ipsi et semini eius per successiones ”.
30.22 Locutusque est Dominus ad Moysen
30.23 dicens: “ Sume tibi aromata prima myrrhae electae quingentos siclos et cinnamomi boni odoris medium, id est ducentos quinquaginta siclos, calami suave olentis similiter ducentos quinquaginta,
30.24 casiae autem quingentos siclos, in pondere sanctuarii, olei de olivetis mensuram hin.
30.25 Faciesque unctionis oleum sanctum, unguentum compositum opere unguentarii; unctionis oleum sanctum erit.
30.26 Et unges ex eo tabernaculum conventus et arcam testamenti
30.27 mensamque cum vasis suis, candelabrum et utensilia eius, altaria thymiamatis
30.28 et holocausti et universam supellectilem, quae ad cultum eorum pertinet, et labrum cum basi sua.
30.29 Sanctificabisque omnia, et erunt sancta sanctorum: qui tetigerit ea, sanctificabitur.
30.30 Aaron et filios eius unges sanctificabisque eos, ut sacerdotio fungantur mihi.
30.31 Filiis quoque Israel dices: Hoc oleum unctionis sanctum erit mihi in generationes vestras.
30.32 Caro hominis non ungetur ex eo, et iuxta compositionem eius non facietis aliud, quia sanctum est et sanctum erit vobis.
30.33 Homo quicumque tale composuerit et dederit ex eo super alienum, exterminabitur de populo suo ”.
30.34 Dixitque Dominus ad Moysen: “ Sume tibi aromata, stacten et onycha, galbanum boni odoris et tus lucidissimum; aequalis ponderis erunt omnia.
30.35 Faciesque thymiama compositum opere unguentarii, sale conditum et purum et sanctum.
30.36 Cumque in tenuissimum pulverem ex parte contuderis, pones ex eo coram testimonio in tabernaculo conventus, in quo conveniam ad te: sanctum sanctorum erit vobis thymiama.
30.37 Talem compositionem non facietis in usus vestros, quia tibi sanctum erit pro Domino;
30.38 homo quicumque fecerit simile, ut odore illius perfruatur, peribit de populis suis ”.
31.1 Und der HERR redete mit Mose und sprach:
31.2 Siehe, ich habe mit Namen berufen Bezaleel, den Sohn Uris, des Sohnes Hurs, vom Stamme Juda,
31.3 und habe ihn mit dem Geiste Gottes erfüllt, mit Weisheit und Verstand und Erkenntnis und mit allerlei Fertigkeit,
31.4 Erfindungen zu machen und sie auszuführen in Gold, Silber und Erz,
31.5 und künstlich Steine zu schneiden und einzusetzen und künstlich zu zimmern am Holz, zu machen allerlei Werke.
31.6 Und siehe, ich habe ihm beigegeben Oholiab, den Sohn Ahisamachs, vom Stamme Dan, und habe allen Weisen die Weisheit ins Herz gegeben, daß sie alles, was ich dir geboten habe, machen sollen:
31.7 Die Stiftshütte, die Lade des Zeugnisses, den Sühndeckel darauf und alle Geräte der Hütte,
31.8 den Tisch und seine Geräte, den reinen Leuchter und alle seine Geräte, den Räucheraltar,
31.9 den Brandopferaltar mit allen seinen Geräten, das Becken mit seinem Fuß,
31.10 die Amtskleider und die heiligen Kleider des Priesters Aaron und die Kleider seiner Söhne, priesterlich zu dienen,
31.11 und das Salböl und das Räucherwerk von Spezerei zum Heiligtum; ganz so, wie ich dir geboten habe, sollen sie es machen.
31.12 Und der HERR redete mit Mose und sprach:
31.13 Sage den Kindern Israel und sprich: Beobachtet nur ja meine Sabbate! Denn sie sind das Zeichen zwischen mir und euch für alle eure Geschlechter, damit man wisse, daß ich der HERR bin, der euch heiligt.
31.14 Und zwar sollt ihr den Sabbat beobachten, weil er euch heilig sein soll. Wer ihn entheiligt, der soll des Todes sterben; wer an demselben eine Arbeit verrichtet, dessen Seele soll ausgerottet werden aus seinem Volk!
31.15 Sechs Tage soll man arbeiten; aber am siebenten Tage ist der Sabbat, die heilige Ruhe des HERRN. Wer am Sabbattag eine Arbeit verrichtet, der soll des Todes sterben!
31.16 Und zwar sollen die Kinder Israel den Sabbat halten, damit sie ihn für alle ihre Geschlechter zum ewigen Bunde machen.
31.17 Er ist ein ewiges Zeichen zwischen mir und den Kindern Israel; denn in sechs Tagen machte der HERR Himmel und Erde; aber am siebenten Tage ruhte er und erquickte sich.
31.18 Als er mit Mose auf dem Berge Sinai zu Ende geredet hatte, gab er ihm die beiden Tafeln des Zeugnisses; die waren steinern und mit dem Finger Gottes beschrieben.
31.1 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων
31.2 ἰδοὺ ἀνακέκλημαι ἐξ ὀνόματος τὸν βεσελεηλ τὸν τοῦ ουριου τὸν ωρ τῆς φυλῆς ιουδα
31.3 καὶ ἐνέπλησα αὐτὸν πνεῦμα θεῖον σοφίας καὶ συνέσεως καὶ ἐπιστήμης ἐν παντὶ ἔργῳ
31.4 διανοεῖσθαι καὶ ἀρχιτεκτονῆσαι ἐργάζεσθαι τὸ χρυσίον καὶ τὸ ἀργύριον καὶ τὸν χαλκὸν καὶ τὴν ὑάκινθον καὶ τὴν πορφύραν καὶ τὸ κόκκινον τὸ νηστὸν καὶ τὴν βύσσον τὴν κεκλωσμένην
31.5 καὶ τὰ λιθουργικὰ καὶ εἰς τὰ ἔργα τὰ τεκτονικὰ τῶν ξύλων ἐργάζεσθαι κατὰ πάντα τὰ ἔργα
31.6 καὶ ἐγὼ ἔδωκα αὐτὸν καὶ τὸν ελιαβ τὸν τοῦ αχισαμαχ ἐκ φυλῆς δαν καὶ παντὶ συνετῷ καρδίᾳ δέδωκα σύνεσιν καὶ ποιήσουσιν πάντα ὅσα σοι συνέταξα
31.7 τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης καὶ τὸ ἱλαστήριον τὸ ἐπ' αὐτῆς καὶ τὴν διασκευὴν τῆς σκηνῆς
31.8 καὶ τὰ θυσιαστήρια καὶ τὴν τράπεζαν καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτῆς καὶ τὴν λυχνίαν τὴν καθαρὰν καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτῆς
31.9 καὶ τὸν λουτῆρα καὶ τὴν βάσιν αὐτοῦ
31.10 καὶ τὰς στολὰς τὰς λειτουργικὰς ααρων καὶ τὰς στολὰς τῶν υἱῶν αὐτοῦ ἱερατεύειν μοι
31.11 καὶ τὸ ἔλαιον τῆς χρίσεως καὶ τὸ θυμίαμα τῆς συνθέσεως τοῦ ἁγίου κατὰ πάντα ὅσα ἐγὼ ἐνετειλάμην σοι ποιήσουσιν
31.12 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων
31.13 καὶ σὺ σύνταξον τοῖς υἱοῖς ισραηλ λέγων ὁρᾶτε καὶ τὰ σάββατά μου φυλάξεσθε σημεῖόν ἐστιν παρ' ἐμοὶ καὶ ἐν ὑμῖν εἰς τὰς γενεὰς ὑμῶν ἵνα γνῶτε ὅτι ἐγὼ κύριος ὁ ἁγιάζων ὑμᾶς
31.14 καὶ φυλάξεσθε τὰ σάββατα ὅτι ἅγιον τοῦτό ἐστιν κυρίου ὑμῖν ὁ βεβηλῶν αὐτὸ θανάτῳ θανατωθήσεται πᾶς ὃς ποιήσει ἐν αὐτῷ ἔργον ἐξολεθρευθήσεται ἡ ψυχὴ ἐκείνη ἐκ μέσου τοῦ λαοῦ αὐτοῦ
31.15 ἓξ ἡμέρας ποιήσεις ἔργα τῇ δὲ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ σάββατα ἀνάπαυσις ἁγία τῷ κυρίῳ πᾶς ὃς ποιήσει ἔργον τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ θανάτῳ θανατωθήσεται
31.16 καὶ φυλάξουσιν οἱ υἱοὶ ισραηλ τὰ σάββατα ποιεῖν αὐτὰ εἰς τὰς γενεὰς αὐτῶν διαθήκη αἰώνιος
31.17 ἐν ἐμοὶ καὶ τοῖς υἱοῖς ισραηλ σημεῖόν ἐστιν αἰώνιον ὅτι ἐν ἓξ ἡμέραις ἐποίησεν κύριος τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἐπαύσατο καὶ κατέπαυσεν
31.18 καὶ ἔδωκεν μωυσεῖ ἡνίκα κατέπαυσεν λαλῶν αὐτῷ ἐν τῷ ὄρει τῷ σινα τὰς δύο πλάκας τοῦ μαρτυρίου πλάκας λιθίνας γεγραμμένας τῷ δακτύλῳ τοῦ θεοῦ
31.1 kai elalehsen kyrios pros mohysehn legohn
31.2 idoy anakeklehmai ex onomatos ton beseleehl ton toy oyrioy ton ohr tehs phylehs ioyda
31.3 kai eneplehsa ayton pneyma theion sophias kai syneseohs kai epistehmehs en panti ergoh
31.4 dianoeisthai kai architektonehsai ergazesthai to chrysion kai to argyrion kai ton chalkon kai tehn yakinthon kai tehn porphyran kai to kokkinon to nehston kai tehn bysson tehn keklohsmenehn
31.5 kai ta lithoyrgika kai eis ta erga ta tektonika tohn xylohn ergazesthai kata panta ta erga
31.6 kai egoh edohka ayton kai ton eliab ton toy achisamach ek phylehs dan kai panti synetoh kardia dedohka synesin kai poiehsoysin panta osa soi synetaxa
31.7 tehn skehnehn toy martyrioy kai tehn kibohton tehs diathehkehs kai to ilastehrion to ep' aytehs kai tehn diaskeyehn tehs skehnehs
31.8 kai ta thysiastehria kai tehn trapezan kai panta ta skeyeh aytehs kai tehn lychnian tehn katharan kai panta ta skeyeh aytehs
31.9 kai ton loytehra kai tehn basin aytoy
31.10 kai tas stolas tas leitoyrgikas aarohn kai tas stolas tohn yiohn aytoy ierateyein moi
31.11 kai to elaion tehs chriseohs kai to thymiama tehs syntheseohs toy agioy kata panta osa egoh eneteilamehn soi poiehsoysin
31.12 kai elalehsen kyrios pros mohysehn legohn
31.13 kai sy syntaxon tois yiois israehl legohn orate kai ta sabbata moy phylaxesthe sehmeion estin par' emoi kai en ymin eis tas geneas ymohn ina gnohte oti egoh kyrios o agiazohn ymas
31.14 kai phylaxesthe ta sabbata oti agion toyto estin kyrioy ymin o bebehlohn ayto thanatoh thanatohthehsetai pas os poiehsei en aytoh ergon exolethreythehsetai eh psycheh ekeineh ek mesoy toy laoy aytoy
31.15 ex ehmeras poiehseis erga teh de ehmera teh ebdomeh sabbata anapaysis agia toh kyrioh pas os poiehsei ergon teh ehmera teh ebdomeh thanatoh thanatohthehsetai
31.16 kai phylaxoysin oi yioi israehl ta sabbata poiein ayta eis tas geneas aytohn diathehkeh aiohnios
31.17 en emoi kai tois yiois israehl sehmeion estin aiohnion oti en ex ehmerais epoiehsen kyrios ton oyranon kai tehn gehn kai teh ehmera teh ebdomeh epaysato kai katepaysen
31.18 kai edohken mohysei ehnika katepaysen lalohn aytoh en toh orei toh sina tas dyo plakas toy martyrioy plakas lithinas gegrammenas toh daktyloh toy theoy
31.1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
31.2 רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה׃
31.3 וָאֲמַלֵּא אֹתֹו רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל־מְלָאכָה׃
31.4 לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂות בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת׃
31.5 וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשֹׂות בְּכָל־מְלָאכָה׃
31.6 וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתֹּו אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן־אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה־דָן וּבְלֵב כָּל־חֲכַם־לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ׃
31.7 אֵת ׀ אֹהֶל מֹועֵד וְאֶת־הָאָרֹן לָעֵדֻת וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עָלָיו וְאֵת כָּל־כְּלֵי הָאֹהֶל׃
31.8 וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן וְאֶת־כֵּלָיו וְאֶת־הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה וְאֶת־כָּל־כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת׃
31.9 וְאֶת־מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו וְאֶת־הַכִּיֹּור וְאֶת־כַּנֹּו׃
31.10 וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת־בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת־בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן׃
31.11 וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶת־קְטֹרֶת הַסַּמִּים לַקֹּדֶשׁ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוִּיתִךָ יַעֲשׂוּ׃ פ
31.12 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
31.13 וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אֹות הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם׃
31.14 וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מֹות יוּמָת כִּי כָּל־הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ׃
31.15 שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתֹון קֹדֶשׁ לַיהוָה כָּל־הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיֹום הַשַּׁבָּת מֹות יוּמָת׃
31.16 וְשָׁמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשַּׁבָּת לַעֲשֹׂות אֶת־הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עֹולָם׃
31.17 בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֹות הִוא לְעֹלָם כִּי־שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃ ס
31.18 וַיִּתֵּן אֶל־מֹשֶׁה כְּכַלֹּתֹו לְדַבֵּר אִתֹּו בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים׃
31.1 wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH leAmor׃
31.2 rAeH qaaraaAtij bxxem bcalAel baen-Awrij baen-hwr lmaTeH jHwdaaH׃
31.3 waaAamaleA Aotow rwha AaeloHijm bhaakmaaH wbitbwnaaH wbdaOat wbkaal-mlaaAkaaH׃
31.4 lahxxob mahaxxaabot laOaxowt bazaaHaab wbakaesaep wbanhoxxaet׃
31.5 wbaharoxxaet Aaebaen lmaloAt wbaharoxxaet Oec laOaxowt bkaal-mlaaAkaaH׃
31.6 waAanij HineH naatatij Aitow Aet AaaHaalijAaab baen-Aahijsaamaak lmaTeH-daan wbleb kaal-hakam-leb naatatij haakmaaH wOaaxw Aet kaal-Aaxxaer ciwijtikaa׃
31.7 Aet AoHael mowOed wAaet-HaaAaaron laaOedut wAaet-Hakaporaet Aaxxaer Oaalaajw wAet kaal-klej HaaAoHael׃
31.8 wAaet-Haxxulhaan wAaet-kelaajw wAaet-HamnoraaH HaTHoraaH wAaet-kaal-kelaejHaa wAet mizbah HaqToraet׃
31.9 wAaet-mizbah HaaOolaaH wAaet-kaal-kelaajw wAaet-Hakijowr wAaet-kanow׃
31.10 wAet bigdej Haxraad wAaet-bigdej Haqodaexx lAaHaron HakoHen wAaet-bigdej baanaajw lkaHen׃
31.11 wAet xxaemaen HamixxhaaH wAaet-qToraet Hasamijm laqodaexx kkol Aaxxaer-ciwijtikaa jaOaxw׃ p
31.12 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH leAmor׃
31.13 wAataaH daber Aael-bnej jixraaAel leAmor Aak Aaet-xxabtotaj tixxmorw kij Aowt HiwA bejnij wbejnejkaem ldorotejkaem laadaOat kij Aanij jHwaaH mqadixxkaem׃
31.14 wxxmartaem Aaet-Haxxabaat kij qodaexx HiwA laakaem mhallaejHaa mowt jwmaat kij kaal-HaaOoxaeH baaH mlaaAkaaH wnikrtaaH Hanaepaexx HaHiwA miqaeraeb OamaejHaa׃
31.15 xxexxaet jaamijm jeOaaxaeH mlaaAkaaH wbajowm HaxxbijOij xxabat xxabaatown qodaexx lajHwaaH kaal-HaaOoxaeH mlaaAkaaH bjowm Haxxabaat mowt jwmaat׃
31.16 wxxaamrw bnej-jixraaAel Aaet-Haxxabaat laOaxowt Aaet-Haxxabaat ldorotaam brijt Oowlaam׃
31.17 bejnij wbejn bnej jixraaAel Aowt HiwA lOolaam kij-xxexxaet jaamijm OaaxaaH jHwaaH Aaet-Haxxaamajim wAaet-HaaAaaraec wbajowm HaxxbijOij xxaabat wajinaapaxx׃ s
31.18 wajiten Aael-moxxaeH kkalotow ldaber Aitow bHar sijnaj xxnej luhot HaaOedut luhot Aaebaen ktubijm bAaecbaO AaeloHijm׃
31.1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
31.2 ראה קראתי בשם בצלאל בן־אורי בן־חור למטה יהודה׃
31.3 ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל־מלאכה׃
31.4 לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת׃
31.5 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל־מלאכה׃
31.6 ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן־אחיסמך למטה־דן ובלב כל־חכם־לב נתתי חכמה ועשו את כל־אשר צויתך׃
31.7 את ׀ אהל מועד ואת־הארן לעדת ואת־הכפרת אשר עליו ואת כל־כלי האהל׃
31.8 ואת־השלחן ואת־כליו ואת־המנרה הטהרה ואת־כל־כליה ואת מזבח הקטרת׃
31.9 ואת־מזבח העלה ואת־כל־כליו ואת־הכיור ואת־כנו׃
31.10 ואת בגדי השרד ואת־בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת־בגדי בניו לכהן׃
31.11 ואת שמן המשחה ואת־קטרת הסמים לקדש ככל אשר־צויתך יעשו׃ פ
31.12 ויאמר יהוה אל־משה לאמר׃
31.13 ואתה דבר אל־בני ישראל לאמר אך את־שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם׃
31.14 ושמרתם את־השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל־העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה׃
31.15 ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל־העשה מלאכה ביום השבת מות יומת׃
31.16 ושמרו בני־ישראל את־השבת לעשות את־השבת לדרתם ברית עולם׃
31.17 ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי־ששת ימים עשה יהוה את־השמים ואת־הארץ וביום השביעי שבת וינפש׃ ס
31.18 ויתן אל־משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים׃
31.1 wjdbr jHwH Al-mxH lAmr׃
31.2 rAH qrAtj bxm bclAl bn-Awrj bn-hwr lmTH jHwdH׃
31.3 wAmlA Atw rwh AlHjm bhkmH wbtbwnH wbdOt wbkl-mlAkH׃
31.4 lhxb mhxbt lOxwt bzHb wbksp wbnhxt׃
31.5 wbhrxt Abn lmlAt wbhrxt Oc lOxwt bkl-mlAkH׃
31.6 wAnj HnH nttj Atw At AHljAb bn-Ahjsmk lmTH-dn wblb kl-hkm-lb nttj hkmH wOxw At kl-Axr cwjtk׃
31.7 At AHl mwOd wAt-HArn lOdt wAt-Hkprt Axr Oljw wAt kl-klj HAHl׃
31.8 wAt-Hxlhn wAt-kljw wAt-HmnrH HTHrH wAt-kl-kljH wAt mzbh HqTrt׃
31.9 wAt-mzbh HOlH wAt-kl-kljw wAt-Hkjwr wAt-knw׃
31.10 wAt bgdj Hxrd wAt-bgdj Hqdx lAHrn HkHn wAt-bgdj bnjw lkHn׃
31.11 wAt xmn HmxhH wAt-qTrt Hsmjm lqdx kkl Axr-cwjtk jOxw׃ p
31.12 wjAmr jHwH Al-mxH lAmr׃
31.13 wAtH dbr Al-bnj jxrAl lAmr Ak At-xbttj txmrw kj Awt HwA bjnj wbjnjkm ldrtjkm ldOt kj Anj jHwH mqdxkm׃
31.14 wxmrtm At-Hxbt kj qdx HwA lkm mhlljH mwt jwmt kj kl-HOxH bH mlAkH wnkrtH Hnpx HHwA mqrb OmjH׃
31.15 xxt jmjm jOxH mlAkH wbjwm HxbjOj xbt xbtwn qdx ljHwH kl-HOxH mlAkH bjwm Hxbt mwt jwmt׃
31.16 wxmrw bnj-jxrAl At-Hxbt lOxwt At-Hxbt ldrtm brjt Owlm׃
31.17 bjnj wbjn bnj jxrAl Awt HwA lOlm kj-xxt jmjm OxH jHwH At-Hxmjm wAt-HArc wbjwm HxbjOj xbt wjnpx׃ s
31.18 wjtn Al-mxH kkltw ldbr Atw bHr sjnj xnj lht HOdt lht Abn ktbjm bAcbO AlHjm׃
31.1 Locutusque est Dominus ad Moysen dicens:
31.2 “ Ecce voca vi ex nomine Beseleel filium Uri filii Hur de tribu Iudae
31.3 et implevi eum spiritu Dei, sapientia et intellegentia et scientia in omni opere
31.4 ad excogitandum, quidquid fabrefieri potest ex auro et argento et aere,
31.5 ad scindendum et includendum gemmas et ad sculpendum ligna, ad faciendum omne opus;
31.6 dedique ei socium Ooliab filium Achisamech de tribu Dan et in corde omnis eruditi posui sapientiam, ut faciant cuncta, quae praecepi tibi:
31.7 tabernaculum conventus et arcam testimonii et propitiatorium, quod super eam est, et cuncta vasa tabernaculi
31.8 mensamque et vasa eius, candelabrum purissimum cum vasis suis et altaria thymiamatis
31.9 et holocausti et omnia vasa eorum, labrum cum basi sua
31.10 et vestes textas et vestes sanctas Aaron sacerdoti et vestes filiorum eius, ut fungantur officio suo in sacris,
31.11 oleum unctionis et thymiama aromatum in sanctuario: omnia, quae praecepi tibi, facient ”.
31.12 Et locutus est Dominus ad Moysen dicens:
31.13 “ Loquere filiis Israel et dices ad eos: Videte ut sabbatum meum custodiatis, quia signum est inter me et vos in generationibus vestris, ut sciatis quia ego Dominus, qui sanctifico vos.
31.14 Custodite sabbatum, sanctum est enim vobis. Qui polluerit illud, morte morietur; qui fecerit in eo opus, peribit anima illius de medio populi sui.
31.15 Sex diebus facietis opus; in die septimo sabbatum est, requies sancta Domino: omnis, qui fecerit opus in hac die, morietur.
31.16 Custodiant filii Israel sabbatum et celebrent illud in generationibus suis: pactum est sempiternum
31.17 inter me et filios Israel signumque perpetuum; sex enim diebus fecit Dominus caelum et terram et in septimo ab opere cessavit et respiravit ”.
31.18 Deditque Dominus Moysi, completis huiuscemodi sermonibus in monte Sinai, duas tabulas testimonii lapideas scriptas digito Dei.
32.1 Als aber das Volk sah, daß Mose vom Berg zu kommen verzog, sammelte es sich um Aaron und sprach zu ihm: Auf, mache uns Götter, die uns vorangehen! Denn wir wissen nicht, was diesem Manne Mose widerfahren ist, der uns aus Ägypten geführt hat.
32.2 Aaron sprach zu ihnen: Reißet die goldenen Ohrringe ab, die an den Ohren eurer Weiber, eurer Söhne und eurer Töchter sind, und bringet sie zu mir!
32.3 Da riß alles Volk seine goldenen Ohrringe ab, welche an ihren Ohren waren, und brachten sie zu Aaron.
32.4 Und er nahm sie von ihren Händen und bildete es mit dem Meißel und machte ein gegossenes Kalb. Da sprachen sie: Das sind deine Götter, Israel, die dich aus Ägypten geführt haben!
32.5 Als Aaron solches sah, baute er einen Altar vor demselben und ließ ausrufen und sprach: Morgen ist ein Fest für den HERRN!
32.6 Da standen sie am Morgen früh auf und opferten Brandopfer und brachten dazu Dankopfer; darnach setzte sich das Volk nieder, um zu essen und zu trinken, und sie standen auf, um zu spielen.
32.7 Da sprach der HERR zu Mose: Geh, steig hinab; denn dein Volk, das du aus Ägypten geführt hast, hat Verderben angerichtet!
32.8 Sie sind eilends von dem Wege abgewichen, den ich ihnen geboten habe; sie haben sich ein gegossenes Kalb gemacht und haben es angebetet und ihm geopfert und gesagt: Das sind deine Götter, Israel, die dich aus Ägypten geführt haben!
32.9 Und der HERR sprach zu Mose: Ich habe dieses Volk beobachtet, und siehe, es ist ein halsstarriges Volk.
32.10 So laß mich nun, daß mein Zorn über sie ergrimme und ich sie verzehre, so will ich dich zu einem großen Volk machen!
32.11 Mose aber besänftigte das Angesicht des HERRN, seines Gottes, und sprach: Ach HERR, warum will dein Zorn über dein Volk ergrimmen, das du mit so großer Kraft und starker Hand aus Ägypten geführt hast?
32.12 Warum sollen die Ägypter sagen: Zum Unglück hat er sie ausgeführt, daß er sie im Gebirge erwürgte und von der Erde vertilgte? Kehre dich von dem Grimm deines Zorns und laß dich des Übels reuen, das du deinem Volk zugedacht hast!
32.13 Gedenke deiner Diener, Abraham, Isaak und Israel, denen du bei dir selbst geschworen und zu denen du gesagt hast: Ich will euren Samen mehren wie die Sterne am Himmel, und dieses ganze Land, das ich versprochen habe, will ich eurem Samen geben, und sie sollen es ewiglich besitzen!
32.14 Da reute den HERRN des Übels, das er seinem Volke anzutun gedroht hatte.
32.15 Mose aber wandte sich und stieg vom Berg hinab und hatte die zwei Tafeln des Zeugnisses in seiner Hand; die waren auf beiden Seiten beschrieben.
32.16 Und die Tafeln waren Gottes Werk, und die Schrift war Gottes Schrift, darein gegraben.
32.17 Als nun Josua das Geschrei des Volkes hörte, das jauchzte, sprach er zu Mose: Es ist ein Kriegsgeschrei im Lager!
32.18 Er aber antwortete: Man singt da weder von Sieg noch Niederlage, sondern ich höre einen Wechselgesang!
32.19 Als er aber nahe zum Lager kam und das Kalb und den Reigen sah, entbrannte Moses Zorn, so daß er die Tafeln wegwarf und sie unten am Berg zerschmetterte.
32.20 Und er nahm das Kalb, das sie gemacht hatten, und verbrannte es mit Feuer und zermalmte es zu Pulver und stäubte es auf das Wasser und gab es den Kindern Israel zu trinken.
32.21 Zu Aaron aber sprach Mose: Was hat dir dieses Volk angetan, daß du eine so große Sünde über sie gebracht hast?
32.22 Mein Herr lasse seinen Zorn nicht ergrimmen; du weißt, daß dieses Volk bösartig ist.
32.23 Sie sprachen zu mir: Mache uns Götter, die uns vorangehen, denn wir wissen nicht, was aus diesem Mann Mose geworden ist, der uns aus Ägypten geführt hat.
32.24 Da sprach ich zu ihnen: Wer Gold hat, der reiße es ab! Da gaben sie mir's, und ich warf es ins Feuer; daraus ist das Kalb geworden!
32.25 Als nun Mose sah, daß das Volk zügellos geworden war (denn Aaron hatte ihm die Zügel schießen lassen, seinen Widersachern zum Spott),
32.26 stellte er sich unter das Tor des Lagers und sprach: Her zu mir, wer dem HERRN angehört! Da sammelten sich zu ihm alle Kinder Levis.
32.27 Und er sprach zu ihnen: So spricht der HERR, der Gott Israels: Gürte jeder sein Schwert an seine Lenden und gehet hin und her, von einem Tor zum andern im Lager, und erwürge ein jeder seinen Bruder, seinen Freund und seinen Nächsten!
32.28 Die Kinder Levis taten, wie ihnen Mose gesagt hatte, so daß an demselben Tage vom Volke bei dreitausend Männer fielen.
32.29 Und Mose sprach: Füllet heute eure Hände dem HERRN, ein jeder für seinen Sohn und für seinen Bruder, daß heute der Segen über euch gegeben werde!
32.30 Am Morgen sprach Mose zum Volk: Ihr habt eine große Sünde getan! Und nun will ich zu dem HERRN hinaufsteigen, vielleicht kann ich Vergebung erlangen für eure Sünde.
32.31 Als nun Mose wieder zum HERRN kam, sprach er: Ach, das Volk hat eine große Sünde getan, daß sie sich goldene Götter gemacht haben!
32.32 Und nun vergib ihnen doch ihre Sünde; wo nicht, so tilge mich aus deinem Buch, das du geschrieben hast!
32.33 Der HERR sprach zu Mose: Ich will den aus meinem Buche tilgen, der an mir sündigt!
32.34 So gehe nun hin und führe das Volk dahin, wovon ich dir gesagt habe. Siehe, mein Engel soll vor dir hergehen. Aber am Tage meiner Heimsuchung will ich ihre Sünde an ihnen heimsuchen!
32.35 Also plagte der HERR das Volk wegen dessen, was sie mit dem Kalb getan, welches Aaron gemacht hatte.
32.1 καὶ ἰδὼν ὁ λαὸς ὅτι κεχρόνικεν μωυσῆς καταβῆναι ἐκ τοῦ ὄρους συνέστη ὁ λαὸς ἐπὶ ααρων καὶ λέγουσιν αὐτῷ ἀνάστηθι καὶ ποίησον ἡμῖν θεούς οἳ προπορεύσονται ἡμῶν ὁ γὰρ μωυσῆς οὗτος ὁ ἄνθρωπος ὃς ἐξήγαγεν ἡμᾶς ἐξ αἰγύπτου οὐκ οἴδαμεν τί γέγονεν αὐτῷ
32.2 καὶ λέγει αὐτοῖς ααρων περιέλεσθε τὰ ἐνώτια τὰ χρυσᾶ τὰ ἐν τοῖς ὠσὶν τῶν γυναικῶν ὑμῶν καὶ θυγατέρων καὶ ἐνέγκατε πρός με
32.3 καὶ περιείλαντο πᾶς ὁ λαὸς τὰ ἐνώτια τὰ χρυσᾶ τὰ ἐν τοῖς ὠσὶν αὐτῶν καὶ ἤνεγκαν πρὸς ααρων
32.4 καὶ ἐδέξατο ἐκ τῶν χειρῶν αὐτῶν καὶ ἔπλασεν αὐτὰ ἐν τῇ γραφίδι καὶ ἐποίησεν αὐτὰ μόσχον χωνευτὸν καὶ εἶπεν οὗτοι οἱ θεοί σου ισραηλ οἵτινες ἀνεβίβασάν σε ἐκ γῆς αἰγύπτου
32.5 καὶ ἰδὼν ααρων ᾠκοδόμησεν θυσιαστήριον κατέναντι αὐτοῦ καὶ ἐκήρυξεν ααρων λέγων ἑορτὴ τοῦ κυρίου αὔριον
32.6 καὶ ὀρθρίσας τῇ ἐπαύριον ἀνεβίβασεν ὁλοκαυτώματα καὶ προσήνεγκεν θυσίαν σωτηρίου καὶ ἐκάθισεν ὁ λαὸς φαγεῖν καὶ πιεῖν καὶ ἀνέστησαν παίζειν
32.7 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων βάδιζε τὸ τάχος ἐντεῦθεν κατάβηθι ἠνόμησεν γὰρ ὁ λαός σου οὓς ἐξήγαγες ἐκ γῆς αἰγύπτου
32.8 παρέβησαν ταχὺ ἐκ τῆς ὁδοῦ ἧς ἐνετείλω αὐτοῖς ἐποίησαν ἑαυτοῖς μόσχον καὶ προσκεκυνήκασιν αὐτῷ καὶ τεθύκασιν αὐτῷ καὶ εἶπαν οὗτοι οἱ θεοί σου ισραηλ οἵτινες ἀνεβίβασάν σε ἐκ γῆς αἰγύπτου
32.9 32.10 καὶ νῦν ἔασόν με καὶ θυμωθεὶς ὀργῇ εἰς αὐτοὺς ἐκτρίψω αὐτοὺς καὶ ποιήσω σὲ εἰς ἔθνος μέγα
32.11 καὶ ἐδεήθη μωυσῆς ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ καὶ εἶπεν ἵνα τί κύριε θυμοῖ ὀργῇ εἰς τὸν λαόν σου οὓς ἐξήγαγες ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐν ἰσχύι μεγάλῃ καὶ ἐν τῷ βραχίονί σου τῷ ὑψηλῷ
32.12 μήποτε εἴπωσιν οἱ αἰγύπτιοι λέγοντες μετὰ πονηρίας ἐξήγαγεν αὐτοὺς ἀποκτεῖναι ἐν τοῖς ὄρεσιν καὶ ἐξαναλῶσαι αὐτοὺς ἀπὸ τῆς γῆς παῦσαι τῆς ὀργῆς τοῦ θυμοῦ σου καὶ ἵλεως γενοῦ ἐπὶ τῇ κακίᾳ τοῦ λαοῦ σου
32.13 μνησθεὶς αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ τῶν σῶν οἰκετῶν οἷς ὤμοσας κατὰ σεαυτοῦ καὶ ἐλάλησας πρὸς αὐτοὺς λέγων πολυπληθυνῶ τὸ σπέρμα ὑμῶν ὡσεὶ τὰ ἄστρα τοῦ οὐρανοῦ τῷ πλήθει καὶ πᾶσαν τὴν γῆν ταύτην ἣν εἶπας δοῦναι τῷ σπέρματι αὐτῶν καὶ καθέξουσιν αὐτὴν εἰς τὸν αἰῶνα
32.14 καὶ ἱλάσθη κύριος περὶ τῆς κακίας ἧς εἶπεν ποιῆσαι τὸν λαὸν αὐτοῦ
32.15 καὶ ἀποστρέψας μωυσῆς κατέβη ἀπὸ τοῦ ὄρους καὶ αἱ δύο πλάκες τοῦ μαρτυρίου ἐν ταῖς χερσὶν αὐτοῦ πλάκες λίθιναι καταγεγραμμέναι ἐξ ἀμφοτέρων τῶν μερῶν αὐτῶν ἔνθεν καὶ ἔνθεν ἦσαν γεγραμμέναι
32.16 καὶ αἱ πλάκες ἔργον θεοῦ ἦσαν καὶ ἡ γραφὴ γραφὴ θεοῦ ἐστιν κεκολαμμένη ἐν ταῖς πλαξίν
32.17 καὶ ἀκούσας ἰησοῦς τὴν φωνὴν τοῦ λαοῦ κραζόντων λέγει πρὸς μωυσῆν φωνὴ πολέμου ἐν τῇ παρεμβολῇ
32.18 καὶ λέγει οὐκ ἔστιν φωνὴ ἐξαρχόντων κατ' ἰσχὺν οὐδὲ φωνὴ ἐξαρχόντων τροπῆς ἀλλὰ φωνὴν ἐξαρχόντων οἴνου ἐγὼ ἀκούω
32.19 καὶ ἡνίκα ἤγγιζεν τῇ παρεμβολῇ ὁρᾷ τὸν μόσχον καὶ τοὺς χορούς καὶ ὀργισθεὶς θυμῷ μωυσῆς ἔρριψεν ἀπὸ τῶν χειρῶν αὐτοῦ τὰς δύο πλάκας καὶ συνέτριψεν αὐτὰς ὑπὸ τὸ ὄρος
32.20 καὶ λαβὼν τὸν μόσχον ὃν ἐποίησαν κατέκαυσεν αὐτὸν ἐν πυρὶ καὶ κατήλεσεν αὐτὸν λεπτὸν καὶ ἔσπειρεν αὐτὸν ἐπὶ τὸ ὕδωρ καὶ ἐπότισεν αὐτὸ τοὺς υἱοὺς ισραηλ
32.21 καὶ εἶπεν μωυσῆς τῷ ααρων τί ἐποίησέν σοι ὁ λαὸς οὗτος ὅτι ἐπήγαγες ἐπ' αὐτοὺς ἁμαρτίαν μεγάλην
32.22 καὶ εἶπεν ααρων πρὸς μωυσῆν μὴ ὀργίζου κύριε σὺ γὰρ οἶδας τὸ ὅρμημα τοῦ λαοῦ τούτου
32.23 λέγουσιν γάρ μοι ποίησον ἡμῖν θεούς οἳ προπορεύσονται ἡμῶν ὁ γὰρ μωυσῆς οὗτος ὁ ἄνθρωπος ὃς ἐξήγαγεν ἡμᾶς ἐξ αἰγύπτου οὐκ οἴδαμεν τί γέγονεν αὐτῷ
32.24 καὶ εἶπα αὐτοῖς εἴ τινι ὑπάρχει χρυσία περιέλεσθε καὶ ἔδωκάν μοι καὶ ἔρριψα εἰς τὸ πῦρ καὶ ἐξῆλθεν ὁ μόσχος οὗτος
32.25 καὶ ἰδὼν μωυσῆς τὸν λαὸν ὅτι διεσκέδασται διεσκέδασεν γὰρ αὐτοὺς ααρων ἐπίχαρμα τοῖς ὑπεναντίοις αὐτῶν
32.26 ἔστη δὲ μωυσῆς ἐπὶ τῆς πύλης τῆς παρεμβολῆς καὶ εἶπεν τίς πρὸς κύριον ἴτω πρός με συνῆλθον οὖν πρὸς αὐτὸν πάντες οἱ υἱοὶ λευι
32.27 καὶ λέγει αὐτοῖς τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ θέσθε ἕκαστος τὴν ἑαυτοῦ ῥομφαίαν ἐπὶ τὸν μηρὸν καὶ διέλθατε καὶ ἀνακάμψατε ἀπὸ πύλης ἐπὶ πύλην διὰ τῆς παρεμβολῆς καὶ ἀποκτείνατε ἕκαστος τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸν πλησίον αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸν ἔγγιστα αὐτοῦ
32.28 καὶ ἐποίησαν οἱ υἱοὶ λευι καθὰ ἐλάλησεν αὐτοῖς μωυσῆς καὶ ἔπεσαν ἐκ τοῦ λαοῦ ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ εἰς τρισχιλίους ἄνδρας
32.29 καὶ εἶπεν αὐτοῖς μωυσῆς ἐπληρώσατε τὰς χεῖρας ὑμῶν σήμερον κυρίῳ ἕκαστος ἐν τῷ υἱῷ ἢ τῷ ἀδελφῷ δοθῆναι ἐφ' ὑμᾶς εὐλογίαν
32.30 καὶ ἐγένετο μετὰ τὴν αὔριον εἶπεν μωυσῆς πρὸς τὸν λαόν ὑμεῖς ἡμαρτήκατε ἁμαρτίαν μεγάλην καὶ νῦν ἀναβήσομαι πρὸς τὸν θεόν ἵνα ἐξιλάσωμαι περὶ τῆς ἁμαρτίας ὑμῶν
32.31 ὑπέστρεψεν δὲ μωυσῆς πρὸς κύριον καὶ εἶπεν δέομαι κύριε ἡμάρτηκεν ὁ λαὸς οὗτος ἁμαρτίαν μεγάλην καὶ ἐποίησαν ἑαυτοῖς θεοὺς χρυσοῦς
32.32 καὶ νῦν εἰ μὲν ἀφεῖς αὐτοῖς τὴν ἁμαρτίαν ἄφες εἰ δὲ μή ἐξάλειψόν με ἐκ τῆς βίβλου σου ἧς ἔγραψας
32.33 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν εἴ τις ἡμάρτηκεν ἐνώπιόν μου ἐξαλείψω αὐτὸν ἐκ τῆς βίβλου μου
32.34 νυνὶ δὲ βάδιζε κατάβηθι καὶ ὁδήγησον τὸν λαὸν τοῦτον εἰς τὸν τόπον ὃν εἶπά σοι ἰδοὺ ὁ ἄγγελός μου προπορεύεται πρὸ προσώπου σου ᾗ δ' ἂν ἡμέρᾳ ἐπισκέπτωμαι ἐπάξω ἐπ' αὐτοὺς τὴν ἁμαρτίαν αὐτῶν
32.35 καὶ ἐπάταξεν κύριος τὸν λαὸν περὶ τῆς ποιήσεως τοῦ μόσχου οὗ ἐποίησεν ααρων
32.1 kai idohn o laos oti kechroniken mohysehs katabehnai ek toy oroys synesteh o laos epi aarohn kai legoysin aytoh anastehthi kai poiehson ehmin theoys oi proporeysontai ehmohn o gar mohysehs oytos o anthrohpos os exehgagen ehmas ex aigyptoy oyk oidamen ti gegonen aytoh
32.2 kai legei aytois aarohn perielesthe ta enohtia ta chrysa ta en tois ohsin tohn gynaikohn ymohn kai thygaterohn kai enegkate pros me
32.3 kai perieilanto pas o laos ta enohtia ta chrysa ta en tois ohsin aytohn kai ehnegkan pros aarohn
32.4 kai edexato ek tohn cheirohn aytohn kai eplasen ayta en teh graphidi kai epoiehsen ayta moschon chohneyton kai eipen oytoi oi theoi soy israehl oitines anebibasan se ek gehs aigyptoy
32.5 kai idohn aarohn ohkodomehsen thysiastehrion katenanti aytoy kai ekehryxen aarohn legohn eorteh toy kyrioy ayrion
32.6 kai orthrisas teh epayrion anebibasen olokaytohmata kai prosehnegken thysian sohtehrioy kai ekathisen o laos phagein kai piein kai anestehsan paizein
32.7 kai elalehsen kyrios pros mohysehn legohn badize to tachos enteythen katabehthi ehnomehsen gar o laos soy oys exehgages ek gehs aigyptoy
32.8 parebehsan tachy ek tehs odoy ehs eneteiloh aytois epoiehsan eaytois moschon kai proskekynehkasin aytoh kai tethykasin aytoh kai eipan oytoi oi theoi soy israehl oitines anebibasan se ek gehs aigyptoy
32.9 32.10 kai nyn eason me kai thymohtheis orgeh eis aytoys ektripsoh aytoys kai poiehsoh se eis ethnos mega
32.11 kai edeehtheh mohysehs enanti kyrioy toy theoy kai eipen ina ti kyrie thymoi orgeh eis ton laon soy oys exehgages ek gehs aigyptoy en ischyi megaleh kai en toh brachioni soy toh ypsehloh
32.12 mehpote eipohsin oi aigyptioi legontes meta ponehrias exehgagen aytoys apokteinai en tois oresin kai exanalohsai aytoys apo tehs gehs paysai tehs orgehs toy thymoy soy kai ileohs genoy epi teh kakia toy laoy soy
32.13 mnehstheis abraam kai isaak kai iakohb tohn sohn oiketohn ois ohmosas kata seaytoy kai elalehsas pros aytoys legohn polyplehthynoh to sperma ymohn ohsei ta astra toy oyranoy toh plehthei kai pasan tehn gehn taytehn ehn eipas doynai toh spermati aytohn kai kathexoysin aytehn eis ton aiohna
32.14 kai ilastheh kyrios peri tehs kakias ehs eipen poiehsai ton laon aytoy
32.15 kai apostrepsas mohysehs katebeh apo toy oroys kai ai dyo plakes toy martyrioy en tais chersin aytoy plakes lithinai katagegrammenai ex amphoterohn tohn merohn aytohn enthen kai enthen ehsan gegrammenai
32.16 kai ai plakes ergon theoy ehsan kai eh grapheh grapheh theoy estin kekolammeneh en tais plaxin
32.17 kai akoysas iehsoys tehn phohnehn toy laoy krazontohn legei pros mohysehn phohneh polemoy en teh paremboleh
32.18 kai legei oyk estin phohneh exarchontohn kat' ischyn oyde phohneh exarchontohn tropehs alla phohnehn exarchontohn oinoy egoh akoyoh
32.19 kai ehnika ehggizen teh paremboleh ora ton moschon kai toys choroys kai orgistheis thymoh mohysehs erripsen apo tohn cheirohn aytoy tas dyo plakas kai synetripsen aytas ypo to oros
32.20 kai labohn ton moschon on epoiehsan katekaysen ayton en pyri kai katehlesen ayton lepton kai espeiren ayton epi to ydohr kai epotisen ayto toys yioys israehl
32.21 kai eipen mohysehs toh aarohn ti epoiehsen soi o laos oytos oti epehgages ep' aytoys amartian megalehn
32.22 kai eipen aarohn pros mohysehn meh orgizoy kyrie sy gar oidas to ormehma toy laoy toytoy
32.23 legoysin gar moi poiehson ehmin theoys oi proporeysontai ehmohn o gar mohysehs oytos o anthrohpos os exehgagen ehmas ex aigyptoy oyk oidamen ti gegonen aytoh
32.24 kai eipa aytois ei tini yparchei chrysia perielesthe kai edohkan moi kai erripsa eis to pyr kai exehlthen o moschos oytos
32.25 kai idohn mohysehs ton laon oti dieskedastai dieskedasen gar aytoys aarohn epicharma tois ypenantiois aytohn
32.26 esteh de mohysehs epi tehs pylehs tehs parembolehs kai eipen tis pros kyrion itoh pros me synehlthon oyn pros ayton pantes oi yioi leyi
32.27 kai legei aytois tade legei kyrios o theos israehl thesthe ekastos tehn eaytoy romphaian epi ton mehron kai dielthate kai anakampsate apo pylehs epi pylehn dia tehs parembolehs kai apokteinate ekastos ton adelphon aytoy kai ekastos ton plehsion aytoy kai ekastos ton eggista aytoy
32.28 kai epoiehsan oi yioi leyi katha elalehsen aytois mohysehs kai epesan ek toy laoy en ekeineh teh ehmera eis trischilioys andras
32.29 kai eipen aytois mohysehs eplehrohsate tas cheiras ymohn sehmeron kyrioh ekastos en toh yioh eh toh adelphoh dothehnai eph' ymas eylogian
32.30 kai egeneto meta tehn ayrion eipen mohysehs pros ton laon ymeis ehmartehkate amartian megalehn kai nyn anabehsomai pros ton theon ina exilasohmai peri tehs amartias ymohn
32.31 ypestrepsen de mohysehs pros kyrion kai eipen deomai kyrie ehmartehken o laos oytos amartian megalehn kai epoiehsan eaytois theoys chrysoys
32.32 kai nyn ei men apheis aytois tehn amartian aphes ei de meh exaleipson me ek tehs bibloy soy ehs egrapsas
32.33 kai eipen kyrios pros mohysehn ei tis ehmartehken enohpion moy exaleipsoh ayton ek tehs bibloy moy
32.34 nyni de badize katabehthi kai odehgehson ton laon toyton eis ton topon on eipa soi idoy o aggelos moy proporeyetai pro prosohpoy soy eh d' an ehmera episkeptohmai epaxoh ep' aytoys tehn amartian aytohn
32.35 kai epataxen kyrios ton laon peri tehs poiehseohs toy moschoy oy epoiehsen aarohn
32.1 וַיַּרְא הָעָם כִּי־בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן־הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל־אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם ׀ עֲשֵׂה־לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי־זֶה ׀ מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה־הָיָה לֹו׃
32.2 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי׃
32.3 וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל־הָעָם אֶת־נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל־אַהֲרֹן׃
32.4 וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתֹו בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
32.5 וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַיהוָה מָחָר׃
32.6 וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתֹו וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק׃ פ
32.7 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֶךְ־רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
32.8 סָרוּ מַהֵר מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לֹו וַיִּזְבְּחוּ־לֹו וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
32.9 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת־הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף הוּא׃
32.10 וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר־אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אֹותְךָ לְגֹוי גָּדֹול׃
32.11 וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְהוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הֹוצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדֹול וּבְיָד חֲזָקָה׃
32.12 לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הֹוצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּב מֵחֲרֹון אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃
32.13 זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲכֶם כְּכֹוכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃
32.14 וַיִּנָּחֶם יְהוָה עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשֹׂות לְעַמֹּו׃ פ
32.15 וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן־הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדֹו לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים׃
32.16 וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל־הַלֻּחֹת׃
32.17 וַיִּשְׁמַע יְהֹושֻׁעַ אֶת־קֹול הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל־מֹשֶׁה קֹול מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה ׃
32.18 וַיֹּאמֶר אֵין קֹול עֲנֹות גְּבוּרָה וְאֵין קֹול עֲנֹות חֲלוּשָׁה קֹול עַנֹּות אָנֹכִי שֹׁמֵעַ׃
32.19 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל־הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת־הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר־אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ [מִיָּדֹו כ] (מִיָּדָיו ק) אֶת־הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר׃
32.20 וַיִּקַּח אֶת־הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר־דָּק וַיִּזֶר עַל־פְּנֵי הַמַּיִם וַיַּשְׁקְ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
32.21 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן מֶה־עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה כִּי־הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְדֹלָה׃
32.22 וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אַל־יִחַר אַף אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת־הָעָם כִּי בְרָע הוּא׃
32.23 וַיֹּאמְרוּ לִי עֲשֵׂה־לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי־זֶה ׀ מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה־הָיָה לֹו׃
32.24 וָאֹמַר לָהֶם לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ־לִי וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה׃
32.25 וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת־הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי־פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם׃
32.26 וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַיהוָה אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל־בְּנֵי לֵוִי׃
32.27 וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימוּ אִישׁ־חַרְבֹּו עַל־יְרֵכֹו עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ־אֶת־אָחִיו וְאִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת־קְרֹבֹו׃
32.28 וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן־הָעָם בַּיֹּום הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ׃
32.29 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיֹּום לַיהוָה כִּי אִישׁ בִּבְנֹו וּבְאָחִיו וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיֹּום בְּרָכָה׃
32.30 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל־יְהוָה אוּלַי אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם׃
32.31 וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב׃
32.32 וְעַתָּה אִם־תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם־אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ׃
32.33 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה מִי אֲשֶׁר חָטָא־לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי׃
32.34 וְעַתָּה לֵךְ ׀ נְחֵה אֶת־הָעָם אֶל אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיֹום פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם׃
32.35 וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת־הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת־הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן׃ ס
32.1 wajarA HaaOaam kij-boxxexx moxxaeH laaraedaet min-HaaHaar wajiqaaHel HaaOaam Oal-AaHaron wajoAmrw Aelaajw qwm OaxeH-laanw AaeloHijm Aaxxaer jelkw lpaanejnw kij-zaeH moxxaeH HaaAijxx Aaxxaer HaeOaelaanw meAaeraec micrajim loA jaadaOnw maeH-HaajaaH low׃
32.2 wajoAmaer AaleHaem AaHaron paarqw nizmej HazaaHaab Aaxxaer bAaaznej nxxejkaem bnejkaem wbnotejkaem wHaabijAw Aelaaj׃
32.3 wajitpaarqw kaal-HaaOaam Aaet-nizmej HazaaHaab Aaxxaer bAaaznejHaem wajaabijAw Aael-AaHaron׃
32.4 wajiqah mijaadaam wajaacar Aotow bahaeraeT wajaOaxeHw Oegael masekaaH wajoAmrw AelaeH AaeloHaejkaa jixraaAel Aaxxaer HaeOaelwkaa meAaeraec micraajim׃
32.5 wajarA AaHaron wajibaen mizbeha lpaanaajw wajiqraaA AaHaron wajoAmar hag lajHwaaH maahaar׃
32.6 wajaxxkijmw mimaahaaraat wajaOalw Oolot wajagixxw xxlaamijm wajexxaeb HaaOaam laeAaekol wxxaatow wajaaqumw lcaheq׃ p
32.7 wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH laek-red kij xxihet Oamkaa Aaxxaer HaeOaelejtaa meAaeraec micraajim׃
32.8 saarw maHer min-Hadaeraek Aaxxaer ciwijtim Oaaxw laaHaem Oegael masekaaH wajixxtahaww-low wajizbhw-low wajoAmrw AelaeH AaeloHaejkaa jixraaAel Aaxxaer HaeOaelwkaa meAaeraec micraajim׃
32.9 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH raaAijtij Aaet-HaaOaam HazaeH wHineH Oam-qxxeH-Ooraep HwA׃
32.10 wOataaH HanijhaaH lij wjihar-Aapij baaHaem waAakalem wAaeOaexaeH Aowtkaa lgowj gaadowl׃
32.11 wajhal moxxaeH Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaajw wajoAmaer laamaaH jHwaaH jaehaeraeH Aapkaa bOamaekaa Aaxxaer HowceAtaa meAaeraec micrajim bkoha gaadowl wbjaad hazaaqaaH׃
32.12 laamaaH joAmrw micrajim leAmor braaOaaH HowcijAaam laHarog Aotaam baeHaarijm wlkalotaam meOal pnej HaaAadaamaaH wb meharown Aapaekaa wHinaahem Oal-HaaraaOaaH lOamaekaa׃
32.13 zkor lAabraaHaam ljichaaq wljixraaAel Oabaadaejkaa Aaxxaer nixxbaOtaa laaHaem baak watdaber AaleHaem AarbaeH Aaet-zarOakaem kkowkbej Haxxaamaajim wkaal-HaaAaaraec HazoAt Aaxxaer Aaamartij Aaeten lzarOakaem wnaahalw lOolaam׃
32.14 wajinaahaem jHwaaH Oal-HaaraaOaaH Aaxxaer dibaer laOaxowt lOamow׃ p
32.15 wajipaen wajeraed moxxaeH min-HaaHaar wxxnej luhot HaaOedut bjaadow luhot ktubijm mixxnej OaebrejHaem mizaeH wmizaeH Hem ktubijm׃
32.16 wHaluhot maOaxeH AaeloHijm HemaaH wHamiktaab miktab AaeloHijm HwA haarwt Oal-Haluhot׃
32.17 wajixxmaO jHowxxuOa Aaet-qowl HaaOaam breOoH wajoAmaer Aael-moxxaeH qowl milhaamaaH bamahanaeH ׃
32.18 wajoAmaer Aejn qowl Oanowt gbwraaH wAejn qowl Oanowt halwxxaaH qowl Oanowt Aaanokij xxomeOa׃
32.19 wajHij kaAaxxaer qaarab Aael-HamahanaeH wajarA Aaet-HaaOegael wmholot wajihar-Aap moxxaeH wajaxxlek [mijaadow k] (mijaadaajw q) Aaet-Haluhot wajxxaber Aotaam tahat HaaHaar׃
32.20 wajiqah Aaet-HaaOegael Aaxxaer Oaaxw wajixrop baaAexx wajiThan Oad Aaxxaer-daaq wajizaer Oal-pnej Hamajim wajaxxq Aaet-bnej jixraaAel׃
32.21 wajoAmaer moxxaeH Aael-AaHaron maeH-OaaxaaH lkaa HaaOaam HazaeH kij-HebeAtaa Oaalaajw haTaaAaaH gdolaaH׃
32.22 wajoAmaer AaHaron Aal-jihar Aap Aadonij AataaH jaadaOtaa Aaet-HaaOaam kij braaO HwA׃
32.23 wajoAmrw lij OaxeH-laanw AaeloHijm Aaxxaer jelkw lpaanejnw kij-zaeH moxxaeH HaaAijxx Aaxxaer HaeOaelaanw meAaeraec micrajim loA jaadaOnw maeH-HaajaaH low׃
32.24 waaAomar laaHaem lmij zaaHaab Hitpaaraaqw wajitnw-lij waaAaxxlikeHw baaAexx wajeceA HaaOegael HazaeH׃
32.25 wajarA moxxaeH Aaet-HaaOaam kij paaruOa HwA kij-praaOoH AaHaron lxximcaaH bqaamejHaem׃
32.26 wajaOamod moxxaeH bxxaOar HamahanaeH wajoAmaer mij lajHwaaH Aelaaj wajeAaaspw Aelaajw kaal-bnej lewij׃
32.27 wajoAmaer laaHaem koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel xijmw Aijxx-harbow Oal-jrekow Oibrw waaxxwbw mixxaOar laaxxaOar bamahanaeH wHirgw Aijxx-Aaet-Aaahijw wAijxx Aaet-reOeHw wAijxx Aaet-qrobow׃
32.28 wajaOaxw bnej-lewij kidbar moxxaeH wajipol min-HaaOaam bajowm HaHwA kixxloxxaet Aalpej Aijxx׃
32.29 wajoAmaer moxxaeH milAw jaedkaem Hajowm lajHwaaH kij Aijxx bibnow wbAaahijw wlaatet Oalejkaem Hajowm braakaaH׃
32.30 wajHij mimaahaaraat wajoAmaer moxxaeH Aael-HaaOaam Aataem haTaaAtaem haTaaAaaH gdolaaH wOataaH AaeOaelaeH Aael-jHwaaH Awlaj AakapraaH bOad haTaAtkaem׃
32.31 wajaaxxaab moxxaeH Aael-jHwaaH wajoAmar AaanaaA haaTaaA HaaOaam HazaeH haTaaAaaH gdolaaH wajaOaxw laaHaem AaeloHej zaaHaab׃
32.32 wOataaH Aim-tixaaA haTaaAtaam wAim-Aajin mhenij naaA misiprkaa Aaxxaer kaataabtaa׃
32.33 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH mij Aaxxaer haaTaaA-lij Aaemhaenw misiprij׃
32.34 wOataaH lek nheH Aaet-HaaOaam Aael Aaxxaer-dibartij laak HineH malAaakij jelek lpaanaejkaa wbjowm paaqdij wpaaqadtij OalejHaem haTaaAtaam׃
32.35 wajigop jHwaaH Aaet-HaaOaam Oal Aaxxaer Oaaxw Aaet-HaaOegael Aaxxaer OaaxaaH AaHaron׃ s
32.1 וירא העם כי־בשש משה לרדת מן־ההר ויקהל העם על־אהרן ויאמרו אליו קום ׀ עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי־זה ׀ משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃
32.2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃
32.3 ויתפרקו כל־העם את־נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל־אהרן׃
32.4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃
32.5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃
32.6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ פ
32.7 וידבר יהוה אל־משה לך־רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃
32.8 סרו מהר מן־הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו־לו ויזבחו־לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃
32.9 ויאמר יהוה אל־משה ראיתי את־העם הזה והנה עם־קשה־ערף הוא׃
32.10 ועתה הניחה לי ויחר־אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃
32.11 ויחל משה את־פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃
32.12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה וב מחרון אפך והנחם על־הרעה לעמך׃
32.13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את־זרעכם ככוכבי השמים וכל־הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃
32.14 וינחם יהוה על־הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃ פ
32.15 ויפן וירד משה מן־ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃
32.16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על־הלחת׃
32.17 וישמע יהושע את־קול העם ברעה ויאמר אל־משה קול מלחמה במחנה ׃
32.18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃
32.19 ויהי כאשר קרב אל־המחנה וירא את־העגל ומחלת ויחר־אף משה וישלך [מידו כ] (מידיו ק) את־הלחת וישבר אתם תחת ההר׃
32.20 ויקח את־העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר־דק ויזר על־פני המים וישק את־בני ישראל׃
32.21 ויאמר משה אל־אהרן מה־עשה לך העם הזה כי־הבאת עליו חטאה גדלה׃
32.22 ויאמר אהרן אל־יחר אף אדני אתה ידעת את־העם כי ברע הוא׃
32.23 ויאמרו לי עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי־זה ׀ משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃
32.24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו־לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃
32.25 וירא משה את־העם כי פרע הוא כי־פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃
32.26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל־בני לוי׃
32.27 ויאמר להם כה־אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש־חרבו על־ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש־את־אחיו ואיש את־רעהו ואיש את־קרבו׃
32.28 ויעשו בני־לוי כדבר משה ויפל מן־העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃
32.29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃
32.30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל־העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל־יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃
32.31 וישב משה אל־יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃
32.32 ועתה אם־תשא חטאתם ואם־אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃
32.33 ויאמר יהוה אל־משה מי אשר חטא־לי אמחנו מספרי׃
32.34 ועתה לך ׀ נחה את־העם אל אשר־דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃
32.35 ויגף יהוה את־העם על אשר עשו את־העגל אשר עשה אהרן׃ ס
32.1 wjrA HOm kj-bxx mxH lrdt mn-HHr wjqHl HOm Ol-AHrn wjAmrw Aljw qwm OxH-lnw AlHjm Axr jlkw lpnjnw kj-zH mxH HAjx Axr HOlnw mArc mcrjm lA jdOnw mH-HjH lw׃
32.2 wjAmr AlHm AHrn prqw nzmj HzHb Axr bAznj nxjkm bnjkm wbntjkm wHbjAw Alj׃
32.3 wjtprqw kl-HOm At-nzmj HzHb Axr bAznjHm wjbjAw Al-AHrn׃
32.4 wjqh mjdm wjcr Atw bhrT wjOxHw Ogl mskH wjAmrw AlH AlHjk jxrAl Axr HOlwk mArc mcrjm׃
32.5 wjrA AHrn wjbn mzbh lpnjw wjqrA AHrn wjAmr hg ljHwH mhr׃
32.6 wjxkjmw mmhrt wjOlw Olt wjgxw xlmjm wjxb HOm lAkl wxtw wjqmw lchq׃ p
32.7 wjdbr jHwH Al-mxH lk-rd kj xht Omk Axr HOljt mArc mcrjm׃
32.8 srw mHr mn-Hdrk Axr cwjtm Oxw lHm Ogl mskH wjxthww-lw wjzbhw-lw wjAmrw AlH AlHjk jxrAl Axr HOlwk mArc mcrjm׃
32.9 wjAmr jHwH Al-mxH rAjtj At-HOm HzH wHnH Om-qxH-Orp HwA׃
32.10 wOtH HnjhH lj wjhr-Apj bHm wAklm wAOxH Awtk lgwj gdwl׃
32.11 wjhl mxH At-pnj jHwH AlHjw wjAmr lmH jHwH jhrH Apk bOmk Axr HwcAt mArc mcrjm bkh gdwl wbjd hzqH׃
32.12 lmH jAmrw mcrjm lAmr brOH HwcjAm lHrg Atm bHrjm wlkltm mOl pnj HAdmH wb mhrwn Apk wHnhm Ol-HrOH lOmk׃
32.13 zkr lAbrHm ljchq wljxrAl Obdjk Axr nxbOt lHm bk wtdbr AlHm ArbH At-zrOkm kkwkbj Hxmjm wkl-HArc HzAt Axr Amrtj Atn lzrOkm wnhlw lOlm׃
32.14 wjnhm jHwH Ol-HrOH Axr dbr lOxwt lOmw׃ p
32.15 wjpn wjrd mxH mn-HHr wxnj lht HOdt bjdw lht ktbjm mxnj ObrjHm mzH wmzH Hm ktbjm׃
32.16 wHlht mOxH AlHjm HmH wHmktb mktb AlHjm HwA hrwt Ol-Hlht׃
32.17 wjxmO jHwxO At-qwl HOm brOH wjAmr Al-mxH qwl mlhmH bmhnH ׃
32.18 wjAmr Ajn qwl Onwt gbwrH wAjn qwl Onwt hlwxH qwl Onwt Ankj xmO׃
32.19 wjHj kAxr qrb Al-HmhnH wjrA At-HOgl wmhlt wjhr-Ap mxH wjxlk [mjdw k] (mjdjw q) At-Hlht wjxbr Atm tht HHr׃
32.20 wjqh At-HOgl Axr Oxw wjxrp bAx wjThn Od Axr-dq wjzr Ol-pnj Hmjm wjxq At-bnj jxrAl׃
32.21 wjAmr mxH Al-AHrn mH-OxH lk HOm HzH kj-HbAt Oljw hTAH gdlH׃
32.22 wjAmr AHrn Al-jhr Ap Adnj AtH jdOt At-HOm kj brO HwA׃
32.23 wjAmrw lj OxH-lnw AlHjm Axr jlkw lpnjnw kj-zH mxH HAjx Axr HOlnw mArc mcrjm lA jdOnw mH-HjH lw׃
32.24 wAmr lHm lmj zHb Htprqw wjtnw-lj wAxlkHw bAx wjcA HOgl HzH׃
32.25 wjrA mxH At-HOm kj prO HwA kj-prOH AHrn lxmcH bqmjHm׃
32.26 wjOmd mxH bxOr HmhnH wjAmr mj ljHwH Alj wjAspw Aljw kl-bnj lwj׃
32.27 wjAmr lHm kH-Amr jHwH AlHj jxrAl xjmw Ajx-hrbw Ol-jrkw Obrw wxwbw mxOr lxOr bmhnH wHrgw Ajx-At-Ahjw wAjx At-rOHw wAjx At-qrbw׃
32.28 wjOxw bnj-lwj kdbr mxH wjpl mn-HOm bjwm HHwA kxlxt Alpj Ajx׃
32.29 wjAmr mxH mlAw jdkm Hjwm ljHwH kj Ajx bbnw wbAhjw wltt Oljkm Hjwm brkH׃
32.30 wjHj mmhrt wjAmr mxH Al-HOm Atm hTAtm hTAH gdlH wOtH AOlH Al-jHwH Awlj AkprH bOd hTAtkm׃
32.31 wjxb mxH Al-jHwH wjAmr AnA hTA HOm HzH hTAH gdlH wjOxw lHm AlHj zHb׃
32.32 wOtH Am-txA hTAtm wAm-Ajn mhnj nA msprk Axr ktbt׃
32.33 wjAmr jHwH Al-mxH mj Axr hTA-lj Amhnw msprj׃
32.34 wOtH lk nhH At-HOm Al Axr-dbrtj lk HnH mlAkj jlk lpnjk wbjwm pqdj wpqdtj OljHm hTAtm׃
32.35 wjgp jHwH At-HOm Ol Axr Oxw At-HOgl Axr OxH AHrn׃ s
32.1 Videns autem populus quod moram faceret descendendi de monte Moyses, congregatus ad Aaron dixit: “ Surge, fac nobis deos, qui nos praecedant; Moysi enim, huic viro, qui nos eduxit de terra Aegypti, ignoramus quid acciderit ”.
32.2 Dixitque ad eos Aaron: “ Tollite inaures aureas de uxorum filiorumque et filiarum vestrarum auribus et afferte ad me ”.
32.3 Fecitque omnis populus, quae iusserat, deferens inaures ad Aaron.
32.4 Quas cum ille accepisset, formavit stilo imaginem et fecit ex eis vitulum conflatilem. Dixeruntque: “ Hi sunt dii tui, Israel, qui te eduxerunt de terra Aegypti! ”.
32.5 Quod cum vidisset Aaron, aedificavit altare coram eo et praeconis voce clamavit dicens: “ Cras sollemnitas Domini est ”.
32.6 Surgen tesque mane altero die obtulerunt holocausta et hostias pacificas; et sedit populus manducare et bibere et surrexerunt ludere.
32.7 Locutus est autem Dominus ad Moysen: “ Vade, descende; peccavit populus tuus, quem eduxisti de terra Aegypti.
32.8 Recesserunt cito de via, quam praecepi eis, feceruntque sibi vitulum conflatilem et adoraverunt atque immolantes ei hostias dixerunt: "Isti sunt dii tui, Israel, qui te eduxerunt de terra Aegypti!" ”.
32.9 Rursumque ait Dominus ad Moysen: “ Cerno quod populus iste durae cervicis sit;
32.10 dimitte me, ut irascatur furor meus contra eos et deleam eos faciamque te in gentem magnam ”.
32.11 Moyses autem orabat Dominum Deum suum dicens: “ Cur, Domine, irascitur furor tuus contra populum tuum, quem eduxisti de terra Aegypti in fortitudine magna et in manu robusta?
32.12 Ne, quaeso, dicant Aegyptii: "Callide eduxit eos, ut interficeret in montibus et deleret e terra". Quiescat ira tua, et esto placabilis super nequitia populi tui.
32.13 Recordare Abraham, Isaac et Israel servorum tuorum, quibus iurasti per temetipsum dicens: "Multiplicabo semen vestrum sicut stellas caeli; et universam terram hanc, de qua locutus sum, dabo semini vestro, et possidebitis eam semper" ”.
32.14 Placatusque est Dominus, ne faceret malum, quod locutus fuerat adversus populum suum.
32.15 Et reversus est Moyses de monte portans duas tabulas testimonii in manu sua scriptas ex utraque parte
32.16 et factas opere Dei; scriptura quoque Dei erat sculpta in tabulis.
32.17 Audiens autem Iosue tumultum populi vociferantis dixit ad Moysen: “ Ululatus pugnae auditur in castris ”.
32.18 Qui respondit: “ Non est clamor vincentium neque clamor fugientium, sed clamorem cantantium ego audio ”.
32.19 Cumque appropinquasset ad castra, vidit vitulum et choros; iratusque valde proiecit de manu tabulas et confregit eas ad radices montis.
32.20 Arripiensque vitulum, quem fecerant, combussit et contrivit usque ad pulverem, quem sparsit in aquam et dedit ex eo potum filiis Israel.
32.21 Dixitque ad Aaron: “ Quid tibi fecit hic populus, ut induceres super eum peccatum maximum? ”.
32.22 Cui ille respondit: “ Ne indignetur dominus meus; tu enim nosti populum istum, quod pronus sit ad malum.
32.23 Dixerunt mihi: "Fac nobis deos, qui nos praecedant; huic enim Moysi, qui nos eduxit de terra Aegypti, nescimus quid acciderit".
32.24 Quibus ego dixi: Quis vestrum habet aurum? Abstulerunt et dederunt mihi, et proieci illud in ignem; egressusque est hic vitulus ”.
32.25 Vidit ergo Moyses populum quod esset effrenatus; relaxaverat enim ei Aaron frenum in ludibrium hostium eorum.
32.26 Et stans in porta castrorum ait: “ Si quis est Domini, iungatur mihi! ”. Congregatique sunt ad eum omnes filii Levi.
32.27 Quibus ait: “ Haec dicit Dominus, Deus Israel: Ponat unusquisque gladium super femur suum. Ite et redite de porta usque ad portam per medium castrorum, et occidat unusquisque fratrem et amicum et proximum suum ”.
32.28 Fecerunt filii Levi iuxta sermonem Moysi; cecideruntque de populo in die illa quasi tria milia hominum.
32.29 Et ait Moyses: “ Implestis manus vestras hodie Domino unusquisque in filio et in fratre suo, ut detur vobis benedictio ”.
32.30 Facto autem altero die, locutus est Moyses ad populum: “ Peccastis peccatum maximum; ascendam ad Dominum, si quo modo quivero eum deprecari pro scelere vestro ”.
32.31 Reversusque ad Dominum ait: “ Obsecro, peccavit populus iste peccatum maximum, feceruntque sibi deos aureos; aut dimitte eis hanc noxam
32.32 aut, si non facis, dele me de libro tuo, quem scripsisti ”.
32.33 Cui respondit Dominus: “ Qui peccaverit mihi, delebo eum de libro meo.
32.34 Tu autem vade et duc populum istum, quo locutus sum tibi: angelus meus praecedet te; ego autem in die ultionis visitabo et hoc peccatum eorum ”.
32.35 Percussit ergo Dominus populum pro reatu vituli, quem fecerat Aaron.
33.1 Der HERR sprach zu Mose: Gehe hin, ziehe von dannen, du und das Volk, das du aus Ägypten geführt hast, in das Land, das ich Abraham, Isaak und Jakob geschworen und von dem ich gesagt habe: Deinem Samen will ich es geben!
33.2 Ich aber will einen Engel vor dir hersenden und die Kanaaniter, Amoriter, Hetiter, Pheresiter, Heviter und Jebusiter ausstoßen
33.3 in das Land, das von Milch und Honig fließt; denn ich will nicht mit dir hinaufziehen, weil du ein halsstarriges Volk bist; ich würde dich sonst unterwegs verzehren.
33.4 Als das Volk diese harte Rede hörte, trug es Leid, und niemand legte seinen Schmuck an.
33.5 Und der HERR sprach zu Mose: Sage den Kindern Israel: Ihr seid ein halsstarriges Volk! Wenn ich nur einen Augenblick in deiner Mitte hinaufzöge, müßte ich dich vertilgen. Und nun lege deinen Schmuck von dir, so will ich sehen, was ich dir tun will!
33.6 Da rissen die Kinder Israel ihren Schmuck von sich ab beim Berge Horeb.
33.7 Mose aber nahm die Hütte und schlug sie draußen auf, ferne von dem Lager, und hieß sie eine Hütte der Zusammenkunft. Und wer den HERRN fragen wollte, mußte vor das Lager hinaus zur Hütte der Zusammenkunft gehen.
33.8 Und wenn Mose zu der Hütte hinausging, so stand alles Volk auf, und jedermann blieb stehen unter der Tür seines Zeltes und sah Mose nach, bis er in die Hütte hineinging.
33.9 Und wenn Mose in die Hütte hineinging, so kam die Wolkensäule herab und stand in der Tür der Hütte, und der HERR redete mit Mose.
33.10 Und wenn alles Volk die Wolkensäule in der Tür stehen sah, so standen sie alle auf und verneigten sich, ein jeder in der Tür seines Zeltes.
33.11 Der HERR aber redete mit Mose von Angesicht zu Angesicht, wie ein Mann mit seinem Freunde redet; und wenn er wieder ins Lager zurückkehrte, so wich sein Diener Josua, der Sohn Nuns, der Jüngling, nicht aus der Hütte.
33.12 Und Mose sprach zum HERRN: Siehe, du sprichst zu mir: Führe das Volk hinauf; und du lässest mich nicht wissen, wen du mit mir senden willst, und doch hast du gesagt: Ich kenne dich mit Namen, und du hast Gnade vor meinen Augen gefunden.
33.13 Habe ich nun vor deinen Augen Gnade gefunden, so laß mich doch deinen Weg wissen und dich erkennen, damit ich vor deinen Augen Gnade finde; und siehe doch das an, daß dieses Volk dein Volk ist!
33.14 Er sprach: Soll ich selbst gehen und dich zur Ruhe führen?
33.15 Er sprach zu ihm: Wenn du nicht selbst mitgehst, so führe uns nicht von hier hinauf!
33.16 Denn woran soll doch erkannt werden, daß ich und dein Volk vor deinen Augen Gnade gefunden haben, als daran, daß du mit uns gehst, so daß ich und dein Volk ausgezeichnet werden vor allem Volk, das auf dem Erdboden ist?
33.17 Der HERR sprach zu Mose: Was du jetzt gesagt hast, das will ich auch tun; denn du hast vor meinen Augen Gnade gefunden, und ich kenne dich mit Namen!
33.18 Er aber sprach: So laß mich deine Herrlichkeit sehen!
33.19 Und er sprach: Ich will vor deinem Angesicht alle meine Güte vorüberziehen lassen und will den Namen des HERRN vor dir ausrufen; und wem ich gnädig bin, dem bin ich gnädig, und wessen ich mich erbarme, dessen erbarme ich mich;
33.20 aber mein Angesicht (sprach er) kannst du nicht sehen, denn kein Mensch wird leben, der mich sieht!
33.21 Doch sprach der HERR: Siehe, es ist ein Ort bei mir, da sollst du auf dem Felsen stehen.
33.22 Wenn dann meine Herrlichkeit vorübergeht, so stelle ich dich in die Felsenkluft und will dich mit meiner Hand solange decken, bis ich vorübergegangen bin.
33.23 Wenn ich dann meine Hand zurückziehe, so magst du mir hinten nachsehen; aber mein Angesicht soll man nicht sehen!
33.1 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν πορεύου ἀνάβηθι ἐντεῦθεν σὺ καὶ ὁ λαός σου οὓς ἐξήγαγες ἐκ γῆς αἰγύπτου εἰς τὴν γῆν ἣν ὤμοσα τῷ αβρααμ καὶ ισαακ καὶ ιακωβ λέγων τῷ σπέρματι ὑμῶν δώσω αὐτήν
33.2 καὶ συναποστελῶ τὸν ἄγγελόν μου πρὸ προσώπου σου καὶ ἐκβαλεῖ τὸν αμορραῖον καὶ χετταῖον καὶ φερεζαῖον καὶ γεργεσαῖον καὶ ευαῖον καὶ ιεβουσαῖον
33.3 καὶ εἰσάξω σε εἰς γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι οὐ γὰρ μὴ συναναβῶ μετὰ σοῦ διὰ τὸ λαὸν σκληροτράχηλόν σε εἶναι ἵνα μὴ ἐξαναλώσω σε ἐν τῇ ὁδῷ
33.4 καὶ ἀκούσας ὁ λαὸς τὸ ῥῆμα τὸ πονηρὸν τοῦτο κατεπένθησαν ἐν πενθικοῖς
33.5 καὶ εἶπεν κύριος τοῖς υἱοῖς ισραηλ ὑμεῖς λαὸς σκληροτράχηλος ὁρᾶτε μὴ πληγὴν ἄλλην ἐπάξω ἐγὼ ἐφ' ὑμᾶς καὶ ἐξαναλώσω ὑμᾶς νῦν οὖν ἀφέλεσθε τὰς στολὰς τῶν δοξῶν ὑμῶν καὶ τὸν κόσμον καὶ δείξω σοι ἃ ποιήσω σοι
33.6 καὶ περιείλαντο οἱ υἱοὶ ισραηλ τὸν κόσμον αὐτῶν καὶ τὴν περιστολὴν ἀπὸ τοῦ ὄρους τοῦ χωρηβ
33.7 καὶ λαβὼν μωυσῆς τὴν σκηνὴν αὐτοῦ ἔπηξεν ἔξω τῆς παρεμβολῆς μακρὰν ἀπὸ τῆς παρεμβολῆς καὶ ἐκλήθη σκηνὴ μαρτυρίου καὶ ἐγένετο πᾶς ὁ ζητῶν κύριον ἐξεπορεύετο εἰς τὴν σκηνὴν ἔξω τῆς παρεμβολῆς
33.8 ἡνίκα δ' ἂν εἰσεπορεύετο μωυσῆς εἰς τὴν σκηνὴν ἔξω τῆς παρεμβολῆς εἱστήκει πᾶς ὁ λαὸς σκοπεύοντες ἕκαστος παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς αὐτοῦ καὶ κατενοοῦσαν ἀπιόντος μωυσῆ ἕως τοῦ εἰσελθεῖν αὐτὸν εἰς τὴν σκηνήν
33.9 ὡς δ' ἂν εἰσῆλθεν μωυσῆς εἰς τὴν σκηνήν κατέβαινεν ὁ στῦλος τῆς νεφέλης καὶ ἵστατο ἐπὶ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς καὶ ἐλάλει μωυσῇ
33.10 καὶ ἑώρα πᾶς ὁ λαὸς τὸν στῦλον τῆς νεφέλης ἑστῶτα ἐπὶ τῆς θύρας τῆς σκηνῆς καὶ στάντες πᾶς ὁ λαὸς προσεκύνησαν ἕκαστος ἀπὸ τῆς θύρας τῆς σκηνῆς αὐτοῦ
33.11 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν ἐνώπιος ἐνωπίῳ ὡς εἴ τις λαλήσει πρὸς τὸν ἑαυτοῦ φίλον καὶ ἀπελύετο εἰς τὴν παρεμβολήν ὁ δὲ θεράπων ἰησοῦς υἱὸς ναυη νέος οὐκ ἐξεπορεύετο ἐκ τῆς σκηνῆς
33.12 καὶ εἶπεν μωυσῆς πρὸς κύριον ἰδοὺ σύ μοι λέγεις ἀνάγαγε τὸν λαὸν τοῦτον σὺ δὲ οὐκ ἐδήλωσάς μοι ὃν συναποστελεῖς μετ' ἐμοῦ σὺ δέ μοι εἶπας οἶδά σε παρὰ πάντας καὶ χάριν ἔχεις παρ' ἐμοί
33.13 εἰ οὖν εὕρηκα χάριν ἐναντίον σου ἐμφάνισόν μοι σεαυτόν γνωστῶς ἴδω σε ὅπως ἂν ὦ εὑρηκὼς χάριν ἐναντίον σου καὶ ἵνα γνῶ ὅτι λαός σου τὸ ἔθνος τὸ μέγα τοῦτο
33.14 καὶ λέγει αὐτὸς προπορεύσομαί σου καὶ καταπαύσω σε
33.15 καὶ λέγει πρὸς αὐτόν εἰ μὴ αὐτὸς σὺ πορεύῃ μή με ἀναγάγῃς ἐντεῦθεν
33.16 καὶ πῶς γνωστὸν ἔσται ἀληθῶς ὅτι εὕρηκα χάριν παρὰ σοί ἐγώ τε καὶ ὁ λαός σου ἀλλ' ἢ συμπορευομένου σου μεθ' ἡμῶν καὶ ἐνδοξασθήσομαι ἐγώ τε καὶ ὁ λαός σου παρὰ πάντα τὰ ἔθνη ὅσα ἐπὶ τῆς γῆς ἐστιν
33.17 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν καὶ τοῦτόν σοι τὸν λόγον ὃν εἴρηκας ποιήσω εὕρηκας γὰρ χάριν ἐνώπιόν μου καὶ οἶδά σε παρὰ πάντας
33.18 καὶ λέγει δεῖξόν μοι τὴν σεαυτοῦ δόξαν
33.19 καὶ εἶπεν ἐγὼ παρελεύσομαι πρότερός σου τῇ δόξῃ μου καὶ καλέσω ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου κύριος ἐναντίον σου καὶ ἐλεήσω ὃν ἂν ἐλεῶ καὶ οἰκτιρήσω ὃν ἂν οἰκτίρω
33.20 καὶ εἶπεν οὐ δυνήσῃ ἰδεῖν μου τὸ πρόσωπον οὐ γὰρ μὴ ἴδῃ ἄνθρωπος τὸ πρόσωπόν μου καὶ ζήσεται
33.21 καὶ εἶπεν κύριος ἰδοὺ τόπος παρ' ἐμοί στήσῃ ἐπὶ τῆς πέτρας
33.22 ἡνίκα δ' ἂν παρέλθῃ μου ἡ δόξα καὶ θήσω σε εἰς ὀπὴν τῆς πέτρας καὶ σκεπάσω τῇ χειρί μου ἐπὶ σέ ἕως ἂν παρέλθω
33.23 καὶ ἀφελῶ τὴν χεῖρα καὶ τότε ὄψῃ τὰ ὀπίσω μου τὸ δὲ πρόσωπόν μου οὐκ ὀφθήσεταί σοι
33.1 kai eipen kyrios pros mohysehn poreyoy anabehthi enteythen sy kai o laos soy oys exehgages ek gehs aigyptoy eis tehn gehn ehn ohmosa toh abraam kai isaak kai iakohb legohn toh spermati ymohn dohsoh aytehn
33.2 kai synaposteloh ton aggelon moy pro prosohpoy soy kai ekbalei ton amorraion kai chettaion kai pherezaion kai gergesaion kai eyaion kai ieboysaion
33.3 kai eisaxoh se eis gehn reoysan gala kai meli oy gar meh synanaboh meta soy dia to laon sklehrotrachehlon se einai ina meh exanalohsoh se en teh odoh
33.4 kai akoysas o laos to rehma to ponehron toyto katepenthehsan en penthikois
33.5 kai eipen kyrios tois yiois israehl ymeis laos sklehrotrachehlos orate meh plehgehn allehn epaxoh egoh eph' ymas kai exanalohsoh ymas nyn oyn aphelesthe tas stolas tohn doxohn ymohn kai ton kosmon kai deixoh soi a poiehsoh soi
33.6 kai perieilanto oi yioi israehl ton kosmon aytohn kai tehn peristolehn apo toy oroys toy chohrehb
33.7 kai labohn mohysehs tehn skehnehn aytoy epehxen exoh tehs parembolehs makran apo tehs parembolehs kai eklehtheh skehneh martyrioy kai egeneto pas o zehtohn kyrion exeporeyeto eis tehn skehnehn exoh tehs parembolehs
33.8 ehnika d' an eiseporeyeto mohysehs eis tehn skehnehn exoh tehs parembolehs eistehkei pas o laos skopeyontes ekastos para tas thyras tehs skehnehs aytoy kai katenooysan apiontos mohyseh eohs toy eiselthein ayton eis tehn skehnehn
33.9 ohs d' an eisehlthen mohysehs eis tehn skehnehn katebainen o stylos tehs nephelehs kai istato epi tehn thyran tehs skehnehs kai elalei mohyseh
33.10 kai eohra pas o laos ton stylon tehs nephelehs estohta epi tehs thyras tehs skehnehs kai stantes pas o laos prosekynehsan ekastos apo tehs thyras tehs skehnehs aytoy
33.11 kai elalehsen kyrios pros mohysehn enohpios enohpioh ohs ei tis lalehsei pros ton eaytoy philon kai apelyeto eis tehn parembolehn o de therapohn iehsoys yios nayeh neos oyk exeporeyeto ek tehs skehnehs
33.12 kai eipen mohysehs pros kyrion idoy sy moi legeis anagage ton laon toyton sy de oyk edehlohsas moi on synaposteleis met' emoy sy de moi eipas oida se para pantas kai charin echeis par' emoi
33.13 ei oyn eyrehka charin enantion soy emphanison moi seayton gnohstohs idoh se opohs an oh eyrehkohs charin enantion soy kai ina gnoh oti laos soy to ethnos to mega toyto
33.14 kai legei aytos proporeysomai soy kai katapaysoh se
33.15 kai legei pros ayton ei meh aytos sy poreyeh meh me anagagehs enteythen
33.16 kai pohs gnohston estai alehthohs oti eyrehka charin para soi egoh te kai o laos soy all' eh symporeyomenoy soy meth' ehmohn kai endoxasthehsomai egoh te kai o laos soy para panta ta ethneh osa epi tehs gehs estin
33.17 kai eipen kyrios pros mohysehn kai toyton soi ton logon on eirehkas poiehsoh eyrehkas gar charin enohpion moy kai oida se para pantas
33.18 kai legei deixon moi tehn seaytoy doxan
33.19 kai eipen egoh pareleysomai proteros soy teh doxeh moy kai kalesoh epi toh onomati moy kyrios enantion soy kai eleehsoh on an eleoh kai oiktirehsoh on an oiktiroh
33.20 kai eipen oy dynehseh idein moy to prosohpon oy gar meh ideh anthrohpos to prosohpon moy kai zehsetai
33.21 kai eipen kyrios idoy topos par' emoi stehseh epi tehs petras
33.22 ehnika d' an pareltheh moy eh doxa kai thehsoh se eis opehn tehs petras kai skepasoh teh cheiri moy epi se eohs an parelthoh
33.23 kai apheloh tehn cheira kai tote opseh ta opisoh moy to de prosohpon moy oyk ophthehsetai soi
33.1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה׃
33.2 וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת־הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי׃
33.3 אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף אַתָּה פֶּן־אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ׃
33.4 וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת־הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ וְלֹא־שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיֹו עָלָיו׃
33.5 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ וְעַתָּה הֹורֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה־לָּךְ׃
33.6 וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־עֶדְיָם מֵהַר חֹורֵב׃
33.7 וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת־הָאֹהֶל וְנָטָה־לֹו ׀ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן־הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לֹו אֹהֶל מֹועֵד וְהָיָה כָּל־מְבַקֵּשׁ יְהוָה יֵצֵא אֶל־אֹהֶל מֹועֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה׃
33.8 וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל־הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל־הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלֹו וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד־בֹּאֹו הָאֹהֱלָה׃
33.9 וְהָיָה כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם־מֹשֶׁה׃
33.10 וְרָאָה כָל־הָעָם אֶת־עַמּוּד הֶעָנָן עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל וְקָם כָּל־הָעָם וְהִשְׁתַּחֲוּוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלֹו׃
33.11 וְדִבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה פָּנִים אֶל־פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל־הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתֹו יְהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתֹּוךְ הָאֹהֶל׃ ס
33.12 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת־הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הֹודַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם־מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי׃
33.13 וְעַתָּה אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הֹודִעֵנִי נָא אֶת־דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגֹּוי הַזֶּה׃
33.14 וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ׃
33.15 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם־אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל־תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה׃
33.16 וּבַמֶּה ׀ יִוָּדַע אֵפֹוא כִּי־מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלֹוא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלֵינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל־הָעָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ פ
33.17 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה גַּם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי־מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם׃
33.18 וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת־כְּבֹדֶךָ׃
33.19 וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל־טוּבִי עַל־פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת־אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת־אֲשֶׁר אֲרַחֵם׃
33.20 וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת־פָּנָי כִּי לֹא־יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי׃
33.21 וַיֹּאמֶר יְהוָה הִנֵּה מָקֹום אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל־הַצּוּר׃
33.22 וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד־עָבְרִי׃
33.23 וַהֲסִרֹתִי אֶת־כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת־אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ׃ ס
33.1 wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH lek OaleH mizaeH AataaH wHaaOaam Aaxxaer HaeOaelijtaa meAaeraec micraajim Aael-HaaAaaraec Aaxxaer nixxbaOtij lAabraaHaam ljichaaq wljaOaqob leAmor lzarOakaa AaetnaenaaH׃
33.2 wxxaalahtij lpaanaejkaa malAaak wgeraxxtij Aaet-HaknaOanij HaaAaemorij wHahitij wHaprizij Hahiwij wHajbwsij׃
33.3 Aael-Aaeraec zaabat haalaab wdbaaxx kij loA AaeOaelaeH bqirbkaa kij Oam-qxxeH-Ooraep AataaH paen-Aakaelkaa badaaraek׃
33.4 wajixxmaO HaaOaam Aaet-Hadaabaar HaaraaO HazaeH wajitAabaalw wloA-xxaatw Aijxx Oaedjow Oaalaajw׃
33.5 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH Aaemor Aael-bnej-jixraaAel Aataem Oam-qxxeH-Ooraep raegaO Aaehaad AaeOaelaeH bqirbkaa wkilijtijkaa wOataaH Howred Oaedjkaa meOaalaejkaa wAedOaaH maaH AaeOaexaeH-laak׃
33.6 wajitnaclw bnej-jixraaAel Aaet-Oaedjaam meHar howreb׃
33.7 wmoxxaeH jiqah Aaet-HaaAoHael wnaaTaaH-low mihwc lamahanaeH Harheq min-HamahanaeH wqaaraaA low AoHael mowOed wHaajaaH kaal-mbaqexx jHwaaH jeceA Aael-AoHael mowOed Aaxxaer mihwc lamahanaeH׃
33.8 wHaajaaH kceAt moxxaeH Aael-HaaAoHael jaaqwmw kaal-HaaOaam wnicbw Aijxx paetah AaaHaalow wHibijTw Aaharej moxxaeH Oad-boAow HaaAoHaelaaH׃
33.9 wHaajaaH kboA moxxaeH HaaAoHaelaaH jered Oamwd HaeOaanaan wOaamad paetah HaaAoHael wdibaer Oim-moxxaeH׃
33.10 wraaAaaH kaal-HaaOaam Aaet-Oamwd HaeOaanaan Oomed paetah HaaAoHael wqaam kaal-HaaOaam wHixxtahaww Aijxx paetah AaaHaalow׃
33.11 wdibaer jHwaaH Aael-moxxaeH paanijm Aael-paanijm kaAaxxaer jdaber Aijxx Aael-reOeHw wxxaab Aael-HamahanaeH wmxxaartow jHowxxuOa bin-nwn naOar loA jaamijxx mitowk HaaAoHael׃ s
33.12 wajoAmaer moxxaeH Aael-jHwaaH rAeH AataaH Aomer Aelaj HaOal Aaet-HaaOaam HazaeH wAataaH loA HowdaOtanij Aet Aaxxaer-tixxlah Oimij wAataaH Aaamartaa jdaOtijkaa bxxem wgam-maacaaAtaa hen bOejnaaj׃
33.13 wOataaH Aim-naaA maacaaAtij hen bOejnaejkaa HowdiOenij naaA Aaet-draakaekaa wAedaaOakaa lmaOan AaemcaaA-hen bOejnaejkaa wrAeH kij Oamkaa Hagowj HazaeH׃
33.14 wajoAmar paanaj jelekw waHanihotij laak׃
33.15 wajoAmaer Aelaajw Aim-Aejn paanaejkaa Holkijm Aal-taOalenw mizaeH׃
33.16 wbamaeH jiwaadaO AepowA kij-maacaaAtij hen bOejnaejkaa Aanij wOamaekaa HalowA blaektkaa Oimaanw wniplejnw Aanij wOamkaa mikaal-HaaOaam Aaxxaer Oal-pnej HaaAadaamaaH׃ p
33.17 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH gam Aaet-Hadaabaar HazaeH Aaxxaer dibartaa AaeOaexaeH kij-maacaaAtaa hen bOejnaj waaAedaaOakaa bxxem׃
33.18 wajoAmar HarAenij naaA Aaet-kbodaekaa׃
33.19 wajoAmaer Aanij AaOabijr kaal-Twbij Oal-paanaejkaa wqaaraaAtij bxxem jHwaaH lpaanaejkaa whanotij Aaet-Aaxxaer Aaahon wrihamtij Aaet-Aaxxaer Aarahem׃
33.20 wajoAmaer loA twkal lirAot Aaet-paanaaj kij loA-jirAanij HaaAaadaam waahaaj׃
33.21 wajoAmaer jHwaaH HineH maaqowm Aitij wnicabtaa Oal-Hacwr׃
33.22 wHaajaaH baOabor kbodij wxamtijkaa bniqrat Hacwr wxakotij kapij Oaalaejkaa Oad-Oaabrij׃
33.23 waHasirotij Aaet-kapij wraaAijtaa Aaet-Aahoraaj wpaanaj loA jeraaAw׃ s
33.1 וידבר יהוה אל־משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל־הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה׃
33.2 ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את־הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי׃
33.3 אל־ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם־קשה־ערף אתה פן־אכלך בדרך׃
33.4 וישמע העם את־הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא־שתו איש עדיו עליו׃
33.5 ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־בני־ישראל אתם עם־קשה־ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה־לך׃
33.6 ויתנצלו בני־ישראל את־עדים מהר חורב׃
33.7 ומשה יקח את־האהל ונטה־לו ׀ מחוץ למחנה הרחק מן־המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל־מבקש יהוה יצא אל־אהל מועד אשר מחוץ למחנה׃
33.8 והיה כצאת משה אל־האהל יקומו כל־העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד־באו האהלה׃
33.9 והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם־משה׃
33.10 וראה כל־העם את־עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל־העם והשתחוו איש פתח אהלו׃
33.11 ודבר יהוה אל־משה פנים אל־פנים כאשר ידבר איש אל־רעהו ושב אל־המחנה ומשרתו יהושע בן־נון נער לא ימיש מתוך האהל׃ ס
33.12 ויאמר משה אל־יהוה ראה אתה אמר אלי העל את־העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר־תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם־מצאת חן בעיני׃
33.13 ועתה אם־נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את־דרכך ואדעך למען אמצא־חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה׃
33.14 ויאמר פני ילכו והנחתי לך׃
33.15 ויאמר אליו אם־אין פניך הלכים אל־תעלנו מזה׃
33.16 ובמה ׀ יודע אפוא כי־מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל־העם אשר על־פני האדמה׃ פ
33.17 ויאמר יהוה אל־משה גם את־הדבר הזה אשר דברת אעשה כי־מצאת חן בעיני ואדעך בשם׃
33.18 ויאמר הראני נא את־כבדך׃
33.19 ויאמר אני אעביר כל־טובי על־פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את־אשר אחן ורחמתי את־אשר ארחם׃
33.20 ויאמר לא תוכל לראת את־פני כי לא־יראני האדם וחי׃
33.21 ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על־הצור׃
33.22 והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד־עברי׃
33.23 והסרתי את־כפי וראית את־אחרי ופני לא יראו׃ ס
33.1 wjdbr jHwH Al-mxH lk OlH mzH AtH wHOm Axr HOljt mArc mcrjm Al-HArc Axr nxbOtj lAbrHm ljchq wljOqb lAmr lzrOk AtnnH׃
33.2 wxlhtj lpnjk mlAk wgrxtj At-HknOnj HAmrj wHhtj wHprzj Hhwj wHjbwsj׃
33.3 Al-Arc zbt hlb wdbx kj lA AOlH bqrbk kj Om-qxH-Orp AtH pn-Aklk bdrk׃
33.4 wjxmO HOm At-Hdbr HrO HzH wjtAblw wlA-xtw Ajx Odjw Oljw׃
33.5 wjAmr jHwH Al-mxH Amr Al-bnj-jxrAl Atm Om-qxH-Orp rgO Ahd AOlH bqrbk wkljtjk wOtH Hwrd Odjk mOljk wAdOH mH AOxH-lk׃
33.6 wjtnclw bnj-jxrAl At-Odjm mHr hwrb׃
33.7 wmxH jqh At-HAHl wnTH-lw mhwc lmhnH Hrhq mn-HmhnH wqrA lw AHl mwOd wHjH kl-mbqx jHwH jcA Al-AHl mwOd Axr mhwc lmhnH׃
33.8 wHjH kcAt mxH Al-HAHl jqwmw kl-HOm wncbw Ajx pth AHlw wHbjTw Ahrj mxH Od-bAw HAHlH׃
33.9 wHjH kbA mxH HAHlH jrd Omwd HOnn wOmd pth HAHl wdbr Om-mxH׃
33.10 wrAH kl-HOm At-Omwd HOnn Omd pth HAHl wqm kl-HOm wHxthww Ajx pth AHlw׃
33.11 wdbr jHwH Al-mxH pnjm Al-pnjm kAxr jdbr Ajx Al-rOHw wxb Al-HmhnH wmxrtw jHwxO bn-nwn nOr lA jmjx mtwk HAHl׃ s
33.12 wjAmr mxH Al-jHwH rAH AtH Amr Alj HOl At-HOm HzH wAtH lA HwdOtnj At Axr-txlh Omj wAtH Amrt jdOtjk bxm wgm-mcAt hn bOjnj׃
33.13 wOtH Am-nA mcAtj hn bOjnjk HwdOnj nA At-drkk wAdOk lmOn AmcA-hn bOjnjk wrAH kj Omk Hgwj HzH׃
33.14 wjAmr pnj jlkw wHnhtj lk׃
33.15 wjAmr Aljw Am-Ajn pnjk Hlkjm Al-tOlnw mzH׃
33.16 wbmH jwdO ApwA kj-mcAtj hn bOjnjk Anj wOmk HlwA blktk Omnw wnpljnw Anj wOmk mkl-HOm Axr Ol-pnj HAdmH׃ p
33.17 wjAmr jHwH Al-mxH gm At-Hdbr HzH Axr dbrt AOxH kj-mcAt hn bOjnj wAdOk bxm׃
33.18 wjAmr HrAnj nA At-kbdk׃
33.19 wjAmr Anj AObjr kl-Twbj Ol-pnjk wqrAtj bxm jHwH lpnjk whntj At-Axr Ahn wrhmtj At-Axr Arhm׃
33.20 wjAmr lA twkl lrAt At-pnj kj lA-jrAnj HAdm whj׃
33.21 wjAmr jHwH HnH mqwm Atj wncbt Ol-Hcwr׃
33.22 wHjH bObr kbdj wxmtjk bnqrt Hcwr wxktj kpj Oljk Od-Obrj׃
33.23 wHsrtj At-kpj wrAjt At-Ahrj wpnj lA jrAw׃ s
33.1 Locutusque est Dominus ad Moysen: “ Vade, ascende de loco isto, tu et populus tuus, quem eduxisti de terra Aegypti, in terram, quam iuravi Abraham, Isaac et Iacob dicens: Semini tuo dabo eam.
33.2 Et mittam praecursorem tui angelum et eiciam Chananaeum et Amorraeum et Hetthaeum et Pherezaeum et Hevaeum et Iebusaeum,
33.3 et intres in terram fluentem lacte et melle. Non enim ascendam tecum, quia populus durae cervicis es, ne forte disperdam te in via ”.
33.4 Audiens populus sermonem hunc pessimum luxit, et nullus ex more indutus est cultu suo.
33.5 Dixitque Dominus ad Moysen: “ Loquere filiis Israel: Populus durae cervicis es; uno momento, si ascendam in medio tui, delebo te. Nunc autem depone ornatum tuum, ut sciam quid faciam tibi ”.
33.6 Deposuerunt ergo filii Israel ornatum suum a monte Horeb.
33.7 Moyses autem tollens tabernaculum tetendit ei extra castra procul; vocavitque nomen eius Tabernaculum conventus. Et omnis, qui quaerebat Dominum, egrediebatur ad tabernaculum conventus extra castra.
33.8 Cumque egrederetur Moyses ad tabernaculum, surgebat universa plebs, et stabat unusquisque in ostio papilionis sui; aspiciebantque tergum Moysi, donec ingrederetur tabernaculum.
33.9 Ingresso autem illo tabernaculum, descendebat columna nubis et stabat ad ostium; loquebaturque cum Moyse,
33.10 cernentibus universis quod columna nubis staret ad ostium tabernaculi. Stabantque ipsi et adorabant per fores tabernaculorum suorum.
33.11 Loquebatur autem Dominus ad Moysen facie ad faciem, sicut solet loqui homo ad amicum suum. Cumque ille reverteretur in castra, minister eius Iosue filius Nun puer non recedebat de medio tabernaculi.
33.12 Dixit autem Moyses ad Dominum: “ Praecipis, ut educam populum istum, et non indicas mihi, quem missurus es mecum; cum dixeris: "Novi te ex nomine, et invenisti gratiam coram me".
33.13 Si ergo inveni gratiam in conspectu tuo, ostende mihi viam tuam, ut sciam te et inveniam gratiam ante oculos tuos; respice quia populus tuus est natio haec ”.
33.14 Dixitque Dominus: “ Facies mea ibit, et requiem dabo tibi ”.
33.15 Et ait Moyses: “ Si non tu ipse eas, ne educas nos de loco isto;
33.16 in quo enim scietur me et populum tuum invenisse gratiam in conspectu tuo, nisi ambulaveris nobiscum, ut glorificemur ego et populus tuus prae omnibus populis, qui habitant super terram? ”.
33.17 Dixitque Dominus ad Moysen: “ Et verbum istud, quod locutus es, faciam; invenisti enim gratiam coram me, et teipsum novi ex nomine ”.
33.18 Qui ait: “ Ostende mihi gloriam tuam ”.
33.19 Respondit: “ Ego ostendam omne bonum tibi et vocabo in nomine Domini coram te; et miserebor, cui voluero, et clemens ero, in quem mihi placuerit ”.
33.20 Rursumque ait: “ Non poteris videre faciem meam; non enim videbit me homo et vivet ”.
33.21 Et iterum: “ Ecce, inquit, est locus apud me, stabis super petram;
33.22 cumque transibit gloria mea, ponam te in foramine petrae et protegam dextera mea, donec transeam;
33.23 tollamque manum meam, et videbis posteriora mea; faciem autem meam videre non poteris ”.
34.1 Und der HERR sprach zu Mose: Haue dir zwei steinerne Tafeln, wie die ersten waren, daß ich die Worte darauf schreibe, die auf den ersten Tafeln waren, welche du zerbrochen hast,
34.2 und sei morgen bereit, daß du früh auf den Berg Sinai steigest und daselbst zu mir auf die Spitze des Berges tretest.
34.3 Und laß niemand mit dir hinaufsteigen, daß niemand um den ganzen Berg her gesehen werde; laß auch keine Schafe noch Rinder gegen diesen Berg weiden!
34.4 Und Mose machte zwei steinerne Tafeln, wie die ersten waren, und stand am Morgen früh auf und stieg auf den Berg Sinai, wie ihm der HERR geboten hatte, und nahm die zwei steinernen Tafeln in seine Hand.
34.5 Da kam der HERR herab in einer Wolke und trat daselbst zu ihm und rief den Namen des HERRN aus.
34.6 Und als der HERR vor seinem Angesicht vorüberging, rief er: Der HERR, der HERR, der starke Gott, der barmherzig und gnädig ist, langsam zum Zorn und von großer Gnade und Treue;
34.7 welcher Tausenden Gnade bewahrt und Missetat, Übertretung und Sünde vergibt, aber keineswegs ungestraft läßt, sondern heimsucht der Väter Missetat an den Kindern und Kindeskindern bis in das dritte und vierte Glied!
34.8 Da neigte sich Mose eilends zur Erde, betete an und sprach:
34.9 O Herr, habe ich vor deinen Augen Gnade gefunden, so ziehe mein Herr mitten unter uns, wiewohl es ein halsstarriges Volk ist; du aber wollest unserer Missetat und Sünde gnädig sein und uns zum Erbteil annehmen!
34.10 Da sprach er: Siehe, ich mache einen Bund: vor deinem ganzen Volk will ich Wunder tun, dergleichen nicht geschehen sind in allen Ländern und unter allen Völkern; und das ganze Volk, darunter du bist, soll das Werk des HERRN sehen; denn wunderbar soll es sein, was ich mit dir tun will.
34.11 Hüte dich vor dem, was ich dir heute verbiete! Siehe, ich will vor dir her ausstoßen die Amoriter, Kanaaniter, Hetiter, Pheresiter, Heviter und Jebusiter.
34.12 Hüte dich, mit den Einwohnern des Landes, in das du kommst, einen Bund zu machen, daß sie dir zum Fallstrick werden in deiner Mitte;
34.13 sondern ihr sollt ihre Altäre umstürzen und ihre Säulen zerbrechen und ihre Astartenbilder ausrotten.
34.14 Denn du sollst keinen andern Gott anbeten. Denn der HERR heißt ein Eiferer und ist ein eifersüchtiger Gott.
34.15 Daß du nicht etwa mit den Einwohnern des Landes einen Bund machest, und wenn sie ihren Göttern nachbuhlen und ihren Göttern opfern, sie dich einladen und du von ihrem Opfer essest,
34.16 und nehmest deinen Söhnen ihre Töchter zu Weibern und dieselben alsdann ihren Göttern nachbuhlen und machen, daß deine Söhne auch ihren Göttern nachbuhlen.
34.17 Du sollst dir keine gegossenen Göttern machen.
34.18 Das Fest der ungesäuerten Brote sollst du halten. Sieben Tage lang sollst du ungesäuertes Brot essen, wie ich dir geboten habe, um die bestimmte Zeit des Monats Abib; denn im Monat Abib bist du aus Ägypten gezogen.
34.19 Alle Erstgeburt ist mein, auch alle männliche Erstgeburt unter deinem Vieh, es sei ein Ochs oder ein Schaf.
34.20 Aber den Erstling des Esels sollst du mit einem Schafe lösen; wenn du ihn aber nicht lösest, so brich ihm das Genick. Alle Erstgeburt deiner Söhne sollst du lösen. Man soll nicht leer erscheinen vor meinem Angesicht.
34.21 Sechs Tage sollst du arbeiten, aber am siebenten Tage sollst du ruhen; mit Pflügen und Ernten sollst du ruhen.
34.22 Das Fest der Wochen sollst du halten, mit den Erstlingen der Weizenernte und das Fest der Einsammlung, wenn das Jahr vergangen ist.
34.23 Alles, was männlich ist, soll dreimal im Jahr vor dem Herrscher, dem HERRN, dem Gott Israels, erscheinen.
34.24 Wenn ich die Heiden vor dir ausstoßen und deine Landmarken erweitern werde, soll niemand deines Landes begehren, während du hinaufgehst, um dreimal im Jahr zu erscheinen vor dem HERRN, deinem Gott.
34.25 Du sollst das Blut meines Opfers nicht neben dem Sauerteig opfern. Und das Opfer des Passahfestes soll nicht über Nacht bis zum Morgen bleiben.
34.26 Die Erstlinge von den ersten Früchten deines Ackers sollst du in das Haus des HERRN, deines Gottes, bringen. Du sollst das Böcklein nicht in der Milch seiner Mutter kochen.
34.27 Und der HERR sprach zu Mose: Schreibe diese Worte; denn nach diesen Worten habe ich mit dir und mit Israel einen Bund gemacht.
34.28 Und er war daselbst bei dem HERRN vierzig Tage und vierzig Nächte lang und aß kein Brot und trank kein Wasser. Und er schrieb auf die Tafeln die Worte des Bundes, die zehn Worte.
34.29 Als nun Mose vom Berge Sinai hinabstieg und die beiden Tafeln des Zeugnisses in der Hand hielt, als er vom Berge herabstieg, da wußte er nicht, daß die Haut seines Angesichts strahlte davon, daß er mit Ihm geredet hatte.
34.30 Und Aaron und alle Kinder Israel sahen Mose, und siehe, die Haut seines Angesichtes strahlte; da fürchteten sie sich, ihm zu nahen.
34.31 Aber Mose rief sie; da wandten sie sich zu ihm, Aaron und alle Obersten der Gemeinde; und Mose redete mit ihnen.
34.32 Darnach traten alle Kinder Israel näher zu ihm. Und er befahl ihnen alles, was der HERR mit ihm auf dem Berge Sinai geredet hatte.
34.33 Als nun Mose aufhörte mit ihnen zu reden, legte er eine Decke auf sein Angesicht.
34.34 Und wenn Mose hineinging vor den HERRN, mit ihm zu reden, tat er die Decke ab, bis er wieder herausging. Und er ging heraus und redete mit den Kindern Israel, was ihm befohlen war.
34.35 Und die Kinder Israel sahen das Angesicht Moses, daß die Haut desselben strahlte, und Mose tat die Decke wieder auf sein Angesicht, bis er wieder hineinging, mit Ihm zu reden.
34.1 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν λάξευσον σεαυτῷ δύο πλάκας λιθίνας καθὼς καὶ αἱ πρῶται καὶ ἀνάβηθι πρός με εἰς τὸ ὄρος καὶ γράψω ἐπὶ τῶν πλακῶν τὰ ῥήματα ἃ ἦν ἐν ταῖς πλαξὶν ταῖς πρώταις αἷς συνέτριψας
34.2 καὶ γίνου ἕτοιμος εἰς τὸ πρωὶ καὶ ἀναβήσῃ ἐπὶ τὸ ὄρος τὸ σινα καὶ στήσῃ μοι ἐκεῖ ἐπ' ἄκρου τοῦ ὄρους
34.3 καὶ μηδεὶς ἀναβήτω μετὰ σοῦ μηδὲ ὀφθήτω ἐν παντὶ τῷ ὄρει καὶ τὰ πρόβατα καὶ αἱ βόες μὴ νεμέσθωσαν πλησίον τοῦ ὄρους ἐκείνου
34.4 καὶ ἐλάξευσεν δύο πλάκας λιθίνας καθάπερ καὶ αἱ πρῶται καὶ ὀρθρίσας μωυσῆς ἀνέβη εἰς τὸ ὄρος τὸ σινα καθότι συνέταξεν αὐτῷ κύριος καὶ ἔλαβεν μωυσῆς τὰς δύο πλάκας τὰς λιθίνας
34.5 καὶ κατέβη κύριος ἐν νεφέλῃ καὶ παρέστη αὐτῷ ἐκεῖ καὶ ἐκάλεσεν τῷ ὀνόματι κυρίου
34.6 καὶ παρῆλθεν κύριος πρὸ προσώπου αὐτοῦ καὶ ἐκάλεσεν κύριος ὁ θεὸς οἰκτίρμων καὶ ἐλεήμων μακρόθυμος καὶ πολυέλεος καὶ ἀληθινὸς
34.7 καὶ δικαιοσύνην διατηρῶν καὶ ποιῶν ἔλεος εἰς χιλιάδας ἀφαιρῶν ἀνομίας καὶ ἀδικίας καὶ ἁμαρτίας καὶ οὐ καθαριεῖ τὸν ἔνοχον ἐπάγων ἀνομίας πατέρων ἐπὶ τέκνα καὶ ἐπὶ τέκνα τέκνων ἐπὶ τρίτην καὶ τετάρτην γενεάν
34.8 καὶ σπεύσας μωυσῆς κύψας ἐπὶ τὴν γῆν προσεκύνησεν
34.9 καὶ εἶπεν εἰ εὕρηκα χάριν ἐνώπιόν σου συμπορευθήτω ὁ κύριός μου μεθ' ἡμῶν ὁ λαὸς γὰρ σκληροτράχηλός ἐστιν καὶ ἀφελεῖς σὺ τὰς ἁμαρτίας ἡμῶν καὶ τὰς ἀνομίας ἡμῶν καὶ ἐσόμεθα σοί
34.10 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν ἰδοὺ ἐγὼ τίθημί σοι διαθήκην ἐνώπιον παντὸς τοῦ λαοῦ σου ποιήσω ἔνδοξα ἃ οὐ γέγονεν ἐν πάσῃ τῇ γῇ καὶ ἐν παντὶ ἔθνει καὶ ὄψεται πᾶς ὁ λαός ἐν οἷς εἶ σύ τὰ ἔργα κυρίου ὅτι θαυμαστά ἐστιν ἃ ἐγὼ ποιήσω σοι
34.11 πρόσεχε σὺ πάντα ὅσα ἐγὼ ἐντέλλομαί σοι ἰδοὺ ἐγὼ ἐκβάλλω πρὸ προσώπου ὑμῶν τὸν αμορραῖον καὶ χαναναῖον καὶ χετταῖον καὶ φερεζαῖον καὶ ευαῖον καὶ γεργεσαῖον καὶ ιεβουσαῖον
34.12 πρόσεχε σεαυτῷ μήποτε θῇς διαθήκην τοῖς ἐγκαθημένοις ἐπὶ τῆς γῆς εἰς ἣν εἰσπορεύῃ εἰς αὐτήν μή σοι γένηται πρόσκομμα ἐν ὑμῖν
34.13 τοὺς βωμοὺς αὐτῶν καθελεῖτε καὶ τὰς στήλας αὐτῶν συντρίψετε καὶ τὰ ἄλση αὐτῶν ἐκκόψετε καὶ τὰ γλυπτὰ τῶν θεῶν αὐτῶν κατακαύσετε ἐν πυρί
34.14 οὐ γὰρ μὴ προσκυνήσητε θεῷ ἑτέρῳ ὁ γὰρ κύριος ὁ θεὸς ζηλωτὸν ὄνομα θεὸς ζηλωτής ἐστιν
34.15 μήποτε θῇς διαθήκην τοῖς ἐγκαθημένοις πρὸς ἀλλοφύλους ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐκπορνεύσωσιν ὀπίσω τῶν θεῶν αὐτῶν καὶ θύσωσι τοῖς θεοῖς αὐτῶν καὶ καλέσωσίν σε καὶ φάγῃς τῶν θυμάτων αὐτῶν
34.16 καὶ λάβῃς τῶν θυγατέρων αὐτῶν τοῖς υἱοῖς σου καὶ τῶν θυγατέρων σου δῷς τοῖς υἱοῖς αὐτῶν καὶ ἐκπορνεύσωσιν αἱ θυγατέρες σου ὀπίσω τῶν θεῶν αὐτῶν καὶ ἐκπορνεύσωσιν τοὺς υἱούς σου ὀπίσω τῶν θεῶν αὐτῶν
34.17 καὶ θεοὺς χωνευτοὺς οὐ ποιήσεις σεαυτῷ
34.18 καὶ τὴν ἑορτὴν τῶν ἀζύμων φυλάξῃ ἑπτὰ ἡμέρας φάγῃ ἄζυμα καθάπερ ἐντέταλμαί σοι εἰς τὸν καιρὸν ἐν μηνὶ τῶν νέων ἐν γὰρ μηνὶ τῶν νέων ἐξῆλθες ἐξ αἰγύπτου
34.19 πᾶν διανοῖγον μήτραν ἐμοί τὰ ἀρσενικά πρωτότοκον μόσχου καὶ πρωτότοκον προβάτου
34.20 καὶ πρωτότοκον ὑποζυγίου λυτρώσῃ προβάτῳ ἐὰν δὲ μὴ λυτρώσῃ αὐτό τιμὴν δώσεις πᾶν πρωτότοκον τῶν υἱῶν σου λυτρώσῃ οὐκ ὀφθήσῃ ἐνώπιόν μου κενός
34.21 ἓξ ἡμέρας ἐργᾷ τῇ δὲ ἑβδόμῃ καταπαύσεις τῷ σπόρῳ καὶ τῷ ἀμήτῳ καταπαύσεις
34.22 καὶ ἑορτὴν ἑβδομάδων ποιήσεις μοι ἀρχὴν θερισμοῦ πυρῶν καὶ ἑορτὴν συναγωγῆς μεσοῦντος τοῦ ἐνιαυτοῦ
34.23 τρεῖς καιροὺς τοῦ ἐνιαυτοῦ ὀφθήσεται πᾶν ἀρσενικόν σου ἐνώπιον κυρίου τοῦ θεοῦ ισραηλ
34.24 ὅταν γὰρ ἐκβάλω τὰ ἔθνη πρὸ προσώπου σου καὶ πλατύνω τὰ ὅριά σου οὐκ ἐπιθυμήσει οὐδεὶς τῆς γῆς σου ἡνίκα ἂν ἀναβαίνῃς ὀφθῆναι ἐναντίον κυρίου τοῦ θεοῦ σου τρεῖς καιροὺς τοῦ ἐνιαυτοῦ
34.25 οὐ σφάξεις ἐπὶ ζύμῃ αἷμα θυμιαμάτων μου καὶ οὐ κοιμηθήσεται εἰς τὸ πρωὶ θύματα τῆς ἑορτῆς τοῦ πασχα
34.26 τὰ πρωτογενήματα τῆς γῆς σου θήσεις εἰς τὸν οἶκον κυρίου τοῦ θεοῦ σου οὐ προσοίσεις ἄρνα ἐν γάλακτι μητρὸς αὐτοῦ
34.27 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν γράψον σεαυτῷ τὰ ῥήματα ταῦτα ἐπὶ γὰρ τῶν λόγων τούτων τέθειμαί σοι διαθήκην καὶ τῷ ισραηλ
34.28 καὶ ἦν ἐκεῖ μωυσῆς ἐναντίον κυρίου τεσσαράκοντα ἡμέρας καὶ τεσσαράκοντα νύκτας ἄρτον οὖκ ἔφαγεν καὶ ὕδωρ οὐκ ἔπιεν καὶ ἔγραψεν τὰ ῥήματα ταῦτα ἐπὶ τῶν πλακῶν τῆς διαθήκης τοὺς δέκα λόγους
34.29 ὡς δὲ κατέβαινεν μωυσῆς ἐκ τοῦ ὄρους καὶ αἱ δύο πλάκες ἐπὶ τῶν χειρῶν μωυσῆ καταβαίνοντος δὲ αὐτοῦ ἐκ τοῦ ὄρους μωυσῆς οὐκ ᾔδει ὅτι δεδόξασται ἡ ὄψις τοῦ χρώματος τοῦ προσώπου αὐτοῦ ἐν τῷ λαλεῖν αὐτὸν αὐτῷ
34.30 καὶ εἶδεν ααρων καὶ πάντες οἱ πρεσβύτεροι ισραηλ τὸν μωυσῆν καὶ ἦν δεδοξασμένη ἡ ὄψις τοῦ χρώματος τοῦ προσώπου αὐτοῦ καὶ ἐφοβήθησαν ἐγγίσαι αὐτοῦ
34.31 καὶ ἐκάλεσεν αὐτοὺς μωυσῆς καὶ ἐπεστράφησαν πρὸς αὐτὸν ααρων καὶ πάντες οἱ ἄρχοντες τῆς συναγωγῆς καὶ ἐλάλησεν αὐτοῖς μωυσῆς
34.32 καὶ μετὰ ταῦτα προσῆλθον πρὸς αὐτὸν πάντες οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ ἐνετείλατο αὐτοῖς πάντα ὅσα ἐλάλησεν κύριος πρὸς αὐτὸν ἐν τῷ ὄρει σινα
34.33 καὶ ἐπειδὴ κατέπαυσεν λαλῶν πρὸς αὐτούς ἐπέθηκεν ἐπὶ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ κάλυμμα
34.34 ἡνίκα δ' ἂν εἰσεπορεύετο μωυσῆς ἔναντι κυρίου λαλεῖν αὐτῷ περιῃρεῖτο τὸ κάλυμμα ἕως τοῦ ἐκπορεύεσθαι καὶ ἐξελθὼν ἐλάλει πᾶσιν τοῖς υἱοῖς ισραηλ ὅσα ἐνετείλατο αὐτῷ κύριος
34.35 καὶ εἶδον οἱ υἱοὶ ισραηλ τὸ πρόσωπον μωυσῆ ὅτι δεδόξασται καὶ περιέθηκεν μωυσῆς κάλυμμα ἐπὶ τὸ πρόσωπον ἑαυτοῦ ἕως ἂν εἰσέλθῃ συλλαλεῖν αὐτῷ
34.1 kai eipen kyrios pros mohysehn laxeyson seaytoh dyo plakas lithinas kathohs kai ai prohtai kai anabehthi pros me eis to oros kai grapsoh epi tohn plakohn ta rehmata a ehn en tais plaxin tais prohtais ais synetripsas
34.2 kai ginoy etoimos eis to prohi kai anabehseh epi to oros to sina kai stehseh moi ekei ep' akroy toy oroys
34.3 kai mehdeis anabehtoh meta soy mehde ophthehtoh en panti toh orei kai ta probata kai ai boes meh nemesthohsan plehsion toy oroys ekeinoy
34.4 kai elaxeysen dyo plakas lithinas kathaper kai ai prohtai kai orthrisas mohysehs anebeh eis to oros to sina kathoti synetaxen aytoh kyrios kai elaben mohysehs tas dyo plakas tas lithinas
34.5 kai katebeh kyrios en nepheleh kai paresteh aytoh ekei kai ekalesen toh onomati kyrioy
34.6 kai parehlthen kyrios pro prosohpoy aytoy kai ekalesen kyrios o theos oiktirmohn kai eleehmohn makrothymos kai polyeleos kai alehthinos
34.7 kai dikaiosynehn diatehrohn kai poiohn eleos eis chiliadas aphairohn anomias kai adikias kai amartias kai oy kathariei ton enochon epagohn anomias paterohn epi tekna kai epi tekna teknohn epi tritehn kai tetartehn genean
34.8 kai speysas mohysehs kypsas epi tehn gehn prosekynehsen
34.9 kai eipen ei eyrehka charin enohpion soy symporeythehtoh o kyrios moy meth' ehmohn o laos gar sklehrotrachehlos estin kai apheleis sy tas amartias ehmohn kai tas anomias ehmohn kai esometha soi
34.10 kai eipen kyrios pros mohysehn idoy egoh tithehmi soi diathehkehn enohpion pantos toy laoy soy poiehsoh endoxa a oy gegonen en paseh teh geh kai en panti ethnei kai opsetai pas o laos en ois ei sy ta erga kyrioy oti thaymasta estin a egoh poiehsoh soi
34.11 proseche sy panta osa egoh entellomai soi idoy egoh ekballoh pro prosohpoy ymohn ton amorraion kai chananaion kai chettaion kai pherezaion kai eyaion kai gergesaion kai ieboysaion
34.12 proseche seaytoh mehpote thehs diathehkehn tois egkathehmenois epi tehs gehs eis ehn eisporeyeh eis aytehn meh soi genehtai proskomma en ymin
34.13 toys bohmoys aytohn katheleite kai tas stehlas aytohn syntripsete kai ta alseh aytohn ekkopsete kai ta glypta tohn theohn aytohn katakaysete en pyri
34.14 oy gar meh proskynehsehte theoh eteroh o gar kyrios o theos zehlohton onoma theos zehlohtehs estin
34.15 mehpote thehs diathehkehn tois egkathehmenois pros allophyloys epi tehs gehs kai ekporneysohsin opisoh tohn theohn aytohn kai thysohsi tois theois aytohn kai kalesohsin se kai phagehs tohn thymatohn aytohn
34.16 kai labehs tohn thygaterohn aytohn tois yiois soy kai tohn thygaterohn soy dohs tois yiois aytohn kai ekporneysohsin ai thygateres soy opisoh tohn theohn aytohn kai ekporneysohsin toys yioys soy opisoh tohn theohn aytohn
34.17 kai theoys chohneytoys oy poiehseis seaytoh
34.18 kai tehn eortehn tohn azymohn phylaxeh epta ehmeras phageh azyma kathaper entetalmai soi eis ton kairon en mehni tohn neohn en gar mehni tohn neohn exehlthes ex aigyptoy
34.19 pan dianoigon mehtran emoi ta arsenika prohtotokon moschoy kai prohtotokon probatoy
34.20 kai prohtotokon ypozygioy lytrohseh probatoh ean de meh lytrohseh ayto timehn dohseis pan prohtotokon tohn yiohn soy lytrohseh oyk ophthehseh enohpion moy kenos
34.21 ex ehmeras erga teh de ebdomeh katapayseis toh sporoh kai toh amehtoh katapayseis
34.22 kai eortehn ebdomadohn poiehseis moi archehn therismoy pyrohn kai eortehn synagohgehs mesoyntos toy eniaytoy
34.23 treis kairoys toy eniaytoy ophthehsetai pan arsenikon soy enohpion kyrioy toy theoy israehl
34.24 otan gar ekbaloh ta ethneh pro prosohpoy soy kai platynoh ta oria soy oyk epithymehsei oydeis tehs gehs soy ehnika an anabainehs ophthehnai enantion kyrioy toy theoy soy treis kairoys toy eniaytoy
34.25 oy sphaxeis epi zymeh aima thymiamatohn moy kai oy koimehthehsetai eis to prohi thymata tehs eortehs toy pascha
34.26 ta prohtogenehmata tehs gehs soy thehseis eis ton oikon kyrioy toy theoy soy oy prosoiseis arna en galakti mehtros aytoy
34.27 kai eipen kyrios pros mohysehn grapson seaytoh ta rehmata tayta epi gar tohn logohn toytohn tetheimai soi diathehkehn kai toh israehl
34.28 kai ehn ekei mohysehs enantion kyrioy tessarakonta ehmeras kai tessarakonta nyktas arton oyk ephagen kai ydohr oyk epien kai egrapsen ta rehmata tayta epi tohn plakohn tehs diathehkehs toys deka logoys
34.29 ohs de katebainen mohysehs ek toy oroys kai ai dyo plakes epi tohn cheirohn mohyseh katabainontos de aytoy ek toy oroys mohysehs oyk ehdei oti dedoxastai eh opsis toy chrohmatos toy prosohpoy aytoy en toh lalein ayton aytoh
34.30 kai eiden aarohn kai pantes oi presbyteroi israehl ton mohysehn kai ehn dedoxasmeneh eh opsis toy chrohmatos toy prosohpoy aytoy kai ephobehthehsan eggisai aytoy
34.31 kai ekalesen aytoys mohysehs kai epestraphehsan pros ayton aarohn kai pantes oi archontes tehs synagohgehs kai elalehsen aytois mohysehs
34.32 kai meta tayta prosehlthon pros ayton pantes oi yioi israehl kai eneteilato aytois panta osa elalehsen kyrios pros ayton en toh orei sina
34.33 kai epeideh katepaysen lalohn pros aytoys epethehken epi to prosohpon aytoy kalymma
34.34 ehnika d' an eiseporeyeto mohysehs enanti kyrioy lalein aytoh periehreito to kalymma eohs toy ekporeyesthai kai exelthohn elalei pasin tois yiois israehl osa eneteilato aytoh kyrios
34.35 kai eidon oi yioi israehl to prosohpon mohyseh oti dedoxastai kai periethehken mohysehs kalymma epi to prosohpon eaytoy eohs an eiseltheh syllalein aytoh
34.1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה פְּסָל־לְךָ שְׁנֵי־לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל־הַלֻּחֹת אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל־הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ׃
34.2 וֶהְיֵה נָכֹון לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל־הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל־רֹאשׁ הָהָר׃
34.3 וְאִישׁ לֹא־יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם־אִישׁ אַל־יֵרָא בְּכָל־הָהָר גַּם־הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל־יִרְעוּ אֶל־מוּל הָהָר הַהוּא׃
34.4 וַיִּפְסֹל שְׁנֵי־לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל־הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתֹו וַיִּקַּח בְּיָדֹו שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים׃
34.5 וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמֹּו שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהוָה׃
34.6 וַיַּעֲבֹר יְהוָה ׀ עַל־פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהוָה ׀ יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת׃
34.7 נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד ׀ עֲוֹן אָבֹות עַל־בָּנִים וְעַל־בְּנֵי בָנִים עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים׃
34.8 וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ׃
34.9 וַיֹּאמֶר אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ־נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם־קְשֵׁה־עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃
34.10 וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל־עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא־נִבְרְאוּ בְכָל־הָאָרֶץ וּבְכָל־הַגֹּויִם וְרָאָה כָל־הָעָם אֲשֶׁר־אַתָּה בְקִרְבֹּו אֶת־מַעֲשֵׂה יְהוָה כִּי־נֹורָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ׃
34.11 שְׁמָר־לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיֹּום הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת־הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי׃
34.12 הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תִּכְרֹת בְּרִית לְיֹושֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן־יִהְיֶה לְמֹוקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ׃
34.13 כִּי אֶת־מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת־מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן וְאֶת־אֲשֵׁרָיו תִּכְרֹתוּן׃
34.14 כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יְהוָה קַנָּא שְׁמֹו אֵל קַנָּא הוּא׃
34.15 פֶּן־תִּכְרֹת בְּרִית לְיֹושֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ ׀ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחֹו׃
34.16 וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן וְהִזְנוּ אֶת־בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן׃
34.17 אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה־לָּךְ׃
34.18 אֶת־חַג הַמַּצֹּות תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּות אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמֹועֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם׃
34.19 כָּל־פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל־מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שֹׁור וָשֶׂה׃
34.20 וּפֶטֶר חֲמֹור תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם־לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתֹּו כֹּל בְּכֹור בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא־יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם׃
34.21 שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת׃
34.22 וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה׃
34.23 שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל־זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי הָאָדֹן ׀ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃
34.24 כִּי־אֹורִישׁ גֹּויִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת־גְּבוּלֶךָ וְלֹא־יַחְמֹד אִישׁ אֶת־אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאֹות אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה׃
34.25 לֹא־תִשְׁחַט עַל־חָמֵץ דַּם־זִבְחִי וְלֹא־יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח׃
34.26 רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמֹּו׃ פ
34.27 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה כְּתָב־לְךָ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל־פִּי ׀ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת־יִשְׂרָאֵל׃
34.28 וַיְהִי־שָׁם עִם־יְהוָה אַרְבָּעִים יֹום וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל־הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים׃
34.29 וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד־מֹשֶׁה בְּרִדְתֹּו מִן־הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא־יָדַע כִּי קָרַן עֹור פָּנָיו בְּדַבְּרֹו אִתֹּו׃
34.30 וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עֹור פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו׃
34.31 וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל־הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם׃
34.32 וְאַחֲרֵי־כֵן נִגְּשׁוּ כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַוֵּם אֵת כָּל־אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אִתֹּו בְּהַר סִינָי׃
34.33 וַיְכַל מֹשֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל־פָּנָיו מַסְוֶה׃
34.34 וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה לְדַבֵּר אִתֹּו יָסִיר אֶת־הַמַּסְוֶה עַד־צֵאתֹו וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה׃
34.35 וְרָאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עֹור פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת־הַמַּסְוֶה עַל־פָּנָיו עַד־בֹּאֹו לְדַבֵּר אִתֹּו׃ ס
34.1 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH psaal-lkaa xxnej-luhot Aabaanijm kaariAxxonijm wkaatabtij Oal-Haluhot Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer Haajw Oal-Haluhot HaariAxxonijm Aaxxaer xxibartaa׃
34.2 waeHjeH naakown laboqaer wOaalijtaa baboqaer Aael-Har sijnaj wnicabtaa lij xxaam Oal-roAxx HaaHaar׃
34.3 wAijxx loA-jaOalaeH Oimaak wgam-Aijxx Aal-jeraaA bkaal-HaaHaar gam-HacoAn wHabaaqaar Aal-jirOw Aael-mwl HaaHaar HaHwA׃
34.4 wajipsol xxnej-luhot Aabaanijm kaariAxxonijm wajaxxkem moxxaeH baboqaer wajaOal Aael-Har sijnaj kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aotow wajiqah bjaadow xxnej luhot Aabaanijm׃
34.5 wajeraed jHwaaH baeOaanaan wajitjaceb Oimow xxaam wajiqraaA bxxem jHwaaH׃
34.6 wajaOabor jHwaaH Oal-paanaajw wajiqraaA jHwaaH jHwaaH Ael rahwm whanwn Aaeraek Aapajim wrab-haesaed waeAaemaet׃
34.7 nocer haesaed laaAalaapijm noxeA Oaawon waapaexxaO whaTaaAaaH wnaqeH loA jnaqaeH poqed Oawon Aaabowt Oal-baanijm wOal-bnej baanijm Oal-xxilexxijm wOal-ribeOijm׃
34.8 wajmaHer moxxaeH wajiqod AarcaaH wajixxtaahw׃
34.9 wajoAmaer Aim-naaA maacaaAtij hen bOejnaejkaa Aadonaaj jelaek-naaA Aadonaaj bqirbenw kij Oam-qxxeH-Ooraep HwA wsaalahtaa laOawonenw wlhaTaaAtenw wnhaltaanw׃
34.10 wajoAmaer HineH Aaanokij koret brijt naegaed kaal-Oamkaa AaeOaexaeH niplaaAot Aaxxaer loA-nibrAw bkaal-HaaAaaraec wbkaal-Hagowjim wraaAaaH kaal-HaaOaam Aaxxaer-AataaH bqirbow Aaet-maOaxeH jHwaaH kij-nowraaA HwA Aaxxaer Aanij OoxaeH Oimaak׃
34.11 xxmaar-lkaa Aet Aaxxaer Aaanokij mcawkaa Hajowm Hinnij gorexx mipaanaejkaa Aaet-HaaAaemorij wHaknaOanij wHahitij wHaprizij wHahiwij wHajbwsij׃
34.12 Hixxaamaer lkaa paen-tikrot brijt ljowxxeb HaaAaaraec Aaxxaer AataaH baaA OaalaejHaa paen-jiHjaeH lmowqexx bqirbaekaa׃
34.13 kij Aaet-mizbhotaam titocwn wAaet-macebotaam txxaberwn wAaet-Aaxxeraajw tikrotwn׃
34.14 kij loA tixxtahawaeH lAel Aaher kij jHwaaH qanaaA xxmow Ael qanaaA HwA׃
34.15 paen-tikrot brijt ljowxxeb HaaAaaraec wzaanw Aaharej AaeloHejHaem wzaabhw leAloHejHaem wqaaraaA lkaa wAaakaltaa mizibhow׃
34.16 wlaaqahtaa mibnotaajw lbaanaejkaa wzaanw bnotaajw Aaharej AaeloHejHaen wHiznw Aaet-baanaejkaa Aaharej AaeloHejHaen׃
34.17 AaeloHej masekaaH loA taOaxaeH-laak׃
34.18 Aaet-hag Hamacowt tixxmor xxibOat jaamijm toAkal macowt Aaxxaer ciwijtikaa lmowOed hodaexx HaaAaabijb kij bhodaexx HaaAaabijb jaacaaAtaa mimicraajim׃
34.19 kaal-paeTaer raehaem lij wkaal-miqnkaa tizaakaar paeTaer xxowr waaxaeH׃
34.20 wpaeTaer hamowr tipdaeH bxaeH wAim-loA tipdaeH waOaraptow kol bkowr baanaejkaa tipdaeH wloA-jeraaAw paanaj rejqaam׃
34.21 xxexxaet jaamijm taOabod wbajowm HaxxbijOij tixxbot baehaarijxx wbaqaacijr tixxbot׃
34.22 whag xxaabuOot taOaxaeH lkaa bikwrej qcijr hiTijm whag HaaAaasijp tqwpat HaxxaanaaH׃
34.23 xxaaloxx pOaamijm baxxaanaaH jeraaAaeH kaal-zkwrkaa Aaet-pnej HaaAaadon jHwaaH AaeloHej jixraaAel׃
34.24 kij-Aowrijxx gowjim mipaanaejkaa wHirhabtij Aaet-gbwlaekaa wloA-jahmod Aijxx Aaet-Aarckaa baOalotkaa leraaAowt Aaet-pnej jHwaaH AaeloHaejkaa xxaaloxx pOaamijm baxxaanaaH׃
34.25 loA-tixxhaT Oal-haamec dam-zibhij wloA-jaalijn laboqaer zaebah hag Hapaasah׃
34.26 reAxxijt bikwrej Aadmaatkaa taabijA bejt jHwaaH AaeloHaejkaa loA-tbaxxel gdij bahaleb Aimow׃ p
34.27 wajoAmaer jHwaaH Aael-moxxaeH ktaab-lkaa Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH kij Oal-pij Hadbaarijm HaaAelaeH kaaratij Aitkaa brijt wAaet-jixraaAel׃
34.28 wajHij-xxaam Oim-jHwaaH AarbaaOijm jowm wAarbaaOijm lajlaaH laehaem loA Aaakal wmajim loA xxaataaH wajiktob Oal-Haluhot Aet dibrej Habrijt Oaxaeraet Hadbaarijm׃
34.29 wajHij braedaet moxxaeH meHar sijnaj wxxnej luhot HaaOedut bjad-moxxaeH bridtow min-HaaHaar wmoxxaeH loA-jaadaO kij qaaran Oowr paanaajw bdabrow Aitow׃
34.30 wajarA AaHaron wkaal-bnej jixraaAel Aaet-moxxaeH wHineH qaaran Oowr paanaajw wajijrAw migaexxaet Aelaajw׃
34.31 wajiqraaA AaleHaem moxxaeH wajaaxxubw Aelaajw AaHaron wkaal-HanxiAijm baaOedaaH wajdaber moxxaeH AaleHaem׃
34.32 wAaharej-ken nigxxw kaal-bnej jixraaAel wajcawem Aet kaal-Aaxxaer dibaer jHwaaH Aitow bHar sijnaaj׃
34.33 wajkal moxxaeH midaber Aitaam wajiten Oal-paanaajw maswaeH׃
34.34 wbboA moxxaeH lipnej jHwaaH ldaber Aitow jaasijr Aaet-HamaswaeH Oad-ceAtow wjaacaaA wdibaer Aael-bnej jixraaAel Aet Aaxxaer jcuwaeH׃
34.35 wraaAw bnej-jixraaAel Aaet-pnej moxxaeH kij qaaran Oowr pnej moxxaeH wHexxijb moxxaeH Aaet-HamaswaeH Oal-paanaajw Oad-boAow ldaber Aitow׃ s
34.1 ויאמר יהוה אל־משה פסל־לך שני־לחת אבנים כראשנים וכתבתי על־הלחת את־הדברים אשר היו על־הלחת הראשנים אשר שברת׃
34.2 והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל־הר סיני ונצבת לי שם על־ראש ההר׃
34.3 ואיש לא־יעלה עמך וגם־איש אל־ירא בכל־ההר גם־הצאן והבקר אל־ירעו אל־מול ההר ההוא׃
34.4 ויפסל שני־לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל־הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים׃
34.5 וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה׃
34.6 ויעבר יהוה ׀ על־פניו ויקרא יהוה ׀ יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב־חסד ואמת׃
34.7 נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד ׀ עון אבות על־בנים ועל־בני בנים על־שלשים ועל־רבעים׃
34.8 וימהר משה ויקד ארצה וישתחו׃
34.9 ויאמר אם־נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך־נא אדני בקרבנו כי עם־קשה־ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃
34.10 ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל־עמך אעשה נפלאת אשר לא־נבראו בכל־הארץ ובכל־הגוים וראה כל־העם אשר־אתה בקרבו את־מעשה יהוה כי־נורא הוא אשר אני עשה עמך׃
34.11 שמר־לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את־האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי׃
34.12 השמר לך פן־תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן־יהיה למוקש בקרבך׃
34.13 כי את־מזבחתם תתצון ואת־מצבתם תשברון ואת־אשריו תכרתון׃
34.14 כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃
34.15 פן־תכרת ברית ליושב הארץ וזנו ׀ אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃
34.16 ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את־בניך אחרי אלהיהן׃
34.17 אלהי מסכה לא תעשה־לך׃
34.18 את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים׃
34.19 כל־פטר רחם לי וכל־מקנך תזכר פטר שור ושה׃
34.20 ופטר חמור תפדה בשה ואם־לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא־יראו פני ריקם׃
34.21 ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃
34.22 וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה׃
34.23 שלש פעמים בשנה יראה כל־זכורך את־פני האדן ׀ יהוה אלהי ישראל׃
34.24 כי־אוריש גוים מפניך והרחבתי את־גבולך ולא־יחמד איש את־ארצך בעלתך לראות את־פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃
34.25 לא־תשחט על־חמץ דם־זבחי ולא־ילין לבקר זבח חג הפסח׃
34.26 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו׃ פ
34.27 ויאמר יהוה אל־משה כתב־לך את־הדברים האלה כי על־פי ׀ הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת־ישראל׃
34.28 ויהי־שם עם־יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על־הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃
34.29 ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד־משה ברדתו מן־ההר ומשה לא־ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו׃
34.30 וירא אהרן וכל־בני ישראל את־משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו׃
34.31 ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל־הנשאים בעדה וידבר משה אלהם׃
34.32 ואחרי־כן נגשו כל־בני ישראל ויצום את כל־אשר דבר יהוה אתו בהר סיני׃
34.33 ויכל משה מדבר אתם ויתן על־פניו מסוה׃
34.34 ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את־המסוה עד־צאתו ויצא ודבר אל־בני ישראל את אשר יצוה׃
34.35 וראו בני־ישראל את־פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את־המסוה על־פניו עד־באו לדבר אתו׃ ס
34.1 wjAmr jHwH Al-mxH psl-lk xnj-lht Abnjm krAxnjm wktbtj Ol-Hlht At-Hdbrjm Axr Hjw Ol-Hlht HrAxnjm Axr xbrt׃
34.2 wHjH nkwn lbqr wOljt bbqr Al-Hr sjnj wncbt lj xm Ol-rAx HHr׃
34.3 wAjx lA-jOlH Omk wgm-Ajx Al-jrA bkl-HHr gm-HcAn wHbqr Al-jrOw Al-mwl HHr HHwA׃
34.4 wjpsl xnj-lht Abnjm krAxnjm wjxkm mxH bbqr wjOl Al-Hr sjnj kAxr cwH jHwH Atw wjqh bjdw xnj lht Abnjm׃
34.5 wjrd jHwH bOnn wjtjcb Omw xm wjqrA bxm jHwH׃
34.6 wjObr jHwH Ol-pnjw wjqrA jHwH jHwH Al rhwm whnwn Ark Apjm wrb-hsd wAmt׃
34.7 ncr hsd lAlpjm nxA Own wpxO whTAH wnqH lA jnqH pqd Own Abwt Ol-bnjm wOl-bnj bnjm Ol-xlxjm wOl-rbOjm׃
34.8 wjmHr mxH wjqd ArcH wjxthw׃
34.9 wjAmr Am-nA mcAtj hn bOjnjk Adnj jlk-nA Adnj bqrbnw kj Om-qxH-Orp HwA wslht lOwnnw wlhTAtnw wnhltnw׃
34.10 wjAmr HnH Ankj krt brjt ngd kl-Omk AOxH nplAt Axr lA-nbrAw bkl-HArc wbkl-Hgwjm wrAH kl-HOm Axr-AtH bqrbw At-mOxH jHwH kj-nwrA HwA Axr Anj OxH Omk׃
34.11 xmr-lk At Axr Ankj mcwk Hjwm Hnnj grx mpnjk At-HAmrj wHknOnj wHhtj wHprzj wHhwj wHjbwsj׃
34.12 Hxmr lk pn-tkrt brjt ljwxb HArc Axr AtH bA OljH pn-jHjH lmwqx bqrbk׃
34.13 kj At-mzbhtm ttcwn wAt-mcbtm txbrwn wAt-Axrjw tkrtwn׃
34.14 kj lA txthwH lAl Ahr kj jHwH qnA xmw Al qnA HwA׃
34.15 pn-tkrt brjt ljwxb HArc wznw Ahrj AlHjHm wzbhw lAlHjHm wqrA lk wAklt mzbhw׃
34.16 wlqht mbntjw lbnjk wznw bntjw Ahrj AlHjHn wHznw At-bnjk Ahrj AlHjHn׃
34.17 AlHj mskH lA tOxH-lk׃
34.18 At-hg Hmcwt txmr xbOt jmjm tAkl mcwt Axr cwjtk lmwOd hdx HAbjb kj bhdx HAbjb jcAt mmcrjm׃
34.19 kl-pTr rhm lj wkl-mqnk tzkr pTr xwr wxH׃
34.20 wpTr hmwr tpdH bxH wAm-lA tpdH wOrptw kl bkwr bnjk tpdH wlA-jrAw pnj rjqm׃
34.21 xxt jmjm tObd wbjwm HxbjOj txbt bhrjx wbqcjr txbt׃
34.22 whg xbOt tOxH lk bkwrj qcjr hTjm whg HAsjp tqwpt HxnH׃
34.23 xlx pOmjm bxnH jrAH kl-zkwrk At-pnj HAdn jHwH AlHj jxrAl׃
34.24 kj-Awrjx gwjm mpnjk wHrhbtj At-gbwlk wlA-jhmd Ajx At-Arck bOltk lrAwt At-pnj jHwH AlHjk xlx pOmjm bxnH׃
34.25 lA-txhT Ol-hmc dm-zbhj wlA-jljn lbqr zbh hg Hpsh׃
34.26 rAxjt bkwrj Admtk tbjA bjt jHwH AlHjk lA-tbxl gdj bhlb Amw׃ p
34.27 wjAmr jHwH Al-mxH ktb-lk At-Hdbrjm HAlH kj Ol-pj Hdbrjm HAlH krtj Atk brjt wAt-jxrAl׃
34.28 wjHj-xm Om-jHwH ArbOjm jwm wArbOjm ljlH lhm lA Akl wmjm lA xtH wjktb Ol-Hlht At dbrj Hbrjt Oxrt Hdbrjm׃
34.29 wjHj brdt mxH mHr sjnj wxnj lht HOdt bjd-mxH brdtw mn-HHr wmxH lA-jdO kj qrn Owr pnjw bdbrw Atw׃
34.30 wjrA AHrn wkl-bnj jxrAl At-mxH wHnH qrn Owr pnjw wjjrAw mgxt Aljw׃
34.31 wjqrA AlHm mxH wjxbw Aljw AHrn wkl-HnxAjm bOdH wjdbr mxH AlHm׃
34.32 wAhrj-kn ngxw kl-bnj jxrAl wjcwm At kl-Axr dbr jHwH Atw bHr sjnj׃
34.33 wjkl mxH mdbr Atm wjtn Ol-pnjw mswH׃
34.34 wbbA mxH lpnj jHwH ldbr Atw jsjr At-HmswH Od-cAtw wjcA wdbr Al-bnj jxrAl At Axr jcwH׃
34.35 wrAw bnj-jxrAl At-pnj mxH kj qrn Owr pnj mxH wHxjb mxH At-HmswH Ol-pnjw Od-bAw ldbr Atw׃ s
34.1 Dixitque Dominus ad Moy sen: “ Praecide tibi duas ta bulas lapideas instar priorum, et scribam super eas verba, quae habuerunt tabulae, quas fregisti.
34.2 Esto paratus mane, ut ascendas statim in montem Sinai; stabisque mihi super verticem montis.
34.3 Nullus ascendat tecum, nec videatur quispiam per totum montem; oves quoque et boves non pascantur e contra ”.
34.4 Excidit ergo duas tabulas lapideas, quales antea fuerant; et de nocte consurgens ascendit in montem Sinai, sicut praeceperat ei Dominus, portans secum tabulas.
34.5 Cumque descendisset Dominus per nubem, stetit cum eo vocans in nomine Domini.
34.6 Et transiens coram eo clamavit: “ Dominus, Dominus Deus, misericors et clemens, patiens et multae miserationis ac verax,
34.7 qui custodit misericordiam in milia, qui aufert iniquitatem et scelera atque peccata, nihil autem impunitum sinit, qui reddit iniquitatem patrum in filiis ac nepotibus in tertiam et quartam progeniem ”.
34.8 Festinusque Moyses curvatus est pronus in terram et adorans
34.9 ait: “ Si inveni gratiam in conspectu tuo, Domine, obsecro, ut gradiaris nobiscum; populus quidem durae cervicis est, sed tu auferes iniquitates nostras atque peccata nosque possidebis ”.
34.10 Respondit Dominus: “ Ego inibo pactum coram universo populo tuo; mirabilia faciam, quae numquam visa sunt super totam terram nec in ullis gentibus, ut cernat cunctus populus, in cuius es medio, opus Domini terribile, quod facturus sum tecum.
34.11 Observa cuncta, quae hodie mando tibi: ego ipse eiciam ante faciem tuam Amorraeum et Chananaeum et Hetthaeum, Pherezaeum quoque et Hevaeum et Iebusaeum.
34.12 Cave, ne umquam cum habitatoribus terrae, quam intraveris, iungas amicitias, quae tibi sint in ruinam;
34.13 sed aras eorum destrue, confringe lapides palosque succide.
34.14 Noli adorare deum alienum: Dominus Zelotes nomen eius, Deus est aemulator.
34.15 Ne ineas pactum cum hominibus illarum regionum, ne, cum fornicati fuerint cum diis suis et sacrificaverint eis, vocet te quispiam, et comedas de immolatis.
34.16 Nec uxorem de filiabus eorum accipies filiis tuis, ne, postquam ipsae fuerint fornicatae cum diis suis, fornicari faciant et filios tuos in deos suos.
34.17 Deos conflatiles non facies tibi.
34.18 Sollemnitatem Azymorum custodies: septem diebus vesceris azymis, sicut praecepi tibi, in tempore constituto mensis Abib; mense enim verni temporis egressus es de Aegypto.
34.19 Omne, quod aperit vulvam generis masculini, meum erit; de cuncto grege tuo tam de bobus quam de ovibus meum erit.
34.20 Primogenitum asini redimes ove, sin autem nec pretium pro eo dederis, franges cervicem eius. Primogenitum filiorum tuorum redimes; nec apparebis in conspectu meo vacuus.
34.21 Sex diebus operaberis, die septimo cessabis etiam arare et metere.
34.22 Sollemnitatem Hebdomadarum facies tibi in primitiis frugum messis tuae triticeae et sollemnitatem Collectae, quando, redeunte anni tempore, cuncta conduntur.
34.23 Tribus temporibus anni apparebit omne masculinum tuum in conspectu omnipotentis Domini, Dei Israel.
34.24 Cum enim tulero gentes a facie tua et dilatavero terminos tuos, nullus insidiabitur terrae tuae, ascendente te et apparente in conspectu Domini Dei tui ter in anno.
34.25 Non immolabis super fermento sanguinem hostiae meae; neque residebit mane de victima sollemnitatis Paschae.
34.26 Primitias frugum terrae tuae afferes in domum Domini Dei tui. Non coques haedum in lacte matris suae ”.
34.27 Dixitque Dominus ad Moysen: “ Scribe tibi verba haec, quibus et tecum et cum Israel pepigi foedus ”.
34.28 Fuit ergo ibi cum Domino quadraginta dies et quadraginta noctes; panem non comedit et aquam non bibit et scripsit in tabulis verba foederis, decem verba.
34.29 Cumque descenderet Moyses de monte Sinai, tenebat duas tabulas testimonii et ignorabat quod resplenderet cutis faciei suae ex consortio sermonis Domini.
34.30 Videntes autem Aaron et filii Israel resplendere cutem faciei Moysi, timuerunt prope accedere;
34.31 vocatique ab eo reversi sunt tam Aaron quam principes synagogae. Et postquam locutus est ad eos,
34.32 venerunt ad eum etiam omnes filii Israel; quibus praecepit cuncta, quae audierat a Domino in monte Sinai.
34.33 Impletisque sermonibus, posuit velamen super faciem suam,
34.34 quod ingressus ad Dominum et loquens cum eo auferebat, donec exiret; et tunc loquebatur ad filios Israel omnia, quae sibi fuerant imperata.
34.35 Qui videbant cutem faciei Moysi resplendere, sed operiebat ille rursus faciem suam, donec ingressus loqueretur cum eo.
35.1 Und Mose versammelte die ganze Gemeinde der Kinder Israel und sprach zu ihnen: Das sind die Worte, die der HERR geboten hat, daß ihr sie tun sollt:
35.2 Sechs Tage soll gearbeitet werden, aber der siebente Tag soll euch heilig sein, zu feiern die Sabbatruhe des HERRN. Wer da Arbeit verrichtet, der soll sterben.
35.3 Am Sabbattag sollt ihr in allen euren Wohnungen kein Feuer anzünden!
35.4 Mose redete weiter mit der ganzen Gemeinde der Kinder Israel und sprach: Das ist's, was der HERR geboten hat:
35.5 Bringt aus eurer Mitte Gaben für den HERRN; jeder, den sein Herz dazu treibt, der soll sie bringen, die Gabe des HERRN, nämlich Gold, Silber und Erz,
35.6 Stoffe von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe, feine weiße Baumwolle und Ziegenhaare,
35.7 rötliche Widderfelle, Seehundsfelle und Akazienholz,
35.8 und Öl zum Leuchter und Spezerei zum Salböl und zu gutem Räucherwerk,
35.9 Schohamsteine und Steine zum Besatz für das Ephod und das Brustschildlein.
35.10 Und wer unter euch weisen Herzens ist, der komme und mache, was der HERR geboten hat:
35.11 Die Wohnung mit ihrer Hütte, ihre Decke, ihre Bretter, ihre Riegel, ihre Säulen und ihre Füße;
35.12 die Lade mit ihren Stangen, den Sühndeckel und den Vorhang;
35.13 den Tisch mit seinen Stangen und allem seinem Gerät und die Schaubrote;
35.14 den Leuchter zur Beleuchtung samt seinen Geräten und Lampen und das Öl des Leuchters;
35.15 den Räucheraltar mit seinen Stangen, das Salböl und die Spezerei zum Räucherwerk, den Vorhang der Tür beim Eingang der Wohnung;
35.16 den Brandopferaltar mit seinem ehernen Gitter, mit seinen Stangen und allem seinem Gerät, das Becken mit seinem Fuß;
35.17 die Vorhänge des Vorhofs mit seinen Säulen und Füßen, und den Vorhang des Tors am Vorhof;
35.18 die Nägel der Wohnung und des Vorhofs mit ihren Seilen;
35.19 die Amtskleider zum Dienst im Heiligtum, die heiligen Kleider Aarons, des Priesters, und die Kleider seiner Söhne zum Priestertum.
35.20 Da ging die ganze Gemeinde der Kinder Israel von Mose hinweg.
35.21 Und ein jeder, dessen Geist willig war, kam und brachte dem HERRN Gaben für das Werk der Stiftshütte und all ihren Dienst und für die heiligen Kleider.
35.22 Es kamen aber die Männer samt den Frauen, alle die willigen Herzens waren, und brachten Nasenringe, Ohrringe, Fingerringe, Armbänder und allerlei goldene Geräte; alle, die dem HERRN Gold zum Webopfer brachten.
35.23 Und wer bei sich Stoffe fand von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe, feine weiße Baumwolle, Ziegenhaare, rötliche Widderfelle und Seehundsfelle, der brachte es.
35.24 Und wer Silber und Erz hatte, der brachte es dem HERRN zum Hebopfer. Und wer Akazienholz bei sich fand, der brachte es zu allerlei Werk des Dienstes.
35.25 Und alle Frauen, die weisen Herzens waren, spannen mit ihren Händen und brachten das Gesponnene, Stoffe von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und von feiner weißer Baumwolle.
35.26 Und die Frauen, die ihr Herz dazu trieb und welche verständigen Sinnes waren, die spannen Ziegenhaare.
35.27 Die Fürsten aber brachten Schohamsteine und eingefaßte Steine zum Brustschildlein,
35.28 und Spezerei und Öl für den Leuchter und für das Salböl und zu gutem Räucherwerk.
35.29 Also brachten die Kinder Israel (alle Männer und Frauen, die willigen Herzens waren zu allerlei Werk beizutragen, das der HERR durch Mose zu machen befohlen hatte) dem HERRN freiwillige Gaben.
35.30 Da sprach Mose zu den Kindern Israel: Seht, der HERR hat mit Namen berufen Bezaleel, den Sohn Uris, des Sohnes Hurs, vom Stamme Juda.
35.31 Und der Geist Gottes hat ihn erfüllt mit Weisheit, Verstand und Geschicklichkeit für allerhand Arbeit;
35.32 auch daß er kunstreiche Arbeit erfinden kann zur Ausführung in Gold, Silber und Erz;
35.33 im Schneiden und Einsetzen der Edelsteine, im Zimmern des Holzes, um allerlei kunstvolle Arbeit zu machen.
35.34 Auch hat er ihm ins Herz gegeben, daß er unterweisen kann; er und Oholiab, der Sohn Ahisamachs, vom Stamme Dan.
35.35 Er hat sie mit weisen Herzen erfüllt, zu machen allerlei Werk eines Künstlers und Erfinders und Buntwirkers in Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und von feiner weißer Baumwolle, und eines Webers, daß sie allerlei Werke machen und sinnreiche Arbeit erfinden.
35.1 καὶ συνήθροισεν μωυσῆς πᾶσαν συναγωγὴν υἱῶν ισραηλ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς οὗτοι οἱ λόγοι οὓς εἶπεν κύριος ποιῆσαι αὐτούς
35.2 ἓξ ἡμέρας ποιήσεις ἔργα τῇ δὲ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ κατάπαυσις ἅγιον σάββατα ἀνάπαυσις κυρίῳ πᾶς ὁ ποιῶν ἔργον ἐν αὐτῇ τελευτάτω
35.3 οὐ καύσετε πῦρ ἐν πάσῃ κατοικίᾳ ὑμῶν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων ἐγὼ κύριος
35.4 καὶ εἶπεν μωυσῆς πρὸς πᾶσαν συναγωγὴν υἱῶν ισραηλ λέγων τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ συνέταξεν κύριος λέγων
35.5 λάβετε παρ' ὑμῶν αὐτῶν ἀφαίρεμα κυρίῳ πᾶς ὁ καταδεχόμενος τῇ καρδίᾳ οἴσουσιν τὰς ἀπαρχὰς κυρίῳ χρυσίον ἀργύριον χαλκόν
35.6 ὑάκινθον πορφύραν κόκκινον διπλοῦν διανενησμένον καὶ βύσσον κεκλωσμένην καὶ τρίχας αἰγείας
35.7 καὶ δέρματα κριῶν ἠρυθροδανωμένα καὶ δέρματα ὑακίνθινα καὶ ξύλα ἄσηπτα
35.8 35.9 καὶ λίθους σαρδίου καὶ λίθους εἰς τὴν γλυφὴν εἰς τὴν ἐπωμίδα καὶ τὸν ποδήρη
35.10 καὶ πᾶς σοφὸς τῇ καρδίᾳ ἐν ὑμῖν ἐλθὼν ἐργαζέσθω πάντα ὅσα συνέταξεν κύριος
35.11 τὴν σκηνὴν καὶ τὰ παραρρύματα καὶ τὰ καλύμματα καὶ τὰ διατόνια καὶ τοὺς μοχλοὺς καὶ τοὺς στύλους
35.12 καὶ τὴν κιβωτὸν τοῦ μαρτυρίου καὶ τοὺς ἀναφορεῖς αὐτῆς καὶ τὸ ἱλαστήριον αὐτῆς καὶ τὸ καταπέτασμα
35.13 καὶ τὴν τράπεζαν καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτῆς
35.14 καὶ τὴν λυχνίαν τοῦ φωτὸς καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτῆς
35.15 καὶ τὰ ἱστία τῆς αὐλῆς καὶ τοὺς στύλους αὐτῆς καὶ τοὺς λίθους τῆς σμαράγδου καὶ τὸ θυμίαμα καὶ τὸ ἔλαιον τοῦ χρίσματος
35.16 καὶ τὸ θυσιαστήριον καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτοῦ
35.17 καὶ τὰ ἱστία τῆς αὐλῆς καὶ τοὺς στύλους αὐτῆς καὶ τοὺς λίθους τῆς σμαράγδου καὶ τὸ θυμίαμα καὶ τὸ ἔλαιον τοῦ χρίσματος
35.18 35.19 καὶ τὰς στολὰς τὰς ἁγίας ααρων τοῦ ἱερέως καὶ τὰς στολάς ἐν αἷς λειτουργήσουσιν ἐν αὐταῖς καὶ τοὺς χιτῶνας τοῖς υἱοῖς ααρων τῆς ἱερατείας καὶ τὸ ἔλαιον τοῦ χρίσματος καὶ τὸ θυμίαμα τῆς συνθέσεως
35.20 καὶ ἐξῆλθεν πᾶσα συναγωγὴ υἱῶν ισραηλ ἀπὸ μωυσῆ
35.21 καὶ ἤνεγκαν ἕκαστος ὧν ἔφερεν αὐτῶν ἡ καρδία καὶ ὅσοις ἔδοξεν τῇ ψυχῇ αὐτῶν ἤνεγκαν ἀφαίρεμα κυρίῳ εἰς πάντα τὰ ἔργα τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καὶ εἰς πάντα τὰ κάτεργα αὐτῆς καὶ εἰς πάσας τὰς στολὰς τοῦ ἁγίου
35.22 καὶ ἤνεγκαν οἱ ἄνδρες παρὰ τῶν γυναικῶν πᾶς ᾧ ἔδοξεν τῇ διανοίᾳ ἤνεγκαν σφραγῖδας καὶ ἐνώτια καὶ δακτυλίους καὶ ἐμπλόκια καὶ περιδέξια πᾶν σκεῦος χρυσοῦν καὶ πάντες ὅσοι ἤνεγκαν ἀφαιρέματα χρυσίου κυρίῳ
35.23 καὶ παρ' ᾧ εὑρέθη βύσσος καὶ δέρματα ὑακίνθινα καὶ δέρματα κριῶν ἠρυθροδανωμένα ἤνεγκαν
35.24 καὶ πᾶς ὁ ἀφαιρῶν ἀφαίρεμα ἀργύριον καὶ χαλκὸν ἤνεγκαν τὰ ἀφαιρέματα κυρίῳ καὶ παρ' οἷς εὑρέθη ξύλα ἄσηπτα εἰς πάντα τὰ ἔργα τῆς κατασκευῆς ἤνεγκαν
35.25 καὶ πᾶσα γυνὴ σοφὴ τῇ διανοίᾳ ταῖς χερσὶν νήθειν ἤνεγκαν νενησμένα τὴν ὑάκινθον καὶ τὴν πορφύραν καὶ τὸ κόκκινον καὶ τὴν βύσσον
35.26 καὶ πᾶσαι αἱ γυναῖκες αἷς ἔδοξεν τῇ διανοίᾳ αὐτῶν ἐν σοφίᾳ ἔνησαν τὰς τρίχας τὰς αἰγείας
35.27 καὶ οἱ ἄρχοντες ἤνεγκαν τοὺς λίθους τῆς σμαράγδου καὶ τοὺς λίθους τῆς πληρώσεως εἰς τὴν ἐπωμίδα καὶ εἰς τὸ λογεῖον
35.28 καὶ τὰς συνθέσεις καὶ τὸ ἔλαιον τῆς χρίσεως καὶ τὴν σύνθεσιν τοῦ θυμιάματος
35.29 καὶ πᾶς ἀνὴρ καὶ γυνή ὧν ἔφερεν ἡ διάνοια αὐτῶν εἰσελθόντας ποιεῖν πάντα τὰ ἔργα ὅσα συνέταξεν κύριος ποιῆσαι αὐτὰ διὰ μωυσῆ ἤνεγκαν οἱ υἱοὶ ισραηλ ἀφαίρεμα κυρίῳ
35.30 καὶ εἶπεν μωυσῆς τοῖς υἱοῖς ισραηλ ἰδοὺ ἀνακέκληκεν ὁ θεὸς ἐξ ὀνόματος τὸν βεσελεηλ τὸν τοῦ ουριου τὸν ωρ ἐκ φυλῆς ιουδα
35.31 καὶ ἐνέπλησεν αὐτὸν πνεῦμα θεῖον σοφίας καὶ συνέσεως καὶ ἐπιστήμης πάντων
35.32 ἀρχιτεκτονεῖν κατὰ πάντα τὰ ἔργα τῆς ἀρχιτεκτονίας ποιεῖν τὸ χρυσίον καὶ τὸ ἀργύριον καὶ τὸν χαλκὸν
35.33 καὶ λιθουργῆσαι τὸν λίθον καὶ κατεργάζεσθαι τὰ ξύλα καὶ ποιεῖν ἐν παντὶ ἔργῳ σοφίας
35.34 καὶ προβιβάσαι γε ἔδωκεν αὐτῷ ἐν τῇ διανοίᾳ αὐτῷ τε καὶ ελιαβ τῷ τοῦ αχισαμακ ἐκ φυλῆς δαν
35.35 ἐνέπλησεν αὐτοὺς σοφίας καὶ συνέσεως διανοίας πάντα συνιέναι ποιῆσαι τὰ ἔργα τοῦ ἁγίου καὶ τὰ ὑφαντὰ καὶ ποικιλτὰ ὑφᾶναι τῷ κοκκίνῳ καὶ τῇ βύσσῳ ποιεῖν πᾶν ἔργον ἀρχιτεκτονίας ποικιλίας
35.1 kai synehthroisen mohysehs pasan synagohgehn yiohn israehl kai eipen pros aytoys oytoi oi logoi oys eipen kyrios poiehsai aytoys
35.2 ex ehmeras poiehseis erga teh de ehmera teh ebdomeh katapaysis agion sabbata anapaysis kyrioh pas o poiohn ergon en ayteh teleytatoh
35.3 oy kaysete pyr en paseh katoikia ymohn teh ehmera tohn sabbatohn egoh kyrios
35.4 kai eipen mohysehs pros pasan synagohgehn yiohn israehl legohn toyto to rehma o synetaxen kyrios legohn
35.5 labete par' ymohn aytohn aphairema kyrioh pas o katadechomenos teh kardia oisoysin tas aparchas kyrioh chrysion argyrion chalkon
35.6 yakinthon porphyran kokkinon diployn dianenehsmenon kai bysson keklohsmenehn kai trichas aigeias
35.7 kai dermata kriohn ehrythrodanohmena kai dermata yakinthina kai xyla asehpta
35.8 35.9 kai lithoys sardioy kai lithoys eis tehn glyphehn eis tehn epohmida kai ton podehreh
35.10 kai pas sophos teh kardia en ymin elthohn ergazesthoh panta osa synetaxen kyrios
35.11 tehn skehnehn kai ta pararrymata kai ta kalymmata kai ta diatonia kai toys mochloys kai toys styloys
35.12 kai tehn kibohton toy martyrioy kai toys anaphoreis aytehs kai to ilastehrion aytehs kai to katapetasma
35.13 kai tehn trapezan kai panta ta skeyeh aytehs
35.14 kai tehn lychnian toy phohtos kai panta ta skeyeh aytehs
35.15 kai ta istia tehs aylehs kai toys styloys aytehs kai toys lithoys tehs smaragdoy kai to thymiama kai to elaion toy chrismatos
35.16 kai to thysiastehrion kai panta ta skeyeh aytoy
35.17 kai ta istia tehs aylehs kai toys styloys aytehs kai toys lithoys tehs smaragdoy kai to thymiama kai to elaion toy chrismatos
35.18 35.19 kai tas stolas tas agias aarohn toy iereohs kai tas stolas en ais leitoyrgehsoysin en aytais kai toys chitohnas tois yiois aarohn tehs ierateias kai to elaion toy chrismatos kai to thymiama tehs syntheseohs
35.20 kai exehlthen pasa synagohgeh yiohn israehl apo mohyseh
35.21 kai ehnegkan ekastos ohn epheren aytohn eh kardia kai osois edoxen teh psycheh aytohn ehnegkan aphairema kyrioh eis panta ta erga tehs skehnehs toy martyrioy kai eis panta ta katerga aytehs kai eis pasas tas stolas toy agioy
35.22 kai ehnegkan oi andres para tohn gynaikohn pas oh edoxen teh dianoia ehnegkan sphragidas kai enohtia kai daktylioys kai emplokia kai peridexia pan skeyos chrysoyn kai pantes osoi ehnegkan aphairemata chrysioy kyrioh
35.23 kai par' oh eyretheh byssos kai dermata yakinthina kai dermata kriohn ehrythrodanohmena ehnegkan
35.24 kai pas o aphairohn aphairema argyrion kai chalkon ehnegkan ta aphairemata kyrioh kai par' ois eyretheh xyla asehpta eis panta ta erga tehs kataskeyehs ehnegkan
35.25 kai pasa gyneh sopheh teh dianoia tais chersin nehthein ehnegkan nenehsmena tehn yakinthon kai tehn porphyran kai to kokkinon kai tehn bysson
35.26 kai pasai ai gynaikes ais edoxen teh dianoia aytohn en sophia enehsan tas trichas tas aigeias
35.27 kai oi archontes ehnegkan toys lithoys tehs smaragdoy kai toys lithoys tehs plehrohseohs eis tehn epohmida kai eis to logeion
35.28 kai tas syntheseis kai to elaion tehs chriseohs kai tehn synthesin toy thymiamatos
35.29 kai pas anehr kai gyneh ohn epheren eh dianoia aytohn eiselthontas poiein panta ta erga osa synetaxen kyrios poiehsai ayta dia mohyseh ehnegkan oi yioi israehl aphairema kyrioh
35.30 kai eipen mohysehs tois yiois israehl idoy anakeklehken o theos ex onomatos ton beseleehl ton toy oyrioy ton ohr ek phylehs ioyda
35.31 kai eneplehsen ayton pneyma theion sophias kai syneseohs kai epistehmehs pantohn
35.32 architektonein kata panta ta erga tehs architektonias poiein to chrysion kai to argyrion kai ton chalkon
35.33 kai lithoyrgehsai ton lithon kai katergazesthai ta xyla kai poiein en panti ergoh sophias
35.34 kai probibasai ge edohken aytoh en teh dianoia aytoh te kai eliab toh toy achisamak ek phylehs dan
35.35 eneplehsen aytoys sophias kai syneseohs dianoias panta synienai poiehsai ta erga toy agioy kai ta yphanta kai poikilta yphanai toh kokkinoh kai teh byssoh poiein pan ergon architektonias poikilias
35.1 וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת־כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָם׃
35.2 שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתֹון לַיהוָה כָּל־הָעֹשֶׂה בֹו מְלָאכָה יוּמָת׃
35.3 לֹא־תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיֹום הַשַּׁבָּת׃ פ
35.4 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר׃
35.5 קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהוָה כֹּל נְדִיב לִבֹּו יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת׃
35.6 וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים׃
35.7 וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׂטִּים ׃
35.8 וְשֶׁמֶן לַמָּאֹור וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים׃
35.9 וְאַבְנֵי־שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹוד וְלַחֹשֶׁן׃
35.10 וְכָל־חֲכַם־לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה׃
35.11 אֶת־הַמִּשְׁכָּן אֶת־אָהֳלֹו וְאֶת־מִכְסֵהוּ אֶת־קְרָסָיו וְאֶת־קְרָשָׁיו אֶת־בְּרִיחָו אֶת־עַמֻּדָיו וְאֶת־אֲדָנָיו׃
35.12 אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו אֶת־הַכַּפֹּרֶת וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ׃
35.13 אֶת־הַשֻּׁלְחָן וְאֶת־בַּדָּיו וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים׃
35.14 וְאֶת־מְנֹרַת הַמָּאֹור וְאֶת־כֵּלֶיהָ וְאֶת־נֵרֹתֶיהָ וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאֹור׃
35.15 וְאֶת־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְאֶת־בַּדָּיו וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֶת־מָסַךְ הַפֶּתַח לְפֶתַח הַמִּשְׁכָּן׃
35.16 אֵת ׀ מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת־מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר־לֹו אֶת־בַּדָּיו וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו אֶת־הַכִּיֹּר וְאֶת־כַּנֹּו׃
35.17 אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת־עַמֻּדָיו וְאֶת־אֲדָנֶיהָ וְאֵת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר׃
35.18 אֶת־יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת־יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת־מֵיתְרֵיהֶם׃
35.19 אֶת־בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ אֶת־בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת־בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן׃
35.20 וַיֵּצְאוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה׃
35.21 וַיָּבֹאוּ כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂאֹו לִבֹּו וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחֹו אֹתֹו הֵבִיאוּ אֶת־תְּרוּמַת יְהוָה לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מֹועֵד וּלְכָל־עֲבֹדָתֹו וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ׃
35.22 וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל־הַנָּשִׁים כֹּל ׀ נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל־כְּלִי זָהָב וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהוָה׃
35.23 וְכָל־אִישׁ אֲשֶׁר־נִמְצָא אִתֹּו תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים הֵבִיאוּ׃
35.24 כָּל־מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתֹּו עֲצֵי שִׁטִּים לְכָל־מְלֶאכֶת הָעֲבֹדָה הֵבִיאוּ׃
35.25 וְכָל־אִשָּׁה חַכְמַת־לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת־הַתְּכֵלֶת וְאֶת־הָאַרְגָּמָן אֶת־תֹּולַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת־הַשֵּׁשׁ׃
35.26 וְכָל־הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת־הָעִזִּים׃
35.27 וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפֹוד וְלַחֹשֶׁן׃
35.28 וְאֶת־הַבֹּשֶׂם וְאֶת־הַשָּׁמֶן לְמָאֹור וּלְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים׃
35.29 כָּל־אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכָל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂות בְּיַד־מֹשֶׁה הֵבִיאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַיהוָה׃ פ
35.30 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה׃
35.31 וַיְמַלֵּא אֹתֹו רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל־מְלָאכָה׃
35.32 וְלַחְשֹׁב מַחַשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת׃
35.33 וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשֹׂות בְּכָל־מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת׃
35.34 וּלְהֹורֹת נָתַן בְּלִבֹּו הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן־אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה־דָן׃
35.35 מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת־לֵב לַעֲשֹׂות כָּל־מְלֶאכֶת חָרָשׁ ׀ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתֹולַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל־מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת׃
35.1 wajaqHel moxxaeH Aaet-kaal-Oadat bnej jixraaAel wajoAmaer AaleHaem AelaeH Hadbaarijm Aaxxaer-ciwaaH jHwaaH laOaxot Aotaam׃
35.2 xxexxaet jaamijm teOaaxaeH mlaaAkaaH wbajowm HaxxbijOij jiHjaeH laakaem qodaexx xxabat xxabaatown lajHwaaH kaal-HaaOoxaeH bow mlaaAkaaH jwmaat׃
35.3 loA-tbaOarw Aexx bkol moxxbotejkaem bjowm Haxxabaat׃ p
35.4 wajoAmaer moxxaeH Aael-kaal-Oadat bnej-jixraaAel leAmor zaeH Hadaabaar Aaxxaer-ciwaaH jHwaaH leAmor׃
35.5 qhw meAitkaem trwmaaH lajHwaaH kol ndijb libow jbijAaeHaa Aet trwmat jHwaaH zaaHaab waakaesaep wnhoxxaet׃
35.6 wtkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij wxxexx wOizijm׃
35.7 wOorot Aejlim mAaadaamijm wOorot thaaxxijm waOacej xiTijm ׃
35.8 wxxaemaen lamaaAowr wbxaamijm lxxaemaen HamixxhaaH wliqToraet Hasamijm׃
35.9 wAabnej-xxoHam wAabnej miluAijm laaAepowd wlahoxxaen׃
35.10 wkaal-hakam-leb baakaem jaaboAw wjaOaxw Aet kaal-Aaxxaer ciwaaH jHwaaH׃
35.11 Aaet-Hamixxkaan Aaet-AaaHaalow wAaet-mikseHw Aaet-qraasaajw wAaet-qraaxxaajw Aaet-brijhaaw Aaet-Oamudaajw wAaet-Aadaanaajw׃
35.12 Aaet-HaaAaaron wAaet-badaajw Aaet-Hakaporaet wAet paarokaet Hamaasaak׃
35.13 Aaet-Haxxulhaan wAaet-badaajw wAaet-kaal-kelaajw wAet laehaem Hapaanijm׃
35.14 wAaet-mnorat HamaaAowr wAaet-kelaejHaa wAaet-nerotaejHaa wAet xxaemaen HamaaAowr׃
35.15 wAaet-mizbah HaqToraet wAaet-badaajw wAet xxaemaen HamixxhaaH wAet qToraet Hasamijm wAaet-maasak Hapaetah lpaetah Hamixxkaan׃
35.16 Aet mizbah HaaOolaaH wAaet-mikbar Hanhoxxaet Aaxxaer-low Aaet-badaajw wAaet-kaal-kelaajw Aaet-Hakijor wAaet-kanow׃
35.17 Aet qalOej Haehaacer Aaet-Oamudaajw wAaet-AadaanaejHaa wAet maasak xxaOar Haehaacer׃
35.18 Aaet-jitdot Hamixxkaan wAaet-jitdot Haehaacer wAaet-mejtrejHaem׃
35.19 Aaet-bigdej Haxraad lxxaaret baqodaexx Aaet-bigdej Haqodaexx lAaHaron HakoHen wAaet-bigdej baanaajw lkaHen׃
35.20 wajecAw kaal-Oadat bnej-jixraaAel milipnej moxxaeH׃
35.21 wajaaboAw kaal-Aijxx Aaxxaer-nxaaAow libow wkol Aaxxaer naadbaaH rwhow Aotow HebijAw Aaet-trwmat jHwaaH limlaeAkaet AoHael mowOed wlkaal-Oabodaatow wlbigdej Haqodaexx׃
35.22 wajaaboAw HaaAanaaxxijm Oal-Hanaaxxijm kol ndijb leb HebijAw haah waanaezaem wTabaOat wkwmaaz kaal-klij zaaHaab wkaal-Aijxx Aaxxaer Henijp tnwpat zaaHaab lajHwaaH׃
35.23 wkaal-Aijxx Aaxxaer-nimcaaA Aitow tkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij wxxexx wOizijm wOorot Aejlim mAaadaamijm wOorot thaaxxijm HebijAw׃
35.24 kaal-merijm trwmat kaesaep wnhoxxaet HebijAw Aet trwmat jHwaaH wkol Aaxxaer nimcaaA Aitow Oacej xxiTijm lkaal-mlaeAkaet HaaOabodaaH HebijAw׃
35.25 wkaal-AixxaaH hakmat-leb bjaadaejHaa Taaww wajaabijAw maTwaeH Aaet-Hatkelaet wAaet-HaaAargaamaan Aaet-towlaOat Haxxaanij wAaet-Haxxexx׃
35.26 wkaal-Hanaaxxijm Aaxxaer naaxaaA libaan AotaanaaH bhaakmaaH Taaww Aaet-HaaOizijm׃
35.27 wHanxiAim HebijAw Aet Aabnej HaxxoHam wAet Aabnej HamiluAijm laaAepowd wlahoxxaen׃
35.28 wAaet-Haboxaem wAaet-Haxxaamaen lmaaAowr wlxxaemaen HamixxhaaH wliqToraet Hasamijm׃
35.29 kaal-Aijxx wAixxaaH Aaxxaer naadab libaam Aotaam lHaabijA lkaal-HamlaaAkaaH Aaxxaer ciwaaH jHwaaH laOaxowt bjad-moxxaeH HebijAw bnej-jixraaAel ndaabaaH lajHwaaH׃ p
35.30 wajoAmaer moxxaeH Aael-bnej jixraaAel rAw qaaraaA jHwaaH bxxem bcalAel baen-Awrij baen-hwr lmaTeH jHwdaaH׃
35.31 wajmaleA Aotow rwha AaeloHijm bhaakmaaH bitbwnaaH wbdaOat wbkaal-mlaaAkaaH׃
35.32 wlahxxob mahaxxaabot laOaxot bazaaHaab wbakaesaep wbanhoxxaet׃
35.33 wbaharoxxaet Aaebaen lmaloAt wbaharoxxaet Oec laOaxowt bkaal-mlaeAkaet mahaxxaabaet׃
35.34 wlHowrot naatan blibow HwA wAaaHaalijAaab baen-Aahijsaamaak lmaTeH-daan׃
35.35 mileA Aotaam haakmat-leb laOaxowt kaal-mlaeAkaet haaraaxx whoxxeb wroqem batkelaet wbaaAargaamaan btowlaOat Haxxaanij wbaxxexx wAoreg Ooxej kaal-mlaaAkaaH whoxxbej mahaxxaabot׃
35.1 ויקהל משה את־כל־עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר־צוה יהוה לעשת אתם׃
35.2 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל־העשה בו מלאכה יומת׃
35.3 לא־תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת׃ פ
35.4 ויאמר משה אל־כל־עדת בני־ישראל לאמר זה הדבר אשר־צוה יהוה לאמר׃
35.5 קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת׃
35.6 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׃
35.7 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים ׃
35.8 ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים׃
35.9 ואבני־שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן׃
35.10 וכל־חכם־לב בכם יבאו ויעשו את כל־אשר צוה יהוה׃
35.11 את־המשכן את־אהלו ואת־מכסהו את־קרסיו ואת־קרשיו את־בריחו את־עמדיו ואת־אדניו׃
35.12 את־הארן ואת־בדיו את־הכפרת ואת פרכת המסך׃
35.13 את־השלחן ואת־בדיו ואת־כל־כליו ואת לחם הפנים׃
35.14 ואת־מנרת המאור ואת־כליה ואת־נרתיה ואת שמן המאור׃
35.15 ואת־מזבח הקטרת ואת־בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת־מסך הפתח לפתח המשכן׃
35.16 את ׀ מזבח העלה ואת־מכבר הנחשת אשר־לו את־בדיו ואת־כל־כליו את־הכיר ואת־כנו׃
35.17 את קלעי החצר את־עמדיו ואת־אדניה ואת מסך שער החצר׃
35.18 את־יתדת המשכן ואת־יתדת החצר ואת־מיתריהם׃
35.19 את־בגדי השרד לשרת בקדש את־בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת־בגדי בניו לכהן׃
35.20 ויצאו כל־עדת בני־ישראל מלפני משה׃
35.21 ויבאו כל־איש אשר־נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את־תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל־עבדתו ולבגדי הקדש׃
35.22 ויבאו האנשים על־הנשים כל ׀ נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל־כלי זהב וכל־איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה׃
35.23 וכל־איש אשר־נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו׃
35.24 כל־מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל־מלאכת העבדה הביאו׃
35.25 וכל־אשה חכמת־לב בידיה טוו ויביאו מטוה את־התכלת ואת־הארגמן את־תולעת השני ואת־השש׃
35.26 וכל־הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את־העזים׃
35.27 והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן׃
35.28 ואת־הבשם ואת־השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים׃
35.29 כל־איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל־המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד־משה הביאו בני־ישראל נדבה ליהוה׃ פ
35.30 ויאמר משה אל־בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן־אורי בן־חור למטה יהודה׃
35.31 וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל־מלאכה׃
35.32 ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכסף ובנחשת׃
35.33 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל־מלאכת מחשבת׃
35.34 ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן־אחיסמך למטה־דן׃
35.35 מלא אתם חכמת־לב לעשות כל־מלאכת חרש ׀ וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל־מלאכה וחשבי מחשבת׃
35.1 wjqHl mxH At-kl-Odt bnj jxrAl wjAmr AlHm AlH Hdbrjm Axr-cwH jHwH lOxt Atm׃
35.2 xxt jmjm tOxH mlAkH wbjwm HxbjOj jHjH lkm qdx xbt xbtwn ljHwH kl-HOxH bw mlAkH jwmt׃
35.3 lA-tbOrw Ax bkl mxbtjkm bjwm Hxbt׃ p
35.4 wjAmr mxH Al-kl-Odt bnj-jxrAl lAmr zH Hdbr Axr-cwH jHwH lAmr׃
35.5 qhw mAtkm trwmH ljHwH kl ndjb lbw jbjAH At trwmt jHwH zHb wksp wnhxt׃
35.6 wtklt wArgmn wtwlOt xnj wxx wOzjm׃
35.7 wOrt Ajlm mAdmjm wOrt thxjm wOcj xTjm ׃
35.8 wxmn lmAwr wbxmjm lxmn HmxhH wlqTrt Hsmjm׃
35.9 wAbnj-xHm wAbnj mlAjm lApwd wlhxn׃
35.10 wkl-hkm-lb bkm jbAw wjOxw At kl-Axr cwH jHwH׃
35.11 At-Hmxkn At-AHlw wAt-mksHw At-qrsjw wAt-qrxjw At-brjhw At-Omdjw wAt-Adnjw׃
35.12 At-HArn wAt-bdjw At-Hkprt wAt prkt Hmsk׃
35.13 At-Hxlhn wAt-bdjw wAt-kl-kljw wAt lhm Hpnjm׃
35.14 wAt-mnrt HmAwr wAt-kljH wAt-nrtjH wAt xmn HmAwr׃
35.15 wAt-mzbh HqTrt wAt-bdjw wAt xmn HmxhH wAt qTrt Hsmjm wAt-msk Hpth lpth Hmxkn׃
35.16 At mzbh HOlH wAt-mkbr Hnhxt Axr-lw At-bdjw wAt-kl-kljw At-Hkjr wAt-knw׃
35.17 At qlOj Hhcr At-Omdjw wAt-AdnjH wAt msk xOr Hhcr׃
35.18 At-jtdt Hmxkn wAt-jtdt Hhcr wAt-mjtrjHm׃
35.19 At-bgdj Hxrd lxrt bqdx At-bgdj Hqdx lAHrn HkHn wAt-bgdj bnjw lkHn׃
35.20 wjcAw kl-Odt bnj-jxrAl mlpnj mxH׃
35.21 wjbAw kl-Ajx Axr-nxAw lbw wkl Axr ndbH rwhw Atw HbjAw At-trwmt jHwH lmlAkt AHl mwOd wlkl-Obdtw wlbgdj Hqdx׃
35.22 wjbAw HAnxjm Ol-Hnxjm kl ndjb lb HbjAw hh wnzm wTbOt wkwmz kl-klj zHb wkl-Ajx Axr Hnjp tnwpt zHb ljHwH׃
35.23 wkl-Ajx Axr-nmcA Atw tklt wArgmn wtwlOt xnj wxx wOzjm wOrt Ajlm mAdmjm wOrt thxjm HbjAw׃
35.24 kl-mrjm trwmt ksp wnhxt HbjAw At trwmt jHwH wkl Axr nmcA Atw Ocj xTjm lkl-mlAkt HObdH HbjAw׃
35.25 wkl-AxH hkmt-lb bjdjH Tww wjbjAw mTwH At-Htklt wAt-HArgmn At-twlOt Hxnj wAt-Hxx׃
35.26 wkl-Hnxjm Axr nxA lbn AtnH bhkmH Tww At-HOzjm׃
35.27 wHnxAm HbjAw At Abnj HxHm wAt Abnj HmlAjm lApwd wlhxn׃
35.28 wAt-Hbxm wAt-Hxmn lmAwr wlxmn HmxhH wlqTrt Hsmjm׃
35.29 kl-Ajx wAxH Axr ndb lbm Atm lHbjA lkl-HmlAkH Axr cwH jHwH lOxwt bjd-mxH HbjAw bnj-jxrAl ndbH ljHwH׃ p
35.30 wjAmr mxH Al-bnj jxrAl rAw qrA jHwH bxm bclAl bn-Awrj bn-hwr lmTH jHwdH׃
35.31 wjmlA Atw rwh AlHjm bhkmH btbwnH wbdOt wbkl-mlAkH׃
35.32 wlhxb mhxbt lOxt bzHb wbksp wbnhxt׃
35.33 wbhrxt Abn lmlAt wbhrxt Oc lOxwt bkl-mlAkt mhxbt׃
35.34 wlHwrt ntn blbw HwA wAHljAb bn-Ahjsmk lmTH-dn׃
35.35 mlA Atm hkmt-lb lOxwt kl-mlAkt hrx whxb wrqm btklt wbArgmn btwlOt Hxnj wbxx wArg Oxj kl-mlAkH whxbj mhxbt׃
35.1 Igitur, congregato omni coetu filiorum Israel, dixit ad eos: “ Haec sunt, quae iussit Dominus fieri:
35.2 sex diebus facietis opus, septimus dies erit vobis sanctus, sabbatum et requies Domino; qui fecerit opus in eo, occidetur.
35.3 Non succendetis ignem in omnibus habitaculis vestris per diem sabbati ”.
35.4 Et ait Moyses ad omnem coetum filiorum Israel: “ Iste est sermo, quem praecepit Dominus dicens:
35.5 "Separate apud vos donaria Domino". Omnis voluntarius et proni animi offerat ea Domino: aurum et argentum et aes,
35.6 hyacinthum et purpuram coccumque et byssum, pilos caprarum
35.7 et pelles arietum rubricatas et pelles delphini, ligna acaciae
35.8 et oleum ad luminaria concinnanda et aromata, ut conficiatur unguentum et thymiama suavissimum,
35.9 lapides onychinos et gemmas ad ornatum ephod et pectoralis.
35.10 Quisquis vestrum sapiens est, veniat et faciat, quod Dominus imperavit,
35.11 habitaculum scilicet et tentorium eius atque operimentum, fibulas et tabulata cum vectibus, columnas et bases;
35.12 arcam et vectes, propitiatorium et velum, quod ante illud oppanditur;
35.13 mensam cum vectibus et vasis et propositionis panibus;
35.14 candelabrum ad luminaria sustentanda, vasa illius et lucernas et oleum ad nutrimenta luminarium;
35.15 altare thymiamatis et vectes et oleum unctionis et thymiama ex aromatibus; velum ad ostium habitaculi;
35.16 altare holocausti et craticulam eius aeneam cum vectibus et vasis suis, labrum et basim eius;
35.17 cortinas atrii cum columnis et basibus, velum in foribus atrii;
35.18 paxillos habitaculi et atrii cum funiculis suis;
35.19 vestimenta texta, quorum usus est in ministerio sanctuarii, vestes sanctas Aaron pontificis ac vestes filiorum eius, ut sacerdotio fungantur mihi ”.
35.20 Egressus est omnis coetus filiorum Israel de conspectu Moysi,
35.21 et venit, quisquis erat mentis promptissimae, et attulit sponte sua donaria Domino ad faciendum opus tabernaculi conventus et quidquid ad cultum et ad vestes sanctas necessarium erat.
35.22 Viri cum mulieribus, omnes voluntarii praebuerunt fibulas et inaures, anulos et dextralia; omne vas aureum in donaria Domini separatum est.
35.23 Si quis habebat hyacinthum et purpuram coccumque, byssum et pilos caprarum, pelles arietum rubricatas et pelles delphini,
35.24 argenti aerisque metalla, obtulerunt Domino lignaque acaciae in varios usus.
35.25 Sed et mulieres eruditae dederunt, quae neverant, hyacinthum, purpuram et coccum ac byssum
35.26 et pilos caprarum, sponte propria cuncta tribuentes.
35.27 Principes vero obtulerunt lapides onychinos et gemmas ad ephod et pectorale
35.28 aromataque et oleum ad luminaria concinnanda et ad praeparandum unguentum ac thymiama odoris suavissimi componendum.
35.29 Omnes viri et mulieres mente prompta obtulerunt donaria, ut fierent opera, quae iusserat Dominus per manum Moysi. Cuncti filii Israel voluntaria Domino dedicaverunt.
35.30 Dixitque Moyses ad filios Israel: “ Ecce vocavit Dominus ex nomine Beseleel filium Uri filii Hur de tribu Iudae;
35.31 implevitque eum spiritu Dei, sapientia et intellegentia et scientia ad omne opus,
35.32 ad excogitandum et faciendum opus in auro et argento et aere,
35.33 ad scindendum et includendum gemmas et ad sculpendum ligna, quidquid fabre adinveniri potest.
35.34 Dedit quoque in corde eius, ut alios doceret, ipsi et Ooliab filio Achisamech de tribu Dan.
35.35 Ambos implevit sapientia, ut faciant opera fabri polymitarii ac plumarii de hyacintho ac purpura coccoque et bysso et textoris, facientes omne opus ac nova quaeque reperientes ”.
36.1 Da arbeiteten Bezaleel und Oholiab und alle Männer, die weisen Herzens waren, denen der HERR Weisheit und Verstand gegeben hatte, zu wissen, wie sie allerlei Werke machen sollten zum Dienste des Heiligtums, nach allem dem, was der HERR geboten hatte.
36.2 Und Mose rief Bezaleel und Oholiab und alle Männer, die weisen Herzens waren, denen der HERR Weisheit ins Herz gegeben hatte, auch alle, die ihr Herz dazu trieb, daß sie hinzutraten, um an dem Werke zu arbeiten.
36.3 Und sie empfingen von Mose alle Gaben, welche die Kinder Israel brachten zu dem Werke des Dienstes am Heiligtum, daß es gemacht werde; und sie brachten immer noch alle Morgen ihre freiwilligen Gaben.
36.4 Da kamen alle Weisen, die am Werke des Heiligtums arbeiteten, ein jeder von seiner Arbeit, die sie machten,
36.5 und redeten mit Mose und sprachen: Das Volk bringt zu viel, mehr als zum Werke dieses Dienstes notwendig ist, das der HERR zu machen geboten hat!
36.6 Da gebot Mose, daß man durch das Lager ausrufen und sagen ließe: Niemand, es sei Mann oder Weib, soll mehr etwas anfertigen zur Abgabe an das Heiligtum! Also ward dem Volke gewehrt zu bringen;
36.7 denn des Stoffes war genug und noch übrig zu allerlei Werk, das zu machen war.
36.8 So machten nun alle Männer, die weisen Herzens waren unter den Arbeitern am Werke, die Wohnung, zehn Teppiche von gezwirnter weißer Baumwolle, aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe, mit Cherubim künstlich durchwirkt!
36.9 Die Länge eines Teppichs war achtundzwanzig Ellen und seine Breite vier Ellen, und sie hatten alle einerlei Maß.
36.10 Und er heftete je fünf Teppiche zusammen, einen an den andern.
36.11 Und er machte Schleifen von blauem Purpur am Ende der beiden Teppiche, am Ende, da sie zusammengefügt wurden.
36.12 Fünfzig Schleifen machte er an jedem Teppich, damit eine die andere faßte.
36.13 Und er machte fünfzig goldene Haften und fügte die Teppiche mit den Haften zusammen, einen an den andern, so daß die Wohnung ein Ganzes wurde.
36.14 Und er machte elf Teppiche von Ziegenhaaren zum Zelte über die Wohnung.
36.15 Dreißig Ellen lang und vier Ellen breit war jeder Teppich, alle elf nach einem Maß;
36.16 und er fügte fünf besonders zusammen und sechs besonders,
36.17 und machte je fünfzig Schleifen am Ende eines jeden Teppichs, damit sie zusammengeheftet würden.
36.18 Dazu machte er fünfzig eherne Haften, damit die Decke zu einem Ganzen zusammengefügt würde.
36.19 Und machte über die Hütte eine Decke von rötlichen Widderfellen und darüber noch eine Decke von Seehundsfellen.
36.20 Er machte auch Bretter zu der Wohnung von Akazienholz, aufrechtstehend.
36.21 Zehn Ellen lang und anderthalb Ellen breit war ein jedes;
36.22 und an jedem zwei Zapfen, einer dem andern gegenüberstehend; also tat er mit allen Brettern zu der Wohnung.
36.23 Er machte aber die Bretter zur Wohnung also, daß zwanzig derselben auf der Seite gegen Mittag standen;
36.24 und machte vierzig silberne Füße unter die zwanzig Bretter, unter ein jedes Brett zwei Füße für die beiden Zapfen.
36.25 Desgleichen zur andern Seite der Wohnung, gegen Mitternacht, machte er auch zwanzig Bretter
36.26 und vierzig silberne Füße, unter ein jedes Brett zwei Füße.
36.27 Aber hinten an der Wohnung, gegen Abend, machte er sechs Bretter,
36.28 und zwei andere hinten an den beiden Ecken der Wohnung.
36.29 Diese waren also doppelt von unten auf, und oben zusammengefügt mit einem Ringe: Also machte er sie beide, an beiden Ecken,
36.30 so daß acht Bretter wurden und sechzehn silberne Füße, unter jedem Brett zwei Füße.
36.31 Und er machte Riegel von Akazienholz, fünf zu den Brettern auf einer Seite der Wohnung,
36.32 und fünf auf der andern Seite derselben, und fünf hinten, gegen Abend.
36.33 Und machte den Mittelriegel, daß er inwendig durch die Bretter hindurchging von einem Ende zum andern,
36.34 und er überzog die Bretter mit Gold; auch die Ringe für die Riegel machte er von Gold, und er überzog die Riegel mit Gold.
36.35 Und machte den Vorhang aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und gezwirnter weißer Baumwolle, und machte Cherubim daran, künstlich gewirkt.
36.36 Und machte zu denselben vier Säulen von Akazienholz und überzog sie mit Gold, und machte ihre Haken von Gold, und goß dazu vier silberne Füße.
36.37 Und machte einen Vorhang für die Tür der Hütte aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und von gezwirnter weißer Baumwolle, in Buntwirkerarbeit,
36.38 und fünf Säulen dazu mit ihren Haken, und überzog ihre Köpfe und ihre Querstangen mit Gold, und machte fünf eherne Füße dazu.
36.1 καὶ ἐποίησεν βεσελεηλ καὶ ελιαβ καὶ πᾶς σοφὸς τῇ διανοίᾳ ᾧ ἐδόθη σοφία καὶ ἐπιστήμη ἐν αὐτοῖς συνιέναι ποιεῖν πάντα τὰ ἔργα κατὰ τὰ ἅγια καθήκοντα κατὰ πάντα ὅσα συνέταξεν κύριος
36.2 καὶ ἐκάλεσεν μωυσῆς βεσελεηλ καὶ ελιαβ καὶ πάντας τοὺς ἔχοντας τὴν σοφίαν ᾧ ἔδωκεν ὁ θεὸς ἐπιστήμην ἐν τῇ καρδίᾳ καὶ πάντας τοὺς ἑκουσίως βουλομένους προσπορεύεσθαι πρὸς τὰ ἔργα ὥστε συντελεῖν αὐτά
36.3 καὶ ἔλαβον παρὰ μωυσῆ πάντα τὰ ἀφαιρέματα ἃ ἤνεγκαν οἱ υἱοὶ ισραηλ εἰς πάντα τὰ ἔργα τοῦ ἁγίου ποιεῖν αὐτά καὶ αὐτοὶ προσεδέχοντο ἔτι τὰ προσφερόμενα παρὰ τῶν φερόντων τὸ πρωὶ πρωί
36.4 καὶ παρεγίνοντο πάντες οἱ σοφοὶ οἱ ποιοῦντες τὰ ἔργα τοῦ ἁγίου ἕκαστος κατὰ τὸ αὐτοῦ ἔργον ὃ αὐτοὶ ἠργάζοντο
36.5 καὶ εἶπαν πρὸς μωυσῆν ὅτι πλῆθος φέρει ὁ λαὸς παρὰ τὰ ἔργα ὅσα συνέταξεν κύριος ποιῆσαι
36.6 καὶ προσέταξεν μωυσῆς καὶ ἐκήρυξεν ἐν τῇ παρεμβολῇ λέγων ἀνὴρ καὶ γυνὴ μηκέτι ἐργαζέσθωσαν εἰς τὰς ἀπαρχὰς τοῦ ἁγίου καὶ ἐκωλύθη ὁ λαὸς ἔτι προσφέρειν
36.7 καὶ τὰ ἔργα ἦν αὐτοῖς ἱκανὰ εἰς τὴν κατασκευὴν ποιῆσαι καὶ προσκατέλιπον
36.8 καὶ ἐποίησαν τῇ σκηνῇ δέκα αὐλαίας
36.9 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.10 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.11 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.12 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.13 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.14 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.15 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.16 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.17 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.18 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.19 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.20 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.21 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.22 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.23 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.24 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.25 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.26 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.27 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.28 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.29 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.30 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.31 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.32 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.33 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.34 ὀκτὼ καὶ εἴκοσι πήχεων μῆκος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς τὸ αὐτὸ ἦσαν πᾶσαι καὶ τεσσάρων πηχῶν τὸ εὖρος τῆς αὐλαίας τῆς μιᾶς
36.35 καὶ ἐποίησαν τὸ καταπέτασμα ἐξ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου νενησμένου καὶ βύσσου κεκλωσμένης ἔργον ὑφάντου χερουβιμ
36.36 καὶ ἐπέθηκαν αὐτὸ ἐπὶ τέσσαρας στύλους ἀσήπτους κατακεχρυσωμένους ἐν χρυσίῳ καὶ αἱ κεφαλίδες αὐτῶν χρυσαῖ καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν τέσσαρες ἀργυραῖ
36.37 καὶ ἐποίησαν τὸ καταπέτασμα τῆς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου ἐξ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου νενησμένου καὶ βύσσου κεκλωσμένης ἔργον ὑφάντου χερουβιμ
36.38 καὶ τοὺς στύλους αὐτοῦ πέντε καὶ τοὺς κρίκους καὶ τὰς κεφαλίδας αὐτῶν καὶ τὰς ψαλίδας αὐτῶν κατεχρύσωσαν χρυσίῳ καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν πέντε χαλκαῖ
36.1 kai epoiehsen beseleehl kai eliab kai pas sophos teh dianoia oh edotheh sophia kai epistehmeh en aytois synienai poiein panta ta erga kata ta agia kathehkonta kata panta osa synetaxen kyrios
36.2 kai ekalesen mohysehs beseleehl kai eliab kai pantas toys echontas tehn sophian oh edohken o theos epistehmehn en teh kardia kai pantas toys ekoysiohs boylomenoys prosporeyesthai pros ta erga ohste syntelein ayta
36.3 kai elabon para mohyseh panta ta aphairemata a ehnegkan oi yioi israehl eis panta ta erga toy agioy poiein ayta kai aytoi prosedechonto eti ta prospheromena para tohn pherontohn to prohi prohi
36.4 kai pareginonto pantes oi sophoi oi poioyntes ta erga toy agioy ekastos kata to aytoy ergon o aytoi ehrgazonto
36.5 kai eipan pros mohysehn oti plehthos pherei o laos para ta erga osa synetaxen kyrios poiehsai
36.6 kai prosetaxen mohysehs kai ekehryxen en teh paremboleh legohn anehr kai gyneh mehketi ergazesthohsan eis tas aparchas toy agioy kai ekohlytheh o laos eti prospherein
36.7 kai ta erga ehn aytois ikana eis tehn kataskeyehn poiehsai kai proskatelipon
36.8 kai epoiehsan teh skehneh deka aylaias
36.9 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.10 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.11 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.12 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.13 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.14 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.15 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.16 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.17 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.18 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.19 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.20 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.21 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.22 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.23 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.24 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.25 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.26 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.27 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.28 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.29 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.30 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.31 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.32 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.33 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.34 oktoh kai eikosi pehcheohn mehkos tehs aylaias tehs mias to ayto ehsan pasai kai tessarohn pehchohn to eyros tehs aylaias tehs mias
36.35 kai epoiehsan to katapetasma ex yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy nenehsmenoy kai byssoy keklohsmenehs ergon yphantoy cheroybim
36.36 kai epethehkan ayto epi tessaras styloys asehptoys katakechrysohmenoys en chrysioh kai ai kephalides aytohn chrysai kai ai baseis aytohn tessares argyrai
36.37 kai epoiehsan to katapetasma tehs thyras tehs skehnehs toy martyrioy ex yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy nenehsmenoy kai byssoy keklohsmenehs ergon yphantoy cheroybim
36.38 kai toys styloys aytoy pente kai toys krikoys kai tas kephalidas aytohn kai tas psalidas aytohn katechrysohsan chrysioh kai ai baseis aytohn pente chalkai
36.1 וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל ׀ אִישׁ חֲכַם־לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה לָדַעַת לַעֲשֹׂת אֶת־כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה׃
36.2 וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל־בְּצַלְאֵל וְאֶל־אָהֳלִיאָב וְאֶל כָּל־אִישׁ חֲכַם־לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה בְּלִבֹּו כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאֹו לִבֹּו לְקָרְבָה אֶל־הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ׃
36.3 וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה אֵת כָּל־הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לַעֲשֹׂת אֹתָהּ וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עֹוד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר׃
36.4 וַיָּבֹאוּ כָּל־הַחֲכָמִים הָעֹשִׂים אֵת כָּל־מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ אִישׁ־אִישׁ מִמְּלַאכְתֹּו אֲשֶׁר־הֵמָּה עֹשִׂים׃
36.5 וַיֹּאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ׃
36.6 וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קֹול בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל־יַעֲשׂוּ־עֹוד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא׃
36.7 וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל־הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂות אֹתָהּ וְהֹותֵר׃ ס
36.8 וַיַּעֲשׂוּ כָל־חֲכַם־לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת־הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם׃
36.9 אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְכָל־הַיְרִיעֹת׃
36.10 וַיְחַבֵּר אֶת־חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל־אֶחָת וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבַּר אַחַת אֶל־אֶחָת׃
36.11 וַיַּעַשׂ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּמַּחְבָּרֶת כֵּן עָשָׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצֹונָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית׃
36.12 חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אַחַת אֶל־אֶחָת׃
36.13 וַיַּעַשׂ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וַיְחַבֵּר אֶת־הַיְרִעֹת אַחַת אֶל־אַחַת בַּקְּרָסִים וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד׃ ס
36.14 וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל־הַמִּשְׁכָּן עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת עָשָׂה אֹתָם׃
36.15 אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְאַרְבַּע אַמֹּות רֹחַב הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת׃
36.16 וַיְחַבֵּר אֶת־חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת־שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד׃
36.17 וַיַּעַשׂ לֻלָאֹת חֲמִשִּׁים עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצֹנָה בַּמַּחְבָּרֶת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה עַל־שְׂפַת הַיְרִיעָה הַחֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית׃
36.18 וַיַּעַשׂ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים לְחַבֵּר אֶת־הָאֹהֶל לִהְיֹת אֶחָד׃
36.19 וַיַּעַשׂ מִכְסֶה לָאֹהֶל עֹרֹת אֵלִים מְאָדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה׃ ס
36.20 וַיַּעַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים׃
36.21 עֶשֶׂר אַמֹּת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׃
36.22 שְׁתֵּי יָדֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מְשֻׁלָּבֹת אַחַת אֶל־אֶחָת כֵּן עָשָׂה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן׃
36.23 וַיַּעַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֶשְׂרִים קְרָשִׁים לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה׃
36.24 וְאַרְבָּעִים אַדְנֵי־כֶסֶף עָשָׂה תַּחַת עֶשְׂרִים הַקְּרָשִׁים שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו׃
36.25 וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית לִפְאַת צָפֹון עָשָׂה עֶשְׂרִים קְרָשִׁים׃
36.26 וְאַרְבָּעִים אַדְנֵיהֶם כָּסֶף שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׃
36.27 וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה עָשָׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים׃
36.28 וּשְׁנֵי קְרָשִׁים עָשָׂה לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָתָיִם׃
36.29 וְהָיוּ תֹואֲמִם מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים אֶל־רֹאשֹׁו אֶל־הַטַּבַּעַת הָאֶחָת כֵּן עָשָׂה לִשְׁנֵיהֶם לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת׃
36.30 וְהָיוּ שְׁמֹנָה קְרָשִׁים וְאַדְנֵיהֶם כֶּסֶף שִׁשָּׁה עָשָׂר אֲדָנִים שְׁנֵי אֲדָנִים שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׃
36.31 וַיַּעַשׂ בְּרִיחֵי עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע־הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָת׃
36.32 וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע־הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה׃
36.33 וַיַּעַשׂ אֶת־הַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן לִבְרֹחַ בְּתֹוךְ הַקְּרָשִׁים מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶה׃
36.34 וְאֶת־הַקְּרָשִׁים צִפָּה זָהָב וְאֶת־טַבְּעֹתָם עָשָׂה זָהָב בָּתִּים לַבְּרִיחִם וַיְצַף אֶת־הַבְּרִיחִם זָהָב׃
36.35 וַיַּעַשׂ אֶת־הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים׃
36.36 וַיַּעַשׂ לָהּ אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים וַיְצַפֵּם זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב וַיִּצֹק לָהֶם אַרְבָּעָה אַדְנֵי־כָסֶף׃
36.37 וַיַּעַשׂ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם׃
36.38 וְאֶת־עַמּוּדָיו חֲמִשָּׁה וְאֶת־וָוֵיהֶם וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וַחֲשֻׁקֵיהֶם זָהָב וְאַדְנֵיהֶם חֲמִשָּׁה נְחֹשֶׁת׃ פ
36.1 wOaaxaaH bcalAel wAaaHaalijAaab wkol Aijxx hakam-leb Aaxxaer naatan jHwaaH haakmaaH wtbwnaaH baaHemaaH laadaOat laOaxot Aaet-kaal-mlaeAkaet Oabodat Haqodaexx lkol Aaxxaer-ciwaaH jHwaaH׃
36.2 wajiqraaA moxxaeH Aael-bcalAel wAael-AaaHaalijAaab wAael kaal-Aijxx hakam-leb Aaxxaer naatan jHwaaH haakmaaH blibow kol Aaxxaer nxaaAow libow lqaarbaaH Aael-HamlaaAkaaH laOaxot AotaaH׃
36.3 wajiqhw milipnej moxxaeH Aet kaal-HatrwmaaH Aaxxaer HebijAw bnej jixraaAel limlaeAkaet Oabodat Haqodaexx laOaxot AotaaH wHem HebijAw Aelaajw Oowd ndaabaaH baboqaer baboqaer׃
36.4 wajaaboAw kaal-Hahakaamijm HaaOoxijm Aet kaal-mlaeAkaet Haqodaexx Aijxx-Aijxx mimlaAktow Aaxxaer-HemaaH Ooxijm׃
36.5 wajoAmrw Aael-moxxaeH leAmor marbijm HaaOaam lHaabijA midej HaaOabodaaH lamlaaAkaaH Aaxxaer-ciwaaH jHwaaH laOaxot AotaaH׃
36.6 wajcaw moxxaeH wajaOabijrw qowl bamahanaeH leAmor Aijxx wAixxaaH Aal-jaOaxw-Oowd mlaaAkaaH litrwmat Haqodaexx wajikaaleA HaaOaam meHaabijA׃
36.7 wHamlaaAkaaH HaajtaaH dajaam lkaal-HamlaaAkaaH laOaxowt AotaaH wHowter׃ s
36.8 wajaOaxw kaal-hakam-leb bOoxej HamlaaAkaaH Aaet-Hamixxkaan Oaexaer jrijOot xxexx maaxxzaar wtkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij krubijm maOaxeH hoxxeb OaaxaaH Aotaam׃
36.9 Aoraek HajrijOaaH HaaAahat xxmonaeH wOaexrijm baaAamaaH wrohab AarbaO baaAamaaH HajrijOaaH HaaAaehaat midaaH Aahat lkaal-HajrijOot׃
36.10 wajhaber Aaet-hamexx HajrijOot Aahat Aael-Aaehaat whaamexx jrijOot hibar Aahat Aael-Aaehaat׃
36.11 wajaOax lulAot tkelaet Oal xpat HajrijOaaH HaaAaehaat miqaacaaH bamahbaaraet ken OaaxaaH bixpat HajrijOaaH HaqijcownaaH bamahbaeraet Haxxenijt׃
36.12 hamixxijm lulaaAot OaaxaaH bajrijOaaH HaaAaehaat wahamixxijm lulaaAot OaaxaaH biqceH HajrijOaaH Aaxxaer bamahbaeraet Haxxenijt maqbijlot HalulaaAot Aahat Aael-Aaehaat׃
36.13 wajaOax hamixxijm qarsej zaaHaab wajhaber Aaet-HajriOot Aahat Aael-Aahat baqraasijm wajHij Hamixxkaan Aaehaad׃ s
36.14 wajaOax jrijOot Oizijm lAoHael Oal-Hamixxkaan Oaxxtej-OaexreH jrijOot OaaxaaH Aotaam׃
36.15 Aoraek HajrijOaaH HaaAahat xxloxxijm baaAamaaH wAarbaO Aamowt rohab HajrijOaaH HaaAaehaat midaaH Aahat lOaxxtej OaexreH jrijOot׃
36.16 wajhaber Aaet-hamexx HajrijOot lbaad wAaet-xxexx HajrijOot lbaad׃
36.17 wajaOax lulaaAot hamixxijm Oal xpat HajrijOaaH HaqijconaaH bamahbaaraet wahamixxijm lulaaAot OaaxaaH Oal-xpat HajrijOaaH Hahobaeraet Haxxenijt׃
36.18 wajaOax qarsej nhoxxaet hamixxijm lhaber Aaet-HaaAoHael liHjot Aaehaad׃
36.19 wajaOax miksaeH laaAoHael Oorot Aelijm mAaadaamijm wmikseH Oorot thaaxxijm milmaaOlaaH׃ s
36.20 wajaOax Aaet-Haqraaxxijm lamixxkaan Oacej xxiTijm Oomdijm׃
36.21 Oaexaer Aamot Aoraek Haqaaraexx wAamaaH wahacij HaaAamaaH rohab Haqaeraexx HaaAaehaad׃
36.22 xxtej jaadot laqaeraexx HaaAaehaad mxxulaabot Aahat Aael-Aaehaat ken OaaxaaH lkol qarxxej Hamixxkaan׃
36.23 wajaOax Aaet-Haqraaxxijm lamixxkaan Oaexrijm qraaxxijm lipAat naegaeb tejmaanaaH׃
36.24 wAarbaaOijm Aadnej-kaesaep OaaxaaH tahat Oaexrijm Haqraaxxijm xxnej Aadaanijm tahat-Haqaeraexx HaaAaehaad lixxtej jdotaajw wxxnej Aadaanijm tahat-Haqaeraexx HaaAaehaad lixxtej jdotaajw׃
36.25 wlcaelaO Hamixxkaan Haxxenijt lipAat caapown OaaxaaH Oaexrijm qraaxxijm׃
36.26 wAarbaaOijm AadnejHaem kaasaep xxnej Aadaanijm tahat Haqaeraexx HaaAaehaad wxxnej Aadaanijm tahat Haqaeraexx HaaAaehaad׃
36.27 wljarktej Hamixxkaan jaamaaH OaaxaaH xxixxaaH qraaxxijm׃
36.28 wxxnej qraaxxijm OaaxaaH limqucOot Hamixxkaan bajarkaataajim׃
36.29 wHaajw towAamim milmaTaaH wjahdaaw jiHjw tamijm Aael-roAxxow Aael-HaTabaOat HaaAaehaat ken OaaxaaH lixxnejHaem lixxnej HamiqcoOot׃
36.30 wHaajw xxmonaaH qraaxxijm wAadnejHaem kaesaep xxixxaaH Oaaxaar Aadaanijm xxnej Aadaanijm xxnej Aadaanijm tahat Haqaeraexx HaaAaehaad׃
36.31 wajaOax brijhej Oacej xxiTijm hamixxaaH lqarxxej caelaO-Hamixxkaan HaaAaehaat׃
36.32 wahamixxaaH brijhim lqarxxej caelaO-Hamixxkaan Haxxenijt wahamixxaaH brijhim lqarxxej Hamixxkaan lajarkaatajim jaamaaH׃
36.33 wajaOax Aaet-Habrijha Hatijkon libroha btowk Haqraaxxijm min-HaqaacaeH Aael-HaqaacaeH׃
36.34 wAaet-Haqraaxxijm cipaaH zaaHaab wAaet-TabOotaam OaaxaaH zaaHaab baatijm labrijhim wajcap Aaet-Habrijhim zaaHaab׃
36.35 wajaOax Aaet-Hapaarokaet tkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij wxxexx maaxxzaar maOaxeH hoxxeb OaaxaaH AotaaH krubijm׃
36.36 wajaOax laaH AarbaaOaaH Oamwdej xxiTijm wajcapem zaaHaab waawejHaem zaaHaab wajicoq laaHaem AarbaaOaaH Aadnej-kaasaep׃
36.37 wajaOax maasaak lpaetah HaaAoHael tkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij wxxexx maaxxzaar maOaxeH roqem׃
36.38 wAaet-Oamwdaajw hamixxaaH wAaet-waawejHaem wcipaaH raaAxxejHaem wahaxxuqejHaem zaaHaab wAadnejHaem hamixxaaH nhoxxaet׃ p
36.1 ועשה בצלאל ואהליאב וכל ׀ איש חכם־לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את־כל־מלאכת עבדת הקדש לכל אשר־צוה יהוה׃
36.2 ויקרא משה אל־בצלאל ואל־אהליאב ואל כל־איש חכם־לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל־המלאכה לעשת אתה׃
36.3 ויקחו מלפני משה את כל־התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר׃
36.4 ויבאו כל־החכמים העשים את כל־מלאכת הקדש איש־איש ממלאכתו אשר־המה עשים׃
36.5 ויאמרו אל־משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר־צוה יהוה לעשת אתה׃
36.6 ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל־יעשו־עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא׃
36.7 והמלאכה היתה דים לכל־המלאכה לעשות אתה והותר׃ ס
36.8 ויעשו כל־חכם־לב בעשי המלאכה את־המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם׃
36.9 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל־היריעת׃
36.10 ויחבר את־חמש היריעת אחת אל־אחת וחמש יריעת חבר אחת אל־אחת׃
36.11 ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית׃
36.12 חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אחת אל־אחת׃
36.13 ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את־הירעת אחת אל־אחת בקרסים ויהי המשכן אחד׃ ס
36.14 ויעש יריעת עזים לאהל על־המשכן עשתי־עשרה יריעת עשה אתם׃
36.15 ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת׃
36.16 ויחבר את־חמש היריעת לבד ואת־שש היריעת לבד׃
36.17 ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על־שפת היריעה החברת השנית׃
36.18 ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את־האהל להית אחד׃
36.19 ויעש מכסה לאהל ערת אלים מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה׃ ס
36.20 ויעש את־הקרשים למשכן עצי שטים עמדים׃
36.21 עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׃
36.22 שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל־אחת כן עשה לכל קרשי המשכן׃
36.23 ויעש את־הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה׃
36.24 וארבעים אדני־כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת־הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת־הקרש האחד לשתי ידתיו׃
36.25 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים׃
36.26 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃
36.27 ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים׃
36.28 ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים׃
36.29 והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל־ראשו אל־הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת׃
36.30 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד׃
36.31 ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע־המשכן האחת׃
36.32 וחמשה בריחם לקרשי צלע־המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה׃
36.33 ויעש את־הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן־הקצה אל־הקצה׃
36.34 ואת־הקרשים צפה זהב ואת־טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את־הבריחם זהב׃
36.35 ויעש את־הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים׃
36.36 ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני־כסף׃
36.37 ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם׃
36.38 ואת־עמודיו חמשה ואת־וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת׃ פ
36.1 wOxH bclAl wAHljAb wkl Ajx hkm-lb Axr ntn jHwH hkmH wtbwnH bHmH ldOt lOxt At-kl-mlAkt Obdt Hqdx lkl Axr-cwH jHwH׃
36.2 wjqrA mxH Al-bclAl wAl-AHljAb wAl kl-Ajx hkm-lb Axr ntn jHwH hkmH blbw kl Axr nxAw lbw lqrbH Al-HmlAkH lOxt AtH׃
36.3 wjqhw mlpnj mxH At kl-HtrwmH Axr HbjAw bnj jxrAl lmlAkt Obdt Hqdx lOxt AtH wHm HbjAw Aljw Owd ndbH bbqr bbqr׃
36.4 wjbAw kl-Hhkmjm HOxjm At kl-mlAkt Hqdx Ajx-Ajx mmlAktw Axr-HmH Oxjm׃
36.5 wjAmrw Al-mxH lAmr mrbjm HOm lHbjA mdj HObdH lmlAkH Axr-cwH jHwH lOxt AtH׃
36.6 wjcw mxH wjObjrw qwl bmhnH lAmr Ajx wAxH Al-jOxw-Owd mlAkH ltrwmt Hqdx wjklA HOm mHbjA׃
36.7 wHmlAkH HjtH djm lkl-HmlAkH lOxwt AtH wHwtr׃ s
36.8 wjOxw kl-hkm-lb bOxj HmlAkH At-Hmxkn Oxr jrjOt xx mxzr wtklt wArgmn wtwlOt xnj krbjm mOxH hxb OxH Atm׃
36.9 Ark HjrjOH HAht xmnH wOxrjm bAmH wrhb ArbO bAmH HjrjOH HAht mdH Aht lkl-HjrjOt׃
36.10 wjhbr At-hmx HjrjOt Aht Al-Aht whmx jrjOt hbr Aht Al-Aht׃
36.11 wjOx llAt tklt Ol xpt HjrjOH HAht mqcH bmhbrt kn OxH bxpt HjrjOH HqjcwnH bmhbrt Hxnjt׃
36.12 hmxjm llAt OxH bjrjOH HAht whmxjm llAt OxH bqcH HjrjOH Axr bmhbrt Hxnjt mqbjlt HllAt Aht Al-Aht׃
36.13 wjOx hmxjm qrsj zHb wjhbr At-HjrOt Aht Al-Aht bqrsjm wjHj Hmxkn Ahd׃ s
36.14 wjOx jrjOt Ozjm lAHl Ol-Hmxkn Oxtj-OxrH jrjOt OxH Atm׃
36.15 Ark HjrjOH HAht xlxjm bAmH wArbO Amwt rhb HjrjOH HAht mdH Aht lOxtj OxrH jrjOt׃
36.16 wjhbr At-hmx HjrjOt lbd wAt-xx HjrjOt lbd׃
36.17 wjOx llAt hmxjm Ol xpt HjrjOH HqjcnH bmhbrt whmxjm llAt OxH Ol-xpt HjrjOH Hhbrt Hxnjt׃
36.18 wjOx qrsj nhxt hmxjm lhbr At-HAHl lHjt Ahd׃
36.19 wjOx mksH lAHl Ort Aljm mAdmjm wmksH Ort thxjm mlmOlH׃ s
36.20 wjOx At-Hqrxjm lmxkn Ocj xTjm Omdjm׃
36.21 Oxr Amt Ark Hqrx wAmH whcj HAmH rhb Hqrx HAhd׃
36.22 xtj jdt lqrx HAhd mxlbt Aht Al-Aht kn OxH lkl qrxj Hmxkn׃
36.23 wjOx At-Hqrxjm lmxkn Oxrjm qrxjm lpAt ngb tjmnH׃
36.24 wArbOjm Adnj-ksp OxH tht Oxrjm Hqrxjm xnj Adnjm tht-Hqrx HAhd lxtj jdtjw wxnj Adnjm tht-Hqrx HAhd lxtj jdtjw׃
36.25 wlclO Hmxkn Hxnjt lpAt cpwn OxH Oxrjm qrxjm׃
36.26 wArbOjm AdnjHm ksp xnj Adnjm tht Hqrx HAhd wxnj Adnjm tht Hqrx HAhd׃
36.27 wljrktj Hmxkn jmH OxH xxH qrxjm׃
36.28 wxnj qrxjm OxH lmqcOt Hmxkn bjrktjm׃
36.29 wHjw twAmm mlmTH wjhdw jHjw tmjm Al-rAxw Al-HTbOt HAht kn OxH lxnjHm lxnj HmqcOt׃
36.30 wHjw xmnH qrxjm wAdnjHm ksp xxH Oxr Adnjm xnj Adnjm xnj Adnjm tht Hqrx HAhd׃
36.31 wjOx brjhj Ocj xTjm hmxH lqrxj clO-Hmxkn HAht׃
36.32 whmxH brjhm lqrxj clO-Hmxkn Hxnjt whmxH brjhm lqrxj Hmxkn ljrktjm jmH׃
36.33 wjOx At-Hbrjh Htjkn lbrh btwk Hqrxjm mn-HqcH Al-HqcH׃
36.34 wAt-Hqrxjm cpH zHb wAt-TbOtm OxH zHb btjm lbrjhm wjcp At-Hbrjhm zHb׃
36.35 wjOx At-Hprkt tklt wArgmn wtwlOt xnj wxx mxzr mOxH hxb OxH AtH krbjm׃
36.36 wjOx lH ArbOH Omwdj xTjm wjcpm zHb wwjHm zHb wjcq lHm ArbOH Adnj-ksp׃
36.37 wjOx msk lpth HAHl tklt wArgmn wtwlOt xnj wxx mxzr mOxH rqm׃
36.38 wAt-Omwdjw hmxH wAt-wwjHm wcpH rAxjHm whxqjHm zHb wAdnjHm hmxH nhxt׃ p
36.1 Fecit ergo Beseleel et Ooliab et omnis vir sapiens, quibus dedit Dominus sapientiam et intellectum, ut scirent fabre operari, quae in usus sanctuarii necessaria sunt et quae praecepit Dominus.
36.2 Cumque vocasset Moyses Beseleel et Ooliab et omnem eruditum virum, cui dederat Dominus sapientiam, omnes, qui sponte sua obtulerant se ad faciendum opus,
36.3 acceperunt ab ipso universa donaria, quae attulerant filii Israel ad faciendum opus in cultum sanctuarii. Ipsi autem cotidie mane donaria ei offerebant.
36.4 Unde omnes sapientes artifices venerunt singuli de opere suo pro sanctuario
36.5 et dixerunt Moysi: “ Plus offert populus quam necessarium est operi, quod Dominus iussit facere ”.
36.6 Iussit ergo Moyses praeconis voce per castra clamari: “ Nec vir nec mulier quidquam offerat ultra pro omni opere sanctuario ”. Sicque cessatum est a muneribus offerendis,
36.7 eo quod oblata sufficerent et superabundarent.
36.8 Feceruntque omnes corde sapientes inter artifices habitaculi cortinas decem de bysso retorta et hyacintho et purpura coccoque, cum cherubim intextis arte polymita;
36.9 quarum una habebat in longitudine viginti octo cubitos et in latitudine quattuor: una mensura erat omnium cortinarum.
36.10 Coniunxitque cortinas quinque alteram alteri et alias quinque sibi invicem copulavit.
36.11 Fecit et ansas hyacinthinas in ora cortinae unius in extremitate iuncturae et in ora cortinae extremae in iunctura altera similiter.
36.12 Quinquagenas ansas fecit pro utraque cortina, ut contra se invicem venirent ansae et mutuo iungerentur.
36.13 Unde et quinquaginta fudit fibulas aureas, quae morderent cortinarum ansas, et fieret unum habitaculum.
36.14 Fecit et saga undecim de pilis caprarum pro tentorio super habitaculum;
36.15 unum sagum in longitudine habebat cubitos triginta et in latitudine cubitos quattuor: unius mensurae erant omnia saga.
36.16 Quorum quinque iunxit seorsum et sex alia separatim.
36.17 Fecitque ansas quinquaginta in ora sagi ultimi iuncturae unius et quinquaginta in ora sagi iuncturae alterius, ut sibi invicem iungerentur;
36.18 et fecit fibulas aeneas quinquaginta, quibus necteretur tentorium, ut esset unum.
36.19 Fecit et opertorium tentorio de pellibus arietum rubricatis aliudque desuper velamentum de pellibus delphini.
36.20 Fecit et tabulas habitaculi de lignis acaciae stantes.
36.21 Decem cubitorum erat longitudo tabulae unius, et unum ac semis cubitum latitudo retinebat.
36.22 Bini pedes erant per singulas tabulas, ut altera alteri iungeretur: sic fecit in omnibus tabulis habitaculi.
36.23 E quibus viginti ad plagam meridianam erant contra austrum
36.24 cum quadraginta basibus argenteis. Duae bases sub singulis tabulis ponebantur pro duabus pedibus.
36.25 Ad plagam quoque habitaculi, quae respicit ad aquilonem, fecit viginti tabulas
36.26 cum quadraginta basibus argenteis: duas bases per singulas tabulas.
36.27 Contra occidentem vero, id est ad eam partem habitaculi quae mare respicit, fecit sex tabulas
36.28 et duas alias per singulos angulos habitaculi retro;
36.29 quae gemellae erant a deorsum usque sursum in unam compaginem. Ita fecit duas tabulas in duobus angulis,
36.30 ut octo essent simul tabulae et haberent bases argenteas sedecim: binas scilicet bases sub singulis tabulis.
36.31 Fecit et vectes de lignis acaciae quinque ad continendas tabulas unius lateris habitaculi
36.32 et quinque alios ad alterius lateris coaptandas tabulas; et extra hos quinque alios vectes ad occidentalem plagam habitaculi contra mare.
36.33 Fecit autem vectem medium, qui per medias tabulas ab una extremitate usque ad alteram perveniret.
36.34 Ipsa autem tabulata deauravit. Et anulos eorum fecit aureos, per quos vectes induci possent; quos et ipsos laminis aureis operuit.
36.35 Fecit et velum de hyacintho et purpura coccoque ac bysso retorta, opere polymitario, cum cherubim intextis;
36.36 et quattuor columnas de lignis acaciae, quas cum uncis suis deauravit, fusis basibus earum argenteis.
36.37 Fecit et velum in introitu tabernaculi ex hyacintho, purpura, cocco byssoque retorta opere plumarii;
36.38 et columnas quinque cum uncis suis. Et operuit auro capita et anulos earum basesque earum fudit aeneas.
37.1 Und Bezaleel machte die Lade von Akazienholz, dreieinhalb Ellen lang und anderthalb Ellen breit und anderthalb Ellen hoch,
37.2 und überzog sie mit reinem Gold inwendig und auswendig, und machte ihr einen goldenen Kranz ringsum.
37.3 Und goß vier goldene Ringe an ihre vier Ecken, auf jeder Seite zwei.
37.4 Und machte Stangen von Akazienholz und überzog sie mit Gold
37.5 und tat sie in die Ringe an den Seiten der Lade, daß man sie tragen konnte.
37.6 Und machte den Sühndeckel von reinem Golde, dreieinhalb Ellen lang und anderthalb Ellen breit.
37.7 Und machte zwei Cherubim von getriebenem Gold an die beiden Enden des Sühndeckels,
37.8 einen Cherub an diesem Ende und den andern an jenem Ende; zwei Cherubim machte er an beiden Enden des Sühndeckels.
37.9 Und die Cherubim breiteten ihre Flügel aus von oben her und deckten damit den Sühndeckel, und ihre Angesichter waren einander zugekehrt und sahen auf den Sühndeckel.
37.10 Und er machte den Tisch von Akazienholz zwei Ellen lang, eine Elle breit und anderthalb Ellen hoch,
37.11 und überzog ihn mit reinem Gold und machte ihm einen goldenen Kranz ringsum,
37.12 und machte ihm eine Leiste ringsum, eine Handbreit hoch, und machte einen goldenen Kranz um die Leiste her,
37.13 und goß dazu vier goldene Ringe und tat sie an die vier Ecken, an seine vier Füße,
37.14 dicht unter die Leiste, daß man die Stangen darein tun und so den Tisch tragen konnte.
37.15 Und machte die Stangen von Akazienholz und überzog sie mit Gold, um den Tisch damit zu tragen.
37.16 Und machte auch von reinem Golde die Geräte auf dem Tisch, seine Schüsseln, seine Schalen, seine Becher und seine Kannen, um mit ihnen Trankopfer zu spenden.
37.17 Und er machte den Leuchter von reinem getriebenem Gold, daran war der Schaft mit Armen, Kelchen, Knoten und Blumen.
37.18 Sechs Arme gingen von seinen Seiten aus, von jeder Seite drei Arme.
37.19 An jedem Arm waren drei Kelche wie Mandelblüten, dazu ihre Knoten und Blumen; auf diese Weise gingen die sechs Arme aus dem Leuchter hervor.
37.20 An dem Schaft aber waren vier Kelche wie Mandelblüten mit Knoten und Blumen,
37.21 unter je zwei Armen ein Knoten, bei allen sechs Armen, die aus dem Leuchter gingen.
37.22 Ihre Knoten und Arme gingen aus ihm hervor, und es war alles getriebenes reines Gold.
37.23 Er machte auch sieben Lampen mit ihren Lichtscheren und Pfannen von reinem Gold.
37.24 Aus einem Zentner reinen Goldes machte er ihn und alle seine Geräte.
37.25 Er machte auch den Räucheraltar von Akazienholz, eine Elle lang und eine Elle breit, viereckig, und zwei Ellen hoch mit seinen Hörnern, die aus ihm hervorgingen,
37.26 und überzog ihn mit reinem Golde, seine Platte und seine Wände ringsum und seine Hörner und machte ihm einen Kranz ringsum von reinem Gold;
37.27 und zwei goldene Ringe unter dem Kranz zu beiden Seiten, daß man Stangen darein tue, um ihn zu tragen.
37.28 Aber die Stangen machte er von Akazienholz und überzog sie mit Gold.
37.29 und er machte das heilige Salböl und Räucherwerk von reiner Spezerei, nach der Kunst des Salbenbereiters.
37.1 καὶ ἐποίησεν βεσελεηλ τὴν κιβωτὸν
37.2 καὶ κατεχρύσωσεν αὐτὴν χρυσίῳ καθαρῷ ἔσωθεν καὶ ἔξωθεν
37.3 καὶ ἐχώνευσεν αὐτῇ τέσσαρας δακτυλίους χρυσοῦς δύο ἐπὶ τὸ κλίτος τὸ ἓν καὶ δύο ἐπὶ τὸ κλίτος τὸ δεύτερον
37.4 καὶ ἐχώνευσεν αὐτῇ τέσσαρας δακτυλίους χρυσοῦς δύο ἐπὶ τὸ κλίτος τὸ ἓν καὶ δύο ἐπὶ τὸ κλίτος τὸ δεύτερον καὶ ἐχώνευσεν αὐτῇ τέσσαρας δακτυλίους χρυσοῦς δύο ἐπὶ τὸ κλίτος τὸ ἓν καὶ δύο ἐπὶ τὸ κλίτος τὸ δεύτερον καὶ ἐχώνευσεν αὐτῇ τέσσαρας δακτυλίους χρυσοῦς δύο ἐπὶ τὸ κλίτος τὸ ἓν καὶ δύο ἐπὶ τὸ κλίτος τὸ δεύτερον
37.5 εὐρεῖς τοῖς διωστῆρσιν ὥστε αἴρειν αὐτὴν ἐν αὐτοῖς
37.6 καὶ ἐποίησεν τὸ ἱλαστήριον ἐπάνωθεν τῆς κιβωτοῦ ἐκ χρυσίου
37.7 καὶ τοὺς δύο χερουβιμ χρυσοῦς
37.8 χερουβ ἕνα ἐπὶ τὸ ἄκρον τοῦ ἱλαστηρίου τὸ ἓν καὶ χερουβ ἕνα ἐπὶ τὸ ἄκρον τὸ δεύτερον τοῦ ἱλαστηρίου
37.9 σκιάζοντα ταῖς πτέρυξιν αὐτῶν ἐπὶ τὸ ἱλαστήριον
37.10 καὶ ἐποίησεν τὴν τράπεζαν τὴν προκειμένην ἐκ χρυσίου καθαροῦ
37.11 καὶ ἐποίησεν τὴν τράπεζαν τὴν προκειμένην ἐκ χρυσίου καθαροῦ
37.12 καὶ ἐποίησεν τὴν τράπεζαν τὴν προκειμένην ἐκ χρυσίου καθαροῦ
37.13 καὶ ἐχώνευσεν αὐτῇ τέσσαρας δακτυλίους δύο ἐπὶ τοῦ κλίτους τοῦ ἑνὸς καὶ δύο ἐπὶ τοῦ κλίτους τοῦ δευτέρου εὐρεῖς ὥστε αἴρειν τοῖς διωστῆρσιν ἐν αὐτοῖς
37.14 καὶ ἐχώνευσεν αὐτῇ τέσσαρας δακτυλίους δύο ἐπὶ τοῦ κλίτους τοῦ ἑνὸς καὶ δύο ἐπὶ τοῦ κλίτους τοῦ δευτέρου εὐρεῖς ὥστε αἴρειν τοῖς διωστῆρσιν ἐν αὐτοῖς
37.15 καὶ τοὺς διωστῆρας τῆς κιβωτοῦ καὶ τῆς τραπέζης ἐποίησεν καὶ κατεχρύσωσεν αὐτοὺς χρυσίῳ
37.16 καὶ ἐποίησεν τὰ σκεύη τῆς τραπέζης τά τε τρυβλία καὶ τὰς θυίσκας καὶ τοὺς κυάθους καὶ τὰ σπονδεῖα ἐν οἷς σπείσει ἐν αὐτοῖς χρυσᾶ
37.17 καὶ ἐποίησεν τὴν λυχνίαν ἣ φωτίζει χρυσῆν στερεὰν τὸν καυλόν καὶ τοὺς καλαμίσκους ἐξ ἀμφοτέρων τῶν μερῶν αὐτῆς ἐκ τῶν καλαμίσκων αὐτῆς οἱ βλαστοὶ ἐξέχοντες τρεῖς ἐκ τούτου καὶ τρεῖς ἐκ τούτου ἐξισούμενοι ἀλλήλοις
37.18 καὶ τοὺς καλαμίσκους ἐξ ἀμφοτέρων τῶν μερῶν αὐτῆς ἐκ τῶν καλαμίσκων αὐτῆς οἱ βλαστοὶ ἐξέχοντες τρεῖς ἐκ τούτου καὶ τρεῖς ἐκ τούτου ἐξισούμενοι ἀλλήλοις
37.19 ἐκ τῶν καλαμίσκων αὐτῆς οἱ βλαστοὶ ἐξέχοντες τρεῖς ἐκ τούτου καὶ τρεῖς ἐκ τούτου ἐξισούμενοι ἀλλήλοις
37.20 ἐκ τῶν καλαμίσκων αὐτῆς οἱ βλαστοὶ ἐξέχοντες τρεῖς ἐκ τούτου καὶ τρεῖς ἐκ τούτου ἐξισούμενοι ἀλλήλοις
37.21 ἐκ τῶν καλαμίσκων αὐτῆς οἱ βλαστοὶ ἐξέχοντες τρεῖς ἐκ τούτου καὶ τρεῖς ἐκ τούτου ἐξισούμενοι ἀλλήλοις
37.22 καὶ τὰ λαμπάδια αὐτῶν ἅ ἐστιν ἐπὶ τῶν ἄκρων καρυωτὰ ἐξ αὐτῶν καὶ τὰ ἐνθέμια ἐξ αὐτῶν ἵνα ὦσιν ἐπ' αὐτῶν οἱ λύχνοι καὶ τὸ ἐνθέμιον τὸ ἕβδομον ἀπ' ἄκρου τοῦ λαμπαδίου ἐπὶ τῆς κορυφῆς ἄνωθεν στερεὸν ὅλον χρυσοῦν
37.23 καὶ ἑπτὰ λύχνους ἐπ' αὐτῆς χρυσοῦς καὶ τὰς λαβίδας αὐτῆς χρυσᾶς καὶ τὰς ἐπαρυστρίδας αὐτῶν χρυσᾶς
37.24 καὶ ἑπτὰ λύχνους ἐπ' αὐτῆς χρυσοῦς καὶ τὰς λαβίδας αὐτῆς χρυσᾶς καὶ τὰς ἐπαρυστρίδας αὐτῶν χρυσᾶς
37.25 καὶ ἑπτὰ λύχνους ἐπ' αὐτῆς χρυσοῦς καὶ τὰς λαβίδας αὐτῆς χρυσᾶς καὶ τὰς ἐπαρυστρίδας αὐτῶν χρυσᾶς
37.26 καὶ ἑπτὰ λύχνους ἐπ' αὐτῆς χρυσοῦς καὶ τὰς λαβίδας αὐτῆς χρυσᾶς καὶ τὰς ἐπαρυστρίδας αὐτῶν χρυσᾶς
37.27 καὶ ἑπτὰ λύχνους ἐπ' αὐτῆς χρυσοῦς καὶ τὰς λαβίδας αὐτῆς χρυσᾶς καὶ τὰς ἐπαρυστρίδας αὐτῶν χρυσᾶς
37.28 καὶ ἑπτὰ λύχνους ἐπ' αὐτῆς χρυσοῦς καὶ τὰς λαβίδας αὐτῆς χρυσᾶς καὶ τὰς ἐπαρυστρίδας αὐτῶν χρυσᾶς
37.29 οὗτος ἐποίησεν τὸ ἔλαιον τῆς χρίσεως τὸ ἅγιον καὶ τὴν σύνθεσιν τοῦ θυμιάματος καθαρὸν ἔργον μυρεψοῦ
37.1 kai epoiehsen beseleehl tehn kibohton
37.2 kai katechrysohsen aytehn chrysioh katharoh esohthen kai exohthen
37.3 kai echohneysen ayteh tessaras daktylioys chrysoys dyo epi to klitos to en kai dyo epi to klitos to deyteron
37.4 kai echohneysen ayteh tessaras daktylioys chrysoys dyo epi to klitos to en kai dyo epi to klitos to deyteron kai echohneysen ayteh tessaras daktylioys chrysoys dyo epi to klitos to en kai dyo epi to klitos to deyteron kai echohneysen ayteh tessaras daktylioys chrysoys dyo epi to klitos to en kai dyo epi to klitos to deyteron
37.5 eyreis tois diohstehrsin ohste airein aytehn en aytois
37.6 kai epoiehsen to ilastehrion epanohthen tehs kibohtoy ek chrysioy
37.7 kai toys dyo cheroybim chrysoys
37.8 cheroyb ena epi to akron toy ilastehrioy to en kai cheroyb ena epi to akron to deyteron toy ilastehrioy
37.9 skiazonta tais pteryxin aytohn epi to ilastehrion
37.10 kai epoiehsen tehn trapezan tehn prokeimenehn ek chrysioy katharoy
37.11 kai epoiehsen tehn trapezan tehn prokeimenehn ek chrysioy katharoy
37.12 kai epoiehsen tehn trapezan tehn prokeimenehn ek chrysioy katharoy
37.13 kai echohneysen ayteh tessaras daktylioys dyo epi toy klitoys toy enos kai dyo epi toy klitoys toy deyteroy eyreis ohste airein tois diohstehrsin en aytois
37.14 kai echohneysen ayteh tessaras daktylioys dyo epi toy klitoys toy enos kai dyo epi toy klitoys toy deyteroy eyreis ohste airein tois diohstehrsin en aytois
37.15 kai toys diohstehras tehs kibohtoy kai tehs trapezehs epoiehsen kai katechrysohsen aytoys chrysioh
37.16 kai epoiehsen ta skeyeh tehs trapezehs ta te tryblia kai tas thyiskas kai toys kyathoys kai ta spondeia en ois speisei en aytois chrysa
37.17 kai epoiehsen tehn lychnian eh phohtizei chrysehn sterean ton kaylon kai toys kalamiskoys ex amphoterohn tohn merohn aytehs ek tohn kalamiskohn aytehs oi blastoi exechontes treis ek toytoy kai treis ek toytoy exisoymenoi allehlois
37.18 kai toys kalamiskoys ex amphoterohn tohn merohn aytehs ek tohn kalamiskohn aytehs oi blastoi exechontes treis ek toytoy kai treis ek toytoy exisoymenoi allehlois
37.19 ek tohn kalamiskohn aytehs oi blastoi exechontes treis ek toytoy kai treis ek toytoy exisoymenoi allehlois
37.20 ek tohn kalamiskohn aytehs oi blastoi exechontes treis ek toytoy kai treis ek toytoy exisoymenoi allehlois
37.21 ek tohn kalamiskohn aytehs oi blastoi exechontes treis ek toytoy kai treis ek toytoy exisoymenoi allehlois
37.22 kai ta lampadia aytohn a estin epi tohn akrohn karyohta ex aytohn kai ta enthemia ex aytohn ina ohsin ep' aytohn oi lychnoi kai to enthemion to ebdomon ap' akroy toy lampadioy epi tehs koryphehs anohthen stereon olon chrysoyn
37.23 kai epta lychnoys ep' aytehs chrysoys kai tas labidas aytehs chrysas kai tas eparystridas aytohn chrysas
37.24 kai epta lychnoys ep' aytehs chrysoys kai tas labidas aytehs chrysas kai tas eparystridas aytohn chrysas
37.25 kai epta lychnoys ep' aytehs chrysoys kai tas labidas aytehs chrysas kai tas eparystridas aytohn chrysas
37.26 kai epta lychnoys ep' aytehs chrysoys kai tas labidas aytehs chrysas kai tas eparystridas aytohn chrysas
37.27 kai epta lychnoys ep' aytehs chrysoys kai tas labidas aytehs chrysas kai tas eparystridas aytohn chrysas
37.28 kai epta lychnoys ep' aytehs chrysoys kai tas labidas aytehs chrysas kai tas eparystridas aytohn chrysas
37.29 oytos epoiehsen to elaion tehs chriseohs to agion kai tehn synthesin toy thymiamatos katharon ergon myrepsoy
37.1 וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת־הָאָרֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכֹּו וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבֹּו וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתֹו׃
37.2 וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהֹור מִבַּיִת וּמִחוּץ וַיַּעַשׂ לֹו זֵר זָהָב סָבִיב׃
37.3 וַיִּצֹק לֹו אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל־צַלְעֹו הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹות עַל־צַלְעֹו הַשֵּׁנִית׃
37.4 וַיַּעַשׂ בַּדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם זָהָב׃
37.5 וַיָּבֵא אֶת־הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵׂאת אֶת־הָאָרֹן׃
37.6 וַיַּעַשׂ כַּפֹּרֶת זָהָב טָהֹור אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ׃
37.7 וַיַּעַשׂ שְׁנֵי כְרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה עָשָׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצֹות הַכַּפֹּרֶת׃
37.8 כְּרוּב־אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב־אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן־הַכַּפֹּרֶת עָשָׂה אֶת־הַכְּרֻבִים מִשְּׁנֵי [קִצְוֹותֹו כ] (קְצֹותָיו׃ ק)
37.9 וַיִּהְיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל־הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל־אָחִיו אֶל־הַכַּפֹּרֶת הָיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים׃ פ
37.10 וַיַּעַשׂ אֶת־הַשֻּׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכֹּו וְאַמָּה רָחְבֹּו וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתֹו׃
37.11 וַיְצַף אֹתֹו זָהָב טָהֹור וַיַּעַשׂ לֹו זֵר זָהָב סָבִיב׃
37.12 וַיַּעַשׂ לֹו מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וַיַּעַשׂ זֵר־זָהָב לְמִסְגַּרְתֹּו סָבִיב׃
37.13 וַיִּצֹק לֹו אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וַיִּתֵּן אֶת־הַטַּבָּעֹת עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו׃
37.14 לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת הָיוּ הַטַּבָּעֹת בָּתִּים לַבַּדִּים לָשֵׂאת אֶת־הַשֻּׁלְחָן׃
37.15 וַיַּעַשׂ אֶת־הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם זָהָב לָשֵׂאת אֶת־הַשֻּׁלְחָן׃
37.16 וַיַּעַשׂ אֶת־הַכֵּלִים ׀ אֲשֶׁר עַל־הַשֻּׁלְחָן אֶת־קְעָרֹתָיו וְאֶת־כַּפֹּתָיו וְאֵת מְנַקִּיֹּתָיו וְאֶת־הַקְּשָׂוֹת אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהֹור׃ פ
37.17 וַיַּעַשׂ אֶת־הַמְּנֹרָה זָהָב טָהֹור מִקְשָׁה עָשָׂה אֶת־הַמְּנֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה הָיוּ׃
37.18 וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה ׀ קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי׃
37.19 שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בְּקָנֶה אֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן־הַמְּנֹרָה׃
37.20 וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ׃
37.21 וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת־שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִמֶּנָּה׃
37.22 כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה הָיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהֹור׃
37.23 וַיַּעַשׂ אֶת־נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהֹור׃
37.24 כִּכָּר זָהָב טָהֹור עָשָׂה אֹתָהּ וְאֵת כָּל־כֵּלֶיהָ׃ פ
37.25 וַיַּעַשׂ אֶת־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּה אָרְכֹּו וְאַמָּה רָחְבֹּו רָבוּעַ וְאַמָּתַיִם קֹמָתֹו מִמֶּנּוּ הָיוּ קַרְנֹתָיו׃
37.26 וַיְצַף אֹתֹו זָהָב טָהֹור אֶת־גַּגֹּו וְאֶת־קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת־קַרְנֹתָיו וַיַּעַשׂ לֹו זֵר זָהָב סָבִיב׃
37.27 וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב עָשָׂה־לֹו ׀ מִתַּחַת לְזֵרֹו עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו עַל שְׁנֵי צִדָּיו לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֹתֹו בָּהֶם׃
37.28 וַיַּעַשׂ אֶת־הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם זָהָב׃
37.29 וַיַּעַשׂ אֶת־שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קֹדֶשׁ וְאֶת־קְטֹרֶת הַסַּמִּים טָהֹור מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ׃ פ
37.1 wajaOax bcalAel Aaet-HaaAaaron Oacej xxiTijm Aamaatajim waahecij Aaarkow wAamaaH waahecij raahbow wAamaaH waahecij qomaatow׃
37.2 wajcapeHw zaaHaab TaaHowr mibajit wmihwc wajaOax low zer zaaHaab saabijb׃
37.3 wajicoq low AarbaO TabOot zaaHaab Oal AarbaO paOamotaajw wxxtej TabaaOot Oal-calOow HaaAaehaat wxxtej TabaaOowt Oal-calOow Haxxenijt׃
37.4 wajaOax badej Oacej xxiTijm wajcap Aotaam zaaHaab׃
37.5 wajaabeA Aaet-Habadijm baTabaaOot Oal calOot HaaAaaron laaxeAt Aaet-HaaAaaron׃
37.6 wajaOax kaporaet zaaHaab TaaHowr Aamaatajim waahecij AaarkaaH wAamaaH waahecij raahbaaH׃
37.7 wajaOax xxnej krubijm zaaHaab miqxxaaH OaaxaaH Aotaam mixxnej qcowt Hakaporaet׃
37.8 krwb-Aaehaad miqaacaaH mizaeH wkrwb-Aaehaad miqaacaaH mizaeH min-Hakaporaet OaaxaaH Aaet-Hakrubijm mixxnej [qicwowtow k] (qcowtaajw׃ q)
37.9 wajiHjw Hakrubijm porxej knaapajim lmaOlaaH sokkijm bkanpejHaem Oal-Hakaporaet wpnejHaem Aijxx Aael-Aaahijw Aael-Hakaporaet Haajw pnej Hakrubijm׃ p
37.10 wajaOax Aaet-Haxxulhaan Oacej xxiTijm Aamaatajim Aaarkow wAamaaH raahbow wAamaaH waahecij qomaatow׃
37.11 wajcap Aotow zaaHaab TaaHowr wajaOax low zer zaaHaab saabijb׃
37.12 wajaOax low misgaeraet Topah saabijb wajaOax zer-zaaHaab lmisgartow saabijb׃
37.13 wajicoq low AarbaO TabOot zaaHaab wajiten Aaet-HaTabaaOot Oal AarbaO HapeAot Aaxxaer lAarbaO raglaajw׃
37.14 lOumat Hamisgaeraet Haajw HaTabaaOot baatijm labadijm laaxeAt Aaet-Haxxulhaan׃
37.15 wajaOax Aaet-Habadijm Oacej xxiTijm wajcap Aotaam zaaHaab laaxeAt Aaet-Haxxulhaan׃
37.16 wajaOax Aaet-Hakelijm Aaxxaer Oal-Haxxulhaan Aaet-qOaarotaajw wAaet-kapotaajw wAet mnaqijotaajw wAaet-Haqxaawot Aaxxaer jusak baaHen zaaHaab TaaHowr׃ p
37.17 wajaOax Aaet-HamnoraaH zaaHaab TaaHowr miqxxaaH OaaxaaH Aaet-HamnoraaH jrekaaH wqaanaaH gbijOaejHaa kaptoraejHaa wpraahaejHaa mimaenaaH Haajw׃
37.18 wxxixxaaH qaanijm jocAijm micidaejHaa xxloxxaaH qnej mnoraaH micidaaH HaaAaehaad wxxloxxaaH qnej mnoraaH micidaaH Haxxenij׃
37.19 xxloxxaaH gbiOijm mxxuqaadijm baqaanaeH HaaAaehaad kaptor waapaerah wxxloxxaaH gbiOijm mxxuqaadijm bqaanaeH Aaehaad kaptor waapaarah ken lxxexxaet Haqaanijm HajocAijm min-HamnoraaH׃
37.20 wbamnoraaH AarbaaOaaH gbiOijm mxxuqaadijm kaptoraejHaa wpraahaejHaa׃
37.21 wkaptor tahat xxnej Haqaanijm mimaenaaH wkaptor tahat xxnej Haqaanijm mimaenaaH wkaptor tahat-xxnej Haqaanijm mimaenaaH lxxexxaet Haqaanijm HajocAijm mimaenaaH׃
37.22 kaptorejHaem wqnotaam mimaenaaH Haajw kulaaH miqxxaaH Aahat zaaHaab TaaHowr׃
37.23 wajaOax Aaet-nerotaejHaa xxibOaaH wmalqaahaejHaa wmahtotaejHaa zaaHaab TaaHowr׃
37.24 kikaar zaaHaab TaaHowr OaaxaaH AotaaH wAet kaal-kelaejHaa׃ p
37.25 wajaOax Aaet-mizbah HaqToraet Oacej xxiTijm AamaaH Aaarkow wAamaaH raahbow raabwOa wAamaatajim qomaatow mimaenw Haajw qarnotaajw׃
37.26 wajcap Aotow zaaHaab TaaHowr Aaet-gagow wAaet-qijrotaajw saabijb wAaet-qarnotaajw wajaOax low zer zaaHaab saabijb׃
37.27 wxxtej TabOot zaaHaab OaaxaaH-low mitahat lzerow Oal xxtej calOotaajw Oal xxnej cidaajw lbaatijm lbadijm laaxeAt Aotow baaHaem׃
37.28 wajaOax Aaet-Habadijm Oacej xxiTijm wajcap Aotaam zaaHaab׃
37.29 wajaOax Aaet-xxaemaen HamixxhaaH qodaexx wAaet-qToraet Hasamijm TaaHowr maOaxeH roqeha׃ p
37.1 ויעש בצלאל את־הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו׃
37.2 ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב׃
37.3 ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על־צלעו האחת ושתי טבעות על־צלעו השנית׃
37.4 ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב׃
37.5 ויבא את־הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את־הארן׃
37.6 ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃
37.7 ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת׃
37.8 כרוב־אחד מקצה מזה וכרוב־אחד מקצה מזה מן־הכפרת עשה את־הכרבים משני [קצוותו כ] (קצותיו׃ ק)
37.9 ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על־הכפרת ופניהם איש אל־אחיו אל־הכפרת היו פני הכרבים׃ פ
37.10 ויעש את־השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו׃
37.11 ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב׃
37.12 ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר־זהב למסגרתו סביב׃
37.13 ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את־הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו׃
37.14 לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את־השלחן׃
37.15 ויעש את־הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את־השלחן׃
37.16 ויעש את־הכלים ׀ אשר על־השלחן את־קערתיו ואת־כפתיו ואת מנקיתיו ואת־הקשות אשר יסך בהן זהב טהור׃ פ
37.17 ויעש את־המנרה זהב טהור מקשה עשה את־המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו׃
37.18 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה ׀ קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃
37.19 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן־המנרה׃
37.20 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃
37.21 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת־שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה׃
37.22 כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור׃
37.23 ויעש את־נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור׃
37.24 ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל־כליה׃ פ
37.25 ויעש את־מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו ממנו היו קרנתיו׃
37.26 ויצף אתו זהב טהור את־גגו ואת־קירתיו סביב ואת־קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב׃
37.27 ושתי טבעת זהב עשה־לו ׀ מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם׃
37.28 ויעש את־הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב׃
37.29 ויעש את־שמן המשחה קדש ואת־קטרת הסמים טהור מעשה רקח׃ פ
37.1 wjOx bclAl At-HArn Ocj xTjm Amtjm whcj Arkw wAmH whcj rhbw wAmH whcj qmtw׃
37.2 wjcpHw zHb THwr mbjt wmhwc wjOx lw zr zHb sbjb׃
37.3 wjcq lw ArbO TbOt zHb Ol ArbO pOmtjw wxtj TbOt Ol-clOw HAht wxtj TbOwt Ol-clOw Hxnjt׃
37.4 wjOx bdj Ocj xTjm wjcp Atm zHb׃
37.5 wjbA At-Hbdjm bTbOt Ol clOt HArn lxAt At-HArn׃
37.6 wjOx kprt zHb THwr Amtjm whcj ArkH wAmH whcj rhbH׃
37.7 wjOx xnj krbjm zHb mqxH OxH Atm mxnj qcwt Hkprt׃
37.8 krwb-Ahd mqcH mzH wkrwb-Ahd mqcH mzH mn-Hkprt OxH At-Hkrbjm mxnj [qcwwtw k] (qcwtjw׃ q)
37.9 wjHjw Hkrbjm prxj knpjm lmOlH skkjm bknpjHm Ol-Hkprt wpnjHm Ajx Al-Ahjw Al-Hkprt Hjw pnj Hkrbjm׃ p
37.10 wjOx At-Hxlhn Ocj xTjm Amtjm Arkw wAmH rhbw wAmH whcj qmtw׃
37.11 wjcp Atw zHb THwr wjOx lw zr zHb sbjb׃
37.12 wjOx lw msgrt Tph sbjb wjOx zr-zHb lmsgrtw sbjb׃
37.13 wjcq lw ArbO TbOt zHb wjtn At-HTbOt Ol ArbO HpAt Axr lArbO rgljw׃
37.14 lOmt Hmsgrt Hjw HTbOt btjm lbdjm lxAt At-Hxlhn׃
37.15 wjOx At-Hbdjm Ocj xTjm wjcp Atm zHb lxAt At-Hxlhn׃
37.16 wjOx At-Hkljm Axr Ol-Hxlhn At-qOrtjw wAt-kptjw wAt mnqjtjw wAt-Hqxwt Axr jsk bHn zHb THwr׃ p
37.17 wjOx At-HmnrH zHb THwr mqxH OxH At-HmnrH jrkH wqnH gbjOjH kptrjH wprhjH mmnH Hjw׃
37.18 wxxH qnjm jcAjm mcdjH xlxH qnj mnrH mcdH HAhd wxlxH qnj mnrH mcdH Hxnj׃
37.19 xlxH gbOjm mxqdjm bqnH HAhd kptr wprh wxlxH gbOjm mxqdjm bqnH Ahd kptr wprh kn lxxt Hqnjm HjcAjm mn-HmnrH׃
37.20 wbmnrH ArbOH gbOjm mxqdjm kptrjH wprhjH׃
37.21 wkptr tht xnj Hqnjm mmnH wkptr tht xnj Hqnjm mmnH wkptr tht-xnj Hqnjm mmnH lxxt Hqnjm HjcAjm mmnH׃
37.22 kptrjHm wqntm mmnH Hjw klH mqxH Aht zHb THwr׃
37.23 wjOx At-nrtjH xbOH wmlqhjH wmhttjH zHb THwr׃
37.24 kkr zHb THwr OxH AtH wAt kl-kljH׃ p
37.25 wjOx At-mzbh HqTrt Ocj xTjm AmH Arkw wAmH rhbw rbwO wAmtjm qmtw mmnw Hjw qrntjw׃
37.26 wjcp Atw zHb THwr At-ggw wAt-qjrtjw sbjb wAt-qrntjw wjOx lw zr zHb sbjb׃
37.27 wxtj TbOt zHb OxH-lw mtht lzrw Ol xtj clOtjw Ol xnj cdjw lbtjm lbdjm lxAt Atw bHm׃
37.28 wjOx At-Hbdjm Ocj xTjm wjcp Atm zHb׃
37.29 wjOx At-xmn HmxhH qdx wAt-qTrt Hsmjm THwr mOxH rqh׃ p
37.1 Fecit autem Beseleel et ar cam de lignis acaciae haben tem duos semis cubitos in longitudine et cubitum ac semissem in latitudine, altitudo quoque unius cubiti fuit et dimidii; vestivitque eam auro purissimo intus ac foris.
37.2 Et fecit illi coronam auream per gyrum,
37.3 conflans quattuor anulos aureos in quattuor pedibus eius; duos anulos in latere uno et duos in altero.
37.4 Vectes quoque fecit de lignis acaciae, quos vestivit auro
37.5 et quos misit in anulos, qui erant in lateribus arcae, ad portandum eam.
37.6 Fecit et propitiatorium de auro mundissimo: duorum cubitorum et dimidii in longitudine et cubiti ac semis in latitudine.
37.7 Duos etiam cherubim ex auro ductili fecit ex utraque parte propitiatorii:
37.8 cherub unum ex summitate unius partis et cherub alterum ex summitate partis alterius; duos cherubim ex singulis summitatibus propitiatorii
37.9 extendentes alas sursum et tegentes alis suis propitiatorium seque mutuo et illud respicientes.
37.10 Fecit et mensam de lignis acaciae in longitudine duorum cubitorum et in latitudine unius cubiti, quae habebat in altitudine cubitum ac semissem;
37.11 circumdeditque eam auro mundissimo et fecit illi coronam auream per gyrum.
37.12 Fecit ei quoque limbum aureum quattuor digitorum per circuitum et super illum coronam auream.
37.13 Fudit et quattuor circulos aureos, quos posuit in quattuor angulis per singulos pedes mensae
37.14 iuxta limbum; misitque in eos vectes, ut possit mensa portari.
37.15 Ipsos quoque vectes fecit de lignis acaciae et circumdedit eos auro;
37.16 et vasa ad diversos usus mensae, acetabula, phialas et cyathos et crateras ex auro puro, in quibus offerenda sunt libamina.
37.17 Fecit et candelabrum ductile de auro mundissimo, basim et hastile eius; scyphi sphaerulaeque ac flores unum cum ipso erant:
37.18 sex in utroque latere, tres calami ex parte una et tres ex altera;
37.19 tres scyphi in nucis modum in calamo uno sphaerulaeque simul et flores et tres scyphi instar nucis in calamo altero sphaerulaeque simul et flores. Aequum erat opus sex calamorum, qui procedebant de hastili candelabri.
37.20 In ipso autem hastili erant quattuor scyphi in nucis modum sphaerulaeque et flores;
37.21 singulae sphaerulae sub binis calamis per loca tria, qui simul sex fiunt calami procedentes de hastili uno.
37.22 Sphaerulae igitur et calami unum cum ipso erant, totum ductile ex auro purissimo.
37.23 Fecit et lucernas septem cum emunctoriis suis et vasa, ubi emuncta condantur, de auro mundissimo.
37.24 Talentum auri purissimi appendebat candelabrum cum omnibus vasis suis.
37.25 Fecit et altare thymiamatis de lignis acaciae habens per quadrum singulos cubitos et in altitudine duos; e cuius angulis procedebant cornua.
37.26 Vestivitque illud auro purissimo cum craticula ac parietibus et cornibus.
37.27 Fecitque ei coronam aureolam per gyrum et binos anulos aureos sub corona in duobus lateribus, ut mittantur in eos vectes, et possit altare portari.
37.28 Ipsos autem vectes fecit de lignis acaciae et operuit laminis aureis.
37.29 Composuit et oleum ad sanctificationis unguentum et thymiama de aromatibus mundissimis opere pigmentarii.
38.1 Darnach machte er auch den Brandopferaltar von Akazienholz, fünf Ellen lang und fünf Ellen breit, viereckig, und drei Ellen hoch.
38.2 Und machte vier Hörner, die aus ihm hervorgingen an seinen vier Ecken, und überzog ihn mit Erz.
38.3 Und machte alle Geräte zu dem Altar, Aschentöpfe, Schaufeln, Becken, Gabeln und Kohlenpfannen: alles machte er von Erz.
38.4 Und machte am Altar ein Gitter, wie ein Netz, von Erz, unter seiner Einfassung, von unten auf bis zur halben Höhe des Altars,
38.5 und goß vier Ringe an die vier Enden des ehernen Gitters zur Aufnahme der Stangen.
38.6 Dieselben machte er von Akazienholz und überzog sie mit Erz
38.7 und tat sie in die Ringe an den Seiten des Altars, daß man ihn damit trage. Und er machte ihn hohl, von Brettern.
38.8 Und er machte das Becken von Erz und seinen Fuß auch von Erz, aus den Spiegeln der dienenden Weiber, die vor der Tür der Stiftshütte Frondienst taten.
38.9 Und er machte einen Vorhof: Auf der rechten Seite, gegen Mittag, einen Vorhang dazu, hundert Ellen lang, von gezwirnter weißer Baumwolle,
38.10 mit seinen zwanzig Säulen und zwanzig Füßen von Erz; aber ihre Haken und Querstangen von Silber;
38.11 desgleichen gegen Mitternacht hundert Ellen mit zwanzig Säulen und zwanzig Füßen von Erz; aber ihre Haken und Querstangen von Silber;
38.12 gegen Abend aber fünfzig Ellen mit zehn Säulen und zehn Füßen; und ihre Haken und Querstangen von Silber;
38.13 gegen Morgen aber fünfzig Ellen,
38.14 fünfzehn Ellen auf der einen Seite mit ihren drei Säulen und drei Füßen,
38.15 und fünfzehn Ellen auf der andern Seite, also daß auf beiden Seiten des Tores am Vorhof gleichviele waren, drei Säulen und drei Füße.
38.16 Es waren aber alle Vorhänge des Vorhofs ringsum von gezwirnter weißer Baumwolle,
38.17 und die Füße der Säulen von Erz und ihre Haken und Querstangen von Silber und ihre Köpfe mit Silber überzogen; die Querstangen waren silbern an allen Säulen des Vorhofs.
38.18 Und den Vorhang im Tore des Vorhofs machte er in Buntwirkerarbeit aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und von gezwirnter weißer Baumwolle, zwanzig Ellen lang und fünf Ellen hoch in der Breite, nach dem Maße der Vorhänge des Vorhofs;
38.19 dazu vier Säulen und vier Füße von Erz, und ihre Haken von Silber und ihre Köpfe überzogen und ihre Querstangen silbern;
38.20 und alle Nägel der Wohnung und des Vorhofs ringsum waren von Erz.
38.21 Dies ist die Berechnung der Kosten der Wohnung, der Wohnung des Zeugnisses, welche auf Befehl Moses gemacht wurde, mit Hilfe der Leviten durch die Hand Itamars, des Sohnes Aarons, des Priesters,
38.22 nachdem Bezaleel, der Sohn Uris, des Sohns Hurs, vom Stamme Juda, alles gemacht, wie der HERR Mose geboten hatte;
38.23 und mit ihm Oholiab, der Sohn Ahisamachs, vom Stamme Dan, ein Meister im Steinschneiden, in künstlicher Arbeit und im Buntwirken von Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und in feiner weißer Baumwolle.
38.24 Alles Gold, das verarbeitet wurde in diesem ganzen Werke des Heiligtums, das zum Webopfer gegeben ward, betrug neunundzwanzig Zentner und siebenhundertdreißig Schekel, nach dem Schekel des Heiligtums.
38.25 Das Silber aber von den Gezählten der Gemeinde war hundert Zentner und 1775 Schekel, nach dem Schekel des Heiligtums.
38.26 So manches Haupt, so mancher halbe Schekel, nach dem Schekel des Heiligtums, von allen, die gezählt wurden, von zwanzig Jahren an und darüber, 603550 Mann.
38.27 Aus den hundert Zentnern Silber goß man die Füße des Heiligtums und die Füße des Vorhangs, hundert Füße aus hundert Zentnern, je einen Zentner zu einem Fuß.
38.28 Aber aus den 1775 Schekeln wurden die Haken der Säulen gemacht und ihre Köpfe überzogen und mit ihren Querstangen verbunden.
38.29 Das Webopfer aber des Erzes war siebzig Zentner und zweitausendvierhundert Schekel.
38.30 Daraus wurden die Füße der Tür der Hütte des Zeugnisses gemacht, und der eherne Altar und das eherne Gitter daran und alle Geräte des Altars;
38.31 dazu die Füße des Vorhofs ringsumher, und die Füße des Tors am Vorhof, alle Nägel der Wohnung und alle Nägel des Vorhofs ringsumher.
38.1 οὗτος ἐποίησεν τὸ θυσιαστήριον τὸ χαλκοῦν ἐκ τῶν πυρείων τῶν χαλκῶν ἃ ἦσαν τοῖς ἀνδράσιν τοῖς καταστασιάσασι μετὰ τῆς κορε συναγωγῆς
38.2 οὗτος ἐποίησεν πάντα τὰ σκεύη τοῦ θυσιαστηρίου καὶ τὸ πυρεῖον αὐτοῦ καὶ τὴν βάσιν καὶ τὰς φιάλας καὶ τὰς κρεάγρας χαλκᾶς
38.3 οὗτος ἐποίησεν πάντα τὰ σκεύη τοῦ θυσιαστηρίου καὶ τὸ πυρεῖον αὐτοῦ καὶ τὴν βάσιν καὶ τὰς φιάλας καὶ τὰς κρεάγρας χαλκᾶς
38.4 οὗτος ἐποίησεν τῷ θυσιαστηρίῳ παράθεμα ἔργον δικτυωτόν κάτωθεν τοῦ πυρείου ὑπὸ αὐτὸ ἕως τοῦ ἡμίσους αὐτοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτῷ τέσσαρας δακτυλίους ἐκ τῶν τεσσάρων μερῶν τοῦ παραθέματος τοῦ θυσιαστηρίου χαλκοῦς τοῖς μοχλοῖς εὐρεῖς ὥστε αἴρειν τὸ θυσιαστήριον ἐν αὐτοῖς
38.5 οὗτος ἐποίησεν τῷ θυσιαστηρίῳ παράθεμα ἔργον δικτυωτόν κάτωθεν τοῦ πυρείου ὑπὸ αὐτὸ ἕως τοῦ ἡμίσους αὐτοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτῷ τέσσαρας δακτυλίους ἐκ τῶν τεσσάρων μερῶν τοῦ παραθέματος τοῦ θυσιαστηρίου χαλκοῦς τοῖς μοχλοῖς εὐρεῖς ὥστε αἴρειν τὸ θυσιαστήριον ἐν αὐτοῖς
38.6 οὗτος ἐποίησεν τῷ θυσιαστηρίῳ παράθεμα ἔργον δικτυωτόν κάτωθεν τοῦ πυρείου ὑπὸ αὐτὸ ἕως τοῦ ἡμίσους αὐτοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτῷ τέσσαρας δακτυλίους ἐκ τῶν τεσσάρων μερῶν τοῦ παραθέματος τοῦ θυσιαστηρίου χαλκοῦς τοῖς μοχλοῖς εὐρεῖς ὥστε αἴρειν τὸ θυσιαστήριον ἐν αὐτοῖς
38.7 οὗτος ἐποίησεν τῷ θυσιαστηρίῳ παράθεμα ἔργον δικτυωτόν κάτωθεν τοῦ πυρείου ὑπὸ αὐτὸ ἕως τοῦ ἡμίσους αὐτοῦ καὶ ἐπέθηκεν αὐτῷ τέσσαρας δακτυλίους ἐκ τῶν τεσσάρων μερῶν τοῦ παραθέματος τοῦ θυσιαστηρίου χαλκοῦς τοῖς μοχλοῖς εὐρεῖς ὥστε αἴρειν τὸ θυσιαστήριον ἐν αὐτοῖς
38.8 οὗτος ἐποίησεν τὸν λουτῆρα χαλκοῦν καὶ τὴν βάσιν αὐτοῦ χαλκῆν ἐκ τῶν κατόπτρων τῶν νηστευσασῶν αἳ ἐνήστευσαν παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου ἐν ᾗ ἡμέρᾳ ἔπηξεν αὐτήν
38.9 καὶ ἐποίησαν τὴν αὐλήν τὰ πρὸς λίβα ἱστία τῆς αὐλῆς ἐκ βύσσου κεκλωσμένης ἑκατὸν ἐφ' ἑκατόν
38.10 καὶ οἱ στῦλοι αὐτῶν εἴκοσι καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν εἴκοσι
38.11 καὶ τὸ κλίτος τὸ πρὸς βορρᾶν ἑκατὸν ἐφ' ἑκατόν καὶ οἱ στῦλοι αὐτῶν εἴκοσι καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν εἴκοσι
38.12 καὶ τὸ κλίτος τὸ πρὸς θάλασσαν αὐλαῖαι πεντήκοντα πήχεων στῦλοι αὐτῶν δέκα καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν δέκα
38.13 καὶ τὸ κλίτος τὸ πρὸς ἀνατολὰς πεντήκοντα πήχεων
38.14 ἱστία πεντεκαίδεκα πήχεων τὸ κατὰ νώτου καὶ οἱ στῦλοι αὐτῶν τρεῖς καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν τρεῖς
38.15 καὶ ἐπὶ τοῦ νώτου τοῦ δευτέρου ἔνθεν καὶ ἔνθεν κατὰ τὴν πύλην τῆς αὐλῆς αὐλαῖαι πεντεκαίδεκα πήχεων καὶ οἱ στῦλοι αὐτῶν τρεῖς καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν τρεῖς
38.16 πᾶσαι αἱ αὐλαῖαι τῆς αὐλῆς ἐκ βύσσου κεκλωσμένης
38.17 καὶ αἱ βάσεις τῶν στύλων χαλκαῖ καὶ αἱ ἀγκύλαι αὐτῶν ἀργυραῖ καὶ αἱ κεφαλίδες αὐτῶν περιηργυρωμέναι ἀργυρίῳ καὶ οἱ στῦλοι περιηργυρωμένοι ἀργυρίῳ πάντες οἱ στῦλοι τῆς αὐλῆς
38.18 καὶ τὸ καταπέτασμα τῆς πύλης τῆς αὐλῆς ἔργον ποικιλτοῦ ἐξ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου νενησμένου καὶ βύσσου κεκλωσμένης εἴκοσι πήχεων τὸ μῆκος καὶ τὸ ὕψος καὶ τὸ εὖρος πέντε πήχεων ἐξισούμενον τοῖς ἱστίοις τῆς αὐλῆς οὗτος περιηργύρωσεν τοὺς στύλους καὶ ἐχώνευσεν τῷ στύλῳ δακτυλίους χρυσοῦς καὶ ἐχρύσωσεν τοὺς μοχλοὺς χρυσίῳ καὶ κατεχρύσωσεν τοὺς στύλους τοῦ καταπετάσματος χρυσίῳ καὶ ἐποίησεν τὰς ἀγκύλας χρυσᾶς
38.19 καὶ οἱ στῦλοι αὐτῶν τέσσαρες καὶ αἱ βάσεις αὐτῶν τέσσαρες χαλκαῖ καὶ αἱ ἀγκύλαι αὐτῶν ἀργυραῖ καὶ αἱ κεφαλίδες αὐτῶν περιηργυρωμέναι ἀργυρίῳ οὗτος ἐποίησεν καὶ τοὺς κρίκους τῆς σκηνῆς χρυσοῦς καὶ τοὺς κρίκους τῆς αὐλῆς καὶ κρίκους εἰς τὸ ἐκτείνειν τὸ κατακάλυμμα ἄνωθεν χαλκοῦς
38.20 καὶ αὐτοὶ περιηργυρωμένοι ἀργυρίῳ καὶ πάντες οἱ πάσσαλοι τῆς αὐλῆς κύκλῳ χαλκοῖ οὗτος ἐχώνευσεν τὰς κεφαλίδας τὰς ἀργυρᾶς τῆς σκηνῆς καὶ τὰς κεφαλίδας τὰς χαλκᾶς τῆς θύρας τῆς σκηνῆς καὶ τὴν πύλην τῆς αὐλῆς καὶ ἀγκύλας ἐποίησεν τοῖς στύλοις ἀργυρᾶς ἐπὶ τῶν στύλων οὗτος περιηργύρωσεν αὐτάς
38.21 καὶ αὕτη ἡ σύνταξις τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καθὰ συνετάγη μωυσῇ τὴν λειτουργίαν εἶναι τῶν λευιτῶν διὰ ιθαμαρ τοῦ υἱοῦ ααρων τοῦ ἱερέως οὗτος ἐποίησεν καὶ τοὺς πασσάλους τῆς σκηνῆς καὶ τοὺς πασσάλους τῆς αὐλῆς χαλκοῦς
38.22 καὶ βεσελεηλ ὁ τοῦ ουριου ἐκ φυλῆς ιουδα ἐποίησεν καθὰ συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
38.23 καὶ ελιαβ ὁ τοῦ αχισαμακ ἐκ τῆς φυλῆς δαν ὃς ἠρχιτεκτόνησεν τὰ ὑφαντὰ καὶ τὰ ῥαφιδευτὰ καὶ ποικιλτικὰ ὑφᾶναι τῷ κοκκίνῳ καὶ τῇ βύσσῳ
38.24 πᾶν τὸ χρυσίον ὃ κατειργάσθη εἰς τὰ ἔργα κατὰ πᾶσαν τὴν ἐργασίαν τῶν ἁγίων ἐγένετο χρυσίου τοῦ τῆς ἀπαρχῆς ἐννέα καὶ εἴκοσι τάλαντα καὶ ἑπτακόσιοι εἴκοσι σίκλοι κατὰ τὸν σίκλον τὸν ἅγιον
38.25 καὶ ἀργυρίου ἀφαίρεμα παρὰ τῶν ἐπεσκεμμένων ἀνδρῶν τῆς συναγωγῆς ἑκατὸν τάλαντα καὶ χίλιοι ἑπτακόσιοι ἑβδομήκοντα πέντε σίκλοι
38.26 δραχμὴ μία τῇ κεφαλῇ τὸ ἥμισυ τοῦ σίκλου κατὰ τὸν σίκλον τὸν ἅγιον πᾶς ὁ παραπορευόμενος τὴν ἐπίσκεψιν ἀπὸ εἰκοσαετοῦς καὶ ἐπάνω εἰς τὰς ἑξήκοντα μυριάδας καὶ τρισχίλιοι πεντακόσιοι καὶ πεντήκοντα
38.27 καὶ ἐγενήθη τὰ ἑκατὸν τάλαντα τοῦ ἀργυρίου εἰς τὴν χώνευσιν τῶν ἑκατὸν κεφαλίδων τῆς σκηνῆς καὶ εἰς τὰς κεφαλίδας τοῦ καταπετάσματος ἑκατὸν κεφαλίδες εἰς τὰ ἑκατὸν τάλαντα τάλαντον τῇ κεφαλίδι
38.28 καὶ τοὺς χιλίους ἑπτακοσίους ἑβδομήκοντα πέντε σίκλους ἐποίησαν εἰς τὰς ἀγκύλας τοῖς στύλοις καὶ κατεχρύσωσεν τὰς κεφαλίδας αὐτῶν καὶ κατεκόσμησεν αὐτούς
38.29 καὶ ὁ χαλκὸς τοῦ ἀφαιρέματος ἑβδομήκοντα τάλαντα καὶ χίλιοι πεντακόσιοι σίκλοι
38.30 καὶ ἐποίησεν ἐξ αὐτοῦ τὰς βάσεις τῆς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καὶ τὸ παράθεμα τὸ χαλκοῦν τοῦ θυσιαστηρίου καὶ πάντα τὰ σκεύη τοῦ θυσιαστηρίου καὶ πάντα τὰ ἐργαλεῖα τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου
38.31 καὶ τὰς βάσεις τῆς αὐλῆς κύκλῳ καὶ τὰς βάσεις τῆς πύλης τῆς αὐλῆς καὶ τοὺς πασσάλους τῆς σκηνῆς καὶ τοὺς πασσάλους τῆς αὐλῆς κύκλῳ
38.1 oytos epoiehsen to thysiastehrion to chalkoyn ek tohn pyreiohn tohn chalkohn a ehsan tois andrasin tois katastasiasasi meta tehs kore synagohgehs
38.2 oytos epoiehsen panta ta skeyeh toy thysiastehrioy kai to pyreion aytoy kai tehn basin kai tas phialas kai tas kreagras chalkas
38.3 oytos epoiehsen panta ta skeyeh toy thysiastehrioy kai to pyreion aytoy kai tehn basin kai tas phialas kai tas kreagras chalkas
38.4 oytos epoiehsen toh thysiastehrioh parathema ergon diktyohton katohthen toy pyreioy ypo ayto eohs toy ehmisoys aytoy kai epethehken aytoh tessaras daktylioys ek tohn tessarohn merohn toy parathematos toy thysiastehrioy chalkoys tois mochlois eyreis ohste airein to thysiastehrion en aytois
38.5 oytos epoiehsen toh thysiastehrioh parathema ergon diktyohton katohthen toy pyreioy ypo ayto eohs toy ehmisoys aytoy kai epethehken aytoh tessaras daktylioys ek tohn tessarohn merohn toy parathematos toy thysiastehrioy chalkoys tois mochlois eyreis ohste airein to thysiastehrion en aytois
38.6 oytos epoiehsen toh thysiastehrioh parathema ergon diktyohton katohthen toy pyreioy ypo ayto eohs toy ehmisoys aytoy kai epethehken aytoh tessaras daktylioys ek tohn tessarohn merohn toy parathematos toy thysiastehrioy chalkoys tois mochlois eyreis ohste airein to thysiastehrion en aytois
38.7 oytos epoiehsen toh thysiastehrioh parathema ergon diktyohton katohthen toy pyreioy ypo ayto eohs toy ehmisoys aytoy kai epethehken aytoh tessaras daktylioys ek tohn tessarohn merohn toy parathematos toy thysiastehrioy chalkoys tois mochlois eyreis ohste airein to thysiastehrion en aytois
38.8 oytos epoiehsen ton loytehra chalkoyn kai tehn basin aytoy chalkehn ek tohn katoptrohn tohn nehsteysasohn ai enehsteysan para tas thyras tehs skehnehs toy martyrioy en eh ehmera epehxen aytehn
38.9 kai epoiehsan tehn aylehn ta pros liba istia tehs aylehs ek byssoy keklohsmenehs ekaton eph' ekaton
38.10 kai oi styloi aytohn eikosi kai ai baseis aytohn eikosi
38.11 kai to klitos to pros borran ekaton eph' ekaton kai oi styloi aytohn eikosi kai ai baseis aytohn eikosi
38.12 kai to klitos to pros thalassan aylaiai pentehkonta pehcheohn styloi aytohn deka kai ai baseis aytohn deka
38.13 kai to klitos to pros anatolas pentehkonta pehcheohn
38.14 istia pentekaideka pehcheohn to kata nohtoy kai oi styloi aytohn treis kai ai baseis aytohn treis
38.15 kai epi toy nohtoy toy deyteroy enthen kai enthen kata tehn pylehn tehs aylehs aylaiai pentekaideka pehcheohn kai oi styloi aytohn treis kai ai baseis aytohn treis
38.16 pasai ai aylaiai tehs aylehs ek byssoy keklohsmenehs
38.17 kai ai baseis tohn stylohn chalkai kai ai agkylai aytohn argyrai kai ai kephalides aytohn periehrgyrohmenai argyrioh kai oi styloi periehrgyrohmenoi argyrioh pantes oi styloi tehs aylehs
38.18 kai to katapetasma tehs pylehs tehs aylehs ergon poikiltoy ex yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy nenehsmenoy kai byssoy keklohsmenehs eikosi pehcheohn to mehkos kai to ypsos kai to eyros pente pehcheohn exisoymenon tois istiois tehs aylehs oytos periehrgyrohsen toys styloys kai echohneysen toh styloh daktylioys chrysoys kai echrysohsen toys mochloys chrysioh kai katechrysohsen toys styloys toy katapetasmatos chrysioh kai epoiehsen tas agkylas chrysas
38.19 kai oi styloi aytohn tessares kai ai baseis aytohn tessares chalkai kai ai agkylai aytohn argyrai kai ai kephalides aytohn periehrgyrohmenai argyrioh oytos epoiehsen kai toys krikoys tehs skehnehs chrysoys kai toys krikoys tehs aylehs kai krikoys eis to ekteinein to katakalymma anohthen chalkoys
38.20 kai aytoi periehrgyrohmenoi argyrioh kai pantes oi passaloi tehs aylehs kykloh chalkoi oytos echohneysen tas kephalidas tas argyras tehs skehnehs kai tas kephalidas tas chalkas tehs thyras tehs skehnehs kai tehn pylehn tehs aylehs kai agkylas epoiehsen tois stylois argyras epi tohn stylohn oytos periehrgyrohsen aytas
38.21 kai ayteh eh syntaxis tehs skehnehs toy martyrioy katha synetageh mohyseh tehn leitoyrgian einai tohn leyitohn dia ithamar toy yioy aarohn toy iereohs oytos epoiehsen kai toys passaloys tehs skehnehs kai toys passaloys tehs aylehs chalkoys
38.22 kai beseleehl o toy oyrioy ek phylehs ioyda epoiehsen katha synetaxen kyrios toh mohyseh
38.23 kai eliab o toy achisamak ek tehs phylehs dan os ehrchitektonehsen ta yphanta kai ta raphideyta kai poikiltika yphanai toh kokkinoh kai teh byssoh
38.24 pan to chrysion o kateirgastheh eis ta erga kata pasan tehn ergasian tohn agiohn egeneto chrysioy toy tehs aparchehs ennea kai eikosi talanta kai eptakosioi eikosi sikloi kata ton siklon ton agion
38.25 kai argyrioy aphairema para tohn epeskemmenohn androhn tehs synagohgehs ekaton talanta kai chilioi eptakosioi ebdomehkonta pente sikloi
38.26 drachmeh mia teh kephaleh to ehmisy toy sikloy kata ton siklon ton agion pas o paraporeyomenos tehn episkepsin apo eikosaetoys kai epanoh eis tas exehkonta myriadas kai trischilioi pentakosioi kai pentehkonta
38.27 kai egenehtheh ta ekaton talanta toy argyrioy eis tehn chohneysin tohn ekaton kephalidohn tehs skehnehs kai eis tas kephalidas toy katapetasmatos ekaton kephalides eis ta ekaton talanta talanton teh kephalidi
38.28 kai toys chilioys eptakosioys ebdomehkonta pente sikloys epoiehsan eis tas agkylas tois stylois kai katechrysohsen tas kephalidas aytohn kai katekosmehsen aytoys
38.29 kai o chalkos toy aphairematos ebdomehkonta talanta kai chilioi pentakosioi sikloi
38.30 kai epoiehsen ex aytoy tas baseis tehs thyras tehs skehnehs toy martyrioy kai to parathema to chalkoyn toy thysiastehrioy kai panta ta skeyeh toy thysiastehrioy kai panta ta ergaleia tehs skehnehs toy martyrioy
38.31 kai tas baseis tehs aylehs kykloh kai tas baseis tehs pylehs tehs aylehs kai toys passaloys tehs skehnehs kai toys passaloys tehs aylehs kykloh
38.1 וַיַּעַשׂ אֶת־מִזְבַּח הָעֹלָה עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמֹּות אָרְכֹּו וְחָמֵשׁ־אַמֹּות רָחְבֹּו רָבוּעַ וְשָׁלֹשׁ אַמֹּות קֹמָתֹו׃
38.2 וַיַּעַשׂ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ הָיוּ קַרְנֹתָיו וַיְצַף אֹתֹו נְחֹשֶׁת׃
38.3 וַיַּעַשׂ אֶת־כָּל־כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ אֶת־הַסִּירֹת וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמִּזְרָקֹת אֶת־הַמִּזְלָגֹת וְאֶת־הַמַּחְתֹּת כָּל־כֵּלָיו עָשָׂה נְחֹשֶׁת׃
38.4 וַיַּעַשׂ לַמִּזְבֵּחַ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחֹשֶׁת תַּחַת כַּרְכֻּבֹּו מִלְּמַטָּה עַד־חֶצְיֹו׃
38.5 וַיִּצֹק אַרְבַּע טַבָּעֹת בְּאַרְבַּע הַקְּצָוֹת לְמִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת בָּתִּים לַבַּדִּים׃
38.6 וַיַּעַשׂ אֶת־הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם נְחֹשֶׁת׃
38.7 וַיָּבֵא אֶת־הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הַמִּזְבֵּחַ לָשֵׂאת אֹתֹו בָּהֶם נְבוּב לֻחֹת עָשָׂה אֹתֹו׃ ס
38.8 וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיֹּור נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנֹּו נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד׃ ס
38.9 וַיַּעַשׂ אֶת־הֶחָצֵר לִפְאַת ׀ נֶגֶב תֵּימָנָה קַלְעֵי הֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר מֵאָה בָּאַמָּה׃
38.10 עַמּוּדֵיהֶם עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף׃
38.11 וְלִפְאַת צָפֹון מֵאָה בָאַמָּה עַמּוּדֵיהֶם עֶשְׂרִים וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמּוּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף׃
38.12 וְלִפְאַת־יָם קְלָעִים חֲמִשִּׁים בָּאַמָּה עַמּוּדֵיהֶם עֲשָׂרָה וְאַדְנֵיהֶם עֲשָׂרָה וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשׁוּקֵיהֶם כָּסֶף׃
38.13 וְלִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה׃
38.14 קְלָעִים חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה אַמָּה אֶל־הַכָּתֵף עַמּוּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה׃
38.15 וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית מִזֶּה וּמִזֶּה לְשַׁעַר הֶחָצֵר קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה עַמֻּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה׃
38.16 כָּל־קַלְעֵי הֶחָצֵר סָבִיב שֵׁשׁ מָשְׁזָר׃
38.17 וְהָאֲדָנִים לָעַמֻּדִים נְחֹשֶׁת וָוֵי הָעַמּוּדִים וַחֲשׁוּקֵיהֶם כֶּסֶף וְצִפּוּי רָאשֵׁיהֶם כָּסֶף וְהֵם מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף כֹּל עַמֻּדֵי הֶחָצֵר׃
38.18 וּמָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר מַעֲשֵׂה רֹקֵם תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר וְעֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְקֹומָה בְרֹחַב חָמֵשׁ אַמֹּות לְעֻמַּת קַלְעֵי הֶחָצֵר׃
38.19 וְעַמֻּדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְאַדְנֵיהֶם אַרְבָּעָה נְחֹשֶׁת וָוֵיהֶם כֶּסֶף וְצִפּוּי רָאשֵׁיהֶם וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף׃
38.20 וְכָל־הַיְתֵדֹת לַמִּשְׁכָּן וְלֶחָצֵר סָבִיב נְחֹשֶׁת׃ ס
38.21 אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל־פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן׃
38.22 וּבְצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃
38.23 וְאִתֹּו אָהֳלִיאָב בֶּן־אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה־דָן חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן וּבְתֹולַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ׃ ס
38.24 כָּל־הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ וַיְהִי ׀ זְהַב הַתְּנוּפָה תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאֹות וּשְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ׃
38.25 וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאֹות וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ׃
38.26 בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל־הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ־מֵאֹות אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאֹות וַחֲמִשִּׁים׃
38.27 וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן׃
38.28 וְאֶת־הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאֹות וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וְחִשַּׁק אֹתָם׃
38.29 וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע־מֵאֹות שָׁקֶל׃
38.30 וַיַּעַשׂ בָּהּ אֶת־אַדְנֵי פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד וְאֵת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת־מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר־לֹו וְאֵת כָּל־כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ׃
38.31 וְאֶת־אַדְנֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאֶת־אַדְנֵי שַׁעַר הֶחָצֵר וְאֵת כָּל־יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת־כָּל־יִתְדֹת הֶחָצֵר סָבִיב׃
38.1 wajaOax Aaet-mizbah HaaOolaaH Oacej xxiTijm haamexx Aamowt Aaarkow whaamexx-Aamowt raahbow raabwOa wxxaaloxx Aamowt qomaatow׃
38.2 wajaOax qarnotaajw Oal AarbaO pinotaajw mimaenw Haajw qarnotaajw wajcap Aotow nhoxxaet׃
38.3 wajaOax Aaet-kaal-klej Hamizbeha Aaet-Hasijrot wAaet-HajaaOijm wAaet-Hamizraaqot Aaet-Hamizlaagot wAaet-Hamahtot kaal-kelaajw OaaxaaH nhoxxaet׃
38.4 wajaOax lamizbeha mikbaar maOaxeH raexxaet nhoxxaet tahat karkubow milmaTaaH Oad-haecjow׃
38.5 wajicoq AarbaO TabaaOot bAarbaO Haqcaawot lmikbar Hanhoxxaet baatijm labadijm׃
38.6 wajaOax Aaet-Habadijm Oacej xxiTijm wajcap Aotaam nhoxxaet׃
38.7 wajaabeA Aaet-Habadijm baTabaaOot Oal calOot Hamizbeha laaxeAt Aotow baaHaem nbwb luhot OaaxaaH Aotow׃ s
38.8 wajaOax Aet Hakijowr nhoxxaet wAet kanow nhoxxaet bmarAot HacobAot Aaxxaer caabAw paetah AoHael mowOed׃ s
38.9 wajaOax Aaet-Haehaacer lipAat naegaeb tejmaanaaH qalOej Haehaacer xxexx maaxxzaar meAaaH baaAamaaH׃
38.10 OamwdejHaem Oaexrijm wAadnejHaem Oaexrijm nhoxxaet waawej HaaOamudijm wahaxxuqejHaem kaasaep׃
38.11 wlipAat caapown meAaaH baaAamaaH OamwdejHaem Oaexrijm wAadnejHaem Oaexrijm nhoxxaet waawej HaaOamwdijm wahaxxuqejHaem kaasaep׃
38.12 wlipAat-jaam qlaaOijm hamixxijm baaAamaaH OamwdejHaem OaxaaraaH wAadnejHaem OaxaaraaH waawej HaaOamudijm wahaxxwqejHaem kaasaep׃
38.13 wlipAat qedmaaH mizraahaaH hamixxijm AamaaH׃
38.14 qlaaOijm hamexx-OaexreH AamaaH Aael-Hakaatep OamwdejHaem xxloxxaaH wAadnejHaem xxloxxaaH׃
38.15 wlakaatep Haxxenijt mizaeH wmizaeH lxxaOar Haehaacer qlaaOijm hamexx OaexreH AamaaH OamudejHaem xxloxxaaH wAadnejHaem xxloxxaaH׃
38.16 kaal-qalOej Haehaacer saabijb xxexx maaxxzaar׃
38.17 wHaaAadaanijm laaOamudijm nhoxxaet waawej HaaOamwdijm wahaxxwqejHaem kaesaep wcipwj raaAxxejHaem kaasaep wHem mhuxxaaqijm kaesaep kol Oamudej Haehaacer׃
38.18 wmaasak xxaOar Haehaacer maOaxeH roqem tkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij wxxexx maaxxzaar wOaexrijm AamaaH Aoraek wqowmaaH brohab haamexx Aamowt lOumat qalOej Haehaacer׃
38.19 wOamudejHaem AarbaaOaaH wAadnejHaem AarbaaOaaH nhoxxaet waawejHaem kaesaep wcipwj raaAxxejHaem wahaxxuqejHaem kaasaep׃
38.20 wkaal-Hajtedot lamixxkaan wlaehaacer saabijb nhoxxaet׃ s
38.21 AelaeH pqwdej Hamixxkaan mixxkan HaaOedut Aaxxaer puqad Oal-pij moxxaeH Oabodat Halwijim bjad Aijtaamaar baen-AaHaron HakoHen׃
38.22 wbcalAel baen-Awrij baen-hwr lmaTeH jHwdaaH OaaxaaH Aet kaal-Aaxxaer-ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃
38.23 wAitow AaaHaalijAaab baen-Aahijsaamaak lmaTeH-daan haaraaxx whoxxeb wroqem batkelaet wbaaAargaamaan wbtowlaOat Haxxaanij wbaxxexx׃ s
38.24 kaal-HazaaHaab HaeOaaxwj lamlaaAkaaH bkol mlaeAkaet Haqodaexx wajHij zHab HatnwpaaH texxaO wOaexrijm kikaar wxxbaO meAowt wxxloxxijm xxaeqael bxxaeqael Haqodaexx׃
38.25 wkaesaep pqwdej HaaOedaaH mAat kikaar wAaelaep wxxbaO meAowt wahamixxaaH wxxibOijm xxaeqael bxxaeqael Haqodaexx׃
38.26 baeqaO lagulgolaet mahacijt Haxxaeqael bxxaeqael Haqodaexx lkol HaaOober Oal-Hapqudijm mibaen Oaexrijm xxaanaaH waamaOlaaH lxxexx-meAowt Aaelaep wxxloxxaet Aalaapijm wahamexx meAowt wahamixxijm׃
38.27 wajHij mAat kikar Hakaesaep laacaeqaet Aet Aadnej Haqodaexx wAet Aadnej Hapaarokaet mAat Aadaanijm limAat Hakikaar kikaar laaAaadaen׃
38.28 wAaet-HaaAaelaep wxxbaO HameAowt wahamixxaaH wxxibOijm OaaxaaH waawijm laaOamwdijm wcipaaH raaAxxejHaem whixxaq Aotaam׃
38.29 wnhoxxaet HatnwpaaH xxibOijm kikaar wAalpajim wAarbaO-meAowt xxaaqael׃
38.30 wajaOax baaH Aaet-Aadnej paetah AoHael mowOed wAet mizbah Hanhoxxaet wAaet-mikbar Hanhoxxaet Aaxxaer-low wAet kaal-klej Hamizbeha׃
38.31 wAaet-Aadnej Haehaacer saabijb wAaet-Aadnej xxaOar Haehaacer wAet kaal-jitdot Hamixxkaan wAaet-kaal-jitdot Haehaacer saabijb׃
38.1 ויעש את־מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש־אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו׃
38.2 ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת׃
38.3 ויעש את־כל־כלי המזבח את־הסירת ואת־היעים ואת־המזרקת את־המזלגת ואת־המחתת כל־כליו עשה נחשת׃
38.4 ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד־חציו׃
38.5 ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים׃
38.6 ויעש את־הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת׃
38.7 ויבא את־הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו׃ ס
38.8 ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד׃ ס
38.9 ויעש את־החצר לפאת ׀ נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה׃
38.10 עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃
38.11 ולפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף׃
38.12 ולפאת־ים קלעים חמשים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף׃
38.13 ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃
38.14 קלעים חמש־עשרה אמה אל־הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה׃
38.15 ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃
38.16 כל־קלעי החצר סביב שש משזר׃
38.17 והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר׃
38.18 ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר׃
38.19 ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף׃
38.20 וכל־היתדת למשכן ולחצר סביב נחשת׃ ס
38.21 אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על־פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן־אהרן הכהן׃
38.22 ובצלאל בן־אורי בן־חור למטה יהודה עשה את כל־אשר־צוה יהוה את־משה׃
38.23 ואתו אהליאב בן־אחיסמך למטה־דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש׃ ס
38.24 כל־הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי ׀ זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש׃
38.25 וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש׃
38.26 בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על־הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש־מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃
38.27 ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן׃
38.28 ואת־האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם׃
38.29 ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע־מאות שקל׃
38.30 ויעש בה את־אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת־מכבר הנחשת אשר־לו ואת כל־כלי המזבח׃
38.31 ואת־אדני החצר סביב ואת־אדני שער החצר ואת כל־יתדת המשכן ואת־כל־יתדת החצר סביב׃
38.1 wjOx At-mzbh HOlH Ocj xTjm hmx Amwt Arkw whmx-Amwt rhbw rbwO wxlx Amwt qmtw׃
38.2 wjOx qrntjw Ol ArbO pntjw mmnw Hjw qrntjw wjcp Atw nhxt׃
38.3 wjOx At-kl-klj Hmzbh At-Hsjrt wAt-HjOjm wAt-Hmzrqt At-Hmzlgt wAt-Hmhtt kl-kljw OxH nhxt׃
38.4 wjOx lmzbh mkbr mOxH rxt nhxt tht krkbw mlmTH Od-hcjw׃
38.5 wjcq ArbO TbOt bArbO Hqcwt lmkbr Hnhxt btjm lbdjm׃
38.6 wjOx At-Hbdjm Ocj xTjm wjcp Atm nhxt׃
38.7 wjbA At-Hbdjm bTbOt Ol clOt Hmzbh lxAt Atw bHm nbwb lht OxH Atw׃ s
38.8 wjOx At Hkjwr nhxt wAt knw nhxt bmrAt HcbAt Axr cbAw pth AHl mwOd׃ s
38.9 wjOx At-Hhcr lpAt ngb tjmnH qlOj Hhcr xx mxzr mAH bAmH׃
38.10 OmwdjHm Oxrjm wAdnjHm Oxrjm nhxt wwj HOmdjm whxqjHm ksp׃
38.11 wlpAt cpwn mAH bAmH OmwdjHm Oxrjm wAdnjHm Oxrjm nhxt wwj HOmwdjm whxqjHm ksp׃
38.12 wlpAt-jm qlOjm hmxjm bAmH OmwdjHm OxrH wAdnjHm OxrH wwj HOmdjm whxwqjHm ksp׃
38.13 wlpAt qdmH mzrhH hmxjm AmH׃
38.14 qlOjm hmx-OxrH AmH Al-Hktp OmwdjHm xlxH wAdnjHm xlxH׃
38.15 wlktp Hxnjt mzH wmzH lxOr Hhcr qlOjm hmx OxrH AmH OmdjHm xlxH wAdnjHm xlxH׃
38.16 kl-qlOj Hhcr sbjb xx mxzr׃
38.17 wHAdnjm lOmdjm nhxt wwj HOmwdjm whxwqjHm ksp wcpwj rAxjHm ksp wHm mhxqjm ksp kl Omdj Hhcr׃
38.18 wmsk xOr Hhcr mOxH rqm tklt wArgmn wtwlOt xnj wxx mxzr wOxrjm AmH Ark wqwmH brhb hmx Amwt lOmt qlOj Hhcr׃
38.19 wOmdjHm ArbOH wAdnjHm ArbOH nhxt wwjHm ksp wcpwj rAxjHm whxqjHm ksp׃
38.20 wkl-Hjtdt lmxkn wlhcr sbjb nhxt׃ s
38.21 AlH pqwdj Hmxkn mxkn HOdt Axr pqd Ol-pj mxH Obdt Hlwjm bjd Ajtmr bn-AHrn HkHn׃
38.22 wbclAl bn-Awrj bn-hwr lmTH jHwdH OxH At kl-Axr-cwH jHwH At-mxH׃
38.23 wAtw AHljAb bn-Ahjsmk lmTH-dn hrx whxb wrqm btklt wbArgmn wbtwlOt Hxnj wbxx׃ s
38.24 kl-HzHb HOxwj lmlAkH bkl mlAkt Hqdx wjHj zHb HtnwpH txO wOxrjm kkr wxbO mAwt wxlxjm xql bxql Hqdx׃
38.25 wksp pqwdj HOdH mAt kkr wAlp wxbO mAwt whmxH wxbOjm xql bxql Hqdx׃
38.26 bqO lglglt mhcjt Hxql bxql Hqdx lkl HObr Ol-Hpqdjm mbn Oxrjm xnH wmOlH lxx-mAwt Alp wxlxt Alpjm whmx mAwt whmxjm׃
38.27 wjHj mAt kkr Hksp lcqt At Adnj Hqdx wAt Adnj Hprkt mAt Adnjm lmAt Hkkr kkr lAdn׃
38.28 wAt-HAlp wxbO HmAwt whmxH wxbOjm OxH wwjm lOmwdjm wcpH rAxjHm whxq Atm׃
38.29 wnhxt HtnwpH xbOjm kkr wAlpjm wArbO-mAwt xql׃
38.30 wjOx bH At-Adnj pth AHl mwOd wAt mzbh Hnhxt wAt-mkbr Hnhxt Axr-lw wAt kl-klj Hmzbh׃
38.31 wAt-Adnj Hhcr sbjb wAt-Adnj xOr Hhcr wAt kl-jtdt Hmxkn wAt-kl-jtdt Hhcr sbjb׃
38.1 Fecit et altare holocausti de lignis acaciae quinque cubi torum per quadrum et trium in altitudine,
38.2 cuius cornua de angulis procedebant; operuitque illud laminis aeneis.
38.3 Et in usus eius paravit ex aere vasa diversa: lebetes, vatilla et pateras, fuscinulas et ignium receptacula.
38.4 Craticulamque eius in modum retis fecit aeneam subter marginem altaris ab imo usque ad medium eius,
38.5 fusis quattuor anulis per totidem craticulae summitates, ad immittendos vectes ad portandum.
38.6 Quos et ipsos fecit de lignis acaciae et operuit laminis aeneis;
38.7 induxitque in circulos, qui in lateribus altaris eminebant. Ipsum autem altare non erat solidum, sed cavum ex tabulis et intus vacuum.
38.8 Fecit et labrum aeneum cum basi sua de speculis mulierum, quae excubabant in ostio tabernaculi conventus.
38.9 Fecit et atrium, in cuius australi plaga erant tentoria de bysso retorta cubitorum centum;
38.10 columnae aeneae viginti cum basibus suis; unci columnarum et anuli earum argentei.
38.11 Aeque ad septentrionalem plagam tentoria, columnae basesque et unci anulique columnarum eiusdem mensurae et operis ac metalli erant.
38.12 In ea vero plaga, quae ad occidentem respicit, fuerunt tentoria cubitorum quinquaginta, columnae decem cum basibus suis; et unci columnarum anulique earum argentei.
38.13 Porro contra orientem quinquaginta cubitorum paravit tentoria,
38.14 e quibus quindecim cubitos columnarum trium cum basibus suis unum tenebat latus;
38.15 et in parte altera quia inter utraque introitum tabernaculi fecit quindecim aeque cubitorum erant tentoria columnaeque tres et bases totidem.
38.16 Cuncta atrii tentoria in circuitu ex bysso retorta texuerat.
38.17 Bases columnarum fuere aeneae, unci autem earum et anuli earum argentei et capita earum vestivit argento et omnes columnas atrii cinxit anulis argenteis.
38.18 Et in introitu eius opere plumario fecit velum ex hyacintho, purpura, cocco ac bysso retorta; quod habebat viginti cubitos in longitudine, altitudo vero quinque cubitorum erat iuxta mensuram, quam cuncta atrii tentoria habebant.
38.19 Columnae autem in ingressu fuere quattuor cum basibus aeneis, uncis argenteis; capitaque et anulos earum vestivit argento.
38.20 Paxillos quoque habitaculi et atrii per gyrum fecit aeneos.
38.21 Hic est census habitaculi, habitaculi testimonii, qui recensitus est iuxta praeceptum Moysi ministerio Levitarum per manum Ithamar filii Aaron sacerdotis.
38.22 Beseleel filius Uri filii Hur de tribu Iudae fecit cuncta, quae praeceperat Dominus Moysi,
38.23 iuncto sibi socio Ooliab filio Achisamech de tribu Dan fabro et polymitario atque plumario ex hyacintho, purpura, cocco et bysso.
38.24 Omne aurum, quod expensum est in opere sanctuarii et quod oblatum est in donariis, viginti novem talentorum fuit et septingentorum triginta siclorum ad mensuram sicli sanctuarii.
38.25 Argentum autem eorum, qui in congregatione recensiti sunt, centum talentorum fuit et mille septingentorum et septuaginta quinque siclorum ad mensuram sicli sanctuarii.
38.26 Beca, id est dimidium sicli iuxta mensuram sicli sanctuarii, dedit quisquis transit ad censum a viginti annis et supra, de sescentis tribus milibus et quingentis quinquaginta armatorum.
38.27 De talentis centum argenti conflatae sunt bases sanctuarii et veli, singulis talentis per bases singulas supputatis.
38.28 De mille autem septingentis et septuaginta quinque siclis fecit uncos columnarum et vestivit capita earum et cinxit eas argento.
38.29 Aeris quoque oblata sunt septuaginta talenta et duo milia et quadringenti sicli,
38.30 ex quibus fecit bases in introitu tabernaculi conventus et altare aeneum cum craticula sua omniaque vasa, quae ad usum eius pertinent,
38.31 et bases atrii tam in circuitu quam in ingressu eius et omnes paxillos habitaculi atque atrii per gyrum.
39.1 Und aus den Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe machten sie die Amtstracht zum Dienst im Heiligtum und verfertigten die heiligen Kleider für Aaron, wie der HERR Mose geboten hatte.
39.2 Und er machte das Ephod von Gold und aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und von gezwirnter weißer Baumwolle.
39.3 Das Gold aber schlugen sie dünn zu Blechen und schnitten es zu Fäden, daß man es künstlich wirken konnte in die Stoffe von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und von gezwirnter weißer Baumwolle.
39.4 Sie machten auch Schulterstücke daran, um das Brustkleid an beiden Enden zu verbinden.
39.5 Das künstliche Werk seines Gurts aber, womit man es gürtete, hing mit ihm zusammen und war von derselben Arbeit, von Gold, aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und gezwirnter weißer Baumwolle, wie der HERR Mose geboten hatte.
39.6 Und sie machten Schohamsteine, in Gold gefaßt, wie Siegel gestochen auf die Namen der Kinder Israel;
39.7 die hefteten sie auf die Schulterstücke des Brustkleides, daß sie Steine des Gedächtnisses wären für die Kinder Israel, wie der HERR Mose geboten hatte.
39.8 Sie machten auch das Brustschildlein, ein Kunstwerk, wie das Brustkleid von Gold, aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe und von gezwirnter weißer Baumwolle.
39.9 Und machten dasselbe viereckig und doppelt gelegt, eine Spanne lang und eine Spanne breit.
39.10 Und füllten es mit vier Reihen von Steinen: Die erste Reihe war ein Rubin, ein Topas und ein Smaragd;
39.11 die zweite Reihe ein Granat, ein Saphir und ein Diamant;
39.12 die dritte Reihe ein Opal, ein Achat und ein Amethyst;
39.13 die vierte Reihe ein Chrysolit, ein Schoham und ein Jaspis, bei ihrer Einsetzung in Gold gefaßt.
39.14 Und die Steine lauteten nach den Namen der Kinder Israel; auf ihre zwölf Namen waren sie wie Siegel gestochen, ein jeder auf einen Namen der zwölf Stämme.
39.15 Und sie machten an das Brustschildlein gewundene Ketten von geflochtener Arbeit von reinem Gold,
39.16 auch zwei goldene Einfassungen und zwei goldene Ringe, und setzten die beiden Ringe an die beiden Ecken des Brustschildleins.
39.17 Und die beiden gewundenen goldenen Ketten taten sie in die beiden Ringe an den Ecken des Brustschildleins.
39.18 Die beiden andern Enden aber der gewundenen Ketten taten sie an die beiden Einfassungen und setzten sie auf die beiden Schulterstücke des Ephod, einander gegenüber.
39.19 Und sie machten zwei andere goldene Ringe und setzten sie an die beiden andern Ecken des Brustschildleins, nämlich an seinem Rande, welcher inwendig dem Ephod zugekehrt war.
39.20 Noch zwei andere goldene Ringe machten sie, die taten sie auf die beiden Schulterstücke des Ephod, unterhalb, einander gegenüber, wo das Ephod zusammengeheftet wird, oberhalb des Gürtels des Ephod.
39.21 Und sie banden das Brustschildlein mit seinen Ringen an die Ringe des Ephod mit einer Schnur von blauem Purpur, daß es auf dem Ephod hart anlag und sich nicht von dem Ephod losmachte; wie der HERR Mose geboten hatte.
39.22 Desgleichen machte er den Rock des Ephod, ganz von blauem Purpur gewoben;
39.23 und seine Öffnung oben mitten darin, und einen Saum um die Öffnung, wie den Saum eines Panzers, daß sie nicht zerreiße.
39.24 Und sie machten an seinem untern Saum Granatäpfel, aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe gezwirnt.
39.25 Und machten Schellen von reinem Gold; die taten sie zwischen die Granatäpfel ringsum an den Saum des Rockes,
39.26 je einen Granatapfel und eine Schelle, ringsum, um darin zu dienen, wie der HERR Mose geboten hatte.
39.27 Und sie machten auch die Leibröcke, von weißer Baumwolle gezwirnt, für Aaron und seine Söhne,
39.28 und den Kopfbund von weißer Baumwolle und die hohen Mützen von weißer Baumwolle und die Unterkleider von gezwirnter weißer Baumwolle;
39.29 und den Gürtel von gezwirnter weißer Baumwolle und aus Stoffen von blauem und rotem Purpur und Karmesinfarbe, Arbeit des Buntwirkers, wie der HERR Mose geboten hatte.
39.30 Sie machten auch das Stirnblatt, das heilige Diadem, von reinem Gold und schrieben darauf in gestochener Siegelschrift: Heilig dem HERRN!
39.31 Und banden eine Schnur von blauem Purpur daran, um es oben am Hut zu befestigen, wie der HERR Mose geboten hatte.
39.32 Also ward das ganze Werk der Wohnung, der Stiftshütte, vollendet. Und die Kinder Israel machten alles, wie der HERR Mose geboten hatte; so machten sie es.
39.33 Und sie brachten die Wohnung zu Mose, die Hütte und alle ihre Geräte, ihre Haften, Bretter, Riegel, Säulen, Füße;
39.34 die Decke von rötlichen Widderfellen, die Decke von Seehundsfellen und den Vorhang der Decke;
39.35 die Lade des Zeugnisses mit ihren Stangen, den Sühndeckel;
39.36 den Tisch und alle seine Geräte und die Schaubrote;
39.37 den Leuchter von reinem Golde, seine Lampen, die geordneten Lampen und alle seine Geräte und das Öl des Leuchters;
39.38 den goldenen Altar, das Salböl, das gute Räucherwerk und den Vorhang zu der Tür der Hütte;
39.39 den ehernen Altar und sein ehernes Gitter mit seinen Stangen und allen seinen Geräten, das Becken samt seinem Fuß;
39.40 die Vorhänge des Vorhofs mit seinen Säulen und Füßen, den Vorhang im Tor des Vorhofs mit seinen Seilen und Nägeln und allen Geräten zum Dienst der Wohnung, der Stiftshütte;
39.41 die Amtstracht zum Dienst im Heiligtum, die heiligen Kleider des Priesters Aaron und die Kleider seiner Söhne, um das Priesteramt zu verwalten;
39.42 ganz, wie der HERR Mose geboten hatte, so hatten die Kinder Israel das Werk vollbracht.
39.43 Und Mose sah die ganze Arbeit an, und siehe, sie hatten dieselbe gemacht, wie der HERR geboten hatte; so hatten sie es gemacht. Und Mose segnete sie.
39.1 καὶ ἐποίησεν πᾶς σοφὸς ἐν τοῖς ἐργαζομένοις τὰς στολὰς τῶν ἁγίων αἵ εἰσιν ααρων τῷ ἱερεῖ καθὰ συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ τὸ δὲ λοιπὸν χρυσίον τοῦ ἀφαιρέματος ἐποίησαν σκεύη εἰς τὸ λειτουργεῖν ἐν αὐτοῖς ἔναντι κυρίου καὶ τὴν καταλειφθεῖσαν ὑάκινθον καὶ πορφύραν καὶ τὸ κόκκινον ἐποίησαν στολὰς λειτουργικὰς ααρων ὥστε λειτουργεῖν ἐν αὐταῖς ἐν τῷ ἁγίῳ
39.2 καὶ ἐποίησαν τὴν ἐπωμίδα ἐκ χρυσίου καὶ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου νενησμένου καὶ βύσσου κεκλωσμένης
39.3 καὶ ἐτμήθη τὰ πέταλα τοῦ χρυσίου τρίχες ὥστε συνυφᾶναι σὺν τῇ ὑακίνθῳ καὶ τῇ πορφύρᾳ καὶ σὺν τῷ κοκκίνῳ τῷ διανενησμένῳ καὶ σὺν τῇ βύσσῳ τῇ κεκλωσμένῃ ἔργον ὑφαντόν
39.4 ἐποίησαν αὐτὸ ἐπωμίδας συνεχούσας ἐξ ἀμφοτέρων τῶν μερῶν ἔργον ὑφαντὸν εἰς ἄλληλα συμπεπλεγμένον καθ' ἑαυτὸ ἐξ αὐτοῦ ἐποίησαν κατὰ τὴν αὐτοῦ ποίησιν ἐκ χρυσίου καὶ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου διανενησμένου καὶ βύσσου κεκλωσμένης καθὰ συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
39.5 ἔργον ὑφαντὸν εἰς ἄλληλα συμπεπλεγμένον καθ' ἑαυτὸ ἐξ αὐτοῦ ἐποίησαν κατὰ τὴν αὐτοῦ ποίησιν ἐκ χρυσίου καὶ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου διανενησμένου καὶ βύσσου κεκλωσμένης καθὰ συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
39.6 καὶ ἐποίησαν ἀμφοτέρους τοὺς λίθους τῆς σμαράγδου συμπεπορπημένους καὶ περισεσιαλωμένους χρυσίῳ γεγλυμμένους καὶ ἐκκεκολαμμένους ἐκκόλαμμα σφραγῖδος ἐκ τῶν ὀνομάτων τῶν υἱῶν ισραηλ
39.7 καὶ ἐπέθηκεν αὐτοὺς ἐπὶ τοὺς ὤμους τῆς ἐπωμίδος λίθους μνημοσύνου τῶν υἱῶν ισραηλ καθὰ συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
39.8 καὶ ἐποίησαν λογεῖον ἔργον ὑφαντὸν ποικιλίᾳ κατὰ τὸ ἔργον τῆς ἐπωμίδος ἐκ χρυσίου καὶ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου διανενησμένου καὶ βύσσου κεκλωσμένης
39.9 τετράγωνον διπλοῦν ἐποίησαν τὸ λογεῖον σπιθαμῆς τὸ μῆκος καὶ σπιθαμῆς τὸ εὖρος διπλοῦν
39.10 καὶ συνυφάνθη ἐν αὐτῷ ὕφασμα κατάλιθον τετράστιχον στίχος λίθων σάρδιον καὶ τοπάζιον καὶ σμάραγδος ὁ στίχος ὁ εἷς
39.11 καὶ ὁ στίχος ὁ δεύτερος ἄνθραξ καὶ σάπφειρος καὶ ἴασπις
39.12 καὶ ὁ στίχος ὁ τρίτος λιγύριον καὶ ἀχάτης καὶ ἀμέθυστος
39.13 καὶ ὁ στίχος ὁ τέταρτος χρυσόλιθος καὶ βηρύλλιον καὶ ὀνύχιον περικεκυκλωμένα χρυσίῳ καὶ συνδεδεμένα χρυσίῳ
39.14 καὶ οἱ λίθοι ἦσαν ἐκ τῶν ὀνομάτων τῶν υἱῶν ισραηλ δώδεκα ἐκ τῶν ὀνομάτων αὐτῶν ἐγγεγραμμένα εἰς σφραγῖδας ἕκαστος ἐκ τοῦ ἑαυτοῦ ὀνόματος εἰς τὰς δώδεκα φυλάς
39.15 καὶ ἐποίησαν ἐπὶ τὸ λογεῖον κροσσοὺς συμπεπλεγμένους ἔργον ἐμπλοκίου ἐκ χρυσίου καθαροῦ
39.16 καὶ ἐποίησαν δύο ἀσπιδίσκας χρυσᾶς καὶ δύο δακτυλίους χρυσοῦς καὶ ἐπέθηκαν τοὺς δύο δακτυλίους τοὺς χρυσοῦς ἐπ' ἀμφοτέρας τὰς ἀρχὰς τοῦ λογείου
39.17 καὶ ἐπέθηκαν τὰ ἐμπλόκια ἐκ χρυσίου ἐπὶ τοὺς δακτυλίους ἐπ' ἀμφοτέρων τῶν μερῶν τοῦ λογείου
39.18 καὶ εἰς τὰς δύο συμβολὰς τὰ δύο ἐμπλόκια καὶ ἐπέθηκαν ἐπὶ τὰς δύο ἀσπιδίσκας καὶ ἐπέθηκαν ἐπὶ τοὺς ὤμους τῆς ἐπωμίδος ἐξ ἐναντίας κατὰ πρόσωπον
39.19 καὶ ἐποίησαν δύο δακτυλίους χρυσοῦς καὶ ἐπέθηκαν ἐπὶ τὰ δύο πτερύγια ἐπ' ἄκρου τοῦ λογείου ἐπὶ τὸ ἄκρον τοῦ ὀπισθίου τῆς ἐπωμίδος ἔσωθεν
39.20 καὶ ἐποίησαν δύο δακτυλίους χρυσοῦς καὶ ἐπέθηκαν ἐπ' ἀμφοτέρους τοὺς ὤμους τῆς ἐπωμίδος κάτωθεν αὐτοῦ κατὰ πρόσωπον κατὰ τὴν συμβολὴν ἄνωθεν τῆς συνυφῆς τῆς ἐπωμίδος
39.21 καὶ συνέσφιγξεν τὸ λογεῖον ἀπὸ τῶν δακτυλίων τῶν ἐπ' αὐτοῦ εἰς τοὺς δακτυλίους τῆς ἐπωμίδος συνεχομένους ἐκ τῆς ὑακίνθου συμπεπλεγμένους εἰς τὸ ὕφασμα τῆς ἐπωμίδος ἵνα μὴ χαλᾶται τὸ λογεῖον ἀπὸ τῆς ἐπωμίδος καθὰ συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
39.22 καὶ ἐποίησαν τὸν ὑποδύτην ὑπὸ τὴν ἐπωμίδα ἔργον ὑφαντὸν ὅλον ὑακίνθινον
39.23 τὸ δὲ περιστόμιον τοῦ ὑποδύτου ἐν τῷ μέσῳ διυφασμένον συμπλεκτόν ὤ|αν ἔχον κύκλῳ τὸ περιστόμιον ἀδιάλυτον
39.24 καὶ ἐποίησαν ἐπὶ τοῦ λώματος τοῦ ὑποδύτου κάτωθεν ὡς ἐξανθούσης ῥόας ῥοίσκους ἐξ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου νενησμένου καὶ βύσσου κεκλωσμένης
39.25 καὶ ἐποίησαν κώδωνας χρυσοῦς καὶ ἐπέθηκαν τοὺς κώδωνας ἐπὶ τὸ λῶμα τοῦ ὑποδύτου κύκλῳ ἀνὰ μέσον τῶν ῥοίσκων
39.26 κώδων χρυσοῦς καὶ ῥοίσκος ἐπὶ τοῦ λώματος τοῦ ὑποδύτου κύκλῳ εἰς τὸ λειτουργεῖν καθὰ συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
39.27 καὶ ἐποίησαν χιτῶνας βυσσίνους ἔργον ὑφαντὸν ααρων καὶ τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ
39.28 καὶ τὰς κιδάρεις ἐκ βύσσου καὶ τὴν μίτραν ἐκ βύσσου καὶ τὰ περισκελῆ ἐκ βύσσου κεκλωσμένης
39.29 καὶ τὰς ζώνας αὐτῶν ἐκ βύσσου καὶ ὑακίνθου καὶ πορφύρας καὶ κοκκίνου νενησμένου ἔργον ποικιλτοῦ ὃν τρόπον συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
39.30 καὶ ἐποίησαν τὸ πέταλον τὸ χρυσοῦν ἀφόρισμα τοῦ ἁγίου χρυσίου καθαροῦ καὶ ἔγραψεν ἐπ' αὐτοῦ γράμματα ἐκτετυπωμένα σφραγῖδος ἁγίασμα κυρίῳ
39.31 καὶ ἐπέθηκαν ἐπ' αὐτὸ λῶμα ὑακίνθινον ὥστε ἐπικεῖσθαι ἐπὶ τὴν μίτραν ἄνωθεν ὃν τρόπον συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
39.32 καὶ ἐποίησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ καθὰ συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ οὕτως ἐποίησαν
39.33 καὶ ἤνεγκαν τὰς στολὰς πρὸς μωυσῆν καὶ τὴν σκηνὴν καὶ τὰ σκεύη αὐτῆς καὶ τὰς βάσεις καὶ τοὺς μοχλοὺς αὐτῆς καὶ τοὺς στύλους
39.34 καὶ τὰς διφθέρας δέρματα κριῶν ἠρυθροδανωμένα καὶ τὰ καλύμματα δέρματα ὑακίνθινα καὶ τῶν λοιπῶν τὰ ἐπικαλύμματα
39.35 καὶ τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης καὶ τοὺς διωστῆρας αὐτῆς
39.36 καὶ τὴν τράπεζαν τῆς προθέσεως καὶ πάντα τὰ αὐτῆς σκεύη καὶ τοὺς ἄρτους τοὺς προκειμένους
39.37 καὶ τὴν λυχνίαν τὴν καθαρὰν καὶ τοὺς λύχνους αὐτῆς λύχνους τῆς καύσεως καὶ τὸ ἔλαιον τοῦ φωτὸς
39.38 καὶ τὸ θυσιαστήριον καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτοῦ καὶ τὸ ἔλαιον τῆς χρίσεως καὶ τὸ θυμίαμα τῆς συνθέσεως
39.39 καὶ τὸ θυσιαστήριον καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτοῦ καὶ τὸ ἔλαιον τῆς χρίσεως καὶ τὸ θυμίαμα τῆς συνθέσεως
39.40 καὶ τὰ ἱστία τῆς αὐλῆς καὶ τοὺς στύλους καὶ τὸ καταπέτασμα τῆς θύρας τῆς σκηνῆς καὶ τῆς πύλης τῆς αὐλῆς καὶ πάντα τὰ σκεύη τῆς σκηνῆς καὶ πάντα τὰ ἐργαλεῖα αὐτῆς
39.41 καὶ τὰς στολὰς τοῦ ἁγίου αἵ εἰσιν ααρων καὶ τὰς στολὰς τῶν υἱῶν αὐτοῦ εἰς τὴν ἱερατείαν
39.42 καὶ τοὺς πασσάλους καὶ πάντα τὰ ἐργαλεῖα τὰ εἰς τὰ ἔργα τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου ὅσα συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ οὕτως ἐποίησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ πᾶσαν τὴν ἀποσκευήν
39.43 καὶ εἶδεν μωυσῆς πάντα τὰ ἔργα καὶ ἦσαν πεποιηκότες αὐτὰ ὃν τρόπον συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ οὕτως ἐποίησαν αὐτά καὶ εὐλόγησεν αὐτοὺς μωυσῆς
39.1 kai epoiehsen pas sophos en tois ergazomenois tas stolas tohn agiohn ai eisin aarohn toh ierei katha synetaxen kyrios toh mohyseh to de loipon chrysion toy aphairematos epoiehsan skeyeh eis to leitoyrgein en aytois enanti kyrioy kai tehn kataleiphtheisan yakinthon kai porphyran kai to kokkinon epoiehsan stolas leitoyrgikas aarohn ohste leitoyrgein en aytais en toh agioh
39.2 kai epoiehsan tehn epohmida ek chrysioy kai yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy nenehsmenoy kai byssoy keklohsmenehs
39.3 kai etmehtheh ta petala toy chrysioy triches ohste synyphanai syn teh yakinthoh kai teh porphyra kai syn toh kokkinoh toh dianenehsmenoh kai syn teh byssoh teh keklohsmeneh ergon yphanton
39.4 epoiehsan ayto epohmidas synechoysas ex amphoterohn tohn merohn ergon yphanton eis allehla sympeplegmenon kath' eayto ex aytoy epoiehsan kata tehn aytoy poiehsin ek chrysioy kai yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy dianenehsmenoy kai byssoy keklohsmenehs katha synetaxen kyrios toh mohyseh
39.5 ergon yphanton eis allehla sympeplegmenon kath' eayto ex aytoy epoiehsan kata tehn aytoy poiehsin ek chrysioy kai yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy dianenehsmenoy kai byssoy keklohsmenehs katha synetaxen kyrios toh mohyseh
39.6 kai epoiehsan amphoteroys toys lithoys tehs smaragdoy sympeporpehmenoys kai perisesialohmenoys chrysioh geglymmenoys kai ekkekolammenoys ekkolamma sphragidos ek tohn onomatohn tohn yiohn israehl
39.7 kai epethehken aytoys epi toys ohmoys tehs epohmidos lithoys mnehmosynoy tohn yiohn israehl katha synetaxen kyrios toh mohyseh
39.8 kai epoiehsan logeion ergon yphanton poikilia kata to ergon tehs epohmidos ek chrysioy kai yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy dianenehsmenoy kai byssoy keklohsmenehs
39.9 tetragohnon diployn epoiehsan to logeion spithamehs to mehkos kai spithamehs to eyros diployn
39.10 kai synyphantheh en aytoh yphasma katalithon tetrastichon stichos lithohn sardion kai topazion kai smaragdos o stichos o eis
39.11 kai o stichos o deyteros anthrax kai sappheiros kai iaspis
39.12 kai o stichos o tritos ligyrion kai achatehs kai amethystos
39.13 kai o stichos o tetartos chrysolithos kai behryllion kai onychion perikekyklohmena chrysioh kai syndedemena chrysioh
39.14 kai oi lithoi ehsan ek tohn onomatohn tohn yiohn israehl dohdeka ek tohn onomatohn aytohn eggegrammena eis sphragidas ekastos ek toy eaytoy onomatos eis tas dohdeka phylas
39.15 kai epoiehsan epi to logeion krossoys sympeplegmenoys ergon emplokioy ek chrysioy katharoy
39.16 kai epoiehsan dyo aspidiskas chrysas kai dyo daktylioys chrysoys kai epethehkan toys dyo daktylioys toys chrysoys ep' amphoteras tas archas toy logeioy
39.17 kai epethehkan ta emplokia ek chrysioy epi toys daktylioys ep' amphoterohn tohn merohn toy logeioy
39.18 kai eis tas dyo symbolas ta dyo emplokia kai epethehkan epi tas dyo aspidiskas kai epethehkan epi toys ohmoys tehs epohmidos ex enantias kata prosohpon
39.19 kai epoiehsan dyo daktylioys chrysoys kai epethehkan epi ta dyo pterygia ep' akroy toy logeioy epi to akron toy opisthioy tehs epohmidos esohthen
39.20 kai epoiehsan dyo daktylioys chrysoys kai epethehkan ep' amphoteroys toys ohmoys tehs epohmidos katohthen aytoy kata prosohpon kata tehn symbolehn anohthen tehs synyphehs tehs epohmidos
39.21 kai synesphigxen to logeion apo tohn daktyliohn tohn ep' aytoy eis toys daktylioys tehs epohmidos synechomenoys ek tehs yakinthoy sympeplegmenoys eis to yphasma tehs epohmidos ina meh chalatai to logeion apo tehs epohmidos katha synetaxen kyrios toh mohyseh
39.22 kai epoiehsan ton ypodytehn ypo tehn epohmida ergon yphanton olon yakinthinon
39.23 to de peristomion toy ypodytoy en toh mesoh diyphasmenon symplekton ohan echon kykloh to peristomion adialyton
39.24 kai epoiehsan epi toy lohmatos toy ypodytoy katohthen ohs exanthoysehs roas roiskoys ex yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy nenehsmenoy kai byssoy keklohsmenehs
39.25 kai epoiehsan kohdohnas chrysoys kai epethehkan toys kohdohnas epi to lohma toy ypodytoy kykloh ana meson tohn roiskohn
39.26 kohdohn chrysoys kai roiskos epi toy lohmatos toy ypodytoy kykloh eis to leitoyrgein katha synetaxen kyrios toh mohyseh
39.27 kai epoiehsan chitohnas byssinoys ergon yphanton aarohn kai tois yiois aytoy
39.28 kai tas kidareis ek byssoy kai tehn mitran ek byssoy kai ta periskeleh ek byssoy keklohsmenehs
39.29 kai tas zohnas aytohn ek byssoy kai yakinthoy kai porphyras kai kokkinoy nenehsmenoy ergon poikiltoy on tropon synetaxen kyrios toh mohyseh
39.30 kai epoiehsan to petalon to chrysoyn aphorisma toy agioy chrysioy katharoy kai egrapsen ep' aytoy grammata ektetypohmena sphragidos agiasma kyrioh
39.31 kai epethehkan ep' ayto lohma yakinthinon ohste epikeisthai epi tehn mitran anohthen on tropon synetaxen kyrios toh mohyseh
39.32 kai epoiehsan oi yioi israehl katha synetaxen kyrios toh mohyseh oytohs epoiehsan
39.33 kai ehnegkan tas stolas pros mohysehn kai tehn skehnehn kai ta skeyeh aytehs kai tas baseis kai toys mochloys aytehs kai toys styloys
39.34 kai tas diphtheras dermata kriohn ehrythrodanohmena kai ta kalymmata dermata yakinthina kai tohn loipohn ta epikalymmata
39.35 kai tehn kibohton tehs diathehkehs kai toys diohstehras aytehs
39.36 kai tehn trapezan tehs protheseohs kai panta ta aytehs skeyeh kai toys artoys toys prokeimenoys
39.37 kai tehn lychnian tehn katharan kai toys lychnoys aytehs lychnoys tehs kayseohs kai to elaion toy phohtos
39.38 kai to thysiastehrion kai panta ta skeyeh aytoy kai to elaion tehs chriseohs kai to thymiama tehs syntheseohs
39.39 kai to thysiastehrion kai panta ta skeyeh aytoy kai to elaion tehs chriseohs kai to thymiama tehs syntheseohs
39.40 kai ta istia tehs aylehs kai toys styloys kai to katapetasma tehs thyras tehs skehnehs kai tehs pylehs tehs aylehs kai panta ta skeyeh tehs skehnehs kai panta ta ergaleia aytehs
39.41 kai tas stolas toy agioy ai eisin aarohn kai tas stolas tohn yiohn aytoy eis tehn ierateian
39.42 kai toys passaloys kai panta ta ergaleia ta eis ta erga tehs skehnehs toy martyrioy osa synetaxen kyrios toh mohyseh oytohs epoiehsan oi yioi israehl pasan tehn aposkeyehn
39.43 kai eiden mohysehs panta ta erga kai ehsan pepoiehkotes ayta on tropon synetaxen kyrios toh mohyseh oytohs epoiehsan ayta kai eylogehsen aytoys mohysehs
39.1 וּמִן־הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי־שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת־בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ פ
39.2 וַיַּעַשׂ אֶת־הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר׃
39.3 וַיְרַקְּעוּ אֶת־פַּחֵי הַזָּהָב וְקִצֵּץ פְּתִילִם לַעֲשֹׂות בְּתֹוךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתֹוךְ הָאַרְגָּמָן וּבְתֹוךְ תֹּולַעַת הַשָּׁנִי וּבְתֹוךְ הַשֵּׁשׁ מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב׃
39.4 כְּתֵפֹת עָשׂוּ־לֹו חֹבְרֹת עַל־שְׁנֵי [קִצְוֹותֹו כ] (קְצֹותָיו ק) חֻבָּר׃
39.5 וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתֹו אֲשֶׁר עָלָיו מִמֶּנּוּ הוּא כְּמַעֲשֵׂהוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃
39.6 וַיַּעֲשׂוּ אֶת־אַבְנֵי הַשֹּׁהַם מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חֹותָם עַל־שְׁמֹות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
39.7 וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹון לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ פ
39.8 וַיַּעַשׂ אֶת־הַחֹשֶׁן מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר׃
39.9 רָבוּעַ הָיָה כָּפוּל עָשׂוּ אֶת־הַחֹשֶׁן זֶרֶת אָרְכֹּו וְזֶרֶת רָחְבֹּו כָּפוּל׃
39.10 וַיְמַלְאוּ־בֹו אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד׃
39.11 וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם׃
39.12 וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבֹו וְאַחְלָמָה׃
39.13 וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצֹות זָהָב בְּמִלֻּאֹתָם׃
39.14 וְהָאֲבָנִים עַל־שְׁמֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הֵנָּה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל־שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חֹתָם אִישׁ עַל־שְׁמֹו לִשְׁנֵים עָשָׂר שָׁבֶט׃
39.15 וַיַּעֲשׂוּ עַל־הַחֹשֶׁן שַׁרְשְׁרֹת גַּבְלֻת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהֹור׃
39.16 וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי מִשְׁבְּצֹת זָהָב וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיִּתְּנוּ אֶת־שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת עַל־שְׁנֵי קְצֹות הַחֹשֶׁן׃
39.17 וַיִּתְּנוּ שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל־שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת עַל־קְצֹות הַחֹשֶׁן׃
39.18 וְאֵת שְׁתֵּי קְצֹות שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת נָתְנוּ עַל־שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצֹת וַיִּתְּנֻם עַל־כִּתְפֹת הָאֵפֹד אֶל־מוּל פָּנָיו׃
39.19 וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיָּשִׂימוּ עַל־שְׁנֵי קְצֹות הַחֹשֶׁן עַל־שְׂפָתֹו אֲשֶׁר אֶל־עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה׃
39.20 וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיִּתְּנֻם עַל־שְׁתֵּי כִתְפֹת הָאֵפֹד מִלְמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מֶחְבַּרְתֹּו מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפֹד׃
39.21 וַיִּרְכְּסוּ אֶת־הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו אֶל־טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיֹת עַל־חֵשֶׁב הָאֵפֹד וְלֹא־יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפֹד כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃
39.22 וַיַּעַשׂ אֶת־מְעִיל הָאֵפֹד מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּלִיל תְּכֵלֶת׃
39.23 וּפִי־הַמְּעִיל בְּתֹוכֹו כְּפִי תַחְרָא שָׂפָה לְפִיו סָבִיב לֹא יִקָּרֵעַ׃
39.24 וַיַּעֲשׂוּ עַל־שׁוּלֵי הַמְּעִיל רִמֹּונֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי מָשְׁזָר׃
39.25 וַיַּעֲשׂוּ פַעֲמֹנֵי זָהָב טָהֹור וַיִּתְּנוּ אֶת־הַפַּעֲמֹנִים בְּתֹוךְ הָרִמֹּנִים עַל־שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב בְּתֹוךְ הָרִמֹּנִים׃
39.26 פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן עַל־שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב לְשָׁרֵת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ ס
39.27 וַיַּעֲשׂוּ אֶת־הַכָּתְנֹת שֵׁשׁ מַעֲשֵׂה אֹרֵג לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו׃
39.28 וְאֵת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת־פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת שֵׁשׁ וְאֶת־מִכְנְסֵי הַבָּד שֵׁשׁ מָשְׁזָר׃
39.29 וְאֶת־הָאַבְנֵט שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹולַעַת שָׁנִי מַעֲשֵׂה רֹקֵם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ ס
39.30 וַיַּעֲשׂוּ אֶת־צִיץ נֵזֶר־הַקֹּדֶשׁ זָהָב טָהֹור וַיִּכְתְּבוּ עָלָיו מִכְתַּב פִּתּוּחֵי חֹותָם קֹדֶשׁ לַיהוָה׃
39.31 וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת לָתֵת עַל־הַמִּצְנֶפֶת מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ ס
39.32 וַתֵּכֶל כָּל־עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מֹועֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ׃ פ
39.33 וַיָּבִיאוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן אֶל־מֹשֶׁה אֶת־הָאֹהֶל וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו קְרָסָיו קְרָשָׁיו [בְּרִיחֹו כ] (בְּרִיחָיו ק) וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו׃
39.34 וְאֶת־מִכְסֵה עֹורֹת הָאֵילִם הַמְאָדָּמִים וְאֶת־מִכְסֵה עֹרֹת הַתְּחָשִׁים וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ׃
39.35 אֶת־אֲרֹן הָעֵדֻת וְאֶת־בַּדָּיו וְאֵת הַכַּפֹּרֶת׃
39.36 אֶת־הַשֻּׁלְחָן אֶת־כָּל־כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים׃
39.37 אֶת־הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה אֶת־נֵרֹתֶיהָ נֵרֹת הַמַּעֲרָכָה וְאֶת־כָּל־כֵּלֶיהָ וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאֹור׃
39.38 וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֵת מָסַךְ פֶּתַח הָאֹהֶל׃
39.39 אֵת ׀ מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת־מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר־לֹו אֶת־בַּדָּיו וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו אֶת־הַכִּיֹּר וְאֶת־כַּנֹּו׃
39.40 אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת־עַמֻּדֶיהָ וְאֶת־אֲדָנֶיהָ וְאֶת־הַמָּסָךְ לְשַׁעַר הֶחָצֵר אֶת־מֵיתָרָיו וִיתֵדֹתֶיהָ וְאֵת כָּל־כְּלֵי עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל מֹועֵד׃
39.41 אֶת־בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ אֶת־בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת־בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן׃
39.42 כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל־הָעֲבֹדָה׃
39.43 וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה׃ פ
39.1 wmin-Hatkelaet wHaaAargaamaan wtowlaOat Haxxaanij Oaaxw bigdej-xraad lxxaaret baqodaexx wajaOaxw Aaet-bigdej Haqodaexx Aaxxaer lAaHaron kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃ p
39.2 wajaOax Aaet-HaaAepod zaaHaab tkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij wxxexx maaxxzaar׃
39.3 wajraqOw Aaet-pahej HazaaHaab wqicec ptijlim laOaxowt btowk Hatkelaet wbtowk HaaAargaamaan wbtowk towlaOat Haxxaanij wbtowk Haxxexx maOaxeH hoxxeb׃
39.4 ktepot Oaaxw-low hobrot Oal-xxnej [qicwowtow k] (qcowtaajw q) hubaar׃
39.5 whexxaeb Aapudaatow Aaxxaer Oaalaajw mimaenw HwA kmaOaxeHw zaaHaab tkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij wxxexx maaxxzaar kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃
39.6 wajaOaxw Aaet-Aabnej HaxxoHam musabot mixxbcot zaaHaab mputaahot pitwhej howtaam Oal-xxmowt bnej jixraaAel׃
39.7 wajaaxaem Aotaam Oal kitpot HaaAepod Aabnej zikaarown libnej jixraaAel kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃ p
39.8 wajaOax Aaet-Hahoxxaen maOaxeH hoxxeb kmaOaxeH Aepod zaaHaab tkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij wxxexx maaxxzaar׃
39.9 raabwOa HaajaaH kaapwl Oaaxw Aaet-Hahoxxaen zaeraet Aaarkow wzaeraet raahbow kaapwl׃
39.10 wajmalAw-bow AarbaaOaaH Twrej Aaabaen Twr Aodaem piTdaaH wbaaraeqaet HaTwr HaaAaehaad׃
39.11 wHaTwr Haxxenij nopaek sapijr wjaaHalom׃
39.12 wHaTwr Haxxlijxxij laexxaem xxbow wAahlaamaaH׃
39.13 wHaTwr HaarbijOij tarxxijxx xxoHam wjaaxxpeH mwsabot mixxbcowt zaaHaab bmiluAotaam׃
39.14 wHaaAabaanijm Oal-xxmot bnej-jixraaAel HenaaH xxtejm OaexreH Oal-xxmotaam pitwhej hotaam Aijxx Oal-xxmow lixxnejm Oaaxaar xxaabaeT׃
39.15 wajaOaxw Oal-Hahoxxaen xxarxxrot gablut maOaxeH Oabot zaaHaab TaaHowr׃
39.16 wajaOaxw xxtej mixxbcot zaaHaab wxxtej TabOot zaaHaab wajitnw Aaet-xxtej HaTabaaOot Oal-xxnej qcowt Hahoxxaen׃
39.17 wajitnw xxtej HaaOabotot HazaaHaab Oal-xxtej HaTabaaOot Oal-qcowt Hahoxxaen׃
39.18 wAet xxtej qcowt xxtej HaaOabotot naatnw Oal-xxtej Hamixxbcot wajitnum Oal-kitpot HaaAepod Aael-mwl paanaajw׃
39.19 wajaOaxw xxtej TabOot zaaHaab wajaaxijmw Oal-xxnej qcowt Hahoxxaen Oal-xpaatow Aaxxaer Aael-Oebaer HaaAepod baajtaaH׃
39.20 wajaOaxw xxtej TabOot zaaHaab wajitnum Oal-xxtej kitpot HaaAepod milmaTaaH mimwl paanaajw lOumat maehbartow mimaOal lhexxaeb HaaAepod׃
39.21 wajirksw Aaet-Hahoxxaen miTabOotaajw Aael-TabOot HaaAepod biptijl tkelaet liHjot Oal-hexxaeb HaaAepod wloA-jizah Hahoxxaen meOal HaaAepod kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃
39.22 wajaOax Aaet-mOijl HaaAepod maOaxeH Aoreg klijl tkelaet׃
39.23 wpij-HamOijl btowkow kpij tahraaA xaapaaH lpijw saabijb loA jiqaareOa׃
39.24 wajaOaxw Oal-xxwlej HamOijl rimownej tkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij maaxxzaar׃
39.25 wajaOaxw paOamonej zaaHaab TaaHowr wajitnw Aaet-HapaOamonijm btowk Haarimonijm Oal-xxwlej HamOijl saabijb btowk Haarimonijm׃
39.26 paOamon wrimon paOamon wrimon Oal-xxwlej HamOijl saabijb lxxaaret kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃ s
39.27 wajaOaxw Aaet-Hakaatnot xxexx maOaxeH Aoreg lAaHaron wlbaanaajw׃
39.28 wAet Hamicnaepaet xxexx wAaet-paAarej HamigbaaOot xxexx wAaet-miknsej Habaad xxexx maaxxzaar׃
39.29 wAaet-HaaAabneT xxexx maaxxzaar wtkelaet wAargaamaan wtowlaOat xxaanij maOaxeH roqem kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃ s
39.30 wajaOaxw Aaet-cijc nezaer-Haqodaexx zaaHaab TaaHowr wajiktbw Oaalaajw miktab pitwhej howtaam qodaexx lajHwaaH׃
39.31 wajitnw Oaalaajw ptijl tkelaet laatet Oal-Hamicnaepaet milmaaOlaaH kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃ s
39.32 watekael kaal-Oabodat mixxkan AoHael mowOed wajaOaxw bnej jixraaAel kkol Aaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH ken Oaaxw׃ p
39.33 wajaabijAw Aaet-Hamixxkaan Aael-moxxaeH Aaet-HaaAoHael wAaet-kaal-kelaajw qraasaajw qraaxxaajw [brijhow k] (brijhaajw q) wOamudaajw waAadaanaajw׃
39.34 wAaet-mikseH Oowrot HaaAejlim HamAaadaamijm wAaet-mikseH Oorot Hathaaxxijm wAet paarokaet Hamaasaak׃
39.35 Aaet-Aaron HaaOedut wAaet-badaajw wAet Hakaporaet׃
39.36 Aaet-Haxxulhaan Aaet-kaal-kelaajw wAet laehaem Hapaanijm׃
39.37 Aaet-HamnoraaH HaTHoraaH Aaet-nerotaejHaa nerot HamaOaraakaaH wAaet-kaal-kelaejHaa wAet xxaemaen HamaaAowr׃
39.38 wAet mizbah HazaaHaab wAet xxaemaen HamixxhaaH wAet qToraet Hasamijm wAet maasak paetah HaaAoHael׃
39.39 Aet mizbah Hanhoxxaet wAaet-mikbar Hanhoxxaet Aaxxaer-low Aaet-badaajw wAaet-kaal-kelaajw Aaet-Hakijor wAaet-kanow׃
39.40 Aet qalOej Haehaacer Aaet-OamudaejHaa wAaet-AadaanaejHaa wAaet-Hamaasaak lxxaOar Haehaacer Aaet-mejtaaraajw wijtedotaejHaa wAet kaal-klej Oabodat Hamixxkaan lAoHael mowOed׃
39.41 Aaet-bigdej Haxraad lxxaaret baqodaexx Aaet-bigdej Haqodaexx lAaHaron HakoHen wAaet-bigdej baanaajw lkaHen׃
39.42 kkol Aaxxaer-ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH ken Oaaxw bnej jixraaAel Aet kaal-HaaOabodaaH׃
39.43 wajarA moxxaeH Aaet-kaal-HamlaaAkaaH wHineH Oaaxw AotaaH kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH ken Oaaxw wajbaaraek Aotaam moxxaeH׃ p
39.1 ומן־התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי־שרד לשרת בקדש ויעשו את־בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את־משה׃ פ
39.2 ויעש את־האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃
39.3 וירקעו את־פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב׃
39.4 כתפת עשו־לו חברת על־שני [קצוותו כ] (קצותיו ק) חבר׃
39.5 וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את־משה׃
39.6 ויעשו את־אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על־שמות בני ישראל׃
39.7 וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את־משה׃ פ
39.8 ויעש את־החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃
39.9 רבוע היה כפול עשו את־החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול׃
39.10 וימלאו־בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃
39.11 והטור השני נפך ספיר ויהלם׃
39.12 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃
39.13 והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם׃
39.14 והאבנים על־שמת בני־ישראל הנה שתים עשרה על־שמתם פתוחי חתם איש על־שמו לשנים עשר שבט׃
39.15 ויעשו על־החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃
39.16 ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את־שתי הטבעת על־שני קצות החשן׃
39.17 ויתנו שתי העבתת הזהב על־שתי הטבעת על־קצות החשן׃
39.18 ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על־שתי המשבצת ויתנם על־כתפת האפד אל־מול פניו׃
39.19 ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על־שני קצות החשן על־שפתו אשר אל־עבר האפד ביתה׃
39.20 ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על־שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד׃
39.21 וירכסו את־החשן מטבעתיו אל־טבעת האפד בפתיל תכלת להית על־חשב האפד ולא־יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את־משה׃
39.22 ויעש את־מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת׃
39.23 ופי־המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע׃
39.24 ויעשו על־שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר׃
39.25 ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את־הפעמנים בתוך הרמנים על־שולי המעיל סביב בתוך הרמנים׃
39.26 פעמן ורמן פעמן ורמן על־שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס
39.27 ויעשו את־הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו׃
39.28 ואת המצנפת שש ואת־פארי המגבעת שש ואת־מכנסי הבד שש משזר׃
39.29 ואת־האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס
39.30 ויעשו את־ציץ נזר־הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה׃
39.31 ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על־המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס
39.32 ותכל כל־עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את־משה כן עשו׃ פ
39.33 ויביאו את־המשכן אל־משה את־האהל ואת־כל־כליו קרסיו קרשיו [בריחו כ] (בריחיו ק) ועמדיו ואדניו׃
39.34 ואת־מכסה עורת האילם המאדמים ואת־מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך׃
39.35 את־ארן העדת ואת־בדיו ואת הכפרת׃
39.36 את־השלחן את־כל־כליו ואת לחם הפנים׃
39.37 את־המנרה הטהרה את־נרתיה נרת המערכה ואת־כל־כליה ואת שמן המאור׃
39.38 ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל׃
39.39 את ׀ מזבח הנחשת ואת־מכבר הנחשת אשר־לו את־בדיו ואת־כל־כליו את־הכיר ואת־כנו׃
39.40 את קלעי החצר את־עמדיה ואת־אדניה ואת־המסך לשער החצר את־מיתריו ויתדתיה ואת כל־כלי עבדת המשכן לאהל מועד׃
39.41 את־בגדי השרד לשרת בקדש את־בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת־בגדי בניו לכהן׃
39.42 ככל אשר־צוה יהוה את־משה כן עשו בני ישראל את כל־העבדה׃
39.43 וירא משה את־כל־המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה׃ פ
39.1 wmn-Htklt wHArgmn wtwlOt Hxnj Oxw bgdj-xrd lxrt bqdx wjOxw At-bgdj Hqdx Axr lAHrn kAxr cwH jHwH At-mxH׃ p
39.2 wjOx At-HApd zHb tklt wArgmn wtwlOt xnj wxx mxzr׃
39.3 wjrqOw At-phj HzHb wqcc ptjlm lOxwt btwk Htklt wbtwk HArgmn wbtwk twlOt Hxnj wbtwk Hxx mOxH hxb׃
39.4 ktpt Oxw-lw hbrt Ol-xnj [qcwwtw k] (qcwtjw q) hbr׃
39.5 whxb Apdtw Axr Oljw mmnw HwA kmOxHw zHb tklt wArgmn wtwlOt xnj wxx mxzr kAxr cwH jHwH At-mxH׃
39.6 wjOxw At-Abnj HxHm msbt mxbct zHb mptht ptwhj hwtm Ol-xmwt bnj jxrAl׃
39.7 wjxm Atm Ol ktpt HApd Abnj zkrwn lbnj jxrAl kAxr cwH jHwH At-mxH׃ p
39.8 wjOx At-Hhxn mOxH hxb kmOxH Apd zHb tklt wArgmn wtwlOt xnj wxx mxzr׃
39.9 rbwO HjH kpwl Oxw At-Hhxn zrt Arkw wzrt rhbw kpwl׃
39.10 wjmlAw-bw ArbOH Twrj Abn Twr Adm pTdH wbrqt HTwr HAhd׃
39.11 wHTwr Hxnj npk spjr wjHlm׃
39.12 wHTwr Hxljxj lxm xbw wAhlmH׃
39.13 wHTwr HrbjOj trxjx xHm wjxpH mwsbt mxbcwt zHb bmlAtm׃
39.14 wHAbnjm Ol-xmt bnj-jxrAl HnH xtjm OxrH Ol-xmtm ptwhj htm Ajx Ol-xmw lxnjm Oxr xbT׃
39.15 wjOxw Ol-Hhxn xrxrt gblt mOxH Obt zHb THwr׃
39.16 wjOxw xtj mxbct zHb wxtj TbOt zHb wjtnw At-xtj HTbOt Ol-xnj qcwt Hhxn׃
39.17 wjtnw xtj HObtt HzHb Ol-xtj HTbOt Ol-qcwt Hhxn׃
39.18 wAt xtj qcwt xtj HObtt ntnw Ol-xtj Hmxbct wjtnm Ol-ktpt HApd Al-mwl pnjw׃
39.19 wjOxw xtj TbOt zHb wjxjmw Ol-xnj qcwt Hhxn Ol-xptw Axr Al-Obr HApd bjtH׃
39.20 wjOxw xtj TbOt zHb wjtnm Ol-xtj ktpt HApd mlmTH mmwl pnjw lOmt mhbrtw mmOl lhxb HApd׃
39.21 wjrksw At-Hhxn mTbOtjw Al-TbOt HApd bptjl tklt lHjt Ol-hxb HApd wlA-jzh Hhxn mOl HApd kAxr cwH jHwH At-mxH׃
39.22 wjOx At-mOjl HApd mOxH Arg kljl tklt׃
39.23 wpj-HmOjl btwkw kpj thrA xpH lpjw sbjb lA jqrO׃
39.24 wjOxw Ol-xwlj HmOjl rmwnj tklt wArgmn wtwlOt xnj mxzr׃
39.25 wjOxw pOmnj zHb THwr wjtnw At-HpOmnjm btwk Hrmnjm Ol-xwlj HmOjl sbjb btwk Hrmnjm׃
39.26 pOmn wrmn pOmn wrmn Ol-xwlj HmOjl sbjb lxrt kAxr cwH jHwH At-mxH׃ s
39.27 wjOxw At-Hktnt xx mOxH Arg lAHrn wlbnjw׃
39.28 wAt Hmcnpt xx wAt-pArj HmgbOt xx wAt-mknsj Hbd xx mxzr׃
39.29 wAt-HAbnT xx mxzr wtklt wArgmn wtwlOt xnj mOxH rqm kAxr cwH jHwH At-mxH׃ s
39.30 wjOxw At-cjc nzr-Hqdx zHb THwr wjktbw Oljw mktb ptwhj hwtm qdx ljHwH׃
39.31 wjtnw Oljw ptjl tklt ltt Ol-Hmcnpt mlmOlH kAxr cwH jHwH At-mxH׃ s
39.32 wtkl kl-Obdt mxkn AHl mwOd wjOxw bnj jxrAl kkl Axr cwH jHwH At-mxH kn Oxw׃ p
39.33 wjbjAw At-Hmxkn Al-mxH At-HAHl wAt-kl-kljw qrsjw qrxjw [brjhw k] (brjhjw q) wOmdjw wAdnjw׃
39.34 wAt-mksH Owrt HAjlm HmAdmjm wAt-mksH Ort Hthxjm wAt prkt Hmsk׃
39.35 At-Arn HOdt wAt-bdjw wAt Hkprt׃
39.36 At-Hxlhn At-kl-kljw wAt lhm Hpnjm׃
39.37 At-HmnrH HTHrH At-nrtjH nrt HmOrkH wAt-kl-kljH wAt xmn HmAwr׃
39.38 wAt mzbh HzHb wAt xmn HmxhH wAt qTrt Hsmjm wAt msk pth HAHl׃
39.39 At mzbh Hnhxt wAt-mkbr Hnhxt Axr-lw At-bdjw wAt-kl-kljw At-Hkjr wAt-knw׃
39.40 At qlOj Hhcr At-OmdjH wAt-AdnjH wAt-Hmsk lxOr Hhcr At-mjtrjw wjtdtjH wAt kl-klj Obdt Hmxkn lAHl mwOd׃
39.41 At-bgdj Hxrd lxrt bqdx At-bgdj Hqdx lAHrn HkHn wAt-bgdj bnjw lkHn׃
39.42 kkl Axr-cwH jHwH At-mxH kn Oxw bnj jxrAl At kl-HObdH׃
39.43 wjrA mxH At-kl-HmlAkH wHnH Oxw AtH kAxr cwH jHwH kn Oxw wjbrk Atm mxH׃ p
39.1 De hyacintho vero et purpura, cocco ac bysso fecerunt vestes textas pro ministerio sanctuarii. Et fecerunt vestes sacras Aaron, sicut praecepit Dominus Moysi.
39.2 Fecerunt igitur ephod de auro, hyacintho et purpura coccoque et bysso retorta
39.3 opere polymitario tundentes bratteas aureas et extenuantes in fila, ut possent torqueri cum priorum colorum subtegmine.
39.4 Fasciasque umerales fecerunt ei, cum quibus in utroque latere summitatum suarum copulabatur,
39.5 et balteum, quo constringebatur ephod, eiusdem operis et unum cum eo ex auro, et hyacintho et purpura coccoque et bysso retorta, sicut praeceperat Dominus Moysi.
39.6 Paraverunt et duos lapides onychinos, inclusos texturis aureis et sculptos arte gemmaria nominibus filiorum Israel;
39.7 posueruntque eos in fasciis umeralibus ephod, lapides memorialis filiorum Israel, sicut praeceperat Dominus Moysi.
39.8 Fecerunt et pectorale opere polymito iuxta opus ephod ex auro, hyacintho, purpura coccoque et bysso retorta,
39.9 quadrangulum duplex mensurae palmi.
39.10 Et posuerunt in eo gemmarum ordines quattuor: in primo versu erat sardius, topazius, smaragdus;
39.11 in secundo carbunculus, sapphirus et iaspis;
39.12 in tertio hyacinthus, achates et amethystus;
39.13 in quarto chrysolithus, onychinus et beryllus: inclusi textura aurea per ordines suos.
39.14 Ipsique lapides duodecim sculpti erant nominibus duodecim tribuum Israel, singuli per nomina singulorum.
39.15 Fecerunt in pectorali catenulas quasi funiculos opus tortile de auro purissimo
39.16 et duos margines aureos totidemque anulos aureos. Porro duos anulos posuerunt in utraque summitate pectoralis;
39.17 duos funiculos aureos inseruerunt anulis, qui in pectoralis angulis eminebant.
39.18 Duas summitates amborum funiculorum colligaverunt duobus marginibus in fasciis umeralibus ephod in parte eius anteriore.
39.19 Et fecerunt duos anulos aureos et posuerunt super duas summitates pectoralis in eius margine interiore contra ephod, sicut praecepit Dominus Moysi.
39.20 Feceruntque duos anulos aureos, quos posuerunt in duabus fasciis umeralibus ephod deorsum in latere eius anteriore secus iuncturam eius super balteum ephod.
39.21 Et strinxerunt pectorale anulis eius ad anulos ephod vitta hyacinthina, ut esset super balteum ephod, ne amoveretur ab ephod, sicut praecepit Dominus Moysi.
39.22 Fecerunt quoque pallium ephod opere textili totum hyacinthinum
39.23 et capitium in medio eius supra oramque per gyrum sicut in capitio loricae;
39.24 deorsum autem ad pedes mala punica ex hyacintho, purpura, cocco ac bysso retorta
39.25 et tintinnabula de auro purissimo, quae posuerunt inter malogranata in inferiore parte pallii per gyrum,
39.26 ut sit tintinnabulum inter singula mala punica, quibus ornatus incedebat pontifex, quando ministerio fungebatur, sicut praeceperat Dominus Moysi.
39.27 Fecerunt et tunicas byssinas opere textili Aaron et filiis eius
39.28 et tiaram et ornatum mitrarum ex bysso, feminalia quoque linea ex bysso retorta,
39.29 cingulum vero de bysso retorta, hyacintho, purpura ac cocco, arte plumaria, sicut praeceperat Dominus Moysi.
39.30 Fecerunt et laminam diadema sanctitatis de auro purissimo; scripseruntque in ea opere caelatoris: “ Sanctum Domino ”;
39.31 et strinxerunt eam desuper cum tiara vitta hyacinthina, sicut praeceperat Dominus Moysi.
39.32 Perfectum est igitur omne opus habitaculi et tabernaculi conventus; feceruntque filii Israel cuncta, quae praeceperat Dominus Moysi: sic fecerunt.
39.33 Et obtulerunt habitaculum et tabernaculum et universam supellectilem, fibulas, tabulas, vectes, columnas ac bases,
39.34 opertorium de pellibus arietum rubricatis et operimentum de pellibus delphini, velum,
39.35 arcam testimonii, vectes, propitiatorium,
39.36 mensam cum vasis suis et propositionis panibus,
39.37 candelabrum ex auro puro, lucernas in ordine earum et utensilia earum cum oleo candelabri,
39.38 altare aureum et unguentum et thymiama ex aromatibus et velum in introitu tabernaculi,
39.39 altare aeneum, craticulam aeneam, vectes et vasa eius omnia, labrum cum basi sua,
39.40 tentoria atrii et columnas cum basibus suis, velum in introitu atrii funiculosque illius et paxillos. Nihil ex vasis defuit, quae in ministerium habitaculi in tabernaculo conventus iussa sunt fieri.
39.41 Vestes quoque textas, quibus sacerdotes utuntur in sanctuario, et vestes sacras Aaron sacerdotis et vestes filiorum eius
39.42 obtulerunt filii Israel, sicut praeceperat Dominus Moysi.
39.43 Quae postquam Moyses cuncta vidit completa, benedixit eis.
40.1 Und der HERR redete mit Mose und sprach:
40.2 Du sollst die Wohnung, die Stiftshütte, aufrichten am ersten Tage des ersten Monats.
40.3 Und du sollst die Lade des Zeugnisses darein setzen und den Vorhang vor die Lade hängen.
40.4 Und du sollst den Tisch hineinbringen und darauf legen, was darauf gehört, und den Leuchter hineinbringen und die Lampen darauf setzen.
40.5 Und du sollst den goldenen Räucheraltar vor die Lade des Zeugnisses setzen und den Vorhang in der Tür der Wohnung aufhängen.
40.6 Den Brandopferaltar aber sollst du vor die Tür der Wohnung, der Stiftshütte, setzen,
40.7 und das Becken zwischen die Stiftshütte und den Altar, und sollst Wasser hineintun.
40.8 Und du sollst den Vorhof ringsum aufrichten und den Vorhang in das Tor des Vorhofs hängen.
40.9 Und du sollst das Salböl nehmen und die Wohnung salben, samt allem, was darin ist, und du sollst sie weihen und alle ihre Geräte, daß sie heilig sei.
40.10 Und du sollst den Brandopferaltar mit allen seinen Geräten salben und ihn weihen, daß er hochheilig sei.
40.11 Du sollst auch das Becken salben samt seinem Fuß und es weihen.
40.12 Und du sollst Aaron und seine Söhne vor die Tür der Stiftshütte führen und sie mit Wasser waschen,
40.13 und Aaron die heiligen Kleider anziehen und ihn salben und weihen, daß er mein Priester sei.
40.14 Auch seine Söhne sollst du herzuführen und ihnen die Leibröcke anziehen
40.15 und sie salben, wie du ihren Vater gesalbt hast, daß sie meine Priester seien. Und diese Salbung soll ihnen ein ewiges Priestertum verschaffen auf alle ihre Geschlechter.
40.16 Und Mose tat alles, wie ihm der HERR geboten hatte; so machte er's.
40.17 Also ward die Wohnung aufgerichtet im zweiten Jahr, am ersten Tage des ersten Monats.
40.18 Und als Mose dieselbe aufgerichtet hatte, setzte er die Füße und die Bretter und Riegel, und richtete die Säulen auf.
40.19 Und breitete das Zelt aus über die Wohnung und legte die Decke des Zeltes oben darauf, wie der HERR Mose geboten hatte.
40.20 Und er nahm das Zeugnis und legte es in die Lade, und tat die Stangen an die Lade;
40.21 und brachte die Lade in die Wohnung und hing den Vorhang vor die Lade des Zeugnisses, wie der HERR Mose geboten hatte.
40.22 Und er setzte den Tisch in die Stiftshütte, an die Seite der Wohnung gegen Mitternacht, außerhalb des Vorhangs,
40.23 und ordnete die Brote darauf vor dem HERRN, wie der HERR Mose geboten hatte.
40.24 Er stellte auch den Leuchter in die Stiftshütte, dem Tisch gegenüber, an die Seite der Wohnung gegen Mittag,
40.25 und setzte Lampen darauf vor dem HERRN, wie der HERR Mose geboten hatte.
40.26 Und er stellte den goldenen Altar in die Stiftshütte, vor den Vorhang,
40.27 und räucherte darauf mit gutem Räucherwerk, wie der HERR Mose geboten hatte.
40.28 Und er hängte den Vorhang in die Tür der Wohnung.
40.29 Aber den Brandopferaltar setzte er vor die Tür der Wohnung, der Stiftshütte, und opferte darauf Brandopfer und Speisopfer, wie der HERR Mose geboten hatte.
40.30 Das Becken aber setzte er zwischen die Stiftshütte und den Altar und tat Wasser darein zum Waschen;
40.31 Und Mose, Aaron und seine Söhne wuschen ihre Hände und Füße damit.
40.32 Sie mußten sich waschen, wenn sie in die Stiftshütte gingen und zum Altar traten, wie der HERR Mose geboten hatte.
40.33 Und er richtete den Vorhof auf um die Wohnung und um den Altar her und hängte den Vorhang in das Tor des Vorhofs. Also vollendete Mose das ganze Werk.
40.34 Da bedeckte die Wolke die Stiftshütte, und die Herrlichkeit des HERRN erfüllte die Wohnung.
40.35 Und Mose konnte nicht in die Stiftshütte gehen, solange die Wolke darauf blieb und die Herrlichkeit des HERRN die Wohnung erfüllte.
40.36 Wenn sich aber die Wolke von der Wohnung erhob, so brachen die Kinder Israel auf, während aller ihrer Reisen.
40.37 Wenn sich aber die Wolke nicht erhob, so brachen sie nicht auf bis zu dem Tag, da sie sich erhob.
40.38 Denn die Wolke des HERRN war bei Tag auf der Wohnung, und des Nachts war Feuer darauf vor den Augen des ganzen Hauses Israel, während aller ihrer Reisen.
40.1 καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν λέγων
40.2 ἐν ἡμέρᾳ μιᾷ τοῦ μηνὸς τοῦ πρώτου νουμηνίᾳ στήσεις τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου
40.3 καὶ θήσεις τὴν κιβωτὸν τοῦ μαρτυρίου καὶ σκεπάσεις τὴν κιβωτὸν τῷ καταπετάσματι
40.4 καὶ εἰσοίσεις τὴν τράπεζαν καὶ προθήσεις τὴν πρόθεσιν αὐτῆς καὶ εἰσοίσεις τὴν λυχνίαν καὶ ἐπιθήσεις τοὺς λύχνους αὐτῆς
40.5 καὶ θήσεις τὸ θυσιαστήριον τὸ χρυσοῦν εἰς τὸ θυμιᾶν ἐναντίον τῆς κιβωτοῦ καὶ ἐπιθήσεις κάλυμμα καταπετάσματος ἐπὶ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου
40.6 καὶ τὸ θυσιαστήριον τῶν καρπωμάτων θήσεις παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου
40.7 καὶ τὸ θυσιαστήριον τῶν καρπωμάτων θήσεις παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου
40.8 καὶ περιθήσεις τὴν σκηνὴν καὶ πάντα τὰ αὐτῆς ἁγιάσεις κύκλῳ
40.9 καὶ λήμψῃ τὸ ἔλαιον τοῦ χρίσματος καὶ χρίσεις τὴν σκηνὴν καὶ πάντα τὰ ἐν αὐτῇ καὶ ἁγιάσεις αὐτὴν καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτῆς καὶ ἔσται ἁγία
40.10 καὶ χρίσεις τὸ θυσιαστήριον τῶν καρπωμάτων καὶ πάντα αὐτοῦ τὰ σκεύη καὶ ἁγιάσεις τὸ θυσιαστήριον καὶ ἔσται τὸ θυσιαστήριον ἅγιον τῶν ἁγίων
40.11 καὶ χρίσεις τὸ θυσιαστήριον τῶν καρπωμάτων καὶ πάντα αὐτοῦ τὰ σκεύη καὶ ἁγιάσεις τὸ θυσιαστήριον καὶ ἔσται τὸ θυσιαστήριον ἅγιον τῶν ἁγίων
40.12 καὶ προσάξεις ααρων καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ ἐπὶ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καὶ λούσεις αὐτοὺς ὕδατι
40.13 καὶ ἐνδύσεις ααρων τὰς στολὰς τὰς ἁγίας καὶ χρίσεις αὐτὸν καὶ ἁγιάσεις αὐτόν καὶ ἱερατεύσει μοι
40.14 καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ προσάξεις καὶ ἐνδύσεις αὐτοὺς χιτῶνας
40.15 καὶ ἀλείψεις αὐτούς ὃν τρόπον ἤλειψας τὸν πατέρα αὐτῶν καὶ ἱερατεύσουσίν μοι καὶ ἔσται ὥστε εἶναι αὐτοῖς χρῖσμα ἱερατείας εἰς τὸν αἰῶνα εἰς τὰς γενεὰς αὐτῶν
40.16 καὶ ἐποίησεν μωυσῆς πάντα ὅσα ἐνετείλατο αὐτῷ κύριος οὕτως ἐποίησεν
40.17 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ μηνὶ τῷ πρώτῳ τῷ δευτέρῳ ἔτει ἐκπορευομένων αὐτῶν ἐξ αἰγύπτου νουμηνίᾳ ἐστάθη ἡ σκηνή
40.18 καὶ ἔστησεν μωυσῆς τὴν σκηνὴν καὶ ἐπέθηκεν τὰς κεφαλίδας καὶ διενέβαλεν τοὺς μοχλοὺς καὶ ἔστησεν τοὺς στύλους
40.19 καὶ ἐξέτεινεν τὰς αὐλαίας ἐπὶ τὴν σκηνὴν καὶ ἐπέθηκεν τὸ κατακάλυμμα τῆς σκηνῆς ἐπ' αὐτῆς ἄνωθεν καθὰ συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
40.20 καὶ λαβὼν τὰ μαρτύρια ἐνέβαλεν εἰς τὴν κιβωτὸν καὶ ὑπέθηκεν τοὺς διωστῆρας ὑπὸ τὴν κιβωτὸν
40.21 καὶ εἰσήνεγκεν τὴν κιβωτὸν εἰς τὴν σκηνὴν καὶ ἐπέθηκεν τὸ κατακάλυμμα τοῦ καταπετάσματος καὶ ἐσκέπασεν τὴν κιβωτὸν τοῦ μαρτυρίου ὃν τρόπον συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
40.22 καὶ ἔθηκεν τὴν τράπεζαν εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου ἐπὶ τὸ κλίτος τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου τὸ πρὸς βορρᾶν ἔξωθεν τοῦ καταπετάσματος τῆς σκηνῆς
40.23 καὶ προέθηκεν ἐπ' αὐτῆς ἄρτους τῆς προθέσεως ἔναντι κυρίου ὃν τρόπον συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
40.24 καὶ ἔθηκεν τὴν λυχνίαν εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου εἰς τὸ κλίτος τῆς σκηνῆς τὸ πρὸς νότον
40.25 καὶ ἐπέθηκεν τοὺς λύχνους αὐτῆς ἔναντι κυρίου ὃν τρόπον συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
40.26 καὶ ἔθηκεν τὸ θυσιαστήριον τὸ χρυσοῦν ἐν τῇ σκηνῇ τοῦ μαρτυρίου ἀπέναντι τοῦ καταπετάσματος
40.27 καὶ ἐθυμίασεν ἐπ' αὐτοῦ τὸ θυμίαμα τῆς συνθέσεως καθάπερ συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
40.28 καὶ ἐθυμίασεν ἐπ' αὐτοῦ τὸ θυμίαμα τῆς συνθέσεως καθάπερ συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
40.29 καὶ τὸ θυσιαστήριον τῶν καρπωμάτων ἔθηκεν παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς
40.30 καὶ ἐποίησεν τὸν λουτῆρα ἵνα νίπτωνται ἐξ αὐτοῦ μωυσῆς καὶ ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὰς χεῖρας αὐτῶν καὶ τοὺς πόδας εἰσπορευομένων αὐτῶν εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου ἢ ὅταν προσπορεύωνται πρὸς τὸ θυσιαστήριον λειτουργεῖν ἐνίπτοντο ἐξ αὐτοῦ καθάπερ συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
40.31 καὶ ἐποίησεν τὸν λουτῆρα ἵνα νίπτωνται ἐξ αὐτοῦ μωυσῆς καὶ ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὰς χεῖρας αὐτῶν καὶ τοὺς πόδας εἰσπορευομένων αὐτῶν εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου ἢ ὅταν προσπορεύωνται πρὸς τὸ θυσιαστήριον λειτουργεῖν ἐνίπτοντο ἐξ αὐτοῦ καθάπερ συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
40.32 καὶ ἐποίησεν τὸν λουτῆρα ἵνα νίπτωνται ἐξ αὐτοῦ μωυσῆς καὶ ααρων καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ τὰς χεῖρας αὐτῶν καὶ τοὺς πόδας εἰσπορευομένων αὐτῶν εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου ἢ ὅταν προσπορεύωνται πρὸς τὸ θυσιαστήριον λειτουργεῖν ἐνίπτοντο ἐξ αὐτοῦ καθάπερ συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ
40.33 καὶ ἔστησεν τὴν αὐλὴν κύκλῳ τῆς σκηνῆς καὶ τοῦ θυσιαστηρίου καὶ συνετέλεσεν μωυσῆς πάντα τὰ ἔργα
40.34 καὶ ἐκάλυψεν ἡ νεφέλη τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ δόξης κυρίου ἐπλήσθη ἡ σκηνή
40.35 καὶ οὐκ ἠδυνάσθη μωυσῆς εἰσελθεῖν εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου ὅτι ἐπεσκίαζεν ἐπ' αὐτὴν ἡ νεφέλη καὶ δόξης κυρίου ἐπλήσθη ἡ σκηνή
40.36 ἡνίκα δ' ἂν ἀνέβη ἡ νεφέλη ἀπὸ τῆς σκηνῆς ἀνεζεύγνυσαν οἱ υἱοὶ ισραηλ σὺν τῇ ἀπαρτίᾳ αὐτῶν
40.37 εἰ δὲ μὴ ἀνέβη ἡ νεφέλη οὐκ ἀνεζεύγνυσαν ἕως τῆς ἡμέρας ἧς ἀνέβη ἡ νεφέλη
40.38 νεφέλη γὰρ ἦν ἐπὶ τῆς σκηνῆς ἡμέρας καὶ πῦρ ἦν ἐπ' αὐτῆς νυκτὸς ἐναντίον παντὸς ισραηλ ἐν πάσαις ταῖς ἀναζυγαῖς αὐτῶν
40.1 kai elalehsen kyrios pros mohysehn legohn
40.2 en ehmera mia toy mehnos toy prohtoy noymehnia stehseis tehn skehnehn toy martyrioy
40.3 kai thehseis tehn kibohton toy martyrioy kai skepaseis tehn kibohton toh katapetasmati
40.4 kai eisoiseis tehn trapezan kai prothehseis tehn prothesin aytehs kai eisoiseis tehn lychnian kai epithehseis toys lychnoys aytehs
40.5 kai thehseis to thysiastehrion to chrysoyn eis to thymian enantion tehs kibohtoy kai epithehseis kalymma katapetasmatos epi tehn thyran tehs skehnehs toy martyrioy
40.6 kai to thysiastehrion tohn karpohmatohn thehseis para tas thyras tehs skehnehs toy martyrioy
40.7 kai to thysiastehrion tohn karpohmatohn thehseis para tas thyras tehs skehnehs toy martyrioy
40.8 kai perithehseis tehn skehnehn kai panta ta aytehs agiaseis kykloh
40.9 kai lehmpseh to elaion toy chrismatos kai chriseis tehn skehnehn kai panta ta en ayteh kai agiaseis aytehn kai panta ta skeyeh aytehs kai estai agia
40.10 kai chriseis to thysiastehrion tohn karpohmatohn kai panta aytoy ta skeyeh kai agiaseis to thysiastehrion kai estai to thysiastehrion agion tohn agiohn
40.11 kai chriseis to thysiastehrion tohn karpohmatohn kai panta aytoy ta skeyeh kai agiaseis to thysiastehrion kai estai to thysiastehrion agion tohn agiohn
40.12 kai prosaxeis aarohn kai toys yioys aytoy epi tas thyras tehs skehnehs toy martyrioy kai loyseis aytoys ydati
40.13 kai endyseis aarohn tas stolas tas agias kai chriseis ayton kai agiaseis ayton kai ierateysei moi
40.14 kai toys yioys aytoy prosaxeis kai endyseis aytoys chitohnas
40.15 kai aleipseis aytoys on tropon ehleipsas ton patera aytohn kai ierateysoysin moi kai estai ohste einai aytois chrisma ierateias eis ton aiohna eis tas geneas aytohn
40.16 kai epoiehsen mohysehs panta osa eneteilato aytoh kyrios oytohs epoiehsen
40.17 kai egeneto en toh mehni toh prohtoh toh deyteroh etei ekporeyomenohn aytohn ex aigyptoy noymehnia estatheh eh skehneh
40.18 kai estehsen mohysehs tehn skehnehn kai epethehken tas kephalidas kai dienebalen toys mochloys kai estehsen toys styloys
40.19 kai exeteinen tas aylaias epi tehn skehnehn kai epethehken to katakalymma tehs skehnehs ep' aytehs anohthen katha synetaxen kyrios toh mohyseh
40.20 kai labohn ta martyria enebalen eis tehn kibohton kai ypethehken toys diohstehras ypo tehn kibohton
40.21 kai eisehnegken tehn kibohton eis tehn skehnehn kai epethehken to katakalymma toy katapetasmatos kai eskepasen tehn kibohton toy martyrioy on tropon synetaxen kyrios toh mohyseh
40.22 kai ethehken tehn trapezan eis tehn skehnehn toy martyrioy epi to klitos tehs skehnehs toy martyrioy to pros borran exohthen toy katapetasmatos tehs skehnehs
40.23 kai proethehken ep' aytehs artoys tehs protheseohs enanti kyrioy on tropon synetaxen kyrios toh mohyseh
40.24 kai ethehken tehn lychnian eis tehn skehnehn toy martyrioy eis to klitos tehs skehnehs to pros noton
40.25 kai epethehken toys lychnoys aytehs enanti kyrioy on tropon synetaxen kyrios toh mohyseh
40.26 kai ethehken to thysiastehrion to chrysoyn en teh skehneh toy martyrioy apenanti toy katapetasmatos
40.27 kai ethymiasen ep' aytoy to thymiama tehs syntheseohs kathaper synetaxen kyrios toh mohyseh
40.28 kai ethymiasen ep' aytoy to thymiama tehs syntheseohs kathaper synetaxen kyrios toh mohyseh
40.29 kai to thysiastehrion tohn karpohmatohn ethehken para tas thyras tehs skehnehs
40.30 kai epoiehsen ton loytehra ina niptohntai ex aytoy mohysehs kai aarohn kai oi yioi aytoy tas cheiras aytohn kai toys podas eisporeyomenohn aytohn eis tehn skehnehn toy martyrioy eh otan prosporeyohntai pros to thysiastehrion leitoyrgein eniptonto ex aytoy kathaper synetaxen kyrios toh mohyseh
40.31 kai epoiehsen ton loytehra ina niptohntai ex aytoy mohysehs kai aarohn kai oi yioi aytoy tas cheiras aytohn kai toys podas eisporeyomenohn aytohn eis tehn skehnehn toy martyrioy eh otan prosporeyohntai pros to thysiastehrion leitoyrgein eniptonto ex aytoy kathaper synetaxen kyrios toh mohyseh
40.32 kai epoiehsen ton loytehra ina niptohntai ex aytoy mohysehs kai aarohn kai oi yioi aytoy tas cheiras aytohn kai toys podas eisporeyomenohn aytohn eis tehn skehnehn toy martyrioy eh otan prosporeyohntai pros to thysiastehrion leitoyrgein eniptonto ex aytoy kathaper synetaxen kyrios toh mohyseh
40.33 kai estehsen tehn aylehn kykloh tehs skehnehs kai toy thysiastehrioy kai synetelesen mohysehs panta ta erga
40.34 kai ekalypsen eh nepheleh tehn skehnehn toy martyrioy kai doxehs kyrioy eplehstheh eh skehneh
40.35 kai oyk ehdynastheh mohysehs eiselthein eis tehn skehnehn toy martyrioy oti epeskiazen ep' aytehn eh nepheleh kai doxehs kyrioy eplehstheh eh skehneh
40.36 ehnika d' an anebeh eh nepheleh apo tehs skehnehs anezeygnysan oi yioi israehl syn teh apartia aytohn
40.37 ei de meh anebeh eh nepheleh oyk anezeygnysan eohs tehs ehmeras ehs anebeh eh nepheleh
40.38 nepheleh gar ehn epi tehs skehnehs ehmeras kai pyr ehn ep' aytehs nyktos enantion pantos israehl en pasais tais anazygais aytohn
40.1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
40.2 בְּיֹום־הַחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת־מִשְׁכַּן אֹהֶל מֹועֵד׃
40.3 וְשַׂמְתָּ שָׁם אֵת אֲרֹון הָעֵדוּת וְסַכֹּתָ עַל־הָאָרֹן אֶת־הַפָּרֹכֶת׃
40.4 וְהֵבֵאתָ אֶת־הַשֻּׁלְחָן וְעָרַכְתָּ אֶת־עֶרְכֹּו וְהֵבֵאתָ אֶת־הַמְּנֹרָה וְהַעֲלֵיתָ אֶת־נֵרֹתֶיהָ׃
40.5 וְנָתַתָּה אֶת־מִזְבַּח הַזָּהָב לִקְטֹרֶת לִפְנֵי אֲרֹון הָעֵדֻת וְשַׂמְתָּ אֶת־מָסַךְ הַפֶּתַח לַמִּשְׁכָּן׃
40.6 וְנָתַתָּה אֵת מִזְבַּח הָעֹלָה לִפְנֵי פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל־מֹועֵד׃
40.7 וְנָתַתָּ אֶת־הַכִּיֹּר בֵּין־אֹהֶל מֹועֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁם מָיִם׃
40.8 וְשַׂמְתָּ אֶת־הֶחָצֵר סָבִיב וְנָתַתָּ אֶת־מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר׃
40.9 וְלָקַחְתָּ אֶת־שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמָשַׁחְתָּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בֹּו וְקִדַּשְׁתָּ אֹתֹו וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו וְהָיָה קֹדֶשׁ׃
40.10 וּמָשַׁחְתָּ אֶת־מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו וְקִדַּשְׁתָּ אֶת־הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים׃
40.11 וּמָשַׁחְתָּ אֶת־הַכִּיֹּר וְאֶת־כַּנֹּו וְקִדַּשְׁתָּ אֹתֹו׃
40.12 וְהִקְרַבְתָּ אֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם׃
40.13 וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת־אַהֲרֹן אֵת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ וּמָשַׁחְתָּ אֹתֹו וְקִדַּשְׁתָּ אֹתֹו וְכִהֵן לִי׃
40.14 וְאֶת־בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם כֻּתֳּנֹת׃
40.15 וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת־אֲבִיהֶם וְכִהֲנוּ לִי וְהָיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם לִכְהֻנַּת עֹולָם לְדֹרֹתָם ׃
40.16 וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתֹו כֵּן עָשָׂה׃ ס
40.17 וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן׃
40.18 וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת־הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת־אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת־קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת־בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת־עַמּוּדָיו׃
40.19 וַיִּפְרֹשׂ אֶת־הָאֹהֶל עַל־הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת־מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ ס
40.20 וַיִּקַּח וַיִּתֵּן אֶת־הָעֵדֻת אֶל־הָאָרֹן וַיָּשֶׂם אֶת־הַבַּדִּים עַל־הָאָרֹן וַיִּתֵּן אֶת־הַכַּפֹּרֶת עַל־הָאָרֹן מִלְמָעְלָה׃
40.21 וַיָּבֵא אֶת־הָאָרֹן אֶל־הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וַיָּסֶךְ עַל אֲרֹון הָעֵדוּת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ ס
40.22 וַיִּתֵּן אֶת־הַשֻּׁלְחָן בְּאֹהֶל מֹועֵד עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן צָפֹנָה מִחוּץ לַפָּרֹכֶת׃
40.23 וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו עֵרֶךְ לֶחֶם לִפְנֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ ס
40.24 וַיָּשֶׂם אֶת־הַמְּנֹרָה בְּאֹהֶל מֹועֵד נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן נֶגְבָּה׃
40.25 וַיַּעַל הַנֵּרֹת לִפְנֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ ס
40.26 וַיָּשֶׂם אֶת־מִזְבַּח הַזָּהָב בְּאֹהֶל מֹועֵד לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת׃
40.27 וַיַּקְטֵר עָלָיו קְטֹרֶת סַמִּים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ פ
40.28 וַיָּשֶׂם אֶת־מָסַךְ הַפֶּתַח לַמִּשְׁכָּן׃
40.29 וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה שָׂם פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל־מֹועֵד וַיַּעַל עָלָיו אֶת־הָעֹלָה וְאֶת־הַמִּנְחָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ ס
40.30 וַיָּשֶׂם אֶת־הַכִּיֹּר בֵּין־אֹהֶל מֹועֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וַיִּתֵּן שָׁמָּה מַיִם לְרָחְצָה׃
40.31 וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם וְאֶת־רַגְלֵיהֶם׃
40.32 בְּבֹאָם אֶל־אֹהֶל מֹועֵד וּבְקָרְבָתָם אֶל־הַמִּזְבֵּחַ יִרְחָצוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ ס
40.33 וַיָּקֶם אֶת־הֶחָצֵר סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְלַמִּזְבֵּחַ וַיִּתֵּן אֶת־מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת־הַמְּלָאכָה׃ פ
40.34 וַיְכַס הֶעָנָן אֶת־אֹהֶל מֹועֵד וּכְבֹוד יְהוָה מָלֵא אֶת־הַמִּשְׁכָּן׃
40.35 וְלֹא־יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹוא אֶל־אֹהֶל מֹועֵד כִּי־שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבֹוד יְהוָה מָלֵא אֶת־הַמִּשְׁכָּן׃
40.36 וּבְהֵעָלֹות הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם׃
40.37 וְאִם־לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן וְלֹא יִסְעוּ עַד־יֹום הֵעָלֹתֹו׃
40.38 כִּי עֲנַן יְהוָה עַל־הַמִּשְׁכָּן יֹומָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בֹּו לְעֵינֵי כָל־בֵּית־יִשְׂרָאֵל בְּכָל־מַסְעֵיהֶם׃
40.1 wajdaber jHwaaH Aael-moxxaeH leAmor׃
40.2 bjowm-Hahodaexx HaariAxxown bAaehaad lahodaexx taaqijm Aaet-mixxkan AoHael mowOed׃
40.3 wxamtaa xxaam Aet Aarown HaaOedwt wsakotaa Oal-HaaAaaron Aaet-Hapaarokaet׃
40.4 wHebeAtaa Aaet-Haxxulhaan wOaaraktaa Aaet-Oaerkow wHebeAtaa Aaet-HamnoraaH wHaOalejtaa Aaet-nerotaejHaa׃
40.5 wnaatataaH Aaet-mizbah HazaaHaab liqToraet lipnej Aarown HaaOedut wxamtaa Aaet-maasak Hapaetah lamixxkaan׃
40.6 wnaatataaH Aet mizbah HaaOolaaH lipnej paetah mixxkan AoHael-mowOed׃
40.7 wnaatataa Aaet-Hakijor bejn-AoHael mowOed wbejn Hamizbeha wnaatataa xxaam maajim׃
40.8 wxamtaa Aaet-Haehaacer saabijb wnaatataa Aaet-maasak xxaOar Haehaacer׃
40.9 wlaaqahtaa Aaet-xxaemaen HamixxhaaH wmaaxxahtaa Aaet-Hamixxkaan wAaet-kaal-Aaxxaer-bow wqidaxxtaa Aotow wAaet-kaal-kelaajw wHaajaaH qodaexx׃
40.10 wmaaxxahtaa Aaet-mizbah HaaOolaaH wAaet-kaal-kelaajw wqidaxxtaa Aaet-Hamizbeha wHaajaaH Hamizbeha qodaexx qaadaaxxijm׃
40.11 wmaaxxahtaa Aaet-Hakijor wAaet-kanow wqidaxxtaa Aotow׃
40.12 wHiqrabtaa Aaet-AaHaron wAaet-baanaajw Aael-paetah AoHael mowOed wraahactaa Aotaam bamaajim׃
40.13 wHilbaxxtaa Aaet-AaHaron Aet bigdej Haqodaexx wmaaxxahtaa Aotow wqidaxxtaa Aotow wkiHen lij׃
40.14 wAaet-baanaajw taqrijb wHilbaxxtaa Aotaam kutaanot׃
40.15 wmaaxxahtaa Aotaam kaAaxxaer maaxxahtaa Aaet-AabijHaem wkiHanw lij wHaajtaaH liHjot laaHaem maaxxhaataam likHunat Oowlaam ldorotaam ׃
40.16 wajaOax moxxaeH kkol Aaxxaer ciwaaH jHwaaH Aotow ken OaaxaaH׃ s
40.17 wajHij bahodaexx HaariAxxown baxxaanaaH Haxxenijt bAaehaad lahodaexx Hwqam Hamixxkaan׃
40.18 wajaaqaem moxxaeH Aaet-Hamixxkaan wajiten Aaet-Aadaanaajw wajaaxaem Aaet-qraaxxaajw wajiten Aaet-brijhaajw wajaaqaem Aaet-Oamwdaajw׃
40.19 wajiprox Aaet-HaaAoHael Oal-Hamixxkaan wajaaxaem Aaet-mikseH HaaAoHael Oaalaajw milmaaOlaaH kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃ s
40.20 wajiqah wajiten Aaet-HaaOedut Aael-HaaAaaron wajaaxaem Aaet-Habadijm Oal-HaaAaaron wajiten Aaet-Hakaporaet Oal-HaaAaaron milmaaOlaaH׃
40.21 wajaabeA Aaet-HaaAaaron Aael-Hamixxkaan wajaaxaem Aet paarokaet Hamaasaak wajaasaek Oal Aarown HaaOedwt kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃ s
40.22 wajiten Aaet-Haxxulhaan bAoHael mowOed Oal jaeraek Hamixxkaan caaponaaH mihwc lapaarokaet׃
40.23 wajaOarok Oaalaajw Oeraek laehaem lipnej jHwaaH kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃ s
40.24 wajaaxaem Aaet-HamnoraaH bAoHael mowOed nokah Haxxulhaan Oal jaeraek Hamixxkaan naegbaaH׃
40.25 wajaOal Hanerot lipnej jHwaaH kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃ s
40.26 wajaaxaem Aaet-mizbah HazaaHaab bAoHael mowOed lipnej Hapaarokaet׃
40.27 wajaqTer Oaalaajw qToraet samijm kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃ p
40.28 wajaaxaem Aaet-maasak Hapaetah lamixxkaan׃
40.29 wAet mizbah HaaOolaaH xaam paetah mixxkan AoHael-mowOed wajaOal Oaalaajw Aaet-HaaOolaaH wAaet-HaminhaaH kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃ s
40.30 wajaaxaem Aaet-Hakijor bejn-AoHael mowOed wbejn Hamizbeha wajiten xxaamaaH majim lraahcaaH׃
40.31 wraahacw mimaenw moxxaeH wAaHaron wbaanaajw Aaet-jdejHaem wAaet-raglejHaem׃
40.32 bboAaam Aael-AoHael mowOed wbqaarbaataam Aael-Hamizbeha jirhaacw kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃ s
40.33 wajaaqaem Aaet-Haehaacer saabijb lamixxkaan wlamizbeha wajiten Aaet-maasak xxaOar Haehaacer wajkal moxxaeH Aaet-HamlaaAkaaH׃ p
40.34 wajkas HaeOaanaan Aaet-AoHael mowOed wkbowd jHwaaH maaleA Aaet-Hamixxkaan׃
40.35 wloA-jaakol moxxaeH laabowA Aael-AoHael mowOed kij-xxaakan Oaalaajw HaeOaanaan wkbowd jHwaaH maaleA Aaet-Hamixxkaan׃
40.36 wbHeOaalowt HaeOaanaan meOal Hamixxkaan jisOw bnej jixraaAel bkol masOejHaem׃
40.37 wAim-loA jeOaalaeH HaeOaanaan wloA jisOw Oad-jowm HeOaalotow׃
40.38 kij Oanan jHwaaH Oal-Hamixxkaan jowmaam wAexx tiHjaeH lajlaaH bow lOejnej kaal-bejt-jixraaAel bkaal-masOejHaem׃
40.1 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
40.2 ביום־החדש הראשון באחד לחדש תקים את־משכן אהל מועד׃
40.3 ושמת שם את ארון העדות וסכת על־הארן את־הפרכת׃
40.4 והבאת את־השלחן וערכת את־ערכו והבאת את־המנרה והעלית את־נרתיה׃
40.5 ונתתה את־מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את־מסך הפתח למשכן׃
40.6 ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל־מועד׃
40.7 ונתת את־הכיר בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים׃
40.8 ושמת את־החצר סביב ונתת את־מסך שער החצר׃
40.9 ולקחת את־שמן המשחה ומשחת את־המשכן ואת־כל־אשר־בו וקדשת אתו ואת־כל־כליו והיה קדש׃
40.10 ומשחת את־מזבח העלה ואת־כל־כליו וקדשת את־המזבח והיה המזבח קדש קדשים׃
40.11 ומשחת את־הכיר ואת־כנו וקדשת אתו׃
40.12 והקרבת את־אהרן ואת־בניו אל־פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃
40.13 והלבשת את־אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי׃
40.14 ואת־בניו תקריב והלבשת אתם כתנת׃
40.15 ומשחת אתם כאשר משחת את־אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם ׃
40.16 ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ ס
40.17 ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן׃
40.18 ויקם משה את־המשכן ויתן את־אדניו וישם את־קרשיו ויתן את־בריחיו ויקם את־עמודיו׃
40.19 ויפרש את־האהל על־המשכן וישם את־מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס
40.20 ויקח ויתן את־העדת אל־הארן וישם את־הבדים על־הארן ויתן את־הכפרת על־הארן מלמעלה׃
40.21 ויבא את־הארן אל־המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס
40.22 ויתן את־השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת׃
40.23 ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס
40.24 וישם את־המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה׃
40.25 ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס
40.26 וישם את־מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת׃
40.27 ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את־משה׃ פ
40.28 וישם את־מסך הפתח למשכן׃
40.29 ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל־מועד ויעל עליו את־העלה ואת־המנחה כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס
40.30 וישם את־הכיר בין־אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה׃
40.31 ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את־ידיהם ואת־רגליהם׃
40.32 בבאם אל־אהל מועד ובקרבתם אל־המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס
40.33 ויקם את־החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את־מסך שער החצר ויכל משה את־המלאכה׃ פ
40.34 ויכס הענן את־אהל מועד וכבוד יהוה מלא את־המשכן׃
40.35 ולא־יכל משה לבוא אל־אהל מועד כי־שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את־המשכן׃
40.36 ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם׃
40.37 ואם־לא יעלה הענן ולא יסעו עד־יום העלתו׃
40.38 כי ענן יהוה על־המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל־בית־ישראל בכל־מסעיהם׃
40.1 wjdbr jHwH Al-mxH lAmr׃
40.2 bjwm-Hhdx HrAxwn bAhd lhdx tqjm At-mxkn AHl mwOd׃
40.3 wxmt xm At Arwn HOdwt wskt Ol-HArn At-Hprkt׃
40.4 wHbAt At-Hxlhn wOrkt At-Orkw wHbAt At-HmnrH wHOljt At-nrtjH׃
40.5 wnttH At-mzbh HzHb lqTrt lpnj Arwn HOdt wxmt At-msk Hpth lmxkn׃
40.6 wnttH At mzbh HOlH lpnj pth mxkn AHl-mwOd׃
40.7 wntt At-Hkjr bjn-AHl mwOd wbjn Hmzbh wntt xm mjm׃
40.8 wxmt At-Hhcr sbjb wntt At-msk xOr Hhcr׃
40.9 wlqht At-xmn HmxhH wmxht At-Hmxkn wAt-kl-Axr-bw wqdxt Atw wAt-kl-kljw wHjH qdx׃
40.10 wmxht At-mzbh HOlH wAt-kl-kljw wqdxt At-Hmzbh wHjH Hmzbh qdx qdxjm׃
40.11 wmxht At-Hkjr wAt-knw wqdxt Atw׃
40.12 wHqrbt At-AHrn wAt-bnjw Al-pth AHl mwOd wrhct Atm bmjm׃
40.13 wHlbxt At-AHrn At bgdj Hqdx wmxht Atw wqdxt Atw wkHn lj׃
40.14 wAt-bnjw tqrjb wHlbxt Atm ktnt׃
40.15 wmxht Atm kAxr mxht At-AbjHm wkHnw lj wHjtH lHjt lHm mxhtm lkHnt Owlm ldrtm ׃
40.16 wjOx mxH kkl Axr cwH jHwH Atw kn OxH׃ s
40.17 wjHj bhdx HrAxwn bxnH Hxnjt bAhd lhdx Hwqm Hmxkn׃
40.18 wjqm mxH At-Hmxkn wjtn At-Adnjw wjxm At-qrxjw wjtn At-brjhjw wjqm At-Omwdjw׃
40.19 wjprx At-HAHl Ol-Hmxkn wjxm At-mksH HAHl Oljw mlmOlH kAxr cwH jHwH At-mxH׃ s
40.20 wjqh wjtn At-HOdt Al-HArn wjxm At-Hbdjm Ol-HArn wjtn At-Hkprt Ol-HArn mlmOlH׃
40.21 wjbA At-HArn Al-Hmxkn wjxm At prkt Hmsk wjsk Ol Arwn HOdwt kAxr cwH jHwH At-mxH׃ s
40.22 wjtn At-Hxlhn bAHl mwOd Ol jrk Hmxkn cpnH mhwc lprkt׃
40.23 wjOrk Oljw Ork lhm lpnj jHwH kAxr cwH jHwH At-mxH׃ s
40.24 wjxm At-HmnrH bAHl mwOd nkh Hxlhn Ol jrk Hmxkn ngbH׃
40.25 wjOl Hnrt lpnj jHwH kAxr cwH jHwH At-mxH׃ s
40.26 wjxm At-mzbh HzHb bAHl mwOd lpnj Hprkt׃
40.27 wjqTr Oljw qTrt smjm kAxr cwH jHwH At-mxH׃ p
40.28 wjxm At-msk Hpth lmxkn׃
40.29 wAt mzbh HOlH xm pth mxkn AHl-mwOd wjOl Oljw At-HOlH wAt-HmnhH kAxr cwH jHwH At-mxH׃ s
40.30 wjxm At-Hkjr bjn-AHl mwOd wbjn Hmzbh wjtn xmH mjm lrhcH׃
40.31 wrhcw mmnw mxH wAHrn wbnjw At-jdjHm wAt-rgljHm׃
40.32 bbAm Al-AHl mwOd wbqrbtm Al-Hmzbh jrhcw kAxr cwH jHwH At-mxH׃ s
40.33 wjqm At-Hhcr sbjb lmxkn wlmzbh wjtn At-msk xOr Hhcr wjkl mxH At-HmlAkH׃ p
40.34 wjks HOnn At-AHl mwOd wkbwd jHwH mlA At-Hmxkn׃
40.35 wlA-jkl mxH lbwA Al-AHl mwOd kj-xkn Oljw HOnn wkbwd jHwH mlA At-Hmxkn׃
40.36 wbHOlwt HOnn mOl Hmxkn jsOw bnj jxrAl bkl msOjHm׃
40.37 wAm-lA jOlH HOnn wlA jsOw Od-jwm HOltw׃
40.38 kj Onn jHwH Ol-Hmxkn jwmm wAx tHjH ljlH bw lOjnj kl-bjt-jxrAl bkl-msOjHm׃
40.1 Locutusque est Dominus ad Moysen dicens:
40.2 “ Mense pri mo, die prima mensis eriges habitaculum, tabernaculum conventus,
40.3 et pones in eo arcam testimonii, abscondes illam velo;
40.4 et, illata mensa, pones super eam, quae rite praecepta sunt. Candelabrum stabit cum lucernis suis
40.5 et altare aureum, in quo adoletur incensum, coram arca testimonii. Velum in introitu habitaculi pones,
40.6 et ante tabernaculum conventus altare holocausti,
40.7 et labrum inter altare et tabernaculum conventus et implebis illud aqua.
40.8 Circumdabisque atrium tentoriis et pones velum in porta eius.
40.9 Et, assumpto unctionis oleo, unges habitaculum et omnia, quae in eo sunt, et consecrabis illud cum vasis suis, et erit sanctum.
40.10 Unges quoque altare holocausti et omnia vasa eius et consecrabis altare, et erit sanctum sanctorum.
40.11 Et unges labrum cum basi sua et consecrabis illud.
40.12 Applicabisque Aaron et filios eius ad fores tabernaculi conventus; et lotos aqua
40.13 indues Aaron sanctis vestibus, unges et consecrabis eum, ut mihi sacerdotio fungatur;
40.14 filios eius applicabis et vesties eos tunicis
40.15 et unges eos, sicut unxisti patrem eorum, ut mihi sacerdotio fungantur, et unctio eorum erit eis in sacerdotium sempiternum in generationibus eorum ”.
40.16 Fecitque Moyses omnia, quae praeceperat ei Dominus: sic fecit.
40.17 Igitur mense primo anni secundi, prima die mensis collocatum est habitaculum.
40.18 Erexitque Moyses illud et posuit bases ac tabulas et vectes statuitque columnas
40.19 et expandit tentorium super habitaculum, imposito desuper operimento, sicut Dominus imperaverat Moysi.
40.20 Sumpsit et posuit testimonium in arca et, subditis infra vectibus, posuit propitiatorium desuper.
40.21 Cumque intulisset arcam in habitaculum, appendit ante eam velum, sicut iusserat Dominus Moysi.
40.22 Posuit et mensam in tabernaculo conventus ad plagam septentrionalem extra velum,
40.23 ordinatis coram propositionis panibus, sicut praeceperat Dominus Moysi.
40.24 Posuit et candelabrum in tabernaculo conventus e regione mensae in parte australi,
40.25 locatis per ordinem lucernis, sicut praeceperat Dominus Moysi.
40.26 Posuit et altare aureum in tabernaculo conventus coram propitiatorio
40.27 et adolevit super eo incensum aromatum, sicut iusserat Dominus Moysi.
40.28 Posuit et velum in introitu habitaculi
40.29 et altare holocausti in vestibulo habitaculi, tabernaculi conventus, offerens in eo holocaustum et sacrificium, sicut Dominus imperaverat Moysi.
40.30 Labrum quoque statuit inter tabernaculum conventus et altare implens illud aqua;
40.31 laveruntque Moyses et Aaron ac filii eius manus suas et pedes,
40.32 cum ingrederentur tabernaculum conventus et accederent ad altare, sicut praeceperat Dominus Moysi.
40.33 Erexit et atrium per gyrum habitaculi et altaris, ducto in introitu eius velo. Sic complevit opus.
40.34 Et operuit nubes tabernaculum conventus, et gloria Domini implevit habitaculum.
40.35 Nec poterat Moyses ingredi tabernaculum conventus, quia habitavit nubes super illud, et gloria Domini replevit habitaculum.
40.36 Si quando nubes de tabernaculo ascendebat, proficiscebantur filii Israel in omnibus stationibus suis;
40.37 si autem non ascendebat nubes, non proficiscebantur usque in diem, quo levabatur.
40.38 Nubes quippe Domini incubabat per diem habitaculo, et ignis in nocte, ante oculos universae domus Israel per cunctas mansiones suas.
